חברה ציבורית הנסחרת בחו"ל אינה חייבת במס בולים בגין דו"ח הקצאת מניות

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

           האם חברה ציבורית בישראל שנסחרת בחו"ל בלבד, והגישה לרשם החברות דו"ח על הקצאת מניותיה בחו"ל, חייבת בתשלום מס הבולים בגין דו"ח זה? זו השאלה המונחת בפנינו בערעור זה.

העובדות וגדר המחלוקת

1.        המשיבה היא חברה שהתאגדה בישראל. ביום 26.10.2004 הנפיקה המשיבה מניותיה בבורסת נאסד"ק שבניו יורק והגישה לרשם החברות דו"ח על הקצאת מניותיה (להלן: דו"ח על הקצאת מניות). רשם החברות סירב לקבל את הדו"ח ולרשום את ההקצאה כיוון שלא בויל לפי חוק מס הבולים על מסמכים, התשכ"א-1961 (להלן: חוק מס הבולים). בין המשיבה לבין המערער נתגלעה מחלוקת בשאלה אם דו"ח הקצאת המניות מקים חבות במס הבולים. המשיבה הביאה את המחלוקת להכרעת בית המשפט המחוזי.

2.        המחלוקת היא פרשנית בעיקרה והיא נסבה על פרשנות הוראות החוק שהיו בתוקף בעת ההנפקה ואשר יפורטו להלן. הוראת סעיף 11(א) לתוספת א' לחוק מס הבולים קבעה כי "דו"ח על הקצאת מניות כאמור בסעיף 93 לפקודת החברות" יהיה חייב במס בולים בשיעור 1 שקל חדש לכל 100 השקלים החדשים מתמורת ההנפקה. יובהר כי ההפניה היא לסעיף 93 לפקודת החברות המנדטורית, אשר היתה בתוקף במועד חקיקתו של חוק מס הבולים. הפניה זו נותרה ללא תיקון כלשהו, גם כאשר פקודת החברות המנדטורית הוחלפה בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות [נוסח חדש]) וגם כאשר זו האחרונה הוחלפה בחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: חוק החברות או החוק).

3.        סעיף 93 לפקודת החברות המנדטורית קבע כי כל החברות - פרטיות וציבוריות - חייבות בהגשת דו"ח על הקצאת מניות לרשם החברות. משילוב הוראה זו עם הוראות חוק מס הבולים, היה ברור באותה עת שכל חברה חייבת לשלם מס בולים בגין דו"ח על הקצאת מניות. מאוחר יותר, הוחלף סעיף זה בסעיף 130 לפקודת החברות [נוסח חדש] אשר קבע חובה זהה. בחוק החברות נקבע הסדר שונה והוא הנדרש לענייננו. סעיף 292 לחוק החברות מורה כי:

חברה פרטית חייבת, בתוך ארבעה עשר ימים שלאחר כל הקצאה של מניות, להמציא לרשם מסמכים אלה:

(1) דין וחשבון, בטופס שקבע השר, שבו יפורטו פרטי ההקצאה...

סעיף 365 לחוק החברות קובע כי:

(א) חברה ציבורית שמניותיה הוצעו לציבור מחוץ לישראל בלבד או שהן רשומות למסחר בבורסה מחוץ לישראל בלבד תגיש דיווחים לרשם החברות כאילו היתה חברה פרטית, בשינויים כפי שיקבע השר.

(ב) השר רשאי, לאחר התייעצות עם רשות ניירות ערך, לקבוע כי סעיף קטן (א) לא יחול על חברות ציבורית כאמור בו בכלל או לפי סוגים, כפי שיקבע; קבע השר כאמור, יחולו על אותן החברות ההוראות לפי סעיפים 142 עד 145...

[הדגשה הוספה, א' ר']

           עד למועד הקצאת המניות נשוא המחלוקת, לא עשה שר המשפטים שימוש בסמכותו הקבועה בסעיף 365(ב) לפטור חברות מהגשת דיווחים לרשם החברות לפי סעיף 365(א). לא נטען בפנינו כי השר ערך שינויים באופן ובנוסח הדיווחים המוגשים לפי סעיף 365(א). כמו כן, אין מחלוקת כי במסגרת ההסדר הנוכחי, חברות ציבוריות שנסחרות בישראל (לרבות חברות דואליות) אינן מחויבות בתשלום מס הבולים.

4.        המחלוקת היא אם יש לפרש את החיוב שנקבע בחוק מס הבולים - שמתייחס לדו"ח על הקצאת מניות "כאמור בסעיף 93 לפקודת החברות" - כמתייחס כיום לחברות פרטיות בלבד (המחויבות בהגשת דו"ח על הקצאת מניות מכוח סעיף 292) או כמתייחס גם לחברות ציבוריות שנסחרות בחו"ל (שמגישות דיווחים לרשם החברות כאילו היו חברות פרטיות מכוח סעיף 365(א)). לשון אחר: האם לעניין החיוב במס הבולים בגין דו"ח על הקצאת מניות, ההפנייה לסעיף 93 לפקודת החברות המנדטורית הוחלפה בהפנייה לסעיף 292 לחוק החברות בלבד או שהוחלפה בסעיפים 292 ו-365(א) כשהם משולבים ביחד.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

5.        בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר) קיבל את טענתה של המשיבה כי דו"ח על הקצאת מניות של חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה בחו"ל בלבד (להלן: חברה ציבורית שנסחרת בחו"ל) אינו מקים חבות במס הבולים. מן הבחינה הלשונית, קבע בית המשפט כי ההפנייה לסעיף 93 לפקודת החברות המנדטורית מתייחסת כיום לסעיף 292 לחוק החברות. סימוכין לקביעה זו מצא בית המשפט המחוזי באמרת אגב בע"א 8454/01 מכתשים אגן תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(3) 414, 418-417 (2003) שם נכתב כי:

נקודת המוצא לסוגיה של מס בולים מצויה בהוראת סעיף 11(א) לתוספת א' לחוק מס בולים לפיה חייב דוח על הקצאת מניות כאמור בסעיף 93 לפקודת החברות (שבעת ההקצאה הנדונה הוא סעיף 130 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 וכיום סעיף 292 לחוק החברות, תשנ"ט-1999) במס בולים.

[במקור נכתב "סעיף 299" אך זו טעות סופר; א' ר']

6.        בית המשפט מצא כי הפרשנות הלשונית מתיישבת עם הרציונל המונח בבסיס ההסדר שנקבע בחוק החברות. מהפרוטוקולים של דיוני ועדת המשנה לחקיקת חוק החברות הסיק בית המשפט כי הסיבה לביטול חובת הדיווח לרשם החברות על הקצאת מניות של חברה ציבורית שנסחרת בישראל נבעה "מהרצון לייחד דיווחים של חברה מעין זו לרשות לניירות ערך". עוד מצא בית המשפט כי "ועדת המשנה לחוק החברות סברה שאין מקום לאבחנה מבחינת חובות הדיווח בין חברה ציבורית שניירות הערך שלה נסחרים בישראל, לבין חברה ציבורית שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה בחו"ל", אך לאור סיבות שונות, ובהן הקשיים שמתעוררים כתוצאה מחיובן של חברות מהסוג האחרון בדיווחים לפי שתי מערכות דיווח, נקבע בחוק החברות שהן יחויבו בדיווח לרשם החברות "כאילו" היו חברות פרטיות ובשינויים שמוסמך לקבוע השר. לאור אלה, קבע בית המשפט המחוזי כי יש לפרש את הוראת סעיף 365(א) כהוראה שבאה להסדיר את חובות הדיווח בלבד, כאשר מתכונת הדיווח היא "כמו" של חברה פרטית. אין הבדל, כך קבע בית המשפט המחוזי, בין הפרטים הנכללים בדו"ח על הקצאת מניות לבין הפרטים עליהם מדווחת חברה ציבורית שנסחרת בישראל במסגרת הדיווח המיידי על שינוי במרשם בעלי המניות - דיווח שאינו חייב במס הבולים. גם מטעם זה - היעדר הצדקה לתוצאה הפוגעת בשיוויון שבין החברות הציבוריות - מצא בית המשפט כי אין לפרש את הוראת סעיף 365(א) כמקימה חבות במס הבולים בגין דו"ח על הקצאת מניות.