לא כל מקרה בו נסיבות מותו של הנוסע אינן ידועות יוכר ב"תאונת דרכים"

סגן הנשיא גדעון גינת:

1. האם מוות שנגרם מסיבה לא ידועה בעת נסיעה בטרקטור (להלן: "האירוע") מהווה "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה ב חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים)?

א. רקע עובדתי

2. שחאדה סובחי ז"ל (להלן: "המנוח") יצא בתאריך 14.05.2003 לחרוש את מטעי הזיתים בסמוך לביתו. המנוח נמצא ללא רוח חיים, שרוע על קשת המגן בחלקו האחורי של הטרקטור עליו נסע, כאשר הטרקטור תקוע בתלולית עפר, גלגליו הקדמיים באוויר, הגלגל האחורי הימני מסתובב והמנוע פועל (ראו פסקה 2 של פסה"ד).

3. הנשיא המלומד קיבל את תביעתם של המערערים לפיצויים וקבע בעמ' 4 לפסק-דינו, כך: "גם על פי הפסיקה, עפ"י הנתונים האמורים (נסיעה על רכב, פגיעה בעץ, סימני פציעה על גוף המנוח) ובהיעדר ראיות לסתור, יש לקבוע כי הכף נוטה לכיוון גרסת התובעים, לפיה מות המנוח נגרם עקב השימוש בטרקטור, בנסיבות המהוות תאונת דרכים על פי החוק ..."

(ראו פסקה 4.3 של פסה"ד).

ב. טענות הצדדים

4. לטענת המערערים, שיעור גובה הפיצוי שנפסק בבית משפט השלום אינו משקף את גובה הנזק שנגרם לעיזבונו של המנוח (ראו סעיף 8 בעמ' 2 לעיקרי הטיעון מטעם המערערים מיום: 22.01.2008).

5. לטענת המשיבה (המערערת שכנגד), לא עלה בידי המערערים להוכיח, כי מותו של המנוח נגרם בנסיבות המהוות "תאונת דרכים" על-פי חוק הפיצויים. לחלופין, המשיבה חולקת גם על שאלת גובה הפיצוי שנפסק (ראו עמ' 3-4 לעיקרי הטיעון מטעם המשיבה מיום: 24.01.2008).

6. בתגובה לערעור שכנגד, סומכים המערערים את טענותיהם על פסק-הדין שניתן בערכאה הדיונית, בו נקבע, כי נסיבות התאונה המוסכמות מובילות למסקנה, כי מותו של המנוח אכן נגרם בנסיבות המהוות "תאונת דרכים" (סעיף 1 לעיקרי הטיעון של המערערים בתגובה לערעור שכנגד, מיום: 28.01.2008). לטענתם, מסקנת המומחה על-פיה בזמן המעבר מתחת לענפי עץ הזית, נפגע המנוח מהענפים בחזהו ובראשו והטרקטור המשיך בנסיעה חופשית, ללא שהמנוח שלט בו עד אשר נעצר במקום הימצאותו כ-15 מטר מהעץ עם הענפים הנמוכים, מתיישבת עם קביעת בוחן התנועה, כי הטרקטור נסע באופן חופשי כ-14 מטר וכן עם הפגיעות שנמצאו בגופו של המנוח המתאימות לפגיעות מענפי העץ (שם, סעיף 3). לשיטתם, מסקנה זו, עולה בקנה אחד גם העובדה, כי נמצאה מעיכה וסימני פגיעה מעץ בכנף הימני של הטרקטור (שם).

ג. המחלוקת

7. המחלוקת העיקרית בין הצדדים בערעור זה היא בשאלה האם ניתן לומר, בנסיבות דלעיל, כי מותו של המנוח נגרם ב-"תאונת דרכים" כמשמעותו של מונח זה בחוק הפיצויים? המחלוקת מתמקדת במרכיב הקשר הסיבתי בין נזק הגוף שנגרם למשיב לבין השימוש ברכב המנועי. השאלה היא אם בנסיבות העניין נגרם למשיב נזק עקב ה"שימוש ברכב", שאז האירוע הוא בבחינת "תאונת דרכים", או שמא היה הרכב זירה לקרות האירוע בלבד, שאז אין האירוע בבחינת "תאונת דרכים".

ד. דיון

8. "תאונת דרכים" מוגדרת בסעיף 1 לחוק הפיצויים, בזו הלשון:

" מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה" (הדגשות הוספו).

9. ב-רע"א 8061/95 עוזר יצחק נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 532 נקבעו שלבי התהליך הפרשני לתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. נאמר, כי לאור מבנה ההגדרה, ההליך הפרשני נחלק לשלושה שלבים. השלב הראשון הוא הרלוונטי לענייננו:

"בשלב הראשון על השופט לקבוע אם המאורע שלפניו נופל לגדרה של ההגדרה הבסיסית... אכן, בגדר השלב הראשון על השופט לבחון את קיומם של ששת המרכיבים הבאים של ההגדרה הבסיסית: (1) מאורע; (2) נזק גוף; (3) עקב; (4) שימוש; (5) ברכב מנועי; (6) למטרות תחבורה. הנטל בשלב זה מוטל על הטוען לקיומה של תאונת דרכים. אם אחד מהמרכיבים הללו אינו מתקיים - ואין נפקא מינה מהו המרכיב שאינו מתקיים - משמע שהמקרה אינו נופל בגדר ההגדרה הבסיסית" (שם, בעמ' 557).

10. "המאורע "התאונתי" הוא פתאומי... וחד פעמי" (ראו א' ריבלין, תאונת הדרכים- סדרי דין וחישוב פיצויים, מהדורה שלישית, י-ם 1999, סעיף 45 משפט ראשון, בעמ' 47). האם מתקיים הקשר הסיבתי בין השימוש בטרקטור לבין המאורע שבו נגרם לתובע נזק גוף (בענייננו, מוות) ומהו אותו "מאורע" שהתרחש במהלך השימוש ברכב?

מבחן הקשר הסיבתי