אופן הגשת כתב תביעה כאשר תום תקופת ההתיישנות נופל במהלך שביתה

1.         התובע תובע מהנתבעות סך 50,906 ש"ח קרן נכון ליום 05/05/03, עבור שיפוי בגין גמלאות ששילמה למר מיכאל נוימן כתוצאה מפגיעות שנגרמו לו בתאונת דרכים, שארעה ביום 09/05/96, עת נהג ברכב שבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעות. התביעה מתבססת על הסכם שיפוי הקיים בין הצדדים, אשר עותקו צורף לכתב התביעה (להלן - ההסכם), והיא כוללת ריבית לפי סעיף 6 להסכם.

2.         קיימות שתי פלוגתאות בלבד, והן:

א.         האם התביעה התיישנה במועד הגשתה?

ב.         שיעור הריבית המגיע לתובע על פי ההסכם.

שאלת ההתיישנות

3.         אין מחלוקת לענין העובדות הרלבנטיות לפלוגתא. מאחר שתאונת הדרכים ארעה ביום 09/05/96, הרי באופן רגיל התיישנה התביעה ביום 9/05/03. בפועל הוגשה התביעה ביום 18/05/03, היום הראשון לאחר סיום שביתה בבתי המשפט, שהחלה ביום 30/04/03 (להלן - השביתה). השאלה המתעוררת היא האם נוכח השביתה ניתן להגיש את התביעה ביום הראשון לאחר סיום השביתה, כפי שעשה התובע. טרם נפסקה הלכה בענין בבית משפט העליון, וקיימת פסיקה סותרת בענין בבתי המשפט המחוזי והשלום, אליה נתייחס בהמשך. אולם, תחילה נביא את הוראות החיקוק העשויות להיות רלבנטיות לענין וכן תמצית טענות הצדדים.

הוראות חיקוק

4.         שלוש הוראות חיקוק עשויות רלבנטיות לענין, ונביאן כלשונן.

תקנה 5 לתקנות בתי המשפט, בית הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדר דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים) התשמ"א-1981 (להלן - תקנות השביתה):

"תקופה שתקנות אלה חלות עליה לא תובא במנין הימים לגבי חישוב מועד או זמן לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג שנקבע בחיקוק או בהחלטת בית המשפט, בהחלטת הרשם או בהחלטת ראש ההוצאה לפועל".

אין מחלוקת כי תקופת השביתה הינה בגדר "תקופה שתקנות אלה חלות עליה" לצורך תקנה 5 הנ"ל.

תקנה 7(א) לתקנות השביתה קובעת:

"מסמך שחייבים או שמותר להגישו לבית משפט או ללשכה, רואים אותו כמסמך שהוגש כהלכה לבית המשפט או ללשכה אם נמסר בדואר רשום ממוען כדבעי אל אותו בית משפט או אל אותה לשכה, ורואים את מועד מסירתו לדואר כאמור כמועד הגשתו לבית המשפט או ללשכה".

הוראת החיקוק השלישית העשויה להיות רלבנטית היא סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות התשמ"א-1981 (להלן - חוק הפרשנות):

"במנין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון על פי חיקוק, זאת אם הם הימים האחרונים שבתקופה".

עיקר טענות הצדדים

5.         טענת התובע היא כי אם תום תקופת ההתיישנות נופל בימי שביתה, ניתן להגיש את התביעה עד ליום הראשון לאחר סיום השביתה, ואין חובה לשלוח את כתב התביעה בדואר רשום עד למועד בו היתה חולפת תקופת ההתיישנות לולא השביתה. החלק הארי בסיכומיו בענין הוקדש לציטוטים שהובאו מפסקי דין שניתנו בענין.

6.         הנתבעות טוענות כי אין תקנה 5 לתקנות השביתה חלה ביחס לתקופת התיישנות ולמועד הקבוע להגשת תביעה בטרם תתיישן, שכן אין המדובר בדבר בשבסדר הדין או שנוהג. לדידן, חלות על הענין תקנה 7 לתקנות השביתה באופן שאם תום תקופת ההתיישנות של עילת תביעתו של תובע נופל ביום שביתה, עליו לשלוח את כתב התביעה לבית המשפט בדואר רשום עד לתום תקופת ההתיישנות הרגילה, אשר אינה מושפעת מהשביתה, ואם לא יעשה כן - תתיישן עילת תביעתו. כן טוענות הנתבעות כי סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות אינו חל מאחר שהוא מתייחס למועד הנקבע בימים, כפי שעולה מהמילים "ימי תקופה" באותו סעיף, ואילו תקופת ההתיישנות נמנית בשנים.

הפסיקה