אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בוטלה החלטת שר הפנים לסיים כהונת ראש עיריית אופקים עקב חשש לניגוד עניינים

בוטלה החלטת שר הפנים לסיים כהונת ראש עיריית אופקים עקב חשש לניגוד עניינים

תאריך פרסום : 30/03/2008 | גרסת הדפסה

בג"צ
בית המשפט העליון
7767-07
27/03/2008
בפני השופט:
1. א' א' לוי
2. מ' נאור
3. ע' פוגלמן


- נגד -
התובע:
1. אבי אסרף
2. הרב שלמה עזרן
3. ד"ר מרט גנדלר
4. ויקטור רחמילוב
5. יצחק (איציק) דנינו
6. הרב רפאל כהן
7. מרדכי רוזן

עו"ד דוד זיילר
עו"ד רענן שגיא
הנתבע:
שר הפנים
עו"ד עינב גולומב
פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

           האם נפל פגם בהחלטתו של שר הפנים להורות על סיום כהונתם של ראש עיריית אופקים וחברי מועצת העירייה, ועל מינוי ועדה למילוי תפקידיהם? זו השאלה העומדת להכרעה בעתירה שלפנינו.

רקע עובדתי

1.        בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת 2003 נבחר העותר 1 (להלן: העותר) לכהן כראש עיריית אופקים מטעם מפלגת הליכוד. העותרים 2 - 7 נבחרו לכהן כחברי מועצת העירייה; העותרים 2 - 3 כיהנו בנוסף בתפקיד סגני ראש העירייה (בשכר). עוד קודם לשנת 2003 היתה עיריית אופקים נתונה במשבר כספי קשה. הגירעונות הכספיים (הן השוטף, הן המצטבר) גרמו לקשיים בתפקודה. בשנת 2004, לאחר שנכנס העותר לתפקידו, הוכנה לעירייה תכנית הבראה, שאושרה על ידי משרד הפנים. בגדר תכנית ההבראה, התחייבה העירייה לצמצם את גירעונותיה הכספיים בהדרגה מתוך מטרה להביאה לאיזון תקציבי בשנת 2006. בנוסף, מונה לעירייה חשב מלווה לפי סעיף 142ב לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: פקודת העיריות). בשנים 2005 - 2006 לא עמדה העירייה ביעד הגירעון שנקבע בתכנית ההבראה, וזאת גם לאחר הגדלת יעד הגרעון לשנת 2006. משרד הפנים מצא כי העירייה לא ביצעה את צעדי ההתייעלות והצמצומים להם התחייבה, והמשיכה להתנהל בחריגה תקציבית ניכרת.

           ביום 5.3.07 החליט שר הפנים דאז, ח"כ רוני בר און, בעקבות עמדת מנכ"ל משרד הפנים דאז מר רם בלינקוב, למנות לעירייה ועדת חקירה לפי סעיפים 143 - 144 לפקודת העיריות. הועדה קיימה 13 ישיבות במהלך החודשים מרץ - יולי 2007, ונשמעו לפניה גורמים שונים, ובכללם העותר, חברי מועצה ובעלי תפקידים בעירייה ובמשרד הפנים. ביום 18.7.07 הגישה ועדת החקירה דין וחשבון מסכם, בו פורטו הליקויים שנמצאו בהתנהלות העירייה במישורים השונים. הועדה מצאה כי העירייה מתנהלת ללא צוות מקצועי בכיר בעל נסיון ויכולת ניהול; כי מערך הביקורת בעירייה אינו מתפקד באופן ראוי ואינו עומד באמות המידה הנדרשות; כי התנהלות העירייה לקויה הן באכיפת דיני התכנון והבנייה, הן בתחום התחזוקה; וכי העירייה לא עמדה ביעדי תכנית ההבראה. הועדה הוסיפה ועמדה על התנהלותם הלקויה של חברי המועצה וראש העירייה. לגבי האחרון נקבע כי הוא "לא הבין את המשמעות והאחריות הכרוכים בתפקידו כראש העיר אופקים, לא ירד להבנת הצורך בניהול מבוקר ותקין ואף לא ראה את בעיית הצורך באיזון תקציבי ושיפור מצבה הכלכלי של העיריה כמטלה שהינה באחריות ראש העיר". ועדת החקירה המליצה, אפוא, על הדחת ראש העירייה ומועצת העירייה. בהמשך להמלצה זו, זומנו ביום 22.7.07 העותרים (ויתר חברי מועצת העירייה) לשימוע בפני מנכ"ל משרד הפנים, מר אריה בר, קודם לגיבוש המלצתו, שתועבר לשר הפנים (נעיר, במאמר מוסגר, כי לאחר ההחלטה בדבר מינוי ועדת חקירה, ובעקבות חילופי גברי, מונה לתפקיד שר הפנים השר מאיר שטרית, ולתפקיד מנכ"ל משרד הפנים מונה מר אריה בר). בהמשך הדברים, וקודם שנערך השימוע, העבירו העותרים, באמצעות בא-כוחם, התייחסות מפורטת בכתב לדוח ועדת החקירה. ביום 8.8.07 נערך שימוע לעותרים ולחברי האופוזיציה במשותף (ובו נכח גם בא-כוחם של העותרים), שארך כשעתיים. ביום 14.8.07 פנה העותר 5 (להלן: דנינו) למנכ"ל משרד הפנים, הלין על אופן עריכת השימוע, ודרש לקיים לו שימוע חוזר. במכתב תשובה מיום 16.8.07 דחה מנכ"ל משרד הפנים את טענותיו של דנינו, ומסר כי אין בכוונתו לקיים שימועים נוספים למי מחברי המועצה או לראש העירייה. בצד האמור נכתב כי "לפנים משורת דין, באם תרצה לעלות [כך במקור] טענות נוספות לעניין התנהלות חברי המועצה בעיריית אופקים, תוכל להעבירם בכתב למשרדי בתוך 5 ימים". דא עקא, כי מכתב זה הגיע לידי דנינו רק ביום 26.8.07, יומיים לפני שהתקבלה החלטת השר נושא העתירה, ובסופו של יום לא הועבר טיעון נוסף מטעמו. בין לבין, ביום 21.8.07, העביר החשב המלווה למשרד הפנים התייחסות להמלצות ועדת החקירה. החשב המלווה סבר כי יש למנות לעירייה ועדה קרואה לתקופה של מספר שנים, על מנת שתפעל לייעול פעולות העירייה ולהבראתה.

           ביום 28.8.07 העביר מנכ"ל משרד הפנים לשר הפנים את המלצתו להורות על העברת העותרים מתפקידם ומינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העירייה (להלן: ועדה ממונה). כפי שמציין המשיב, ההמלצה גובשה לאחר בחינה מקיפה של הנושא על ידי גורמי המקצוע במשרד הפנים ובראשם מנהל המינהל לשלטון מקומי. המלצה זו אושרה על ידי שר הפנים בו ביום. הודעה על ההחלטה האמורה נמסרה לעותר טלפונית באותו יום. ביום המחרת, 29.8.07, נשלחה הודעה כתובה בדבר ההחלטה מטעם מנכ"ל המשרד. ביום 29.8.07 פנו העותרים למנכ"ל משרד הפנים בדרישה לעכב את ההחלטה עד שייערך להם שימוע כדין. עד להגשת העתירה, ביום 11.9.07, לא התקבלה תשובה למכתב זה. בהמשך להחלטת השר, מונה יושב-ראש זמני לועדה הממונה, וביום 25.9.07 מינה מנכ"ל משרד הפנים את מר אריה אזולאי לתפקיד יושב-ראש הועדה הממונה. ביום 25.11.07 מונו שני חברים לועדה הממונה, וכחבר נוסף מכהן במינוי זמני עובד מחוז דרום במשרד הפנים.

טענות העותרים

2.        טענתם המרכזית של העותרים הינה כי בעת שקיבל את החלטתו נמצא שר הפנים במצב של ניגוד עניינים, נוכח מחויבותו לראש סניף מפלגת קדימה בעיר אופקים, מר רוני בן חמו (להלן: בן חמו). נעמוד על הרקע לטענה זו.

           בן חמו כיהן בתפקיד סגן ראש העירייה (בשכר) החל משנת 2003 ועד לשנת 2006. בשנת 2006 הוחלף בן חמו בתפקידו זה, על פי ההסכם הקואליציוני. כנטען, לאחר שהעותר לא פעל כדי למצוא לבן חמו תפקיד אחר בשכר, הוא נותר "מחוסר עבודה", והפך למתנגד העיקרי של ראש העירייה והמועצה, תוך שהוא מצהיר שיפעל להחלפת השלטון בעיר. בהמשך הדברים הצטרף בן חמו למפלגת קדימה, והחל משמש כראש סניף המפלגה בעיר. העותרים מציינים כי בעיר אופקים מתגוררים 26 אלף נפש (פחות מחצי אחוז מאוכלוסיית המדינה), אך מרוכזים בה שישה אחוזים ממתפקדי המפלגה וסניף המפלגה בה הוא השני בגודלו במדינה. מצב דברים זה הופך את העיר אופקים - לפי הטענה - למרכז המפלגה בנגב, ומעצים את כוחו של בן חמו במפלגה. נטען כי למתפקדי המפלגה באופקים יש אפשרות להשפיע באופן מהותי על סיכוייו של שר הפנים להיבחר לראשות המפלגה, ו"לשדרג את מקומו של כל מועמד במפלגה, באופן משמעותי". ביום 20.5.07 ערכו מספר שרים וחברי כנסת של המפלגה (וביניהם המשיב, אשר כיהן באותה עת כשר הבינוי והשיכון) "מפגן תמיכה ועלייה לרגל" לסניף קדימה באופקים. במהלך הביקור הביעו שרים וחברי כנסת מהמפלגה תמיכה בבן חמו, כמי שיהיה מועמד המפלגה לראשות העירייה בבחירות לרשויות המקומיות. כפי המצוטט באתר האינטרנט של מפלגת קדימה, התבטא המשיב במהלך הביקור בזו הלשון:

"אני מלווה את אופקים הרבה שנים. העיר סבלה שנים מחוסר מנהיגות נכונה, ומי שיכול לעשות את השינוי זו ההנהגה. אני קולט את רוני בן חמו ואני אומר לכם שהוא יהיה ראש עיר טוב ... יש לעיר הזו פוטנציאל גדול ואנחנו, שרי קדימה בממשלה, נעזור לרוני ונסייע לאופקים לגדול ולצמוח ולשפר את איכות החיים. אופקים תהיה מקום טוב לגדול בו. רוני - אני מאחל לנו, לקדימה ולך, שתושבי אופקים ישארו ביחד ויבחרו באיש הראוי לראשות העיר".

           נוכח כל אלה, טוענים העותרים כי החלטת שר הפנים היתה נגועה בניגוד עניינים ובשיקולים פוליטיים, וכי העותר לא נשמע ב"לב פתוח ונפש חפצה". נטען כי בתצהיר התשובה מטעמו, שר הפנים לא התייחס לטענה כי הוא עתיד להרוויח "רווח פוליטי" מהחלטתו נושא העתירה, ולא הכחיש את הטענות בהתייחס למעמדו של בן חמו במפלגה. הוסף עוד, כי מאז מינויה של הועדה הממונה, מתנהג בן חמו כראש עיר לכל דבר, מצוי תדיר במשרדי העירייה, "מייעץ" ליושב-ראש הועדה הממונה כבדרך שגרה, וזה האחרון מקבל את עצותיו.

3.        העותרים מוסיפים וטוענים כי דוח ועדת החקירה "באופן בו הוא נוסח וממוסמך" אינו מקים עילה לפיזור המועצה, בפרט נוכח החשש ששיקול פוליטי עמד בבסיס ההחלטה. דוח ועדת החקירה כולל ממצאים "רכים" המבוססים על "התרשמות" חברי הועדה, ולשיטת העותרים, יכול היה להיכתב לגבי כל רשות מקומית בישראל. נטען עוד כי חברי ועדת החקירה היו קשורים למפלגת קדימה, ותלויים ברשות המבצעת. אמנם חברי הועדה מונו על ידי שר הפנים הקודם, רוני בר און, אך גם זה האחרון הוא מבכירי מפלגת קדימה, בעל אינטרס זהה למשיב, לזכות בתמיכת בן חמו ומחנהו. עוד נטען כי ועדת החקירה פעלה במחשכים, כי דיוניה היו סגורים לציבור, וכי היא בחרה לזמן עדים באופן סלקטיבי, ומקצת מן העותרים לא הופיעו בפניה. עוד נטען כי לעותרים לא נמסרו הפרוטוקולים של הישיבות שערכה ועדת החקירה, למרות שפנו וביקשו זאת, וכי לא ניתן להם לחקור את העדים שהופיעו בפני הועדה.

           העותרים טוענים עוד כי השימוע שנערך להם על ידי מנכ"ל משרד הפנים, נועד רק כדי לצאת ידי חובה. מלכתחילה הוקצתה לשימוע שעה אחת בלבד, ובסופו של דבר הוא ארך פחות משעתיים. בנוסף, לא ניתנה לעותרים האפשרות לטעון בחופשיות, אלא אך להשיב לשאלות המנכ"ל. כן מציינים העותרים כי מנכ"ל משרד הפנים עצמו הכיר בכך שהשימוע היה פגום, זאת נוכח האמור במכתבו לדנינו.

4.        לשיטת העותרים, גם לגופה אין ההחלטה שהתקבלה יכולה לעמוד. העותרים מדגישים כי פיזור רשות מקומית נבחרת הינו צעד דרסטי וקיצוני, הפוגע בזכות לבחור ולהיבחר בחברה דמוקרטית. פיזור המועצה מביא לפגיעה בכבודם ובשמם הטוב של העותרים, ובהתייחס לשלושה מן העותרים - אשר כיהנו כראש העירייה וכסגניו בשכר - משמעו פיטורים לכל דבר ופגיעה בעיסוקם. העותרים טוענים כי מאז שנכנס העותר לתפקידו כראש העירייה חל שיפור דרמטי במצב העיר, ושופרו נתוניה הכלכליים והאחרים. הממצא "הקשיח" היחיד בדוח ועדת החקירה שיכול לבסס את ההחלטה למנות ועדה ממונה מתייחס לאי עמידת העירייה ביעדי תכנית ההבראה בשנת 2006, ולאי הגעתה לתקציב מאוזן. ההחלטה להעביר את המועצה וראש העירייה מתפקידם על בסיס ממצא בודד זה, חורגת ממתחם הסבירות ואינה מידתית; בפרט בנסיבות בהן במהלך שנת 2007 העירייה קרובה מאד לאיזון תקציבי. דווקא יושב-ראש הועדה הממונה הוא שכלל בהצעת תקציב שהוגשה לאחרונה דרישה לגרעון שוטף של למעלה מ-10 מליון ש"ח. עוד נטען כי ההחלטה אינה מידתית, שכן עמדו לרשות שר הפנים אמצעים פוגעניים פחות בהם יכול היה לנקוט; וכי על שר הפנים היה לשקול את ההחלטה בזהירות יתרה, שכן ביום 1.11.08 צפויות היו להיערך בחירות למועצת העירייה ולראשות העירייה.

           על יסוד כל אלה מבקשים העותרים לבטל את ההחלטה בדבר העברתם מתפקידם ואת מינוי הועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה. לחלופין בקשו העותרים להורות על נקיטה באמצעי "הפוגע פחות בזכויות חוקתיות של תושבי אופקים ושל העותרים"; ולחלופי חלופין, להעביר את ההחלטה בעניין העותרים לשר אחר בממשלה, אשר איננו חבר במפלגת קדימה ואינו מצוי בניגוד עניינים.

טענות המשיב

5.        המשיב מציין כי העיר אופקים מצויה מזה תקופה ארוכה במשבר כספי קשה, המביא לקשיים תפקודיים. נוכח מצבה זה, הוכנה על ידי העירייה בשנת 2004 תכנית הבראה, אשר אושרה על ידי משרד הפנים. העירייה לא עמדה ביעדי תכנית ההבראה, ולא ביצעה את צעדי ההתייעלות והצמצומים להם התחייבה. ההחלטה למנות ועדת חקירה התקבלה נוכח כישלונה של העירייה ביישום תכנית ההבראה ומצבה הקשה, אשר ביטויו, בין היתר, בקושי תדיר לשלם את שכרם של עובדי העירייה. בנוסף הצטברו במשרד הפנים תלונות רבות על התנהלות העירייה מצד חברי מועצה ואחרים. בדוח המסכם שפרסמה הועדה היא פירטה שורה של ליקויים שמצאה בהתנהלות העירייה, במישורים שונים. הדוח מנומק וכולל את ממצאיה ומסקנותיה העיקריות של הועדה. בהמשך להמלצת הועדה, נוכח מכלול הנתונים, ולאחר בחינת הנושא על ידי הדרג המקצועי במשרד, התקבלה המלצת מנכ"ל משרד הפנים, אשר אושרה על ידי השר בהחלטתו נושא העתירה. ההחלטה היא ראויה וסבירה, והתקבלה בגדר הסמכות שבפקודת העיריות, לאחר הליך ראוי של איסוף ובחינת נתונים, תוך הפעלת שיקול-דעת ענייני וראוי. המשיב מדגיש כי עצם העובדה שמצבה הכספי הקשה של העירייה לא התחיל במהלך כהונתו של העותר, אלא עוד קודם לכן, אינה יכולה להוות שיקול מכריע; הן משום שמצבה הקשה של העיר הוא נתון עימו על ראש העירייה להתמודד, הן משום שהעותרים כיהנו בתפקידם במהלך רובה המכריע של הקדנציה לה נבחרו, ולא הצליחו להביא לשיפור משמעותי. המשיב מציין כי הן ועדת החקירה, הן מנכ"ל משרד הפנים, נתנו דעתם לשינוי מסוים שחל בהתנהלות הרשות, אשר החלה לפעול ליישום תכנית ההבראה. דא עקא, שעמדת הגורמים האמורים היתה כי אין בשינוי זה כדי להוות אינדיקציה מספקת ליכולתה של העירייה, בהנהגת העותרים, לבצע את המהלכים הקשים הנדרשים לצורך ייצובה והבראתה של המערכת העירונית. הוסף כי בנסיבות הנתונות לא היו אמצעים מידתיים אחרים שניתן היה לנקוט. בהתייחס לבקשת יושב-ראש הועדה הממונה לחרוג מן התקציב, נטען כי בקשה זו נדחתה על ידי משרד הפנים, וכי ממילא אין בטענות הנוגעות להתנהלות הועדה הממונה להשליך על חוקיות ההחלטה להעביר את העותרים מכהונתם.

6.        בהתייחס להליך שקדם להחלטתו, מציין המשיב כי העותר הופיע פעמיים בפני ועדת החקירה. נטען, כי די בכך שנערך שימוע כאמור, ולא היתה חובה לקיים שימוע נוסף לפני שר הפנים. עם זאת, מעבר למתחייב בדין, ניתנה לעותרים זכות טיעון אף בפני מנכ"ל המשרד. העותרים העבירו התייחסות כתובה, ונערך להם גם שימוע בעל-פה. השימוע היה מקיף וממצה. בהתייחס לפנייתו של דנינו הובהר, כי במכתבו של מנכ"ל משרד הפנים נדחו טענותיו בדבר פגמים שנפלו בשימוע, אך למרות זאת התאפשר לו להשלים טיעון נוסף בכתב. המכתב הועבר למשלוח בדואר תשעה ימים לפני מועד קבלת ההחלטה. מכל מקום, למרות שהמכתב התקבל באיחור אצל דנינו והוא לא העביר טיעון משלים, אין לומר כי זכות הטיעון שלו נפגעה, כאמור. בהתייחס לפרוטוקולים של ועדת החקירה מציין המשיב כי לא הוצגה כל בקשה לקבלם. גם עובר לשימוע בפני השר לא התבקשו הפרוטוקולים (אלא מסמכים אחרים, וכן באופן כללי כל חומר רלוונטי וחומר שיהיה בפני השר). נושא הפרוטוקולים הועלה לראשונה לאחר עריכת השימוע בפני המנכ"ל, ובהמשך - בהדגשה יתרה - בעתירה. הפרוטוקולים אכן הועברו לעותרים לאחר הגשת העתירה. בנסיבות העניין, לא נפגעה זכות הטיעון של העותרים, ואף אם נפל פגם, אין הוא נופל לשורשו של עניין, ואין בו כדי לבטל את ההחלטה נושא העתירה.

7.        המשיב דוחה את הטענות לפיהן היה במצב של ניגוד עניינים אסור. הוא מציין כי טענות אלה הועלו לראשונה בעתירה, ולא היה להן זכר בהליך שהוביל להחלטתו (אלא כטענה כללית בפניית העותרים למנכ"ל המשרד). טענות אלה מבוססות על פרסומים באינטרנט מלפני זמן רב, והדברים שיוחסו לו נאמרו בטרם מונה לתפקיד שר הפנים. ההשתתפות בכנס והבעת תמיכה עקרונית בראש הסניף המקומי של המפלגה, היתה במסגרת הפעילות המפלגתית השגרתית, כמקובל וכנהוג במפלגות רבות, ואין בה כל פסול. בתצהירו ציין המשיב כי נוסח הדברים המדויקים שאמר אינו זכור לו, אך גם אם הדברים נאמרו בלשון המיוחסת לו, אין בכך להעיד על גיבוש עמדה מוקדמת ונחרצת באשר לכהונתו של העותר, אלא באמירה כללית בלבד. לגוף הדברים, נטען כי החלטת המשיב התקבלה לאחר הליך שנוהל על ידי הדרג המקצועי במשרד הפנים, לאורך זמן. מדובר בהליך מקצועי מובהק, שהשר אימץ את המלצותיו. ההחלטה התקבלה על יסוד שיקולים ענייניים, נוכח הנימוקים המפורטים בה, ואלה בלבד. עוד הודגש, כי ועדת החקירה מונתה בטרם נכנס שר הפנים הנוכחי לתפקידו. בנוסף, הסוגיה הועברה להכרעת השר רק לאחר גיבוש המלצה של מנכ"ל המשרד, בשיתוף הדרג המקצועי במשרד. בהליך מקצועי זה, שנוהל בדרך הדברים הרגילה, יש כדי לבטל את החשש לקיומו של שיקול זר בהחלטה. עוד נטען, כי הטענה לפיה שר הפנים מבקש כביכול לקדם את סיכויי בחירתו של חבר קדימה לתפקיד ראש העירייה, אינה עולה בקנה אחד עם תוצאות החלטתו, המביאה לדחיית מועד קיום הבחירות המקומיות, נוכח הוראת סעיף 146(א) לפקודת העיריות לפיה, ככלל, תקופת כהונתה של ועדה ממונה לא תפחת משנתיים. המשיב מדגיש, כי על פי השיטה הנוהגת בישראל הדרג הנבחר ברשויות מקומיות רבות משויך מפלגתית באופן מקביל להשתייכות המפלגתית בדרג הנבחר בשלטון המרכזי. לפיכך, חפיפה או שונות פוליטית בין שר פנים מכהן לבין ראשי רשויות היא בבחינת נתון הנובע מעצם השיטה. חפיפה או שונות כאמור, כשלעצמה, אינה יכולה להוות תשתית לפסילת החלטות שר בשל חשש לניגוד עניינים, שכן במצב דברים שכזה לא יוכל שר הפנים למלא את תפקידו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ