עובדים פלסטינים זכאים לפיצויי פיטורין בשל הפסקת עבודתם בשל ההתנתקות

1.         מהן זכויותיהם של עובדים פלסטינאים, שהפסיקו לעבוד במפעל ישראלי באזור התעשייה "ארז" שברצועת עזה בשל תוכנית ההתנתקות. זוהי בתמצית ההכרעה שבאה לפנינו, אשר בנויה משני נדבכים עיקריים: האחד, מהו הדין החל על העסקת העובדים - המצרי או הישראלי. השני - האם כאשר הפסקת העבודה נכפית על המעסיק מידי הממשלה, זכאים העובדים לפיצויי פיטורים.

2.         אזור התעשייה ארז (להלן: "ארז") הינו חלק מרצועת עזה, אשר נתפסה ע"י צבא ההגנה לישראל במלחמת ששת הימים. ההסדר המשפטי הנוהג בחבל ארץ זה הוא של "תפיסה לוחמתית". משמעות תפיסה משפטית זו היא שהמשפט, השיפוט והמנהל של מדינת ישראל אינם חלים באזור זה. המשטר המשפטי החל באזורים אלה נקבע ע"י כללי המשפט הבינלאומי הפומבי ובמרכזם הכללים העוסקים בתפיסה לוחמתית (בג"ץ 1661/05 המועצה האזורית חוף עזה - כנסת ישראל פ"ד נט (2) 481, 514).

            בכך אין כדי למנוע מבית המשפט מלהחיל את הדין הישראלי על אירועים, או סכסוכים שהתרחשו בשטחים אלו בתחום המשפט הפרטי. זהו עניין למשפט הבינלאומי הפרטי, הקובע איזה דין יחול במקרה נתון של סכסוך במשפט הפרטי (ע"א 1432/03 ינון יצור ושיווק מוצרי מזון בע"מ נ' קרעאן פ"ד  נט (1) 345, 356 (2004).

3.         אזור התעשייה בארז הוקם בתחילת שנות ה-70 במטרה לעודד תעסוקת פלסטינאים באזורי תעשיה  בקו התפר. האזור הגיע לשיא פעילותו לאחר יישום הסכמי אוסלו. עד לשנת 2003 פעלו בארז כ- 200 עסקים, מחציתם ישראלים והיתר פלסטינאים. במפעלים הועסקו כ-4500 עובדים פלסטינים לצד 500 עובדים ישראלים. כ-70% מהפועלים הפלסטינים הועסקו ע"י חברות ישראליות בתחום הטקסטיל, הנגרות והמתכת. העסקים הפלסטינים העסיקו עובדים בבתי מלאכה, מסגריות ומוסכים (ראה סעיפים 4-2 למכתבה של היועצת המשפטית בצה"ל, לענייני רצועת עזה, מיום 5.3.06 - נספח ג' לסיכומי הנתבעת).

4.         בחודש דצמבר 2003 הכריז ראש הממשלה דאז, אריאל שרון על תוכנית מדינית - ביטחונית - לאומית להתנתקותה של מדינת ישראל מאזורי חבל עזה וצפון השומרון. חוק יישום תוכנית ההתנתקות תשס"ה - 2005 התקבל בכנסת ביום 16.2.05 . ארבעה ימים לאחר קבלת החוק ב- 20.2.05 התקינו ראש הממשלה ושר הביטחון שני צווי פינוי ביניהם התייחס אחד למועד הפינוי של כל שטח חבל עזה שהוא 20.7.05 . כעבור כשלושה חודשים ב-19.5.05, הותקנו צווים שתיקנו את מועד הפינוי ל- 15.8.05 .

5.         לאחר ההכרזה על ההתנתקות, ביצעו ארגוני טרור בחודשים הראשונים של שנת 2004, שורה של פיגועים במסוף הכניסה של העובדים הפלשתינאים לאזור התעשייה ארז ובאזור התעשייה עצמו. הפיגועים הובילו למספר סגרים שהוכרזו בזה אחר זה.

6.         הנתבעת, העוסקת ביצור חממות ועיקר פעילותה התמקד ביצוא, העסיקה באותה עת 142 פלסטינאים ביניהם התובעים. אלו נעדרו ימים רבים וגרמו לתקלות ופיגור בייצור ובאספקת המוצרים לחו"ל.

7.         פיגוע תופת שארע באפריל 2004 במסוף הכניסה לאירוע, הביא להקשחת קריטריון גיל הנכנסים לאזור.

            אם באפריל 2004 קריטריון גיל הפועלים עמד על 20 שנים ומעלה  ומכוחו נכנסו כל עובדי הנתבעת 1 142 פועלים, בחודש יוני 2004 הועלה גיל הנכנסים ל-30 ומעלה  וכן נקבעה מכסה למפעלים שעמדה רק על 20% מהפועלים שנותרו. כך הגיעו למפעל בחודש יוני 2004 20 פועלים בלבד. ב- 9/04 הוגדל מספר הפועלים ל-32 ומחודש ינואר 2005 עד להתנתקות באוגוסט 2005 הצטמצמה המכסה למספר עובדים בודדים.

            לכך יש להוסיף, כי בתקופה שמספטמבר 2004 עד דצמבר 2004 הוכרז סגר רצוף.

8.         מרבית התובעים בתיק זה, טוענים כי מועד הפסקת עבודתם הוא אפריל 2004, שממנו ואילך החלו סגרים (כך בכל חודש מאי, חלק מחודש יוני), והוקשחו הקריטריונים של הכניסה לארז .

9.         בטרם נפנה לקבוע מהן הזכויות המגיעות לתובעים, נכריע תחילה מהו הדין החל על העסקתם. בהתאם להסכמה שמצאה ביטויה בהחלטה מיום 15.3.07 לא היה צורך לקבוע מהו הדין החל, שכן הצדדים לא חלקו שהוא הדין המצרי, וזאת בהתאם לפסק הדין של בית הדין הארצי בעניין המועצה המקומית גבעת זאב. משמעותה של הסכמה זו  היא - שתביעותיהם של התובעים לדמי הבראה, דמי חגים, ביגוד ונסיעות לא נלקחו בחשבון.

            המחלוקת בשלב זה של הדיון התמצתה בנסיבות סיום עבודתם של התובעים אשר השליכה לזכאותם לפיצויי פיטורים. עשרה מהתובעים הגישו תצהירים, ומרביתם הופיעו לדיון ונחקרו עליהם. מטעם הנתבעת נמסרה תעודת עובד ציבור של מתאם תעסוקה במנהלת התאום וקישור באזור חבל עזה, וכן של מנהל המפעל ומנכ"לו.

לאחר שמיעת הראיות ובטרם הגשת סיכומי הצדדים, ניתן פסק הדין בבג"ץ, אשר שינה את ההלכה של בית הדין הארצי בעניין מועצה מקומית גבעת זאב.

בנסיבות אלו ביקש בית הדין את התייחסות הצדדים לשאלת הדין החל, שכן לכאורה ניטל התוקף המשפטי להסכמתם בעניין הדין החל.

על כן וכאמור, נפתח את הכרעתנו בדין החל, ולאחר מכן נקבע למה זכאים התובעים.

10.        הכרעה

            הדין החל - האם לפי בג"ץ 5666/03                                                                                            

נביא כעת את עיקרי פסה"ד בבג"ץ לפיו, לכאורה יש להחיל את הדין הישראלי על העסקת התובעים. פסה"ד הביא את העקרונות, בתחילה את היישום לדיני העבודה ולבסוף את המסקנה לגבי המקרה הקונקרטי של הדין החל על העסקת עובדים פלסטינאים אצל מעבידים ישראלים בשטחים המוחזקים.