5. 1. סעיף 7ב לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות), התשמ"ד- 1984 קובע זכות קוגנטית של מקבל השירות, לבטל את הסכם השירות למעליות, בהודעה של 3 חודשים מראש, בכל עת שלאחר תום תקופה של 12 חודשים מחתימתו.
השאלה המתעוררת במסגרת תיק זה היא האם חלה הוראה זו גם כאשר השירות ניתן לבניין משרדים, או שמא היא חלה רק לגבי בית משותף המשמש למגורים.
עובדות העניין וטענות הצדדים
6. 2. הסכם השירות בין הצדדים נחתם ביום 4.4.2000 לתקופה של 12 חודשים, והוא מתחדש לתקופה של 12 חודשים נוספים, כל עוד לא נמסרה הודעה על אי-הארכתו, טרם תאריך החידוש. וכך הלאה, מידי שנה (להלן: "
הסכם
השירות" או "
ההסכם").
7. 3. לפי סעיף 8 (ב) להסכם: "לכל צד הזכות, עד 90 יום
לפני תום תוקפו של הסכם זה, להודיע לצד השני במכתב רשום ו/או בהודעה שניתנה בדרך אחרת ובלבד שהוכח שהגיע לחברה על רצונו שלא לחדש הסכם זה לתקופה נוספת". לפי הוראות ההסכם, אפוא, יש להודיע על אי-חידוש ההסכם לשנה נוספת,
לפני תום תוקפו. משחודש, לא ניתן לבטלו לגבי אותה שנה (אפריל 2006 - אפריל 2007).
8. 4. הודעת הביטול התקבלה במשרדי התובעת ביום 6.7.2006, דהיינו: לאחר שכבר התחדש ההסכם לשנת 2006 (כתשעה חודשים טרם סיום תקופת ההסכם המוארכת, המסתיימת באפריל 2007). לכן, לפי טענת התובעת, מחויבים הנתבעים בתשלום דמי השירות עבור כל יתרת תקופת ההסכם, עד אפריל 2004.
9. 5. הנתבעת טוענת כי חלה על העניין הוראת צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות), התשמ"ד- 1984. זוהי הוראה קוגנטית ועל כן, למרות סעיף 8(ב) להסכם השירות, ניתן לבטל את ההסכם בהודעה מראש, בכל עת שלאחר 12 החודשים הראשונים, ולאו דווקא טרם שהתחדש החוזה לתקופה נוספת.
10. 6. לטענת התובעת, הוראת הצו חלה רק על בתים משותפים שמשמשים למגורים, ואיננה חלה על בתים משותפים שהם בנייני משרדים, כפי שהדבר בענייננו.
11. 7. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר. במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן, הצדדים הגיעו להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה הבנין ברחוב הרברט סמואל 44, חדרה הינו בניין שאינו משמש למגורים וכי בית המשפט יכריע בשאלה שבמחלוקת, על סמך סיכומי הצדדים. אם יפסוק בית המשפט שצו הפיקוח אינו חל על בניין שאינו משמש למגורים, יחויבו הנתבעים בסך של 6,500 ש"ח בצירוף שכ"ט עו"ד ואגרה; ואילו אם יפסוק בית המשפט כי צו הפיקוח חל על בניין שאינו משמש למגורים, תידחה התביעה והתובעת תחויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד.
דיון והכרעה
12. 8. פרק ג' בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות למעליות) התשמ"ד - 1984 (להלן: "
צו הפיקוח") העוסק בהתקנת מעליות ומתן שירות, קובע:
"7ב. חוזה שירות למעליות (תיקון תשנ"ה)
(א) לא ייכרת חוזה חדש בדבר מתן שירות למעליות לתקופה העולה על 12 חודשים, אלא אם כן שמורה בו הזכות הבלתי מותנית של נציגות הבית לסיים את החוזה בכל עת, לאחר תקופה של 12 חודשים ממועד החתימה על החוזה.
(ב) סיום החוזה ייעשה על ידי מתן הודעה מוקדמת בכתב של שלושה חודשים מראש לפחות, מבלי שלנותן השירות יהיו זכויות כלשהן כלפי נציגות הבית בשל הסיום המוקדם של חוזה השרות, למעט דמי השרות המגיעים לו בעד תקופת השרות עד לסיומו המוקדם של חוזה השרות.
נ
(ג) הוראות סעיפים (א) ו- (ב) יחולו גם על חוזה מתחדש או חוזה המאריך תוקפו של חוזה קיים.
(ד) בסעיף זה, "נציגות הבית" - נציגות הבית המשותף כמשמעותה בחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969,
בבית המשמש למגורים". (ההדגשה שלי - י.ב.)
13. 9. סעיף 65 לחוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 (להלן: "
חוק המקרקעין"), אליו מפנה הצו, קובע כי: "לכל בית משותף תהא נציגות לשם ניהול ענייני הבית המשותף. הנציגות תיכון ותפעל לפי הוראות התקנון". לפי סעיף ההגדרות של חוק המקרקעין, "בית משותף" הוא בית שיש בו שתי דירות ויותר אשר נרשם בפנקס הבתים המשותפים. "דירה" היא חדר שנועד לשמש "למגורים, לעסק או לכל צורך אחר".
14. 10. טענת התובעת, לפיה הוראת הצו מתייחסת רק לבתים המשמשים למגורים, נסמכת כמובן, על הסיפא לסעיף 7ב(ד).