בפני תביעה לתשלום שכר עבודה, שעות נוספות, דמי חופשה שנתית ודמי הבראה ותביעה שכנגד בגין החזרי מענקי התמדה ששולמו לתובע. בנוסף הוגשה תביעה שכנגד בגין פיצוי מוסכם שנקבע בהסכם העבודה.
השתלשלות העובדות הצריכות לענייננו כפי שעלו מהעדויות, מכתבי הטענות ומהמסמכים שצורפו לתיק בית הדין.
1. 1. התובע התקבל לעבוד כמתמחה בראיית חשבון אצל הנתבע וביום 19/1/05 נחתם בין התובע לבין משרד זאב סלומון ושות' רואי חשבון (להלן: "
סלומון") הסכם עבודה.
2. 2. עפ"י הסכם העבודה התחייב התובע לעבוד אצל סלומון לתקופה של שנתיים, מיום 2/1/05 עד ליום 9/1/07.
3. 3. בתאריך 14/7/06 עזב התובע את מקום עבודתו אצל סלומון והודיע על כך לפני עזיבתו.
4. 4. ביום מתן ההודעה המוקדמת ע"י התובע, ניתן לו לוח זמנים לסיום כל משימותיו שנותרו פתוחות. התובע ביצע את כל המשימות האמורות.
לטענת התובע
, חוזה העבודה שנחתם עימו הינו חוזה אחיד שנחתם ע"י כל מתמחה חדש במשרד. חוזה העבודה שעליו הוחתם התובע מנוגד לחוק יסוד חופש העיסוק והתנאים בהסכם הינם תנאים מקפחים. לפיכך, טוען התובע, הינו זכאי לשכר החודש האחרון לעבודתו אצל סלומון והחזר קיזוז כספים שנעשה ע"י סלומון.
לטענת הנתבע
, התובע הפר את התחייבותו בהסכם ההעסקה לעבוד במשך שנתיים, התחייבות זאת נעשתה כנגד השקעות נכבדות שהשקיע סלומון בהכשרתו של התובע.
הכרעה:
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שמעתי את העדויות ועיינתי במסמכים שצורפו לתיק בית-הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה והתביעה שכנגד להידחות. ראשית טוען הנתבע כי התובע תבע את הנתבע הלא נכון מאחר ומעסיקתו הייתה השותפות, "זאב סלומון ושו"ת רו"ח" ובתיק דנן נתבע רק מר זאב סלומון. אין בידי לקבל טענה זו מאחר ועל פי פקודת השותפויות כל שותף חב, יחד עם שאר השותפים ולחוד, בכל חיובי השותפות. הנתבע הינו שותף בשותפות ולפיכך ניתן לתבעו.
השאלה המשפטית העומדת להכרעתי, האם יכל סלומון לחייב את התובע לתקופת העסקה בת שנתיים? סבורני כי התשובה לשאלה זו הינה שלילית.
"חוזה עבודה לתקופה קצובה כולל את המועד לסיומו. לעיתים יש בחוזה כאמור
הוראה המרשה לצד לחוזה לסיימו בכל עת לפני תום תקופתו, מבלי להפר את החוזה. אך יש והחוזה אינו כולל הוראה כאמור, ואז "בחוזים לתקופה קצובה ניתן פיצוי מלא בגין ההפרה. חישוב הפיצוי מבוסס על ההפסד שנגרם לצד המקיים על-ידי הצד המפר, דהיינו שכר ונלווים, בניכוי הסכום (לרבות הנלווים) שהשתכר העובד באותה תקופה, או שיכול היה להשתכר, בשקידה סבירה" (דב"ע מח/
22
-3, [4] בע'
112
)...חוזה עבודה אישי לתקופה קצובה, אשר אין בו הוראה
המתירה לצד לו לסיימו בכל עת לפני תום תקופתו מבלי להפר את החוזה, הוא חוזה עבודה אשר יש לו תוצאות משפטיות מיוחדות ובלתי רגילות, הן מבחינת הגבלת החופש המקובל להשתחרר מחוזה העבודה, והן מבחינת הנטל המוטל על הצדדים לו במקרה של הפרת החוזה. משום כך יש להקפיד על כך שחוזה עבודה אישי לתקופה קצובה כאמור, יהיה חד-משמעי, וישקף בצורה ברורה את ההסכמה המודעת של הצדדים לחוזה בדבר החובות אשר הם נוטלים על עצמם. כל ספק בעניין זה יטה, איפוא, את הכף לכיוון היותו של חוזה העבודה חוזה לתקופה בלתי
קצובה". (דיון מט/123-3 (ארצי)
בנימין
פנקס נ'
ישקר בע"מ
נהריה פד"ע כא 343,346).
שתי זכויות עומדות זו מול זו, חופש ההתקשרות החוזית מול חופש העיסוק ויש לערוך איזון בין שני ערכים אלו. במקרה דנן, סבורני כי החוזה שנחתם בין הצדדים הינו חוזה הכובל את העובד אל מעבידו ואיננו סביר בנסיבות העניין. עלי לבחון מה היתה התמורה שקיבל התובע בגין הסכמתו לתקופת העסקה בת שנתיים, והאם התמורה זהה למחיר שנתבקש התובע לשלם בגינה. טוען הנתבע כי חוזה העסקה שנחתם הינו תוצאה של מו"מ בין הצדדים ובתמורה קיבל התובע תשלום מענק התמדה. בנוסף טוען הנתבע, כי תקופת הכשרתו של התובע, כמתמחה, הינה ארוכה בהרבה מעל לשלושה חודשים כפי שטוען התובע.
בדיון ביום 18.2.07 בפני כבוד הרשמת מרגלית, טען מר זלוטניק, השותף האחראי על התובע אצל סלומון כי "
שעובד בחצי שנה הראשונה עולה לנו יותר ממה שמפיק" (עמ' 1 שורות 14-13 לפרוטוקול הדיון מיום 18/2/07 וכן עמ' 7 לפרוטוקול מיום 8.10.07 שורות 6-3). על פי הגיון דברים אלו, אילו חוזה העסקה היה כובל את התובע לשנה שלמה, היה זה עומד במבחן הסבירות, מאחר וסלומון השקיע בתובע חצי שנה. אך חוזה העסקה למשך שנתיים כאשר ברור לתובע כי אי הסכמתו לחתום על החוזה משמעותו כי לא יוכל לעבוד אצל סלומון, איננו סביר בנסיבות העניין.
וכך העיד התובע, אשר עדותו הייתה מהימנה בעיני:
"
למיטב הבנתי, הבנתי שאם אתעקש על נושא תקופת ההתחייבות הסבירות היא שלא אתחיל לעבוד במשרד והמשרד לא יסכים לכך. היו לי השגות לעניין דברים אחרים - לעניין הסכומים... (עמ' 4 לפרוטוקול שורה 26 וכן עמ' 5 שורות 3-1)
לפיכך משקבעתי כי סעיף זה בחוזה איננו סביר ומידתי דינו להתבטל. משכך ישלם הנתבע לתובע את סך המשכורת האחרונה אשר קוזזה כנגד התחייבות זו.
משהתובע זנח בסיכומיו רכיבי תביעה נוספים, אשר נתבעו על ידו בכתב התביעה, רכיבים אלו נדחים.
פצויי הלנה: