1. 1. בפני תביעה שהוגשה בגין רשלנות רפואית של הנתבעת, אשר התובעת התקשרה איתה בהסכם לביצוע מתיחת פנים (להלן - "הטיפול"), בהרמת גבות ובהרמת לחיים תחתונות, וכהגדרת הנתבעת Soft Lifting בחוט אפטוס (בגבות ובלחי תחתונה), אשר גרם לתובעת, להפרשות לצלקת, בלחי ימין.
2. 2. התובעת, אישה קשת יום (עמ' 5 שורה 5 לפרוטוקול), ביקשה ליפות את עצמה במתיחת פניה. לצורך כך, פנתה התובעת לנתבעת, לקבלת יעוץ בדבר אפשרות למתיחת פנים, והוצע על ידה, טיפול חדשני בשיטת אפאטוס. התובעת שילמה לנתבעת תשלום בסך של 10,000 ש"ח עבור הטיפול (כפי שעולה מהקבלה שצורפה לכתב התביעה).
3. 3. על הטיפול החדשני הנ"ל, ניתן ללמוד מכתב ההגנה בו נאמר כי הטיפול, אינו כרוך בהרדמה מלאה למתיחת הפנים, כי אם בהרדמה מקומית ושימוש בחוטים מיוחדים (חוטי "אפאטוס"), המאפשרים, להחזיק ולהרים את העור והרקמות וליצור מראה צעיר יותר (סעיף 2 לכתב ההגנה ונספח א' לכתב ההגנה ב"מטרות הטיפול").
4. 4. התובעת טענה, כי הוצע לה לבצע את מתיחת הפנים ולהימנע בכך מניתוח בהרדמה מלאה וכן הוצעה לה הנחה, אם תיאות לעבור את הטיפול תוך צילום הטיפול בה, לצורך פרסומו בטלויזיה, לנוכח היותו טיפול חדשני. בתמורה, קיבלה התובעת לדבריה, הנחה בתשלום עבור הטיפול והנתבעת לא הכחישה זאת.
5. 5. עיקר תלונות התובעת וטענותיה כנגד הנתבעת הן, בנוגע לרשלנות בביצוע הטיפול, באופן בו:
א. החוטים שהוכנסו לצורך המתיחה, המשיכו לבצבץ ולהציק לה בלחי ימין.
ב. הפרשת נוזלים בלחי ימין בשל אי סגירת הפצע/הפתח, במקום בו בוצע הטיפול.
ג. ג. "נפילת" חוט בתוך
העפעף, אשר לא ניתן לאתר את קצהו כדי להוציאו מהעפעף.
ד. ד. נותרה צלקת בלחי ימין.
6. 6. התלונות רלוונטיות, עד מועד הגשת התביעה, למרות חלוף שלוש שנים ממועד ביצוע הטיפול, כפי שיפורט להלן.
7. 7. הנתבעת טענה, כי הטיפול בוצע כנדרש וכי אין לה על תיעוד כלשהו על כשל בטיפול. לטענתה, היה על התובעת, להביא את תלונותיה בפניה בזמנו על מנת שיתאפשר לה לתקן את הטעון תיקון, הגם שהיא מכחישה את טענות ותלונות התובעת.
שלבי הדיון:
8. 8. בישיבה מיום 2.8.07, התייצבה התובעת והציגה בפני בית משפט את התמונות של לחי ימין (ת/1, ת/2), שצורפו לכתב התביעה. לא היה לה צורך להכביר במילים ובתמונות על תוצאות הטיפול בלחי ימין, שכן התובעת, הראתה לבית המשפט, את הפצע הפעור (כדבריה: "החור", ויקרא להלן - "הפצע") שניכר היטב בלחי ימין, היכן שבוצע הטיפול. ניתן היה לראות, בעין בלתי מזויינת, כי יש הפרשה מהפצע בלחי, במקום בו נראו גם קצוות של חוט.
9. 9. התובעת, תיארה את הסבל שנגרם לה בשל הפצע וההפרשות היוצאות ממנו. הן בכאב ואי נוחות פיזית, והן קושי ריגשי ובושה להיראות ברבים, לנוכח תגובות קשות של הסובבים אותה בראותם את הפצע הפעור, ההפרשות והחוט בלחי ימין.
10. 10. בישיבה זו, הסכימו הצדדים, כי הרופא מטעם הנתבעת, יחזור ויבדוק את התובעת ויבחן את דרכי הטיפול בתובעת, להקטנת נזקיה.
11. 11. אכן, בישיבה נוספת, מיום 6.12.07, ניתן היה להיווכח בשיפור ניכר במצבה של התובעת, אשר הפצע בלחי ימין התאחה ולא נראו הפרשות וקצוות החוטים בלחי, שנראו בישיבה הראשונה. התובעת העידה על שיפור, במובן זה בלבד, תוך שהיא חוזרת וטוענת בדבר הצלקת הארוכה שנותרה על לחי ימין, להבדיל מלחי שמאל, בה כמעט ולא ניתן לראות את הצלקת. כך גם טענה התובעת, כי לא עלה בידי הרופא לאתר ולהוציא את החוט בעפעף.
12. 12. התובעת טענה, כי אין בידיה את האמצעים הכלכליים לקבלת חוות דעת מומחה והתרשמתי כי התובעת מעוניינת לסיים, בהקדם, את ההליך המשפטי, הכרוך לדבריה באי נוחות ומבוכה לאור הצורך להציג את נזקיה באולם בית המשפט.
מנגד, הנתבעת לא הביאה כעד מטעמה את הרופא שטיפול בתובעת, להפרכת טענותיה וכן לא הוגשה חוות דעת רפואית מטעמה.
הסכמת התובעת לטיפול: