משמורת קטין שהתגורר מלידתו עם הורי אמו המנוחה תהיה בידי אביו

במסגרת התובענה שבפני אני נדרש להכריע בעניין משמורתו של הקטין מ. ק. (להלן: "הקטין"), יליד 13/7/04.

רקע

הקטין נולד ביום 13/7/04 לאמו, הגב' י. ק.  ז"ל (להלן: "המנוחה"), ולאביו, התובע, ד. ו. (להלן: "התובע").

טרם הולדתו של הקטין התגלעו קשיים בחיי הנישואין של הצדדים, המנוחה עזבה את בית המגורים המשותף וחזרה להתגורר עם הוריה, הנתבעים 1-2, ה"ה א. ק.  ו. נ. (להלן: "הנתבע 1" ו- "הנתבעת 2" בהתאמה), מיום לידתו התגורר הקטין עם הנתבעים בביתם.

בין המנוחה לבין התובע נוהלו מספר הליכים בבית משפט זה, בעניין משמורתו של הקטין ומזונותיו, בכללם, עתרה המנוחה במסגרת תמ"ש 2752/05 לשינוי שם משפחתו של הקטין, באופן שייקרא ק. במקום ו..

תוך כדי ההליכים המשפטיים כאמור, הגישו הצדדים בתמ"ש 2750/05 הסכם גירושין, במסגרתו הוסכם על שינוי שמו של הקטין, המנוחה ויתרה על מזונות הקטין, והתובע ויתר על זכויות הראיה של הקטין, ההסכם כפי שהוגש לא אושר על ידי בית המשפט, ובסופו של דבר הודיעו הצדדים כי התגרשו בגט פיטורין ביום 26/9/05, וכי הגיעו לכלל פשרה בעניין מזונות משמורת והסדרי ראיה בהסכם שאושר על ידי בית הדין הרבני במועד מתן הגט.

ביום 3/2/06 נפטרה המנוחה לאחר מחלה קשה, בצוואתה מיום 26/1/06 (צורפה כנספח לכתב ההגנה) ביקשה המנוחה כי הנתבעים יחזיקו ויטפלו בקטין לאחר מותה, יתמנו כאפוטרופסים עליו, יקבלו חזקה משפטית, וידאגו לחינוכו ולגידולו.

ביום 26/2/06 הגיש התובע את התובענה שבפני, במסגרתה עתר כאמור לקבלת משמורת על הקטין.

בשולי הדברים יצויין כי ביום 30/3/06 עתרו הנתבעים במסגרת תמ"ש 16962/04 להתמנות כאפוטרופסים בנוסף על הורה, לפי ס' 28 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב -1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית"), למותר לציין כי ההכרעה בתיק זה תשפיע גם על גורל התובענה בתמ"ש 16962/04.

טענות הצדדים:

התובע עומד על זכויותיו כהורה של הקטין, התובע מוסיף וטוען כי מגורי הנתבעים אינם ראויים לגידולו של תינוק, מדובר לטענתו בבית מוזנח ביותר והנתבעים אינם דואגים כלל לרווחתו של הקטין, עוד נטען כי התובע הגיע יותר מפעם אחת לבית הנתבעים ומצא את הקטין כשהוא מלוכלך כולו ומבלי שקבל טיפול ראוי.

לטענת התובע, טובת הקטין מחייבת כי יגדל בבית אביו וזאת לאחר שאיבד באופן כה טראגי את אמו בגיל צעיר, וכי משפחתו של התובע נרתמה לעזרתו בגידול הקטין, כאשר הוריו של התובע מתכוונים להעתיק את מקום מגוריהם לצורך כך.

במאמר מוסגר יצויין כי במהלך ניהול ההליכים בתיק, נישא התובע לגב' נ.  ו.  (להלן: "נ. "), עובדה שהיא מהותית ביחס למשמורתו של הקטין וסביבת חייו במידה ותתקבל התובענה.

הנתבעים טוענים כי בשלב מסויים הסכים התובע לוותר על זכויות הראייה שלו עם הקטין, ואף הסכים לשינוי שם המשפחה של הקטין, כמו כן הפנו הנתבעים לרצונה של המנוחה כפי שהובע בצוואתה כאמור לעיל.

לטענת הנתבעים הם מגדלים את הקטין בביתם מיום היוולדו, מטפלים בו ודואגים לכל צרכיו הפיזיים והנפשיים, הקטין הינו ילד עליז מפותח ומטופח הזוכה לחום ולאהבה מן הנתבעים אשר אינם מחסירים ממנו דבר, לטענתם טובת הקטין מחייבת שהוא יישאר בחזקתם.

ביחס לתובע, טוענים הנתבעים כי הוא אינו מסוגל לגדל את הקטין ולטפל בו, ולמעשה מי שיטפל בקטין היא אימו של התובע, לטענתם הקטין בקושי מכיר את אביו ואינו קשור אליו, בין הקטין לבין אביו לא נוצר הקשר הראשוני שבין אב לבנו, התובע כלל לא התנסה בטיפול בקטין וכל הקשר ביניהם הסתכם בביקורים קצרים לעיתים רחוקות, וגם זאת בבית הוריו של התובע, אשר על כן אין כל הצדקה לנתק אותו מסביבתו המוכרת ומהנפשות הקרובות אליו והאהובות עליו, מה גם שניתוק הקטין עלול לגרום לו לנזק בלתי הפיך.

הנתבעים מייחסים מקום מרכזי לשאלת טובת הילד כאשר אליבא דידם זו מחייבת שהקטין יישאר בחזקתם.

בכתב ההגנה התחייבו הנתבעים כי יפעלו לשמירת הקשר בין הקטין לבין אביו, וככל שהתובע יבקש לקיים הסדרי ראיה וביקור עם הקטין הם יעודדו זאת וידאגו לכך שהסדרי הראיה והביקור יתקיימו באופן סדיר.

המסגרת הנורמטיבית: