1. 1. עניינה של עתירה זו בבחינה לקראת התמחות אותה נדרשים לעבור סטודנטים לרפואה אשר סיימו לימודיהם בחו"ל שההצלחה בהן היא תנאי להתחלת ההתמחות (סטאז') בבית חולים בישראל (להלן: הבחינה).
2. 2. סעיף 17ב לפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז-1976 מחייב את מי שסיים את לימודי הרפואה בחו"ל ומבקש להתמחות כרופא בישראל, לעמוד בבחינות. הסעיף מסמיך את מחוקק המשנה להתקין תקנות בדבר: "...הבחינות, סדריהן, דרכי הרישום וכל עניין אחר הקשור בהן...". מכוח סעיף זה הותקנו ב-1988 תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז'), התשמ"ח-1988 (להלן: תקנות ההתמחות). תקנות אלו מסדירות נושאים שונים הקשורים לבחינת ההתמחות, בכלל זה, מועדים, נהלי רישום, נושאי הבחינה ועוד. התקנות מסמיכות את המנהל הכללי של משרד הבריאות למנות ועדת בחינה אשר תפקידיה יהיו בין השאר, אישור שאלות הבחינה, קביעה ואישור תוצאותיה. בועדת הבחינה 9 חברים המייצגים, כמצוות התקנות, את המועצה המדעית, בתי הספר לרפואה ואת מנכ"ל משרד החינוך. לפי התקנות, מי שנכשל בבחינת ההתמחות רשאי להבחן שוב במועד אחר. סעיף 5א לתקנות קובע שציון שניתן למי שסיים קורס הכנה לבחינה יהווה ציון מגן שיובא בחישוב תוצאות הבחינה. מתוקף התקנות, קבעה ועדת הבחינה כי למסיים בהצלחה את קורס ההכנה יינתנו 10 נקודות נוספות בבחינה.
3. 3. העותר 2, ד"ר שגיא (להלן - העותר), סיים את לימודי הרפואה בחו"ל וניגש בארץ לבחינה שנערכה ביום 4.9.06. הבחינה כללה 220 שאלות רבות ברירה (שאלון אמריקאי) מתוכן השיב העותר תשובות, שלפי קביעת ועדת הבחינה היו תשובות נכונות, על 127 שאלות בלבד. הציון שניתן לו, לפיכך, עמד על 58, ציון שמשמעו כשלון בבחינה (שכן ציון הסף להצלחה בבחינה עמד על 60 (132 תשובות נכונות)). על ציון זה הגיש העותר ערעור.
4. 4. לצורך הגשת הערעור, ועדת הבחינה מאפשרת לנבחנים המעוניינים בכך לעיין, משך שעתיים, בשאלון הבחינה, אך היא אוסרת עליהם להעתיק את השאלות עצמן. עם זאת במהלך העיון מותר למשתתפים בהליך זה לרשום לעצמם הערות אשר יאפשרו להם לאחר העיון לגבש את כתב הערעור.
5. 5. לאחר שהעותר בדק את תשובותיו בבחינה, הוא מצא, לטענתו, שלגבי תשע מתוך התשובות, שלגישתה של ועדת הבחינה היו שגויות, ניתנו על ידו תשובות, שלפי הספרות הרפואית המקובלת הן תשובות נכונות. לפיכך העותר הגיש ערעור על הציון שקיבל.
6. 6. ביום 3.12.06 דחה יו"ר ועדת הבחינה, פרופ' שנקר, את הערעור. במכתב התשובה (נספח ו' לעתירה), ציין היו"ר כי שאלות הבחינה לקוחות מספרי שאלות מקובלים וידועים שנבדקו ונבחרו על ידי ועדת הבחינה. הוא אף צרף למכתבו תשובות לשתי שאלות (מתוך 9) עליהן העותר הגיש את הערעור, כפי שנלקחו מספר השאלות והתשובות עליו סמכה ועדת הבחינה את עמדתה.
7. 7. לאחר פניות נוספות ליו"ר ועדת הבחינה וליועץ המשפטי של משרד הבריאות, הגיש ד"ר שגיא, יחד עם העותרת - התנועה להגינות שלטונית - עתירה זו, בה מתבקשים מספר סעדים. ראשית, העותרים מבקשים להורות למשיבים להשיב על ערעורים המתייחסים לתוצאות הבחינה תשובות מנומקות וענייניות. סעד זה מתייחס, באופן קונקרטי, לערעור שהגיש העותר על תוצאות הבחינה בה נכשל; שנית, לפרסם רשימת מקורות לימוד (סילבוס) מומלצים לבחינה כמקובל בבחינות הארציות הבינאוניברסיטאיות. שלישית, לגישת העותרים על ועדת הבחינה לאשר כנכונות תשובות המסתמכות על ספרי לימוד אקדמאיים מקובלים ברפואה המשקפים גישות מקובלות במקצוע הרפואה. רביעית, הם טוענים שיש למסור לנבחנים את עותק הבחינה לשם מיצוי ערעור הוגן על תוצאותיה; חמישית, לטענתם יש להחיל את ציון המגן (10 נק') הניתן לנבחנים שעברו את קורס ההכנה לפני הבחינה, גם לנבחנים שעברו את הקורס לאחר הבחינה (בה נכשלו).
8. 8. בכל הנוגע לפרסום רשימת מקורות לימוד לבחינה, סעד זה בא על סיפוקו לאחר שהמשיבים הודיעו שמעתה ואילך תשלח רשימת הספרות המומלצת לכל נבחן שנרשם לראשונה לבחינה אף מבלי שיבקש זאת.
9. 9. לפיכך, מתייתר הדיון גם בסעד האחר, לפיו מתבקש, בהעדר רשימת מקורות מומלצת, להורות לוועדת הבחינה לאשר כל תשובה המסתמכת על ספרי לימוד אקדמאיים מקובלים בעולם הרפואה. מעבר לנדרש אציין שסעד זה, לפיו מתבקש בית המשפט להורות לועדת הבחינה לאשר כל תשובה המסתמכת על ספרות רפואית מקובלת, הוא סעד כללי ובלתי מוגדר שממילא לא ניתן היה לפסוק.
10. 10. אשר לבחינה בה העותר נכשל, המשיבים טוענים, ראשית, שלאחר שהעותר עבר בהצלחה את הבחינה שהתקיימה לאחר אותה בחינה, סעד זה הפך לתיאורטי שכן לציון שניתן לו בבחינה הראשונה אין עוד כל משמעות. העותר טוען, מנגד, שהכישלון בבחינה הראשונה עשוי לפגוע בו אם הדבר ייוודע, למשל, למעסיקים פוטנציאליים. במענה לטענה זו טוענים המשיבים שהציונים חסויים.
לדעתי, אם נכונה טענתו של העותר שהציון שניתן לו בבחינה לא היה מוצדק ואם מתקיימים בעניין זה התנאים המכשירים התערבותו של בית המשפט בשיקול דעתה של ועדת הבחינה, אין לדחות את העתירה מטעם זה בלבד, והעותר זכאי לתיקון המעוות ולכך שלא ייזקף לחובתו ציון נכשל, גם אם בינתיים עבר את הבחינה הנוספת וגם אם לציון הנכשל שקיבל בבחינה הראשונה אין עוד משמעות מעשית.
11. 11. לגופו של עניין, העותר ביסס את השגותיו על הציונים שקיבל בבחינה על כך שאלה נתמכות בספרות רפואית מקובלת וכן על חוות דעת שהגיש פרופ' לוינסקי, לפיה על הוועדה היה לקבל את תשובות העותר בשבע מתוך תשע השאלות נשוא הערעור. פרופ' לוינסקי סבור כי "חובה באופן חד משמעי שערעור המבוסס על ספרות ראויה יתקבל כערעור מוצדק ולא ידחה על הסף". אשר להנמקת תשובתה של ועדת הבחינה לערעור, העותרים טוענים שהערעור לא נבחן לגופו ולא ניתנה עליו תשובה עניינית ובכך הופרה חובת ההנמקה לפי החוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958. כראיה, הם מציגים תשובות בנוסח דומה שניתנו על ידי ועדת הבחינה לערעורים אחרים. העותר מוסיף, שאילו פרופ' שנקר היה קורא את הערעור בעיון, הוא לא היה שולח לו את השאלות והתשובות מהספרים, שהרי אלה צורפו מלכתחילה לערעור.
12. 12. המשיבים טוענים, מנגד, ראשית, כי בשאלות רבות ברירה, רוב התשובות אפשריות ונכונות אולם רק תשובה אחת, לפי הפרטים בנוסח השאלה, היא הנכונה ביותר. שנית, הספרים מהם נלקחות השאלות הם ספרי בחינות מקובלים בעולם הרפואה אשר נוסחו על ידי מומחים וכוללים הן את השאלות והן את התשובות הנכונות בצירוף הסבר. על כן, כל ויכוח בנושא נכונותן של התשובות הינו ויכוח עקר. שלישית, טוענים המשיבים, קבלת גישות שונות של מומחים מטעם הנבחנים תביא לידי כך שבפועל בדיקת המבחן תהא בלתי אפשרית ותפגע בשוויון בין הנבחנים. רביעית, ועדת הבחינה מקיימת הליך ביקורת על שאלות הבחינה, בו נבדקות לאחר המבחן שאלות שהן בעייתיות מבחינה סטטיסטית. שאלות אלה נשקלות על ידי ועדת הבחינה פעם נוספת ופעמים, אם השאלה קשה מידי, נפסלות מספר מהשאלות, בד"כ בין 2 ל-6 שאלות בכל מבחן.
13. 13. השאלה אם התשובות נשוא המחלוקת הן תשובות נכונות, אם לאו, היא שאלה שבמומחיות מקצועית שבה בית משפט זה לא יוכל להכריע, כמו שלא יוכל לפסוק גם במחלוקת שנפלה בעניין זה בין פרופ' לוינסקי לבין ועדת הבחינה (ראה: (בג"ץ 16/77
הורן ואח' נגד שר העבודה ואח', פ"ד לא(3), 533; בג"ץ 3930/94
זוהדי ג'זמאוי, פ"ד מח(4), 778; בג"צ 734/80
ריבה חכם נ' מנכ"ל משרד הבריאות ואח', פ"ד לה(4), 690 , 695).
14. 14. עם זאת, אני סבור שיש ממש בטענות העותרים לגבי דרך ההתייחסות של ועדת הבחינה לערעורו של העותר. בערעור (מיום 8.11.06) ניסה העותר לבסס את התשובות שנתן לכל אחת מהשאלות שבמחלוקת על ספרות רפואית מקובלת וביקש להוכיח שלפי ספרות זו התשובות שנתן נכונות לא פחות מהתשובות בהן בחרה ועדת הבחינה. הוא גם צירף לערעור צילומים מתוך הספרות הרפואית אשר תומכת, לגישתו, בתשובות שנתן.
תשובתו של יו"ר ועדת הבחינה, פרופ' שנקר, לערעור הייתה כדלקמן:
"כפי שידוע לך הבחינה הנה בשיטת רב בחירה. ובודאי הנך מודע שהניסוח הוא הקובע את התשובה הנכונה.
כדי לעבור את הבחינה צריך לענות נכון על 132 שאלות.
שאלות הבחינה לקוחות מספרי שאלות מקובלים וידועים לאחר שועדת הבחינה בחרה ובחנה אותם.