תניית שיפוט המאלצת לקוח להתדיין עם ספק במקום מרוחק- בטלה

מבוא

8.       האם יש תוקף לתניית-שיפוט, המנוגדת לדין הרגיל בדבר סמכות מקומית, בחוזה אחיד בין ספק גדול ללקוח מסחרי?

9.       אם התשובה היא בחיוב - האם קיימות נסיבות, כגון גודלו של הלקוח המסחרי והיקף פעילותו, או סכום התובענה, או המרחק הגיאוגרפי הקטן-יחסית בין מקום השיפוט לפי תניית-השיפוט לבין מושב הלקוח, שבהן התנייה האמורה לא תיחשב למקפחת?

10.   המשיבה שבה וטוענת לתקפותה של תניית השיפוט הנכללת בחוזים האחידים שלפיהם היא מתקשרת עם לקוחותיה. המשיבה מטעימה כי עיקר עיסוקה - בפתרונות סלולאריים ללקוחות עסקיים; ולפיכך אפילו הייתה תניית שיפוט כאמור עלולה להיחשב כתנייה מקפחת בהקשרים צרכניים - היא אינה אמורה להיחשב ככזו בהקשרם של לקוחותיה העסקיים של המשיבה.

11.   להלן אשוב ואדון בטענותיה אלה של המשיבה, תוך שאסקור בהרחבה החלטות קודמות שניתנו בסוגיה הנדונה, ואוסיף עליהן, למען ירוכז הדיון הנצרך לענייננו בהחלטה אחת.

12.   לאחר שתגובש ההתייחסות העקרונית - יידונו לאורה הבקשות להעברת הדיון בתיקים שבכותרת, בהתייחס לנסיבותיה הפרטניות של כל בקשה.

החלטת השופט רחמים כהן בעניין פלאפון תקשורת בע"מ

13.   בעניין א (שלום ת"א) 718411/06 פלאפון תקשורת בע"מ נ' ששון אילן, מיום 29.8.06 (להלן: 'עניין פלאפון'), ניתח חברי השופט רחמים כהן את המצב המשפטי בענייננו בעקבות התיקון בחוק החוזים האחידים מיום 1.6.04. ניתוחו מקובל עליי, בכל הכבוד, במלואו; ולפיכך אביאהו כלשונו:

"סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים בנוסחו הקודם קבע:

"חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים:

:

(9)        תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר, או המעניק לספק זכות לבחור על דעתו בלבד את מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך". (הדגשה הוספה).

השאלה, האם תנית שיפוט היא בגדר תניה מקפחת בחוזה אחיד, עלתה לדיון בפני בית המשפט העליון ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן ואח', פ"ד נז(4) 473 (2003), וכבו' השופט א' ריבלין קבע, כי תנית שיפוט המפנה את התובעים, זכייני מפעל הפיס בדרום, לתבוע את מפעל הפיס בתל אביב ולא בבאר שבע, תקפה ואינה מקפחת לפי חוק החוזים האחידים. בית המשפט קבע, בין היתר, "כי התניה שבהסכם שבין המבקש לבין המשיבים אינה בלתי סבירה" ( שם, עמ' 480; להלן - הלכת מפעל הפיס).

השאלה נדונה שוב בבית המשפט העליון בע"א 10740/02 רחמים נ' ליגד השקעות ובנין בע"מ, פ"ד נח(1) 587 (2003). היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו לבית המשפט העליון לפיה, תנית שיפוט הקובעת סמכות בלעדית לבתי המשפט בתל אביב בחוזה לבניה ולמכר דירה שנכרת בירושלים בין הצדדים, היא תנאי מקפח לפי חוק החוזים האחידים. בית המשפט העליון לא שוכנע מטיעוני המערערים ומטענות היועץ המשפטי לממשלה, כי יש לחזור ולעיין בצדקת הלכת מפעל הפיס וקבע, שאין מדובר בתניה מקפחת.

ביום 1/6/04, תוקן סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים (ס"ח 1941, מיום 9.6.04, עמ' 389) ונוסחו כיום הוא כדלהלן:

"(9)        תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך".

כפי שניתן לראות, המחוקק השמיט את המשפט "תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר" והוסף המשפט "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט".

בדברי ההסבר להצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 2) (תניה בדבר מקום שיפוט), התשס"ב-2002 (הצ"ח 3135, 19.6.02, עמ' 662), נאמרו הדברים הבאים:

"חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן - החוק) מאפשר לבית הדין לחוזים אחידים או לבית המשפט לבטל תנאים מקפחים בחוזה אחיד. אחד מהתנאים המקפחים יכול להיות תניה בדבר מקום שיפוט העלולה להקשות מאוד על האזרח לנהל את ריבו עם תאגיד גדול, מרובה סניפים.

המציאות מלמדת שתאגידים גדולים (כגון חברות ביטוח או בנקים) קובעים לעיתים תניות בדבר מקום שיפוט המכבידות, למעשה, על הנגישות לערכאות של הלקוח הן מבחינת מעמדו כתובע והן מבחינת מעמדו כנתבע בכח. זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות חשובה ואף כזכות יסוד (ר' למשל ע"א 733/95 ארפל אלומניום נ' קליל תעשיות בע"מ בפס"ד של הש' חשין). כתובע - תנית שיפוט מגבילה את זכותו לבחור מבין החלופות שהדין מקים לו את החלופה הנוחה לו ומצמצמת את אפשרויותיו. כנתבע - התניה שוללת ממנו את הזכות לבקש העברת הדיון, ומונעת ממנו את האפשרות להוכיח כי מקום השיפוט הוא פורמאלי בלבד או שמקום אחר מתאים מבחינת מאזן הנוחיות.

כאשר מדובר בחוזה אחיד, אין מקום לבחון תנית שיפוט במשקפי חופש ההתקשרות החוזי שכן ההנחה היא שבחוזה אחיד אין, בדרך כלל, הסכמה ממשית של הלקוח בענין זה.