עניינה של תביעה זאת היא בשאלה האם השלות עומס אותן ביצעה הנתבעת באזור מגוריהם של התובעים הן הסיבה לשריפת מכשיר הטלוויזיה בביתם, אשר הוביל להתפשטות השריפה ולנזקים לרכוש, ומהו הפיצוי לו הם זכאים בגין נזקים אלו.
רקע עובדתי וטענות הצדדים
1. 1. התובעים התגוררו בזמנים הרלוונטיים לתביעה בדירתם שברח' יאיר שטרן 3 בהרצליה (להלן: "
הדירה"). לטענתם, ביום 26.10.99 פסק זרם החשמל לדירה וכן לכל הבניין בו מצויה הדירה, לאחר כמחצית השעה חובר זרם החשמל לדירה ולבניין ושוב לאחר מספר דקות פסק שנית, וכי לאחר חידוש זרם החשמל בפעם השניה הדליק בנם את מכשיר הטלויזיה שבחדר המגורים וזו החלה להעלות באש, וכי עד להגעתם של שירותי הכיבוי אחזה האש בכל פרטי הרכוש הסמוכים למכשיר הטלויזיה וגרמה נזקים כבדים למבנה ולתכולה, אשר הוערכו על ידי השמאי מטעמם בסך של 77,260 ש"ח. התובעים טענו כי על הנתבעת (להלן: "
חברת החשמל") לפצותם בגין הנזקים אשר נגרמו לרכושם כמו גם בגין שכ"ט שמאי ושכ"ט חוקר מהנדס חשמל, אשר עלו לסך של 81,846 ש"ח ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ליום הגשת התביעה לסך של 90,679 ש"ח, שכן לטענתם הנזק נגרם בגין נחשול מתח אשר אירע עקב הפסקת החשמל.
2. 2. בכתב הגנתה טענה חברת החשמל כי דין התביעה להדחות שכן מקור השריפה הנו במכשיר הטלויזיה או בתקלה במכשיר וללא קשר להפסקת החשמל, שכן לטענתה אם המכשיר היה תקין, הרי אף אם היה נחשול מתח- המכשיר לא היה אמור להישרף. ראייה לכך, לטענת חברת החשמל, היא כי יתר המכשירים בבית לא נשרפו. עוד טענה חברת החשמל בהקשר לכך כי אף שהשלות העומס בוצעו באזור נרחב לא התקבלו תלונות על תקלות מלבד תלונת התובעים, דבר המעיד כי אין בהשלות העומס כדי לגרום לתופעות מעבר, וכי הנזק שנגרם מקורו במכשיר הטלויזיה עצמו. לטענת התובעת היות והשלות העומס הן בלתי צפויות ולא ניתן להזהיר את האזרחים מפניהן, הרי שאין להטיל עליה אחריות בגין נזקים ככל שנגרמו בשל כך.
3. 3. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן מטעם בנו, אורן פולק, חוות דעת של השמאי, אמיר גולדברג (להלן: "
השמאי גולדברג"), חוות דעת מומחה של המהנדס, אשר סלוצקי (להלן: "
המהנדס סלוצקי") וחוות דעת של המהנדס רפי כהן (להלן: "
המהנדס כהן"), הנתבעת הגישה חוות דעת מטעם המהנדס יוסף שוירמן (להלן: "
המהנדס שוירמן"), חוות דעת של המהנדס שגיב נוראני (להלן: "
המהנדס נוראני"), וכן תצהיר עדות ראשית מטעם דב סטרולוביץ, מנהל יחידת ניהול מערכות בחטיבת הייצור וההולכה בחברת החשמל (להלן: "
סטרולוביץ").
4. 4. השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים הן: האם שריפת מכשיר הטלוויזיה בבית התובעים נגרמה כתוצאה מנחשול מתח אשר נגרם לאחר החזרת החשמל לפעולה או כתוצאה מפגם במכשיר הטלויזיה; האם היה על התובעים לוודא כי מכשיר טלויזיה אשר הביאו עמם עת עלו ארצה, עומד בתקן ת"י 250; האם יש להטיל אחריות על חברת החשמל במקרים בהם נגרם נזק כתוצאה מהשלות עומס; באם ייקבע כי יש לחייב את חברת החשמל בנזקים שנגרמו, האם הוכיחו התובעים את הנזקים הנטענים וגובהם.
השלות עומס ונחשולי מתח כגורם לפרוץ השריפה
5. 5. הצדדים מסכימים ביניהם כי אירועי הפסקת החשמל מיום 26.10.99 היו "השלות עומס" אותן ביצעה חברת החשמל. טענת חברת החשמל, השלת עומס במערך האספקה של חברת החשמל, היא פעולה אוטומטית של מערכת החשמל, על ידי ניתוק חלק מקווי החשמל לפרקי זמן קצרים יחסית, על מנת להגן על מערכת החשמל ולמנוע אפשרות של קריסת המערכת עקב תקלות לא צפויות או העמסת יתר של המערכת. באמצעות הפסקות קצרות של החשמל לחלק מהלקוחות לצורך השלת עומס, נמנעת אי-אספקת חשמל ממושכת, אשר עלולה להתרחש עקב קריסת המערכת כולה או חלקים נרחבים ממנה, ומונעת הפסקות חשמל ממושכות ללקוחות רבים בהרבה, כאשר הצרכן אינו יכול לדעת האם המדובר בהפסקת חשמל או בהשלת עומס. לטענת חברת החשמל, השלת עומס היא שיטה מקובלת בעולם כולו להגנת מערכת החשמל במצבים כגון אלה, וכי המדובר בהכרח מחויב המציאות.
6. 6. מתצהירו של מר סטרלוביץ עולה כי ביום 26.10.99 בשעות אחר הצהריים שתי יחידות ייצור של חשמל בתחנות הכוח אשקלון וחדרה הפסיקו פעולתן עקב תקלות בלתי צפויות ונגרמו במערכת שינויים שלא היו ניתנים לשליטה לא על ידי המערכות האוטומטיות באמצעות הווסתים המיועדים לכך, וגם לא באמצעות המפעילים, ועל כן ביצעה המערכת השלה אוטומטית באמצעות הפסקת קווי מתח גבוה במספר תחנות משנה בכל הארץ לרבות קו מיסב בתחנת המשנה הרצליה המספק מתח לביתם של התובעים ולכ- 4,000 צרכנים (להלן: "
קו המיסב"). עולה מתצהירו כי באותו היום בוצעו שתי השלות עומס האחת מהשעה 17.11 ועד לשעה 17.30 והשניה מהשעה 17.37 ועד לשעה 17.53.
7. 7. לטענת התובעים כתוצאה מהשלות העומס נגרמו תופעות מעבר של נחשולי מתח (המכונים גם מתחי יתר, מתחי מעבר וכו') אשר הובילו לשריפת מכשיר הטלויזיה. נחשול מתח הוגדר על ידי המהנדס נוראני כקפיצת מתח בעוצמה גבוהה הנמשכת לפרק זמן קצר, וכי הערכים האופייניים הם החל ממאות ועד אלפי וולטים לפרקי זמן שבין 0.5 ל- 200 מיקרו- שניות, כאשר תכולת האנרגיה של נחשול המתח תלויה בעוצמה ובמשך זמן הנחשול, וככל ששני מדדים אלה גבוהים יותר, האנרגיה שנושא עמו הנחשול גבוהה יותר. המהנדס נוראני מסכים בחוות דעתו כי נחשולי המתח מהווים את אחד מהגורמים ההרסניים של מכשירי חשמל חדישים במידה ולא ננקטו אמצעים מתאימים להגנתם. לשיטתו של המהנדס נוראני נחשולי מתח נוצרים, בין היתר, הן בשל פעולות מיתוג בחברת החשמל ובכללן השלות עומס, תנאי מזג אוויר קיצוניים וכד' והן במכשירים הביתיים על ידי הפעלה והפסקה שלהם, כאשר לטענתו רוב נחשולי המתח ההרסניים מקורם במתקן הפרטי של הצרכן, ואילו נחשולי מתח הנוצרים מחוץ למתקן הצרכן דועכים במהירות ובהגיעם לצרכן הם לרוב בעלי עוצמה נמוכה. המהנדס נוראני התמקד בחוות דעתו בחשיבות של הגנת המכשירים מפני נחשולי מתח וכן בעמידות המכשירים עצמם בתקן הישראלי אשר אמור להבטיח כי לא יישרפו בעת תקלה.
8.
8.
בסיפה של חוות דעתו ציין המהנדס נוראני כי הוא אינו שולל את האפשרות כי שריפת מכשיר הטלויזיה נגרמה כתוצאה מנחשול מתח, וכך הוא מציין "
ייתכן מאוד שמצב התחזוקה הירוד של המכשיר, לרבות הצטברות אבק ופיח דליקים בתוך המכשיר בן ה- 12 שנה ובלייה חזקה שלו הם שהביאו לידי כך שהמכשיר עלה באש עקב נחשול מתח חלש שחדר בו בעת השלות העומס. תופעה שהייתה מתרחשת עקב הפעלות וניתוקים נוספים של המכשיר, הגורמים אף הם לנחשולי מתח חזקים בהרבה ורק במקרה התרחשה לאחר השלמת עומס, אך גם לאחר שבנם של התובעים הפעיל את מכשיר הטלויזיה".
9. 9. היות והצדדים מסכימים בניהם כי השלות עומס יכולות לגרום לנחשולי מתח, אשר בהעדר ההגנות המתאימות עלולים לגרום לנזקים למכשירים חשמליים, יש לבדוק במקרה הנדון האם הוכח על ידי התובעים כי נחשול המתח הוא אשר הביא לשריפת מכשיר הטלוויזיה.
10. 10. אומר מייד, כי העדפתי את עדויות התובעים והמומחים מטעמם על פני עדויות מומחי חברת החשמל, בכל הנוגע לאחריותה של חברת החשמל לנזקים נשוא התביעה.
11. 11. יוער, כי הצדדים היו חלוקים ביניהם באשר לשאלה האם נוצרים נחשולי מתח בביתו של הצרכן על ידי הפעלת והפסקת מכשירים חשמליים, והשפעתם למול נחשולי מתח הנוצרים על ידי פעולות מיתוג של חברת החשמל. כאשר לטענת המהנדס נוראני השפעתם של נחשולי מתח אלו על מתקני הצרכנים הנה גבוה יותר יחסית להשפעתם של נחשולי מתח הנוצרים בפעולות מיתוג של חברת החשמל והדועכים עד להגעתם לצרכן שאז הם לרוב בעלי עוצמה נמוכה. מבלי להכריע בשאלה האם טענת חברת החשמל בדבר היווצרות נחשולי מתח כתוצאה מהפעלת והפסקת מכשירי חשמל הנה נכונה, הרי שטענתה כי נחשולי המתח הנוצרים בפעולות מיתוג מחוץ למתקני הצרכן לרוב אינה גורמת לנזק למול פעולות המיתוג הביתיות, אינה מתיישבת עם העובדות הבאות: חברת החשמל עצמה מזהירה מפני תופעת נחשולי המתח; היא עומדת על כך כי על הצרכנים לרכוש הגנות מפני תופעות אלו, שכן מימונן על ידה כרוך בעלויות כספיות גבוהות; והיא דואגת להתקין התקני הגנה מקום בו ישנו מספר רב של פגיעות ברק, היוצרות נחשולים חזקים, והמצדיקות התקנת מיגונים אלו (ראו לענין זה את חוות דעתו של המהנדס נוראני ועדותו בעמוד 84 לפרוטוקול מיום 26.02.06).
12. 12. יתרה מהאמור, די בהסכמתו של המהנדס נוראני, כי אף נחשול מתח בעוצמה נמוכה יכול לגרום לנזק, דהיינו להוות עבור מכשיר את הקש ששבר את גב הגמל (ראו חוות דעתו וכן עדותו בעמוד 83 לפרוטוקול מיום 26.02.06), כדי לקבל את הטענה כי יש בנחשולי מתח אשר נובעים מהשלות עומס כדי לפגוע במכשירי החשמל של הצרכן, ובמקרה הנדון במכשיר הטלויזיה.
13. 13. באשר לשאלה האם שריפת מכשיר הטלויזיה נגרמה כתוצאה מנחשול מתח אשר נגרם בשל השלות העומס, הנני סבורה כי יש להשיב בחיוב. ראשית אציין, כי סמיכות הזמנים בין השלות העומס לבין הנזק שאירע למכשיר הטלווזיה של התובעים מוכיח למעלה ממאזן ההסתברות שיש קשר בין השלת העומס לבין הנזק שנגרם לטלווזיה, ואשר נוצר בשל נחשול המתח. שנית, עדויות מומחי התובעים מהם עולה כי השלות העומס גרמו לנחשול מתח, כאשר אף המהנדס נוראני אישר בפני בית המשפט כי נחשול מתח אף הקטן ביותר יכול בתנאים מסוימים לגרום להיווצרות של תקלה במכשיר חשמלי מחזקת את המסקנה כי במקרה הנדון נחשול מתח הוא אשר גרם לתקלה בטלויזיה.
14. 14. עוד אציין, כי היות וכל המידע בדבר השלות העומס ונחשולי המתח הרלוונטיים למקרה הנדון, נמצא בידיה של חברת החשמל, אשר אומנם הציגה בפני בית המשפט סימולציה של נחשולי מתח אשר התייחסו לתחנת חברת החשמל בראשון לציון, בה בוצעו פעולות הפסקת חשמל שונות, אך מאחר ומקובלת עלי טענת מומחי התובעים כי אין אפשרות לייצר נחשול מתח זהה לנחשולים אחרים, כמו גם לאור העובדה כי בסימולציה זאת נמדדו מדדים שונים מאלו שהיו בהשלות העומס נשוא התביעה, אין באפשרותי לקבוע כי במקרה הנדון לא היו נחשולי מתח חזקים. יתרה מכך, בסיפה של הסימולציה נקבע על ידי עורכה, דן שיין, כי באותו האירוע לא נגרמו נחשולי מתח מסוכנים. אין בקביעה זאת כדי לסתור את אמירתו של המהנדס נוראני כי אף בנחשול אשר מגיע בעוצמה נמוכה כדי לגרום נזק למכשיר חשמלי בהתקיים תנאים מסוימים.
15. 15. בחקירתה את מומחי התובעים כמו גם בסיכומיה, ניסתה הנתבעת לבסס את טענתה כי אין בתיאור העובדתי של נסיבות התפרצות השריפה כדי לעלות בקנה אחד עם טענות התובעים והמומחים מטעמם כי זו ארעה כתוצאה מהשלת העומס, ולטענתה התיאור העובדתי של נזקי השריפה לפיו הטלויזיה הודלקה ורק לאחר ההפעלה החלו הסימנים אשר הובילו עם הזמן לשריפה, מובילה למסקנה שהשריפה נגרמה כתוצאה מקצר בטלויזיה אשר נגרם עם הדלקתה, ולאחר שהסתיים נחשול המתח, שכן אם הנזק היה נגרם כתוצאה מנחשול המתח, הטלויזיה הייתה "מתה" ולא היו מצליחים להפעילה. טענה זאת בדבר חוסר אפשרות להיווצרות שריפה במכשיר הטלויזיה כתוצאה מנחשול מתח, שכן רק לאחר שהמכשיר כובה הופעל ושלט הממיר הופעל החל המכשיר להראות שינויי צבע ולהישרף,
לא הועלתה
על ידי מי מהמומחים אשר הובאו לעדות על ידי הנתבעת, אף כי תיאור השתלשלות אירוע השריפה, כמו גם חוות דעתו של המהנדס סלוצקי, היו בפניהם בעת עריכת חוות הדעת מטעמם. היות שבפני בית המשפט עומדת אך גרסת מומחי התובעים, אשר לא נסתרה בחקירתם, כאשר בחוות דעתו של המהנדס נוראני נכתב כי ייתכן ובנסיבות המקרה אשר עמדו בפניו נגרמה שריפת הטלויזיה עקב השלת עומס, הנני דוחה טענה זאת של הנתבעת.
16. 16. עוד אציין לעניין זה, כי עולה מחוות דעתו של מהנדס שוירמן כי לאחר אירוע השריפה שלחה חברת הביטוח מגדל, המבטחת את חברת החשמל, את השמאי המהנדס שרגא ארדן לביצוע בדיקה של נסיבות אירוע השריפה, אשר רשם את פרטי נסיבות השריפה מפיו של אורן פולק. על אף שנכח מהנדס מטעם חברת החשמל במקום השריפה ובדק את נסיבותיה בחרה חברת החשמל שלא להגיש את חוות דעתו של המהנדס ארדן וכן לא להביאו לעדות בפני בית המשפט ולתמוך טענתה כי אין בתיאור העובדתי של השריפה כדי לעמוד בטענת היווצרותו כתוצאה מנחשול מתח, דבר אשר בהתאם לפסיקה יש בו כדי לפעול לחובתה.