אין לראות ברשות המינהלית כ"גורם המפגע" כמשמעותו בחוק מניעת מפגעים סביבתיים

ערעור על פסק דינו ועל החלטתו של בית משפט השלום (כב' השופט לבנוני) מיום 25.8.2005, לפיה נדחתה על הסף התביעה כנגד המשיבות בע"א 1933/05 ונדחתה בקשת המשיבים 1-4 לדחות את התביעה כנגדם על הסף.

השופט יצחק עמית:

האם המדינה או הרשות המקומית יכולים להחשב כ"גורם המפגע" על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992 (להלן: " החוק" או " חוק מניעת מפגעים סביבתיים")? זו השאלה העיקרית העומדת בבסיסו של ערעור זה.

בנוסף, ובמסגרת בקשות רשות הערעור, מתעוררות שאלות סף לגבי אופן הגשת התביעה הייצוגית על פי חוק מניעת מפגעים סביבתיים.

1.           ענייננו בתובענה ייצוגית שהוגשה על ידי המערערות כנגד המשיבה 1 (להלן: " איתנית") וכנגד מנהליה או בעליה המשיבים 2-4. עילת התביעה היא מפגע אסבסט חמור שנגרם, כפי שנטען, כתוצאה מפעילותה של איתנית, שייצרה מוצרי אסבסט משך שנים רבות עד לסגירת המפעל. התובענה הייצוגית, שהוגשה על פי סעיף 10 לחוק מפגעים סביבתיים, נועדה לשים קץ למפגע המתמשך, בין היתר, במתן צו אכיפה לניקוי השטחים המזוהמים באיזור נהריה וברחבי הגליל המערבי. התובענה הייצוגית הוגשה גם כנגד המדינה והרשויות המקומיות (משיבות 1-4 בערעור שבפנינו) והמערערות עתרו כי בית המשפט יורה להן לעשות שמוש נמרץ בסמכויות שהוענקו להן על פי כל דין לשם הסרת המפגע.

ע"א 1933/05

2.         המדינה והרשויות המקומיות עתרו לדחיית התביעה כנגדם על הסף, מן הטעם שאין לראותן כ"גורם המפגע" כהגדרתו בחוק מפגעים סביבתיים. בית משפט השלום סקר את לשונו של החוק ואת תכליתו, קיבל את הטענה ודחה את התביעה כנגד המדינה וכנגד הרשויות המקומיות על הסף. בפסק דינו, קבע בית משפט קמא כי המערערות " רשאיות לבוא חשבון עם הרשויות, על דרך ההליך הקלאסי של תקיפה מנהלית, בפני בית המשפט המנהלי, ובגדר סמכותו המובהקת שנועדה לכך... החוק הנ"ל... אינו משמש אכסניה הולמת המצדיקה הגשת תובענה נגד הרשויות, מקום שקיימות אכסניות אחרות ההולמות ענין זה". על פסק דין זה נסב הערעור שבפנינו.

המסגרת הנורמטיבית וטענות המערערות

3.         המערערות סומכות יתידותיהן בהוראת סעיף 2 לחוק מניעת מפגעים סביבתיים, הקובעת כלהלן (הדגשה שלי - י.ע.):

"(א) לבקשת מי שנפגע או עלול להיפגע ממפגע סביבתי או לבקשת

גוף או עמותה כאמור בסעיף 6 רשאי בית משפט לתת צו המורה למי

שגורם או עומד לגרום מפגע סביבתי (להלן - גורם המפגע), לעשות אחד או

יותר מאלה:

(1) להימנע מהמעשה הגורם או העומד לגרום למפגע הסביבתי,

או להפסיק לעשותו;

(2) לתקן את המעוות או להחזיר את המצב לקדמותו עובר

להיווצרות המפגע הסביבתי (להלן - תיקון המעוות);

(3) לעשות ככל הדרוש כדי למנוע הישנותו של המפגע הסביבתי.

(ב) "מעשה" - לרבות מחדל".