דן אנד ברדסטריט תפצה חברה בגין פרסום התראה שגויה על הגשת תביעה נגדה

1.         התובעת, חברה  ותיקה לייצור וביצוע עבודות אלומיניום, הגישה תביעה בגין הוצאת לשון הרע כנגד  חברת דן אנד ברדסטריט ישראל בע"מ, בשל  פרסום אודות החברה התובעת מיוני 2006.

2.         הצדדים הגיעו להסדר דיוני לפיו בית המשפט יכריע בתביעה זו על בסיס סיכומי הצדדים והמסמכים שיוגשו, ללא שמיעת הראיות.

3.         עובדות הרקע

3.1        הנתבעת, שהיא שלוחה ישראלית של חברת דן אנד ברדסטריט העולמית, מספקת למנוייה שירות הנקראDB RISK CONTROL . השירות ניתן ללקוחות הנתבעת באמצעות האינטרנט והוא נותן מידע ומעקב לגבי חברות ועסקים בישראל.  השירות כולל  מתן התראות כמו לגבי שיקים חוזרים, חשבונות מוגבלים ,תביעות משפטיות , אזכורים בתקשורת  ועוד.

3.2        בחודש יוני 2006 העלתה הנתבעת התראה למנוייה באמצעות האינטרנט לפיה  רשום כי כנגד התובעת הוגשה תביעה על ידי שיכון עובדים בסך של 250,000 ש"ח. וכך נרשם בהתראה (נספח א' לכתב התביעה) "שיא מוצרי אלומיניום בע"מ בית משפט השלום : תביעה כנגד החברה ע"ס 250,000 ש"ח (20.6.06) הוגשה תביעה כספית בבית משפט השלום חיפה ע"י שיכון עובדים נגד חב' שיא מוצרי אלומיניום ע"ס 250,000 ש"ח א-11934/06 ".

3.3        כתוצאה מפרסום ההתראה התקשרו אל החברה התובעת ספקים שונים והציבו קשיים בתנאי  המסחר, וכן התקשר הבנק של התובעת, ומנהל התובעת נאלץ לגשת מיד לבנק על מנת להעמיד דברים על דיוקם.

3.4        בפועל, המדובר בתביעה לליקויי בניה שהוגשה כנגד  שיכון עובדים, על ידי  20  בעלי דירות.  תביעת ליקויי הבניה מתייחסת להיבטים שונים של הבניה.

3.5        התביעה הוגשה כבר בשנת 1999 בבית המשפט המחוזי חיפה ונוהלה  שם. בשנת 2006 הועבר התיק לבית משפט השלום חיפה, שם הוא נפתח כתיק  בשנת 2006.

3.6        ביולי 2001 שלחה שיכון עובדים הודעת צד ג' ל-9 גורמים שונים הקשורים בבניה, בסכום כולל של 250,000 ש"ח. בין הגורמים, צדדי ג', אליהם שלחה שיכון עובדים הודעת צ ג' מצויים קבלני מרצפות וריצוף, קבלן דלתות חיצוניות, קבלן דלתות פנימיות ונגרות, קבלן עבודות איטום, קבלן עבודות החשמל, קבלן אינסטלציה ביוב וכלים סניטריים, קבלן מטבחים וארונות מטבח, וכן קבלן האלומיניום, שהיא החברה התובעת. כנגד כל צדדי ג', עומדת תביעת שיכון עובדים על סכום כולל של 250,000 ש"ח, מבלי שכתב התביעה מפרט איזה סכום יש לייחד לאיזה מצדדי ג'. אך הודעת צד ג' המנוסחת מול 9 צדדי ג', איננה מפרטת כי דרישת התשלום הינה ביחד ולחוד. 

3.7        כתב התביעה מסתמך על חוות דעת מומחה , אשר מתייחס בנפרד לכל אחד מסוגי הליקויים. במכתב שנשלח על ידי שיכון עובדים לתובעת ב- 16.10.05 נטען  כי חלקה של החברה התובעת  (עבודות האלומיניום) בכלל הנזק עומד על סך של 6,549 ש"ח. (סכום המבטא קרן בסך 2700 ש"ח, בתוספת  הצמדה, מ.ע.מ ועוגמת נפש).

3.8        התובעת טענה כי הפרסום של הנתבעת גרם לה נזק רב, לרבות פגיעה בשמה הטוב, וכן פגיעה ביחסיה עם ספקיה, וביחסיה עם הבנק.

4.         טענות הנתבעת

4.1        הנתבעת טוענת כי אין בפרסום משום הוצאת לשן הרע.

4.2        עוד טוענת הנתבעת, להגנות " פרסומים מותרים" מכח חוק איסור לשון הרע -

א.         הגנה מכח ס' 13 (10) לחוק הקובעת כי לא ישמש עילה למשפט העתק או תמצית נכונה והוגנת ממרשם המתנהל על פי חיקוק או ממסמך אחר הפתוחים על פי חיקוק לכל דורש.

ב.         הגנה מכח ס' 13 (9) הקובע כי לא ישמש עילה למשפט פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות  המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות כאמור.

ג.          הגנה מכח ס' 13(11) לחוק הקובעת  כי לא ישמש עילה למשפט  פרסום נכון והוגן - מלא חלקי או תמציתי- של מה שפורסם קודם לכן בנסיבות האמורות בסעיף 13 לחוק בפסקאות (1)(3) (4) (7) (8) (9) או (10) .

4.3        עוד טוענת הנתבעת להגנת אמת בפרסום, מכח ס' 14 לחוק , דהיינו שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי.

4.4        בנוסף , מבקשת הנתבעת להסתמך על הגנת תום הלב (ס' 15 לחוק ) שכן לא ידעה ולא היתה חייבת לדעת על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע.

4.5        לחלופין טוענת הנתבעת להקלות בפסיקת הפיצויים מכח ס' 19 לחוק.

4.6        יצויין, כי הנתבעת לא פסחה על אף טענה אפשרית על אף שבחלקן הגדול לא נמצאו מתאימות למקרה.

5.         האם הפרסום מהווה לשון הרע ?

5.1        ס' 1 לחוק איסור לשון הרע   תשכ"ה 1965 , מגדיר מהו לשון הרע -