השופט ש. ברלינר, סג"נ:
1. המערער הוא עו"ד, ופרנסתו מעיסוקו במקצוע זה באמצעות משרד לעריכת דין הנמצא בחיפה. במשרד ציוד, פריטי ריהוט ומכשירים להם הוא נזקק בעבודתו, כגון מחשבים, מדפסות, וכד'.
2. המשיבה נושה במערער סכומים ניכרים, ולשם גביית החוב הוטלו עיקולים על הציוד שבמשרד, על פי הסמכויות המסורות למשיבה לפי פקודת המסים (גביה). לכך מתנגד המערער, אשר פנה לבית משפט השלום בחיפה (ה"פ 383/02) וביקש כי בית המשפט יצהיר שהציוד אינו ניתן לעיקול שכן הפריטים שעוקלו "נחוצים לפרנסתי ולפרנסת בני משפחתי ועובדי משרדי ולתפקוד הולם של משרדי ו/או מכל סיבה אחרת" העולה לטענת המערער מנימוקי בקשתו ומנספחיה.
3. טענותיו של המערער נסמכו על ההוראות שבס' 22(א)(4) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, בו נקבעה הגנה מפני עיקול לגבי חפצים הנחוצים לחייב למחייתו ובהם "כלים, מכשירים, מכונות ומיטלטלין אחרים, ..., שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו, ובלבד ששוויים אינו עולה על סכום שנקבע בתקנות, ואם היו מכונות - בתנאי שהחייב עובד בהן בעצמו או בעזרת שני עובדים לכל היותר".
הוראת הסעיף הנ"ל מפנה לתקנה 50 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979 הקובעת כי "שווי המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי סעיף 22(א)(4) לחוק הוא בסך של 200 שקלים חדשים, ואם היו מכונות, בסך כולל של 500 שקלים חדשים".
4. כב' השופט טובי שדן בערכאה הראשונה בבקשתו של המערער, קיבל כי הפריטים המשמשים את המערער במשרד עריכת הדין נחוצים לו לניהול משרדו ולפרנסתו. כמו כן הוא קיבל את טענת המערער כי לא ניתן לנהל ולהפעיל את המשרד ללא ציוד ומחשבים. אולם, כך נקבע, התקנה הנ"ל מגבילה את שוויים של המיטלטלין שאין לעקל בגובה הסכומים דלעיל, ובעניננו, לגבי מכונת הצילום, מרכזת הטלפון, ריהוט משרדי, מקרר, מיקרו גל, טוסטר, ועוד, כך הוחלט, "בהעדר כל ראיה לכך ששוויים של מיטלטלין אלה אינו עולה על סך 500 ש"ח, אין בידי לקבוע כי הם חוסים בצילו של הפטור שבסעיף 22(א)(4) לחוק ההוצאנה לפועל".
לפיכך נדחתה התובענה, ועל כך הערעור.
5. בערכאה הראשונה הסתמך המערער על חוות הדעת מיום 11.3.02 שמניתנה על ידי מר דן קלינגר, בעל תואר ראשון בכלכלה ומחשבים ועובד הטכניון בחיפה האחראי על רכישה שוטפת של מחשבים ואביזרים נלווים בפקולטה לארכיטקטורה שהסביר כי מדובר בציוד מיושן עד כי "למחשבים ... אין כל ערך ממשי כלכלי ואיש לא היה רוכש אותם אלא בפרוטות".
המשיבה לא הגישה לערכאה הראשונה שומה בדבר שוויים של המיטלטלין אותם היא מבקשת לעקל, ובאשר לטענת המערער כי הסכום הקבוע בתקנה 50 הנ"ל אינו סביר, אישרה המדינה במכתבה של עו"ד גב' דלית זמיר ממחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי פיסקלי) במשרד המשפטים מיום 3.8.04 כי אכן כך הוא ו"בימים אלה אנו פועלים לתיקון תקנה 50 ..., כך שסכום המטלטלין הפטור מעיקול יהיה סביר וגבוה יותר מ-200 ש"ח". מכל מקום, עד כה לא תוקנה התקנה, שנחקקה לפני חקיקת חוקי היסוד, והוראתה עומדת בעינה.
6. כפי שאישרה ב"כ המשיבה, מקובל על המשיבה כי את הליכי העיקול הננקטים בדרך של גבייה מינהלית, כגון על פי הוראות פקודת המסים (גביה), יש לבצע תוך התאמה להוראות חוק ההוצל"פ, כך שההגנה מכוח האמור בס' 22 הנ"ל בחוק ההוצל"פ, חלה גם על הליכי העיקול שבעניננו.
7. עמדת המערער היא כי ראוי ומוצדק להגן על חופש העיסוק שלו ופרנסתו, אם על סמך הוראות הדין דלעיל, או על סמך עקרונות כלליים החלים בשיטתנו המשפטית, ובאופן שיש להתעלם מן הסכומים הבלתי סבירים המפורטים בתקנה הנ"ל, תוך התאמה למציאות החיים המשתנה מאז שתוקנה התקנה האמורה (ר' ק"ת מס' 4867 מיום 24.10.1985).
המשיבה מדגישה את החומרה שבה יש לראות את מחדלו של המערער אשר נמנע במכוון מלשלם לשלטונות המס את חובותיו, לאורך שנים, עד כי כיום עולה חובו למשיבה אל מעבר ל 1,600,000 ש"ח, והמשיבה, חרף מאמציה, אינה מצליחה לגבות מן המערער, סכום כלשהו. התחמקות זו של המערער כה חמורה, עד כי לשיטת המשיבה, רשאית היא לחזור שוב ושוב על הליכי הגביה במשרדו של המערער, כך שלאחר מכירת הציוד הנוכחי במכירה פומבית, תוכל היא לעקל את הציוד החליפי שיירכש על ידי המערער לצורכי משרדו, וכך הלאה חוזר חלילה.
בנוסף לכך הגישה המשיבה לבית משפט זה בקשה להתראת פשיטת רגל נגד המערער (בש"א 506/07), הנשמעת בפני כב' השופט ס. כמאל, אשר קיבל מן הצדדים את סיכומיהם, והחלטתו בבקשה טרם ניתנה.
8. הנטל להוכיח כי נתקיימו תנאי ס' 22 לחוק ההוצל"פ מוטל על מי שמבקש ליהנות מן ההגנה הכלולה בו. יחד עם זה, במקרים רבים נטל זה אינו כבד, כך שעה שמדובר בפריטים מיושנים אשר על פני הדברים נראה שאין להם ערך כלכלי ממשי. השווי בו מדובר, כך נראה, אינו צריך להתיחס דווקא לסכום שעשוי להתקבל במכירה מאולצת, אלא כפי השווי ממוכר מרצון לקונה מרצון, בשוק החופשי.
כאמור לעיל, המשיבה לא הגישה בערכאה הראשונה הערכה של מומחה מטעמה בדבר שוויים של המיטלטלין. המערער, לעומת זאת, הסתמך על חוות דעת שהגיש. כב' השופט טובי התייחס לחוות דעת זאת, ואמר כי "לפיה מערכת המחשוב במשרדו (של המערער) הינה מיושנת, חסרת כל ערך מסחרי, ואיש לא היה רוכש אותה אלא בפרוטות. גם אם הייתי מקבל קביעה זו ומאמץ אותה, הרי שאין בה כל התייחסות ליתר המטלטלין נשוא התובענה הכוללים כאמור, מכונת צילום, מרכזת טלפון, ריהוט משרדי, מקרר, מיקרוגל, טוסטר ועוד."
בהעדר חוות דעת או הערכה סותרת, נראה לי, כי יש לקבל כנכונה את הערכתו של מר קלינגר בכל הקשור לשווי הפריטים אליהם מתייחסת חוות דעתו.
9. על מנת ליהנות מהגנת ההוראה שבס' 22(א)(4) לחוק ההוצל"פ יש להראות כי בלי המיטלטלין האמורים לא יכול החייב לקיים את מקצועו, מלאכתו, משלח ידו או עבודתו, שהם מקור פרנסתו. המערער הוא עו"ד, בעל מקצוע חופשי, היכול לעסוק במקצוע זה כשכיר או כעצמאי. טוענת לכן המשיבה כי התנאי האמור לא מתקיים, שכן מקור הפרנסה של המערער הוא ההשכלה שרכש והתואר עו"ד, ולא הכלים והאביזרים, שגם אם יעוקלו, יוכל המערער להמשיך בעיסוקו כעו"ד, ואם לא כעצמאי, אזי כשכיר.
נפנה בקשר לכך לע"א 3553/00 אלוני נ' זנד טל, פ"ד נז(3), 577, בעמ' 600, מפי כב' הנשיא ברק:
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, החל על העניין שבפנינו, משקף איזון בין שתי תכליות עיקריות: האחת, גביה מהירה ויעליה של החוב. זאת, על מנת לקדם לא רק את האינטרס של הזוכה הנושה אלא גם את טובת הציבור, כיבוד החוק והאמון בשלטון החוק. סמוכה לתכלית זו התכלית הכללית שעניינה ההגנה על זכותו החוקתית של הנושה לקניין. השניה, הגנה על החייבים אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק, תוך מניעת הפיכתו של החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה. סמוכה לתכלית זו התכלית הכללית שעניינה ההגנה החוקתית על כבוד האדם והחירות של החייב (ראו בהרחבה: רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה(360 (3, להלן: פרשת גמזו). ודוק: ההגנה על כבודו של החייב וחירותו אינה באה לידי ביטוי רק באמצעי קיום מינימליים אלא בשמירה על יכולתו הבסיסית לקיים את עצמו. בכך נשמרת יכולתו הבסיסית של החייב לפתוח בדרך חדשה לאחר פרעון החוב ולשיקום כלכלי. בכך ניתן ביטוי לאינטרס הנושה שעה שקיום של חייב ופרנסתו יכולים לסייע בפרעון החוב. בכך מוגשמת גם תכלית כללית שעניינה הזכות החוקתית לחופש העיסוק של החייב.