1.
ההליך
התובעים עתרו בתביעתם לחייב את הנתבעת לפצותם בסכום כולל של 2,399,812.5 ש"ח (למועד הגשת תביעתם), בגין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, עקב ניהול משא ומתן עמם שלא בתום לב, במטרה לנצל את סודם המסחרי ולשלול מהם כל זכויות בו או כל רווח צפוי ממנו. עוד עתרו הם לחיוב הנתבעת להשיב להם את כל המסמכים אותם קיבלה מהם במהלך המשא ומתן, וכי יאסר על הנתבעת לעשות כל שימוש במידע ו/או במסמכים ו/או ברעיונות שהועברו אליה על-ידי התובעים במהלך המשא ומתן. והכל, כמפורט בכתב-התביעה המתוקן מטעם התובעים.
הדיון בתיק זה החל בפני מותבים אחרים והועבר בפני ביום 8.6.03.
2.
העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת
א. התובע הינו, לטענתו, איש שווק בתחום פיתוח חשיבה יצירתית בשיווק, באיתור פלחי שוק חדשים ועוד. התובעת הנה רעיית התובע, רופאת שיניים במקצועה, אשר היתה מעורבת בפגישות ובדיונים שקיים התובע עם הנתבעת.
ב. הנתבעת הינה תאגיד העוסק בשיווק שירותים פיננסיים, ובין היתר בשיווק כרטיסי אשראי.
ג. תחילת הקשר בין הצדדים בחודש מרץ 1997, בשיחת טלפון שיזם התובע עם מר עמי אלפן, מנהל יחידת אסטרטגיה ומסחר בנתבעת (להלן: "
אלפן").
ד. ביום 6.5.97 התקיימה פגישה בין אלפן לבין התובע (ביזמת אלפן), במסגרתה מסר התובע לאלפן מסמך שכותרתו "יוזמת שיווק חדשנית למכירת אשראי" (נספח ב' לתצהיר התובע).
ה. לא נחתם בין הצדדים כל הסכם סודיות לגבי המידע שנמסר כאמור (שכן אלפן לא קיבל אישור לכך מהממונים עליו) ומסמכי התובע הוחתמו רק בחותמת "נתקבל" מטעם הנתבעת (סעיפים 12-13 לתצהיר עדותו הראשית של התובע, להלן: "
תצהיר התובע").
ו. ביום 30.7.97 התקיימה פגישה שניה בין הצדדים (סעיף 18 לתצהיר התובע); וביום 28.8.97 התקיימה פגישה נוספת בין התובע לבין אלפן, בה נכחה גם התובעת. בפגישה זו מסר התובע לאלפן מסמך בן 16 עמודים (נספח ו' לתצהיר התובע), המהווה פירוט והרחבה של נספח ב' לתצהירו. כמו כן, מסר התובע לאלפן העתק הצעת ייעוץ ממשרד רואי החשבון ליובושיץ-קסירר (נספח ה' לתצהיר התובע).
ז. בחודש ספטמבר שנת 1997 התקיימו מספר שיחות טלפון בין התובע לבין אלפן, וביום 27.10.97 התקיימה ביניהם הפגישה האחרונה, לאחריה (במכתב מיום 5.11.97) שלח התובע את הנוסח האחרון של הצעתו (נספח ח' לתצהירו), הפעם ישירות למנכ"ל הנתבעת, מר חיים קרופסקי (להלן: "
קרופסקי"). בתגובה קיבל התובע מכתב מהנתבעת (מיום 30.11.97), בו נאמר כי היא איננה מעוניינת בהצעתו ואינה רואה בה משום חידוש (סעיפים 22-23, 25 לתצהיר התובע).
3.
תמצית טענות הצדדים
א. כטענה מקדמית טען ב"כ התובעים כי נספחים ב'-יא' לתצהיר עדותו הראשית של אלפן (להלן: "
תצהיר אלפן"), וסעיפי התצהיר המתייחסים אליהם, הנם בגדר עדות שמיעה ומשלא צורפו תצהירי עורכי מסמכים אלו, יש למחקם. לגופו של ענין טען ב"כ התובעים, כי התובעים הוכיחו (בין היתר, באמצעות שתי חוות-דעת מומחים), כי התובע גיבש רעיון חדשני לשימוש בכרטיס אשראי, שלא היה מוכר לנתבעת, וכי לצורך גיבוש הסוד השקיע התובע מאמץ רב ואף נשא בהוצאות. התובע ניהל מו"מ עם הנתבעת במשך 7 חודשים, על מנת למכור לה סוד מסחרי זה או לנהל עמה פרויקט ליישומו, במהלכו אף נקב אלפן בסכומים אשר ישולמו לתובע עם התקדמות הפרויקט. לטעמו, התנהגות הנתבעת - בכך שהציגה מצג, עליו הסתמך התובע, כאילו היא מעוניינת בעסקה עמו, למרות שלא היתה לה כל כוונה להתקשר בחוזה; בהפסיקה את המשא ומתן עמו ללא כל הודעה מוקדמת; בעשותה שימוש במידע שהועבר אליה במסגרת המשא-ומתן; ובהתנערותה המוחלטת מכל מחויבות כלפי התובע - עולה כדי ניהול משא-ומתן שלא בתום-לב ובדרך מקובלת. יתרה מכך, התנהגות הנתבעת אף עולה, לטענתו, כדי רשלנות, שכן מכח המשא-ומתן הממושך שבין הצדדים, ולאור תכונותיו הייחודיות של הסוד המסחרי, הוטלה על הנתבעת חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע, והיה עליה לצפות כי שימוש בסוד המסחרי ישלול לחלוטין את ערכו, וכי ניהול המשא-ומתן בדרך שנוהל יגרום לתובעים נזקים עצומים.
ב. ואילו לטענת ב"כ הנתבעת, המשא-ומתן לו טוען התובע, לא היה אלא בגדר מגעים ראשוניים, שכללו בסך הכל ארבע פגישות ומספר שיחות טלפון, מהם נסוגה הנתבעת בשל שורת סיבות מוצדקות, לרבות העובדה שהתובע הציע הצעה שכלל לא ענתה על צרכיה. יתרה מכך, לטענת ב"כ הנתבעת, התובע כלל לא הוכיח כי הצעתו היתה בגדר סוד או רעיון חדש, אשר לא פורסם טרם הצעתו. נהפוך הוא, הוכח, לטענתו, כי מדובר אך בהרחבה או ביישום של רעיון קיים. מכל מקום, לטעמו, התובעים אינם זכאים לכל פיצוי שכן התובע לא הציג כל הוכחה לשעות העבודה הרבות שהוא טוען כי השקיע, לא הוכיח ירידה בהכנסותיו ואף חוות הדעת מטעמו התבססה על הערכות בלבד והתגלו בה כשלים רבים, כמפורט בחוות-דעת המומחה מטעם הנתבעת, אשר לא נסתרה.
4.
פלוגתאות
א. האם יש להתעלם מנספחים ב-יא לתצהיר אלפן ומסעיפי התצהיר המתייחסים אליהם, בהיותם עדות מפי השמועה?
ב. האם יש לראות בהצעת התובע לנתבעת בגדר "סוד מסחרי" מוגן?
ג. האם עשתה הנתבעת שימוש בהצעת התובע?
ד. האם פעלה הנתבעת במשא-ומתן שבין הצדדים בתום לב ובדרך מקובלת?