ה"פ
בית משפט השלום נצרת
|
143-06
10/05/2007
|
בפני השופט:
שכיב סרחאן - סגן נשיא
|
- נגד - |
התובע:
1. משה סטפנסקי 2. רחל סטפנסקי
|
הנתבע:
חסון פלסטיק עפולה בע"מ
|
פסק-דין |
מבוא
1. התובענה דנן הוגשה ונדונה בהליך של המרצת פתיחה. ביום 19.4.98 חתמו המבקשים על שטר משכון לטובת המשיבה. המשיבה פתחה תיק הוצל"פ שמספרו 6-02-0905767 בלשכת ההוצאה לפועל בעפולה ובמסגרתו ביקשה לממש את שטר המשכון דנן. המבקשים הגישו את התובענה דנן וביקשו במסגרתה כי בית המשפט ייתן פסק-דין הצהרתי אשר לפיו תוקפו של שטר המשכון פקע והשטר בטל ואינו ניתן עוד למימוש.
טענות המבקשים
2. המבקשים טוענים כי שטר המשכון הותנה בכך שהוא יהיה בר תוקף לתקופה של חמש שנים בלבד, קרי עד ליום 18.4.03. או לכל המאוחר תוך 5 שנים מיום רישום המשכון, קרי עד ליום 25.4.03. המבקשים טוענים כי משבאו לחתום על המשכון הבחינו כי התנאי דנן אינו מופיע בשטר המשכון. לטענתם, הם פנו בנדון לעו"ד חטיב אשר טיפל בעריכת ורישום המשכון, ועורך-הדין הסביר להם כי לא ניתן להכניס את התנאי דנן לשטר המשכון אך הבטיח להם כי התנאי יירשם בעת רישום המשכון בלשכת רישום המשכונות, כפי שאכן נעשה. המבקשים טוענים כי המשכון פקע ועל כן לא ניתן לממשו.
3. כמו כן, טוענים המבקשים כי שטר המשכון פגום ושגוי ואף מסיבה זו דינו להתבטל. לטענתם, הנכס הממושכן אמור היה להיות בית מגוריהם הבנוי על חלקה 24 גוש 16711 כאשר בשטר המשכון מצוין כי הנכס הממושכן מצוי בחלקה 29 גוש 16692.
4. המבקשים טוענים עוד כי טרם חתימתם על שטר המשכון הם משכנו את בית מגוריהם לטובת בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ והיות ומשכון זה נרשם כדין והוא קודם למשכון שנעשה לטובת המשיבה הרי שזכויות הבנק גוברות על זכויות המשיבה.
טענות המשיבה
5. המשיבה טוענת כי בהתאם לפסק-דין חלקי שניתן בהליך שניהלה נגד המבקש מס' 1 ובנם של המבקשים, היה על המבקש מס' 1 ובנם של המבקשים לשלם לה סך של 120,544 ש"ח בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. המשיבה פתחה תיק הוצל"פ לשם ביצוע פסק-הדין ולאחר שבא-כוח המשיבה, אשר התמנה ככונס נכסים, החל לפעול לשם פינוי המבקשים מביתם נחתם בין הצדדים הסכם פשרה לפיו התחייבו המבקשים לשלם למשיבה סך של 280,000 ש"ח עד ליום 19.7.98 בהתאם להסכם התחייבו המבקשים לשעבד לטובת המשיבה את זכויותיהם במקרקעין הנ"ל בשעבוד קבוע מדרגה ראשונה ובמשכון. ביום 19.4.98 נחתם שטר המשכון וביום 26.4.98 נרשם אצל רשם המשכונות.
6. המשיבה טוענת כי במועד החתימה על שטר המשכון לא הייתה בין הצדדים הסכמה כי תוקף שטר המשכון יוגבל לתקופה של חמש שנים בלבד. המשיבה טוענת כי מהשטר עצמו ניתן ללמוד כי לא הייתה לצדדים כוונה שכזו. כמו כן, טוענת המשיבה כי אמנם אצל רשם המשכונות נרשם כי תקופת המשכון תהא לחמש שנים, אך לטענתה, ההגבלה הינה לתקופת הרישום ולא לתקופת תוקפו של המשכון ביחסים שבין הצדדים למשכון. המשיבה טוענת כי אף ההגבלה הנ"ל נרשמה ללא הסכמתה. בנוסף טוענת המשיבה כי פתחה ביום 15.12.02 קרי, בטרם חלפו 5 שנים ממועד החתימה על שטר המשכון, תיק בלשכת הוצל"פ בעפולה לביצוע השטר.
7. באשר לטענת המבקשים לפיה השטר שגוי טענה המשיבה כי אין אמת בטענה וכי השוני בין מספרי הגוש והחלקה של הנכס הממושכן נובע משינוים אשר נעשו על ידי מנהל מקרקעי ישראל ביחס לפרטי הזיהוי של הנכס.
8. באשר לטענת המבקשים כי ישנו משכון קודם לבנק טענה המשיבה כי טרם המשכון לבנק היא הטילה עיקול על הזכויות בנכס במסגרת תיק ההוצל"פ ועל כן המשכון לטובת הבנק בטל. כמו כן טענה המשיבה כי במשכון של הבנק נפלה טעות במספר הגוש וגם מסיבה זו בטל המשכון. לבסוף, טענה המשיבה כי במועד החתימה על הסכם המשכון לטובת המשיבה הצהירו המבקשים כי הרכוש אינו משועבד, ממושכן או מעוקל לטובת אחרים.
דיון
9. בין הצדדים שוררת מחלוקת באשר לנפקותו המשפטית של הרישום אצל רשם המשכונות וכן, באשר לשאלת משמעות הגבלת תוקפו של המשכון לתקופה של חמש שנים.
סעיף 1(א) לחוק המשכון התשכ"ז- 1967 קובע כי משכון הוא:
"שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה להיפרע מן המשכון אם לא סולק החיוב".
סעיף 3(א) לחוק קובע כי:
"משכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה".
ביום 19.4.98 נחתם בין המבקשים למשיבה שטר שעבוד ומשכון. במסגרתו, משכנו המבקשים את זכויותיהם כברי רשות/חכירה על מגרש 242 חלקה 29 גוש 16692. המבקשים טוענים כי הוסכם בין הצדדים כי המשכון יוגבל לתקופה של חמש שנים בלבד. עם זאת, משטר המשכון לא עולה כי הוסכם בין הצדדים כי תוקפו של המשכון יפקע בתום חמש שנים מיום היווצרו. למעלה מכך, משטר המשכון עולה כי הוסכם בין הצדדים כי "הבטוחות שניתנו למלווה על פי שטר משכון זה, הן בעלות אופי מתמיד ויישארו בתוקף עד שמלווה יאשר בכתב, ששטר משכון זה בטל." (סעיף 12 לשטר המשכון). כוונת הצדדים, כפי שהיא עולה מן האמור בשטר, אינה עומדת בקנה אחד עם טענות המבקשים. לא עלה בידם של המבקשים להביא ראיות חיצוניות התומכות בטענתם דנא באשר לקיומה של הסכמה בעל-פה, מעבר למסמך שבכתב.
10. המבקשים טוענים כי סירבו לחתום על המשכון בהעדר התניה לגבי משך התקופה בה יהיה המשכון בתוקף. לטענתם, התרצו וחתמו על שטר המשכון כמו שהוא, ובהעדר התניה כאמור, לאור דבריו של עו"ד חטיב אשר מסר להם כי לא ניתן לכלול התניה שכזו בשטר המשכון וכי ההתניה תירשם בעת רישום המשכון בלשכת רישום המשכונות. לא מצאתי לקבל את גרסתם דנן של המבקשים. ראשית, נמנעו המבקשים מלזמן את עו"ד חטיב לעדות לשם הוכחת טענותיהם. שנית, אף אם אלו הם פני הדברים הרי שמדברי המבקשים עולה כי את טענותיהם באשר להעדרו של התנאי המגביל את תקופת תוקפו של המשכון העלו בפני עו"ד חטיב ולא בפני המשיבה. לטענתם, היה זה עו"ד חטיב, ולא המשיבה, אשר הבטיח להם כי העניין יוסדר בעת רישומו של המשכון. לא עלה בידם של המבקשים להוכיח כי בסמוך ליצירת המשכון הוסכם בינם לבין המשיבה כי המשכון יהיה בתוקף לתקופה בת חמש שנים בלבד.