1. זו בקשה למחוק התביעה על הסף מהעדר עילה. השאלות המשפטיות העומדות בבסיסה של הכרעה זו הן האם נושא משרה בתאגיד התובע בגין פרסום לשון הרע אשר כוון כנגד תאגיד, יוכל לזכות אף הוא בדין אם תוכח התביעה, (גם מקום שהתאגיד עצמו תובע); והאם יכול תאגיד להיפרע בפיצויים סטטוטוריים וללא הוכחת נזק בתביעת לשון הרע .
2. הנתבעת- המבקשת , היא חברת מידע , המתמחה בין היתר באיסוף מידע עסקי שיווקי וכלכלי על חברות ובתי עסק בישראל, אותו היא מעבירה למנוייה תמורת תשלום.
3. מר שמואל פילי, הוא מנהלה של חברת רדיוס ניהול מבנים (1995) בע"מ, התובעת מס.2, שהיא חברה העוסקת בניהול מבני תעשיה באיזור התעשיה בחולון. (להלן:"החברה").
4. מר פילי ביקש לפתוח חשבון בנק עבור החברה בסניף הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, באזור התעשייה בחולון. פקידת הבנק הודיעה לו כי על פי הנתונים שבידיה, ואשר נמסרו לבנק על ידי
הנתבעת החברה, מוגדרת כ-"לקוח בעייתי", הואיל והוגשה נגדה תביעה משפטית.
5. בדיקת התובעים העלתה עד מהרה, כי הנתונים שנמסרו על ידי הנתבעת לבנק הם שגויים, וכי הצדדים לאותו הליך משפטי הינם חברה בשם "ענק המזגנים" - טבריה בע"מ ומר מגן מוניר מנהלה, כאשר החברה לא היתה צד להליך המשפטי כלל.
6. אי לכך, ולאחר שלטענת התובעים, הנתבעת לא נענתה לדרישתה לתקן את המידע, הוגשה בתיק העיקרי שבפני, תביעת התובעים, כנגד הנתבעת , בעוולה של פרסום לשון הרע, לפיצוי על פי סעיף 7א' לחוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965.
7. טוענת הנתבעת כי אפילו היו העובדות המפורטות בכתב התביעה נכונות, אין כתב התביעה מגלה עילה, ודין התביעה להמחק על הסף.
לטענת הנתבעת, אין מדובר בדברים המהווים "לשון הרע" לפי פשוטם של דברים , הן לפי מבחן האדם הסביר, והן על פי תכליתו של חוק איסור לשון הרע.
לטענתה - פרסום נגד אדם שהוגשה נגדו תביעה משפטית כשלעצמה, ללא כל התייחסות לתוכן התביעה אינה יכולה להוות לשון הרע, כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע.
עוד טוענת הנתבעת כי הואיל ופרסום לשון הרע איננו מכוון לתובע - הרי הוא איננו "הנפגע", כמשמעותו בחוק , והואיל ולא נטען על ידו כי פרסום לשון הרע נשוא דיוננו כלל פרסום , במפורש או במשתמע של לשון הרע על נושאי משרה שבחברה, אין לו כנושא משרה, עילת תביעה אישית.
בנוסף, טוענת הנתבעת כי הוראות סעיפים 10 לפקודת הנזיקין, (נוסח חדש) והוראות סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, מלמדות כי אין התאגיד יכול להפרע פיצויים בלשון הרע, אלא אם נגרם לו נזק ממוני. הואיל ובתביעה דכאן נתבע נזק סטטוטורי בלבד, טוענת הנתבעת כי מן הראוי לסלק את התובענה על הסף.
דיון
8. פרסום לשון הרע המתואר בסעיף 5 לכתב התביעה הוא: "
הפקידה שטיפלה בו טענה בפניו כי בהתאם לנתונים שבידה, שמקורם בנתבעת, התובעת 2 מוגדרת כלקוח בעייתי, הואיל והוגשה כנגדה תביעה משפטית
".
סעיף 1(3) לחוק איסור לשון הרע, מגדיר דבר שפרסומו עלול לפגוע באדם , במשרתו בעסקו , במשלח ידו או במקצועו.
מידע בדבר קיומן של תביעות משפטיות, אף ללא פרסום תוכנן, המועבר על ידי הנתבעת ללקוחותיה, תכליתו הינה הפחתת הסיכון שאלה האחרונים נוטלים בהתקשרויות עם עסקים בעייתיים, שכן על פי האמור בכתב התביעה עיסוקה באיסוף מידע עסקי, שיווקי וכלכלי על חברות ובתי עסק והעברתו למנויים על שירותיה.
כפועל יוצא מכך, פרסום שגוי של דבר קיומו, כביכול של הליך משפטי, כנגד החברה לבנק, המסתמך על מידע המועבר אליו על ידי הנתבעת כ
מקור אמין
, לקביעת יחסו כלפי עסקים הפותחים אצלו חשבונות בנק ומבקשים ליטול ממנו אשראי בנקאי, עלול לפגוע בניהול עסקיה של החברה.
9. המבחן המדריך את בית המשפט בקובעו האם בפרסום יש משום הוצאת לשון הרע, הינו מבחן אובייקטיבי. מבחן זה מבוסס על בדיקת המשמעות בעיני הקורא הסביר,
תוך בחינת מכלול הדברים, ללא ניתוק ביטוי או משפט מהקשרו, ותוך עמידה על ההקשר הכולל במסגרתו נאמרו הדברים הנטענים להיות לשון הרע.
ראה: ע.א.1104/04
אפל נ. חסון, פד"י נ"ו (2) 607, 617.
10. בהקשר הכולל אכן ניתן לומר כי פרסום דבר הגשתה של תביעה משפטית נגד אדם , היא עובדה אשר כשלעצמה אינה יכולה להיות דבר הגורם בעיני האדם הסביר לפגיעה או להשפלה.