א
בית משפט השלום ירושלים
|
3457-05
23/01/2007
|
בפני השופט:
אנה שניידר
|
- נגד - |
התובע:
1. משה פרג 2. יובל פרג חסוי
עו"ד עמוס פריד
|
הנתבע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ עו"ד מיקה בנקי
|
פסק-דין |
1. עניינה של התביעה שלפנינו, תקינות פעולותיו של הנתבע בכל הקשור לניהול חשבון עו"ש שמספרו 273058 בסניף רחביה (066) של הנתבע (להלן - החשבון), שנפתח ביום 5.12.99
על שם התובע מס' 2 (להלן - יובל).
יובל, יליד שנת 1969, הינו בנו של התובע מס' 1 (להלן - התובע).
התובע מונה כאפוטרופוס של יובל, על פי מינוי מיום 17.6.96, לאחר שיובל הוכר כנכה צה"ל בעל דרגת נכות נפשית בשיעור של 100%.
על פי כתב התביעה, למרות היותו חסוי ועל אף שעובדה זו היתה ידועה היטב לנתבע, איפשר הנתבע ליובל לפתוח את החשבון, לנהלו ואף למשוך כספים בסכום של למעלה מ-65,000 ש"ח מבלי שהתובע ידע על כך ומבלי לקבל את אישורו.
טענות התובע
2. התובע טוען כי החשבון נפתח בעקבות היכרות ויחסי חברות קרובים עם סגן מנהל הסניף, מר דויד סויסה (להלן - סויסה), אותו הכירו הוא ורעייתו מאז שימש כסגן מנהל סניף ככר מנורה של הנתבע אשר בו ניהלו התובע ובני משפחתו את חשבונותיהם.
לטענתו, סויסה היה מעורב באופן אישי בכל המתרחש בקשר לחשבונותיהם של בני משפחת התובע, וביניהם זה של יובל, וכל מי שטיפל בתובעים בסניף הבנק הנתבע, ובראשם סויסה, ידע כי יובל הינו חסוי.
בהקשר זה טוען התובע, כי בעת פתיחת החשבון הקפיד לתת הוראה מפורשת כי בשום פנים ואופן אין לפעול בחשבון על פי בקשות של יובל אלא אך ורק בחתימת ידו של התובע.
התובע טוען כי סויסה חזר על אותו "תרגיל" כאשר עזב את סניף רחביה ועבר לסניף מחנה יהודה, וגם שם פתח עבור יובל חשבון נוסף מבלי שהתובע אישר זאת.
3. עיקר טענותיו המשפטיות של התובע, כמפורט בסעיפים 29-32 לסיכומיו, מתמצות בכך כי בשחרור הכספים מתוך החשבון לידי החסוי פעל הנתבע באופן בלתי סביר ובניגוד להוראות סעיפים 3 עד 5 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 (להלן - חוק הבנקאות), וכן כי יש בפעולותיו הפרת חובה חקוקה בניגוד לסעיף 63 לפקודת הנזיקין, והפרת הסכמי ההתקשרות בין הצדדים המזכה את התובע בתרופות השבה ופיצוי לפי חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א 1970.
כמו כן טוען התובע, כי התנהגותו של הנתבע עולה לכדי הטעיית התובע ו/או פגיעה בו ו/או אי גילוי נאות ו/או התניית שירות בשירות ו/או חוסר תום לב ו/או חוסר נקיון כפיים ו/או רשלנות ו/או גזל ו/או עיכוב נכס שלא כדין ו/או תרמית ו/או מעילה באמון ו/או היפר חובה חקוקה, בניגוד לדיני הבנקאות ו/או דיני החוזים ו/או דיני הנאמנות ו/או דיני השליחות ו/או דיני הגנת הצרכן ו/או דיני הנזיקין ו/או עשיית עושר ולא במשפט ו/או על פי כל דין אחר.
טענות הנתבע
4. לטענת הנתבע, החשבון נפתח עצמאית על ידי יובל, ביום 5.12.99, מבלי שהבנק ידע או היה צריך לדעת על היותו חסוי ועל היות אביו אפוטרופוס. באותה הזדמנות הזמין יובל גם כרטיס כספומט.
גם משהודיע התובע לנתבע על צו האפוטרופסות, ביום 4.12.01, שנתיים לאחר פתיחת החשבון, נתן לפקידי הבנק הוראות לאפשר ליובל לפעול בחשבון. עוד טוען הנתבע כי מששתק התובע לנוכח דפי החשבון במהלך אותן שנים - מנוע הוא ומושתק להעלות את טענותיו כעת.
5. לחלופין, טוען הנתבע כי חל על התובע אשם תורם בשיעור של 100% לנזקים הנטענים על ידו, וזאת בשל מחדליו הרבים והתעלמותו מכל הפעולות שנעשו על ידי יובל בחשבון בכל תקופת היותו פעיל, לרבות שימוש אינטנסיבי בכרטיס הכספומט שהיה בידיו.
6. טענה נוספת היא כי יובל הוכרז כחסוי אך לא הוכרז כפסול דין. בעוד שפעולות מסוימות של פסול דין הן בטלות כל עוד לא באה עליהן הסכמת נציגו, הרי שכלל גורף זה אינו חל על החסוי ומכאן שפעולותיו של יובל תקפות ומחייבות גם ללא אישורו של האפוטרופוס.
7. לענין טענותיו המשפטיות של התובע טוען הנתבע כי התובע לא טרח לבאר ולו במקצת כיצד מוכחות אותן 12 טענות - עוולות, מצטברות וחלופיות, שהועלו על ידו בסיכומיו.
8. עוד טוען הנתבע, שהימנעות מלהביא לעדות את יובל, אשר כחסוי אינו פסול לעדות, פועלת לחובת התביעה.