ניתן לתבוע מכוח חוק החוזים בגין עילה שהתיישנה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה

השופטת ורדה וירט ליבנה

1.                 1.                 הערעור שבפנינו נסוב על פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי בחיפה (השופט מיכאל שפיצר, נציגי הציבור עמוס כרמלי ודוד לוקוב; עב 1419/04), אשר דחה על הסף מחמת התיישנות את תביעתו של המערער להפליה מחמת גיל מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1988 (להלן: " חוק שוויון הזדמנויות") ולפגיעה בתקנת הציבור בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים חלק כללי, התשל"ג - 1973 (להלן: " חוק החוזים" או " תקנת הציבור").

הערעור התברר בדרך של סיכומים בכתב בהתאם לתקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991.

רקע

2.                 2.                 המערער, יליד 1938, הועסק על-ידי המשיבה כקצין רכב במשך 27 שנים. בתפקידו האחרון שימש כאחראי על מחלקת הרכב וקצין בטיחות רכב.

3.                 3.                 ביום 10.3.1997 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין המשיבה, ההסתדרות והוועד (להלן:" ההסכם הקיבוצי"), אשר קבע בין היתר כי 115 עובדים יסיימו עבודתם. חלקם יקבלו פיצויים מוגדלים וחלקם יפרשו לגמלאות. המערער נמנה עם רשימת העובדים שלגביהם נקבע, כי יפרשו לגמלאות. ההסכם הקיבוצי בסעיף 7 קבע כי עובדים אלו, והמערער בכללם, יסיימו עבודתם בתוך 30 ימים ממועד חתימת ההסכם, היינו ביום 9.4.1997.

4.                 4.                 המערער התנגד להוצאתו לגמלאות וביקש מן המשיבה להמשיך להעסיקו. לאור בקשתו ומתוך התחשבות בו נכרת הסכם בין המערער לבין המשיבה וסוכם כי, כאשר יסיים המערער לקבל את דמי האבטלה, יחזור לעבוד כקבלן עצמאי בהיקף של חצי משרה עבור המשיבה.

5.                 5.                 ביום 5.5.1997 חתם המערער על הסכם אשר נועד להסדיר את זכויותיו ופרש מן המפעל (להלן: " הסכם הפרישה"); יצויין, כי הצדדים חלוקים על מועד הפרישה בפועל. האם הוא קודם למועד החתימה על הסכם הפרישה או לאחריו. אולם, לצורך הערעור על סילוק התביעה על הסף מוכנים הצדדים להניח, כי במועד זה סיים המערער את עבודתו בפועל.

6.                 6.                 ביום 15.5.1997 נחתם בין המשיבה למערער הסכם אשר עניינו "הזמנת שירותי בטיחות ברכב" בהיקף של 90 שעות בממוצע כל חודש למשך תקופה בת 22 חודשים מיום 1.6.97 ואילך וזאת כנגד חשבונית מס (להלן: " הסכם השירות").

7.                 7.                 דא עקא, לאחר שהמערער פרש, המשיבה בחרה שלא להפעיל את הסכם השירות. ביום 16.11.97 המערער פנה למשיבה בכתב ומחה על ביטולו של הסכם השירות. במכתבו זה תיאר את ההשתלשלות האירועים והודיע למשיבה, כי יגיש תביעה נגדה על שאילצה אותו לפרוש ומנעה ממנו לחזור לעבודה. המערער הוסיף, כי התביעה תוגש עם תחילת תשלום הפנסיה ישירות על - ידי קרן הגמלאות "מבטחים", דהיינו: עת הגיעו לגיל פרישה, מחשש שהמשיבה תגרום לעיכוב תשלום הפנסיה.

8.         המערער הגיש תביעתו ביום 14.4.04 וטען, כי פוטר עקב הפליה מחמת גיל,  בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות, וכי הסכם הפרישה פוגע בתקנת הציבור. עוד תבע המערער פיצוי על הפרת החוזה להעסיקו במועד מאוחר יותר.

פסק דינו של בית הדין  האזורי

9.         בית הדין האזורי פסק, כי תביעת המערער, הן בעילה של הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה והן בעילה שההסכם נוגד את תקנת הציבור, התיישנה. טעמיו של בית הדין האזורי הם, כי תביעות אלו מקורן בהסכם קיבוצי אשר נחתם לפני פרישתו של המערער. מאחר וחלפו למעלה משבע שנים ממועד החתימה על ההסכם הקיבוצי ומהמועד בו היה אמור המערער לפרוש על פי ההסכם הקיבוצי, הרי שתביעתו התיישנה.

בית הדין האזורי אפשר למערער לתבוע בגין הפרת הסכם השירות, שכן הסכם זה נחתם 10 ימים לאחר שחתם על הסכם הפרישה וממועד זה לא חלפו שבע שנים. כמו-כן התיר בית הדין למערער לתקן את כתב התביעה.

טענות הצדדים בערעור

10.       באת כוח המערער טענה, כי בית הדין האזורי דחה את התביעה על הסף מבלי לשמוע עדויות. בנוסף, לטענתה, המועד ממנו יש למנות את מניין הימים להתיישנות התביעה הוא המועד בו פרש המערער בפועל, וממועד זה לא חלפו שבע שנים עד להגשת התביעה. באת כוחו הדגישה שהמסכת העובדתית מקימה עילה לכאורה מכוח פגיעה בתקנת הציבור.

11.       בא כוח המשיבה מבקש להותיר על כנו את פסק דינו של בית הדין האזורי ומדגיש שדין הערעור להידחות מחמת הוראת ההתיישנות הספציפית לפי סעיף 14 לחוק שוויון הזדמנויות. בנוסף, לטענתו, לא ראוי לעקוף את הוראת ההתיישנות הספציפית בחוק שוויון הזדמנויות באמצעות תקנת הציבור בעילה הנסמכת על חוק החוזים. לשיטתו, המועד הרלבנטי למניין תקופת ההתיישנות הוא המועד בו נחתם ההסכם הקיבוצי בין הצדדים. לחילופין, אם יוחלט לקבל את הערעור, ביקש בא כוח המשיבה לפצל את הדיון לצורך בירור מועד סיום העבודה לצורך הכרעה עובדתית בשאלת ההתיישנות.

דיון והכרעה

א.        רקע - חוק שוויון הזדמנויות