1. בפני 2 תביעות רכושיות: האחת הוגשה ע"י אישה, ד' ד' (להלן: "התובעת") כנגד בעלה, א' ד' (להלן: "הנתבע") (
תמ"ש 5111/04), לשמירת זכויות בנכסים על פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון, תשל"ג- 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") ולפירוק שיתוף בנכסים משותפים; השנייה הוגשה ע"י הנתבע כנגד התובעת, בעניין תשלום חובות משותפים, פירוק שיתוף ותשלום דמי שכירות ראויים בגין שימוש התובעת בדירת הצדדים (
תמ"ש 5114/01).
השתלשלות העניינים:
2. התובעת והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1975, והתגרשו זמ"ז בשנת 2003. מנישואין אלו נולדו להם 4 ילדים, מהם שניים בוגרים ושניים קטינים (מ', יליד 1984 ו- ע', יליד 1989) ביום הגשת התביעות. במהלך הנישואין עבד הנתבע במקומות עבודה שונים, כאשר מקום עבודתו האחרון היה ..., שם עבד עד מועד צאתו לגמלאות. התובעת הינה מנהלת חשבונות, ובעלת עסק עצמאי בתחום זה.
3. ההליכים המשפטיים בין הצדדים החלו לפני כחמש שנים: הצדדים הגישו ביום 11.3.01 בקשה לאישור הסכם המסדיר את יחסי הרכוש ביניהם, מזונות הילדים והתובעת, והמשמורת על ילדיהם (
תמ"ש 5110/01). התביעה נמחקה לאחר שהצדדים לא התייצבו לאישור ההסכם. כמו כן התנהלו בין בני הזוג הליכים בעניין מזונות התובעת והקטינים (
תמ"ש 5112/01, פסק הדין ניתן ביום 23.12.03); בעניין מזונות הבן מ', לאחר שבגר (
תמ"ש 5118/01, פסק הדין ניתן ביום 6.1.04); תביעת מזונות שהגיש הנתבע כנגד התובעת בעניין מזונותיו של ע' (
תמ"ש 5117/01, התביעה נמחקה ביום 23.12.03, במסגרת מתן פסק הדין בתמ"ש 5112/01); תביעה בעניין משמורת הקטינים (
תמ"ש 5113/01- בה הגיעו הצדדים לכלל הסכם, אשר אושר וניתן לו תוקף ביום 2.3.03), ובקשות על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א- 1991 (
תמ"ש 5116/01,
תמ"ש 5115/01).
5. ביום 20.9.01 הגישה התובעת את תביעתה בנדון (
תמ"ש 5111/01), ובה עתרה למתן פסק דין הצהרתי הקובע, כי לתובעת מחצית הזכויות בכלל רכושם של בני הזוג, לרבות בזכויות הסוציאליות של הנתבע במקום עבודתו (כספים, חסכונות, קופות גמל וכיו"ב). ביום 5.3.02 הגיש הנתבע את תביעתו ב
תמ"ש 5114/01, לחיוב התובעת בתשלום מחצית מחובות בני הזוג (קנס לעיריה בסך 18,000 ש"ח; תשלום עבור ריהוט שנרכש בסך 14,000 ש"ח; החזר הלוואה שנלקחה עבור צורכי הבית בסך 20,000 ש"ח), ומחצית תשלומי החזר ההלוואה המובטחת במשכנתא, וכן לפירוק השיתוף בדירת הצדדים ובמיטלטלין המצויים בה, ולחיובה בתשלום דמי שכירות ראויים בגין שימושה בדירת בני הזוג לאחר שנאלץ התובע, לטענתו, לעזוב את הדירה עקב התעללותה בו, וגירושו מהבית.
5. (א) ביום 22.4.02 נחתם בין הצדדים "הסכם שלום בית", ומפאת חשיבותו אביאו כלשונו:
"הצדדים נשואים זה לזו מיום ... לאחר משבר שנתגלע בשנה האחרונה ביניהם החליטו הצדדים להגיע לשלום בית ולאחות את הקרע ביניהם. בני הזוג מסכימים ביניהם שעל מנת להגיע לשלום בית, הבעל יפרוש ממקום עבודתו ב.... בתנאי פרישה של פנסיה מוקדמת בהתאם לתנאים שיאושרו לבעל ב..... במידה ולאחר פרישת הבעל ממקום עבודתו ועד הגיע הבעל לגיל 65, יגיעו הצדדים להחלטה להתגרש מסיבה כל שהיא, האישה לא תתחלק עם הבעל בקצבה החודשית שהבעל יקבל מ.... כפנסיה עם פרישתו מהעבודה. כאשר יגיע הבעל לגיל 65 ובמידה ועל פי החוק יגיע לאישה חלק בקצבה זו, ובמידה והצדדים יתגרשו או יהיו גרושים, רק אז האישה תקבל את חלקה בקצבה הנ"ל".
(ב) לטענת התובעת, קיים הנתבע קשרים רומנטיים עם אחת העובדות במקום עבודתו, וההסכם נחתם על רקע רצונה בפרישתו מהעבודה, והפסקת הרומן שניהל.
(ג) ביום 5.5.02 נשלחה הודעה לבית המשפט ע"י ב"כ הנתבע, ולפיה "הצדדים חזרו לחיות יחד ושוקלים ביטול כל ההליכים".
6. (א) ביום 12.7.02 הגישה התובעת בקשה להרחקת הנתבע מבית הצדדים (
תמ"ש 5115/01).
(ב) ביום 16.7.02 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, ולפיה יחיו לסירוגין בדירה, שבוע- שבוע (
תמ"ש 5115/01).
7. ביום 1.9.02 בדיון שהתקיים בפני הסכימו הצדדים, כי דירתם תוצע למכירה למרבה במחיר. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה מבית המשפט (שם, עמ' 3, שורה 14 והילך).
8. ביום 3.2.03 הגיעו הצדדים לכלל הסכם בעניין רכישת חלקו של הנתבע בדירה ע"י התובעת ובעניין משמורת והסדרי ראייה של הבן ע' (
תמ"ש 5113/01). ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין, ואלו ההוראות שבו, ככל שהן רלוונטיות לענייננו:
"1. הצדדים יתגרשו זה מזה לאלתר.
2. ....
3. הקטין, ילדם של בני הזוג, ע' ד' יהיה במשמורת האם.
. האב יראה את הבן, שהוא בן 13 וחצי, כפי שיתואם בין הצדדים, ובהעדר הסכמה יובא העניין להכרעת בית המשפט, באמצעות יחידת הסיוע.
5. על מנת לבצע את האמור בסעיף 3 וסעיף 4 לעיל, מוסכם כי הבעל יעזוב את הדירה עד ליום חמישי זה, שהוא ב' אדר ב' תשס"ג 6.3.03, כי אז האישה תיכנס לגור בדירה יחד עם הבן.
6. כל ההוצאות השוטפות בגין השימוש בבית עד למועד עזיבתו של האיש עליו, ומאותו יום על האישה.