אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> המוסד לביטוח לאומי רשאי לקזז מקצבת ילדים בגין חוב של הורה כלפיו

המוסד לביטוח לאומי רשאי לקזז מקצבת ילדים בגין חוב של הורה כלפיו

תאריך פרסום : 27/11/2006 | גרסת הדפסה

עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
1117-04
02/11/2006
בפני השופט:
1. סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין
2. שמואל צור
3. ורדה וירט-לבנה


- נגד -
התובע:
רבקה רונן אזולאי
עו"ד דן כוכבי
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אלי בלום
פסק-דין

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין

הערעור בפנינו נסב על השאלה אם רשאי המוסד לביטוח לאומי לקזז מקצבת ילדי המערערת כנגד חוב בתשלום מקדמות בגין דמי ביטוח של המערערת שהיא עצמאית. האם כעיקרון רשאי המוסד לביטוח לאומי לקזז מקיצבת הילדים בגין חוב של ההורים. שאלה זו הפכה במידה מסוימת לתיאורטית מאחר וכיום המוסד לביטוח לאומי לא מקזז עוד מקצבת הילדים. נימוקו אינו שהוא מקבל את הגישה לפיה אין הוא מוסמך לקזז מקצבת הילדים בגין חוק של ההורים, כטענת המערערת. נימוקו הוא שכיום אין לו צורך לקזז מהקיצבה מאחר והאב אינו חב בדמי ביטוח. קצבת הילדים משולמת לאור זכאות האב. המוסד לביטוח לאומי דחה את טענת המערערת, הגברת רבקה רונן אזולאי, לפיה אין הוא רשאי לקזז כאמור. המוסד לביטוח לאומי הודיענו שהוא עומד על זכותו לקזז מקצבת הילדים חוב דמי ביטוח של ההורים. היה וייווצר חוב גם לאבי הילדים הצהיר המוסד לביטוח לאומי כי הוא יודיע 60 יום מראש על כוונתו לקזז מקצבת הילדים כנגד חוב זה. לא מקובל על המוסד לביטוח לאומי שהוא אינו רשאי לקזז מקצבת הילדים כנגד חוב בדמי ביטוח של אחד ההורים. על כן, ומעבר לחשיבות השאלה, אין היא עוד תיאורטית. המוסד לביטוח לאומי עומד על זכותו לקיזוז האמור. לכן נבחן את השאלה לגופה. נוסיף רק מעבר לדרוש כי גם אילו היה מדובר בשאלה תיאורטית לחלוטין היה מקום להתייחס אליה בנסיבות אלו בשל חשיבותה. הנשיא סטיב אדלר נדרש לשאלה מתי תדון ערכאה שיפוטית בסוגיה תיאורטית (בר"ע 000302/05 התאחדות המלונות בישראל - אחמד מונטקילו - טרם פורסם) בציינו:

אמנם, ככלל, בית הדין דן בסכסוך קונקרטי בין הצדדים, ואין הוא דן בסוגיות תיאורטיות או אקדמיות. אולם, יש מקרים בהם יסטה בית הדין מן הכלל, ובין היתר במקרים בהם מועלית      "... שאלה חשובה הנוגעת לעקרונות היסוד של שלטון החוק ..." .... כמו גם בסוגיות חוקתיות אחרות, או בשאלות שאין מנוס מהכרעה בהן, למרות שהובאו בפני בית הדין בשלב התיאורטי. בכל מקרה ומקרה ייתן בית הדין דעתו לכלל נסיבותיו של המקרה הספציפי, לסכסוך בו מדובר, להיקפו, להשלכותיו, לרקע העובדתי והדיוני ההולם הכרעה בסוגיות הנדונות, ולצורך בחריגה מגבולותיה של ההכרעה בעצם הסכסוך, אל עבר התחום התיאורטי העיוני" (וראו גם עס"ק 1015/01 פויכטונגר תעשיות אשדוד (1994) בע"מ ואח' - ההסתדרות הכללית החדשה, פד"ע לז 193, ע' 199; עא"ח 6/03 מדינת ישראל נגד בוקה ולריו ואחרים, סעיף 12 לפסק דין; דב"ע 10/98-4 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ  - הסתדרות העובדים הכללית החדשה, פד"ע לג 337; בג"צ 3469/00 יוהנה טודוראנג'אן ואחרים נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח - טרם פורסם).

בתחום משפט העבודה הקיבוצי נפסק על ידי הנשיא מנחם גולדברג כי יש ליתן סעד הצהרתי כאשר מדובר בסוגיית פרשנות חוק גם אם עומדת בפני המבקשים דרך חלופית אחרת (דב"ע מו/4-11 מדינת ישראל -  ההסתדרות ועובדי המינהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים, פד"ע  י"ח 128, 132):

בתחום הקיבוצי - מותר לצד, טרם התגלע סכסוך "קונקרטי", לבקש סעד הצהרתי, שעה שחלוקות הדעות בדבר פירוש סעיף זה או אחר בהסכם הקיבוצי או בחוק מחוקי העבודה. היינו מוסיפים ואומרים:נ לא רק מותר - אלא לעיתים קרובות רצוי, על מנת למנוע סכסוך.

השניה - בתחום האינדיבידואלי - מתן סעד הצהרתי הוא בשיקול דעתו של בית-הדין; במקרה דנא, שעה שהתביעה היא קיבוצית ואינדיבידואלית כאחד, ומדובר בזכויות המתייחסות למספר רב של עובדים - אין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית-הדין האזורי, שמצא לנכון להעתר לבקשה וליתן סעד הצהרתי.

בענייננו מצהיר המוסד לביטוח לאומי כי הוא עומד פרשנותו שלו את החוק לפיה מוסמך המוסד לביטוח לאומי לקזז מקצבת הילדים חובות של מבוטח. המוסד לביטוח לאומי אף הודיע כי במקרה הקונקרטי הוא מתכוון לקזז מקצבת הילדים אם יווצר חוב גם לאב. על כן יש מקום, מעבר לחשיבות השאלה, לדון בערעור לגופו.

העובדות

הגברת רבקה רונן אזולאי היא עובדת עצמאית החל מיום 1.1.2002. היא לא העבירה למוסד לביטוח לאומי מקדמות על חשבון דמי הביטוח שלה. מכאן נוצר חוב שלה למוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי שלח ביום 22.10.2002 לגברת רבקה רונן אזולאי התראה לפני קיזוז חוב מקצבאות הילדים בגין אותו חוב המקדמות שהצטבר. המוסד לביטוח לאומי הודיע לגברת רבקה רונן אזולאי כי אם החוב לא ישולם מיד הוא יאלץ לקזז את החוב  מקצבת הילדים. הודעה דומה נשלחה גם ביום  22.3.2003. ביום 18.11.2002 פנתה הגברת רבקה רונן אזולאי למוסד לביטוח לאומי ולשר העבודה במכתב בו היא ציינה כי ההתראה לפני קיזוז אינה חוקית ואין לקזז כל סכום מקצבת הילדים כנגד תשלום חובותיה של האם למוסד לביטוח לאומי. פנייתה נענתה על ידי המחלקה לפניות הציבור של המוסד לביטוח לאומי. זו ענתה במכתב כי הזכאות לקצבת ילדים אינה נובעת מכוח הילדים אלא מכוח ההורה המבוטח. זאת למד המוסד לביטוח לאומי מסעיף 66 לחוק הביטוח הלאומי. המוסד לביטוח לאומי טען לכן שאין כל מניעה לקזז את קצבת הילדים כנגד חובות של ההורה המבוטח למוסד לביטוח לאומי.

ילדיה של הגברת רבקה רונן אזולאי, קטינים, עתרו באמצעות אמם, לבית הדין הגבוה לצדק (בג"ץ 1424/03). בית הדין הגבוה לצדק, השופט  אדמונד לוי, דחה את העתירה על הסף בקובעו כי אין לו סמכות עניינית כיוון שהסמכות לדון בסוגייה זו נתונה לבית הדין לעבודה. גם לגופה דחה בית הדין הגבוה לצדק את העתירה לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הודיע כי הקצבה תשולם מכוח זכאות אבי הילדים. לאבי הילדים אין חוב למוסד לביטוח לאומי. משלאבי הילדים אין כל חוב החליט המוסד לביטוח לאומי לחזור בו מהחלטת הקיזוז.

הגברת רבקה רונן אזולאי הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. לבקשת בית הדין הצהיר המוסד לביטוח לאומי כי אין בכוונתו לפי שעה לקזז מקצבת הילדים. המוסד לביטוח לאומי הצהיר בבית הדין האזורי ובפנינו בהגינותו כי היה ויווצר חוב לאבי הילדים והמוסד לביטוח לאומי יעמוד לכן לקזז מקצבת הילדים בגין החוב שיווצר גם לאב, וכל עוד היידים יהיו זכאים לקצבה, מתחייב המוסד לביטוח לאומי להודיע להורים על כך לפחות 60 יום לפני ביצוע הקיזוז. כך יתאפשר להורים לפנות בבקשה מתאימה לבית הדין לעיכוב הליכי הקיזוז.

לאחר הודעת המוסד לביטוח לאומי שהוא רשאי לדעתו לקזז מקצבת הילדים, עמדה הגברת רבקה רונן אזולאי על התביעה. בית הדין האזורי בפסק דינו מיום 11.2.2004 (בל' 1898/03, השופטת עפרה ורבנר) מחק את התביעה ללא צו להוצאות. על כך הערעור.

טענות המערערת

המערערת טוענת כי היה על בית הדין האזורי להכריע בסוגיה המשפטית לגופה. לטענתה קצבת ילדים שייכת לילדים ואין להורים או לאפוטרופוס זכות לנהוג בה מנהג בעלים. אשר על כן אף המוסד לביטוח לאומי לא רשאי לפגוע בקצבה זו תוך קיזוז ממנה כנגד חוב של אחד ההורים המבוטחים. הזכאות לקצבה אינה מכוח ההורים אלא מכוח הילדים. הקצבאות מיועדות לטובת הילד. תכליתה של קצבת הילדים היא להעניק תנאי מחיה בסיסיים. זכותם זו של הילדים צומחת לטענת הגברת רבקה רונן אזולאי מהזכות לכבוד האדם. משמעות הקיזוז היא שלילת הקצבה מהילדים. בכך נפגע לפי הטענה כבודו וקניינו של הילד. אילו רצה המחוקק להעניק זכות קיזוז מקצבת הילדים היה עושה זאת במפורש, סבורה הגברת רבקה רונן אזולאי. הגברת רבקה רונן אזולאי טוענת כי פרשנות סעיף 312 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], ה'תשנ"ה-1995 צריכה לקיים את המטרה שהיא להקל על המוסד לביטוח לאומי בגביית חובות המבוטחים. אין לכן סעיף זה יכול לחול על קצבת הילדים. פרשנות אחרת תביא לבטלותה של ההוראה בגין העדר חוקתיותה.

טענות המוסד לביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי טוען כי לאור כתב ההגנה אין עוד למערערת עילת תביעה. אין ליתן למערערת סעד הצהרתי כמבוקש על ידה הן לאורה של ההלכה לפיה סעד הצהרתי לא ניתן כדבר שבשיגרה והן לאור העובדה שבקשתה צופה פני עתיד ולא מבוססת על עובדות בהווה. לגופו של הערעור טוען המוסד לביטוח לאומי כי סעיף 312 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], ה'תשנ"ה - 1995 מאפשר קיזוז מקצבה כנגד חוב של דמי ביטוח של מבוטח. למוסד לביטוח לאומי זכות לקזז מכל גמלה או תשלום אחר המשולמים לו. סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "גמלה" כ"כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה..." וקצבת ילדים בכלל זה. מכוח סעיף 312 בנוסחו לפני תיקון מספר 13 לחוק שתחולתו היא מיום 20.3.1997, היה המוסד לביטוח לאומי רשאי  לקזז מקצבת  הילדים  אף למעלה משיעור הקיזוז המותר מגמלאות אחרות. לאחר התיקון רשאי המוסד לביטוח לאומי לקזז מקצבת הילדים בשיעור המותר בקיזוז מגמלאות אחרות. עוד מציין המוסד לביטוח לאומי כי סעיף 312 לפני התיקון לחוק קבע הוראה מפורשת לעניין זכות הקיזוז מקצבת הילדים עבור חוב ממס הכנסה:

כנגד קצבת ילדים  המגיעה לזכאי או לכל אדם אחר מכוח הזכאי - מס הכנסה שהזכאי חייב בו לפי פקודת מס הכנסה, ובלבד שלא יקוזז סכום שיפחית את הכנסתו של אדם, לפי חישוב חודשי, מן הסכומים הנקובים בסעיף 8 לחוק הגנת השכר, לפי העניין.

מהוראה זו, טוען המוסד לביטוח לאומי, ניתן ללמוד כי ניתן לקזז מקצבת ילדים. לדעת המוסד לביטוח לאומי הזכאות לקצבת הילדים  היא של  ההורה המבוטח בלבד ולא של ילדיו. המוסד סומך את טענתו זו על סעיף 65(א) לחוק הביטוח הלאומי המבחין הבחנה ברורה בין  מבוטח לילדו של המבוטח. סעיף 66 לחוק קובע כי הורה מבוטח זכאי  לקצבת ילדים חודשית. סעיף 69 לחוק מתייחס למקרים בם הילד אינו נמצא אצל אחד מהוריו. סעיף 71 מתייחס למקרים בם נפטר אחד ההורים או שחדל להיות מבוטח. במקרה כזה תשתלם מכוחו קיצבת  הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא נפטר ההורה או חדל להיות מבוטח. עוד מבסס המוסד לביטוח לאומי את טענתו על סעיף 313 לחוק המאפשר עיכוב  תשלום קצבת ילדים בגין מחדל ההורה להגיש דוח על הכנסתו למוסד לביטוח לאומי או לפקיד שומה במס הכנסה.

הבסיס הנורמטיבי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ