שיקולים לחיוב כונס נכסים בהפקדת ערבות להבטחת מילוי תפקידו

א. מבוא

1.       בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה ( כב' הרשם מר א' רובס) מתאריך 27.7.2006 ומתאריך 28.8.06 בתיק הוצל"פ [חדרה] 9 - 06- 08400 - 12.

2.       הבקשה מעוררת שאלה, שהתעוררה במספר בקשות רשות ערעור שהוגשו לבית משפט זה בזמן האחרון, ולפיכך הנני מחליט ליתן למבקש הרשות לערער, והנני דן בערעור כאילו הוגש על פי הרשות שניתנה.

3.       מפי ב"כ המבקש למדתי לדעת, כי המשיבים הודיעו לו כי אין להם עניין  בבקשה, והם אף לא התייצבו לדיון לטעון טענותיהם. מאליו יובן, כי כל שהיה בפני הן טענות המבקש ובאי כוחו בלבד.

ב. ההליכים בלשכת ההוצאה לפועל

4.       המבקש נושה במשיבים ולזכותו ניתן משכון על זכויות המשיבים בדירת מגורים המצויה ברח' נחל צבי 49/13 במגדל העמק.

          משלא קיימו המשיבים חיובם למבקש, הגיש המבקש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל, ועתר למימוש המשכון. לצד הבקשה למימוש המשכון, עתר המבקש לכך שבא כוחו ימונה לשמש כונס נכסים לנכס הממושכן. לבקשת המבקש צורפה התחייבות בא כוח המבקש להבטחת כל נזק העלול להיגרם אם לא ימלא תפקידו כראוי.

5.       בהחלטתו מיום 27.7.2006 מינה כב' ראש ההוצאה לפועל את בא כוח המבקש לשמש ככונס נכסים למימוש המשכון, אך הוסיף וקבע, כי אינו מקבל את התחייבותו העצמית של כונס הנכסים. לעניין הפקדת הערובה קבע כב' ראש ההוצאה לפועל בהחלטתו:

"הכונס ימציא ערבות בנקאית בסך של 150,000 ש"ח, בלתי מותנית ובלתי מוגבלת בזמן, או לחילופין, תומצא התחייבות הזוכה עצמו לפיצוי בגין נזק העלול להיגרם לחייב או לצד ג' כלשהו כתוצאה מפעולותיו או מחדליו של כונס הנכסים, כתנאי לכניסתו לתפקידו בתור כונס נכסים."

          על פסקה זו בהחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל, הוגש הערעור שלפני.

6.       בהחלטתו אפשר ראש ההוצאה לפועל לבחור באחד מן השניים, ואלה הם:

(א)     ערבות בנקאית בסך 150,000 ש"ח, שתופקד על ידי כונס הנכסים;

(ב)      התחייבות הזוכה עצמו לפיצוי נזק שייגרם כתוצאה מפעולותיו או מחדליו של כונס הנכסים.

להלן אדון בנפרד בכל אחת מאפשרויות אלה.

ג. חיוב כונס הנכסים בהפקדת ערבות בנקאית להבטחת מילוי תפקידו

7.       כונס הנכסים הוא זרועו הארוכה של בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, ומעת מינויו לתפקיד זה, כפוף כונס הנכסים להוראות שהוא מקבל מהגורם שמינה אותו (בית המשפט או ראש ההוצאה לפועל). בעיקרם של דברים מטרת הערובה להבטיח, שכונס הנכסים יבצע תפקידו בזהירות הראויה ובמקצועיות. הנחת המוצא היא, שבית המשפט או ראש ההוצאה לפועל, הממנים כונס נכסים, שישמש כזרועם הארוכה, ימנו אדם מנוסה, שניתן לבטוח בו ולסמוך הן על יכולתו המקצועית והן על יושרו האישי. בדרך כלל ימונו לתפקיד זה עורכי דין או רואי חשבון, הבקיאים בביצוע הליכי כינוס נכסים ומימושם. אנשים אלה ממילא כפופים לכללי אתיקה ולדין משמעתי, ויש להניח כי יבצעו תפקידם כראוי ובנאמנות. אמנם, לא חסרות דוגמאות של כונסי נכסים שמעלו בקופת הכינוס, ולאחרונה התבשרנו כי עו"ד פלוני הורשע בגניבת סכום כסף נכבד מכספי חייבים שהופקדו בידיו, ואולם, נראה כי מדובר בעשבים שוטים, שאינם יכולים להעיד על הכלל.

8.       סעיף 53 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967, שעניינו מינוי כונס נכסים, מורה (בסעיף קטן (ב)), כי "ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו". נשאלת אפוא השאלה, כיצד על ראש ההוצאה לפועל להפעיל סמכותו זאת, אם בכלל. לכאורה יכול שיטען הטוען, מה הטעם בחיוב כונס נכסים במתן ערובה "לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו", כלום האין זה ברור שמי שמקבל על עצמו לשמש ככונס נכסים מקבל ממילא על עצמו להיות "אחראי למילוי תפקידו", שאם לא כן הוא חושף עצמו לתביעות מאת מי שיטען כי כונס הנכסים הפר כלפיו את חובת הזהירות?

          נראה כי הצורך בהפקדת ערובה קשור להוראת סעיף 58(א) לחוק ההוצאה לפועל, שם נקבע:

"כונס נכסים אשר ללא הצדק סביר לא מילא חובה מחובותיו לפי פרק זה, רשאי ראש ההוצאה לפועל לחייבו בפיצוי הנזק שגרם בכך, ורשאי הוא להורות על חילוט הערובה שנתן כונס הנכסים, כולה או מקצתה, לשם סילוק המגיע ממנו."