הצהרת אבהות לא תישאר חשופה לתובענה לביטולה בכל עת

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 25.12.03 שבמקורה הוגשה ביום 11.1.04 וחודשה ביום 7.3.06, הכל כפי שיפורט להלן.

2.         תחילתו של תיק זה בתביעה לסעד הצהרתי שהוגשה על ידי האם - המשיבה מס' 1,  המצהיר כי המבקש הינו אביו של הקטין אשר נולד לצדדים ביום 2.1.02 בהיותם נשואים זה לזה וזאת למרות היות המבקש רשום כאביו של הקטין במשרד הפנים.

3.         הורתה של התביעה נובעת מסכסוך שנתגלע בין המבקש והמשיבה 1, אשר במסגרת סכסוך זה טען המבקש כלפי המשיבה 1, כי הקטין שנולד ואשר נרשם על שם המבקש במרשם האוכלוסין, איננו שלו ומכיוון שכך, המשיבה 1 הינה "מופקרת" לטענתו.

4.         כדי להזים טענות אלה, פנתה המשיבה 1 בתחילה לבית הדין השרעי ומאוחר יותר לבית המשפט להורות על ביצוע בדיקת רקמות ולהצהיר כי הקטין אכן הינו בנו של המבקש.

5.         כבר עתה מוצא בית המשפט לנכון לציין, כי הלכה פסוקה היא, כי תביעה למתן פסק דין הצהרתי בדבר אבהותו של אדם הינה תביעת חפצא (inrem). כוחה של תביעה זו יפה כלפי כולי עלמא ופסק הדין שינתן בה הינו פסק דין של סטטוס.

6.         בעקרון, תביעה למתן סעד הצהרתי לאבהות באה בשל העובדה, כי הקטין אינו רשום במרשם האוכלוסין כמי שיש לו אב, מטרת ההצהרה באה לקבוע סטטוס אשר יש לו השלכה לזכויות ולחובות שבין הקטין לבין הוריו. יש לחזור ולהדגיש כי פסק דין המצהיר אבהות, אין בו בלבד כדי לפתור את הסכסוך שבין הצדדים בינם לבין עצמם, כאשר סכסוך זה לא יכול לבוא על פתרונו באמצעות הצהרה זו, שהרי תמיד יכול להיות ספק לאב באשר לאבהותו שלו על הקטין. להצהרת אבהות יש השלכה ישירה לזכויותיו וחובותיו של הקטין.

על כך עמד כב' השופט פורת בתיק מעמד אישי (תל אביב) 3206/94 כדלקמן:

"... התביעה לפסק דין הצהרתי לאבהות ערטילאית, נכנסת בגדר התביעות שבית המשפט דן בהן ויש לו שיקול דעת רחב לקבלה. בהכרת אבהות כרוכים עניינים נוספים, הנגזרים מעצם ההכרה כי פלוני הוא אביו של פלמוני ובין היתר ענייני ירושה, אפוטרופסות אימוץ רישום במרשם אוכלוסין וכשרות יוחסין (והרי ידועה הסוגיה של "שתוקי" - מי שאביו אינו ידוע ופסלותו / הגבלתו לנישואין). לעניין  זה יש השלכות אף על צאצאי התובעת שכן לאלה זכויות כלפי אבי התובעת הן בירושה, במזונות ואפילו במידה מסויימת בענייני אפוטרופסות ( לגבי זכויות- חובות נכדים/סבים), ואף להם עניין שאמם לא תהיה בגדר "שתוקי" שכן פגם זה הוא רב דורי. אין לפקפק איפוא בזכות, באינטרס ובעניין שיש לתובעת מבחינה משפטית, להם ניתן להוסיף את ההיבטים החברתיים ובעיקר הפסיכולוגיים: החשיבות שבחשיפת השורשים, קביעת הזהות העצמית, הזכות להציג בציבור את זהות האב והייחוס המשפחתי, הדימוי העצמית, הזכות להציג בציבור את זהות האב והייחוס המשפחתי, הדימוי העצמי ושאר השלכות ואפילו מידע על מחלות גנטיות ותורשתות אשר בכולן אינטרס לגיטימי בתביעת האבהות".

7.         במקרה דנן, רשום הקטין במרשם האוכלוסין כבנו של המבקש ואין ספק שכל בקשה לשינוי ברישום זה, תהיה לו השלכה ישירה כלפי הקטין, כפי שצויין לעיל.

8.         ראוי להבהיר שבעניינים כאלה לא די בהסכמת הצדדים, אלא יש צורך להכנס לעובי הקורה ולבדוק באם אכן ראוי ליתן את הסעד המבוקש לא רק בשל הסכסוך הקיים בין המבקש לבין המשיבה 1, אלא גם בשל ההשלכות שיהיו לכך גם כלפי הקטין.

9.         כאמור, הפניה לבית המשפט באה על ידי המשיבה מספר 1 ולא על ידי המבקש עצמו  ובכך בעצם ביקשה המשיבה מס' 1 "לסכן" את מעמדו של הקטין, מבלי שעמדתו של הקטין, באה לידי ביטוי כלל.

10.        בעקבות הסכמת הצדדים והתסקיר שנתקבל מטעם לשכת הרווחה, יצא מתחת ידו של בית המשפט במוטב קודם  פסק דין ביום 17.6.03, המפנה את הצדדים לביצוע בדיקת רקמות. לכאורה מדובר בהחלטה ולא בפסק דין למרות הכותרת שניתנה לכך . המבחן האם מדובר בהחלטה או בפסק דין הינה מהות ההחלטה ולא כותרתה (ראה ע"א 7346/01 שטנדל נ' בזק בינלאומי בע"מ פד"י נ"ו (3) עמ' 61).

11.        בית המשפט דוחה כבר עתה את טענות המבקש כפי שנטענו על ידו, כי המדובר בפסק דין ולא בהחלטה וההשלכות הנובעות מעמדתו של המבקש.

12.        בית המשפט בהפנותו את הצדדים לביצוע בדיקת רקמות לא עמדה בפניו עמדתו של הקטין  וטובתו לא נשקלה כלל באותה עת. בדיון שהתקיים טרם הפניית הצדדים לבדיקת רקמות, הודיע ב"כ היועץ המשפטי:

"מאחר ומדובר בסוגיה שעלולה לסכן את שלום האשה, פנינו לקבלת הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה בטרם גיבשנו את דעתנו. התסקיר התקבל רק ביום 11.6.03 וטרם גיבשנו דעה".

13.        מן האמור עולה כי גם ב"כ היועץ המשפטי לא רק שלא נתן הסכמה לביצוע הבדיקה, אלא לא עמדה בפניו כלל שאלת טובת הקטין.

14.        תובענה למתן סעד הצהרתי בדבר אבהות אינה עניין של ממון, אלא עניין של דיני נפשות ממש ולכן הסכמה בלבד של שני ההורים, אין בה כדי להצדיק שינוי ממצבו של הקטין כפי שהיה באותה עת.

15.        האפשרות כי הקטין ישאר ללא אב ידוע, תוך פגיעה בזכויותיו ואולי אף להעמידו במצב של סיכון  גופני ונפשי, עקב השתייכות הצדדים לדת האסלם, יש בה משום פגיעה ממשית בקטין ויש לשקול בכובד ראש כדי למנוע אפשרות פגיעה כזו.

16.        כאמור, הפניה לבית המשפט נעשתה על ידי המשיבה 1 ולא על ידי המבקש, כאשר עניינו של הקטין לא עמד כלל לנגד עיניה.