ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
1406-02
04/10/2006
|
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין 2. שמואל צור
|
- נגד - |
התובע:
עיריית גבעתיים עו"ד שי תקן עו"ד ארנה הגלילי
|
הנתבע:
משה ברקוביץ ואחרים עו"ד אמיר דוידוב עו"ד קרן לב
|
פסק-דין |
השופט שמואל צור
1. זהו גלגולו השני של סכסוך רב שנים בין כבאי עיריית גבעתיים לבין עיריית גבעתיים (להלן:
העיריה) באשר לשאלת דרך חישוב ערך שעת עבודה. אין חולק כי מאז חודש יולי 1996 מחושבת שעת עבודת הכבאים בעיריה לפי 184 שעות לחודש (במקום לפי 208 שעות), והשאלה שעמדה לדיון בבית הדין האזורי ובפנינו היא האם קיימת מניעה מלפני המשיבים הכבאים לתבוע חישוב ערך שעה על בסיס 184 שעות לחודש, למפרע מיום 1.4.1989. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיבים בעיקרה וקבע כי הם זכאים לחישוב שעת עבודה לפי 184 שעות מ-1.4.89. עם זאת דחה בית הדין האזורי מיקצת תביעת המשיבים. ערעור העיריה נסב על קבלת תביעת המשיבים והערעור שכנגד הוגש על אותו חלק מן הפסק בו נדחתה התביעה.
הרקע העובדתי
2. המשיבים הם קבוצה של 10 כבאים המועסקים בעיריה ואלמנה של אחד מחבריהם שנפטר. המשיבים מועסקים בעיריה או שהיו מועסקים בעיריה בתקופה הרלבנטית לענייננו. שכרם ותנאי שרותם של המשיבים מעוגנים בהסכמים קיבוציים או בהסדרים קיבוציים ארציים ומקומיים וחלק מרכיבי שכרם משולם על בסיס חישוב ערכה של שעת עבודה (להלן -
"ערך שעה").
3. בעבר היה שבוע העבודה בעיריה בן 208 שעות חודשיות ובהתאם לנתון זה נערך חישוב של ערך שעה. ביום 1.4.89 שונתה חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות ונקבע שבוע עבודה מקוצר בן 42,5 שעות. שינוי זה העמיד את מספר שעות העבודה החדשיות על 184 שעות. למרות שינוי זה בחוקת העבודה, המשיכה העיריה לחשב את ערך השעה על בסיס 208 שעות חדשיות.
4. ביום 4.4.93 נערך פרוטוקול ישיבה בין נציג העיריה לבין ועד הכבאים ובו נקבע כי ערך שעה יחושב לפי 173 שעות חדשיות. נקבע כי שינוי זה יופעל ממשכורת חודש אפריל 1993 והוא יחול למפרע מיום 1.4.91 (להלן -
פרוטוקול 93; נספח א' לתצהירו של בועז רקיע בבית הדין האזורי). פרוטוקול 93 יושם, למעט התשלומים למפרע מיום 1.4.91.
5. לימים טענה העיריה כי פרוטוקול 93 נחתם בחוסר סמכות והיא חזרה לחשב ערך שעה לפי בסיס של 208 שעות עבודה חדשיות. שינוי זה נעשה מחודש יולי 1995.
מן האמור עד כאן עולה כי עניין לנו בשלוש תקופות בהן חושב ערך שעה על בסיס שונה:
תקופה א' - עד אפריל 1993 לפי 208 שעות.
תקופה ב' - מאי 1993 - יוני 1995 לפי 173 שעות.
תקופה ג' - מיולי 1995 ואילך לפי 208 שעות.
6. על רקע מציאות זו הגישו שלושה חברי ועד הכבאים בעיריה תביעה לחישוב ערך שעה לפי 173 שעות חדשיות מיום 1.4.89 (מועד שינוי שבוע העבודה) ולחילופין מיום 1.4.91 (מועד תחילת פורוטוקול 93). התביעה הוגשה בשנת 1994 (תב"ע נד/133-2
אברהם קיזמן ואח' - עיריית גבעתיים). בתביעה זו קבע בית הדין האזורי כי יש לחשב ערך שעה לפי 184 שעות חדשיות (במקום 208 שעות) החל ממועד פסק הדין (מאי 1996) ואילך. על פסק דין זה הוגש ערעור לבית הדין הארצי (דב"ע נו/278-3
קיזמן ואח' - עיריית גבעתיים, פד"ע ל"א, 116). ערעור זה התקבל בחלקו. בית הדין הארצי אישר את קביעת בית הדין האזורי כי ערך שעה יחושב לפי 184 שעות עבודה לחודש אך קבע כי פסיקתו תחול למפרע מיום 1.4.1989. פסק הדין בבית הדין הארצי ניתן ביום 21.1.97 ובעקבות חילוקי דעות בין הצדדים באשר ליישומו ניתן פסק דין משלים ביום 18.2.98.
7. פסק הדין של בית הדין הארצי בערעורם של ה"ה קיזמן ושני חבריו יושם לגבי כל הכבאים בעיריה מחודש יולי 1996 ואילך. אשר לתקופת העבר (למפרע מיום 1.4.1989), יושם פסק הדין של בית הדין הארצי על ה"ה קיזמן וחבריו בלבד ולא יושם על שאר הכבאים, הם המשיבים כאן. פניית הכבאים לעיריה בעניין זה בחודש אוגוסט 1998 לא נענתה.
8. בסוף שנת 1998 ובראשית שנת 1999 נערך משא ומתן בין העיריה לבין ההסתדרות וועד הכבאים, במהלכו דרשו הכבאים ליישם את פסק דין קיזמן עליהם כפי שנקבע בו, היינו - למפרע מיום 1.4.89. תביעה זו נדחתה במסגרת המשא ומתן. בסופו של דבר נחתם ביום 22.2.99 הסכם קיבוצי מיוחד, בתחולה מיום 15.10.98 ובו נקבעו לכבאים תנאי העסקה ושכר כאלה ואחרים (להלן -
הסכם 99; נספח ה' לתצהירו של מר ברזל בבית הדין האזורי). אשר לתביעת הכבאים לחישוב ערך שעה, נאמר בהסכם 99 כך:
"ו.
תביעות הכבאים בגין חישוב שכרם
12. ההסתדרות וועד הכבאים מצהירים כי אין להם ולא תהיה להם כל דרישה ו/או תביעה להפרשי שכר או תשלומים כלשהם רטרואקטיביים בגין שיטת חישוב ערך השעה ו/או בגין שכר מינימום.
13. ההסתדרות וועד הכבאים מתחייבים שלא להגיש תביעה קיבוצית בגין תביעות רטרואקטיביות לעניין שיטת חישוב ערך השעה ו/או שכר המינימום.
14. למען הסר ספק, ההתחייבויות כאמור בפרק זה מתייחסות לעילות שנולדו בתקופה שקדמה למועד חתימת הסכם זה".
ואמנם, ההסתדרות וועד הכבאים לא הגישו כל תביעה לתשלום הפרשי שכר למפרע בקשר לשינוי בסיס החישוב של ערך שעה. עם זאת, הגישו גם הגישו תביעה כזו קבוצת הכבאים לגביהם לא יושם פסק דין קיזמן למפרע, הלא הם המשיבים בפנינו.