אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חובת כימות התביעה בבקשה למתן פסק-דין הצהרתי כי מתקיימים יחסי עובד-מעביד

חובת כימות התביעה בבקשה למתן פסק-דין הצהרתי כי מתקיימים יחסי עובד-מעביד

תאריך פרסום : 25/09/2006 | גרסת הדפסה

ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
74-06
20/09/2006
בפני השופט:
1. הנשיא אדלר
2. נילי ארד
3. רמי כהן


- נגד -
התובע:
רשות השידור
עו"ד יורם הירשברג
הנתבע:
משה אסולין ואח'
עו"ד יאיר עשהאל
עו"ד חיה שפיגל-אפרימי
פסק-דין

השופט רמי כהן

פתח דבר

1.         בפנינו ערעור נוסף, בסדרה ארוכה של הליכים משפטיים המתנהלים בין המשיבים, שהוכרו כעובדי המערערת לבין המערערת (להלן: רשות השידור). העניין שהובא עתה לפתחנו הוא היחס בין בקשה למתן פסק-דין הצהרתי, הקובע קיומם של יחסי עובד-מעביד בין צדדים לבין הדרך הדיונית המועדפת והנכונה, לשם הגדרת הסעדים הממוניים הנובעים מתובענה ממין זה. שאלה היא, מהי דרך המלך וכיצד מחד, לא יצא צד להליך מקופח ומאידך, בצורה שקופה וראויה, יגדיר תובע בפני יריבו את מסגרת הסכסוך (ה- (Lis וישלם אגרה כדין.

2.         הערעור בפנינו, לאחר נטילת רשות (בר"ע 867/05), הינו על "החלטת" [צ"ל פסק-דין] בית הדין האזורי בירושלים (סגנית השופטת הראשית ד' פרוז'ינין ונציגי הציבור גב' רקנטי ומר פיינברג; עב 2275/05) מיום 14.11.2005, בה נדחה ערעור שהגישה רשות השידור על החלטת רשמת בית-הדין האזורי בירושלים (הרשמת ד' פיינשטיין; עב 300593/92) מיום 31.7.2005. רשמת בית-הדין דחתה את בקשתה של רשות השידור, להורות למשיבים - לאחר שנקבע כי הם עובדי רשות השידור, לצורך בירור תביעותיהם הכספיות - לכמת את תביעתם ולשלם בגינה אגרה. עוד קבעה היא, כי בירור תביעות המשיבים יתנהל בדרך של הגשת "תחשיבים".

העובדות הרלוואנטיות וההליכים השונים שננקטו על-ידי בעלי הדין

3.         המשיבים הינם 96 אנשים אשר עסקו במקצועות שונים בביצוע הפקותיה של רשות השידור, שהינה רשות ממלכתית שהוקמה מכוח חוק רשות השידור, תשכ"ה - 1965.

4.         בשנת 1992 הגישו המשיבים בבית הדין האזורי בירושלים, תביעה למתן פסק-דין הצהרתי. עיקר הסעדים ההצהרתיים שהתבקשו היה כדלקמן:

א.        בין כל אחד מהמשיבים לבין רשות השידור מתקיימים יחסי עובד-מעביד;

ב.         ההסכמים הקיבוציים החלים על עובדי רשות השידור חלים גם על המשיבים;

ג.         על רשות השידור לנהוג במשיבים ובעובדי רשות השידור העוסקים בתחומי העיסוק המקבילים בשוויון מלא;

ד.         הפסקת עבודה של אחד מהמשיבים תזכה אותו בתשלום פיצויי פיטורים.

            ה.        היקף המשרה לפיו הועסקו המשיבים ימשיך בשנים הבאות.

5.         רשות השידור הגישה לבית הדין האזורי בקשה, למחוק על הסף את תביעתם של המשיבים. הטעם העיקרי שעמד ביסוד הבקשה היה, כי אין להעניק למשיבים סעד הצהרתי, מקום בו ניתן לעתור במקומו לסעד ממשי וכי על המשיבים לכמת את תביעתם, שכן היה ויקבע כי הם עובדי רשות השידור יתכן ויהא מקום לתבוע מהם השבה של סכומי כסף שקיבלו ביתר. ביום 14.3.1994 דחה בית הדין האזורי את הבקשה, וכך נפסק:

"כדבר של יום יום נתקל בית הדין לעבודה בתביעות כספיות, כאשר טענת ההגנה היא, אי קיום יחסי עובד-מעביד, על כל המשתמע מכך, היינו, הן טענה דיונית של חוסר סמכות לבית הדין לעבודה, והן טענות מהותיות של מחסום בפני תביעות לזכויות הנובעות מקיומם של יחסי עובד-מעביד ומחוקי המגן החלים על מי שהם עובדים. הטענה נבדקת אנצידנטלית לתביעות העיקריות. במקרים אלו אכן נפסק לא אחת, כי אין לפצל את הדיון וכי על תובע לכמת את תביעתו. שונה הדבר בענייננו. כאן, לב ליבה של התביעה הוא קביעת הסטטוס של המשיבים. המשמעות לגביהם היא ארוכת טווח. אין זו תביעה לזכויות ספציפיות, אלא זוהי בקשה להכרה בסטטוס... לשם כך יש לשמוע ראיות... לכשיקבע הסטטוס של המשיבים, ובאם יקבע שהם אכן עובדי הרשות המבקשת [רשות השידור], הרי שחזקה על המבקשת, שהיא תדע לממש את זכויותיהם כעובדים. והיה אם תהיינה למשיבים תביעות ספציפיות לאחר מכן, הם יוכלו להגיש תביעות נפרדות. במקרה דנן, לא השאלה אם מתקיימים יחסי עובד-מעביד אם לאו, היא אנצידנטלית לתביעות הכספיות, אלא התביעות הכספיות הן אנצידנטליות לשאלת הסטטוס של המשיבים...

זאת ועוד. המשיבים לא תובעים בהכרח רק זכויות שכבר התגבשו. הם מבקשים הכרה במעמדם על מנת שתנתנה להם זכויות בעתיד, זכויות לפי חוקי המגן... אחד המקרים הטיפוסיים למתן סעד הצהרתי הוא, כאשר בעל דין יוכיח לבית המשפט כי הוא זקוק להצהרה כדי למנוע מראש הפרה של זכות שיש בידו...

במקרה דנן, הכימות והסעדים בעין הם אנצדנטליים לשאלה של קיום יחסי עובד-מעביד ולא להפך" (השופטת א' ברק (כתוארה אז) ונציגי הציבור מר דורון ומר הדני; תב"ע נג/ 639 - 12) (ההדגשה הוספה) (להלן: החלטת השופטת ברק).

6.         ביום 2.6.1994 הורה בית-הדין האזורי, לאור בקשתם המוסכמת של הצדדים, על פיצול הדיון, כך שבשלב הראשון תתברר שאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד.

7.         ביום 29.4.1997 דחה בית הדין האזורי את התביעה, וקבע כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים (השופט הראשי י' נויגבורן (כתוארו אז) ונציגי הציבור מר יאיר וגב' מלחי; תב"ע נב/ 593 - 3).

8.         על פסק-הדין הנ"ל הגישו המשיבים ערעור לבית דין זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ