תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה חדרה
|
1940-05
20/09/2006
|
בפני השופט:
שפרה גליק
|
- נגד - |
התובע:
פ. ג. ת.ז. xxxxxxxx עו"ד אגבריה ודיע
|
הנתבע:
ד. מ. ת.ז. xxxxxxxx עו"ד ג'בארין מוחמד עיסאם
|
פסק-דין |
פתח דבר
1. בפניי תביעה לפיצוי כספי בסך 50,000 ש"ח בגין הפרת הבטחת נישואין, שהגישה התובעת - כנגד הנתבע.
הרקע וטענות הצדדים
2. התובעת, ילידת שנת 1949, חיה עם הנתבע כבני זוג במשק בית משותף, לטענתה במשך 11 שנה בעוד הנתבע טוען כי הצדדים חיו יחדיו במשק בית משותף רק במשך שנתיים וחצי.
3. לטענת התובעת במהלך חייה המשותפים עם הנתבע, היא השתתפה עימו באירועים משפחתיים שונים, הם נסעו יחד, בילו יחד ואורח חייהם היה כזה שהעיד על כוונה לחיות כבעל ואישה.
4. הצדדים ניהלו את ענייניהם הכספיים בנפרד.
5. לתובעת טענות על התנהלות הנתבע, הן באשר לעבודתו בעבודות מזדמנות, והן באשר
"חסך מכספיו על מנת לקדם עניינים אישיים שלו...".
6. התובעת טוענת כי
"הנתבע הבטיח לתובעת, שהוא יחיה איתה כל החיים ולעולם לא ינטוש אותה, ועל כן סמכה התובעת על הבטחת הנתבע, ואף לא ערכה איתו כל הסכם מחייב...".
7. ביוני 2002 התגלה אצל התובעת גידול סרטני במעיים, והנתבע, לדבריה, נטש אותה במקום לתמוך בה ברגעים קשים אלה, ובטענה "שהוא פוחד להידבק במחלה".
8. מנגד, כופר הנתבע בטענות התובעת, לטענתו הוא התגורר עם התובעת בערך שנתיים וחצי מאמצע שנת 1993 ועד שנת 1996, ואז, עקב התנהגות מחפירה של ילדי התובעת כלפיו, כך קרעו לו ספר שירים וזרקו לו כלים מוסיקליים דרך החלון, כיוון שכך וכיוון שפנייתו של הנתבע אל התובעת הושבה ריקם, הוא עזב את דירת התובעת ועבר להתגורר לבדו.
9. הנתבע טוען כי תביעת התובעת התיישנה.
10. הנתבע יליד 1933 פנסיונר בן 74 שנים, טוען כי מעולם לא הבטיח מאומה לתובעת, ועוד הוא מוסיף כי בעת שעברה את הניתוח הקשור למחלתה הם כבר לא התגוררו יחד. זאת ועוד, הנתבע מוסיף כי מעולם לא הבטיח לתובעת "לחיות איתה לעד" ומעולם לא היתה לו כוונה כזו.
דיון
כללו של דין
11. הפסיקה הכירה בעילת תביעה של הפרת הבטחת נישואין. מקורה של העילה הוא בדיני החוזים האנגליים. גם לאחר חקיקת חוק החוזים הישראלי, הכירו בתי המשפט בעילה זו, וראה בעניין זה פסה"ד בעניין
5258/98 פלונית נ' פלוני פ"ד נ"ח (6), 208. עוד קבעה הפסיקה כי
"ההכרה בתוקף החוזי של הבטחה להינשא אינה נקיה מספקות. ניתן לטעון כי הסכם להינשא הוא בעל אופי אינטימי ומצוי בתחום הרגש, ולכן יש להכיר בחרות של כל צד להשתחרר מההבטחה בלי שיהיה בכך הפרה".
ראה פסה"ד של
כבוד השופטת רונית פינצ'וק אלט ת.א.
(ת"א) 40553/99.
12. כידוע הטוען להסכם צריך להוכיח אותו ואת תנאיו, הוכחתו של הסכם כרוכה בהבאת ראיות נסיבתיות על מתן הבטחה, שכן מטיבעה, הבטחה לנישואין מתאפיינת גם ע"י סממנים המתבטאים כלפי חוץ.
וראה:
460/67 פלוני נ' פלוני
פ"ד כ"ב (1) 157, 160; תמ"ש (ת"א)
413221/96 ב.א.מ. נ' ב.א.
מפי כב' השופטת פלאוט.
13. הבטחת נישואין יכולה להחשב חוזה מחייב, ראה
5587/93 נחמני נ' נחמני פ"ד מ"ט (1) 485,
508.
14. יחד עם זאת:
"לא כל אמירה או הבעת תקווה או כוונה הצופות פני עתיד שקולות כהבטחת נישואין, ולא כל התנהגות המצביעה על רצון להמשכיות הקשר וצפויה להתמיד בו לטווח עתידי, שקולה כמחוייבות לנישואין... התערבות המשפט מתרחשת רק מקום שהנסיבות מצביעות בבירור על קיומה של מחוייבות ממשית לקשר זוגי קבוע החורגת מגדר ציפייה או הבעת רצון או כוונה לכך גרידא".
ראה דברי
כבוד השופטת פרוקצ'יה ב-ע"א 5258/98 פלונית נ' פלוני
(פורסם במאגר "נבו").