קריטריון של שירות צבאי בקביעת זכאות סטודנטים למעונות - הפליה אסורה

1.         האם  מוסד להשכלה גבוהה רשאי לכלול בין הקריטריונים בקביעת זכאות למעונות לסטודנטים קריטריון הנוגע לשירותו הצבאי של התלמיד? זו השאלה במוקד הבקשה שבפניי.

2.         המבקשות 1-3 הינן סטודנטיות הלומדות באוניברסיטת חיפה (להלן: "האוניברסיטה" או "המשיבה"). המבקש 4 הינו ארגון הרשום כעמותה בישראל ששם לו למטרה להגן על זכויות האדם בכלל ועל זכויות הציבור הערבי בישראל בפרט. האוניברסיטה, כשמה כן היא, מוסד להשכלה גבוהה הפועל בחיפה, אשר במסגרתו לומדים סטודנטים רבים מכל המגזרים החיים בישראל, לרבות סטודנטים מהמגזר הערבי. האוניברסיטה מחזיקה ומנהלת מעונות בהם יכולים להתגורר כ-1,113 תלמידים. חלק מהמעונות מוקצים לפרויקטים מיוחדים, כמו תלמידים מחו"ל, חוקרים ווכדומה; חלק מהמעונות מוקצים על-פי קריטריונים מיוחדים, כמו מצוינות בלימודים,  עזרה לתלמידים נכים או יתומים; והשאר מחולקים בין תלמידים הפונים ומגישים בקשה מתאימה.

3.         בשנת הלימודים תשס"ו עמדו לחלוקה בין התלמידים המבקשים כ-517 מיטות במעונות. כל תלמיד המגיש בקשה למעונות מתבקש למלא טפסים ולצרף מסמכים מתאימים. את הפונים ממיינים על-פי קריטריונים הנקבעים על-ידי ועדת המעונות של האוניברסיטה, שבראשה יושב הדיקן וחברים בה נציגים אקדמאים ומנהליים של האוניברסיטה. על-פי קריטריונים אלו מקבל כל תלמיד המבקש להתקבל למעונות ניקוד, ובעלי הניקוד הגבוה זוכים למעונות. בשנת תשס"ו נדרש ניקוד של 61 נקודות כדי לזכות במעון, ובשל ביטולים שונים הורד הניקוד הנדרש ל-57.

4.         ביום 27.10.2005 פורסמו הקריטריונים לשנת תשס"ו (נספח ב' לתשובה), ובהם אזור מגורים (עד 28 נקודות בהתאם למרחק), הישגים אקדמיים (עד 25 נקודות) וכן רשימה של נתונים מיוחדים. בין הנתונים המיוחדים נכללו שירות צבאי, שירות מילואים, נכות, בן למשפחה שכולה, בן למשפחה חד-הורית, מספר סטודנטים למשפחה, ריבוי נפשות במשפחה וסטודנט עובד. הקריטריון של שירות צבאי או שירות לאומי העניק 20 נקודות בניקוד הכללי, שירות מילואים העניק 5 נקודות. חשוב לציין כי הקריטריון של שירות צבאי העניק ניקוד גבוה יחסית לשאר הנתונים המיוחדים. כך, למשל, נכות גופנית העניקה עד 15 נקודות, בן למשפחה שכולה 10 נקודות וכו' (בפסק דין זה הביטוי "שירות צבאי" יכלול גם "שירות לאומי").

5.         בבקשתם טוענים המבקשים כי הכללת הקריטריון של שירות צבאי והקריטריון של שירות מילואים הינה פסולה, ולכן עתרו כי בית המשפט יורה לאוניברסיטה לבטלם. בהתאם ביקשו כי המבקשות, אשר לא זכו למעונות על-פי הקריטריונים הקיימים, יזכו להתקבל למעונות. בד בבד עם בקשתם בתיק העיקרי הגישו המבקשים עתירה למתן סעדים זמניים המורים על קבלת המבקשות 1-3 למעונות (בש"א 14474/05), אולם בדיון שנקבע חזרו בהם מהבקשה לסעד זמני.

6.         המבקשים טוענים כי האוניברסיטה כפופה לכללי המשפט הציבורי האוסרים הפליה. לטענתם, כלילת קריטריון של שירות צבאי אינו רלוונטי למטרות ולתכליות של חלוקת מעונות לסטודנטים. הקריטריון מהווה פגיעה בעקרון השוויון והפליית בני המגזר הערבי בישראל, שכן מרבית הסטודנטים מהמגזר הערבי אינם משרתים בצבא, ואף אינם מבצעים שירות לאומי. הפגיעה חמורה במיוחד, כך נטען, בבנות המגזר הערבי, אשר בשל המסורות הנהוגות בו הן מנועות מלשכור דירות, וללא זכאות למעונות הן נאלצות להמשיך ולהתגורר בבית הוריהן, אשר בדרך כלל מתגוררים רחוק מהאוניברסיטה.

עוד טוענים המבקשים כי חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 (להלן: "חוק החיילים") קובע סל הטבות למי ששירת בצבא. לטענתם, גוף ציבורי או גוף הכפוף לכללי המשפט הציבורי אינו רשאי להעניק לחיילים משוחררים זכויות והטבות נוספות על אלו הקבועות בחוק.

7.         המשיבה מצדה טוענת כי לא נפל כל פסול בקביעת הקריטריון של שירות צבאי. האוניברסיטה טוענת כי הינה בעלת סמכות לנהל את ענייניה האקדמיים והמנהלים ואינה כפופה למגבלות כלשהן. לטענתה, סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, קובע כי הינה בת-חורין לקבוע כללים לניהול ענייניה, ובהם גם קביעת הקריטריונים על-פיהם יחולקו המעונות.

            האוניברסיטה מבהירה כי כלילת הקריטריון של שירות צבאי בין הקריטריונים לקבלת מעונות נהוגה אצלה במשך שנים רבות. הטעם להוספת הקריטריון הינו טעם כלכלי. מטרת הניקוד לשירות צבאי נועדה, כך נטען, לסייע למי שבשל השירות הצבאי לא יכולים היו להשתכר בתקופת השירות, ועל כן מצויים בנחיתות לעומת מי שיכול היה להשתכר באותן שנים. האוניברסיטה מבהירה כי התחשבות בשירות הצבאי אינה מהווה הפליה אסורה של ערביי ישראל, אלא מתן העדפה על בסיס נתונים רלוונטיים. עוד נטען כי על-פי מבחן התוצאה אין בקריטריון זה כדי לפגוע במגזר הערבי. נטען כי קריטריונים אחרים, כמו מרחק מקום המגורים, מספר נפשות במשפחה ומצב כלכלי, נותנים ניקוד רב דווקא לסטודנטים מהמגזר הערבי, המתגוררים ברובם בגליל. כך עולה כי שיעור הערבים שקיבלו מעונות עולה על שיעורם בכלל הסטודנטים באוניברסיטה. לבסוף נטען כי חוק החיילים לא נועד לכלול את מלוא ההטבות האפשריות לחיילים, וכי אין בו כדי לשלול הטבות נוספות לחיילים משוחררים. נטען כי גם בחיקוקים נוספים הוכרו הטבות למגזרים שונים המקבילות או הדומות להטבות הכללות בקריטריונים האחרים שנקבעו על-ידי האוניברסיטה, ועל אף זאת אין טענה כי יש פסול בקריטריונים. כך, למשל, ישנה חקיקה סוציאלית שנועדה להיטיב עם בעלי הכנסות נמוכות, ולמרות זאת לא נמצא פסול בקריטריון ההכנסה בחלוקת המעונות.

8.         לאחר הגשת תצהירים הסכימו הצדדים כי התיק יוכרע ללא צורך בחקירות, שכן אין ביניהם למעשה כל מחלוקת עובדתית. הצדדים הגישו סיכומי טענות בכתב, ומעיון בסיכומי המשיבה התברר כי לאחר הדיון, ביום 20.3.2006, אישרה הנהלה האוניברסיטה מספר שינויים בקריטריונים לקבלת מעונות. השינויים, כך נטען, מקטינים את החשש לפגיעה במגזר הערבי. שינויים אלו הם ביטול הניקוד עבור שירות מילואים (5 נקודות) וכן הוספת ניקוד לסטודנטיות בנות מיעוטים (5 נקודות). כן הוחלט להסמיך את הדיקן ואת ועדת הערעורים לאשר הקצאת מעונות, במקרים מיוחדים, גם למי שלא הגיע לניקוד המינימלי הדרוש. במסגרת זו יינתן משקל למרחק מגורים ולזמינות תחבורה ציבורית ממקום המגורים לחיפה. 

            לאור שינוי זה ביקשתי לקבל את עמדת המבקשים, לרבות בשאלה האם יש בכך כדי לייתר את העתירה. בשל תקלות שונות התעכב משלוח ההחלטה לב"כ המבקשים, ורק ביום 26.7.2006 התקבלה התגובה. המבקשים הודיעו כי אינם מסתפקים בשינוי הקריטריונים ועומדים על טענתם כי יש בקריטריון של שירות צבאי משום הפליה פסולה.

תחולת כללי המשפט הציבורי על המשיבה

9.         בטרם אדון בטענות הצדדים לגופן, יש להתייחס לתחולת כללי המשפט הציבורי על המשיבה. הזדמן לי לדון בעניין זה גם בבקשה אחרת שהגישו סטודנטים ערבים נגד האוניברסיטה, במסגרת ה"פ 283/04 - בש"א 18870/04 מוסעאב דוח'אן נ' אוניברסיטת חיפה, דינים מחוזי לד (9) 282, וכן בה"פ 283/04 מוסעאב דוח'אן נ' אוניברסיטת חיפה (פסק דין מיום23.11.2005). לאחר ההחלטה בבש"א 18870/04 נצאה התייחסות לסוגיית תחולת כללי המשפט הציבורי על מוסד להשכלה גבוהה גם בית המשפט העליון בעע"ם 7151/04 הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל נ' ליאור דץ, דינים עליון, כרך עא, 726. לפיכך לא אחזור על כל הדיון בסוגיה ואסתפק בעיקרי הדברים.

10.        האוניברסיטה אינה חלק מרשויות השלטון ואינה גוף ציבורי. האוניברסיטה גם אינה גוף הממלא תפקיד ציבורי על-פי דין (ראה בג"ץ 474/73 פודים נ' המוסדות להשכלה גבוהה, פ"ד כח  (1) 354, 355; עע"מ 7151/04 הנ"ל פסקה 14). עם זאת כללי המשפט הציבורי עשויים לחול גם עם גופים נוספים. בע"א 294/91 חברת קדישא נ' קסטנבאום, פ"ד מו(2) 464, 530, מציין כב' השופט ברק:

דומה כי מובן וברור הוא שעקרונות היסוד של השיטה בכלל, וזכויות היסוד של האדם בפרט, אינם מוגבלים אך למשפט הציבורי. ההבחנה בין משפט ציבורי לבין משפט פרטי אינה כה חריפה. שיטת משפט אינה קונפדרציה של תחומי משפט. היא מהווה אחדות של שיטה ומשפט. אכן, עקרונות היסוד הם עקרונות של השיטה כולה, ולא של המשפט הציבורי בלבד. זכויות היסוד של האדם אינן מכוונות רק כנגד השלטון. הן מתפרסות גם ביחסים ההדדיים שבין הפרטים לבין עצמם.

בע"א 3414/93 שמחה און נ' מפעל בורסת היהלומים (1965) בע"מ, פ"ד מט(3) 196, מפרט כב' השופט זמיר בהרחבה את ההלכות בנוגע לתחולת עקרונות המשפט הציבורי גם על גופים הפועלים במשפט הפרטי: