חשבת שכר שהפרה אמונים תועבר לתפקיד של רכזת פרויקטים

במסגרת תביעה זו, נדרשים אנו להכריע בשאלה האם החלטת עיריית פתח תקווה (להלן - העירייה) על העברת התובעת מתפקידה כחשבת שכר במחלקת השכר של העירייה לתפקיד של רכזת פרוייקטים באגף חינוך ונוער, נעשתה כדין.

א.  העובדות העולות מחומר התיק שבפנינו הן כדלקמן:

1.                  1.                  התובעת הועסקה על ידי העירייה בתפקיד של חשבת שכר במחלקת השכר של העירייה, החל מחודש אוגוסט 2001. תנאי העסקתה של התובעת נקבעו בחוזה עבודה מיוחד. חוזה העבודה הוגש וסומן נ/1.

2.                  2.                  בבירור אשר נערך ביום 6.2.05 בפני גזברית העירייה, הגב' חני גולדשטיין, אישרה התובעת כי בשני מקרים ביקשה מעובדת אחרת כי תחתים עבורה כרטיס נוכחות, בשעות הבוקר שעה שלא שהתה במקום העבודה. בישיבת הבירור נכחו גזברית העירייה, מ"מ גזברית העירייה, מנהלת אגף חשבות - הגב' רביטל הלחמי, התובעת והעובדת אירנה קצ'ימוב, אף היא חשבת שכר. פרוטוקול ישיבת הבירור הוגש וסומן נ/2.

3.                  3.                  בהמשך לכך, התקיימה ביום 27.2.05 ישיבת בירור נוספת בפני מנכ"ל העירייה. בישיבה זו נכחו, בנוסף לתובעת ובא כוחה, הגב' פישר - סמנכ"ל לארגון ומשאבי אנוש, היועצת המשפטית של העירייה, גזברית העירייה ומר שלמה דורני - יו"ר ארגון ועד העובדים. בסיומה של ישיבה זו התקבלה החלטת מנכ"ל העירייה על העברת התובעת לתפקיד אחר "בעל רגישות נמוכה יותר שאינו עוסק בכספים". פרוטוקול ישיבת הבירור הוגש וסומן נ/5.

4.                  4.                  למחרת התקיימה ישיבה נוספת בפני הגב' פישר, בה נמסר לתובעת על ניודה. הובהר לתובעת כי אין מדובר באקט עונשי אלא במסקנה ניהולית לפיה היא אינה יכולה להמשיך לעבוד בתפקיד הדורש מידה רבה של אמון ויושר. כמו כן, נמסר לתובעת כי תנאי שכרה לא יפגעו. התובעת, באמצעות בא כוחה אשר נכח עימה בפגישה, הודיעה כי היא איננה מסכימה לעבור תפקיד. סיכום הפגישה הוגש וסומן נ/6. בתאריך 1.3.05 שלחה הגב' פישר מכתב לתובעת, בו נמסר לה כי היא מועברת לנסיון באגף הנוער. התובעת התבקשה להתייצב לראיון אצל מנהל האגף, מר ביטון. מכתב הגב' פישר הוגש וסומן נ/7.

5.                  5.                  ביום 3.3.05 התייצבה התובעת לראיון בפני מר ביטון והובהר לה כי התפקיד המיועד לה הינו תפקיד של רכזת פרוייקטים באגף הנוער. ביום 6.3.05 הודיעה התובעת למר ביטון כי היא איננה מעוניינת בתפקיד. עד ליום 10.5.03 נעדרה התובעת מעבודתה מחמת מחלה. בתאריך 13.3.05 התייצבה התובעת לעבודה במחלקת השכר. בשעות הצהריים של אותו יום, הודע לה כי בהתאם להחלטת המנכ"ל עליה להתייצב לעבודתה באגף הנוער. למחרת אותו יום, הגישה התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני.

6.                  6.                  בדיון אשר התקיים בפנינו ביום 22.3.05, הסכימו הצדדים כי הבקשה תמחק וכי עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית, תמשיך התובעת להתייצב לעבודה באגף הנוער, בכפוף להצהרת "גור אריה" אשר ניתנה באותו מעמד על ידי בא כח העירייה, לפיה המשרה שאותה מילאה התובעת במחלקת השכר תאוייש, אך היה ויקבע כי על העירייה להחזירה לאותו תפקיד, לא תשמע טענה כי המשרה אויישה על ידי עובד אחר. הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של החלטה.

7.                  7.                  בתאריך 20.9.05 התקיים בפנינו דיון הוכחות, בו העידו התובעת וכן מר שלמה דורני, גב' חני גולדשטיין וגב' רויטל הלחמי אשר זומנו לעדות על ידי התובעת וכן הגב' אסנת פישר מטעם העירייה.

ב.   עיקרי טענות הצדדים

טענות התובעת

8.                  8.                  לטענת התובעת, בהתאם להוראות חוזה ההעסקה האישי שלה, חלים עליה דיני המשמעת של עובדי הרשויות המקומיות. התובעת טוענת כי מאחר והמעשה המיוחס לה הינו עבירת משמעת, הרי שבהתאם להוראות חוק הרשויות המקומיות (משמעת) תשל"ח - 1976 (להלן - חוק הרשויות המקומיות (משמעת)), הסמכות לנקוט באמצעי משמעת נתונה באופן בלעדי לבית הדין למשמעת. משכך, החלטת מנכ"ל העירייה על העברתה מתפקידה נתקבלה שלא כדין ויש להורות על בטלותה. החלטת העירייה על העברתה מתפקידה הינה, לטענת התובעת, אמצעי עונשי ולא החלטה מינהלית, כטענת העירייה. ההחלטה ניתנה לאחר בירור משמעתי, אשר בזימון אליו צויין כי נועד לברר עבירת משמעת ואף הגב' פישר טענה כי התובעת אינה יכולה להשאר בתפקידה בשל עבירת המשמעת שביצעה.

9.                  9.                  מחומר הראיות אשר בפני בית הדין עולה כי העברת התובעת מתפקידה לא נעשתה מחמת אי תפקודה או אי התאמתה לתפקיד, אלא רק בשל עבירת המשמעת בה הודתה. משכך, בהתאם להלכה הפסוקה, מקום שמעשה או מחדל של עובד יכול להוות בסיס לעבירת משמעת וגם יסוד לטענה של חוסר התאמה, יש לבחון את מרכז הכובד של התנהגות העובד. בענייננו, הראיות מעידות על כך שהעברת התובעת מתפקידה נעשתה בשל עבירת משמעת שביצעה ועל כן, אין להעבירה מתפקידה, אלא בהליך משמעתי.

10.              10.              התובעת הוסיפה וטענה כי עבודתה כחשבת שכר איננה משרת אמון וכי היתה פקידה זוטרה, המחוייבת להחתים כרטיס ולעמוד במכסת שעות שבועית. שכרה עומד על סך 5,900 ש"ח והיא אינה נהנית מהטבות המוענקות לבכירים. התובעת אינה אלא אחת מחשבות השכר במחלקת השכר ועבודתה כפופה לביקורת של עובדת אחרת. בנוסף, התובעת ממשיכה להנות מאמון מלא של הגזברית ושל הגב' הלחמי והן אינן מסכימות להעברתה מתפקידה.

11.              11.              החלטת העירייה איננה מידתית והיא בלתי סבירה, שעה שמהות ההחלטה הינה פסילתה של התובעת מעבודה כחשבת שכר. העברתה לתפקיד שאינו הולם את כישוריה הינו אמצעי עונשי מובהק המצוי בידי בית הדין למשמעת. בפועל, עד למתן פסק הדין סביר כי תחלוף תקופה ארוכה שבה עוסקת התובעת כעובדת של אגף הנוער. בכך די וזאת אף בהתחשב במצבה האישי ובהבעת החרטה אשר הביעה. בהקשר זה אף נטען כי התפקיד הנוכחי מחייב שעות לא גמישות ומקום העבודה מרוחק יותר ממקום מגוריה של התובעת.

12.              12.              לסיום נטען כי במהלך ינואר 2003 בוצעו עבירות זהות על ידי שני עובדים בכירים בעירייה, אולם לא ננקטו נגדם צעדים מן הסוג אשר ננקט כנגד התובעת.

13.              13.              מכל הטעמים שלעיל ביקשה התובעת להורות על החזרתה לתפקידה הקודם במחלקת השכר.

טענות העירייה

14.              14.              טוענת העירייה כי בין הצדדים קיים חוזה עבודה מיוחד הקובע כי חוקת העבודה לעובדי רשויות מקומיות בישראל (להלן - חוקת העבודה), בכל הנוגע לקביעות בעבודה ולפיטורים והוראות כל הסכם קיבוצי אחר, לא יחולו על היחסים שבין הצדדים. עוד נקבע בסעיף 5(א) לחוזה העבודה כי החוזה יתחדש מדי שנה אלא אם הודיע אחד מהצדדים למשנהו על רצונו להפסיקו, תוך מתן הודעה מוקדמת. סעיף 5 ב'(1) בחוזה העבודה קובע כי העירייה רשאית להפסיק עבודה לאלתר וללא הודעה מוקדמת במקרה של הפרת אמונים חמורה או אם עבר העובד עבירה פלילית שיש עימה קלון או המטילה דופי מוסר בעובד.