החלת כללי המשפט המנהלי על מרכזי התעסוקה הפועלים מכח תוכנית ויסקונסין

רקע עובדתי וההליך המשפטי

 1.        המערערת גרה באזור  עליו חל הפרק של שילוב מקבלי גמלאות בעבודה וממילא חלה עליה תוכנית מהל"ב. המערערת רשומה במרכז התעסוקה אמין בירושלים (להלן המרכז).

2.         המערערת הגישה ערר לוועדת הערר באזור ירושלים, הבוחנת את החלטות מתכנן היעדים התעסוקתי במרכז התעסוקה אמין בירושלים. הערר שהגישה נדחה בהחלטת הוועדה מיום 26.1.06 (להלן: הועדה/ההחלטה). לטענת המערערת, בעת הדיון בוועדת הערר, לא נכח מתורגמן לשפתה - הערבית. דבריה תורגמו מערבית ע"י מתכנן היעדים התעסוקתי (שעל החלטותיו בעניינה הוגש הערר) וכך גם תורגם לה מעברית לערבית. כן טוענת המערערת כי היה על ועדת הערר לפעול בהתאם לרופא הועדה שקבע שיש לה מגבלות רפואיות (בשונה מרופא המרכז). לפיכך היה על הוועדה לקבל המלצות רופא הוועדה ולהורות למרכז להציע לה עבודה בהתאם להמלצות רופא הוועדה.

3.         בדיון בפנינו הסכימה נציגת הפרקליטות בהגינותה, כי המרכז יפעל בהתאם להמלצת רופא הוועדה (ולא לפי רופא המרכז). כן הסכימה שנפל פגם באי נוכחות מתורגמן. בכך היה סגי כדי להביא תובענה זו לסיומה. יחד עם זאת, הואיל ומדובר בתחום חדש שהובא לפתחו של ביה"ד מצאנו לנכון לאמר דברים אחדים.

            סוגית תוכנית מהל"ב, הינה כאמור סוגיה חדשה. בעניינה נכתבו דברים רבים חלקם מצדדים וחלקם דוחים. אנו לא נביע עמדה ערכית באשר לתוכנית אלא נעיר הערות משפטיות אחדות ששימשו לאבני דרך.

רקע כללי נדרש

4.         נקדים סקירה קצרה, בה נסמכנו על רשימתו המצוינת של עו"ד אבישי ביניש, "יישום תוכנית ויסקונסין ישראל -הבטים משפטים" עבודה חברה ומשפט יא תשס"ו, 154-121.

הפרק של שילוב מקבלי גמלאות בעבודה שהתקבל כפרק ז', לחוק המדיניות הכלכלית לשנת 2004 (להלן:החוק) משמש כבסיס להפעלת תוכנית מהל"ב (להלן: התוכנית). בשלב זה מדובר בתוכנית נסיונית למשך תקופה של 3 שנים ובמסגרתה נקבעו 4 אזורים בהם היא תוחל וביניהם ירושלים. התוכנית כוללת בתוכה סיכויים גדולים אך מנגד סכנות מרובות.

            לבתי הדין לעבודה תפקיד מרכזי, בבקרה על התוכנית. בקרה נכונה תביא  לאמון הציבור בתוכנית והיא תנאי להצלחתה.

5.         מרכזי התעסוקה מופעלים על ידי תאגידים פרטים - 4 חברות זרות, להן ניסיון בארצותיהם בתחום זה (להלן: התאגיד). על פי המכרז החברות הבינלאומיות נדרשו להתקשר עם חברות ישראליות בעלות ידע ונסיון בתחום והצעתם כללה גם את נסיון החברה הישראלית האמורה.

הלכה למעשה החברות הישראליות קשורות עם חברות כ"א מהגדולות במשק הישראלי.

6.         תפקידו של התאגיד הוא: לקדם את שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה שתמצה את כושר השתכרותם כדי לאפשר למשתתפים מעבר מתלות בגמלאות לעצמאות כלכלית חברתית. יודגש, כי הפחתת הגמלאות הינה תוצר לוואי ולא מטרת התכנית.

            מטרת התוכנית קבועה בראש הפרק, בסעיף 36 בו נאמר:

            "פרק זה מטרתו לקדם את שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה שתמצה את כושר התשתכרותם, תוך שיתופם באחריות לכך, כדי לאפשר להם מעבר מתלות בגמלאות לעצמאות חברתית וכלכלית"

הוראה זו הקבועה בסעיף המטרה, שמה דגש על הפרט והרצון לקדמו לעצמאות חברתית וכלכלית. יש לשוות הוראה זו לנגד עינינו בבחינת "שוויתי ה' לנגדי תמיד".

7.         הרמב"ם במשנה תורה ספר זרעים הלכות מתנות עניים אומר דברים נפלאים על סוגיתנו:

"שמונה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו. מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך (ירד מנכסיו א.א) ונותן לו מתנה או הלוואה,או עושה עימו שותפות,או ממציא לו מלאכה ,כדי שלא יצטרך לבריות ועל זה נאמר "והחזקת בו, גר ותושב וחי עימך"(ויקרא כה,לה)..כלומר החזק בו שלא יפול ויצטרך" שיתופו בעסק או שיבוצו בעבודה, זוהי למעשה הדרגה הגבוהה ביותר האפשרית של הצדקה. כך יושב, למי שירד מנכסיו, כבודו ויכולתו התעסוקתי.

חז"ל הרבו בשבחים של העבודה. במסכת אבות נאמר בשבחה של העבודה כך:

                       "על שלושת דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה, ועל גמילות חסדים".