סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין
בית הדין האזורי, השופטת יהודית גלטנר-הופמן (עב 002849/98), פסק בפסק דין חלקי את מעמדה של הגברת אמירה אורן ואת זכויותיה כעובדת של מר דניאל עובדיה. הצדדים לא נחלקו בשאלה שהתקיימו יחסי עובד-מעביד. שני הצדדים מערערים על פסק דין זה.
נסיר תחילה את המחסום הפרוצדורלי. מר דניאל עובדיה ביקש לטעון כי על הגברת אמירה אורן היה ליטול רשות ערעור באשר מדובר בהחלטה אחרת של בית הדין האזורי. אין לקבל טענה זו. מדובר בפסק דין חלקי ולא בהחלטה אחרת. פסק הדין קבע קביעות סופיות לפחות בחלקם של העניינים בם דן. בין השאר הוא קבע את מעמדה של הגברת אמירה אורן, הוא דחה מתן פסק דין הצהרתי. על כן הערעור הוא בזכות על כל רכיבי פסק הדין.
המחלוקת העובדתית משפטית
השאלה שבמחלוקת היא האם זכאית הגברת אמירה אורן לבעלות בשיעור 7% בעסקו של מר דניאל עובדיה שהצטברה בתקופת עבודתה או לבעלות כוללת כפי שהובטח לה לאחר תום 10 שנות עבודה בשיעור 20%. שאלה נוספת היא כיצד יחושבו רווחי העסק לצורך חישוב זכאותה בבעלות חלקית זו.
מקובל על הצדדים כי בתקופת הקשר ביניהם התקיימו יחסי עובד-מעביד ביניהם. השאלה שבמחלוקת היא האם הובטח לגברת אמירה אורן כי לאחר 10 שנות קשר היא תהפוך לשותפה והאם הלכה למעשה נוצרה ביניהם שותפות למרות שלא חלפו עשר שנות קשר ביניהם. היחסים ביניהם הופסקו בטרם מלאו להם עשר שנות קשר. לאור זאת השאלה היא מהן הזכויות להן זכאית הגברת אמירה אורן למרות שהיחסים ביניהם הסתיימו בטרם מלאו עשר שנות קשר ביניהם.
בית הדין האזורי פיצל כאמור את הדיון לשניים. בשלב הראשון דן בית הדין האזורי במעמדה ותנאי עבודתה של הגברת אמירה אורן. בשלב השני אמור בית הדין האזורי לדון בסעדים אשר נתבעו על ידי הגברת אמירה אורן.
בית הדין האזורי פסק שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד, דבר שאינו שנוי במחלוקת, אך שלא נוצרה שותפות. לגברת אמירה אורן לא היתה כל בעלות בחברה וכל זכות לצבירת אחוזים בבעלות. אנו נבחן האם הגברת אמירה אורן רכשה בעלות חלקית בעסקו של מר דניאל עובדיה והאם רכשה זכויות אחרות כשותפה וזאת בהתחשב בעובדה שהיחסים נותקו בטרם מלאו עשר שנים לעבודתה.
העובדות
הגברת אמירה אורן הינה סוכנת ביטוח בהכשרתה. מר דניאל עובדיה הוא סוכן ביטוח ובעלים של סוכנות ביטוח. מר דניאל עובדיה עוסק בתיווך בעסקי ביטוח ושותף גם בסוכנויות ביטוח נוספות. עובר לתחילת העסקת הגברת אמירה אורן אצל מר דניאל עובדיה עבדה הגברת אמירה אורן כמנהלת סניף אשקלון של "מגדל" חברה לביטוח בע"מ. בתקופה זו נקשרו בינה לבין מר דניאל עובדיה קשרים עסקיים. בשנים 92-91 נוהלו בין הצדדים מגעים להעסקת הגברת אמירה אורן אצל מר דניאל עובדיה. לאחר משא ומתן החלה הגברת אמירה אורן באוגוסט 1993 לעבוד עבור מר דניאל עובדיה בסוכנות באשקלון. עבודתה הסתיימה ביום 24.3.1997.
הגברת אמירה אורן הגישה תביעה לתשלום רווחים וזכויות שונות, לרבות תביעה בדבר זכאות לבעלות ב"עסק" של מר דניאל עובדיה. בין הצדדים לא נחתם הסכם עבודה בכתב. לפיכך נשמעו תחילה ראיות באשר לתנאי עבודתה המוסכמים של הגברת אמירה אורן.
טענות הגברת אמירה אורן
בבית הדין האזורי טענה הגברת אמירה אורן כי ביום 24.3.1997 היא פוטרה שלא כדין על ידי מר דניאל עובדיה. לטענתה היא פוטרה מאחר שחזרה ודרשה עוד לפני העסקתה ובמשך שנות עבודתה אצל מר דניאל עובדיה, כי פרטי ההסכם ביניהם יועלו על הכתב. לטענתה הדבר לא נעשה ומר דניאל עובדיה לא עמד בהתחייבויותיו על פי הסכם העבודה, לרבות חובתו להמציא חשבונות מלאים בדבר כל הכנסות העסק והוצאותיו בתקופת עבודתה בכדי לממש את זכויותיה לקבלת חלקה ברווחי העסק. לטענתה מר דניאל עובדיה לא נהג עמה בתום לב תוך שהוא שלל ממנה את זכויותיה על פי הסכם העבודה.
הגברת אמירה אורן מפרטת את ההבנה שלה על המוסכם בין הצדדים. לטענתה הוצע לה כי עם תחילת עבודתה היא תהא זכאית ל- 25% מהכנסות העסק. לאחר 10 שנות עבודה היא תהא זכאית ל- 25% מהבעלות בעסק או משווי תיק הביטוח של העסק או ל- 25% מכלל לקוחות תיקי הביטוח של סוכנות העסק. דברים אלה הועלו על הכתב כנקודות במסגרת משא ומתן. הגברת אמירה אורן סירבה להצעה זו. אולם לאחר משא ומתן שנוהל עמה בחודש יולי 1993 סוכם כי היא תהא זכאית בכל תקופת עבודתה ל-20% מרווחי כל סוכנויות הביטוח של מר דניאל עובדיה, לרבות סוכנויות ביטוח בן ישנם למר דניאל עובדיה שותפים נוספים. על חשבון חלקה ברווחי העסק היא תהא זכאית לשכר שלא יפחת מסך של 10,000 ש"ח לחודש בנוסף לביטוח מנהלים, רכב צמוד, נסיעות לחו"ל ופרסים מטעם חברת הביטוח, ביטוח ריסק הדדי של חיי הגברת אמירה אורן לטובת מר דניאל עובדיה, ושל חייו של מר דניאל עובדיה לטובתה, יום עבודה קצר בימי ג' ועבודה בימי ו' לסירוגין, משיכה חודשית מקופה קטנה וארוחות על חשבון העסק. עוד הוסכם לדבריה כי מר דניאל עובדיה יציג את הגברת אמירה אורן כשותפתו לעסק וכי הוא ידאג להכנת הסכם מפורט בכתב. כן טענה הגברת אמירה אורן כי הוסכם ביניהם שבתום 10 שנות עבודה בעסק תהא הגברת אמירה אורן זכאית ל- 20% מהבעלות בעסק - באופן שהיא תקבל 2% בגין כל שנת עבודה במצטבר. עוד טענה הגברת אמירה אורן כי הסכם העבודה ביניהם לא עלה על הכתב בשל התחמקות מר דניאל עובדיה בחוסר תום לב מלעשות כן. זאת למרות פניותיה החוזרות ונשנות של הגברת אמירה אורן לעיגון ההסכמות ביניהם בהסכם בכתב עובר להעסקתה ובמשך תקופת עבודתה.
הלכה למעשה לדבריה, שולם לה שכר קבוע של 10,000 ש"ח ומדי פעם שילם לה מר דניאל עובדיה תשלומים על חשבון חלקה בהכנסות העסק. בשנת 1996 התבקשה הגברת אמירה אורן על ידי מר דניאל עובדיה שלא לדרוש קבלת רווחים נוספים מהעסק ולהסתפק בשכרה. מר דניאל עובדיה נימק את בקשתו זו ברצונו להשקיע מהכנסותיו מרווחי העסק בעסקי נדל"ן. מר דניאל עובדיה לא הציג לה כל דוחות בדבר הכנסות העסק והיא האמינה לדבריו ולא דרשה לבדוק את חשבונותיו. משחזרה על פניותיה לעגן בכתב את תנאי העבודה ודרשה כי יומצאו לה דוחות העסק, הפכו היחסים בין הצדדים למתוחים. המתיחות הגיעה לשיאה משהוברר לה על ידי מר דניאל עובדיה כי אין היא שותפה בהשקעות בנדל"ן, בנימוק שכל ההשקעות בנדל"ן בוצעו מכספו ולא מהכנסות העסק.
בפנינו ביססה הגברת אמירה אורן את טענותיה על מספר אדנים. ראשית היא טענה כי טעה בית הדין האזורי כאשר קבע את המשך הדיון להוכחות בשאלת הסכומים המגיעים לה על פי הסכם העבודה והפיצוי הנתבע על ידה בתביעה, מבלי שהורה למשיב ליתן חשבונות מלאים ומפורטים לצרכי עריכת ההתחשבנות בין הצדדים ומבלי שקבע תחילה דיון לקביעת נסיבות סיום יחסי העבודה בין הצדדים. לטענתה לצורך קביעת הסכומים המגיעים לה על פי הסכם העבודה יש להכריע בחילוקי הדעות שבין הצדדים ובם גם הסוגיה אם מדובר בהתפטרות או פיטורין. שנית היא טענה כי אי אפשר לדון בחלקו השני של הדיון בסכומים המגיעים לה מבלי להורות למר דניאל עובדיה קודם לכן להציג חשבונות מלאים ומפורטים בדבר תפוקת העסק, הכנסות והוצאות לצרכי עריכת חשבונות. אין באפשרותה של הגברת אמירה אורן להוכיח את המגיע לה על פי קביעתו של בית הדין האזורי בפסק דינו החלקי בדבר זכאותה ל-20% מרווחי העסק כחלק מתנאי העסקתה מבלי שהוצגו בפניה כל החשבונות המתאימים. בהסתמך על חשבונות אלו יוכלו הצדדים לגבש הסכמות ולהגדיר חילוקי דעות. שלישית טענה הגברת אמירה אורן כי בית הדין האזורי נמנע מלהגדיר באופן חד משמעי וברור את ההוצאות שראוי לנכותם מהכנסות העסק לצורך חישוב חלקה של הגברת אמירה אורן ברווחי העסק. אף בעת הדיון בפנינו ובבקשה שהוגשה על ידה טענה הגברת אמירה אורן כי יש להורות למר דניאל עובדיה ליתן למערערת חשבונות מלאים ומפורטים על הכנסות והוצאות העסק לתקופת עבודתה, לרבות דוחות תפוקה ופירוט עמלות שהשתלמו ועתידות להשתלם.
טענה נוספת בפי הגברת אמירה אורן והיא כי שכרה נוכה פעמיים. שכרה נכלל בהוצאות העסק לצורך חישוב רווחי העסק וכן נוכה שכרה מחלקה ברווחים. אשר לפיצויי הפיטורין טוענת הגברת אמירה אורן כי בית הדין טעה בקביעתו שאם יקבע שהיא פוטרה היא תהא זכאית לפיצויי פיטורין בשיעור 200% בלבד וכי הסכם העבודה אינו מזכה אותה בבעלות בעסק לפי האחוזים שהצטברו, כאשר הפיטורין בטרם חלפו 10 שנים להעסקתה בנוסף לפיצויי פיטורין מלאים.