1. איחדנו את ההחלטה בכל העררים, שכן כולם מעלים את אותה סוגיה, היא נכוי קצבת זקנה כהכנסה נוספת, לצורך חישוב תגמול נזקק/ נצרך.
2. חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז - 1957 (להלן: "החוק"), קובע כי כל מי שעומד בתנאי החוק יוכר כנרדף ויהא זכאי לתגמול חודשי בשל פגימותיו הרפואיות הקשורות לעילות הנרדפות. תגמול זה (התגמול הבסיסי) משולם לאדם לפי אחוזי הנכות כתוצאה מפגימותיו הרפואיות, ללא קשר למצבו הכלכלי.
3. המחוקק, מתוך רצון להיטיב עם יוצאי השואה שמצבם הכלכלי אינו שפיר, איפשר קבלת תגמול נוסף, למי שיוגדר כנזקק או נצרך על פי החוק (סעיפים 4א - 4ה לחוק).
מאחר והרצון היה לסייע לאילו שאין להם, נקבע שלצורך בחינת הזכאות, יערך מבחן הכנסות, שייקח בחשבון את הכנסות הנרדף מכל מקור שהוא.
על פי הדין (סעיף 4ב) והפסיקה (ראה למשל רע"א 3101/00
בטיאשווילי ואח' נ' הרשות המוסמכת, פ"ד נז(1) 183), קצבת הזקנה נחשבת כהכנסה נוספת, לצורך חישוב ההכנסה ובחינת הזכאות לתגמול כנזקק/ נצרך או שיעורו.
גם אם קצבת הזקנה משולמת לבעל, חלקה משולם עבור האשה, ולכן יש לראותה כהכנסת האשה (ראה, למשל, וע 2048/00
ריינובר ואח' נ' הרשות המוסמכת).
4. לאור כל האמור לעיל, דין כל העררים להידחות, בכפוף לכך שלגבי העוררות 2 ו- 3 יש לבחון את הסכום בפועל, שכן לטענתן הסכום המחושב על ידי המשיבה אינו הסכום הנכון. בענין זה, יעביר המוסד לביטוח לאומי פירוט למשיבה ולעוררות של הסכום המשולם לבעל בגין האשה. המשיבה תעביר עותק ההחלטה למוסד לביטוח לאומי, כדי שהדבר יבוצע בפועל.
5. בכך, ניתן היה לסיים החלטתנו, כפי שהסתיימו החלטות רבות באותו ענין.
אולם, סברנו שראוי לנצל שעת רצון זו, לאחר יום הזכרון לשואה ולגבורה, ערב כינון ממשלה חדשה, שחורטת על דיגלה את הנושא החברתי והסיוע לקשישים, ממשלה בה יו"ר מצעד החיים יכהן כשר, כדי לחרוג ממנהגנו ולהפנות לצורך להביא לשינוי חקיקה, כדי שקצבת זיקנה לא תחשב כהכנסה נוספת לצורף חישוב התגמול לנזקק/ נצרך.
6. התגמול לנזקק/ נצרך מבטא את מחויבות המדינה כלפי נכי רדיפות הנאצים לעת דחק וזקנה. בפועל, ניכוי קצבת הזיקנה יוצר בקרב ציבור הנכים תחושה הפוכה לחלוטין. סוגיית הסיוע לניצולי השואה היא בראש ובראשונה נושא רגשי. תחושתם הסובייקטיבית היא שהמדינה גוזלת מהם את כבשת הרש, כאשר ביד אחת, היא מעניקה להם קצבת זקנה - המגיעה להם בדין ולא בחסד - וביד השניה היא נוטלת מהם את אותה קיצבה, בהפחיתה אותה מהתגמול.
7. יושם אל לב כי קיימת מגמה, לפחות כמשתקף בתקשורת, להגדיל את קצבאות הזקנה. למרבה האבסורד, נכי רדיפות הנאצים המוכרים כנזקקים או כנצרכים, הם היחידים שלא יהנו מהגדלה זו, שהרי במקביל יופחת אותו סכום עצמו מהתגמול המשולם להם על פי החוק!!!
8. אנו מכהנים בועדת הערר, היחידה בארץ, מזה שנים רבות. למדנו כי הנושא הרגשי טעון מאד ולעיתים תכופות, אולי תכופות מדי, חשים העוררים שהם והמדינה אינם מאותו צד של המתרס ותחושה זו, של הניכור והמרמור, קשה להם מאד. פעמים רבות אנו נוכחים כי כל שמבקשים העוררים, גם אם עררם נדחה, הוא הכרה בסבלם ותחושה שמתייחסים אליהם כיאות ובאופן הוגן.
ניכוי קצבת הזקנה הוא נושא שבאופן ברור וחד משמעי מעורר את עיקר הרוגז, תחושת הפגיעה והעלבון, שהמדינה נוטשת אותם. באופן אבסורדי, דווקא סוגית הנזקק /נצרך, שמסייעת לנרדפים הזקוקים לכך, כרצון טוב של המדינה, היא הגורם לנתק הרגשי ולתחושת הזרות הקשה ביותר בין הנרדף למדינה.
הננו סבורים, בכל הצניעות, כי שכרה של המדינה יוצא בהפסדה בשל תחושת הנכים הזקוקים לתגמול כאויר לנשימה, לעיתים כפשוטו.
9. טוב יעשה המחוקק אם ישקול שינוי המצב המשפטי, שינוי שאמנם כרוך בעלות כספית, אך דומה שהרווח בצידו, בסיוע לנכים הנזקקים ובמיוחד בהפגת הכאב הרגשי ותחושת הניכור והזרות, רב אלפי מונים ולא יסולא בפז.
ולוואי וקריאתנו תישא פרי.
זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 30 יום מעת קבלת ההחלטה, בשאלה משפטית בלבד.
המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.
באופן חריג, תעביר המזכירות עותק ההחלטה לח"כ אברהם הירשזון, הכנסת ירושלים, שפועל באופן עקבי לרווחת ניצולי השואה.