מהמרחב הקיברנטי לקרקע המציאות

לא לילד הזה פיללו בפרקליטות מחוז תל אביב וברשות ניירות ערך. זו התחושה למקרא החלטת השופט ד"ר עמירם בנימיני בעניינו של טל פודים, שניתנה ב- 13.03.01.

בסופו של יום הרי מדובר בהכרעה ראשונה בארצנו לגבי תרמית ניירות ערך באמצעות האינטרנט, והחלטתו של השופט שלא למצות את הדין עם פודים, ולהטיל עליו 300 שעות של עבודות לתועלת הציבור מבלי להרשיעו, היא לבטח לא הישג מבחינת רשויות האכיפה. יותר מסביר להניח כי קול הפרשה עדיין לא נדם.

הפרקליטות, באמצעות עו"ד יעל אלמוג, אף ביקשה במעמד מתן ההחלטה לעכב את ביצוע ההליכים כנגד פודים כדי שזו תשקול את צעדיה. לרשותה יש 45 יום לצורך ערעור על ההחלטה.

למי ששכח, טל פודים, בנו של איש העסקים יאיר פודים, הואשם כי במהלך 1999 העביר במשך יום המסחר בבורסה 8 הודעות כוזבות באמצעות פורום גולשים באתר אנליסט און ליין, בדבר כוונת חברת לידר )בה מחזיק אביו במניות( לבצע הצעת רכש במניות אורדן )(ציטוט/חדשות, המלצות, הודעות. הודעותיו של פודים גרמו לעלייה משמעותית בשערי מניית אורדן ובמחזור המסחר בה.

בעקבות המקרה הואשם פודים בשלוש עבירות של תרמית בקשר לניירות ערך, ובעבירה על חוק המחשבים. פודים הודה בעבירות המיוחסות לו, במסגרת עסקת טיעון בה ביקשה הפרקליטות כי ביהמ"ש ירשיע את פודים, ויטיל עליו 4 חודשי עבודות שירות, קנס כספי ומאסר על תנאי. מנגד ביקשו פרקליטיו, עו"ד אלי זוהר ועו"ד רועי בלכר, כי ביהמ"ש יתחשב בנסיבות המקרה, יימנע מלהרשיע את פודים, ויטיל עליו אך עבודות לתועלת הציבור.

הרתעת "מרעילי הבארות"

בהחלטת השופט, הפרושה על פני 22 עמודים - דבר נדיר כשלעצמו, במיוחד כשמדובר בהחלטה בה אין סוגיות עובדתיות המצריכות הכרעה - התחבט השופט בסוגיית ההרשעה בנסיבות העניין, וכאמור, הכריע לבסוף להקל בעונש.

עם זאת, החלטתו של בנימיני מעלה מספר תהיות. בחציה הראשון של ההחלטה מציג השופט את תמונת הדין במקרים בהם ייעתר בית המשפט לבקשת נאשם שלא להרשיעו בעבירה, אף לאחר שנמצא אשם בה. ההלכה בעניין זה היא ברורה: הרשעה היא דרך המלך - מקום שאשמתו של אדם הוכחה, במיוחד כאשר מדובר בעבירות חמורות כמו אלו שפודים הודה בעשייתן.

השופט אף קובע כי מעשיו של פודים גרמו למשקיעים בבורסה נזק. מדובר גם בנזק כלכלי, שקשה לאומדו בכסף, וחשוב מכך, גם הנזק הציבורי הנובע מהפגיעה באמון הציבור בשוק ההון. בנימיני מסכם כי המדיניות הרצויה כפי שהותוותה ע"י ביהמ"ש העליון היא העדפת אינטרס הציבור על פני האינטרס האישי של הנאשם והרשעתו.

גם למידת העונש מציין השופט כי המדיניות המתבקשת היא של הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות משמעותיות.

השופט מבהיר בהחלטתו כי בשל ההשלכות החמורות של עבירת התרמית בניירות ערך, והפגיעה באמון הציבור שביסודה, אין זה משנה אם מטרת הנאשם היא ליצור לעצמו רווח או לא, וכאשר מדובר בהפצת מידע כוזב הפוגע באחרים, יש חשיבות עליונה להרתעתם של "מרעילי הבארות" - כהגדרתו של בנימיני.

בניגוד גמור להלכה הנוהגת

לאחר כל זאת מגיע חציה השני של ההחלטה - זו שהוציאה מפודים, ככל הנראה, אנחת רווחה, ולמרות התמונה העגומה ועל אף המצב המשפטי הברור בסוגייה זו, מחליט השופט בנימיני כי נסיבותיו האישיות של הנאשם מצדיקות דווקא להקל בעונשו, ואף לא להרשיעו כלל.

ומהן אותן נסיבות המצדיקות אי הרשעה בניגוד גמור להלכה הנוהגת? בראש ובראשונה נסיבותיו האישיות של הנאשם, המפורטות בתסקיר המבחן שנעשה לפודים ובחוות דעת פסיכולוגית שנערכה לו.

מהתסקיר עולה כי מצב משפחתי קיים הוא שדחף את פודים לבצע את העבירות. כמו כן קובע השופט, כי גם מצבו הנפשי של פודים ככל הנראה דחף אותו לבצע את המעשה, שכן הרי אין מחלוקת שהוא לא ביצע את המעשים על מנת להפיק לעצמו רווח, ואף לא מכוונת זדון טהורה.

השופט אף טורח לציין כי חוות הדעת הפסיכולוגית ותסקיר המבחן מעידים כי לא בכדי בחר פודים במניות אורדן שבבעלות אביו, וכי שם בנקודה זו ממש טמון, לא פחות ולא יותר, המפתח להבנת מעשיו. חוות הדעת הפסיכולוגית מוסיפה כי פודים כבר העניש את עצמו בצורה חמורה, ואף ביטל את חתונתו בגלל המקרה.

נסיבה נוספת, המצדיקה לדעתו של בנימיני להקל בדינו של פודים, היא... הדרך בה בוצעה העבירה - החלפת מסרים ברשת האינטרנט הקלילה והווירטואלית. השופט קובע כי "התחושה של חופש מוחלט, כביכול, מכבלים של חוק וסדר, והאווירה של מציאות מדומה...של חוסר רצינות, לעיתים שובבות במובן הרע של המילה, מביאה לא פעם להתנהגות פרועה, מתוך תפישה מוטעית של מציאות וירטואלית, הניזונה גם מהאנונימיות של הגולשים ברשת".

עבריינים קיברנטיים

השופט מודה אומנם כי האינטרנט הוא כלי מוחשי הרבה יותר מכפי שהוא מצטייר בעיני גולשים רבים, ולראייה - השפעת מעשיו של פודים על השוק, אך עם זאת, משום מה הוא מוצא לנכון לקבוע, כי השימוש במדיום זה מהווה דווקא נסיבה מקילה. וכי הגם שמדובר במקרה ראשון המתגלגל לפתחו של ביהמ"ש בנוגע לשימוש באינטרנט ככלי לתרמית בניירות ערך - אפקט ההרתעה הטמון בהגשת כתב האישום כנגד פודים יעשה את העבודה ויסייע, כדבריו, "להורדת גולשים כאלה ואחרים, אשר משתמשים באינטרנט לשם ביצוע עבירות, מן החלל הקיברנטי בו הם מרחפים לקרקע המציאות".

ומהי אותה מציאות אותה מנסה השופט ללמד לאותם עבריינים קיברנטיים? כי המרחב הקיברנטי יגן עליהם מקום שיוגש כנגדם כתב אישום? שעבירות המבוצעות באמצעות האינטרנט הן קלילות ונעשות בעיקר ע"י תמהונים? נראה שבנקודה זו מחמיץ השופט, אולי מתוך אי הכרות עם המדיום, את העניין, ולא ברור כיצד קביעתו זו מהווה הרתעה כלשהי לעבריינים הקיברנטים העתידיים.

יתרה מכך, נראה כי השופט כלל לא הבין את חשיבות המדיום האינטרנטי דווקא עבור משקיעי הבורסה. כל מהותו של המסחר בניירות ערך נעוץ במידע עדכני המצוי בידי המשקיע בזמן אמת, והאינטרנט - אין "זמן אמת" ממנו. אין משקיע אחד שאינו מחובר בדרך זו או אחרת לרשת ושואב ממנה כל פיסת מידע אפשרית, היכולה לתת לו יתרון, ולראייה, מקרה פודים עצמו, שבמהלך יום מסחר הצליח באמצעות שמועות להכפיל את מחזור המסחר במניה ולהקפיצה בכ- %.10

וכך, למרות כל האמירות הנוקבות בדבר החשיבות לשמור על אמון הציבור והמשקיעים, ועל אף המדיניות הברורה כל כך אותה התווה ביהמ"ש העליון, מחליט השופט בנימיני, לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה, כי אין להרשיע את הנאשם.

מדינת ישראל נ' טל פודים.ת.פ.010334/00

לעיון בפסקי דין ומאמרים נוספים הדנים בעבירות מחשב ואינטרנט לחצו כאן

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין