משאל
האם מוצדק למנוע משחקנים לעשן במהלך הצגה?
בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון נקבע, כי החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים חולש גם על שחקנים שמעשנים במסגרת תפקידם על בימת התיאטרון. חופש היצירה, כך נקבע, יכול להתבטא גם ללא עישון על הבמה. מה דעתכם?
בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון נקבע, כי החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים חולש גם על שחקנים שמעשנים במסגרת תפקידם על בימת התיאטרון. חופש היצירה, כך נקבע, יכול להתבטא גם ללא עישון על הבמה. מה דעתכם?
פסק דין מוצדק להפליא
יש היום סיגריות אלקטרוניות שיכולות להשיג אתה רושם ללא הנזק הבריאותי והסבל מהריח הנגרם לצופים. החופש האומנותי הוא ערך חשוב אבל השימוש בו ככסות לכל דבר מוגזם ולא סביר, בודאי שאין הגיון לגרום נזק רפואי לצופים בשם החופש האומנותי ואין הגיון למנוע את הכניסה לתאטרון ממי שמעוניין לצמצם את נזקי העישון עליו. גם החופש להנות מתאטרון ללא נזק בריאותי הוא ערך שיש לשמר.עישון על הבמה
השחקנים יכולים לשחק גם "עישון" ולא חייבים לעשן ממש.העליון צדק, אלא אם כן החוק אינו חל על שחקנים
יתכן שחוות הדעת המשפטית של יועמ''ש תיאטרון חיפה בבואו להצדיק את עישון השחקנים בעת ההצגה נבעה מנקודת המוצא,שבלאו הכי החוק לא חל על השחקנים. להם יש את העולם שלהם, בקיצור, הם בסרט אחר. אחרת, לא מובן איך חשב שהחוק למניעת עישון לא חל עליהם.לא לעישון הזה התכוון המחוקק
אני לא מעשן והעישון מאוד מפריע לי, אבל אם זה חלק אינטגרלי מהיצירה, או נחוץ להשלמת הדמות, שיעשנו. חשיפה חד פעמית למס' דקות של עישון, ניזקה זניח. לא לעישון הזה התכוון המחוקק.עישון במקומות ציבוריים אסור. מה השאלה?
וכך גם כל עבירנ=ה נוספת - המשחק אינו נותן לגיטימציה לעבור על החוק.אם כל העולם במה - אז העישון נאסר גם על במה.
חוק אחד לשחקנים וחוק אחד לאחרים?לא לעישון זה התכוון המחוקק
הלוואי והיינו כל כך יסודים בעניינים החשובים באמת. כידוע, עשו, כהגדרתו "רשע" הי שואל איך מעשים את התבן ואת המלח אבל בנושאים המהותיים היה עושה ככל העולה בראשו. העישון אינו בריא ומזיק אך כשם שיכלי רכב מעשנים ומבלי יכולת לעוצרם וכשם שקרינה של ניידים מסוכנת אך בכל זאת, גם למחמירים שלא משתמשים יש מנה שמורה מקרינה בלתי מייננת מכל משתמשים סביב, באוטובוסים או ברחוב, יש לערוך איזון ולא להקצין. ההקצנה בדרך כלל מחלישה את עוצמת הפעולות שמובילות למטרה. העוצמה אינה באה לידי ביוטי ברעש ולעיתים השקט עוצמתי הרבה יותר. עישון סיגריה במהלך הצגה, כשמטרתו להעביר מסר כלשהו יכול להטות את כף המאזניים בשיקולי האיזון, להיתר ולא לאיסור.חופש אומנותי עם אזהרה לקהל
שחקנים שמעשנים על הבמה זו החלטה אומנותית, שצריך להשאיר לתיאטרון ולבימאי ההצגה. צריך להזהיר את הקהל שרוכש כרטיסים כי יתכן עישון על הבמה, ושכל אחד מהצדדים יעשה את החשבון שלו.חלק מהחיים
העישון הוא חלק מהחיים, לצערנו, ואם מבקשים חופש אמנותי ורוצים לשקף את החיים בהצגה יש לאפשר לשחקנים לעשן כחלק מהתפקיד אותו הם ממלאים. לאיש באולם לא ייגרם נזק עקב כך, זה זניח לחלוטין. אי אפשר להפוך את החיים לסטרילייםמניעת שחקנים לעשן בהצגה
מעבר לשיוויון בפני החוק, הרי אין פה בעיה אמיתית - ניתן להשתמש בסיגריה כבויה או בתחליפי סיגריות. נראה שהשחקנים או הנהלתם מנותקים מהמציאות וחושבים שהם מעל כולם, וחבל שכך.