משאל
מערכת יחסים מינית בין ממונה לעובד/ת - האם בהכרח הטרדה מינית ?
בפסק דין שניתן לאחרונה, קבע בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע כי קשר מיני בין עובדת לממונה שהתקיים בהסכמת העובדת, אינו הטרדה מינית אלא מערכת יחסים לגיטימית וחופשית. מה דעתכם ?
בפסק דין שניתן לאחרונה, קבע בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע כי קשר מיני בין עובדת לממונה שהתקיים בהסכמת העובדת, אינו הטרדה מינית אלא מערכת יחסים לגיטימית וחופשית. מה דעתכם ?
אם לא היה ניצול מרות ופחד/כפייה זו מערכת לגיטימית
רובנו מצויים רוב שעות היום במקום העבודה וזו קרקע פוריה להיווצרות מערכות יחסים. כל זמן שמערכת היחסים הינה מרצון חופשי של שני הצדדים ולא כוללת ניצול מרות והיא נעדרת יסוד של פחד או כפייה הינה לגיטימית בהחלט בעיניי. הבעה מתחילה בתלונות שווא של נשים שניהלו מערכת יחסים רצונית עם הבוס וביום שהוא הבין שזה לא זה וביקש להפסיק הוא הופך להיות הקורבן של הבחורה שמגישה תלונת שווא בגין הטרדה מינית המגובה כפחד לאבד מקום עבודה . כשאשמתו היחידה של הבוס הינה שלא התחתן איתה. בשל פסה"ד של כב' השו' וירט ליבנה לצערי ההלכה דרקונית ומישהו חייב לקום ולהפוך את הקערה על פיה.הטרדה מינית
מערכת יחסים בין ממונה לעובדת בהסכמה שני הצדדים היא לגיטימית ואינה הטרדה מיניתהיסחפות רעה, לא בהכרח ולא ליד
הפסיקה הטרידה אותי ולא רק מיניתעצם פסיקה שמדובר בהטרדה מינית משמעה- שנשים אינן
יכולות להחליט לבד. נדמה לי שזה הגנה שאפילו הנשים לא אמורות לרצות. זה כגם פותח פתח לתלונות שוא, כפי שכתבו לפני.פסק דים טוב, מחדד את הגבולות.
הבעיה הינה האם לא מתחנו את הגבול יותר מדי? האם אנחנו לא פוגעים ברצון האישה כאדם. אם היא רוצה והיא מסכימה. פסק דין זה מצמצם את הילכת פלונית במעט וטוב שכך. אחרת תהיה פגיעה בהעסקת נשים בטווח הארוך.מערכת יחסים
גם אם החוק קובע שזאת הטרדה מינית ב 100% מספר הרומנים שנוצרו מהאהבה אמיתית בין עובד לאחראי יותר גבוהה ובסופו של דבר הובילו לחתונה ולחיי משפחה מאושרים הוא יותר גבוהה ממספר ששבטל בשישים של מערכות יחסים לשם ניצול בלבד . מקום עבודה זה מקום בו נפגשים אנשים ואף חוק לא יכול למנוע את הקשר בין שתי אנשים שנפגשים . החוק צריך רק להתייחס כאשר הקשר הוא לשם ניצול אישי שאז אני מתעב זאתמערכת יחסים אינטימית בין עובדת לממונה
ניתן להניח כי אם דבר זה לא היה אפשרי כ- 30%/50% מהנישואין בארץ היו פוחתים.תוחבים את האף לשטח הפרטי והאינטימי ביותר
רק אדם ( אישה או גבר ) בעצמו יחליט האם לאהוב או לא, האם להתאלס ( גם במקום העבודה ) או לא האם "לתת" או"לקחת" . כל החלטה שכזו, תהיה אשר תהיה, תהיה נכונה. המדינה באמצעות המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט וגם אורגנים שונים ( בפרט אלה שכביכול פועלים להגנת נשים) תוחבים את אפם לשטח הפרטי והאינטימי ביותר. מקום העבודה לא בית כנסת, לא כניסיה ולא מסגד ואם בעלי התפקידים למיניהם, סבורים כי "חל איסור" לקיים בו יחסי מין בהסכמה רק משום שהם בעצמם לא עושים זאת או משום שרוצים לחכות את האמריקאנים ולהפוך כל רעיון שלהם לאבסורד, הגיע הזמן שיפנו למומחים בתחום טיפול מיני ( או לפסיכולוג) במקום לנסות להכתיב לאחרים מה לעשות, מתי ועם מי.במסגרת יחסי עבודה אין ערך "להסכמת"
כל יחסים או התייחסות מינית לא יכולים להתבצע במסגרת מרות של עובד מעביד. האם העובדת שאופציות התעסוקה שלה מועטות יכולה להגיד "לא"? לא!החיים הם לא שחור או לבן
מי כמונו יודע שלא כל מערכת יחסים אפילו בין בוס לעובדת הם הטרדה מינית או נצול מרות לא פעם המציאות היא שהזוג נמשך אחד לשני ללא שום קשר ליחסי מרות או עובד מעביד לכן כל מקרה יש לבחון אותו לגופו ולא למהר ולקטול את הרגשות, המשיכה והאהבה.