חפש עורך דין לפי תחום משפטי
- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון

חסינות
החוק מאפשר חסינות להתבטאויות במהלך הדיון על מנת לאפשר דיון רציף וענייני, ללא חשש מתביעות דיבה. באופן טבעי, במהלך הדיון יכולים להאמר גם דברים קשים, ואם על כל אמירה תוגש תביעת לשון הרע, בתי המשפט יוצפו והתיקים יסתבכו בתוך עצמם ללא סוף!עד איפה?
אם צד ו או עורך דין של צד לא יכול לשפוך את חמתו על הצד מנגד הרי אינו עושה את עבודתו במסירות. אני גאה בהחלטת בית המשפט העליון במתן חופש התבטאות ישירה שהמפסיד יקרא לזה לשון הרע או כל שם אחר. ואם זאת לא אמת זכותו של הנפגע להוכיח את הנשפך עליו כ שקר ולצאת מרויח במשפטהשופטת דורית ביניש
השופטת דורית ביניש מתלוננת על כך שתרבות הרחוב נכנסה אל תוך אולמות המשפט. ובכן, בפסיקתה זאת היא אחד הגורמים המסייעים לכך.נגד חסינות מוחלטת
חסינות מוחלטת מאותת ומביאה לביטול גבולות וגדרות. כל תחום בחיינו נגזר מהמוח תחום - גבול. העדר גבולות משמעו גם ביטול מוחלט של צורך בפרשנות ובהסכמות חברתיות כמעט מכל סוג. ביטול מוחלט של חסינות משמעו ביטול ערכים בקביעה שאין להם מקום בתחום זההיקפה הראוי של חסינות פרקליט
כל עוד עומד סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע במתכונתו הקיימת, לא היה מנוס מפרשנותה כחסינות מוחלטת. יחד עם זאת, יש מקום לשקול את היקפה הרצוי של החסינות, ואפשר שהתיקון המוצע בתזכיר חוק דיני ממונות התשס"ו- 2006, בסעיף 378(ב), שבו, עשוי לעשות זאת. בסופו של יום, השאלה היא שאלה של איזון בין זכות הנפגע לשמו הטוב כמו גם חירות הגישה לערכאות שלו לעמוד על זכותו הנפגעת, לבין החשש להתרעת-יתר של פרקליטים מלטעון, גם כשהדבר נכון וחיוני, טענות הפוגעות בשמו הטוב של פרקליט הצד שכנגד או באותו צד. ייתכן, אפוא, כי יש לסייג את החסינות, באופן צר, כמוצע בהצעת הקודקס הנ"ל, כך שהחסינות תדחה מפני פרסום לשון הרע בהליך משפטי שנעשה בחוסר תום לב (סובייקטיבי) ושלא למטרת ההליך. בכל מקרה, כפי שקבעו שופטי העליון, מדובר בעניין שלמחוקק לענות בו.חסינות עו"ד
בעדגם בעליון יש מטומטמים.
עכשיו מותר לומר גם את זה, בהליך משפטי לפחות. פסק דין אבסורדי. מי שקרא אם דעת המיעוט של רובינשטיין, שהיא ארוכה יותר ומנומקת טוב יותר והגיונית יותר מדעת הרוב, יראה שבהזדמנות הראשונה פסק הדין יתהפך. רובינשטיין הניח את התשתית.פסק דין צודק בעניין החסינות
עורכי דין אינם צריכים לחשוש מלהעלות טענות גם אם מדובר בטענות קשות כנגד בעל הדין. בית המשפט הוא המקום הנכון להעלות טענות אלו.גם עו"ד צריכים לשמור על הפה
העובדה שמדובר בעו"ד או שהתבטאותו נאמרת במהלך הליך משפטי, חייבת ליצור מצב הפוך לפיו ידרש לאמות מידה גבוהות יותר הן בתחום היושרה וההגינות והן ובמיוחד בתחום הלשון ודרכי התבטאותו. כנראה שבית המשפט כבר לא מעריך את עצמו יותר מידי, ובוודאי שלא את המופיעים במסגרתו ומשכך אין לא בעיה שתרבות הדיבור תהיה חסרת רסן.למ"צער פיספוס ובגדול!
למ"צער עליון לא ניצל את ההזדמנות ופספס ובגדול! בית המשפט, כתבי בי דין וכדומה - זה לא זירת קרב מגע או דומה. זה מגבילית המוחות, תחרות ידע, תפיסה, אינטליגנציה, חינוך קושר ניתוח וכדומה. אין ואסור שיהיה ניצול לרע על ידי מתן חסינות מוחלטת. יש לתת שק"ד לבית המשפט בנושא. עכשיו השד יצאה ורק קדוש ברוכו יודע להן זה מוביל אותנו...