אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970

תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970

מגזין בתחום :
 תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 1
בתוקף סמכותי לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות (תיקון: התשל"ב, התשל"ז, התש"ם, התשמ"ג, תשמ"ט, תשנ"ב, תשנ"ז, תשנ"ח13, תשנ"ט, תשס"ב-15, תשס"ג18, תשס"ה19, תשס"ו23,26, תשס"ח) 30, 32, 40
בתקנות אלה
"אולם ספורט" - בנין הנועד לשמש בעיקרו, כולו או בחלקו, למופעי ספורט, לרבות מיתקנים לשימושם של הצופים;
"אור עליון" - מקור אור הנמצא במישור התקרה, לרבות צוהר, חלון, לבני זכוכית או חומר אחר המעביר אור והמותקן בתקרה;
"אזור מחסה" - חדר או חלל הנמצא ב'דרך מוצא' או בסמוך אליה והמאפשר התעכבות או השהיה בתהליך המילוט;
"אחראי לביקורת" - האחראי לביקורת הביצוע של עבודות הבניה לפי סעיף 16.02
"אלמנט עמיד אש" - חלק בניין בעל עמידות אש כמוגדר בתקן ישראלי ת"י 931 חלק - 1.1 עמידות אש של אלמנטי בניין - שיטות בדיקה: דרישות כלליות 3, למשך 90 דקות או כל זמן אחר שנקבע בתוספת השניה;
"אסבסט" - כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ"ד-1984 (להלן - תקנות אבק מזיק).
"אסיפה" - כמשמעותה בחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, התשכ"ג-1962;
"אתר לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה" - מקום המשמש לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה והמורשה על פי כל דין;
"בית אחיזה" - פס נמשך, המורכב לאורך האזן העליון של המעקה או לאורך המסעד והנועד לשמש לאחיזה ביד, או באין פס נמשך כאמור - האזן העליון של המעקה עצמו;
"אתר בריכת שחיה" - בריכת שחיה לרבות החצרים והמבנים המשרתים אותה כגון מלתחות ושירותים;
"בנין גבוה" - בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 13 מטרים;
"בנין רב-קומות" - בנין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לקומה הגבוהה ביותר המיועדת לאכלוס, שהכניסה אליה דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 29 מטרים;
"בעל היתר" - מי שעל שמו הוצא היתר;
"בריכה למי שתיה" - בריכה כמשמעותה בתקנות הבריכות למי שתיה שנפחה הוא 100 מטרים מעוקבים או יותר;
"גישה למוצא בטוח" (Exit Access) - חלק מדרך מוצא, לרבות פרוזדורים ומעברים, שתחילתו בכל נקודה שהיא בבניין וסופו בכניסה למוצא בטוח או מחוץ לבניין או בדלת יציאה חיצונית;
"דירת מגורים" - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים בלבד;
"דלת חד-אגפית" - דלת שבין מזוזותיה מותקן אגף אחד;
"דלת דו-אגפית" - דלת שבין מזוזותיה מותקנים שני אגפים;
"דלת רב-אגפית" - דלת שבין מזוזותיה מותקנים שלושה אגפים או יותר;
"בריכת שחיה" - מבנה מלאכותי המכיל מים, ובכלל זה אמצעי פינוי מים עיליים למטרת שחיה, שכשוך, נופש ושעשועי מים, לימוד, טיפול במים (Hydrotherapy) וריפוי;
"דרך מוצא" (Means of Egress) - נתיב יציאה מבניין, הפנוי ממכשולים והכולל אחד או יותר ממרכיבים אלה:
(1) גישה למוצא בטוח;
(2) מוצא בטוח;
(3) יציאה;
"היתר" - היתר לפי פרק ה' לחוק;
"הל"ת" -הוראות למיתקני תברואה, התש"ל-1970, שאושרו על-ידי שר הפנים לאחר התייעצות עם המועצה הארצית לתכנון ולבניה ועותק מהן מופקד במשרדי כל ועדה מקומית;
"ועדה מחוזית" - ועדה מחוזית לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 7 לחוק;
"ועדה מיוחדת" - ועדה מיוחדת לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 34 לחוק לרבות רשות רישוי מיוחדת לפי סעיף 36 (ב) לחוק;
"ועדה מקומית" - ועדה מקומית לתכנון ולבניה שהוקמה לפי סעיף 17 לחוק, לרבות ועדה מחוזית המשתמשת בסמכויותיה של ועדה מקומית לפי סעיף 12 לחוק, ועדת משנה שלהן וועדה מיוחדת וכן, כשאין כוונה אחרת משתמעת, רשות רישוי מקומית לפי סעיף 30 לחוק;
"חדר טכני" - חדר המכיל מערכות לשירות הבניין כגון: חשמל, גנרטור, דוודים וכיוצא באלה;
"חדר מדרגות מוגן" - חדר מדרגות המופרד מן הבניין על ידי אלמנטים עמידי אש ודלתות אש;
"חצר אנגלית" - שטח בחצר הבניין, שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המדרכה הסמוכה, המיועד לספק אור ואוורור לשטחים וחללים במרתף הבניין;
"טריבונה Bleachers" - מערכת מושבים מדורגים הכוללת מושבים בלא משענת גב, כמתואר בתרשים 3.9.41.1 א';
"טריבונה זמנית" - טריבונה המוקמת למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
"חוכר" - חוכר רשום במרשם המקרקעין לתקופה של ארבעים ותשע שנים או יותר, לרבות חוכר-משנה רשום לתקופה כאמור;
"חישובים סטטיים" - חישובים הנדסיים שיש בהם להוכיח את יציבותו של בנין ויציבות ביסוסו;
"יציאה" (Exit Discharge) - חלק מדרך מוצא שתחילתו בסופה של גישה למוצא בטוח או בסופו של מוצא בטוח וסיומו ברחוב, בין במישרין ובין דרך שטח פתוח;
"יציע הקהל Grandstand", "יציע" - מערכת מושבים מדורגים הכוללת מושבים עם משענת גב כמתואר בתרשים 3.9.41.1 ב';
"יציע זמני" - יציע הקהל המוקם למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
"כבש" - מישור משופע קבוע המקשר בין שני מפלסים וששיפועו גדול מ-5%;
"כניסה קובעת לבניין" - הכניסה הראשית לבניין או לגזרת הבניין שבה היא נמצאת, אשר פני מפלס רצפתה אינם גבוהים מ-1.20 מטרים מעל פני הקרקע המתוכננים או מפני הרחוב או המדרכה הסמוכים לה, ושהגישה אליה היא באמצעות שביל, מדרגות או גשר כניסה, ישירות ממפלס הרחוב; אם קיימת יותר מכניסה אחת, הכניסה הקובעת היא הכניסה שנקבעה כזו בהיתר הבניה;
"מ"א" - מטר אורך;
"מגרש ספורט" - משטח פתוח או מקורה בחלקו, המשמש בעיקרו למופעי ספורט ובו יציע או מיתקנים כיוצא בזה לשימושם של הצופים;
"מדרגות חוץ" - מדרגות הנמצאות מחוץ לבניין, המובילות אליו, והמשמשות חלק מדרך מוצא של הבניין;
"המהנדס" - מהנדס הועדה המקומית שנתמנה לפי סעיף 20 לחוק;
"מוצא בטוח" (Exit) - חלק מדרך מוצא, המופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים עמידי אש ודלתות אש והמוביל אל היציאה או אל מחוץ לבניין;
"מיתקן ספורט" - אולם ספורט או מגרש ספורט;
"מיתקן תברואה" - מערכת לאספקת מים קרים וחמים לרבות צינורות לאספקת מים ולחלוקתם, קבועות שרברבות ומחסומים, מערכות נקזים לצואים, לדלוחים ולאיוור, מערכות ביבים, מערכות סילוק מי גשם, ציוד לטיפול במים ולאגירת מים, ציוד צורך מים לרבות בריכות שחיה, מערכות חימום במים, מערכות מים לכיבוי אש, כולל חיבוריהם ומכשיריהם, הכל בתוך גבולות הנכס;
"מערכת סולרית" - מערכת לחימום מים באמצעות אנרגיית השמש;
"מודד מוסמך" - מודד בעל רשיון לפי פקודת המדידות;
"מ"מ" - מילימטר;
"מנהל עבודה" - מי שממלא את התפקיד של מנהל עבודה באתר הבניה לפי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשט"ו-1955;
"מעבדה מאושרת" - כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953.
"מעבר משופע" - מעבר קבוע המקשר בין שני מפלסים וששיפועו 5% או פחות;
"מעלון" - משטח הרמה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות 4 ותקן ישראלי ת"י 2252 חלק 1 - משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה - כללי בטיחות, מידות ופעולה תיפקודית: מעלונים אנכיים;
"מערכת גז משותפת" - מערכת לאספקת גז שבאמצעותה מסופק גז לשני בנינים או יותר, לרבות הצנרת לאספקת הגז;
"מערכת מדרגות חיצונית" - מערכת מדרגות פתוחה לאוויר החופשי, הסמוכה לקיר חיצון של הבניין והמשמשת מוצא בטוח;
"מערכת סולרית" - מערכת לחימום מים באמצעות אנרגיית השמש;
"מקום להתקהלות", "התקהלות" - בניין או חצר הבניין, המיועדים כולם או מקצתם, לפי הקבוע בהיתר, לשמש להתקהלות של 50 בני אדם או יותר, לאחת המטרות המפורטות בחלק ג' בתוספת השניה;
"אחראי לביצוע שלד" - מי שנתמנה בידי הקבלן הראשי כאחראי לביצוע השלד;
"מפה מצבית" - מפה שבה מסומן בקנה-מידה שטח קרקע מוגדר וכל עצם הנמצא בו;
"מקלט"15 - כהגדרתו בסעיף 11 לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, לרבות "מרחב מוגן" כהגדרתו בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990;
"מ"ר" - מטר מרובע;
"מרווח" - השטח התחום בין קו הבנין לבין גבול המגרש.
"מתכנן שלד הבנין" - מי שהורשה להגיש חישובים סטטיים לרשות מוסמכת על פי תקנות המהנדסים, ושחתם על הבקשה להיתר ועל נספחיה כאחראי לתכנון שלד הבנין נושא הבקשה ולביצוע פיקוח עליון על הקמתו.
"נכס" - הנכס שלגביו מבוקש או ניתן היתר;
"ס"מ" - סנטימטר;
"עבודה" - עבודה בנכס או השימוש בו הטעון היתר;
"עורך הבקשה" - מי שחתום על הבקשה להיתר ועל נספחיה, כעורכם, או הבא במקומו, הכל כמפורט בתקנות 2ד עד 2ז ובטופס 1 לתוספת הראשונה;
"עמידות אש" - פרק זמן שרכיב מסוים של בניין עומד בו בבדיקה המתוארת בתקן הישראלי ת"י 931 חלק 1.1 - עמידות אש של אלמנטי בניין - שיטות בדיקה: דרישות כלליות;
"פיר" - חלל אנכי בבניין להעברת צנרת, אמצעי תאורה, אמצעי איוור וכיוצא באלה, ולמעט פיר של מעלית;
"פסולת בנין" - חומרים או שיירי חומרים המשמשים לבניה או לשיפוצים בהם, בקשר לעבודות בניה או שיפוצים או שנוצרו אגב עבודות כאמור או אגב עבודות הריסה, לרבות עודפי עפר וחציבה וחלקי הריסות של מבנים.
"פרוזדור" - חלק מדרך מוצא המתוחם בין קירות, מקורה ומיועד למעבר אנשים;
"קו בנין" - קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת ושבינו ובין גבול הנכס הבניה אסורה;
"קו רחוב" - קו על פני הקרקע ומתחתה שנקבע בתכנית מאושרת כגבול השטח המיועד לדרך;
"קומה תחתית" - קומה שמפלס רצפתה נמוך ממפלס הכניסה הקובעת לבניין; בין אם כל קירותיה של הקומה נמצאים מתחת לפני הקרקע המתוכננים ובין אם כל קירותיה או חלקם פונים לאוויר החוץ;
"קיר-אש" - קיר המיועד להפרדת חלקים בבניין או להפרדת בניין מבניינים סמוכים, כדי להגביל את התפשטות האש, ושעמידות האש שלו שעתיים לפחות או כמפורט בתקנות אלה.
"קיר חיצון" - קיר אשר אחד מצדדיו או יותר פונה אל אוויר החוץ;
"קרקע מחלחלת" - קרקע שאין מניעה הנדסית או גאולוגית להחדיר דרכה מים לתת-הקרקע;
"רשות הבריאות" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיך בכתב;
"רשות כבאות" - כמשמעותה בחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959 (להלן - חוק שירותי כבאות);
"שינוי פנימי בדירה", בבית משותף - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או ברכוש המשותף או בשלד של הבנין, או בצנרת או בציוד אחר המשרתים את יתר הדירות ושאינו פוגע בדרכי מוצא;
"שלד" - כל חלקי הבנין הנושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו;
"תכנית קונסטרוקציה" - תכנית שלפיה נבנה שלד;
"תעודת גמר" - תעודה הניתנת לבעל ההיתר על ידי ועדה מקומית, המעידה כי העבודה נושא ההיתר הושלמה בהתאם לו;
"תקנות הבריכות למי שתיה" - תקנות בריאות העם (מערכות בריכה למי שתיה), התשמ"ג-1983;
"תקנות המהנדסים" 30 - תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967;
"תקן" - תקן ישראלי (להלן - ת"י), ובהעדר תקן כאמור - תקן של האגודה הלאומית האמריקנית להגנה בפני אש NFPA הדן בנושאים השייכים לשירותי הכבאות והצלה;
1א. אישור מוקדם של מפה (תיקון: התשמ"ג, תשמ"ט)
(א) הרוצה להגיש בקשה להיתר בניה בנכס פלוני, ימציא תחילה לועדה המקומית בשני עתקים, מפת הנכס הערוכה בידי מודד מוסמך והמכילה את הפרטים שבתקנה 4; ופרטים נוספים שנקבעו לענין זה בהל"ת המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה כאמור מחובה זו, אם שוכנע כי הבניה המבוקשת אינה מחייבת הגשת מפת נכס.
(ב) המהנדס יאשר בכתב את קבלת המפה ויסמן בה בקו אדום את קווי הבנין וקווי הרחוב, יפרט בה, או יצרף לה בכתב, את התנאים ואת המגבלות החלים על הנכס לפי כל תכנית ויחזיר עותק אחד ממפת הנכס מסומנת כאמור, על נספחיה, למי שהמציאה, לא יאוחר מהיום השלושים אחרי שהומצאה לועדה המקומית.
(ג) הועדה המקומית או המהנדס לא יקבלו לטיפול או לדיון בקשה להיתר בניה, אלא אם נמצאת בידיהם מפת הנכס מסומנת כאמור בתקנה זו, או אם עברו שלושים ימים מהיום שבו הומצאה לועדה המפה לצרכי סימון כאמור, או אם ניתן פטור לגבי אותה בקשה לפי תקנת משנה (א).
2. הגשת בקשה להיתר (תיקון: תשל"ז, תשנ"ב, תשס"ה22)
(א) מבקש היתר (להלן - מבקש) יגיש לועדה המקומית בקשה להיתר בצירוף מפרט כמפורט בטופס 1 בתוספת הראשונה, שהעתק ממנו ניתן לקבל במשרדי כל ועדה מקומית.
(ב) בקשה להיתר תוגש בעותק אחד, והמיפרט בחמישה עותקים.
(ג) בקשה להיתר ומפרט יהיו חתומים בידי אלה:
(1) המבקש;
(2) עורך או עורכי הבקשה;
(3) מתכנן שלד הבנין;
(4) האחראי לביצוע השלד;
(5) בעל זכות בנכס כמפורט בתקנה 2א;
(6) האחראי או האחראים לביקורת.
(ד) חתימותיהם של האחראי לביצוע השלד ושל האחראים לביקורת יכול שיימסרו לועדה במועד מאוחר יותר, אך לא יאוחר ממועד תחילת העבודה נושא ההיתר.
הוראת שעה22 (בתוקף ל-10 שנים מיום 28.4.2005)
(ה) לגבי כל בקשה להיתר לבנין או לתוספת לבנין, ימסור מתכנן שלד הבנין לוועדה המקומית תצהיר בדבר אופן התכנון של השלד לרבות שיטת הבניה, ערוך לפי טופס 9 שבתוספת הראשונה, לא יאוחר מתחילת הבניה.
(ו) כל בעל היתר לבנין או לתוספת לבנין ימסור לוועדה תצהיר מטעם האחראי לביצוע השלד, ערוך לפי טופס 10 וכבתוספת הראשונה, בדבר ביצוע השלד, וכי השלד הוקם בהתאם לתכניות שערך מתכנן שלד הבנין, לא יאוחר מהדיווח בדבר הביקורת על גמר הקמת השלד, כקבוע בפרט 16.02 לתוספת השניה.
(ז) בכל תצהיר לפי תקנות משנה (ה) ו-(ו) לענין תוספת לבנין, יוצהר כי תכנון השלד וביצועו נעשו באופן שיובטח כי הבנין יוכל לשאת את העומסים של התוספת לבנין.
(ח) התצהירים לפי תקנות משנה (ה) ו-(ו) יימסרו נוסף על כל תצהיר או הצהרה הקבועים בכל דין לרבות בתקנות אלה ובייחוד בטפסים 1, 2 ו-4 לתוספת הראשונה.
(ט) אין בתקנות משנה (ה) עד (ז) בדי לגרוע מחובותיהם של מתכנן שלד הבנין והאחראי לביצוע השלד על פי כל דין, לרבות בהתאם לתקנות אלה ולתקנות אחרות על פי החוק.
2א. בעל זכות בנכס שחתימתו דרושה (תיקון: התשל"ז, התשל"ט, התשמ", תשס"ט) 38, 39
בעל הזכות בנכס שחתימתו על הבקשה להיתר דרושה לענין תקנה 2 הוא:
(1) בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן - בית משותף) - הבעל הרשום או חוכרו;
(2) בנכס הרשום במרשם המקרקעין ושאינו בית משותף והוא בבעלות משותפת או חכור למספר חוכרים במשותף - בעל רשום או חוכר;
(3) (בוטלה);
(4) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף;
(5) בנכס שאינו רשום במרשם המקרקעין - מי שחייב עליו בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכוח כל חוק;
(6) בנכס שהוא מקרקעי ישראל, בין אם הוא רשום במרשם המקרקעין ובין אם לאו, ובעל הזכות אינו אחד מאלה המנויים בפסקאות (1) עד (5) לעיל, והוא אחד מאלה:
(א) בעל חוזה חכירה לדורות עם מינהל מקרקעי ישראל אף אם עסקת החכירה כאמור לא נגמרה ברישום;
(ב) מי שמינהל מקרקעי ישראל אישר כי הוא בעל זכות בנכס שחתימתו דרושה; אישור כאמור יכול שיינתן לסוגים של בעלי זכויות, סוגים של נכסים או סוגים של בקשות להיתר.
(7) בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות לפי סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972 - גם הדייר, כמשמעותו בחוק האמור, ובלבד שבמקרה זה -
(א) המציא לבעל הנכס העתק הבקשה וצירף לבקשה תצהיר מנוסח לפי טופס 6 שבתוספת הראשונה;
(ב) לא תיתן הועדה המקומית את ההיתר אלא כתום שלושים יום אחרי שהומצא לבעל הנכס העתק הבקשה ותיווסף בגוף ההיתר הערה זו: "תשומת לבך מופנית לכך כי היתר זה אינו משמש הגנה בפני תביעות בעל הנכס נגדך בגלל ביצוע העבודה או השימוש שהותרו, כל עוד לא קיבלת את הסכמתו של בעל הנכס לביצועם, או, באין הסכמה כאמור, הרשאה של בית דין לשכירות או בית משפט";
(8) בנכס שחלה עליו תכנית מאושרת לחלוקה חדשה כאמור בסעיף 121(2) לחוק, וטרם נרשמה החלוקה במרשם המקרקעין כאמור בסעיף 125 לחוק - מי שהיה בעל זכות בנכס לפי פסקאות (1) עד (7) אילו נרשמה החלוקה במרשם המקרקעין כאמור.
2ב. מתן הודעה לזכאים אחרים (תיקון: התשל"ז, התשמ"ו)
לענין תקנות 2 ו-2א -
(1) היו מספר בני אדם בעלי זכות באותו נכס כאמור בתקנה 2א', ולא כולם חתמו, לא יינתן ההיתר, אלא לאחר שהומצא העתק הבקשה לאלה שלא חתמו; המבקש יצרף העתק הבקשה לכל מי שזכאי לקבלו ואת מענו של הזכאי להעתק, והוועדה המקומית תמציא את ההעתקים לזכאים להם, על חשבונו של המבקש;
(2) בהעדר מענו של זכאי להעתק הבקשה, על המבקש לצרף תצהיר ובו יפרט כי מענו של הזכאי להעתק אינו ידוע לו ושעשה מאמץ סביר כדי להשיגו;
(3) בנסיבות האמורות בפיסקה (2) על המבקש לפרסמה בדרך שהוועדה המקומית תורה עליה, לרבות פרסום בעתון יומי ולצרף עותק הפרסום לבקשתו;
(4) מבקש היתר בנכס הרשום כבית משותף שלא לענין שינוי פנימי בדירה בלבד, יצרף לבקשתו נסחי רישום מקרקעין לגבי דירתו, לגבי יתר הדירות בבית ולגבי הרכוש המשותף; אך רשאי הוא לצרף במקום נסח הרישום של יתר הדירות והרכוש המשותף - תצהיר שלו ושל נציגות הבית המשותף על הרכב הבעלות בבית המשותף בנוסח לפי הטפסים 7 ו-8 שבתוספת הראשונה;
(5) המצאה לענין תקנה זו יכול שתהא בדואר.
2ג. דחיית ההחלטה בדבר מתן ההיתר (תיקון: התשל"ז, התשמ"ו)
(א) הוועדה המקומית לא תדון בבקשה להיתר בניה, אלא לאחר שצורפו כל המסמכים שחייבים לצרפם לפי תקנה 2ב ולא תתן את ההיתר, אלא לאחר תום 30 יום מיום קבלת הבקשה, אך לא לפני המצאת ההודעות כמפורט בתקנה 2ב.
(ב) הוגשה התנגדות למתן היתר מצד מי שהיתה חובה להודיע לו לפי תקנה 2ב על הגשת הבקשה להיתר, לא תיתן הועדה המקומית את ההיתר על אף האמור בתקנת משנה (א) אלא לאחר שנתנה למתנגד הזדמנות לנמק את התנגדותו, הודיעה לו בכתב על החלטתה, ולאחר שחלפו 30 ימים מיום ששלחה הועדה המקומית הודעה למתנגד על דחיית התנגדותו, אם החליטה לדחותה; החלטת הועדה המקומית תונחה על פי שיקולים תיכנוניים הנובעים מהוראות החוק והתקנות לפי ועל פי אלה בלבד.
2ג1. הודעת מינהל מקרקעי ישראל בטרם מתן היתר (תיקון: תשס"ט) 39
(א) על אף האמור בתקנות 2א(6) ו-2ג, לא יינתן היתר בנכס שהוא מקרקעי ישראל, אלא אם כן הודיע מינהל מקרקעי ישראל כי אינו מתנגד לבקשה.
(ב) האמור בתקנת משנה (א) יחול רק בבקשה להיתר אשר מבוקשים בה שטח רצפה חדש או שימוש אשר טרם ניתן לו היתר.
2ד. עורך הבקשה - מי הוא (תיקון: התשמ"ג)
מי שמוסמך לפי תקנות המהנדסים להגיש לרשות המוסמכת תכנית כמשמעותה בתקנות האמורות, והוא בלבד, מוסמך לחתום על בקשה להיתר כעורכה.
2ה. חלוקת האחריות לעריכה (תיקון: התשמ"ג, תשנ"ב, תשס"ח) 40
(א) יכול שמספר בני אדם יחתמו כעורכים על בקשה להיתר, כל אחד לגבי אותו חלק מעבודת הבניה, נשוא ההיתר המבוקש, שלגביו ערך הוא את הבקשה או את נספחיה.
(ב) העריכה כאמור בתקנת משנה (א) יכולה להיות מחולקת לתכן הארכיטקטוני, להקמת השלד לסידורי בטיחות אש, להקמת מערכות של מיתקני תברואה, מערכות רשת החשמל, הגז, הטלפון ומיזוג אוויר, לעבודות פיתוח מסביב לבנין ולמיתקני עזר כיוצא באלה; ובלבד שלא יישאר במכלול פעולות הבניה כמתואר בבקשה, תחום שלגביו אין אדם שחתם על הבקשה כעורך.
(ג) היתה העריכה מחולקת כאמור, יהא עורך הבקשה לענין חתימה על המפרט כאמור בתקנה 2, הראשון ברשימת כלל עורכי הבקשה הנערכת בטופס 1, לתוספת הראשונה והוא ייקרא עורך הבקשה הראשי.
2ו. שינויים בתחום האחריות לעריכה (תיקון: התשמ"ג, התשמ"ד)
(א) מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין, רשאי לשנות, להרחיב או לצמצם את תחומי הפעולה של עורך הבקשה או עורכי הבקשה כמתואר בתקנה 2ה וכפי שפורטו בבקשה, אם נתקיימו שלושה אלה:
(1) האדם המוצע לשמש עורך הבקשה לתחום פעולה פלוני, מוסמך לשמש עורך הבקשה לפי תקנה 2ד ונתן בכתב את הסכמתו לקבלת התפקיד;
(2) על השינוי ניתנה לועדה המקומית הודעה בכתב, שצורפה לה הסכמתו של המוצע לשמש עורך הבקשה.
(ב) לענין תקנה זו, דין חלוקת תחום הפעולה של עורך בקשה יחיד כדין שינוי תחומי הפעולה של מספר עורכי הבקשה.
2ז. החלפת עורכי הבקשה (תיקון: התשמ"ג, התשמ"ד)
(א) מבקש ההיתר רשאי בכל עת להחליף עורך בקשה באדם אחר המוסמך לשמש עורך בקשה לפי תקנה 2ד ושהסכים בכתב לשמש עורך בקשה כאמור, וזאת על ידי מתן הודעה בכתב לועדה המקומית שתצורף לה ההסכמה בכתב.
(ב) עורך בקשה רשאי בכל עת, עד לאישור הבקשה להיתר, להתפטר מתפקידו על ידי מתן הודעה בכתב לועדה המקומית ולמבקש ההיתר; עשה כן, לא תאושר הבקשה להיתר, כל עוד לא הוחלף עורך הבקשה כאמור בתקנת משנה (א).
(ג) האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מהרשות להתפטר לפי סעיף 16.03 לתוספת השניה.
2ח. דרך מסירת הודעות (תיקון: התשמ"ג)
הודעות לפי תקנות 2ו ו-2ז יימסרו אישית או יישלחו בדואר רשום.
2ט. שמירת התחייבויות חוזיות (תיקון: התשמ"ג)
אין בהתפטרותו של עורך הבקשה או בהחלפתו לפי תקנות 2ו או 2ז בלבד כדי לשחרר את עורך הבקשה ומבקש ההיתר מהתחייבויותיהם ההדדיות.
3. נספחים לבקשה להיתר (תיקון: התשל"ז, תשמ"ט, תשנ"ב)
(א) לבקשה להיתר יצורפו נספחים אלה:
(1) מפה מצבית;
(2) מפת איתור העבודה;
(3) תשריט סכימתי של שטחי הבניה;
(4) תכניות בניה.
(ב) הנספחים האמורים ייחתמו בידי המבקש, עורך או עורכי הבקשה, מתכנן שלד הבנין, ובעל זכות בנכס כמפורט בתקנה 2א.
(ג) לבקשה להיתר להקמת בריכה למי שתיה או לשינוי במבנה או בתנאי השימוש בה יצורף, בנוסף לנספחים האמורים, גם האישור הדרוש להקמה או לשינוי לפי תקנה 2 לתקנות הבריכות למי שתיה.
4. מפה מצבית (תיקון: התש"ם, התשמ"ג, התשמ"ד, תשס"ג,18 תש"ע45)
(א) מפה מצבית תיערך בקנה-מידה 1:250.
(ב) המפה תהא מבוססת על מדידות או על המפה המסומנת כאמור בתקנה 1א, ובלבד שהמדידות או הסימון במפה כאמור נערכו תוך ששה חדשים שקדמו למועד הגשת הבקשה.
(ג) במפה המצבית יצויינו -
(1) שטח הנכס וגבולותיו, לפי הרישום בספרי המקרקעין לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;
(2) הדרכים הגובלות עם הנכס ומפלסיהן;
(3) קווי בנין;
(4) קווי רחוב;
(5) השימושים המותרים בנכס על פי התכניות החלות עליו וכל תנאי מיוחד שבהן;
(6) כל בנין הנמצא במרחק של 10.00 מטרים מגבולות הנכס;
(7) כל בנין, גדר, אבן שפה, עמוד חשמל, עמוד טלפון, עץ בוגר, שוחה וכל עצם הנמצא בנכס או בדרכים הגובלות, וכן המרחקים בין העצמים האמורים;
(8) גבולות החלקות הנמצאות מעבר לדרכים הגובלות עם הנכס וקווי הבנין שלהן;
(9) ברזי שריפה המחוברים לרשת אספקת מים ראשית;
(10) חץ הצפון;
(11) קנה-המידה שלפיו נערכה המפה.
(ד) הוגשה בקשה להיתר להקמת בנין חדש ובסביבת הנכס קיימים קווי אספקת מים או מערכת ביוב ציבורית, יצויינו במפה המצבית, נוסף לאמור בתקנת משנה (ג), הדברים הבאים:
(1) קווי הצנרת של אספקת המים ומערכת הביוב, וקוטרי הצינורות ומפלסיהם;
(2) תאי הבקרה ושיפועי הביוב הציבורי שאליו יחובר הבנין;
(3) מערכת גז משותפת אם קיימת.
(ה) המפה המצבית תכלול מפת הסביבה ערוכה בקנה-מידה 1:2500 ובה יצויינו, בין השאר:
(1) הגושים והחלקות על מספריהם;
(2) רשת קואורדינטות - אם השטח איננו מוסדר לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), תשכ"ט-1969;
(3) הדרכים הצינוריות שבסביבת הנכס, תוויהן, שמותיהן ומידת סלילתן.
(ו) על פי דרישת המהנדס תיחתם המפה המצבית ביד מודד מוסמך.
(ז) המהנדס רשאי לדרוש ממבקש ההיתר שימציא לו, בנוסף לדברים המפורטים בתקנת משנה (ד), פרטים דומים המתייחסים לחיבור הנכס לרשתות של שירותים אחרים לתועלת הציבור.
5. מפת איתור העבודה (תיקון: תש"ם, תשמ"ט, תשס"ג18, תשס"ו-23, תש"ע45)
(א) מפת איתור העבודה תיערך בקנהמידה 1:250 ואם הבקשה היתה למתן היתר למקום לאסיפות תערך בקנה מידה 1:100;
(ב) במפת איתור העבודה יצויינו הפריטים הבאים, בין אם הם נמצאים בנכס ובין אם הם מוצעים:
(1) הבנינים;
(2) דרכי הגישה לבנינים;
(3) הכניסות לבנינים;
(4) החצרות;
(5) מקומות החניה ומפלסיהם;
(6) מקומות לתליית כביסה;
(7) מקומות לריכוז פחי אשפה ודרכי הגישה אליהם;
(8) קווי אספקת המים;
(9) החיבור לביוב הציבורי;
(10) בורות רקב, בורות חלחול או חפירי חלחול, אם לא ניתן לחבר את הבנין המוצע לביוב ציבורי;
(11) מקומות לאחסנת מכלי גז מיטלטלים או נייחים;
(12) רשת צנרת לאספקת גז;
(13) מיתקן לחימום מרכזי על-ידי דלק נוזלי;
(14) ארובה וגבהה, ובבניני תעשיה ומלאכה - גובה הבנינים בסביבה ביחס לגובה הארובה;
(15) דרכי ניקוז הנכס;
(16) עמודי חשמל וטלפון;
(17) קווי חשמל וטלפון תת-קרקעיים;
(18) גדרות;
(19) תיאור התנאים הפיסיים של הנכס;
(20) בנינים או חלקי בנינים העשויים אסבסט וכל מקום בנכס שמצוי בו אסבסט.
(21) עצים בוגרים מוצעים
(ג) במפת איתור העבודה יצויינו מידותיהם של הדברים המפורטים בפריט (10) לתקנת משנה (ב) ומיקומם של הדברים המפורטים בפריטים (5) עד (17) לתקנת המשנה האמורה.
(ד) מוצע מקום לריכוז פחי אשפה במרחק קטן מ-4.00 מטרים מגבול הנכס הגובל, יצויינו במפת איתור העבודה הבנינים הקיימים וייעודם בנכס האמור, הנמצאים ברדיוס של 10.00 מטרים מהמקום המוצע האמור.
(ה) בבקשה למתן היתר למקום לאסיפות תכלול מפת איתור העבודה גם את אלה:
(1) מקום הבמה - אם מוצע להקים במה;
(2) מקום הקופות - אם מוצע שהכניסה למקום תהא תמורת תשלום;
(3) סידור המושבים;
(4) מקום ההידרנטים ומכשירי כיבוי אש;
(5) פרטים נוספים שהמהנדס ידרוש, בשים לב לאופיו של השימוש; או תצורף לה מפה נפרדת, באותו קנה המידה, שתכלול את הפרטים האמורים.
6. תשריט סכימתי של שטחי הבניה
(א) בתשריט הסכימתי של שטחי הבניה יצויינו שטחי הבניה המנוצלים של כל אחת מקומות הבנין המוצע.
(ב) הוגשה בקשה להיתר להוספה לבנין קיים, יצויינו בתשריט הסכימתי שטחי הבניה הקיימים בנפרד והמוצעים בנפרד.
(ג) בתשריט הסכימתי לצד התיאור הגרפי כאמור בתקנות (א) ו-(ב) יפורטו החישובים של שטחי הבניה.
7. תכניות בניה (תיקון: תשס"ח) 32
תכניות הבניה ייערכו בקנה-מידה 1:100 ויכללו את תכניות התנוחה, החתכים, החזיתות והפרטים האלה:
(1) תכנית התנוחה של כל אחת מקומות הבנין, לרבות קומת מרתף, קומת עמודים מפולשת וקומת גג;
(2) חתך אנכי דרך כל חדר מדרגות בבנין המראה את הקשר בין כל קומות הבנין והיחס בין מפלסי הבנין ובין פני הקרקע הטבעיים; אולם אם מוצע לבנות חדרי מדרגות זהים או דומים אחד למשנהו, די בחתך אנכי של אחד מהם;
(3) חתך לאורך הבנין, הניצב לחתך כאמור בפסקה (2), העובר דרך חדרי שירות ומראה את גבהם של חדרי הבנין ודרך איוורם של חדרי השירות;
(4) חתך אנכי נוסף דרך כל חלק אחר של הבנין, הדרוש להבנת מבנהו;
(5) חזיתות הבנין, בהן יצויינו מפלסי קומותיו, פני הקרקע הטבעיים, פני הקרקע הסופיים לאחר הקמת הבנין, גובה מפלסי הדרכים והגובלות, גובה מפלסי הכניסות לבנין והחמרים שבהם ייבנו או יצופו הקירות החיצונים של הבנין.
(6) בבקשה להיתר בניה של בריכת שחיה - פרטי התכנון של אתר בריכת השחיה הנדרשים לפי הוראות חלק כ"א לתוספת השניה, ובכלל זה הפיתוח הסביבתי, כגון גינון; המהנדס, לאחר שהתייעץ עם רשות הבריאות, רשאי לדרוש שהתכניות ייערכו בקנה מידה גדול מ-1:100 אם לדעתו הדבר דרוש כדי להבחין בפרטי התכנון הנדרשים.
8. חזית לצד הרחוב
(א) על פי דרישת המהנדס יצרף עורך הבקשה לבקשה להיתר תכנית בניה של חזית הבנין לצד הרחוב שלארכו הוא מוקם, המראה גם את חזיתות הבנינים או חלק מהם הנמצאים במרחק של עשרים מטרים מגבולות הבנין המוצע.
(ב) תכנית הבניה של חזית הבנין כאמור בתקנת משנה (א) תיערך בקנה-מידה 1:250 ויצויינו בה חמרי הבניה או הציפוי של הקירות החיצוניים של הבנינים האמורים וצבעם.
9. אופן ההגשה וההכנה של הנספחים לבקשה להיתר (תיקון: תשל"ב, תשל"ח, תש"ם, תשמ"ב, תשס"ב-15, תשס"ו23, תשס"ח, תשס"ט) 32, 33
(א) המפה המצבית, מפת איתור העבודה, התשריט הסכימתי של שטחי הבניה ותכנית הבניה יחוברו ויקופלו בצורת הרמוניקה בגודל נייר פוליו ויוגשו לועדה המקומית בחמישה עתקים.
(ב) חלקי הבנין הקיימים והמערכות הקיימות למיתקני התברואה יסומנו בתכנית הבניה בגוון כהה.
(ג) חלקי הבנין המוצעים, וכן המערכות המוצעות למיתקני התברואה, לצנרת טלפון, לחימום מרכזי, לגז ומערכות מוצעות כיוצא באלה, וכל חלקי הבנין המיועדים להריסה, יסומנו בצבעים המקובלים.
(ג1) כל בנין או חלק מבנין העשוי אסבסט וכל מקום בנכס שמצוי בו אסבסט יסומנו בצבע כתום בתכניות הבניה; וכן יצוינו על גבי תכניות הבניה סוג האסבסט, כמותו ומצבו הפיזי.
(ד) בתכניות התנוחה של קומות הבנין כמפורט בתקנה 7(1) יצויינו
(1) מידות חוץ ופנים של הבנינים בדייקנות של סנטימטר;
(2) עביים של הקירות הפנימיים והחיצוניים;
(3) רחבם, ארכם, שטחם וייעודם של כל חדר וחלל.
(ה) בתכניות הקומות של הבנין כאמור בתקנה 7(1) ובחתכים כאמור בתקנה 7(2) עד (4) יצויינו במידות בניה רחבם וגבהם של הפתחים המשמשים דלת, חלון או פתח איוורור.
(ו) כל תכנית תנוחה של קומה תשא סימון חץ הצפון.
(ז) מיתקני התברואה יסומנו בתכניות הבניה כמפורט בפרק 8 בהל"ת.
(ח) צנרת טלפון תסומן לפי הענין בתכניות בניה; הצנרת תסומן לאחר תיאום עם רשות התקשורת כמשמעותה בחלק ט' לתוספת השניה בהתאם לדוגמאות והתרשימים שבנספח לחלק ט' לתוספת השניה ובאופן שתכלול את אלה:
(1) ציון של נתיב צנרת הכניסה על גבי תרשים הסביבה ועל גבי תרשים המגרש;
(2) מהלך כל צנרת הטלפון בבנין, הסוג והקוטר, מיקום קופסאות מעבר וקופסאות סופיות, מיקומן ומידותיהן של תיבות הסתעפות ראשיות ומשניות;
(3) תרשים הצנרת בקומות טפוסיות;
(4) חתך אנכי של הצנרת בבנין.
(ט) מקום התורן והמגבר של מיתקן לאנטנות יסומן בתכניות הבניה המצורפות לבקשה להיתר.
(י) מקום תנור הסקה, הארובה ומיכלי הדלק, יסומנו בתכניות הבניה.
(יא) מקום חדר ההסקה המרכזית יסומן בתכניות הבניה.
(יב) מקום ציוד הכיבוי ומקום הספקת המים לכיבוי, יסומנו בתכניות הבניה.
(יג) מיון הבנינים והשימוש בחמרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה, בהתאם לתקן ישראלי ת"י 921, יצויינו בתכניות הבניה.
(יד) מקום תיבות המכתבים יסומן בתכניות הבניה.
(יד1) לבקשה להיתר בניה של בריכת שחיה יצורפו -
(1) פירוט טכני מילולי בדבר -
(א) כל השימושים המתוכננים באתר בריכת השחיה;
(ב) המספר המרבי של מבקרים שצפוי שישהו בבריכות השחיה לפי שימושים, בשעות שיא, וסך כל המבקרים ביממה;
(ג) הקצאת המבנים והשטחים;
(ד) המדדים שלפיהם תוכנן אתר בריכת השחיה - מידות בריכת השחיה, נפחי המים, ספיקות המים, והמערכות להפעלת הבריכה - מערכת הסחרור, מערכת הסינון, מערכת החיטוי, מערכת החימום והאוורור (Ventilation)- אם תוכננה, מערכת הבקרה למערכות האמורות, וחומרי גימור;
(ה) מיתקנים שיימצאו במים;
(2) חוות דעת בנושאי אקוסטיקה שתכלול בדיקה של ההשפעה של הפעלת אתר בריכת שחיה על האקלים האקוסטי בסביבת אתר בריכת השחיה ופירוט של האמצעים הנדרשים להפחתת רעש בהתאם לפרט 21.1.6.1 לתוספת השניה.
(טו) חמשת העתקים של נספחי הבקשה להיתר כאמור בתקנת-משנה (א) יוכנו ממקור משורטט בטוש או בחמרי שרטוט יציבים אחרים.
(טז) באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, כהגדרתו בחלק כ"ב לתוספת השניה - יצוינו בתכניות הבניה פרטים בנוגע להגנת הבניין בפני חדירת גז ראדון.
10. נספחים לבקשה להיתר לשינוי פנימי בבנין או שינוי בשימושו
לבקשה להיתר לשינוי פנימי או לשינוי בשימוש הבנין, כולו או מקצתו, יצורפו המפות, התשריטים ותכניות הבניה שדרש המהנדס.
11. נספחים נוספים להבהרת בקשה להיתר (תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תשס"ח40, תשס"ט) 33
(א) עורך הבקשה יגיש לועדה המקומית לפי דרישה בכתב של המהנדס את הנספחים כלהלן הדרושים, לדעתו, להבהרת בקשה להיתר או לבדיקתה:
(1) מפה טופוגרפית;
(2) תוצאות סקר הקרקע בהתאם לתקן ישראלי ת"י 940, הדן ב"ביסוס לבנינים", כאמור בסעיף 5.04(א) לתוספת השניה;
(3) נספח תיאור אמצעי בטיחות אש כאמור בתקנה 11א;
(4) תיאור המקלט;
(5) הגדרת טיבם וסוגם של חמרי הבניה וחזקם המינימלי, התאמתם לתקן ומיפרטיהם;
(6) פרטים נוספים בנוגע למערכות השרברבות, לסילוק שפכים, לסילוק מי גשם, לאספקת מים קרים וחמים, להסקה מרכזית, למיתקני איוור, לארובות, לסילוק אשפה, למגדלי קירור מים למיתקנים וצנרת להספקת גז מרכזית, למיתקן חימום מרכזי על - ידי דלק נוזלי, למעליות, לקולטי ברקים ולמיתקנים אחרים כיוצא באלה;
(7) פרטים נוספים בנוגע לדודי מים, לדודי שמש, לאנטנות ולמיתקנים אחרים על הגג;
(8) פרטים נוספים בנוגע לאיתורם של שלטים וארגזי ראווה.
(9) פרטים בנוגע להגנת הבנין בפני חדירת מי גשם.
(10) פרטים בנוגע להגנת הבניין בפני חדירת גז ראדון.
(ב) לפי דרישת המהנדס יגיש המבקש לועדה המקומית, במועדים ובמספר עתקים שייקבע, מפות, תשריטים, תכניות בניה, חישובים ופרטים אחרים, חתומים בידו ובידי עורך הבקשה ובעל זכות בנכס המפורט בתקנה 2א.
(ג) היתה אחריותו של עורך הבקשה מחולקת בין מספר בני אדם כאמור בתקנות 2ה עד 2ז, יבוצעו הפעולות המוטלות בתקנה זו על עורך הבקשה, בידי אותו עורך שהפעולה הנידונה נמצאת בתחום פעולתו.
11א. נספח תיאור אמצעים לבטיחות אש (תיקון: תשס"ח) 40
(א) בעבור כל בניין, למעט בניין כמפורט בתקנת משנה (ב), יוגש נספח תיאור אמצעים לבטיחות אש שבו יפורטו הנתונים שלהלן, כולם או חלקם, ככל שהם נוגעים לבניין לפי תקנות אלה:
(1) דרך גישה ורחבת היערכות לרכבי כבאות והצלה;
(2) תפוסה של כל קומה;
(3) דרכי מוצא מן הבניין תוך פירוט כל מרכיביהן;
(4) חלוקת הבניין לאגפי אש;
(5) עמידות אש של חלקי הבניין השונים ומרכיביו;
(6) סיווג חומרי הבניה והגימור על פי תגובותיהם בשריפה;
(7) סידורי אספקת מים לכיבוי אש;
(8) סידורי שליטה בעשן מחלקי הבניין השונים;
(9) מיקום ציוד כיבוי אש;
(10) אזורים בבניין שבהם יש להתקין מערכות גילוי אש ועשן, מערכות כיבוי אש אוטומטי ומערכות כריזת חירום;
(11) שלטי הכוונה בדרך המוצא ותאורת החירום;
(12) מיקום לוח פיקוד כבאים הכולל מפסק חשמלי ראשי, מפסק הפעלת גנרטור חירום, מפסק הפעלת מערכות שליטה בעשן, לוח בקרה של מערכת גילוי וכיבוי אש ומערכת הפעלת כריזת חירום;
(13) מיקום לוח חשמל המזין את מערכות החירום, מיקום מערכות גז, מעלית כבאים ומעלית נושאת אלונקה;
(14) אם דרך המוצא כוללת מוצא אופקי שמתקיימים בו דרישות סימן ה' בפרק ב' לחלק ג', הנספח יכלול גם ניתוח הנדסי המסביר את תנועת האנשים דרך המוצא האופקי ופינוים אל מחוץ לבניין במקרה של שריפה או אירוע חירום אחר.
(ב) תקנת משנה (א) לא תחול -
(1) בבניין בן 4 קומות לכל היותר, המיועד למגורים בלבד, וכולל עד 24 דירות; לעניין זה, קומת מרתף וקומת מגורים ייכללו במניין הקומות האמור;
(2) בבניין ששטחו הכולל אינו עולה על 100 מטר מרובע ושאינו משמש להתקהלות או לאחסון חומרים מסוכנים.
(ג) המהנדס, לאחר שנועץ ברשות הכבאות, רשאי לפטור את עורך הבקשה מהגשת נספח תיאור אמצעים לבטיחות אש אם שוכנע כי הבניין נושא ההיתר איננו מחייב סידורי כבאות מיוחדים.
12. חובה להגיש מפה טופוגרפית בנכס בעל שיפוע
עולה שיפוע של קרקע הנכס על 10% יצרף המבקש לבקשתו מפה טופוגרפית.
13. מפה טופוגרפית (תיקון: תש"ם)
(א) מפה טופוגרפית תיערך בקנה-מידה 1:250.
(ב) במפה טופוגרפית יצויינו הדברים האלה:
(1) קווי רמה בהפרשי גובה של חצי מטר או הפרש אחר בהסכמת המהנדס;
(2) תחומי הנכס;
(3) הדרכים הגובלות עם הנכס, בין אם הן קיימות ובין אם הן מוצעות, ומפלסיהן;
(4) תעלות ושוחות לניקוז הנמצאות בנכס, בדרכים הגובלות או בסמוך להן;
(5) גבולותיו החיצוניים של הבנין המוצע;
(6) מפלסי הרצפות של כל הבנינים הקיימים בנכס והנמצאים במרחק של 10.00 מטרים מגבולות הנכס;
(7) מפלסי הרצפה הנמוכה ביותר בבנין המוצע.
13א. בקשה להיתר לשימוש חורג (תיקון: תשס"ו-25)
(א) בקשה להיתר לשימוש חורג בקרקע או בבנין, תיערך לפי הדרישות הקבועות בתקנות אלה לעריכת בקשה להיתר בניה, לרבות הדרישות בנושאי עומסים וביסוס הבנין, דרכי מילוט, בטיחות ונגישות, תברואה ובריאות ותקני חניה;
(ב) המהנדס רשאי לפטור את מבקש ההיתר מחלק מהדרישות לעריכת הבקשה כאמור בתקנת משנה (א), בהסתמך על בקשה להיתר בניה לגבי הנכס שהוגשה בעבר ועל ההיתר שניתן לפיה, ובלבד שהמהנדס שוכנע כי בנסיבות הענין ניתן לבדוק לפיהם את הבקשה להיתר לשימוש חורג.
(ג) בתקנה זו, "בקשה להיתר לשימוש חורג" לרבות בקשה להיתר לשימוש חורג שענינה הארכת תוקפו של היתר קודם לשימוש חורג.
14. נספחים במספר ובקנה-מידה שונים
(א) המהנדס רשאי להתיר הגשת נספחים לבקשה להיתר במספר עותקים שונה מהנקוב בתקנת משנה 9(א).
(ב) המהנדס רשאי להתיר עריכת נספחים בקנה מידה שונה מהנקוב בתקנות 4(א) ו-(ה), 5(א), 7(ב) 8 ו-13 (א).
15. בדיקת הבקשה על-ידי המהנדס (תיקון: תשמ"ט, תשס"ב)
(א) הוגשה בקשה להיתר לוועדה המקומית, והיא תואמת את הוראות תקנות אלה, את הל"ת ואת התכניות החלות על הנכס, יאשר המהנדס בכתב את הדבר.
(ב) בבקשה שאינה תואמת את ההוראות כאמור בתקנת משנה (א), יפרט המהנדס את מהותה ומידתה של הסטיה ויחווה דעתו בכתב לרבות לענין הגדרת הבקשה כסטיה ניכרת לפי סעיף 151 לחוק.
16. מתן היתר ותנאיו (תיקון: תש"ם, תשמ"ט, תש"ן, תשנ"ט, תשס"ג17, תשס"ו-23, תשס"ט, 33 תש"ע45)
(א) ועדה מקומית רשאית לתת היתר, לסרב לתיתו, לתקנו, לשנותו, להתלותו או לבטלו לפי סעיף 216 לחוק וכן להתנות בו תנאים, ובין השאר בענינים אלה:
(1) חמרי בניה לביצוע העבודה וכן בהתאם לתקנים הישראליים ת"י 755 ות"י 921, דליקותם של חמרי בניה אלה, בדיקת דרגת דליקותם או סיווגם בהתאם לדליקותם ושימושם.
(2) מראהו החיצוני של הבנין המוצע והתאמתו לבנינים בסביבתו;
(3) השלמת בנין שלא נבנה עד כדי הגבולות המותרים לפי ההיתר, ומתן צורה גמורה למראהו החיצוני בהתאם לבנינים בסביבה, לרבות ציפוי באבנים, הצבת מיכלי מים, מעקים רצופים, חדרי מדרגות, מרפסות וכיוצא באלה;
(4) מילויים וחפירות;
(5) התאמת מפלסי הנכס למערכת הדרכים והניקוז ולעיצוב נוף הסביבה;
(6) עבודות פיתוח מסביב לבנין המוצע:
(א) סלילת מדרכות, שבילים ובנייתם של קירות תומכים וגדרות;
(ב) נטיעת עצים וצמחים מסויימים ושמירה על עצים וצמחים מסויימים שבנמצא או העברתם;
(7) הריסתו של בנין אשר יש לו קשר עם העבודה המוצעת;
(8) מערכת איוור, תאורה, ביוב וניקוז, התקנת מעליות, אספקת מים, גז וחשמל, רשת טלפון, מיתקנים לאצירת אשפה וסילוקה ומיתקנים לבטיחות אש;
(9) מקומות חניה והגישה אליהם;
(10) מקלטים וסידורי בטיחות אחרים;
(11) סימון ותאורת אזהרה למניעת מכשולי טיסה;
(12) הבטחת יציבות הבנין במהלך העבודה;
(13) נקיטת אמצעי בטיחות להגנת הציבור והעובדים בביצוע העבודה, לרבות התקנת מנורות, פיגומים ומחיצות קרשים;
(14) מניעת הפרעה במהלך העבודה לתנועת רכב ולהולכי רגל בדרך ציבורית;
(15) נקיטת אמצעים למנוע הנחת חמרים, מכשירים, כלי עבודה או חפצים אחרים על דרך ציבורית, במהלך העבודה;
(16) סילוק כלים, מכשירים וחפצים אחרים מהנכס ומסביבתו לאחר השלמת העבודה;
(17) (בוטלה)
(18) התקנת חדרי מדרגות מוגנים בבנינים שאינם בנינים גבוהים או בנינים רביקומות.
(19)17 עריכת חוות דעת סביבתית, כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (תסקירי השפעה על הסביבה), התשס"ג-2003 (להלן - תקנות התסקירים), כדי שתסייע בבחינת ההשלכות הסביבתיות של ההיתר, ובעקבות הבחינה - התניית תנאים בהיתר לענין נקיטת אמצעים למניעת מפגעים סביבתיים, כהגדרתם בתקנות התסקירים; ואולם לא תידרש עריכת חוות דעת סביבתית בטרם ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את עמדתו בענין.
(20) אכלוס הבניין ומתן אישור לחיבור הבניין לתשתיות;
(21) הגשת בקשה לתעודת גמר וביצוע תנאים שקיומם נדחה עד לקבלת תעודת הגמר.
(ב) מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א)(10), רשאית הוועדה המקומית -
(1) על אף האמור בסעיף 17.10 שבתוספת השניה -
לסרב לתת היתר למקום לאסיפות בגלל קרבתו למקום המשמש לאחסנה או לייצור של חמרים העלולים לגרום נזק לאדם או לרכוש, אם קיבלה הוועדה חוות דעת מגורם מקצועי בר סמכא כי יש לעשות כן;
(2) להתנות את מתן היתר למקום לאסיפות הנועד ל-400 משתתפים או יותר, בהתקנת גופי תאורה של מערכת איתות חירום חזותית במקומות נוספים על אלה המפורטים בסעיף 17.32 לתוספת השניה.
(ג) בהיתר הבניה ייקבעו תנאים בדבר פינויה המתוכנן של פסולת הבנין אל אתר לסילוק פסולת בנין או לטיפול בה, במהלך העבודה ומיד לאחר השלמתה, זולת אם הכמות של פסולת הבנין מזערית להערכת המהנדס או שקיימות, לדעת הועדה המקומית, נסיבות מיוחדות המצדיקות פטור מחובת פינוי כאמור;
(ד) בהיתר להריסת בנין או חלק מבנין העשויים אסבסט, לפינוי של אסבסט מנכס, או לבניה בחלק מבנין או בקרקע בהם מצוי אסבסט, ייקבע כי תנאי לביצוע העבודה הוא קבלת אישור הוועדה הטכנית לפי תקנה 29(ה) לתקנות אבק מזיק.
(ה) ועדה מקומית לא תיתן היתר הכרוך בהעברה או בכריתה של עצים בוגרים כהגדרתם בסעיף 83ג לחוק אלא לאחר שהוצג לפניה רישיון לפי פקודת היערות; לא נתן פקיד היערות את עמדתו בתוך 30 ימים ממועד הפנייה אליו, תיתן הוועדה המקומית את היתר הבניה; מתן היתר הבניה אינו בא במקום רישיון לפי פקודת היערות.
16א. פרוטוקול (תיקון: תשל"ז, תשס"ב)
(א) ועדה מקומית, הדנה במתן היתרי בניה, תרשום פרוטוקול על דיוניה, שבו יירשמו החלטותיה וכן הסתייגויותיהם של חבריה בצירוף הנמקות.
(ב) חיווה היועץ המשפטי של רשות מקומית שהיא ועדה מקומית לפי סעיף 18 לחוק, או בא-כוח אחר שלה, את חוות דעתו המשפטית בקשר לבקשה, תירשם תמצית חוות הדעת בפרוטוקול. כמו כן תירשם בפרוטוקול תמצית חוות דעתו של המהנדס כמשמעה בתקנה 15.
16ב. חובת הנמקה (תיקון: תשמ"ט)
(א) ההחלטות שלהלן יהיו מנומקות:
(1) החלטה בהתנגדות למתן היתר שהוגשה לפי כל דין - אם דרש זאת המתנגד או מבקש ההיתר;
(2) החלטה לפי סעיף 157(א) לחוק להחזיר דיון לועדה המקומית.
(ב) אין בהוראות תקנת משנה (א) כדי לגרוע מהאמור בחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958.
17. חובת קיום הוראות התוספת השניה (תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תשנ"ב, תשנ"ה)
(א) לא יינתן היתר אלא בהתאם להוראות המפורטות בתוספת השניה וכל היתר יותנה בתנאי כי העבודה תבוצע בהתאם להוראות האמורות.
(ב) ועדה מקומית רשאית להתנות היתר להוספה לבנין קיים, שינויו, תיקונו או הריסתו של חלק מבנין קיים בתנאי שהחלק אשר לגביו לא ניתן היתר יותאם להוראות התוספת השניה, ובלבד שקיים קשר בין החלק האמור ובין העבודה המוצעת, זולת אם יש הוראה מיוחדת אחרת לגביו בתוספת השניה.
(ג) מתן היתר לפי תקנות אלה אינו בא להסיר אחריות מהמבקש, מעורך או עורכי הבקשה, ממתכנן שלד הבנין ומהאחראי לביצוע השלד, בשל נזקים שייגרמו כתוצאה מאי קיום ההוראות המפורטות בתוספת השניה.
(ד) מקום שבתקנות אלה מוטלת חובה לביצוע פעולה אחר גמר הבניה ובאמצעות מתקנים שיש להתקינם על פי תנאי ההיתר, יצא בעל ההיתר ידי חובתו אם יתקין את המיתקנים הדרושים לביצוע פעולה זו.
17א. הוראות לעניין אתר (תיקון: תשס"ח) 30
(א) בתקנה זו -
"אתר" ו"גורם אחראי" - כהגדרתם בתוספת החמישית;
"בניין" - לרבות חלק מבניין.
(ב) התוספת השניה תחול לגבי אתר, בכפוף לקבוע בתוספת החמישית.
(ג) בבניין חדש המוקם בתחום אתר, יתקיימו הוראות התוספת השניה, למעט בניין משוחזר שלגביו יחולו הוראות התוספת החמישית.
(ד) בקשה להיתר בניה באתר, שאינה לבניין חדש, תוגש לוועדה המקומית בידי הגורם האחראי על פי הוראות התוספת החמישית; ואולם רשאית הוועדה המקומית לתת את ההיתר, אף שלא בהתאם להוראות התוספת החמישית, ובלבד שיתקיימו בבקשה להיתר שני תנאים אלה:
(1) הוגשה חוות דעת של הגורם האחראי הקובעת כי לא ניתן או שאין זה מעשי למלא אחר ההוראות הקיימות או חלקן בלי לפגוע בערך השימורי של האתר;
(2) הוגשה חוות דעת של בעל מקצוע הקובעת כי אין בסטיה המבוקשת מן ההוראות הקיימות, כדי לפגוע בבטיחות המבקרים והמשתמשים באתר, או כי נקיטת אמצעים אחרים, כגון הצבת שלטי אזהרה, יש בה כדי להבטיח את הבטיחות כאמור.
(ה) אם הגורם האחראי אינו רשות ציבורית, תהא הוועדה המקומית רשאית להתנות את מתן ההיתר, כאמור בתקנת משנה (ד), בהגשת חוות דעת מבעל מקצוע נוסף שיהיה מוסכם על הצדדים, וההיתר יינתן בהסתמך על חוות דעתו.
18. היתר ועתקיו (תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תשנ"ב, תשס"ו)
(א) היתר ייערך בטופס 3 שבתוספת הראשונה וייחתם בידי יושב ראש הוועדה המקומית או יושב ראש ועדת המשנה של הוועדה המקומית והמהנדס.
(ב) להיתר יצורף עותק מכל נספח לבקשה, חתום בידי יושב ראש הועדה המקומית או המהנדס, ועתקי הנספחים כאמור יהוו חלק בלתי נפרד ממנו.
(ג) עותק אחד של ההיתר יישמר במשרדי הועדה המקומית.
(ד) עותק שני של ההיתר יוחזק בידי מנהל העבודה באתר הבניה ויוצג, לפי בקשתו, לאדם שהורשה לכך על-ידי הועדה המקומית, הועדה המחוזית, רשות הבריאות, הרשות המקומית או מפקדת הג"א, לשוטר או לכבאי.
(ה) במקום בולט לעין בחזית הנכס יוצב, למשך תקופת הבניה במקום, שלט ברור וקריא שיצוינו בו היתר הבניה ותיאור מהות ההיתר.
19. אגרות
בעד מתן היתר ישולמו האגרות שנקבעו בתוספת השלישית.
19א. הצמדה למדד (תיקון: התשמ"ד2, תשס"ב, תשס"ג)
(א) סכומי אגרות הבניה המפורטים בתוספת השלישית יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון) לפי שיעור השינוי במדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב) בתקנה זו -
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון;
"המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם ביום כ"ט בחשון התשס"ב (15 בנובמבר 2001).
(ג) שר הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את סכומי האגרות המפורטים בתוספת השלישית כפי שעודכנו לפי תקנות משנה (א) ו-(ב).
20. תוקפם של החלטה לתת היתר ושל היתר (תיקון: התשל"ג, התש"ם, תשנ"ו, תשנ"ח)
(א) החלטת מוסד תכנון לתת היתר או לחדשו, תיחשב כבטלה בתום שנה מהיום שבו הודיע מוסד התכנון למבקש על אישור בקשתו, אם במשך התקופה האמורה לא הוצא ההיתר; מוסד תכנון רשאי להאריך את התקופה בשנה נוספת אם ראה צורך לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ב) תוקפו של היתר הוא לשלוש שנים מיום הוצאתו, ואולם מוסד התכנון המוציא את ההיתר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לתת היתר לתקופה של עד חמש שנים, אם שוכנע כי היקפו ומורכבותו של נושא ההיתר מצדיקים זאת.
(ג) לא הוחל בעבודה או בשימוש בתוך שנה מיום הוצאת ההיתר, בטל ההיתר.
(ד) הופסקה העבודה לתקופה העולה על שנה בטל ההיתר.
20א. חידוש היתר (תיקון: תשנ"ח)
(א) מוסד התכנון יחדש את תוקפו של היתר, לבקשת בעל ההיתר או בעל זכות בנכס, במקרים אלה:
(1) הוחל בעבודה אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו של היתר כאמור בתקנה 20(ב);
(2) ההיתר פקע לפי הוראות תקנה 20(ג) או (ד).
(ב) לא יחודש תוקפו של היתר אם קיימת מניעה בדין לחידושו.
(ג) חידושו של היתר לפי תקנה זו יהיה לשנתיים ממועד פקיעתו, ואולם מוסד התכנון רשאי לחדשו לשנה נוספת, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ד) חל שינוי בזהות בעל היתר או בעל זכויות בנכס, רשאי מוסד התכנון, לבקשת בעל ההיתר או בעל הזכויות החדש בנכס, להוציא את ההיתר המחודש על שם הבעל החדש של ההיתר או של הזכויות בנכס.
(ה) גרמו שריפה, הרס או אירוע אחר נזק לבנין, והבנין ניתן לשיקום בהתאם להיתר שעל פיו הוקם, תחדש הועדה המקומית את ההיתר בהתאם לבקשת בעל ההיתר אם אין מניעה תכנונית לכך, ובלבד שתנאי ההיתר אינם סותרים את החוק או תקנות לפיו, לרבות הוראותיה של תכנית החלה על המקום; חל שינוי בבעלות או בזכויות בנכס, יוצא ההיתר המחודש על שם הבעל או בעל הזכויות החדש בנכס.
20א1. תצהיר על גמר עבודות של מקלט (תיקון: התשל"ח, התשמ"ג, התשנ"ח)
(א) בכל היתר לבנין או לתוספת בנין המחייב, על פי כל דין, הקמת מקלט אחד או יותר, או המחייב שינויים במקלט, ימסור האחראי לביצוע השלד תצהיר לועדה המקומית, בנוסח שבתוספת הרביעית, בדבר ביצוע העבודות האמורות, לא יאוחר מהדיווח בדבר הביקורת על גמר הקמת השלד; המשך בניה באותו בנין, ללא מתן תצהיר כאמור יראו כבניה ללא היתר.
(ב) החובות המנויות בתקנת משנה (א) יפורטו בהיתר.
(ג) שר הפנים רשאי לפטור סוגים של מבקשי היתר בנייה מקיום הוראות תקנה זו.
20ב. התרת שינויים בהיתר בידי המהנדס (תיקון: תשנ"ב)
על התרת שינויים בהיתר בידי המהנדס, לפי סעיף 145(ה) לחוק יחולו הוראות תקנות התכנון והבניה (התרת שינויים בהיתר בידי מהנדס ועדה מקומית), התשנ"ב-1992, ואולם הגשת הבקשה לשינויים כאמור תהיה לפי טופס 2 בתוספת הראשונה.
21. תעודת גמר (תיקון: התשמ"ג, תשנ"ב, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ב-11, תשס"ו24, תשס"ט) 33
(א) לפי בקשת בעל ההיתר יוציא לו המהנדס תעודה המעידה כי כל הבניה בוצעה בהתאם להיתר ולתנאיו (להלן תעודת גמר).
(ב) בעל ההיתר יגיש למהנדס בקשה לתעודת גמר לא יאוחר משנה ממועד מתן אישור הרשות המאשרת לפי סעיף 157א(ה), (ה1) או (ה2) לחוק או ממועד פניית המורשה להיתר לגופים המנויים בסעיף 157א(ה2)(3) לחוק ובהוספה לבנין קיים , שינויו או תיקונו - לא יאוחר משנה ממועד השלמת התוספת, השינוי או התיקון; יושב ראש הועדה המקומית והמהנדס כאחד, רשאים, מטעמים מיוחדים שיפרטו בהחלטתם ובתנאים הנראים להם נחוצים בנסיבות הענין, לדחות את המועד למתן תעודת גמר לתקופה שלא תעלה על שנה נוספת.
(ב-1) תעודת גמר בחתימת ידו של המהנדס תהא ראיה לקיום תנאי ההיתר.
(ב-2) (בוטלה)
(ג) בקשה לתעודת גמר תיערך לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה; טופס כאמור אפשר להשיג במשרדי כל ועדה מקומית.
(ד) אם לדעת המהנדס נעשתה והושלמה העבודה בהתאם להיתר וקויימו הוראות תקנות אלה ותנאי ההיתר שקיומם לא נדחה לפי תקנת משנה (א), יתן לבעל ההיתר תעודת גמר חתומה בידו וערוכה לפי טופס 5 שבתוספת הראשונה.
(ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד), לא תינתן תעודת גמר לבנין אלא לאחר שמתכנן שלד הבנין מסר למהנדס הודעה בכתב שקיימת תכנית קונסטרוקציה מעודכנת ושהיא נמצאת במשמורתו במקום שיפרט בהודעה.
(ו) המהנדס רשאי לדרוש כי תכנית הקונסטרוקציה תוצג לפניו לפני מתן תעודת הגמר.
(ז) ניתן אישור הרשות המאשרת כאמור בתקנת משנה (א), קודם שנסתיימו כל העבודות הכלולות בהיתר הבניה, והופקדה בידי הוועדה המקומית ערבות בנקאית כאמור בסעיף 157א(ה1) לחוק, תוחזר למבקש עם תעודת הגמר, הערבות הבנקאית האמורה.
21א. ערבות לביצוע תנאי ההיתר להוספה, שינוי או תיקון בנין קיים (תיקון: תשס"ב11)
(א) ועדה מקומית תתנה מתן היתר בניה להוספה לבנין קיים, שינויו או תיקנו בכך שבעל ההיתר יפקיד בועדה המקומית ערבות בנקאית או אוטונומית (להלן הערבות) להבטחת קיום תנאי ההיתר, על ידי בעל ההיתר; סכום הערבות יהיה צמוד למדד כמשמעו בתקנה 19א(ג).
(ב) הערבות תהיה בגובה של פי עשרה משיעור האגרה לפי תקנה 19 ובלבד שלא תפחת מסך של 5,000 שקלים חדשים ולא תעלה על סך של 100,000 שקלים חדשים; הסכומים הנקובים בתקנה משנה זו ישתנו לפי שיעור עליית המדד כמפורט בתקנה 19א; שר הפנים יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכומים המעודכנים בהתאם לקבוע בתקנה 19א(ד).
(ג) הועדה המקומית תהיה רשאית לפטור את בעל ההיתר מהפקדת ערבות, כולה או חלקה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ד) בעל ההיתר יבטיח כי תוקפה של הערבות יהיה עד למתן האישור או תעודת הגמר כאמור בסעיף קטן (ה), ויאריכה 3 ימים לפחות טרם פקיעתה.
(ה) הועדה המקומית תחזיר לבעל ההיתר את הערבות, עם מתן האישור בידי הרשות המאשרת לפי סעיף 157א לחוק, אם עם מתן תעודת גמר לפי תקנה 21, לפי המוקדם מביניהם.
(ו) לא קיים בעל ההיתר את תנאי ההיתר, כולם או חלקם, או שלא האריך את תוקפה של הערבות כאמור בתקנה משנה (ד), תהא רשאית הועדה המקומית לחלט את הערבות, כולה או חלקה, ולהשתמש בתמורתה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה בקיום התנאים האמורים ובלבד שתיתן לבעל ההיתר הודעה מוקדמת של ארבעה עשר ימים על כוונתה לחלט את הערבות.
(ז) החליטה הועדה לחלט חלק מהערבות, או שלא השתמשה במלוא הכספים שחילטה לצורך קיום תנאי ההיתר ולכיסוי הוצאותיה תשיב לבעל ההיתר את הכספים הנותרים מיד עם תום קיום תנאי ההיתר וכיסוי הוצאותיה; כספים אלה יישאו הצמדה למדד כמפורט בתקנת משנה (א).
22. היתרי בניה לבנינים מסויימים3
היתרי בניה לבנינים המיועדים לעסקים, מלאכות ותעשיות המחוייבים ברשיון לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח1968, או לבנינים המיועדים למטרות ציבוריות או בריאות, יינתנו על-ידי הועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הבריאות.
23. (בוטלה) (תיקון: תשל"ד)
24. (בוטלה) (תיקון: תשמ"ג)
25. ביטול
בטלים:
(1) תקנות בנין ערים (רשיונות);
(2) תקנות תכניות בנין ערים (תרשימים);
(3) תקנות בנין ערים (בניני עראי);
(4) חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז המרכז (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון ערים של מחוז המרכז), תשט"ז-1955;
(5) חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז תל-אביב (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז תל-אביב), תשי"ח-1958;
(6) חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז ירושלים (פיקוח על בנינים והקמתם), תשי"ח-1958;
(7) חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הדרום (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז הדרום), תש"ך-1960;
(8) חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז חיפה (שטח תכנון עיר של חיפה) (פיקוח על בנינים והקמתם), תש"ך-1960;
(9) חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הצפון (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון ערים של מחוז הצפון), תש"ך-1960;
(10) חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז חיפה (פיקוח על בנינים והקמתם בשטחי תכנון עיר של מחוז חיפה) תשכ"א-1961;
(11) חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז ירושלים (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), תשכ"ו-1965;
(12) חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז תל-אביב (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), תשכ"ג-1963;
(13) חוק עזר לועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז חיפה (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), תשכ"ד-1964;
(14) חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הצפון (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), תשכ"ד-1964;
(15) חוק עזר לועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר, מחוז הדרום (טפסים לבקשת היתר בניה ולהיתר בניה), תשכ"ד-1964;
(16) תקנות התכנון והבניה (אגרת היתר לחממה), תשכ"ח-1968; להלן - החיקוקים המבוטלים).
26. הוראות מעבר
על בקשה להיתר ובקשה לחידוש היתר לגבי בנין שלא הוחל בעבודה, שהוגשו עד תום שלושה חדשים מיום פרסומן של תקנות אלה ברשומות ועל בקשה לחידוש היתר אשר ניתן לפי החיקוקים המבוטלים לגבי בנין שהוחל בעבודה, יחולו החיקוקים המבוטלים.
תוספת ראשונה16,13
(תקנה 2(א))
(תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ג18, תשס"ה22, 21, תשס"ו-23)
תוספת שניה (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ט, תש"ס, תשס"א, תשס"ב-15, תשס"ג18, תשס"ה19, תשס"ו23, 24, תשס"ז28, 29, תשס"ח40, תשס"ט, תש"ע)
(תקנה 17)
חלק א': מיתקני תברואה (תיקון: תשס"ז) 31
1.01 התקנת מיתקני תברואה (תיקון: תשס"ז) 31
מיתקני תברואה ייבנו ויותקנו בהתאם להל"ת, לכללי המים (אבזרים לצורכי בית), התשכ"ד1964, ולתקן ישראלי, ת"י 1205 על חלקיו מלבד חלק 5 (להלן תקן 1205).
1.02 חובה לספק מי שתיה (תיקון: תשס"ז) 31
(א) לכל בנין המיועד לשימוש בני אדם יסופקו מים באיכות של מי שתיה בהתאם לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתיה), התשל"ד-1974.
(ב) המהנדס רשאי, באישור רשות הבריאות ומטעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים לאופי השימוש בבנין, לפטור בנין או חלק ממנו מהוראות פרט משנה (א).
1.03 הפרדה בין מי שתיה ומים שאינם מי שתיה (תיקון: תשס"ז) 31
בנכס שמותקנת בו מערכת לאספקת מים שאינם מי שתיה, תותקן אותה מערכת בנפרד מהמערכת לאספקת מי שתיה, כמפורט בהל"ת.
1.04 צנרת ואבזרי מערכת לאספקת מים (תיקון: תשס"ז) 31
צנרת ואבזרי מערכת לאספקת מים, בבנין ומחוץ לבנין -
(1) יתוכננו וייבנו באופן המבטיח את פעולתם התקינה;
(2) יתקיימו בהם דרישות ההל"ת והתקן הישראלי, ת"י 1205.1 - התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם - מערכת שרברבות: מערכת הספקת מים קרים וחמים 5.
1.05 התקנת מד-מים ושסתום מפסיק (תיקון: תשס"ז) 31
(א) חיבור מערכת לאספקת מים בבנין יבוצע באמצעות מד-מים ראשי ומדי-מים נפרדים לכל צרכן מים בבנין וכמפורט בהל"ת.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), המהנדס רשאי לפטור מהתקנת -
(1) מד-מים נפרד, בהתקיים תנאים אלה:
(א) הבנין או חלק ממנו בו לא מותקן מד-מים נפרד אינו מיועד או משמש למגורים;
(ב) בוצעה הכנה להרכבה עתידית של מד-מים נפרד;
(ג) לבנין או לחלק ממנו הותקן מד-מים ראשי המודד את צריכת המים הכללית;
(2) מד-מים ראשי, בהתקיים תנאים אלה:
(א) לבנין אין צריכת מים משותפת;
(ב) לכל יחידה בבנין מותקן מד-מים נפרד;
(ג) כל מדי-המים של הבנין מותקנים סמוך לנכס;
(ד) הבנין אינו בנין גבוה או בנין רב קומות.
(ג) הותקנה בבנין מערכת לכיבוי אש במים, יותאם מד-המים הראשי לדרישות המיוחדות המפורטות בהל"ת לענין זה.
(ד) להפסקת פעולתה של מערכת לאספקת מים בבנין, יותקן לצד מוצאו של מד-המים הראשי, שסתום מפסיק ראשי; השסתום יותקן במקום שהגישה אליו נוחה ועל פי המפורט בהל"ת.
1.06 כמות ולחץ המים (תיקון: תשס"ז) 31
(א) אספקת המים תהא בכמות ובלחץ המאפשרים את פעולתם התקינה והשקטה של מיתקני התברואה בתנאי שימוש רגילים.
(ב) לחץ וספיקת המים וקוטרם של הצנרת ואבזריה יתאימו לדרישות ההל"ת ויתוכננו לפי ההל"ת; כאשר לחץ המים של רשת האספקה הציבורית אינו מתאים לנדרש, יינקטו אמצעים להתאמת לחץ המים כמפורט בהל"ת.
(ג) במקרים שבהם נדרשת התקנתם של מכלי כובד ליניקת מים לצורך הגברת לחץ, יותקנו המכלים בכמות ובנפח הנדרשים על פי ההל"ת; איכות המים במכלים תובטח על פי המפורט בהל"ת.
1.07 התקנת מערכת לאספקת מים חמים (תיקון: תשס"ז) 31
(א) מערכת לאספקת מים חמים תותקן בכל הקבועות בבנין או בחלק ממנו, במקרים שבהם נדרשת אספקת מים חמים על פי ההל"ת.
(ב) המהנדס רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו הנוגעים לאופי השימוש בבנין, לפטור מהתקנת מערכת לאספקת מים חמים בבנין או בחלק ממנו, לפי פרט משנה (א).
(ג) מערכת לאספקת מים חמים תהא אחת או יותר מסוגי המערכות המפורטות בהל"ת ותותקן על פי המפורט בתקנות אלה ובהל"ת.
1.08 אמצעי בטיחות והגבלת טמפרטורה במערכת לאספקת מים חמים (תיקון: תשס"ז) 31
מערכת לאספקת מים חמים תצויד באמצעי בטיחות כמפורט בהל"ת, ובכלל זה שסתומי בטיחות, מכלי התפשטות, מד לחץ ואמצעים להגבלת טמפרטורת המים החמים אשר יבטיחו כי טמפרטורת המים לא תעלה על המפורט להלן:
(1) טמפרטורת המים החמים במערכת מי צריכה חמים בלא סחרור, לא תעלה על c55;
(2) טמפרטורת המים החמים במערכת מי צריכה חמים מסוחררת, לא תרד מ- c55 בנקודת החזרה לאוגר;
(3) בבנינים לאוכלוסיה רגישה, טמפרטורת המים החמים בנקודת המוצא לא תעלה על c45;
לענין פרט זה, "בנין לאוכלוסיה רגישה" - מעון המשמש או נועד לשמש, כולו או חלקו, מקום מגורים או מקום שהייה לילדים, לזקנים, לבעלי מום גופני או ללוקים בשכלם, והכל כשהם מחוץ למשפחתם, או מוסד כהגדרתו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993, ולרבות בית ספר, גן ילדים, מעון יום וכל מוסד חינוכי אחר, בתי חולים ומרפאות.
1.09 חובת התקנת מערכת סולרית (תיקון: תשס"ז) 31
(א) בבנין תותקן מערכת סולרית לאספקת מים חמים.
(ב) במכלי אגירה ובקולטים, שיותקנו על גגו של בנין, יקוימו לשביעות רצונה של הוועדה המקומית, הוראות אלה:
(1) המכל והקולט לא יהוו מפגע חזותי;
(2) המכלים ירוכזו במבנה או במבנים שישתלבו מבחינה ארכיטקטונית בבנין כולו;
(3) הצבע של מכל האגירה יהא לבן, אלא אם כן קבעה הוועדה המקומית אחרת.
(ג) במערכת סולרית תותקן מערכת גיבוי כדי לספק אנרגיה לחימום מים למקרים שבהם מקור קרינת השמש אינו מספיק למטרה זו.
(ד) הוראות פרט זה לא יחולו על בנין רב-קומות ועל בנין או חלק מבנין, המיועדים כולם או מקצתם לתעשיה, למלאכה או לבית חולים.
(ה) ראתה הוועדה המקומית כי מחמת הצללת הבנין שלהקמתו מבוקש היתר, אין אפשרות לנצל את אנרגיית השמש ניצול של ממש, או שהתקנת מערכת סולרית על הבנין תיצור מפגע ארכיטקטוני בלתי סביר, רשאית היא לפטור את מבקש ההיתר מהוראות פרט זה, לגבי הבנין כולו או לגבי חלק ממנו; ואולם לא תיתן הוועדה המקומית פטור לפי פרט זה, אלא לאחר שנתמלאו התנאים המפורטים בסעיף 149 לחוק.
1.10 מניעת בזבוז מים (תיקון: תשס"ז) 31
(א) מיתקני תברואה יתוכננו ויותקנו באופן שימנע בזבוז מים ושתידרש כמות מים מינימלית להפעלתם, לניקוים ולאחזקתם כהלכה.
(ב) אבזרים שיותקנו במערכת לאספקת מים יהיו אבזרים חוסכי מים כנדרש בהל"ת.
(ג) מערכת לאספקת מים חמים תכלול אמצעים לסחרור מים בהתאם להל"ת.
1.11 התקנת מכשירי בטיחות (תיקון: תשס"ז) 31
(א) במיתקני תברואה יותקנו מכשירי בטיחות ואמצעים להגבלה ולוויסות טמפרטורת המים, לרבות בקו סניקה של מערכת מתזים, כמפורט בהל"ת.
(ב) הבידוד של צינורות ואבזרי מיתקני תברואה יהיה מחומר בלתי דליק בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 755 - תגובות בשריפה של חומרי בניה - שיטות בדיקה וסיווג 7.
1.12 שטיפה וחיטוי של מערכת מי שתיה (תיקון: תשס"ז) 31
לאחר תיקון או התקנה של מערכת מי שתיה או כל חלק ממנה, יבוצעו בה שטיפה וחיטוי כמפורט בהל"ת, לפני שייעשה בה שימוש.
1.13 קבועות שרברבות (תיקון: תשס"ז)
קבועות שרברבות יהיו עשויים מחומר חלק ובלתי סופג ויותקנו בצורה המאפשרת גישה נוחה לניקוי ולשימוש וכמפורט בהל"ת.
1.14 סידורים תברואיים (תיקון: תשס"ז) 31
(א) בכל דירה וחלק אחר מבנין המיועד לשימוש בני אדם יותקנו סידורים תברואיים בכמות מספקת כנדרש בהל"ת.
(ב) מידות מרחבי השימוש יתאימו לנדרש בהל"ת.
1.15 בית שימוש בבנין ציבורי (תיקון: תשס"ז) 31
(א) בבית שימוש בבנין ציבורי כהגדרתו בסעיף 158ב לחוק, יהיה שטח המדור המיועד לנשים ומספר הקבועות שבו בהתאם לקבוע ב"טבלאות סידורים תברואיים מינימליים בבבנינים" שבהל"ת (בפרט זה - הטבלאות), לפי סוג הבנין.
(ב) במוסדות חינוך, בתי תפילה ובמוסדות קהילתיים אחרים, שלגביהם יוכיח מבקש ההיתר, להנחת דעתו של המהנדס ובהתייעצות עם משרד הבריאות, כי מספר הנשים הצפויות להשתמש בבנין שיוקם, קטן ממספר הגברים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לנשים ומספר הקבועות שבו מזה של הגברים, בהתאם לקבוע בטבלאות; ואולם במוסדות חינוך ובמוסדות קהילתיים אחרים בהם מספר הגברים הצפויים להשתמש בבנין קטן ממספר הנשים, יופחת השטח בבית השימוש הציבורי לגברים ומספר הקבועות שבו, בהתאם לקבוע בטבלאות.
(ג) בבית שימוש ציבורי, המצוי בחלקו של בנין הפתוח לקהל הרחב, תותקן יחידת החתלה לשימוש הציבור בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 5115 חלק - 3 יחידות החתלה: יחידות החתלה לשימוש ציבורי 8; יחידת ההחתלה תותקן במדור המיועד לגברים ובמדור המיועד לנשים ובאופן שיהיה נגיש גם לאדם עם מוגבלות; בבית שימוש כאמור שבו קיים גם מדור לגברים ולנשים כאחד, ניתן להסתפק בהתקנת יחידת ההחתלה בו בלבד ובתנאי שלא תיפגע האפשרות להשתמש בתא לפי ייעודו.
1.16 מערכת הביוב והנקזים (תיקון: תשס"ז) 31
(א) מערכת הביוב והנקזים תיבנה באופן שלא תיסתם ולא יצטברו בתוכה זוהמה או משקעים.
(ב) במערכת הביוב והנקזים יהיו מספר מספיק של פתחי ניקוי במקומות נוחים לגישה לצורך ניקויה.
1.17 חובת חיבור לביוב ציבורי (תיקון: תשס"ז) 31
כל בנין שהותקנו בו קבועות שרברבות ובקרבתו קיים ביוב ציבורי, יחובר לביוב כאמור.
1.18 טיהור שפכים ופסולת (תיקון: תשס"ז) 31
לא יסולקו לאדמה, למקוה מים או לזרם מים, שפכים ופסולת ממיתקני תברואה העלולים לזהם מים עיליים או תת-קרקעיים, אלא אם כן הותקן מיתקן או נעשה סידור לטיהורם.
1.19 מניעת הצפה על ידי זרימה חוזרת של שפכים (תיקון: תשס"ז)
עלולים שפכים לחדור אל מערכת נקזים של שרברבות על ידי זרימה חוזרת, יותקנו סידורים מתאימים למניעת הצפתו של הבנין או הנכס.
1.20 אמצעי מניעה נגד זרימה חוזרת של שפכים (תיקון: תשס"ז) 31
בכל בנין יותקנו אמצעי הגנה נגד זרימה חוזרת של שפכים אל קבועות, מכלים או מכשירים שזיהומם מהווה סכנה מיוחדת לבריאות; במקרים אלה יחוברו הקבועה, המכל או המכשיר בדרך עקיפה אל מערכת הנקזים של הבנין כמפורט בהל"ת.
1.21 איוור צינורות (תיקון: תשס"ז) 31
הצינורות בבנין יאוורו על ידי סחרור אוויר, כדי למנוע בתנאי שימוש רגילים התרוקנות המחסומים מפעולות גישות, שאיפה או שבירת חתמי המים כמפורט בהל"ת.
1.22 סיים איוור (תיקון: תשס"ז) 31
כל סיים איוור יגיע אל איוור החוץ ויותקן בגובה ובאופן שתימנע סתימתו או החזרת אוויר דרכו לבנין כמפורט בהל"ת.
1.23 מערכת סילוק שפכים פרטית (תיקון: תשס"ז) 31
בבנין כאמור בפרט 1.17, אשר המהנדס אישר כי אין בקרבתו ביוב ציבורי, תותקן מערכת סילוק שפכים פרטית שתאושר על ידי רשות הבריאות, ועל פי המפורט בהל"ת.
1.24 אמצעים לטיפול במי גשם (תיקון: תשס"ז) 31
מי גשם מגגות, מרצפות, ממרפסות ומכלל שטח הנכס יטופלו כמפורט להלן:
(1) הם יוחדרו לקרקע בתחום הנכס ובלבד שמדובר בקרקע מחלחלת;
(2) שוכנע המהנדס כי אין קרקע מחלחלת בנכס - יוחדרו מי הגשם לקרקע מחלחלת בנכס סמוך ובלבד שהתקבלה על כך הסכמת בעל הנכס הסמוך; בפסקה זו, "נכס סמוך" - נכס הגובל בנכס נושא הבקשה או מצוי בקרבתו, ובכלל זה שטח ציבורי בבעלות רשות מקומית;
(3) שוכנע המהנדס כי אין דרך להחדיר את מי הגשם לקרקע מחלחלת כאמור בפסקאות (1) ו-(2), יסולקו המים למערכת ניקוז או תיעול, שאינה מחוברת למערכת הביוב, באופן שלא ייגרם כל נזק או מפגע לבנין או לסביבה, הכל כמפורט בפרק 7 בהל"ת;
(4) החדרת מים לקרקע באזורי תעשיה טעונה אישור של רשות הבריאות.
1.25 אספקת מים בבנין גבוה או רב-קומות (תיקון: תשס"ז) 31
(א) בכל בנין גבוה ובנין רב-קומות יחובר לכל קו אספקת מים לצורכי כיבוי, שסתום חד-כיווני בקוטר של "4 להסנקת מים מרכב כבאות לכל ברזי הכיבוי שבבנין.
(ב) התכניות של מערכת לאספקת מים בבנין גבוה או רב-קומות טעונות תיאום עם מפעל אספקת מים מקומי ועם רשות הכבאות ואישור המהנדס; לענין פרט משנה זה, "מפעל אספקת מים מקומי" - מפעל לאספקת מים, עירוני, אזורי או אחר, שאושר על ידי הרשות המקומית ורשות הבריאות.
1.26 חובת בדיקה (תיקון: תשס"ז) 31
(א) חומרים ומוצרים של מיתקן תברואה ואופן התקנתם, ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת בהתאם להוראות חלק זה, להל"ת, לתקן 1205 ולהוראות האחראי לביקורת על התקנתו של מיתקן תברואה, אם ניתנו הוראות כאלה ובמידה שאין בהן כדי להקל על ההוראות שבחלק זה, בהל"ת או בתקן 1205.
(ב) נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומרים או מוצרים של מיתקן תברואה, או אופן התקנתם, אינם בהתאם להוראות חלק זה, להל"ת, להוראות האחראי לביקורת או לתקן ישראלי ת"י 1205.0 - התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם: כללי 9, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לוועדה המקומית, בתוך שבעה ימים.
(ג) מבקש ההיתר ימסור לוועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לביקורת ומתכנן מיתקן התברואה בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון החומרים, המוצרים או אופן ההתקנה, בהתאם להל"ת או לתקן, לפי הודעת המעבדה המאושרת.
חלק ב': גדלם, איוורם ותאורתם של חלקי בנין
סימן א': פרשנות (תיקון: תשס"ח) 40
2.01 הגדרות (תיקון: תש"ם, תשנ"ב, תשס"ב, תשס"ה19, תשס"ח) 40
בחלק זה -
"גובה" - המרחק האנכי בין המפלס העליון של רצפה לבין המפלס התחתון של תקרה או תקרת משנה באותו חלל;
"חדר מגורים" - חדר המיועד למגורים, למעט מטבח, חדר שירות, פרוזדור ומרפסת;
"חדר שירות" - חדר אמבטיה, בית שימוש, מזווה או חדר ארונות;
"חלון" - פתח המשמש אמצעי תאורה ואיוור טבעיים והפונה לשמים, לרחוב, למרפסת הסגורה בתריס בלבד או לחצר, לרבות אשנב, דלת מזוגגת או פתח אחר כיוצא באלה;
"חצר חיצונית" - חצר הגובלת בצד אחד או יותר עם דרך או שטח פתוח אחר;
"יציע" ו"עליית גג" - כמשמעותם בתוספת השלישית;
"מטרה עיקרית" ו"מטרת שירות" - כמשמעותם של מטרה עיקרית ומטרה של מתן שירותים נילווים כמתואר בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992;
"צינור איוור" - חלל מוקף קירות המזדקף עד מעבר לגג והמשמש מוצא לאדים ולאוויר מזוהם מחדרי השירות וחדרים אחרים בבנין;
"קיר מסך" - קיר חיצון העשוי ברובו זכוכית;
"רוחב מינימלי" - מרחק מינימלי בין חלקי בנין הנמדד על ידי ניצב;
"שטח" - שטח רצפתו של חלק בנין הנמדד בין קירותיו;
"שטח חלון" - שטח הפתח שבו מותקן החלון, לפי מידות הבניה החיצוניות, המינימליות;
"תקרת משנה" - תקרה לצורף אקוסטיקה או קישוט המותקנת מתחת למפלסה התחתון של תקרה.
2.02 שמירת דינים
הוראות חלק זה אינן באות לגרוע מכוחן של תקנות המלאכות והתעשיות (הסדרתן).
סימן ב' : גדלם של חלקי בנין
2.03 גובה מינימלי של חלקי בנין (תיקון: תשנ"א, תשנ"ב, תשס"ח) 40
(א) גבהו של חלק בנין המפורט להלן בטור א' לא יפחת ממספר המטרים (להלן - מ') המצויין לצדו בטור ב':
טור א' טור ב'
חלק הבנין גובה מזערי במ'
(1) מרתף המשמש למטרת שירות 2.05
(2) מקלט או מחסה לשעת חירום 2.00
(3) חדר שירות, פרוזדור פנימי ומקום שנועד
למטרת שירות ושלא נקבעה לגביו הוראה מיוחדת 2.05
(4) חדר הנועד למטרה עיקרית
ושלא נקבעה לגביו הוראת מיוחדת 2.50
(5) חדר בעליית גג הנועד למטרה עיקרית 1.80
ובחלקו העליון לפחות 2.50
(6) חדר בעלית גג הנועד למטרת שירות 1.80
ובחלקו העליון לפחות 2.05
(7) חנות 2.75
(8) יציע 2.20
(9) החלל שבין יציע לבין הרצפה שמתחתיו 2.20
(10) מקום הנועד לחניה כמטרה עיקרית 2.40
(11) מקום הנועד לחניה כמטרת שירות 2.05
(ב) על הגובה המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף 2.04, ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות בגובה נמוך יותר, אם קיומם או הקמתם של קורות, כוכים, ארובות אוויר וכיוצא באלה מצדיקים זאת;
(ג) בגובה של חלק מבניין יתקיימו גם הדרישות בפרטים 3.1.2.5, 3.2.2.4, 3.8.2.2 ו-3.2.1.4 בחלק ג'.
2.04 שטח מינימלי של חלקי בנין ורוחב מינימלי בין קירות (תיקון: תש"ם, תשנ"א)
(א) שטחו של חלק בנין המפורט להלן בטור א' לא יפחת ממספר המטרים המרובעים (להלן - מ"ר) המצויין לצדו בטור ב' והרוחב המינימלי בין קירותיו לא יפחת ממספר המ' המצויין לצדו בטור ג':
טור א' טור ב' טור ג'
חלק הבנין שטח רוחב מינימלי
מינימלי במ' בין קירות
במ"ר
(1) חדר מגורים 8.0 2.60
(2) חדר מגורים בדירה בת חדר מגורים אחד 14.0 2.60
(3) חדר מגורים אחד לפחות בדירה
הכוללת שני חדרי מגורים או יותר 12.0 2.60
(4) חדרון 6.0 2.00
(5) חדר אמבטיה 2.5 1.45
(6) בית שימוש (המדידה בין הציפויים
שעל הקירות) 1.1 0.80
(7) מטבח בדירה הכוללת שני חדרי
מגורים או יותר 6.0 1.70
(8) מטבח בדירה בת חדר מגורים אחד; 4.5 1.70
נכלל המטבח בחדר המגורים, יתוסף
שטחו לשטח חדר המגורים
(9) מטבח הגובל עם פינת אוכל ששטחה 4.0
מ"ר לפחות 5.0 1.70
(10) חדר רחצה המכיל מקלחת ואסלה 1.8 0.90
(ב) מדידת הרוחב תבוצע בגובה של 1.20 מטר מעל הרצפה ובין הציפויים.
(ג) על הרוחב המינימלי שנקבע בסעיף קטן (א) לחלק של בנין, חייבים לשמור באותו חלק בלבד שאינו עודף על השטח המינימלי כפי שנקבע לאותו חלק של בנין בסעיף קטן (א), ואילו את החלק העודף על השטח המינימלי, מותר לבנות ברוחב קטן יותר.
2.05 (בוטל) (תיקון: תשס"ח) 40
2.06 רוחב מינימלי של חנות
לא יפחת רחבה של חנות מ-3.00 מ'.
2.07 גובה מקסימלי של חנות באזור מגורים
לא יעלה גבהה של חנות באזור המגורים על 4.50 מ'.
2.08 יציע בחנות
לא ייבנה יציע בחנות אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:
(1) גבהה של החנות לא יפחת מ-4.75 מ';
(2) פתחי האיוור של החנות יהיו בגובה של 1.95 מ' לפחות מעל רצפת היציע או תהיה בחנות מערכת איוור מלאכותית;
(3) רצפת היציע, המדרגות המובילות אליו, מעקה המדרגות למעט בית-האחיזה שלו, ייבנו מחמרים בלתי דליקים ובדיקת אי דליקותם תיערך בהתאם לתקן;
(4) שטחה של רצפת היציע לא יעלה על אחוזי שטח החנות המפורטים להלן:
שטח החנות שטח מקסימלי של
רצפת היציע ב%-
בחנות ששטחה עד 20.- מ"ר 0%
בחנות ששטחה מעל 20.0 מ"ר ועד 30.0 מ"ר 25%
בחנות ששטחה מעל 30.0 מ"ר ועד 40.0 מ"ר 30%
בחנות ששטחה מעל 40.0 מ"ר ועד 50.0 מ"ר 35%
בחנות ששטחה עולה על 50.0 מ"ר 40%
2.09 יציע בדירה
לא יעלה שטחו של יציע בדירה על 1/3 שטח החדר שבו ייבנה.
2.10 דירת מרתף
בכפוף לתכנית מאושרת לא תיבנה דירת מרתף אלא אם נתקיימו לגביה תנאים אלה:
(1) לארכו של קיר חיצון של הדירה יהיה שטח פתוח שמפלסו נמוך ב-15 ס"מ מרצפת הדירה;
(2) שטח פתוח כאמור יהיה מרוצץ ומנוקז ורחבו לא יפחת מ-3.00 מ';
(3) גבהה של תחתית תקרות חדרי המגורים והמטבח בדירה, מעל פני הקרקע או הרחוב הגובלים, לא יפחת מ-1.50 מ'.
2.11 חצר חיצונית פתוחה
(א) עולה עמקה של חצר חיצונית פתוחה, הנמדד בקו אפקי ניצב לחזיתה, על מ' אחד, לא יפחת רחבה מ-2.00 מ'.
(ב) עמקה של חצר כאמור לא יעלה על כפליים רחבה.
(ג) רחבה של חצר כאמור לא יהיה מוגבל כאשר עמקה אינו עולה על מ' אחד.
סימן ג': חלונות
2.20 אמצעי איוור ותאורה (תיקון: תש"ם, תשס"ה19)
חדר מגורים ומטבח יכילו חלונות הפונים אל אוויר החוץ או למרפסת הסגורה בתריס בלבד.
2.21 גודל חלונות בדירה (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה19)
(א) לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר מגורים מ-8% משטח רצפת החדר.
(ב) לא יפחת שטחם הכולל של החלונות במטבח מ-5% משטח רצפת המטבח.
(ג) לא יפחת שטחם הכולל של החלונות בחדר שירות למעט חדר ארונות שאין חובה באוורורו מ-10% משטח רצפת החדר או 0.3 מ"ר, הכל לפי הגדול.
2.22 גודל חלון המופנה למרפסת או למטבח (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה19)
(א) לא יפחת שטח חלון הפונה למרפסת מ-8% מסכום שטח רצפת החדר ו-1/8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת החדר, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.
(ב) לא יפחת שטח החלון במטבח הפונה למרפסת מסכום 5% משטח רצפת המטבח ו-1/8 משטח קטע המרפסת שבהמשך לגזרת המטבח, אם אין בחדר חלון אחר מלבד החלון האמור.
(ג) אם יש בחדר או במטבח, לפי הענין, חלון אחר מלבד החלון האמור בפרט משנה (א) או (ב) בהתאמה, תחול על שטחם הכולל של החלונות בחדר או במטבח האמורים הוראת פרט משנה (א) או (ב) בהתאמה.
(ד) שטח הפתח במרפסת הסגורה בתריס בלבד לא יפחת משטח הפתח הדרוש לחדר או למטבח הצמודים לה.
2.23 איסור בניית חלון בקירות מסויימים (תיקון: תש"ם)
לא ייבנה חלון בקיר על קו גבול צדדי או אחורי של נכס.
2.24 חלון הפונה לחצר פנימית בחדר מגורים (תיקון: תש"ם, תשמ"ט, תשס"ב)
לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית בחדר מגורים אלא אם יתקיימו לגביהם תנאים אלה:
(1) החדר יכיל חלון אחר הנפתח אל אוויר החוץ;
(2) החלון ייסגר באופן המונע חדירת עשן;
(3) מלבן החלון ותריסיו -
(א) בחלון המצויד בתריסים, העשויים פלדה או אלומיניום, יהיו בלתי דליקים;
(ב) העשויים פי.וי.סי. (P.V.C) קשיח יעמדו בדרישות התגובה בשריפה שבתקן הישראלי, ת"י 599 - רפפות פוליוויניל כלורי לתריסים;
(4) החצר הפנימית תהיה מלבנית, ובלבד שארכה לא יפחת מפעם וחצי רחבה;
(5) רוחב החצר האמורה בבנין שגבהו עד 11.00 מ', לא יפחת מ-3.00 מ'; בבנין שגבהו עד 17.00 מ' - לא יפחת מ-4.00 מ'; בבנין שגבהו עולה על 17.00 מ' - לא יפחת מ-5.00 מ';
(6) פתח או דלת כניסה בגובה 2.00 מ' וברוחב 0.90 מ' יאפשרו כניסה למשטח החצר מהחוץ;
(7) לחצר תהיה מערכת ניקוז.
2.25 חלון הפונה לחצר פנימית במטבח או בחדר שירות
לא ייבנה חלון הפונה אל חצר פנימית במטבח או בחדר שירות אלא אם נתקיימו לגבי החצר התנאים המפורטים בסעיף 2.24(4) - (7).
2.26 (בוטל) (תיקון: תשס"א)
2.27 תאורה ואיוור מרתף (תיקון: תשס"ח) 40
(א) במרתף שאינו מיועד למגורים לא יפחת שטח חלונותיו מ-2% משטח רצפתו.
(ב) במרתף כאמור שאין בו חלונות יותקנו תאורה ואיוור מלאכותיים שיתקיימו בהם הדרישות לפינוי עשן המפורטות בפרק ה' לחלק ג'.
2.28 ניקוי חלונות וקירות מסך בבנין (תיקון: תשס"ב)
(א) חלונותיו של בנין ייבנו באופן המאפשר את ניקוים מתוך הבנין בלא סיכון למנקה.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), במקרה שבו החליט עורך הבקשה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובאישור המהנדס, כי לא ניתן לנקות את החלונות מתוך הבנין באופן בטיחותי למנקה, יש להבטיח מראש פתרון לניקוי מסודר ובטיחותי של החלון.
(ג) בבנין עם קירות מסך, יש להבטיח מראש פתרון לניקוי מסודר ובטיחותי של קירות המסך; התקנת פיגום תלוי תיעשה כמפורט בתקן הישראלי, ת"י 1139 חלק 2, פיגומים: פיגומים תלויים - דרישות בטיחות, חישובי תכן, קריטריונים ליציבות, מבנה, בדיקות.
סימן ד': איוור חדר שירות
2.40 אמצעי איוור (תיקון: תשנ"ח)
חדר שירות למעט חדר ארונות יאוור באחד האמצעים האלה:
(1) חלון הנפתח לאוויר החוץ או למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד;
(2) פתח בדלת אטומה (להלן - צוהר), צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד, צינור מאסף או צינור מצוייד במאוור מיכני (אקזוסטר).
2.41 איוור באמצעות צוהר
אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צוהר:
(1) שטחו של הצוהר לא יפחת מ-0.3 מ"ר;
(2) הצוהר ייבנה מחמרים מעבירי-אור ויהיו בו פתחי איוור.
2.42 איוור באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד (תיקון: תש"ם)
אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור איוור נפרד פתוח בכיוון אחד:
(1) הבנין לא יכיל יותר מחמש קומות ובכללן קומת עמודים מפולשת;
(2) החתך האפקי של הצינור יהיה עגול, מרובע, או מלבני;
(3) פתחו העליון של הצינור יזדקף 30 ס"מ לפחות מעל מעקה הגג ויכוסה במכסה ורשת בלתי מחלידה באופן שתימנע חדירתם של מי גשם ובעלי חיים ולא יופרע זרם האוויר בצינור;
(4) שטח החתך האפקי של הצינור לא יפחת מ-140 סמ"ר; ולגבי צינור שיש בו מקומות איחוי - 180 סמ"ר לפחות;
(5) לא יפחת רחבו של צינור בעל חתך אפקי מלבני מ-2/3 ארכו;
(6) פתחו של צינור בחדר שירות יהיה סמוך ככל האפשר לתקרת החדר ושטח חתכו יהיה ניתן לצמצום עד כדי 25 סמ"ר, לשם ויסות זרם האוויר;
(7) בחלק התחתון של דלת חדר שירות או אחד מקירותיו יותקן תריס או חריץ לאיוור ששטחו לא יפחת מ-150 סמ"ר;
(8) הצינור על ציפוייו הפנימי והחיצון יהיו עשויים מחמרים בלתי דליקים; בדיקת אי דליקותם של החמרים תיערך בהתאם לתקן ישראלי ת"י 755.
(9) לכל חדר שירות או לחדרי שירות של דירה אחת יהיה צינור איוור נפרד המזדקף עד לגג.
2.43 איוור באמצעות צינור מאסף
אלה התנאים הדרושים לגבי איוור חדר שירות באמצעות צינור מאסף:
(1) הבנין יכיל יותר מחמש קומות;
(2) התנאים המפורטים בסעיף 2.42(3) יתמלאו לגבי פתחו העליון של הצינור;
(3) קצהו התחתון של הצינור יהיה פתוח לחלל קומת העמודים המפולשת ובאין קומת עמודים כאמור יחובר בקומת הקרקע לתעלה אפקית הנפתחת לשני כיווני חזית הבנין;
(4) הצינור יחובר לחדרי השירות באמצעות צינורות משנה בעלי ברכי מעבר נוחים לזרימת אוויר;
(5) צינור משנה יחובר לצינור המאסף בגובה של קומה אחת מעל פתח כניסתו של צינור המשנה לחדר השירות;
(6) שטחו של החתך האפקי של צינור משנה לא יפחת מ-140 סמ"ר;
(7) צינור משנה יהיה בעל חתך אפקי מרובע או מלבני וארכה של אחת מצלעותיו לא יפחת מ-9 ס"מ;
(8) המרחק האנכי בין ציר פתחו התחתון של צינור המשנה לבין ציר פתח החיבור לצינור המאסף לא יפחת מ-2.20 מ';
(9) לא יתחברו שני צינורות משנה לצינור מאסף במישור אפקי אחד, והמרחק האנכי בין החיבורים של שני צינורות כאמור לצינור מאסף לא יפחת מ-25 ס"מ;
(10) הוראות סעיף 2.42 יחולו לגבי צינור משנה בשינויים המחוייבים לפי הענין;
(11) מספר צינורות המשנה המחוברים לצינור מאסף לא יעלה על המספר הנקוב בלוח שלהלן:
חתך צינור מאסף
גובה אפקטיבי
של צינור מאסף 300 מעל 300 סמ"ר 500
סמ"ר ופחות מ-500 סמ"ר סמ"ר
עד 10 מ' 5 8 10
עולה על 10 מ'
עד 15 מ' 6 9 11
מעל 15 מ' 7 10 12
בלוח זה, "גובה אפקטיבי של צינור מאסף" - גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים של צינורות המשנה הנמדדים מפתחי כניסת אוויר מחדרי שירות עד לפתח העליון של הצינור המאסף מעל הגג;
(12) חתכו האפקי של צינור מאסף יהיה מרובע או מלבני;
(13) שטחו של החתך האפקי של צינור מאסף יהיה מ-300 עד 500 סמ"ר;
(14) בצדו של צינור מאסף בחלקו העליון והתחתון יהיה פתח ניקוי ששטחו לא יפחת מ-400 סמ"ר.
2.44 איוור באמצעות מאוור מיכני (אקזוסטר) (תיקון: תשנ"ח)
חדר שירות שאין בו חלון הנפתח אל אוויר החוץ ואינו מאוור באמצעים המפורטים בסעיפים 2.41 - 2.43, למעט חדר ארונות, יאוור באמצעות צינור נפרד או צינור מאסף המצוייד במאוור מיכני.
2.45 צינור נפרד מצוייד במאוור מיכני
צינור איוור נפרד המצוייד במאוור מיכני זעיר בפתח כניסתו לחדר שירות יותקן באחת הדרכים האלה:
(1) צינור העובר אנכית מחדר שירות ומזדקף מעל הגג;
(2) צינור העובר אפקית מחדר שירות אל אוויר החוץ דרך קיר חיצון;
(3) צינור כאמור בפסקה (2) שאליו יכול שיסתעף צינור משנה לאיוור המטבח של אותה הדירה.
2.46 צינור מאסף מצוייד במאוור מיכני חשמלי
(א) צינור מאסף ללא פתח תחתון שפתחו העליון מזדקף מעל הגג, יצוייד במאוורר מיכני חשמלי משותף לאיוור חדרי השירות בבנין.
(ב) חתך של צינורות המשנה המתחברים אל צינור מאסף כאמור מחדרי השירות, יותאם ליצירת כוח ספיגה וחילופי אוויר אחידים בכל חדרי השירות בבנין.
(ג) הוראות סעיף 2.43, למעט פסקאות (3) ו-(11) שבו, יחולו לגבי צינור מאסף כאמור.
2.47 מספר החלפות אוויר לשעה בחדר שירות
מספר החלפות אוויר בחדר שירות המאוור במאוור מיכני יהיה בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 2.61.
סימן ה': מערכת איוור מלאכותית
2.60 מערכת איוור מלאכותית בבנינים מסויימים (תיקון: תשמ"ט, תשס"ה19)
(א) אם בריאותם של בני-אדם המשתמשים בבנין או בחלק ממנו עלולה להיפגע מחמת ריבוי עשן, אבק, גזים, אדים, ריחות מרעילים או רעלים אחרים כיוצא באלה או אם שוכנע המהנדס, כי מטעמי תכנון או הנדסה לא ניתן בנסיבות הענין לקיים לגבי הבנין או חלק ממנו את הוראות סימנים ג' ו-ד' לחלק זה, תותקן בו או בחלק ממנו, לפי הענין, מערכת איוור מלאכותית.
(ב) מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תותקן בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 1001 חלק 1 - בטיחות אש: מערכות מיזוג אוויר ואוורור.
2.61 מספר החלפות אוויר לשעה (תיקון: תשנ"ט)
מערכת מיכנית לאיוור מלאכותי תחליף במשך שעה את האוויר בחלקי הבנין המפורטים להלן בטור א' לא פחות ממספר הפעמים המצויין לצדם בטור ב':
טור א' טור ב'
חלק הבנין מספר מינימלי של
החלפות אוויר לשעה
חדר מגורים 3
חדר שירות בדירה, למעט חדר ארונות 3
מטבח בדירה 3
חדר שירות בבנין שאינו מיועד למגורים 6
מטבח בבנין שאינו מיועד למגורים 8
משרד 3
כיתה 4
אולם להתקהלות ציבורית 6
בית-סוהר 3
2.62 סגר בהסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה
לא תותקן מערכת איוור מלאכותית אלא לפי תנאים אלה:
(1) במקום ההסתעפות בין צינור מאסף וצינור משנה יותקן סגר הסוגר הרמטית את צינור המשנה והמונע חדירת עשן דרכו;
(2) סגר כאמור ייבנה מחמרים בלתי דליקים והידית שלו תותקן בצידו החיצון של צינור המשנה ומחוץ לחלק הבנין שאליו הוא מוביל.
סימן ו' : תאורה מלאכותית
2.80 תאורה מלאכותית בחדר שירות
בחדר שירות שאין בו אור טבעי תותקן תאורה מלאכותית בעוצמה של 100 לוקס הנמדדת על-פני מישור המורם 75 ס"מ מעל פני הרצפה.
2.81 תאורה מלאכותית בהתאם לI.E.S. CODE- (תיקון: תש"ם, תשס"ח) 40
בחלק מבנין למעט חדר שירות, שאינו מואר די צרכו באור טבעי, תותקן תאורה מלאכותית שעצמתה על-פני מישור גלוי המורם 75 ס"מ מעל פני הרצפה תהיה בהתאם לעוצמת התאורה והתנאים המפורטים בתקנון האגודה הבריטית להנדסת התאורה, לונדון Code) (Illuminating Engineering Society) .I.E.S) לפי המהדורה האחרונה. בעוצמת התאורה המלאכותית תתקיים גם הדרישה בסימן ט"ז בפרק ב' לחלק ג'.
סימן ו'1: איוור ותאורה בחדר מדרגות (תיקון: תשס"ח) 40
2.85 פתחי איוור (תיקון: תשס"ח) 40
חדר מדרגות יאוור באמצעות פתח הכניסה לבניין ופתחים באחד מקירותיו החיצוניים או בתקרתו העליונה.
2.86 תאורה (תיקון: תשס"ח) 40
חדר מדרגות המשמש יותר משתי דירות יואר על ידי אחד האמצעים האלה:
(1) חלונות הנפתחים כלפי הרחוב או אל שטח פתוח שגודלו 1.0 מ"ר לפחות;
(2) תאורה מלאכותית לכל קומה שעוצמתה במקום החשוך ביותר על הרצפה תהיה 10 לוקס לפחות;
(3) אור עליון.
2.87 אור עליון (תיקון: תשס"ח) 40
על אף האמור בפרט 2.86 לא יואר חדר מדרגות באמצעות אור עליון אלא אם כן יתקיימו תנאים אלה:
(1) הבניין מכיל עד שש קומות, המעבר לאור בין מהלכי המדרגות העובר לכל גובהו של חדר מדרגות הולך ומתרחב ;ככל שהקומה גבוהה יותר;
(2) המקום החשוך ביותר על רצפת חדר מדרגות מואר בעוצמה של 10 לוקס לפחות;
(3) המעבר החופשי בין מהלכי המדרגות המקבילים יהיה ברוחב של 0.20 מטר לפחות.
2.88 התאורה מלאכותית לשעות החשכה (תיקון: תשס"ח) 40
(א) בכל קומה של חדר מדרגות תותקן תאורה מלאכותית לשימוש בשעות החשיכה.
(ב) להפעלת תאורה מלאכותית כאמור יותקנו מתגים במרחק שאינו עולה על 1.50 מ' מהכניסה לחדר המדרגות ולכל דירה בבניין.
(ג) בכל דירה יותקנו מתגים להפעלת תאורה מלאכותית בחדרי מדרגות.
(ד) בכל המרפסות של דירה הנמצאת בגובה עד 4 מטרים מפני הקרקע או מפני מפלס הכניסה הקובעת לבניין, תותקן תאורה מלאכותית שתופעל על ידי מתגים הנמצאים בדירה.
סימן ז': אמצעי בטיחות והגנה לפתחים בבנינים
(תיקון: תש"ם, תשס"א)
2.90 הגדרות (תיקון: תש"ם, תש"ס)
בסימן זה "דלת" דלת כניסה ראשית בדירת מגורים, לרבות הכנף והמלבן.
2.91 דלת (תיקון: תש"ם, תשנ"ו)
דלת תהא אחת מאלה:
(1) דלת עץ לבודה בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 23 חלק 3 עבור דלת משופרת, או דלת מעץ מקשי בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 23 חלק 4 עבור דלת חוץ;
(2) דלת העשויה מפלדה שנתקיימו בה כל אלה:
(א) כנף הדלת בנויה משני לוחות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר כל לוח;
(ב) הלוחות חוברו בריתוך באמצעות 5 צלעות פלדה בעובי של 1.2 מילימטר במרחקים שווים בערך לכל אורך הכנף;
(ג) מלבן הדלת (המשקוף והמזוזות) יהא עשוי פלדה בעובי של 1.15 מילימטר;
(ד) המלבן יהא מעוגן בקיר באמצעות 5 מסמרים מפלדה בקוטר של 9 מילימטרים כל אחד, בכל אחת ממזוזות המשקוף;
(ה) המשקוף של מלבן הדלת יכול שיותקן על גבי משקוף אחר.
2.92 אמצעי נעילה (תיקון: תש"ם, תשס"א)
נעילת הדלתות תהיה באחד האמצעים המפורטים להלן, או בכל אמצעי אחר שווה ערך להם מבחינת חוזקו, עמידותו ואמינותו, ובלבד שהראיה שהאמצעי האחר הוא אמנם שווה ערך כאמור - תהיה על מי שטען כך:
אמצעי (1) -
(א) מנעול תחתון חבוי לדלת סובבת, בנוי בהתאם לתקן ישראלי ת"י 101 וממוין לפי סעיף 103.1 לתקן הישראלי עם בריח המוזז על-ידי מנגנון גלילי כפול שמופעל באמצעות מפתח בצד החיצוני של דירת המגורים וידית בצד הפנימי של הדירה המתאים לתקן ישראלי ת"י 950 (להלן - מנגנון גלילי), ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון הגלילי, ובנוסף -
(ב) מנעול עליון עם בריח המוזז באמצעות מנגנון גלילי שיכלול את אלה:
קופסת מנעול, בריח מנעול, לוחית מנעול, לוחית נגדית ופחית מגן, הכל כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101, על החמרים והגימור שלהם, זולת מידותיהם שיהיו כמפורט בשרטוט מס' 1 שבנספח לתוספת;
(ג) המרחק בין שני המנעולים יהיה 500 מ"מ;
(ד) על גבי המנגנון הגלילי תותקן דיסקית מתכת בהתאם לתקן ישראלי ת"י 101;
(ה) כמזוזת המלבן המתאים לתקן ישראלי ת"י 23 חלק 2 יותקנו עבור המנעולים, בהתאמה, שתי לוחיות נגדיות, כמפורט בתקן ישראלי ת"י 101;
(ו) במזוזת הדלת, בצד הצירים, יותקנו שני עוקצים העשויים מפין פלדה בעובי 9 מ"מ כל אחד, כמפורט בשרטוט מס' 3 2 שבנספח לסימן זה (להלן בסימן זה - העוקצים);
(ז) במלבן הדלת העשוי עץ יותקנו שני זוויתנים לעוקצים, העשויים מברזל זווית בעובי 2 מ"מ כל אחד, ובו שקע המיועד להכנסת העוקצים.
אמצעי (2) -
(א) מנעול ביטחון בעל 4 בריחים הננעלים בארבעה כיוונים ומופעלים על-ידי מנגנון גלילי ואולם אם קיים חלון או פתח במרחק הקטן ממטר אחד מהדלת, אין חובה להתקין ידית במנגנון גלילי;
(ב) עומס הכנעה לכל בריח במנגנון המנעול יהיה לפחות 200 ק"ג; הכנעת בריח אחד לא תגרום להכנעת שאר הבריחים;
(ג) הבריחים ייעשו מפלדה רכה, בקוטר 9 מ"מ לפחות; קצות הבריחים הנכנסים למלבן ולמפתן הדלת יהיו מעוגלים ואורכם הבולט מפאות הדלת יהיה לפחות 20 מ"מ לכל בריח;
(ד) במלבן דלת עשוי עץ, יתקנו במשקוף ובמזוזה של המלבן לוחיות נגדיות העשויות מפלדה רכה בעובי 2 מ"מ לפחות ובאורך 200 מ"מ; הלוחיות הנגדיות יותקנו כך שיהיו שקועות בעץ המלבן, והברגים המחזקים יהיו שקועים ולא יבלטו מהשטח החיצוני של הלוחיות; כל לוחית תחוזק ב-3 ברגים לפחות; הברגים יהיו בקוטר 4 מ"מ ובאורך 25 מ"מ לפחות;
(ה) מלבן הדלת יחוזק לקיר על-ידי 6 פיני פלדה בקוטר של 10 מ"מ כל אחד; הפינים ייקבעו בשתי המזוזות - 3 בכל אחת.
נספח 43
(2.92)
2.93 אמצעי בטיחות והגנה לחלונות (תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תשמ"ו, תשנ"ו, תשס"א)
במקרים שבהם מבקש בעל ההיתר להתקין סורגים לחלונות בבנין, הם יותקנו בהתאם לדרישות תקן ישראלי ת"י 1635; סורגים לפתחים בבנינים, כפי שיעודכן מזמן לזמן (להלן - ת"י 1635) באחד החלונות בכל אחת מהדירות בבנין יותקן סורג המיועד לפתח מילוט כמוגדר בתקן.
2.94 אמצעי בטיחות והגנה לפתחי ארובות אוויר (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשס"א)
בפתחים של ארובות אוויר יותקן סורג אופקי בגובה התקרה של קומת הקרקע; הסורג יתאים לדרישות ת"י 1635.
2.95 (בוטל) (תיקון: תשס"א)
2.96 הגנה על פתח אור עליון (תיקון: תשס"ח) 40
בגג או בתקרה שמצוי בהם פתח אור עליון שניתן להעביר דרכו כדור שקוטרו 22 ס"מ, יותקן אחד מאמצעי ההגנה האלה:
(1) קיר או מעקה שמתקיימות בהם דרישות תקן ישראלי ת"י 1142 מעקים ומסעדים (להלן - ת"י 1142), התוחם את כל שטח פתח האור העליון;
(2) קיר או מעקה שמתקיימות בהם דרישות ת"י 1142, התוחם את הגישה אל פתח האור העליון;
(3) סורג שמתקיימות בו דרישות תקן ישראלי, ת"י 1635 - סורגים לפתחים בבניינים, אשר יותקן מעל או מתחת לשטח פתח האור העליון.
סימן ח': הגנה למקומות עם הפרשי גבהים בבנין ומחוצה לו (תיקון: תשס"ה, תשס"ד19)
2.100 מעקה בבנין (תיקון: תשס"ה19)
בכל מרפסת בבנין ובכל פתח בקיר בבנין שקיימת סכנת נפילה ממנו, ובכל מקום בבנין שבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים סמוכים הוא 0.60 מטר לפחות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות תקן ישראלי, ת"י 1142 מעקים ומסעדים (להלן - ת"י 1142).
2.101 מעקה במפעל (תיקון: תשס"ה19)
במפעל כמשמעו בפרק א' לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - הפקודה), שאין אליו גישה לקהל הרחב והבנין או חלקו הנוגע בדבר משמש רק את העובדים שבו לצורך עבודתם, יהא רשאי המהנדס, לאחר שהתייעץ עם מפקח עבודה, לפטור מחובת קיום הוראות פרט 2.100 ובלבד שהמפעל מקיים את הוראות הפקודה והתקנות שהותקנו מכוחה, לענין הגנה למקומות עם הפרשי גבהים.
2.102 מעקה גג (תיקון: תשס"ה19)
בגג של בנין, שהגישה אליו היא באמצעות מדרגות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות ת"י 1142.
2.103 הפרשי גובה מחוץ לבנין (תיקון: תשס"ה19)
בכל מקום בנכס, שאינו בתוך בנין ושבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים הוא 0.60 מטר לפחות והמוגדר כתחום התקן בסעיף 1.1 לתקן ישראלי, ת"י 2142 חלק 1 - בטיחות בשטחים פתוחים - פתרונות להפרשי גבהים; פתרונות באזורים מבונים, יבוצעו פתרונות בטיחותיים בהתאם לדרישות התקן.
2.104 פטור ממעקים (תיקון: תשס"ה19)
על אף האמור בפרטים 2.100, 2.101 ו-2.103 בצד הפריקה של משטחי פריקה וטעינה ובצדי כמות הפונים לקהל, שגובהם עד 1.20 מטרים, אין חובה להתקין מעקה; במשטחי פריקה וטעינה ובצדי כמות כאמור שגובהם עולה על 1.20 מטרים יותקן מעקה הניתן לפירוק בשעת פריקה וטעינה או בעת קיום הופעות על הבמה, לפי הענין.
חלק ג' - בטיחות אש בבניינים (תיקון: תשס"ח) 40
פרק א': פרשנות וכללי (תיקון: תשס"ח) 40
סימן א': פרשנות (תיקון: תשס"ח) 40
3.1.1.1 הגדרות (תיקון תשס"ח)
בחלק זה -
"אגף אש" - חלק מבניין המופרד מחלקי הבניין האחרים באמצעות אלמנטים עמידי אש כמפורט בתקנות אלה;
"דלת אש" - דלת עמידת אש למשך זמן שיציין עורך הבקשה ושלא יקטן מ-30 דקות, והמתאימה לתקן הישראלי - ת"י 1212 , חלק 1 - מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות 9 - לגבי דלתות אש סובבות, ותקן ישראלי ת"י 1212 דלתות אש: עמידות אש - 10 לגבי דלתות הזזה;
"דלת יציאה חיצונית" - דלת המותקנת בקיר חיצוני והמובילה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב;
"חומר דליק" - כמשמעותו בתקן הישראלי ת"י 755 תגובות בשריפה של חומרי בניה - שיטות בדיקה וסיווג (להלן - ת"י 755);
"חומר לא דליק" - כמשמעותו בת"י 755;
"חומר מסוכן" - כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;
"מדרגות לולייניות" - מערכת מדרגות בעלת -
(1) היטל על פני מישור אופקי בצורת מעגל;
(2) סיפי מדרגות המכוונים אל מרכז המעגל;
כמתואר בתרשים 3.1.1.1 א';






תרשים 3.1.1.1 ב'
"מדרגות קשתיות" - מערכת מדרגות בעלת -
(1) היטל על פני מישור אופקי בצורת אליפסה או חלקי אליפסה, או בצורת חלקי מעגל ברדיוס קבוע או משתנה, לאורך קו עקום רציף;
(2) סיפי המדרגות יהיו מכוונים למרכזי המעגלים או לאליפסות שאליהם הם שייכים;
כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ב';









תרשים 3.1.1.1 ב'



"מדרגות שלח מתחלף" - מערכת מדרגות בעלת -
(1) היטל על פני מישור אופקי בצורת מרובע או רצף מרובעים סמוכים;
(2) הזווית הנוצרת בין סיפי מדרגות סמוכות היא 45 מעלות;
כמתואר בתרשים 3.1.1.1 ג'.

תרשים 3.1.1.1 ג'

"מהלך משותף" - חלק מגישה למוצא בטוח שאותו נאלצים
לעבור לפני שהוא מתפצל לשתי דרכי מוצא או יותר, כמתואר בתרשים 3.2.15.3 ;
"מוצא אופקי" - מעבר מאגף אש אחד לשני באותה קומה בבניין או מעבר בין אגפי אש בשני בניינים סמוכים, כאשר האגפים מופרדים ביניהם באמצעות אלמנט עמיד אש ובאמצעות דלת אש, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א' ו 3.2.5.2 ב';
"מזקף ראש" - המרחק האנכי בין מישור שלח אף המדרגה או בין מישור מפלס הליכה לבין החלק הנמוך ביותר של חלק הבניין הנמצא מעליו, כמתואר בתרשים 3.2.2.4 ;
"מחיצת אש" - מחיצה המיועדת להגביל את התפשטות האש ושעמידות האש שלה תהיה בהתאם לזמן שנקבע בתוספת זו; ואם לא נקבע זמן אחר - שעתיים לפחות;
"מחיצה ניידת" - מחיצה שאינה מחוברת לבניין חיבור של קבע והמשמשת להגבלת התנועה של אנשים בתוך בניין או חלק מבניין;
"מטען אש גדול" - מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו עולה על צפיפות האנרגיה של 150 ק"ג עץ למ"ר;
"מטען אש קטן" - מטען אש שצפיפות האנרגיה שלו אינה עולה על צפיפות האנרגיה של 30 ק"ג עץ למ"ר;
"מיתקן טכני" - רכיב טכני המסייע לתפעול הבניין, לרבות: לוח חשמל, מונה גז, מיתקן לסילוק אשפה;
"מיתקני בטיחות אש" - ציוד ומיתקנים המשמשים לכיבוי דליקות ולמניעתן;
"מנהרת שירות" - חלק אופקי בבניין להעברת צנרת של דלק, חשמל, מים, מיזוג אוויר וכיוצא באלה;
"מעבר" - חלק מבניין בגישה למוצא בטוח המיועד למעבר אנשים;
"מסעד" - אלמנט בבניין הנועד למאחז ולסיוע להליכה, לעליה או לירידה של בני אדם;
"מעקה" - אלמנט בבניין הנועד למנוע נפילת בני אדם ממפלס למפלס;
"מערכת על לחץ" - מערכת ליצירת לחץ אוויר בחלל מסוים הגדול מלחץ האוויר בחללים הסמוכים לו במטרה למנוע חדירת עשן מחלקי בניין אחרים;
"מקדם תפוסה" - שטח רצפה לנפש בחדר או בחלק בניין, הנמדד במ"ר לנפש;
"מרחק הליכה" - המרחק המרבי הנמדד על נתיב ההליכה בין הנקודה המרוחקת ביותר בקומה לבין דלת האש הקרובה ביותר של מוצא בטוח, או דלת יציאה u1495 חיצונית הקרובה ביותר או יציאה מחוץ לבניין, כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א' ו 3.2.15.1 ב';
"מתזים" - מערכת כיבוי אש אוטומטית במים המותקנת על פי התקן הישראלי ת"י 1596 מערכות מתזים: התקנה 13 ;


"פיר שחרור עשן" - פיר המשרת קומה או כמה קומות בבניין והמשמש לפינוי עשן מתוך חלקי הבניין שהוא משרת, אל מחוץ לבניין; אפשר שהפיר יהיה בלא אמצעים מכניים או עם אמצעים מכניים ואפשר שהוא יכלול גם מרכיבים אופקיים;
"פרוזדור ללא מוצא" - פרוזדור שצדו האחד סגור למעבר, כמתואר בתרשים 3.2.15.2 ;
"פרוזדור מוגן" - פרוזדור המהווה מוצא בטוח, אשר כל מרכיביו בנויים מאלמנטים עמידי אש, והמופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;
"פרוזדור פתוח מוגן" - פרוזדור המהווה מוצא בטוח, הפתוח בקירו החיצון לאוויר החופשי, באופן המונע הצטברות עשן, כמתואר בתרשים 3.2.7.1;
"פתח שחרור עשן" - פתח המאפשר יציאת עשן אל מחוץ לבניין; אפשר שהפתח יהיה קבוע או עם מנגנון פתיחה אוטומטי;
"רוחב פנוי בפתח" - הרוחב הפנוי למעבר, בין רכיבי בניין התוחמים את הפתח;
"רום מדרגה" - המרחק האנכי בין מפלס שלח מדרגה ובין שלח המדרגה שמתחתיה או מעליה;
"שלח מדרגה" - המרחק האופקי בין אף מדרגה או קצה שלה לבין קו ההיטל האנכי של אף מדרגה או קצה של המדרגה שמעליה, והנמדד בכיוון ניצב לאורך המדרגה, כמתואר בתרשים 3.2.2.5;
"תפוסה" - מספר בני האדם שעל פיו מחושבים המספר והרוחב של דרכי המוצא;
"ת"י 1001 חלק 2.2 " - תקן ישראלי ת"י 1001 חלק 2.2 בטיחות אש בבניינים: מערכות בקרת עשן - בניינים, למעט בנייני מגורים שגובהם עד 12 מטר 14 .
3.1.1.2 תחולה על סוגי בניינים (תיקון: תשס"ח)
(א) הוראות פרקים א' עד ו' יחולו לגבי כל סוגי הבניינים.
(ב) לגבי בניין גבוה ורב קומות יחולו גם הוראות פרק ז'.
(ג) לגבי בניין מגורים יחולו גם הוראות פרק ח'.
(ד) לגבי בניין להתקהלות יחולו גם הוראות פרק ט'.
סימן ב': כללי (תיקון: תשס"ח)
3.1.2.1 דרך מוצא (תיקון: תשס"ח)
(א) בדרך מוצא בבניין יתקיימו דרישות חלק זה.
(ב) דרך מוצא בבניין, כהגדרתה בתקנה 1, כוללת אחד או יותר ממרכיבים אלה:
(1) גישה למוצא בטוח;
(2) מוצא בטוח;
(3) יציאה.
3.1.2.2 גישה למוצא בטוח (תיקון: תשס"ח)
(א) בגישה למוצא בטוח יתקיימו דרישות חלק זה.
(ב) אורך הגישה למוצא בטוח יהיה לפי האמור בסימן ט"ו בפרק ב' כמתואר בתרשים 3.1.2.2 .

---------------אורך גישה למוצא בטוח
תרשים 3.1.2.2

3.1.2.3 מוצא בטוח (תיקון: תשס"ח)
מוצא בטוח יכול לכלול אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:
(1) חדר מדרגות מוגן כמפורט בסימן ג' בפרק ב';
(2) מערכת מדרגות חיצונית כמפורט בסימן ד' בפרק ב';
(3) מוצא אופקי כמפורט בסימן ה' בפרק ב';
(4) פרוזדור מוגן כמפורט בסימן ו' בפרק ב';
(5) פרוזדור פתוח מוגן כמפורט בסימן ז' בפרק ב';
(6) גג מוגן כמפורט בסימן ח' בפרק ב';
3.1.2.4 יציאה (תיקון: תשס"ח)
ביציאה יתקיימו דרישות סימן ט' בפרק ב'.
3.1.2.5 גובה מזקף ראש (תיקון: תשס"ח)
בדרכי מוצא, גובה מזקף ראש יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט במקרים אלה:
(1) תותר התקנת מערכות מכניות, כגון: אלמנטי תאורה, מתזים ושלטים עד לגובה מינימלי של 2 מטרים;
(2) בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה של כל חדר או חלל, גובה מזקף הראש יהיה 2.20 מטרים לפחות ושארית גובה התקרה יהיה 2 מטרים לפחות;
(3) מעל מדרגות, גובה מזקף הראש יהיה כאמור בפרט ;3.2.2.4;
(4) על דירת מגורים יחול גם פרט 3.8.2.2;
(5) גובה משקופי דלתות יהיה כאמור בפרט 3.2.1.4 .
3.1.2.6 פני מישור ההליכה (תיקון: תשס"ח)
בפני מישור ההליכה בדרך מוצא יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.1.2.7 ו-3.1.2.8.
3.1.2.7 הפרשי גבהים מקומיים במפלסי ריצפה (תיקון: תשס"ח)
הפרשי גבהים במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, יהיו כמפורט להלן:
(1) הפרש גובה במפלסי רצפה לא יעלה על 6 מ"מ, ואולם מותר שההפרש האמור יעלה על 6 מ"מ אך לא יעלה על 15 מ"מ ובלבד שההפרש יהיה קטום ביחס של אורך לגובה 1:2;
(2) הפרש גובה בסיפי דלתות יהיה כמפורט בפרט 3.2.1.5;
(3) היה הפרש מפלסי הרצפות גדול מ-15 מ"מ, המעבר בין המפלסים יהיה באמצעות מעבר משופע, כבש או מדרגות;
3.1.2.8 שיפוע מישור ההליכה (תיקון: תשס"ח)
(א) מישור הליכה ששיפועו גדול מ-5% ייחשב ככבש ויתקיימו בו דרישות סימן י' בפרק ב'.
(ב) השיפוע בניצב לכיוון ההליכה לא יהיה גדול מ-2% .
3.1.2.9 מקדם התנגדות להחלקה (תיקון: תשס"ח)
התנגדות להחלקה של מישור ההליכה תתאים למפורט בטבלה א1 בתקן ישראלי ת"י 2279 - התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה, או שההתנגדות להחלקה תתאים למקדם 0.5, כמפורט בתקן.
פרק ב': מרכיבי דרך המוצא (תיקון: תשס"ח)
סימן א': דלתות (תיקון: תשס"ח)
3.2.1.1 כללי (תיקון: תשס"ח)
(א) סימן זה יחול לגבי דלתות ופתחים המשמשים למעבר בדרך מוצא.
(ב) הותקן פתח או דלת בדרך מוצא, צורתם תהיה ברורה ונוחה לזיהוי ויתקיימו הוראות אלה:
(1) לא יותקן וילון לפני דלת יציאה באופן שיסתיר את הדלת;
(2) לא תותקן מראה על גבי דלת יציאה או בצמוד לה.
3.2.1.2 אופן מדידת רוחב פנוי למעבר וגובה של דלת (תיקון: תשס"ח)
(א) בדלת חד-אגפית - לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי הקטן ביותר, שבין מישור אגף הדלת הפתוח לגמרי בפתיחה מרבית ובין פאת מזוזת המלבן, הבולטת ביותר כלפי האגף הפתוח, כמתואר בתרשים 33.2.1.2 א'.

תרשים 3.2.1.2 א'
(ב) בדלת דו-אגפית או רב-אגפית - לקביעת רוחבה הפנוי
למעבר, יימדד המרחק האופקי בין מישורי שני אגפי הדלת
הסמוכים זה לזה והפתוחים בזווית ישרה לפחות, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ב'.
תרשים 3.2.1.2 ב'
(ג) בדלת הזזה חד-אגפית - לקביעת רוחבה הפנוי למעבר, יימדד המרחק האופקי
בין הפאה הצדדית של אגף הדלת כאשר היא פתוחה לגמרי ובין מזוזת המלבן שממול, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ג'.

תרשים 3.2.1.2 ג'
(ד) בדלת הזזה דו-אגפית, שאגפיה נפתחים משני כיוונים מנוגדים, לקביעת רוחבה הפנוי למעבר,
יימדד המרחק האופקי בין הפאות הצדדיות של שני אגפי הדלת, כאשר שניהם פתוחים לגמרי, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ד'.



תרשים 3.2.1.2 ד'

(ה) בקביעת רוחבה הפנוי למעבר של דלת, לא תיחשב בליטה מקומית של ידיות או
של צירים עד 9 סנטימטרים ועד לגובה מרבי של 1.20 מטר ממישור הרצפה, כמתואר בתרשימים 3.2.1.2 ה'
ו- 3.2.1.2 ו'.

A < 9 ס"מ
B < 120 ס"מ
תרשים 3.2.1.2 ה'

תרשים 3.2.1.2 ו'
(ו) בקביעת גובהה הפנוי למעבר של דלת, מעל גובה של 1.98 מטרים ממישור הרצפה
יותרו בליטות בלא הגבלת רוחב, כמתואר בתרשים 3.2.1.2 ז'.

תרשים 3.2.1.2 ז'
3.2.1.3 רוחב הפתח המינימלי של דלתות (תיקון: תשס"ח)
(א) הותקנה דלת בדרך מוצא, הרוחב הפנוי למעבר לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט 3.2.12.4, או מהרוחב הנקוב בטבלה 3.2.1.3 שבפרט משנה (ב), לפי הרחב מבין השניים.
(ב) רוחב הפתח של דלתות שהן חלק מדרך מוצא המפורטות בטור א' שבטבלה 3.2.1.3 שלהלן, לא יקטן מרוחב הפתח הנקוב בטור ב' שלצדו:
טבלה 3.2.1.3 רוחב הפתח של דלתות (תיקון: תשס"ח)

מס' סד'
טור א' סוג השימוש
טור ב' רוחב הפתח במטרים

1
רוחבו של פתח הדלת בדרך מוצא, למעט אם צוין אחרת בטבלה זו
0.80

2
בדירת מגורים - דלת יציאה מדירה
0.80

3
בדירת מגורים נגישה - דלת יציאה מדירה.
דלת היציאה תעמוד גם בדרישות הנגישות.
0.80

4
בדירת מגורים - דלת בחדר מגורים
0.70

5
בדירת מגורים - דלת בחדר שירות אחד לפחות שבו קיימת אסלה
0.70

6
בדירת מגורים - דלת בחדר שירות נוסף
0.60

7
בבניין ציבורי - דלת בחדר שירות
0.70

8
בבניין ציבורי - דלת בחדר שירות נגיש
0.80

9
דלת יציאה ראשית ממבואת הבניין
1.10

10
דלת יציאה מחדר במשרד
0.80

11
דלת יציאה ממכלול חדרי משרד
0.90

12
דלת כניסה ודלת יציאה לחדר מדרגות מוגן בכל קומות הבניין, למעט במפלס היציאה
0.90

13
דלת כניסה ויציאה לחדר מדרגות מוגן במפלס היציאה
1.10

14
דלת יציאה ממקום להתקהלות בתפוסה של עד 100 איש
0.90

15
דלת יציאה ממקום להתקהלות בתפוסה העולה על 100 איש
1.10

16
דלת יציאה מכיתת לימוד
0.90

17
דלת יציאה ראשית מבית ספר
1.65

18
דלת יציאה מחנות ששטחה עד 100 מטרים רבועים
0.90

19
דלת יציאה מחנות ששטחה מעל 100 מטרים רבועים
1.10

20
דלת יציאה ראשית ממרכז מסחרי מקורה
1.10

21
בכל בניין - דלת לחלל שירות שאינו מחייב נגישות לאנשים עם מוגבלויות
0.70

22
דלת דו-אגפית - הרוחב החופשי באגף הנפתח ראשון
0.80

23
דלת המשרתת בניין או חלק מבניין, אשר אינו צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות
0.70

24
דלת המשרתת חדר שגודלו קטן מ-6.5 מ"ר, ואשר אינו צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות
0.60

25
דלת מרחב מוגן
על פי הוראות פיקוד העורף

26
דלת לכל שימוש אחר
בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור א, על פי החלטת רשות הכבאות

3.2.1.4 גובה הדלת (תיקון: תשס"ח)
(א) הגובה המינימלי הפנוי למעבר בפתח או דלת יהיה 1.98 מטרים לפחות.
(ב) הגובה יימדד ממישור הרצפה עד תחתית משקוף הדלת.
3.2.1.5 הפרשי גבהים במשטחי ריצפה הסמוכים לסף דלת (תיקון: תשס"ח)
(א) בהפרש גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יתקיימו תנאים אלה:
(1) בדלת כניסה ראשית לבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ"מ;
(2) בדלת פנים בבניין לא יעלה הפרש הגבהים על 15 מ"מ;
(3) בדלת יציאה למרפסת לא מקורה לא יעלה הפרש הגבהים על 60 מ"מ;
(4) על אף האמור בפסקאות (1) עד (3), עלה הפרש הגבהים על 10 מ"מ, ייקטם סף הדלת ביחס של אורך לגובה 1:2, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 א';

תרשים 3.2.1.5 א'
(ב) פרט משנה (א) אינו חל על הדלתות שלהלן ובלבד שהפרשי הגובה לא יעלה על 250 מ"מ:
(1) דלת כניסה לחדרים טכניים;
(2) דלת יציאה לגג מחדר המדרגות.
(ג) על אף האמור בפרט משנה (א), לגבי המקרים המפורטים להלן יחולו ההוראות שלהלן:
(1) על דירת מגורים צמודת קרקע יחול פרט 3.8.4.5;
(2) אם מסיבות טכניות, אשר לעורך הבקשה אין אפשרות לשנותן, קיימים הפרשי גבהים במשטחי רצפה ביציאה מבניין, מחלק מבניין או מדירה אל המדרכה, תותר התקנת מדרגה אשר גובהה לא יעלה על 200 מ"מ ובתנאי שסיפה יסומן בבירור; אם מישור המדרכה איננו אופקי, יותר להתקין סף לדלת שגובהו איננו אחיד, כמתואר בתרשים 3.2.1.5 ב'.


תרשים 3.2.1.5 ב'
3.2.1.6 כיוון ואופן פתיחה של דלת (תיקון: תשס"ח)
(א) דלת המשמשת למעבר בני אדם בדרך מוצא תהיה סובבת.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א) -
(1) תותר התקנת דלת הזזה אופקית אם תפוסת החדר אינה עולה על 6 אנשים, והחדר לא מכיל חומרים מסוכנים, או שהדבר נקבע מפורשות בחלק זה;
(2) תותר התקנת דלת הזזה או סורג הזזה לפתיחה אופקית או אנכית ובתנאי שיתקיימו בהם כל התנאים האלה:
(א) הדלת תקובע במצב פתוח בזמן שימוש בבניין בידי הציבור;
(ב) על גבי אגף הדלת או בצדה יותקן שלט שבו ייכתב: "דלת זו חייבת להישאר פתוחה במשך שעות השימוש בבניין בידי הציבור";
(ג) יהיה ניתן לפתוח ולסגור את הדלת או הסורג מתוך הבניין בלא צורך בידע או במאמץ מיוחד;
(ד) כאשר דרושות שתי דרכי מוצא או יותר, מותר להתקין דלת או סורג במספר שאינו עולה על מחצית מספר דרכי המוצא הנדרש.
(3) על דלת הזזה בדירת מגורים יחול פרט 3.8.4.2 .
(4) הוראות סימן זה לא יחולו על דלתות שאינן נדרשות על פי חלק ג'.
3.2.1.7 דלת הזזה אופקית המתופעלת כדלת סובבבת בעת חירום (תיקון: תשס"ח)
(א) על אף האמור בפרט 3.2.1.6(א), מותר להתקין בדרך מוצא דלת הזזה אופקית הנפתחת אוטומטית על ידי מנגנון חשמלי באמצעות פיקוד מחיישן קירבה, בתנאי שהדלת היא מהסוג המאפשר את פתיחתה בעת חירום כדלת סובבת על ציר צד, ובתנאים אלה:
(1) פתיחת אגף הדלת כדלת סובבת היא בכיוון המילוט;
(2) פתיחת הדלת כדלת סובבת על ציר צד מתאפשרת בכל מצב שבו תהיה הדלת, לרבות מצב פתיחה חלקית כדלת הזזה;
(3) על אגף הדלת יותקן שלט "דחוף לפתיחת הדלת בעת חירום;
(4) רוחב הפתח הפנוי בדלת בעת פתיחתה כדלת סובבת על ציר לא יקטן מהרוחב הנדרש לגבי דלת כזו בתקנות אלה;
(ב) בדרך מוצא מאזור המשמש לאחסון או לייצור חומרים מסוכנים לא תותקן דלת כאמור בפרט משנה (א).
3.2.1.8 כיוון פתיחת דלת 3.2.1.8 (תיקון: תשס"ח)
הותקנה דלת בחדר או בחלל אשר תפוסתו גדולה מ-50 אנשים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.
3.2.1.9 כיוון פתיחת דלת מחדר המכיל חומרים מסוכנים (תיקון: תשס"ח)
הותקנה דלת בחדר המכיל חומרים מסוכנים, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט.
3.2.1.10 בליטת דלת אל מעבר,פרוזדור או חדר מדרגות (תיקון: תשס"ח)
(א) במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר, למעט בדירת מגורים שעליה לא חלה מגבלה זו, כמתואר בתרשים 3.2.1.10 א'.








תרשים 3.2.1.10 א'
(ב) במצב פתיחה מרבי של אגף הדלת לפרוזדור או למעבר, תותר הבלטת האגף עד 18 סנטימטרים. בליטה זו של הדלת לא גורעת מרוחבו של הפרוזדור כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ב' ו 3.2.1.10 ג';.









תרשים 3.2.1.10 ב'







A רוחב נדרש של הפרוזדור
תרשים 3.2.1.10 ג'
(ג) במהלך הפתיחה של אגף הדלת לחדר מדרגות או למהלך מדרגות, רוחב המעבר החופשי במשטח האופקי (הפודסט) לא יקטן ממחצית הרוחב הנדרש של u1492 המשטח האופקי (הפודסט); ידית הדלת או אגף הדלת במצב פתוח מרבי לא יבלטו לתוך המשטח האופקי (הפודסט) ביותר מ 18 סנטימטרים; בליטה זו של ידית הדלת לא גורעת מרוחבו של המעבר החופשי כמתואר בתרשימים 3.2.1.10 ד' ו 3.2.1.10 ה'.








תרשים 3.2.1.10 ד'







תרשים 3.2.1.10 ה'
3.2.1.11 דלת רשת (תיקון: תשס"ח)
בדלת רשת המותקנת בדרך מוצא יתקיימו דרישות פרט
3.2.1.6 (א), ו (ב)( 1).
3.2.1.12 מנעולים ואמצעי אזעקה בדלתות (תיקון: תשס"ח)
במנעול ובאמצעי אזעקה המותקנים בדלת בדרך מוצא יתקיימו
הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.1.16 ,3.2.1.15 ,3.2.1.14 ,3.2.1.13 ו 3.2.1.17 .
3.2.1.13 נעילת דלתות בדרכי מוצא (תיקון: תשס"ח)
(א) דלת המותקנת בדרך מוצא, תהיה ניתנת לפתיחה מכיוון המילוט כאשר הבניין או חלקו מאוכלס; הותקן מנעול, יהיה ניתן לפתוח את הדלת מכיוון המילוט בלא מפתח נשלף;
(ב) בדלת כניסה לדירת מגורים יתקיימו דרישות פרט 2.92 .
3.2.1.14 נעילת דלתות בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח (תיקון: תשס"ח)
(א) בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח והמשרת יותר מארבע קומות, כל דלת תאפשר חזרה מחדר המדרגות לתוך הבניין.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), מותר להתקין מערכת נעילה אשר תמנע חזרה לתוך הבניין ובלבד שיתקיימו כל התנאים האלה:
(1) תותר חזרה מחדר המדרגות לבניין לפחות בשתי קומות שונות דרך דלתות שאינן נעולות, או שתותקן מערכת אוטומטית לשחרור מנעולי דלתות אלו אשר תופעל עם הפעלת מערכת גילוי אש ועשן;
(2) ההפרדה בין הקומות שאליהן ניתן לחזור מחדר המדרגות לבניין, לא תעלה על ארבע קומות כמתואר בתרשים 3.2.1.14 ;
(3) תותר חזרה לבניין באחת משתי הקומות העליונות או הגג, ובלבד שקומות אלו מאפשרות מעבר למוצא בטוח אחר;
(4) בדלתות המאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות;
(5) בדלתות שאינן מאפשרות חזרה לתוך הבניין יותקנו שלטים בצד הפונה לחדר המדרגות; השלט יכלול את מיקום הדלתות הקרובות ביותר שבכיוון העלייה או בכיוון הירידה, ואשר ניתן להיכנס מהן בחזרה לבניין או לצאת מהן החוצה מהבניין.
(ג) פרט משנה (א) לא חל לגבי בניין שנדרש להתקין בו חדר מדרגות אחד בלבד וכן לא יחול על מערכת מדרגות חיצונית.










תרשים 3.2.1.14
3.2.1.15 דלת הנפתחת אל הגג (תיקון: תשס"ח)
בבניין גבוה ורב קומות, דלת המאפשרת גישה אל הגג מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח תאפשר כניסה מן הגג לתוך חדר המדרגות.
3.2.1.16 דלת דו אגפית (תיקון: תשס"ח)
אם בפתח הותקנה דלת דו אגפית, בשל חובה הנובעת מחישובי תפוסה, לכל אגף דלת יותקן מנגנון פתיחה עצמאי; אין להתקין מנגנון אשר פתיחתו תלויה בפתיחה של האגף u1492 הסמוך אליו.
3.2.1.17 דלת במוצא בטוח ודלת עם מנגנון בהלה (תיקון: תשס"ח)
בדלת המותקנת במוצא בטוח או בדלת שנדרש להתקין בה מנגנון בהלה, לא יותקן כל אמצעי לנעילה אשר ימנע את השימוש בדלת למילוט, למעט אם התקיימו התנאים שבפרט 3.2.1.18 .
3.2.1.18 מערכות נעילה מיוחדות (תיקון: תשס"ח)
במערכת נעילה מיוחדת, המותקנת בדלת בדרך מוצא, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.1.19 ו 3.2.1.20 .
3.2.1.19 דלת מעוכבת יציאה (תיקון: תשס"ח)
(א) מותר להתקין מערכת נעילה מעוכבת (Delayed Egress Lock ) על דלת באגף אש שאינו מכיל חומרים מסוכנים, ובלבד שהבניין מוגן על ידי מערכת לגילוי אש בהתאם לת"י 1220 חלק 3 מערכות גילוי אש: הוראות התקנה ודרישות כלליות 16 (להלן - ת"י 1220 חלק 3), או המוגן במערכת מתזים, בתנאי שמערכת הנעילה תעמוד באחד מן התנאים אלה:
(1) הנעילה תשוחרר עם הפעלת מערכת המתזים או עם הפעלת גלאי אש או עשן;
(2) הנעילה תשוחרר עם הפסקת החשמל השולט בנעילה;
(3) תהליך שחרור הנעילה שאיננו ניתן לביטול, יחל בתום הפעלת כוח רצוף של 3 שניות על ידית הדלת.
(ב) על הדלת יותקן שלט שבו ייכתב: "לחץ ברציפות על ידית הדלת עד להישמע אזעקה. הדלת תוכל להיפתח בתוך 15 שניות מרגע הלחיצה".
(ג) מנגנון הנעילה יהיה על פי תקן.
3.2.1.20 דלת מבוקרת כניסה (תיקון: תשס"ח)
(א) מותר להתקין דלת מבוקרת כניסה בדרכי מוצא, בתנאי שיחולו עליה כל התנאים האלה:
(1) בעת הפסקת חשמל, תשוחרר נעילת הדלת;
(2) בעת הפסקה של זרם החשמל אל מנגנון הבקרה של הדלת תשוחרר נעילת הדלת;
(3) יהיה ניתן לפתוח את נעילת הדלת מבפנים על ידי לחצן חשמלי הממוקם בגובה של 100 סנטימטרים עד 120 סנטימטרים מעל הרצפה ולא רחוק מ-20 סנטימטרים ממשקוף הדלת הסמוך לידית הדלת; במנגנון יתקיימו שאר דרישות הנגישות לפי הסעיף הדן באמצעי הפעלה בת"י 8 191 חלק - 1 נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות; על המנגנון בצד הפנימי ייקבע שלט שעליו כתוב: "לחץ ליציאה בעת חירום"; הפעלת לחצן חשמלי תגרום לניתוק ישיר של מקור החשמל למנעול וזאת באופן שאינו קשור ללוח הבקרה, והדלת תישאר לא נעולה; נדרש להתקין ידית בהלה, הידית תכלול מנגנון שיבטל את הנעילה ויאפשר את פתיחת הדלת.
(4) אם נדרש להתקין מערכת התראה לגילוי אש ועשן, תתבטל נעילת הדלת בכיוון המילוט עם הפעלת המערכת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן;
(5) אם נדרש להתקין מערכת מתזים או מערכת לגילוי אש, הפעלתם תשחרר את נעילת הדלת; הדלת תישאר לא נעולה עד לאיפוס הידני של מערכת ההתראה לגילוי אש ועשן.
(ב) הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול על דלת מבוקרת כניסה שהיציאה דרכה איננה מוגבלת על ידי מנגנון בקרת הכניסה.
3.2.1.21 ידית בהלה 3.2.1.21 (תיקון: תשס"ח)
(א) בדלת המשמשת ליציאה מחלק מבניין או קומה שתפוסתו גדולה מ-100 איש, יותקן מנגנון בהלה.
(ב) במנגנון הבהלה יתקיימו הדרישות האלה:
(1) המנגנון יהיה מורכב ממוט אופקי באורך מינימלי של מחצית רוחב אגף הדלת, וגובהו יהיה 86 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 120 סנטימטרים מעל הרצפה;
(2) בפרזול בהלה יתקיימו הדרישות המופיעות בת"י 1212 חלק I - מכללי דלתות אש ומכללי דלתות עשן: דלתות אש סובבות 18;
(3) אין להתקין נעילה למנגנון בהלה, למעט מנגנון שנעילתו מבחוץ לא תמנע את פתיחת הדלת מתוך הבניין על ידי לחיצה על הידית.
3.2.1.22 מנגנון לסגירה עצמית של דלת (תיקון: תשס"ח)
(א) במנגנון לסגירה עצמית בדלת, המהווה חלק מסידורי בטיחות אש, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטי משנה (ב) ו-(ג).
(ב) נדרשה דלת להיות סגורה, תצויד הדלת במגיף דלת ולא תקובע במצב "רגיל פתוח" (Normally open).
(ג) בכל חלק בניין שאינו מכיל חומרים מסוכנים ואשר נדרשת בו דלת אש או דלת עשן, ומסיבות תפעוליות יש לקובעה במצב "רגיל פתוח" (Normally open), מותר להתקין בה מנגנון המחזיק את הדלת במצב "רגיל פתוח" ובלבד שיתקיימו בה כל התנאים האלה:
(1) הדלת תיסגר מעצמה עם ניתוק המנגנון של מצב "רגיל פתוח" (Normally open).
(2) יהיה ניתן לנתק את המנגנון של "רגיל פתוח" Normally open)) ידנית, והדלת תיסגר בעצמה;
(3) מערכת הניתוק האוטומטית של מצב "רגיל פתוח" Normally open) תופעל על ידי מערכת לגילוי אש ועשן המותקנת בהתאם לת"י 1220 חלק 3;
(4) בעת הפסקת זרם החשמל למנגנון הדלת, ינותק המנגנון של מצב "רגיל פתוח" (Normally open), והדלת תיסגר בעצמה;
(5) הפעלת מנגנון דלת אחת, עקב קבלת התראה ממערכת גילוי אש ועשן המותקנת בחדר מדרגות מוגן או במוצא בטוח, תגרום להפעלת מנגנוני כל הדלתות המותקנות באותו חדר המדרגות או באותה דרך מוצא בטוח.
3.2.1.23 דלת חשמלית (תיקון: תשס"ח)
במקום שבו דלת נפתחת באמצעות מנוע חשמלי המופעל על ידי אדם או באמצעות זיהוי אדם המתקרב מצד המילוט, התקנתה תהיה כזו, שבעת הפסקת חשמל, תתאפשר פתיחת הדלת ידנית, כדי לאפשר מילוט מן הבניין או שתיסגר לצורך הגנת דרכי המילוט אם נדרש כך בחלק זה.
3.2.1.24 דלת מסתובבת (תיקון: תשס"ח)
הותקנה דלת מסתובבת בדרך מוצא, תותקן בסמוך אליה דלת יציאה סובבת עם פתיחה בכיוון המילוט, המתאימה לדרישות חלק זה.
3.2.1.25 מעצור בדרך מוצא (תיקון: תשס"ח)
במעצור לבקרת כניסה,המותקן בדרך מוצא, יתקיימו דרישות אלה:
(1) בעת הפסקת חשמל יאפשר המעצור מעבר חופשי בכיוון המילוט;
(2) סך הרוחבים של המעצורים לא יספק יותר מ-50% מהרוחב הנדרש בשל התפוסה;
(3) גובה המעצור לא יעלה על 100 סנטימטרים;
(4) רוחב המעצור יהיה 41 סנטימטרים לפחות;
(5) כל מעצור יענה לתפוסה של עד 50 אנשים.
3.2.1.26 דלת במחיצה ניידת (תיקון: תשס"ח)
(א) במחיצה ניידת יתקיימו דרישות פרט 3.2.13.5 .
(ב) במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח.
3.2.1.27 צוהר בדלת אש (תיקון: תשס"ח)
(א) בדרך מוצא יותקן צוהר בדלת אש; גודל השטח המזוגג של הצוהר יהיה 0.15 מ"ר לפחות; גובה המפלס התחתון של הצוהר יהיה 80 סנטימטרים לפחות.
(ב) פרט משנה (א) לא יחול על דלתות לחדרים טכניים, חדרי שירות ומחסנים.




סימן ב': מדרגות, חדרי מדרגות ומדרגות נעות (תיקון: תשס"ח)
3.2.2.1 כללי (תיקון: תשס"ח)
על מדרגות וחדרי מדרגות המשמשים חלק מדרך מוצא יחולו דרישות סימן זה.
3.2.2.2 רוחב של מדרגות (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
רוחבן של מדרגות בבניין יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם -
(1) בתוך דירה - רוחבן של מדרגות יהיה 0.80 מטרים לפחות;
(2) בתוך בניין מגורים המכיל עד 2 דירות - רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 0.90 מטרים לפחות;
(3) בבניין שאינו גבוה או רב-קומות, רוחבן של המדרגות המשותפות יהיה 1.00 מטרים לפחות;
3.2.2.3 אופן מדידת רוחב המדרגות (תיקון: תשס"ח)
רוחבן של מדרגות יימדד בהתאם לתנאים האלה:
(1) תחומות המדרגות בין שני קירות ומשני צדיהן מותקנים מסעדים, יימדד הרוחב בין מישורי הציפוי של הקירות, בתנאי שהמסעד לא יבלוט יותר מ-9 סנטימטרים ממישור הציפוי כמתואר בתרשים 3.2.2.3 א'; אם בליטת המסעד גדולה מ-9 סנטימטרים, יימדד הרוחב מציר המסעד כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ב';









תרשים 3.2.2.3 א'









תרשים 3.2.2.3 ב'





(2) ניצב קיר בצדן האחד של המדרגות ומעקה בצדן האחר, יימדד הרוחב בין מישור ציפוי הקיר שבו המסעד שאינו בולט יותר מ-9 סנטימטרים ובין ציר בית האחיזה של המעקה, ובלבד שציר בית אחיזה כאמור לא יבלוט
יותר מ-7 סנטימטרים כלפי חוץ מקצה שטח המדרגות החופשי לדריכה
כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ג'; אם בליטת המסעד גדולה מ-9 סנטימטרים, יימדד הרוחב בין צירי שני המסעדים כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ד';










A בליטת המסעד לתוך המדרגות
B בליטת המסעד מחוץ למדרגות

תרשים 3.2.2.3 ג'











A בליטת המסעד לתוך המדרגות
B בליטת המסעד מחוץ למדרגות

תרשים 2.2.3 ד'




(3) אם ניצביםמעקים בשני צדי המדרגות, יימדד הרוחב בין הצירים של שני בתי האחיזה של המעקים, ובלבד שהצירים האמורים לא יבלטו יותר מ-7 סנטימטרים כלפי חוץ כאמור בפסקה (2) כמתואר בתרשים 3.2.2.3 ה';











B = בליטת המסעד מחוץ למדרגות
תרשים 3.2.2.3 ה'
(4) בולט ציר אחיזה של מעקה יותר מ-7 סנטימטרים כלפי חוץ, כאמור בפסקה (2) או (3), יימדד הרוחב בין מישור הציפוי של הקיר ובין קצה שטח המדרגה החופשי לדריכה או בין שני קצות שטח המדרגה החופשי לדריכה, לפי העניין כמתואר בתרשימים 3.2.2.3 ו' ו-3.2.2.3 ז'.










A - בליטת המסעד לתוך המדרגות
B - בליטת המסעד מחוץ למדרגות
תרשים 3.2.2.3 ו'









תרשים 3.2.2.3 ז'
3.2.2.4 גובה מזקף מעל המדרגות (תיקון: תשס"ח)
גובה מזקף ראש מעל מדרגות יהיה 2.10 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד אנכית מעל מישור המקביל למשיק אפי המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.4 .







תרשים 3.2.2.4
3.2.2.5 מידות רום ושלח מדרגה (תיקון: תשס"ח)
(א) רום המדרגה יהיה 10 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 17.5 סנטימטרים.
(ב) שלח המדרגה יהיה 26 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.2.5 .




תרשים 3.2.2.5
(ג) על אף האמור בפרטי משנה (א) ו-(ב), בבניין ציבורי שלא מותקנת בו מעלית, רום המדרגה לא יעלה על 16.5 סנטימטרים, ושלח המדרגה יהיה 28 סנטימטרים לפחות.
(ד) במהלך מדרגות אחד, לכל אורכו, יהיה גודל אחיד לרום המדרגה וגודל אחיד לשלחה, והיחס ביניהם יהיה לפי הנוסחה: 2 רומים + שלח = 61 סנטימטרים עד 63 סנטימטרים.
(ה) המידות הנקובות בפרט זה חלות על כל המדרגות, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה ובסטיות הביצוע המותרות בפרט .3.2.2.13
3.2.2.6 מספר המדרגות במהלך אחד (תיקון: תשס"ח)
(א) במהלך מדרגות אחד בתוך הבניין, לרבות מהלך מדרגות אחד בתוך חדר מדרגות, מספר המדרגות יהיה 3 לפחות ולא יעלה על 16 ; ואולם אפשר שמהלך מדרגות אחד יכלול עד 22 מדרגות, בתנאי שהרום לא יעלה על 15.5 סנטימטרים.
(ב) על דירה בבניין מגורים יחול פרט 3.8.5.2 .
3.2.2.7 רכיבי מדרגות (תיקון: תשס"ח)
ברכיבי מדרגות ובחדרי מדרגות, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.2.8, 3.2.2.9, 3.2.2.10, 3.2.2.11, 3.2.2.12, 3.2.2.13.
3.2.2.8 קביעת מבנה המדרגות (תיקון: תשס"ח)
מדרגות המשמשות חלק מדרך מוצא, יהיו בנויות ממבנה קבוע.
3.2.2.7 רכיבי מדרגות (תיקון: תשס"ח)
ברכיבי מדרגות ובחדרי מדרגות, יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.2.8, 3.2.2.9, 3.2.2.10, 3.2.2.11, 3.2.2.12, 3.2.2.13.
3.2.2.9 עמידות אש של מדרגות וכבשים (תיקון: תשס"ח)
כל מדרגה, משטח ביניים או כבש בבניין יהיו מחומרים לא דליקים, למעט חיפוי לרכיבים אלה שעוביו אינו עולה על 16 מ"מ ולמעט שלח, רום, פודסט או כבש עשויים עץ שהעובי שלהם הוא 4.5 סנטימטרים לפחות.
3.2.2.10 משטח אופקי בחדר מדרגות (תיקון: תשס"ח)
במשטח אופקי (פודסט) בחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יתקיימו הדרישות אלה:
(1) רוחב המעבר החופשי במשטח אופקי (פודסט) המשמש לשינוי כיוון התנועה בחדר מדרגות או במהלך מדרגות יהיה לפחות ברוחב המינימלי הנדרש של המדרגות כמתואר בתרשימים 3.2.2.10 א' ו- 3.2.2.10 ב';









A רוחב המעבר החופשי
תרשים 3.2.2.10 א'











תרשים 3.2.2.10 ב'

















(2) העומק של משטח אופקי בין שני מהלכי מדרגות הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.20 מטרים לפחות; בפסקה זה, "עומק" - המרחק האופקי בין סיפי שתי המדרגות הגובלות עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ג';





תרשים 3.2.2.10 ג'
(3) העומק של משטח אופקי בין קצה מהלך מדרגות ואגף דלת
הנמשכים בכיוון אחד יהיה 1.0 מטר לפחות; בפסקה זו, "עומק" -
המרחק האופקי בין סף המדרגה לבין אגף הדלת הגובלת עם המשטח האופקי, כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ד';





תרשים 3.2.2.10 ד'
(4) אם דלת נפתחת אל מהלך מדרגות או חדר מדרגות
או מהם, ייבנה משטח אופקי משני צדי אגף הדלת; עומק המשטח
האופקי נמדד מפני הדלת ובניצב לה כמתואר בתרשים 3.2.2.10 ה'.











תרשים 3.2.2.10 ה'
(5) על אף האמור בפסקה (4) -
(א) בחדרים טכניים ועליות גג בכל בניין, מותר לפתוח דלת בקצה מהלך המדרגות, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות;
(ב) על מרתף ועליית גג של דירת מגורים יחול פרט 3.8.5.5 .
3.2.2.11 אף המדרגה וזווית הרום (תיקון: תשס"ח)
עומק אף המדרגה לא יעלה על 4 סנטימטרים; זווית השיפוע של
רום המדרגה לא תפחת מ 60 מעלות.
3.2.2.12 שיפוע השלח (תיקון: תשס"ח)
במדרגות חיצוניות, שיפוע השלח לצורך ניקוז מים, לא יעלה על 2% בכיוון הירידה, ועל 1/2% בניצב לכיוון הירידה.
3.2.2.13 סטיה מותרת באחידות מידות המדרגות (תיקון: תשס"ח)
במדרגות במהלך אחד, המשמשות חלק מדרך מוצא לא תותר סטייה העולה על 5 מ"מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין מדרגות סמוכות, וסטייה העולה על 10 מ"מ בעומק השלח או בגובה הרום, בין המדרגה אשר מידתה היא הגדולה ביותר לבין המדרגה אשר מידתה היא הקטנה ביותר.
3.2.2.14 מעקה,מסעד ובית אחיזה (תיקון: תשס"ח)
במעקה, מסעד ובית אחיזה המותקנים בדרכי מוצא, יתקיימו
הדרישות המפורטות בפרטים: 3.2.2.17 ,3.2.2.16 ,3.2.2.15 .
3.2.2.15 בית אחיזה ומעקה במהלך ובחדר מדרגות (תיקון: תשס"ח)
בכל מהלך מדרגות המכיל 3 מדרגות או יותר, יותקן בית אחיזה משני צדי המדרגות; כאשר נדרש מעקה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות פרט זה.
3.2.2.16 בית אחיזה נוסף (תיקון: תשס"ח)
(א) בחדר מדרגות או במהלך מדרגות, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, המרחק אל בית אחיזה לא יעלה על 75 ס"מ כמתואר בתרשימים 3.2.2.16 א' ו 3.2.2.16 ב'.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), עלה המרחק אל בית האחיזה, בתחום רוחב המדרגה הנדרש למילוט, על 75 ס"מ, יותקן מאחז יד נוסף כמתואר בתרשים 3.2.2.16 ג'.
(ג) עלה רוחב המדרגות על הרוחב הנדרש למילוט, לא תחול הדרישה בפרט משנה (ב) בתחום שאיננו נדרש למילוט כמתואר בתרשים 3.2.2.16 א'.











תרשים 3.2.2.16 א'












תרשים 3.2.2.16 ב'













תרשים 3.2.2.16 ג'
3.2.2.17 מעקה,מסעד ובית אחיזה (תיקון: תשס"ח)
מעקה, במסעד ובבית אחיזה יתקיימו דרישות ת"י 1142 זולת אם נאמר אחרת בחלק זה.
3.2.2.18 חדר מדרגות בבניין עם קומות תחתיות (תיקון: תשס"ח)
בחדר מדרגות המשרת קומות תחתיות יתקיימו דרישות פרט .3.2.3.3
3.2.2.19 מדרגות בדירה בבניין מגורים (תיקון: תשס"ח)
פרט 3.8.5.7 יחול לגבי מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבניין מגורים.
3.2.2.20 מדרגות קשתיות (תיקון: תשס"ח)
מותר להתקין מדרגות קשתיות בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלאו לגביהן התנאים האלה:
(1) הרדיוס הקטן ביותר של הקו העקום לאורך סיפי המדרגות יהיה פי שניים לפחות מרוחב המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 א';






תרשים 3.2.2.20 א'
(2) עומק שלח מדרגה במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה (להלן - סף המדרגה) יהיה 26 סנטימטרים לפחות, באחידות לאורך המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.20 ב';



A - עומק שלח המדרגה
A > 26 ס"מ
תרשים 3.2.2.21 ב'
(3) אין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה המפורטת בפרט משנה 3.2.2.5 (ד).
3.2.2.21 מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף
(א) מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף בבניין ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים האלה:
(1) המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;
(2) המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ 5 אנשים;
(3) המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ 5 אנשים.
(ב) רוחבה של מדרגה לוליינית או מדרגת שלח מתחלף יהיה 0.66 מטרים לפחות כאשר הוא נמדד מהקצה הצר ביותר של המדרגה עד המישור הפנימי של המסעד או בין שני המישורים הפנימיים של המסעדים, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21 א', 3.2.2.21 ב' ו 3.2.2.21 ג'.








תרשים 3.2.2.21 א'









תרשים 3.2.2.21ב'












תרשים 3.2.2.21 ג'
(ג) עומק שלח מדרגה, במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה או מהמישור החיצוני של המאחז הפנימי, הנמדד לאורך אפי המדרגות, יהיה 19 סנטימטרים לפחות, כמתואר בתרשימים 3.2.2.21א', 3.2.2.21 ב' ו- 3.2.2.21 ג'.
(ד) רום המדרגה לא יעלה על 24 סנטימטרים.
(ה) גובה מזקף ראש יהיה 1.98 מטרים לפחות.
(ו) המדרגות הלולייניות ושלח מתחלף יהיו בעלי מידות וצורה אחידות ואין חובה לקיים את היחס בין רום המדרגה לשלחה על פי הנוסחה כאמור בפרט 3.2.2.5 (ד).
(ז) תותר התקנת מסעד ובית אחיזה בצד אחד בלבד ויחול לגביהם פרט 3.2.2.14 .
3.2.2.22 מדרגות טרפזיות (תיקון: תשס"ח)
(א) מותר להתקין בבניין מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן - מדרגות טרפזיות), לשינוי כיוון מהלך מדרגות בלבד ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא אם נתמלא לגביהן אחד התנאים אלה:
(1) המדרגות מותקנות בתוך דירה בבניין מגורים;
(2) המדרגות מותקנות בבניין או חלק מבניין המשמש למסחר, לעסקים, לתעשיה או לאחסנה, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ-5 אנשים;
(3) המדרגות מותקנות בחלק מבניין, המשמש לשטחים טכניים, בתנאי שחלק הבניין אינו מיועד לשמש יותר מ-5 אנשים.
(ב) עומק מינימלי של שלח מדרגה טרפזית יהיה 15 סנטימטרים לפחות.
(ג) עומק שלח המדרגה יימדד במרחק 30 סנטימטרים מהקצה הצר ביותר של המדרגה; עומק השלח יהיה אחיד ולא פחות מעומק שלח המדרגות האחרות במהלך המדרגות; מדידת המרחק מהקצה הצר תתבצע לאורך אפי המדרגות כמתואר בתרשים 3.2.2.22 .
























תרשים 3.2.2.22
3.2.2.23 סולם מילוט (תיקון: תשס"ח)
יותר שימוש בסולם מילוט בתנאי שיתקיימו בו דרישות פרטים 3.2.2.24 ו- 3.2.2.25 בגישה אל המקומות המפורטים להלן או במילוט מהם:
(1) גג או עליית גג לא מאוכלסים;
(2) דרך מוצא ממגדל, משטח או חלל מוגבה או מונמך, המשמש ציוד מכני או שימוש דומה, אשר תפוסתו אינה עולה על 3 אנשים;
(3) דרך מוצא שנייה מחדר מכונות או חלל דומה.
3.2.2.24 זווית התקנה של סולם מילוט (תיקון: תשס"ח)
סולם מילוט יותקנו בזווית גדולה מ-75 מעלות ועד 90 מעלות.
3.2.2.25 גישה לסולם מילוט (תיקון: תשס"ח)
המדרגה הנמוכה ביותר של הסולם לא תעלה על 30 סנטימטרים מעל המישור שעליו מותקן הסולם; הסולם יותקן בחלל שהגישה אליו תהיה דרך דלת הניתנת לנעילה או שבקצהו יותקן מחסום למניעת שימוש על ידי ילדים.
3.2.2.26 מדרגות נעות בבניין (תיקון: תשס"ח)
לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא בנוסף על המדרגות הרגילות.
3.2.2.27 מבנה מדרגות נעות (תיקון: תשס"ח)
(א) לא יותקנו מדרגות נעות בבניין אלא אם כן נתקיימו לגביהן תנאים אלה:
(1) המדרגות בנויות ומותקנות בהתאם לתקן;
(2) הרוחב המינימלי של מפלס הדריכה במדרגות, שהפרש הגובה בין הנקודה הנמוכה לנקודה העליונה המפורט להלן בטור א', לא יפחת ממספר המטרים הנקוב לצדו בטור ב', והמרחק בין בתי האחיזה לא יעלה על המפורט בטור ג' לצדו:

טור א'
הגובה
טור ב'
רוחב מפלס הדריכה במטר
טור ג'
המרחק בין בתי
האחיזה במטר

הפרש הגובה בין הנקודה העליונה לבין הנמוכה במהלך המדרגות אינו עולה על 4 מטרים
0.60
0.80

הפרש גובה בין הנקודה העליונה לבין הנמוכה במהלך המדרגות העולה על 4 מטרים
0.90
1.00


(3) שלח המדרגה לא יפחת מ-0.39 מטר.
(ב) בקצה העליון והתחתון של מדרגות נעות יותקן משטח אופקי ששטחו לא יפחת מ-4 מ"ר.
(ג) על גבי המעקה של מדרגות נעות יותקן בית-אחיזה שמהירות תנועתו שווה למהירות תנועתן של המדרגות.
(ד) גובהו של מהלך מדרגות נעות לא יעלה על 25 מטרים.
(ה) מדרגות נעות והמעקה שלהן, למעט בית-אחיזה וציפוי פורניר המודבק למתכת, ייבנו מחומרים בלתי דליקים.
(ו) חלק הבניין מסביב למדרגות נעות ייבנה מאלמנטים לא דליקים.
סימן ג': חדר מדרגות מוגן (תיקון: תשס"ח)
3.2.3.1 חדר מדרגות מוגן (תיקון: תשס"ח)
(א) אם נדרש להתקין בבניין חדר מדרגות מוגן, הוא יותקן כמפורט בסימן זה; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק ג', מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
(ב) מעטפת חדר מדרגות מוגן תהיה בנויה מאלמנטים עמידי אש; מרכיביו הפנימיים של חדר המדרגות, לרבות מהלכי המדרגות ומשטחים אופקיים (פודסטים), יהיו בנויים מחומר לא דליק.
(ג) חדר המדרגות המוגן מופרד מכל חלק אחר של הבניין על ידי דלתות אש.
(ד) המעקים בנויים מחומר לא דליק כהגדרתו בת"י 755 .
(ה) בית האחיזה יכול להיות עשוי חומר בסיווג דליקות מינימלי של III.2.2 על פי ת"י 755 .
(ו) רוחב המדרגות בחדר מדרגות מוגן יהיה 1.10 מטרים לפחות.
(ז) מותר להתקין פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן, בתנאי שיתקיימו תנאים אלה:
(1) פתחי האור יהיו מזוגגים בזיגוג קבוע, עמיד אש למשך 30 דקות לפחות לכשל תחילי בלבד לפי ת"י 931 חלק 1.1 - עמידות אש של אלמנטי בניין - שיטות בדיקה: דרישות כלליות 19 (להלן - ת"י 931 );
(2) שטחם הכולל של פתחי האור לא יעלה על 20% משטח קירות החוץ של חדר המדרגות המוגן באותה קומה;
(3) חזיתות הבניין הניצבות או ההמשכיות לקיר החיצון שבו מצויים פתחי האור והנמצאות במרחק קטן מ-3 מטרים מפתחים אלה יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, לפי תרשים 3.2.3.1 א'.


















תרשים 3.2.3.1 א'
(ח) בחלל חדר מדרגות מוגן לא יותקן כל מיתקן טכני, למעט זה הנועד לשרת את חלל חדר המדרגות עצמו.
(ט) שום חדר או חלל אחר לא יובילו לחלל חדר מדרגות מוגן, אלא באמצעות מבואה או פרוזדור שהכניסה מהם לחדר המדרגות המוגן היא דרך דלת אש בלבד.
(י) דלתות אש של חדר מדרגות מוגן ייפתחו בכיוון המילוט.
(יא) סידורי שליטה בעשן יהיו בהתאם לקבוע בפרק ה'; תאורה מלאכותית תהיה בהתאם לקבוע בסימן ט"ז; תאורת חירום תהיה בהתאם לקבוע בסימן י"ז; שילוט יהיה בהתאם לקבוע בסימן י"ח.
(יב) חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב קומות יהיה בהתאם לקבוע בסימן א' בפרק ז'.
3.2.3.2 הפרדת חלל שימושי בחדר מדרגות מוגן (תיקון: תשס"ח)
בתוך חדר מדרגות מוגן לא יהיה כל חלל סגור שימושי, כולל מתחת למדרגות, ולא יותר כל שימוש העלול להפריע למילוט; ואולם יותר השימוש בחלל סגור שימושי מתחת למדרגות המופרד מחדר המדרגות על ידי אותה הפרדה שבין חדר המדרגות ושאר הבניין, ובלבד שלא תותר כניסה אליו מתוך חדר המדרגות.
3.2.3.3 חדרי מדרגות בבניין עם קומות תחתיות (תיקון: תשס"ח)
חדרי מדרגות המחויבים על פי חלק ג', המשרתים קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ-8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין, יהיו חדרי מדרגות מוגנים; כל חדר מדרגות אחר שאינו נדרש לפי חלק ג', מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
סימן ד': מערכת מדרגות חיצונית (תיקון: תשס"ח)
3.2.4.1 מערכת מדרגות חיצונית (תיקון: תשס"ח)
(א) במערכת מדרגות חיצונית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו דרישות פרט זה.
(ב) רוחב המדרגות במערכת מדרגות חיצונית יהיה 1.10 מטרים לפחות; ואולם אם תפוסת הקומה אותה משרתת מערכת מדרגות חיצונית אינה עולה על 60 איש, רוחב מדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות.
(ג) גובה המעקה בבניין גבוה או רב-קומות, יהיה 1.30 מטרים לפחות; בבניין שאינו בניין גבוה או רב-קומות, יהיה גובה המעקה 1.05 מטרים לפחות.
(ד) המדרגות ייבנו ויותקנו בהתאם להוראות פרטים 3.2.2.4, 3.2.2.5 למעט פרט משנה (ג), 3.2.2.6, 3.2.2.10, 3.2.2.15, 3.2.2.16, 3.2.2.17.
(ה) תאורת חירום במערכת מדרגות חיצונית תותקן כמפורט בסימן י"ז.
(ו) שלטים במערכת מדרגות חיצונית יותקנו וייקבעו כמפורט בסימן י"ח.
(ז) פרטי משנה (ה) ו-(ו) לא יחולו על מהלך מדרגות שגובהו הכולל אינו עולה על 4 מטרים.
3.2.4.2 מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח יתקיימו דרישות פרטים 3.2.4.1, 3.2.4.3, 3.2.4.4, 3.2.4.5, ו-3.2.4.6.
3.2.4.3 הפרדת מערכת מדרגות חיצונית מן הבניין (תיקון: תשס"ח)
מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תופרד מהבניין לפי תנאים אלה:
(1) חזיתות הבניין הפונות למערכת מדרגות חיצונית יהיו עשויות אלמנטים עמידי אש, בלא פתחים, בתחום שלא יהיה קטן מ-3 מטרים מהמעטפת החיצונית של המדרגות (להלן - התחום המוגן) כמתואר בתרשימים 3.2.4.3 א' ו- 3.2.4.3 ב'; ואולם ניתן להתקין פתח אור בתחום המוגן, בתנאי שפתח האור, על כל מכלוליו, יהיה מזוגג בזיגוג קבוע עמיד אש למשך 60 דקות לפי ת"י 931;











תרשים 3.2.4.3 א'











תרשים 3.2.4.3 ב'

(2) היציאה מבניין למערכת מדרגות חיצונית תהיה דרך דלת אש הנפתחת עם כיוון המילוט.
3.2.4.4 סיום מערכת מדרגות חיצונית (תיקון: תשס"ח)
מערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח תסתיים על פי אחד מהתנאים האלה:
( 1) מערכת המדרגות החיצונית u1502 מובילה אל מפלס הקרקע הסמוך לבניין;
(2) מערכת המדרגות החיצונית מובילה לגג של חלק אחר של הבניין כאשר קיימת דרך מוצא המשכית מהגג אל היציאה והגג מוגן ועומד בדרישות סימן ח';
(3) מערכת המדרגות החיצונית מובילה לאגף אש בבניין סמוך ובלבד שעמידות אגף האש היא למשך 60 דקות לפחות.
3.2.4.5 פתחים בקיר חיצון (תיקון: תשס"ח)
במערכת מדרגות חיצונית המשמשת מוצא בטוח צד אחד לפחות יהיה פתוח ב 50% משטח הצד בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו באופן שימנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.4.5 .














תרשים 3.2.4.5
3.2.4.6 חומרי בניה (תיקון: תשס"ט)
מערכת מדרגות חיצונית תהיה בנויה מחומר לא דליק.
סימן ה': מוצא אופקי (תיקון: תשס"ח)
כללי 3.2.5.1 (תיקון: תשס"ח)
במוצא אופקי המשמש מוצא בטוח, יתקיימו דרישות סימן זה.
3.2.5.2 מוצאים אופקיים מספרם ומיקומם (תיקון: תשס"ח)
ניתן להתקין מוצא אופקי אחד או יותר מחלק מבניין או מבניין, בתנאים האלה:
(1) לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי תהיה יציאה או מוצא בטוח אחר המובילים ישירות אל מחוץ לבניין; מן המוצא האופקי אל היציאה או אל המוצא הבטוח האחר תהיה דרך מוצא באמצעות פרוזדור או מעבר, כמתואר בתרשימים 3.2.5.2 א' ו 3.2.5.2 ב';











תרשים 3.2.5.2 א'










תרשים 3.2.5.2 ב'
(2) לכל אגף אש המשרת מוצא אופקי מאגף אש אחר, יהיה שטח פנוי לצורכי המילוט של האגף האחר; השטח הפנוי, בעבור צורכי המילוט של האגף האחר, יחושב לפי 0.3 מ"ר לנפש בעבור הקהל של האגף האחר המיועד לעבור דרכו;
(3) ההפרדה בין אגפי האש תהיה לכל גובה הבניין למעט קומות מרתף המשמשות לחניה; אגפי האש יופרדו זה מזה על ידי אלמנט עמיד אש ודלתות אש; קומת החניה תופרד מן הבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 2 שעות לפחות;
(4) כמות המוצאים האופקיים תהיה לפי דרישות סימן י"ג;
(5) מיקום מוצא אופקי יהיה כמפורט בסימן י"ד;
(6) אם נדרשה דרך מוצא אחת מקומה או מחלק מבניין, מוצא אופקי לא יכול לשמש מוצא בטוח יחיד;
(7) נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, סך כל רוחבי המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה לפחות מחצית רוחב דרכי המוצא הנדרשות בעבור חלק הבניין;
(8) נדרשו שניים או יותר מוצאים בטוחים מקומה או מחלק מבניין, מספר המוצאים הבטוחים, שאינם מוצאים אופקיים, יהיה מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרשים בעבור חלק הבניין;
(9) בדלת אש המותקנת במוצא אופקי תתקיים עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו-90 דקות כשל תחילי ויציבות.
סימן ו': פרוזדור מוגן (תיקון: תשס"ח)
3.2.6.1 פרוזדור מוגן (תיקון: תשס"ח)
פרוזדור ייחשב פרוזדור מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:
(1) רוחבו יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת, והוא יהיה 1.10 מטרים לפחות, מדידת הרוחב תיעשה כמפורט בפרט 3.2.12.10; ואולם אם פרוזדור מוגן משרת קומה הנמצאת במפלס היציאה וגם קומות נוספות, לצורך חישוב התפוסה, אין חובה לצרף את תפוסת קומת היציאה
לתפוסה של שאר הקומות;
(2) לא יוגבל אורכו של פרוזדור מוגן; אם אורכו גדול מ-50 מטרים, תותקן בו מערכת על לחץ למניעת חדירה של עשן;
(3) כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד, כמתואר בתרשים 3.2.6.1;







תרשים 3.2.6.1
(4) התקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של פרוזדור מוגן תותר, בתנאי שיתקיימו התנאים המפורטים בסימן ג' להתקנת פתחי אור בקירותיו החיצוניים של חדר מדרגות מוגן;
(5) בחלל פרוזדור מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו;
(6) תאורה מלאכותית תותקן כמפורט בסימן ט"ז;
(7) תאורת חירום תותקן כמפורט בסימן י"ז;
(8) שלטים יותקנו כמפורט בסימן י"ח;
(9) רצפת הפרוזדור תהיה אטומה ובלא חירור.
סימן ז': פרוזדור פתוח מוגן (תיקון: תשס"ח)
3.2.7.1 פרוזדור פתוח מוגן (תיקון: תשס"ח)
פרוזדור ייחשב פרוזדור פתוח מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים
האלה:
(1) קירות הפרוזדור הפונים אל החוץ, במפגש של הקיר עם התקרה, יהיו פתוחים ב-50% לפחות משטחם לחלל האוויר, כך שתמנע הצטברות עשן כמתואר בתרשים 3.2.7.1 ;












תרשים 3.2.7.1
(2) קירות הפרוזדור האחרים, לרבות הרצפה והתקרה, יופרדו מהבניין על ידי אלמנט עמיד אש למשך 1 שעה לפחות;
(3) רוחב הפרוזדור יהיה בהתאם לתפוסה שהוא משרת ולא יפחת מ 1.10 מטרים; מדידתו תיערך כמפורט בפרט 3.2.12.10 ;
(4) אם חלקו של פרוזדור פתוח מוגן משמש פרוזדור ללא מוצא, יחולו לגביו הדרישות החלות על פרוזדור ללא מוצא, כמפורט בפרט 3.2.15.2 ;
(5) לא יוגבל אורכו של פרוזדור פתוח מוגן;
(6) כל חדר או חלל אחר יובילו לפרוזדור פתוח מוגן רק באמצעות דלת אש בלבד וכיוון פתיחתה יהיה בהתאם לדרישות סימן א';
(7) בחלל פרוזדור פתוח מוגן לא יותקן כל מיתקן, למעט זה הנועד לשרת את חלל הפרוזדור עצמו;
(8) תאורה מלאכותית תותקן כמפורט בסימן ט"ז;
(9) תאורת חירום תותקן כמפורט בסימן י"ז;
(10) שלטים יותקנו כמפורט בסימן י"ח.
סימן ח': גג מוגן (תיקון: תשס"ח)
3.2.8.1 גג מוגן (תיקון: תשס"ח)
גג ייחשב גג מוגן בתנאי שנתקיימו בו התנאים האלה:
(1) מרכיבי הגג יהיו עשויים אלמנטים עמידי אש, למעט חומרי הבידוד והאיטום;
(2) משטח ההליכה המהווה חלק מנתיב היציאה (להלן - משטח ההליכה), ישולט ויסומן בסימון מתאים;
(3) משטח ההליכה יהיה המשכי, בלא מכשולים, ובלא חשיפה ישירה לאש שמקורה מתוך הבניין; משטח ההליכה יוביל אל הרחוב או להמשכה של דרך מוצא וממנה לרחוב או ליציאה;
(4) רוחב משטח ההליכה יהיה לפי דרישות התפוסה;
(5) אם יותקן על הגג פתח מוצא של מערכת שחרור עשן, הוא יותקן במרחק של 5 מטרים לפחות ממשטח ההליכה; גובה הפתח יהיה 3 מטרים לפחות מעל גובה הגג.
סימן ט': יציאה (תיקון: תשס"ח)
3.2.9.1 יציאה (תיקון: תשס"ח)
ביציאה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן זה.
3.2.9.2 מרכיבי היציאה (תיקון: תשס"ח)
(א) יציאה יכולה להכיל אחד או יותר מחלקי הבניין המפורטים להלן:
(1) דלת יציאה חיצונית, בתנאי שתיפתח בכיוון המילוט, כמתואר בתרשים 3.2.9.2 א';





'
תרשים 3.2.9.2 א'

(2) מבואה או אולם כניסה, בתנאי שנתקיימו לגביהם
כל התנאים האלה:
(א) דלת יציאה חיצונית הנצפית בלא הפרעה מדלת היציאה של המוצא הבטוח; אם אין קו מבט ישיר בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת היציאה החיצונית, יותקן שלט מואר, "יציאה", כמפורט בסימן י"ח.
(ב) מרחק ההליכה בין דלת היציאה מהמוצא הבטוח לדלת יציאה חיצונית אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב' ו 3.2.9.2 ג';








תרשים 3.2.9.2 ב'









תרשים 3.2.9.2 ג'
(ג) המבואה או אולם הכניסה אינם משמשים לשימושים נוספים, ומופרדים מאזורים סמוכים בעלי שימוש שונה באלמנט עמיד אש;
(ד) מותרת הצבת מיתקן המיועד לשמש את המבואה או את אולם הכניסה, כגון דלפק קבלה או פינת המתנה ובלבד שהמיתקן לא יפגע ברוחב הנדרש בעבור דרך מוצא.
(3) קומת עמודים מפולשת, כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992, בתנאי שנתקיימו לגביה כל התנאים האלה:
(א) לפחות שני צדדים של הקומה פתוחים לחלל האוויר;
(ב) נתיב היציאה פנוי ממכשולים;
(ג) מרחק ההליכה בין דלת יציאה חיצונית לבין יציאה מקומת עמודים מפולשת, אינו עולה על 15 מטרים, כמתואר בתרשימים 3.2.9.2 ב' ו 3.2.9.2 ג'.
(ב) נתיב היציאה אל חוץ הבניין יהיה פנוי ממכשולים ויוביל אל הרחוב.
(ג) רוחב נתיב היציאה יהיה בהתאם לדרישות התפוסה.
3.2.9.3 מספר יציאות אל חוץ הבניין (תיקון: תשס"ח)
היה מספר המוצאים הבטוחים מאגף אש גדול מאחד, מחצית לפחות ממספר המוצאים הבטוחים הנדרש יובילו ישירות לחוץ הבניין דרך דלת יציאה חיצונית.
3.2.9.4 קומה מפולשת וחצר פנימית (תיקון: תשס"ח)
בחצר, בקומת עמודים מפולשת, בחצר פנימית או בכל חלל חיצון אחר, המשמשים u1495 חלק מיציאה, יתקיימו דרישות אלה:
(1) רוחבם לא יפחת מ 1.10 מטר ויעמוד בדרישות התפוסה, הגדול מביניהם;
(2) הם יחוברו לדרך ציבורית; בפרט זה, "חצר פנימית" - חצר שיש ממנה יציאה אל הרחוב.
3.2.9.5 חסימת קומות תחתיות (תיקון: תשס"ח)
בחדר מדרגות הממשיך יותר מחצי קומה מתחת למפלס היציאה אפשר להתקין פשפש; הפשפש יותקן במפלס היציאה או במפלס הנמוך בכחצי קומה מתחת למפלס היציאה וכיוון פתיחתו יהיה בכיוון המילוט מן הקומות התחתיות.
סימן י': כבשים (תיקון: תשס"ח)
3.2.10.1 דרישות כלליות (תיקון: תשס"ח)
כבש המשמש חלק מדרך מוצא, יעמוד בדרישות סימן זה.
3.2.10.2 מידות כבש (תיקון: תשס"ח)
(א) מידות הכבש יהיו כמצוין בטבלה שלהלן:
רכיב הכבש
מידת הרכיב

רוחב מינימלי פנוי ממכשלולים, למעט בליטות עד 9 סנטימטרים בגובה של מסעד יד או נמוך ממנו
110 סנטימטרים

בבניין ציבורי רוחב מינימלי פנוי ממכשולים מדוד על פני רצפת הכבש
130 סנטימטרים

שיפוע מרבי של כבש המשמש חלק מדרך מוצא נגישה לאדם עם מוגבלות
8%

שיפוע מרבי בניצב לכיוון המילוט
2%

הפרש גובה מרבי למהלך אחד של כבש
75 סנטימטרים

(ב) האמור בפרט משנה (א), לא יחול על -
(1) כבש שאינו מיועד לשימוש אדם עם מוגבלות;
(2) גישה לציוד תעשייתי, לחדרים טכניים ולחדרי אחסון;
(3) כבש המיועד לתנועה של מכוניות והיכול לשמש חלק מדרך מוצא.
3.2.10.3 מבנה כבש (תיקון: תשס"ח)
מבנה הכבש יתאים לדרישות אלה:
(1) כבש המשמש חלק מדרך מוצא יהיה בנוי ממבנה קבוע;
(2) מבנה הכבש יהיה עשוי חומר לא דליק; משטח ההליכה לא יהיה מחורר.
3.2.10.4 משטחים אופקיים (פודסטים) (תיקון: תשס"ח)
(א) בתחילת הכבש ובסופו יותקן משטח אופקי; שיפוע המשטח האופקי לא יעלה על 2% ; רוחב המשטח האופקי יהיה ברוחב הכבש לפחות; אורך המשטח האופקי בכיוון ההליכה יהיה 130 סנטימטרים לפחות כמתואר בתרשים 3.2.10.4 א'.









תרשים 3.2.10.4 א'
(ב) בכל מקום שבו נפתחת דלת לכיוון הכבש יותקן משטח אופקי; רוחב המשטח האופקי הנמדד מפני הדלת או הפתח ובניצב להן יהיה 1.30 מטרים לפחות; אורך המשטח האופקי יהיה כרוחב הדלת או הפתח בתוספת 0.30 מטרים לפחות מעבר למזוזה הסמוכה לידית, כמתואר בתרשים 3.2.10.4 ב'.
















תרשים 3.2.10.ב'
(ג) שינוי כיוון בכבש יבוצע רק במשטח אופקי; רוחב כבש או משטח אופקי לא יקטן בכיוון המילוט.
(ד) במשטחים אופקיים בבנייני ציבור יתקיימו גם הדרישות שבפרט 8.09 .
3.2.10.5 מעקה ומאחז יד (תיקון: תשס"ח)
במעקה ובמאחז יד יתקיימו דרישות ת"י 1142 .
3.2.10.6 כבש מחוץ לבניין (תיקון: תשס"ח)
כבש המוביל לכניסה לבניין יותקן בתנאים אלה:
(1) רוחב הכבש לא יפחת מהרוחב הנדרש, על פי חישובי התפוסה לפרוזדור או המבואה בתוך הבניין הגובלים עם הכניסה, ולא יפחת מהרוחב הנדרש בפרט 8.04 ;
(2) שיפוע הכבש בתוך הנכס לא יעלה על 8% ;
סימן י"א: אזור מחסה (תיקון: תשס"ח)
3.2.11.1 כללי (תיקון: תשס"ח)
אזור מחסה המשמש חלק מדרך מוצא נגיש, יהיה אחד או יותר מאלה:
(1) חלל חסום לעשן בבניין המוגן כולו על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית, והנמצא במרחק שאינו עולה על 10 מטרים מחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח כמתואר בתרשים 3.2.11.1 א';











תרשים 3.2.11.1 א'
(2) מבואת מעלית חסומה לעשן;
(3) חלל בחדר מדרגות מוגן המשמש מוצא בטוח המאפשר השהיה במהלך המילוט כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב';





תרשים 3.2.11.1 ב'
(4) דירת מגורים;
(5) חדר סגור בקומה המוגנת כולה על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית;
(6) מרחב מוגן קומתי או מוסדי.
3.2.11.2 נגישות אזור מחסה (תיקון: תשס"ח)
אזור מחסה יהיה נגיש לשטחים שהוא משרת באמצעות דרך מוצא נגישה לאנשים עם מוגבלויות (להלן - דרך מוצא נגישה).
3.2.11.3 יציאה מאזור מחסה (תיקון: תשס"ח)
מתוך אזור מחסה תהיה גישה אל מחוץ לבניין ומשם לרחוב, באמצעות פרוזדור, מוצא בטוח או מעלית.
3.2.11.4 תקשורת באזור מחסה (תיקון: תשס"ח)
(א) באזור מחסה תותקן מערכת תקשורת דו-סיטרית בין אזור המחסה לבין לוח הפיקוד המרכזי של מערכות הגילוי וכיבוי אש.
(ב) סמוך למערכת התקשורת יותקן שלט ובו הוראות בדבר קבלת עזרה באמצעות המערכת.
3.2.11.5 פרטי אזור מחסה (תיקון: תשס"ח)
באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.11.6, 3.2.11.7, 3.2.11.8, 3.2.11.9.
3.2.11.6 מידות אזור מחסה (תיקון: תשס"ח)
(א) בכל קומה נגישה לאנשים עם מוגבלויות יותקן אזור מחסה; שטח אזור מחסה בעבור תפוסה של כל 200 איש או חלק ממנה יהיה במידות של 120X80 סנטימטרים לפחות; שטח זה מיועד לאדם בכיסא גלגלים או אדם עם כל מוגבלות אחרת; השטח יהיה נוסף על הרוחב הנדרש לדרך המוצא כמתואר בתרשים 3.2.11.1 ב'.
(ב) פרט (א) לא יחול על קומה שהיציאה ממנה אל מחוץ לבניין איננה דורשת שימוש במדרגות.
3.2.11.7 איסור חסימת כסא גלגלים (תיקון: תשס"ח)
אזור מחסה המיועד ליותר מכיסא גלגלים אחד, יתוכנן באופן שלא יחסום יותר מכיסא גלגלים אחד אחר הנמצא באותו אזור מחסה, כמתואר בתרשים 3.2.11.7 .








מותר אסור
בתרשים 3.2.11.7
3.2.11.8 שילוט אזור מחסה (תיקון: תשס"ח)
(א) כל אזור מחסה יסומן על ידי שלט שעליו כתוב: "אזור מחסה".
(ב) השלט יכיל את הסימן המציין אנשים עם מוגבלות.
(ג) השלטים ימוקמו במקומות האלה:
(1) סמוך לדלת המאפשרת כניסה לאזור המחסה;
(2) סמוך לדלת הנפתחת אל חדר מדרגות מוגן הכולל אזור מחסה;
(3) סמוך לדלת הנפתחת אל מבואת מעלית, הכוללת אזור מחסה.
(ד) בכל מקום שיש צורך לסמן בבירור את הכיוון לאזור המחסה, יוארו השלטים כנדרש בעבור שלטים לדרך מוצא כאמור בסימן י"ח.
3.2.11.9 שלט לעיוורים (תיקון: תשס"ח)
סמוך לדלת כניסה לאזור מחסה יותקן שלט לעיוורים ויתקיימו בו הוראות סימן י"ח ות"י 1918 חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה:
תקשורת (להלן - ת"י 1918 חלק 4).
סימן י"ב: תפוסה וחישוב רוחב דרך המוצא (תיקון: תשס"ח)
3.2.12.1 חישוב תפוסה (תיקון: תשס"ח)
(א) תפוסה של בניין תיקבע לפי סך הכל המצטבר של תפוסת חלקי הבניין השונים על פי שימושם.
(ב) מספר דרכי מוצא ורוחבן בכל קומה ייתנו מענה לתפוסה הכוללת של חלקי הבניין השונים באותה קומה.
(ג) אם דרכי מוצא משרתות יותר מקומה אחת, מספרן ורוחבן ייקבעו על פי התפוסה של הקומה שבה הם נמצאים; בכל מקרה לא תהיה הפחתה במספר דרכי המוצא או ברוחבן בכיוון המילוט, כמתואר בתרשימים 3.2.12.1 א' 3.2.12.1 ב'.








תרשים 3.2.12.1 א'









תרשים 3.2.12.1 ב'


(ד) היו דרכי המוצא משרתות קומה המלכדת נתיב מילוט מהקומות שמעליה ומתחתיה, יחושבו מספרן ורוחבן של דרכי המוצא כסכום הכמות והרוחב של הקומות המתלכדות, כאמור בתרשים 3.2.12.1 ג'.









תרשים 3.2.12.1 ג'

(ה) תפוסה של יציע או של מרפסת תתווסף לחישוב התפוסה של חלק הבניין שאליו הם מחוברים.
(ו) תפוסת חדר או אולם, לצורך חישוב רוחב ומספר דרכי מוצא, תחושב על ידי חלוקת השטח השימושי של חלק הבניין האמור, כמפורט בטור א' בטבלה 3.2.12.2 , הנמדד במטר מרובע, במקדם התפוסה הנקוב בטור ב' לצדו, למעט אם נרשם אחרת; בפרט זה, "שטח שימושי" - השטח הנמדד על פי טור ג' בטבלה האמורה ובהתייחס לדרישות הנוספות כמצוין בטור ד'.
(ז) על אף האמור בפרט משנה (ו), מותר שתפוסת חדר או אולם תהיה גדולה מן התפוסה המתקבלת מהחישוב לפי פרט משנה (ו), בתנאי שבמרכיבי דרך המוצא יתקיימו כל דרישות פרק זה; פרט משנה זה לא יחול על שימושים שההערה 'תפוסה מקסימלית' מצוינת לצדם בטור ד' בטבלה 3.2.12.2 .
(ח) שטחי פרוזדורים, מדרגות, חדרי שירותים וחדרים טכניים
לא ייכללו בחישוב התפוסה.
(ט) אם בחלק מבניין מתקיימים כמה שימושים בו זמנית ולא ניתן להפריד בין שימושים, תפוסתו תחושב לפי השימוש בעל התפוסה הגבוהה ביותר.
3.2.12.2 מקדמי תפוסה (תיקון: תשס"ח)
בתפוסת בניין יתקיימו דרישות פרט 3.2.12.1 לפי מקדמי התפוסה המפורטים להלן:
טבלה 3.2.12.2 - מקדמי תפוסה (במ"ר לנפש) (תיקון: תשס"ח)

טר א'
טור ב'
טור ג'
טור ד'

מס' סד'


השימוש

השטח לנפש במ"ר או דרישה אחרת

השטח הנמדד
הדרישות המתקיימות לפי פרט 3.2.12.3


התקהלות




1
אולם אסיפות עם מקומות ישיבה מקובעים.
לפי כמות המושבים המקובעים ופרט 3.2.12.3(ב)

(א), (ב), תפוסה מקסימלית

2
אולם אסיפות עם מקומות ישיבה לא מקובעים או אולם שמחות.
1
נטו אולם
(א), תפוסה מקסימלית

3
אולם אסיפות ללא מקומות ישיבה
1
נטו אולם
(א), תפוסה מקסימלית

4
אזור מגודר או אזור שיגודר לצורך אירוע, שאיננו מקורה, מחוץ לבניין בגבולות הנכס, עם מושבים מקובעים.
לפי כמות המושבים המקובעים ופרט 3.2.12.3 (ב)

(ב), תפוסה מקסימלית

5
אזור מגודר או אזור שיגודר לצורך אירוע, שאיננו מקורה, מחוץ לבניין בגבולותהנכס ללא מושבים מקובעים, המשמש לפסטיבל.
1
האזור המגודר
תפוסה מקסימלית

6
באצטדיון או אולם ספורט, באזור ישיבה על ספסלים
לכל משתמש 0.50 מטר אורך ספסל ופרט 3.2.12.3 (ב)

(ב), תפוסה מקסימלית

7
באצטדיון או אולם ספורט, באזור ישיבה על מושבים מקובעים
לפי כמות המושבים המקובעים ופרט 3.2.12.3(ב)

(ב), תפוסה מקסימלית

8
אולם לכדורת לביליארד ולמשחקים וכיוצא באלה
1.10 ופרט 3.2.12.3(ב)
נטו אולם- למעט שטח המשחקים
(א), תפוסה מקסימלית

9
אולם המתנה - חלק מבניין המשמש מקום המתנה לכניסה לאולם אסיפות למעט אולם שמחות.
1
נטו אולם
(א)

10
אולם המתנה לאולם שמחות
0
נטו אולם
(א), (ז)

11
מסעדה או שטח הסעדה
1
נטו שטח הסעדה
(א)

12
מטבח
10
נטו
(א)

13
ספרייה, אולם קריאה
4.6
נטו
(א)

14
ספרייה, אזור מדפי ספרים
10
נטו
(א)

15
בריכה
3
שטח המים
תפוסה מקסימלית

16
בריכה
3
שטחים מרוצפים מסביב לבריכה




טר א'
טור ב'
טור ג'
טור ד'

מס' סד'


השימוש

השטח לנפש במ"ר או דרישה אחרת

השטח הנמדד
הדרישות המתקיימות לפי פרט 3.2.12.3

17
בריכה
1
בשטח פתוח לא מקורה המשמש לאירועים
תפוסה מקסימלית

18
בריכה
4
בשטח פתוח לא מקורה שאינו משמש לאירועים


19
מקווה
3
שטח המים


20
מקווה
3
שטחים מרוצפים מסביב למקווה


21
חדר כושר הכולל ציוד
4.6
נטו
(א)

22
חדר כושר ללא ציוד
1.4
נטו
(א)

23
במה
1.4
נטו
(א)

24
גלריה טכנית ומעברים לתאורה, תחזוקה וכדומה
10
נטו



מוסדות חינוך




25
כיתה
1.25
נטו
(א)

26
חדרי מלאכה
4
נטו
(א)

27
מעבדות במוסדות חינוך
2.5
נטו
(א)


גן ילדים




28
כיתה בגן ילדים או מעון יום
3.3
נטו
(א)


מוסדות בריאות




29
מרפאות
9
ברוטו
(א)

30
מחלקות טיפול
22
ברוטו
(א)

31
חדרי חולים (שינה)
11
ברוטו
(א)


בית סוהר, בית מעצר




32
תא מעצר, תא מאסר
4.5
נטו תא מעצר או תא מאסר



מגורים




33
בניין דירות
18
שטח המיועד למטרות עיקריות
(א)

34
בתי מלון ומעונות סטודנטים
18
שטח המיועד למטרות עיקריות
(א)

35
דיור מוגן
18
שטח הדירות ברוטו
(א)

36
אולם מיטות באכסניה
5
נטו אולם
(א)


תעשיה




37
תעשיה רגילה (כמו משרדים)
10
נטו אולם ייצור
(א)

38
תעשיה מיוחדת
בהתאם לתפוסה המתוכננת אך לא יותר מ-100
נטו אולם ייצור
(א)

39
תעשיה מסוכנת
בהתאם לתפוסה המתוכננת אך לא יותר מ-100
נטו אולם ייצור
(א)

40
בית מלאכה
5
נטו אולם ייצור
(א)


עסקים




41
משרדים
10
שטח המיועד למטרות עיקריות
(א)


אחסון




42
אולם אחסון
30
נטו אולם האחסון

(א)


טר א'
טור ב'
טור ג'
טור ד'

מס' סד'


השימוש

השטח לנפש במ"ר או דרישה אחרת

השטח הנמדד
הדרישות המתקיימות לפי פרט 3.2.12.3

43
מסחר בקומת מרתף
3
שטח למטרות עיקריות לרבות חלל ציבורי מקורה בחזית החנויות
(ג)

44
מסחר בקומת רחוב
3
שטח למטרות עיקריות וחלל ציבורי מקורה בחזית החנויות

(ג)

45
מסחר בקומה מעל מפלס קומת הרחוב
6
שטח למטרות עיקריות וחלל ציבורי מקורה בחזית החנויות
(ג)

46
קומה או חלק מקומה המשמש רק בעבור אחסון, אזור למשלוח או קבלת סחורה ואשר איננו פתוח לקהל
30
נטו


47
קניון מקורה
אזור המכירה מתחת למפלס הרחוב
3
כל שטחי המסחר, למעט מעברים המשמשים דרך מוצא בטוח ולמעט מעבר ציבורי משותף
(ג), (ד), (ה), (ו)



אזור המכירה במפלס הרחוב
3





אזור המכירה מעל מפלס הרחוב
6




בניינים אחרים




48
חניון מקורה וחניון לא מקורה
30
קומת החניה נטו


49
מקלט או מרחב מוגן
שטחו לא ייחשב במניין התפוסה



50
לכל שימוש אחר
בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטור א'
בהתאם לשימוש הדומה לו.


3.2.12.3 הערות לטבלת מקדמי תפוסה (תיקון: תשס"ח)
נוסף על האמור בטבלה 3.2.12.2 , יחולו הדרישות האלה:
(א) בטבלה זו -
"ברוטו" - שטח נטו בתוספת שטח הפרוזדור הסמוך הנמדד בין הקירות;
"נטו" - שטח פנים החדר או האולם הנמדד בין הקירות;
"בניין תעשיה רגילה" - בניין המשמש לתעשיה הכוללת חומ"ס ברמת סיכון נמוכה או רגילה, והיכול לכלול כמה קומות, כאשר בכל קומה יכולות להיות כמה פעילויות שונות;
"שטח למטרה עיקרית" - כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992;
"תעשיה מיוחדת" - בניין המשמש לתעשיה הכוללת חומ"ס ברמת סיכון נמוכה או רגילה, המשמש לתהליך מסוים, והמאופיין בצפיפות נמוכה של אנשים ומרבית שטח המפעל תפוס במכונות או בציוד;
"תעשיה מסוכנת" - תעשיה העוסקת בייצור, עיבוד או אחסנה של חומ"ס ברמת סיכון גבוהה (High Hazard);
"תפוסה מקסימלית" - התפוסה המחושבת לשימוש זה לפי מקדם התפוסה בטור ב' בטבלה תהיה התפוסה המקסימלית.

(ב) שטחים באולם או בזירת המשחק שאינם משמשים מעברים של דרכי המוצא, המיועדים להצבת כיסאות ניידים, יחושבו לפי 1 מ"ר שטח רצפה מינימלי לנפש.
(ג) לקביעת התפוסה לבניין המשמש למסחר, שבו קומות החנויות הן קומות רחוב והן נפתחות ישירות החוצה לרחובות במפלסים שונים ולשני צדדים שונים, החישוב ייעשה בנפרד בעבור כל קומה הפתוחה ישירות למפלס הרחוב לפי 3.0 מ"ר לנפש משטח החנויות המיועד למטרות עיקריות; לעניין פרט זה, "קומת רחוב" - קומה עם גישה ישירה מהרחוב שהפרש המפלסים ממנה אל המדרכה אינו עולה על 1.20 מטרים, למעט אזור אחורי המיועד לפריקה וטעינה בלבד.
(ד) בקניון מקורה תחושב התפוסה כלהלן:
(1) חישוב התפוסה לגבי מעבר ציבורי משותף ומקורה, שהוא מוגן עשן, ייערך על ידי חלוקת סך כל השטח של כל החנויות בקומה, בתוספת 50% משטחי חנויות עוגן, במקדם הנמוך ביותר לפי הטבלה שלהלן:
לעניין זה -
"חנות עוגן" - חנות ששטחה למטרה עיקרית עולה על 2,000 מ"ר;
"מעבר ציבורי משותף מוגן עשן" בקניון - מעבר שרוחבו 6 מטרים לפחות וגובהו 6 מטרים לפחות, והכולל סידורי שליטה בעשן, כך שעשן לא יצטבר מתחת לגובה של 2.20 מטרים מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר הנמצאת בחלל המעבר הציבורי המשותף;
טבלת מקדמי תפוסה (במ"ר לנפש) בעבור מעבר
ציבורי משותף מוגן עשן מקורה בקניון
סה"כ שטח החנויות + 50% משטח חנויות העוגן מחושב במ"ר



קטן מ-14,000 מ"ר

גדול מ-14,000 מ"ר קטן מ-28,000 מ"ר

גדול מ-28,000 מ"ר קטן מ-37,000 מ"ר


גדול מ-37,000 מ"ר

מקדם התפוסה
3
3.95
5.0
5.1


(2) חישוב התפוסה בעבור מעבר ציבורי שאיננו מוגן עשן יהיה בהתאם לשימוש של הקומה שנמצא בה המעבר הציבורי.
(ה) לכל חנות יסופקו דרכי מוצא החוצה, אל השטח המקורה של הקניון או אל מחוץ לבניין, בהתבסס על חישוב התפוסה לפי טבלה 3.2.12.2;
(ו) לכל חנות עוגן תהיה מערכת דרכי מוצא עצמאית שאיננה מסתמכת על הקניון המקורה בעבור 50% לפחות מן התפוסה.
(ז) אם משמש אולם ההמתנה להתקהלות נפרדת ושונה מן ההתקהלות באולם השמחות, תחושב התפוסה לאולם ההמתנה לפי 1 מ"ר לנפש.
3.2.12.4 מקדם הרוחב של מרכיבי דרך (תיקון: תשס"ח)
(א) הרוחב החופשי המינימלי של כל מרכיבי דרך מוצא מחלק של בניין יחושב בעבור סוג השימוש, כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן, על ידי הכפלת מספר האנשים המרבי שבעבורם מיועדת דרך המוצא, המתקבל מחישוב התפוסה לפי פרט 3.2.12.1 , במקדם הרוחב הנקוב בטור ב' או ג' בטבלה, והנמדד בסנטימטרים לנפש, בהתאם למרכיב דרך המוצא; בפרט זה, "מהלך אופקי" - לרבות מעבר משופע או כבש ששיפועו אינו עולה על 8% .
(ב) טבלה 3.2.12.4 - מקדמי רוחב
טור א'
טור ב'
טור ג'



מקדם רוחב של מדרגות וכבש ששיפועו עולה על 8%
מקדם רוחב של מהלך אופקי


השימוש
סנטימטרים לנפש
סנטימטרים לנפש

1
מחלקה סיעודית בבית חולים
1.0
0.5

2
בית חולים מחלקה אמבולטורית עם כיסוי במתזים
0.8
0.5

3
בית חולים מחלקה אמבולטורית בלא כיסוי במתזים
1.5
1.3

4
אזורים בעלי סיכון גבוה
(High Hazard)
1.8
1.0

5
כל האחרים
0.8
0.5


בטבלה זו, "אזורים בעלי סיכון גבוה" - אזורים שבהם מאחסנים, מוכרים, מעבדים או מייצרים חומר מסוכן.
3.2.12.5 אופן חישוב וקביעת רוחב פרוזדור (תיקון: תשס"ח)
(א) הרוחב החופשי המינימלי של פרוזדור, לא יפחת מהנדרש בהתאם לחישובי התפוסה המפורטים בפרט משנה (ב), או מהרוחב הנקוב בטבלה שבפרט משנה (ג), לפי הרחב מבין השניים.
(ב) רוחבו החופשי המינימלי של פרוזדור יחושב כלהלן:
(1) יחושב סך כל התפוסות של כל החדרים שהפרוזדור משרת אותם;
(2) סך כל התפוסות יחולק במספר דרכי המוצא הנדרשות שאליהן מוביל הפרוזדור, כמתואר בתרשים 3.2.12.5 ;
(3) לקבלת הרוחב המינימלי של הפרוזדור תוכפל התוצאה המתקבלת בפסקה ( 2) במקדם הרוחב הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.12.4 .













תרשים 3.2.12.5
(ג) הרוחב המינימלי של פרוזדור בבניין או בחלק בניין, מהסוג
המפורט בטור א' בטבלה שלהלן יהיה כנקוב בטור ב':
טבלה 3.2.12.5 - רוחב מינימלי של פרוזדור המהווה חלק מדרך מוצא (תיקון: תשס"ח)
טור א'
טור ב'


סוג הבניין או חלק הבניין
רוחב הפרוזדור במטרים

1
בדירת מגורים, פרוזדור המשמש כניסה ראשית
1.00

2
בדירת מגורים
0.90

3
בניין מגורים, בניין משרדים, בניין תעשיה או בניין מלאכה
1.10

4
בניין מסחרי
1.30

5
בניין המשמש מוסד ציבורי
1.30

6
אגפי כיתות לימוד בבית-ספר יסודי עד תיכון
2.40

7
פרוזדור המיועד למעבר מיטות בבית חולים כללי או במחלקה גריאטרית או במחלקה סיעודית בבית אבית
2.20

8
בית חולים פסיכיאטרי
1.80

9
פרוזדור המיועד לחולים אמבולטוריים בבית החולים
1.50

10
דייר מוגן
1.50

11
בית אבות
1.80

12
מקווה
0.90

13
בכל בניין למעט בדירת מגורים, בחלק הבניין שאינו משמש לייעודו הראשי של הבניין
1.10


טור א'
טור ב'


סוג הבניין או חלק הבניין
רוחב הפרוזדור במטרים

14
בבניין עם מעלית, שהכניסה אליה מהפרוזדור, לאורך פיר המעלית.אורך הפרוזדור יהיה 1.50 מטרים לפחות.
1.50

15
בבניין שמותקנת בו מעלית נושאת אלונקה, רוחב הפרוזדר ממישור דלת המעלית, לאורך פיר המעלית
2.20

16
כל בניין אחר
בהתאם לסוג הבניין הדומה לו ביותר מבין הבניינים המפורטים בטור א', על פי החלטת עורך הבקשה


3.2.12.6 רוחב דלת בפרוזדור (תיקון: תשס"ח)
הותקנה דלת בניצב לכיוון התנועה בפרוזדור, רוחבה יהיה
כנדרש בפרט 3.2.1.3 .
3.2.12.7 רוחב דרכי מוצא בבניין בעל שימושים שונים (תיקון: תשס"ח)
(א) רוחב מרכיבי דרך מוצא בבניין בעל שימושים שונים ייקבע לפי החישוב המתאים לאותו חלק מהבניין בעל הרוחב החופשי הגדול ביותר.
(ב) בבניין בעל שימושים שונים, בו חלקי הבניין מופרדים על ידי מחיצת אש, רוחב מרכיבי דרך מוצא לכל חלק מבניין ייקבע לפי החישוב המתאים לשימוש הנעשה באותו חלק של הבניין.
3.2.12.8 רוחב מעבר המהווה חלק מדרך מוצא (תיקון: תשס"ח)
(א) רוחב מעבר בבניין, המהווה חלק מדרך מוצא, יהיה לפחות 1.10 מטרים; דרישה זו אינה חלה על דלתות, שרוחבן בהתאם לקבוע בפרטים 3.2.1.1 עד 3.2.1.3 . ואינה חלה בדירת מגורים.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א) רוחב מעבר המשרת עד 10 אנשים, ושאורכו אינו עולה על 15 מטרים, יהיה 0.90 מטרים לפחות.
3.2.12.9 גובה מעבר ופרוזדור (תיקון: תשס"ח)
(א) גובה מזקף ראש של מעבר ופרוזדור יהיה 2.20 מטרים לפחות, למעט הגובה מתחת למשקופים.
(ב) הנמכות מקומיות של התקרה או התקנת מערכות מכניות כגון רכיבי תאורה, רכיבי מיזוג אוויר, מתזים, שלטים וכיוצא באלה, יותרו, בתנאי שגובה מזקף הראש יהיה 2 מטרים לפחות.
(ג) גובה מזקף הראש בפרט משנה (א) יישמר בעבור שני שלישים לפחות משטח התקרה בכל חלק של הבניין.
3.2.12.10 אופן מדידת רוחב מעבר ופרוזדור (תיקון: תשס"ח)
(א) מדידת רוחב מעבר ופרוזדור תיערך בגובה 1.20 מטרים מעל הרצפה ובין ציפויי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10 .
(ב) תותר הבלטת מסעדים המותקנים לאורך צדי המעבר והפרוזדור עד 9 סנטימטרים מפני ציפוי הקיר כמתואר בתרשים 3.2.12.10 ; הבלטה זו לא גורעת מרוחבו של המעבר והפרוזדור.











תרשים 3.2.12.10
(ג) במהלך פתיחת דלת, לא יבלוט אגף הדלת ביותר ממחצית רוחב הפרוזדור או המעבר לפי תרשים 3.2.1.10 א'.
(ד) תותר הבלטת דלת הפתוחה למעבר ולפרוזדור לפי תרשים 3.2.1.10 ב'.
סימן י"ג: מספר דרכי מוצא (תיקון: תשס"ח)
3.2.13.1 כללי (תיקון: תשס"ח)
מספר דרכי מוצא מבניין או מחלק בניין יהיה לפי דרישות סימן זה.
3.2.13.2 מספר פתחי היציאה מחדר או מחלק בניין (תיקון: תשס"ח)
(א) לא יפחת משניים מספר פתחי יציאה מחדר או מחלק בניין המופרד באמצעות קירות ודלתות, שנתקיימו לגביו אחד או יותר מהתנאים האלה:
(1) הוא מיועד להכיל 50 איש או יותר;
(2) הוא מיועד לאחסון חומרים מסוכנים, לייצורם או לשימוש u1489 בהם וגודלו עולה על 20 מ"ר.
(ב) לא יפחת משלושה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ 500 איש אך לא יותר מ 1,000 איש.
(ג) לא יפחת מארבעה מספר פתחי יציאה מחדר או אולם המיועד להכיל למעלה מ 1,000 איש.
3.2.13.3 מספר דרכי מוצא מקומה (תיקון: תשס"ח)
(א) לא יפחת משניים מספר דרכי מוצא מקומה בבניין, למעט במקרים האלה:
(1) בניין מגורים שאינו רב קומות;
(2) בניין שאינו רב קומות שבו מספר האנשים המרבי שקומה כלשהי מיועדת להכיל אינו עולה על 30 , ושמרחק ההליכה מכל נקודה בקומה אל מוצא בטוח או אל יציאה אינו עולה על 30 מטרים.
(ב) לא יפחת משלוש מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ 500 איש אך לא יותר מ 1,000 איש.
(ג) לא יפחת מארבע מספר דרכי מוצא מקומה בבניין המיועדת להכיל למעלה מ 1,000 איש.
(ד) מספר דרכי המוצא בקומה לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחדר או מחלק בניין הכלול בתוכה.
3.2.13.4 מספר דרכי מוצא מבניין (תיקון: תשס"ח)
(א) מספר דרכי המוצא מבניין לא יפחת ממספר דרכי המוצא הנדרשות מחלק בניין או מקומה הכלולים בו.
(ב) ממבואת מעלית תותקן דרך מוצא אחת לפחות.
3.2.13.5 מחיצה ניידת (תיקון: תשס"ח)
(א) הותקנה מחיצה ניידת לחלוקת חדר או חלל, בכל חלק של החדר או החלל לאחר החלוקה יתקיימו דרישות מספר דרכי מוצא המפורטות בסימן זה, דרישות מיקום דרכי מוצא המפורטות בסימן י"ד ודרישות מרחקי הליכה המפורטות בסימן ט"ו.
(ב) במחיצה ניידת ניתן להתקין דלת סובבת או פתח המאפשרים מעבר בין צד אחד של החדר המחולק למשנהו; פתח זה ייחשב במניין פתחי היציאה מהחדר לאחר החלוקה ובלבד שתפוסת החלק שממנו אין מעבר ישיר לפרוזדור איננה עולה על 20 איש.
(ג) מחיצה ניידת לא תחסום מעבר או פרוזדור המשמש גישה למוצא בטוח באותה קומה.
(ד) במחיצה ניידת יתקיימו דרישות פרק ו' לעניין חומרי גמר בבניין.
סימן י"ד: מיקום דרכי מוצא (תיקון: תשס"ח)
3.2.14.1 מיקום דרכי מוצא (תיקון: תשס"ח)
(א) גישה למוצא בטוח או ליציאה תהיה באמצעות מעבר או פרוזדור ולא דרך חדרים.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), יותר מעבר בגישה למוצא בטוח דרך חדר אחד סמוך, בתנאי ששני החדרים משמשים חלק מאותה יחידה תפקודית, או דרך מבואה (לובי), ובלבד שהחדרים אינם משמשים לאחסון חומרים מסוכנים ואינם ניתנים לנעילה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 א'.









תרשים 3.2.14.1 א'
(ג) נדרשות שתי דרכי מוצא מחדר או אולם, דלתות היציאה ימוקמו באופן שהמרחק הקטן ביותר בין דלת יציאה אחת לשניה (להלן בפרט זה - המרחק המינימלי) לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר באותו חדר או אולם; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מחדר או אולם, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה כמתואר בתרשימים
3.2.14.1 ב' ו 3.2.14.1 ג'.









תרשים 3.2.14.1 ב'







A - המרחק המחבר את 2 הנקודות הרחוקות ביותר בחדר או באולם
B - המרחק בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה
תרשים 3.2.14.1 ג'
(ד) נדרשות שתי דרכי מוצא מקומה, דלתות היציאה מהקומה ימוקמו באופן שהמרחק המינימלי לא יפחת מחצי אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות ביותר בקומה; נדרשות יותר משתי דרכי מוצא מקומה, המרחק המינימלי יישמר בין שתי דלתות היציאה המרוחקות ביותר; מדידת המרחק המינימלי תיערך בקו ישר בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה; לעניין פרט זה, דלת היציאה מהקומה אפשר שתהיה דלת הנפתחת אל מוצא בטוח, דלת יציאה חיצונית, פתח יציאה חיצוני, תחילתו של חדר מדרגות לא מוגן, או תחילתה של יציאה כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ד'.














A - המרחק המחבר את 2 הנקודות הרחוקות ביותר בבניין.
B - המרחב בין מזוזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה.
תרשים 3.2.14.1 ד'


(ה) על אף האמור בפרט משנה (ד) לעניין אופן מדידת המרחק בין דלתות היציאה, אם דלתות היציאה מחוברות ביניהן בעזרת פרוזדור בעל עמידות אש של 60 דקות, יימדד המרחק המינימלי לאורך מסלול ההליכה בפרוזדור כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ה'.













A - המרחק המחבר את 2 הנקודות הרחוקות ביותר בבניין.
B - המרחק בין מזזות המלבנים הסמוכים של דלתות היציאה.
תרשים 3.2.14.1 ה'
(ו) על אף האמור בפרטי משנה (ג) ו (ד), בבניין שמותקנת בו, בכל שטח הבניין, מערכת מתזים או בבניין המיועד למוסדות חינוך, שהותקנו בו, בפרוזדורים ובמבואות, סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה', המרחק בין הדלתות כאמור בפרטי משנה (ג) ו (ד), לא יפחת משליש אורך האלכסון המחבר את שתי הנקודות המרוחקות בחדר, באולם או בקומה בהתאמה.
(ז) בקומה שבה דלתות היציאה למוצא בטוח ממוקמות בשני אגפי אש המופרדים זה מזה, ובמחיצת האש מותקנת דלת אש, המאפשרת מעבר בין אגף אחד לאגף שני, לא יחולו מגבלות המרחק המינימלי המפורטות בפרטי משנה (ד) ו (ו).
(ח) חדרי מדרגות משולבים בצורת מספריים ייחשבו כשני מוצאים בטוחים נפרדים אם הם מופרדים זה מזה למעבר אש ועשן, בכל מרכיביהם; ההפרדה בין חדרי המדרגות המשולבים תהיה על ידי אלמנט עמיד אש למשך 120 דקות לפחות.
(ט) אם נדרשים בבניין שני מוצאים בטוחים או יותר, תתאפשר גישה חופשית מכל חלל מאויש בקומה אל שני מוצאים בטוחים לפחות.
(י) אם בין שני מוצאים בטוחים מקשר פרוזדור שאורכו עולה על 50 מטרים, תחולק הקומה על ידי מחיצת אש ובפרוזדור תותקן דלת אש; כל תוספת של 50 מטרים לאורך הפרוזדור תחולק בהתאמה, כמתואר בתרשים 3.2.14.1 ו'.








תרשים 3.2.14.1 ו'
3.2.14.2 דרכי מוצא נגישות בבניין (תיקון: תשס"ח)
אם נדרשות בבניין דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות, יתקיימו בהן הדרישות המפורטות בפרטים 3.2.14.4 ,3.2.14.3 ו 3.2.14.5 .
3.2.14.3 מספר דרכי מוצא נגישות (תיקון: תשס"ח)
(א) מכל חלק נגיש בבניין, יהיו לפחות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות וגישה אחת לפחות לאזור מחסה נגיש.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א) -
(1) גישה לדרכי מוצא בטוח הנגישות לאנשים עם מוגבלות, אפשר שתהיה משותפת, במגבלות האורך המותר למהלך משותף, כמפורט בסימן ט"ו;
(2) בבניין או חלק מבניין שבעבורו נדרשת דרך מוצא אחת בלבד, תותקן דרך מוצא נגישה אחת לאנשים עם מוגבלות.
3.2.14.4 מרחק בין כניסות לדרכי מוצא בטוח (תיקון: תשס"ח)
אם נדרשות שתי דרכי מוצא נגישות לאנשים עם מוגבלות, המרחק בין המוצאים הבטוחים יהיה כמפורט בסימן זה.
3.2.14.5 המשכיות דרך מוצא נגישה (תיקון: תשס"ח)
נדרשת דרך מוצא נגישה לאנשים עם מוגבלות, יהיה נתיבה המשכי מכל מקום נגיש בבניין אל מחוץ לבניין או אל אזור מחסה נגיש וממנו, באמצעות דרך מוצא, אל מחוץ לבניין.
סימן ט"ו: מרחקי הליכה (תיקון: תשס"ח)
3.2.15.1 מרחקי הליכה בבניין (תיקון: תשס"ח)
מרחק הליכה בבניין לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5 , כמתואר בתרשימים 3.2.15.1 א' ו 3.2.15.1 ב'.








תרשים 3.2.15.1 א'






תרשים 3.2.15.1 ב'
3.2.15.2 פרוזדור ללא מוצא
אורך פרוזדור ללא מוצא לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5 , כמתואר בתרשים 3.2.15.2 א'
ואולם פרוזדור שאורכו קטן מרוחבו פי שניים וחצי כמתואר בתרשים 3.2.15.2 ב' לא ייחשב פרוזדור ללא מוצא.








תרשים 3.2.15.2 א'













תרשים 3.2.15.2 ב'
3.2.15.3 מהלך משותף
(א) בחלק מבניין שנדרשים בו שתי דרכי מוצא או יותר, אורך מהלך משותף לא יעלה על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5 ,
כמתואר בתרשימים 3.2.15.3 א', 3.2.15.3 ב' ו 3.2.15.3 ג'.







תרשים 3.2.15.3 א'









תרשים 3.2.15.3 ב'








תרשים 3.2.15.3 ג'
(ב) לעניין מהלך משותף נגיש ראה פרט 3.2.14.3 (ב) ( 1).
3.2.15.4 מרחק הליכה בבניין עם מערכת מתזים (תיקון: תשס"ח)
בבניין שבכל שטחו מותקנת מערכת מתזים, מרחק ההליכה, מהלך משותף ופרוזדור ללא מוצא לא יעלו על הקבוע בטבלה שבפרט 3.2.15.5 .
3.2.15.5 אופן מדידת מרחק הליכה ומהלך משותף (תיקון: תשס"ח)
(א) מרחק ההליכה יימדד על גבי הרצפה, לאורך הקו המרכזי של מסלול ההליכה הטבעי, המתחיל במרחק של 30 סנטימטרים מהנקודה הרחוקה ביותר הניתנת לאכלוס, בקשת המרוחקת 30 סנטימטרים ממזוזת הדלת והנגמרת במרכז דלת האש או במרכז דלת יציאה חיצונית כמתואר בתרשים 3.2.15.5 א'.










תרשים 3.2.15.5 א'
(ב) אם במסלול מרחק ההליכה או המהלך המשותף כלולות מדרגות או מישור משופע, יימדד מרחק ההליכה או המהלך המשותף, לאורך סיפי המדרגות או במקביל למישור המשופע, כמתואר בתרשים 3.2.15.5 ב'.







תרשים 3.2.15.3 ב'

(ג) אורך מהלך משותף יימדד באופן זהה למדידת מרחק הליכה בבניין ועד לנקודת הפיצול.
(ד) בבניין בעל שימוש מעורב -
(1) אשר השימושים השונים הופרדו זה מזה באמצעות אלמנט עמיד אש, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג הייעוד בכל חלק מהבניין בנפרד;
(2) אשר השימושים השונים שבו לא הופרדו זה מזה, יהיו מרחק ההליכה, פרוזדור ללא מוצא והמהלך המשותף, מותאמים לסוג השימוש שהמרחקים שנקבעו בעבורו הם הקצרים ביותר מבין כל השימושים בבניין.
(ה) מרחקי ההליכה ואורכם של פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף יהיו כקבוע בטבלה שלהלן ובכפוף להערות בפרט משנה (ו):
טבלה 3.2.15.5 - מרחקי הליכה, פרוזדור ללא מוצא ומהלך משותף 7.6.05 (תיקון: תשס"ח)


מרחק הליכה במטרים
פרוזדור ללא מוצא במטרים
מהלך משותף במטרים

מס. סד.
השימוש
עם מתזים
ללא מתזים
עם מתזים
ללא מתזים
עם מתזים
ללא מתזים

1
התקהלות
60
ראה פרק ט'
30
ראה פרק ט'
6
הערה (2)
6
(הערה 2)
6 ליטרים ליותר מ-50 איש.
23 מטרים לפחות מ-50 איש.
הערה (1)
6 מטרים ליותר מ-50 איש.
23 מטרים לפחות מ-50 איש.
הערה (1)

2
גני ילדים ומעונות יום
60
ופרט 3.2.15.6
35 ופרט 3.2.15.6
15
6
30
23

3
חינוך
60 (הערה (3)
35
15 הערה (3)
6
30 הערה (3)
23

4
בריאות בתי חולים
60 ופרט 3.2.15.7
אסור
9
אסור
ראה פרט 3.2.15.7
אסור

5
בריאות אמבולטורי מרפאות
60 ופרט 3.2.15.8
45 ופרט 3.2.15.8
15
6
30
23

6
מגורים חד-משפחתי ודו-משפחתי
אין דרישה
אין דרישה
אין דרישה
אין דרישה
אין דרישה
אין דרישה

7
מגורים בניין דירות
98 פרט 3.2.15.9
50 פרט 3.2.15.9
15
10
15 הערה (4)
11 הערה (4)

8
דיור מוגן, ובתי אבות
98 ופרט 3.2.15.10
אסור
15
אסור
38
אסור

9
דיור מוגן צמוד קרקע. חד-משפחתי
ודו-משפחתי
אין דרישה
אין דרישה
אין דרישה
אין דרישה
אין דרישה
אין דרישה

10
מעונות סטודנטים
98 ופרט 3.2.15.11
30 ופרט 3.2.15.11
15
6
15 הערה (4)
11 הערה (4)

11
בתי הארחה (5)
אין דרישה
אין דרישה
אין דרישה
אין דרישה
אין דרישה
אין דרישה

12
בתי מלון
98 ופרט 3.2.15.11
30
15
6
15 הערה 14
11 הערה (4)

13
מסחר
60 הערה (6)
30
15 הערה (6)
6
30 הערה (6)
23

14
מסחר קניון
120 הערות (6)(7)(8)
אסור
15 הערה (6)
אסור
30 הערה (6)
אסור

15
תעסוקה ומשרדים
90 הערה (6)
30
15 הערה (6)
6
30 הערה (6)
23

16
תעשיה רגילה הערה (9)
75 הערה (6) פרט 3.2.15.12
30
15 הערה (6)
15
30 הערה (6)
15

17
תעשיה מיוחדת הערה (10)
120 הערה (6)
60
15 הערה (6)
15
30 הערה (6)
15

18
תעשיה מסוכנת הערה (11)
23
אסור
אסור
אסור
אסור
אסור

19
אחסון טובין - רמת סיכון נמוכה ורגילה
120 הערה (6)
30
30 הערה (6)
15
30 הערה (6)
15

20
אחסון חומרים מסוכנים רמת סיכון גבוהה
30 הערה (6)
אסור
אסור הערה (6)
אסור
אסור הערה (6)
אסור

21
חניון מקורה פתוח הערה (12)
120
60
15
15
15
15

22
חניון סגור
60
30
15
15
15
15

23
כל שימוש אחר
יהיה בהתאם לשימוש הדומה לו ביותר מבין השימושים המפורטים בטבלה


(ו) המרחקים המפורטים בטבלה שבפרט משנה (ה) לעיל כפופים להערות המפורטות להלן:
(1) במהלך משותף יתקיימו דרישות סימן כ"ד לפרק ט';
(2) מותר פרוזדור ללא מוצא ומעבר ללא מוצא באורך של עד 6 מטרים;
(3) לא הותקנה מערכת מתזים, אך הותקנה מערכת גילוי ושליטה בעשן בפרוזדורים כמפורט בפרק ה' "מערכות שליטה בעשן", מרחק ההליכה יהיה 60 מטרים, אורך הפרוזדור ללא מוצא יהיה 15 מטרים, ואורך המהלך המשותף יהיה 30 מטרים;
(4) פרוזדור המשמש למהלך משותף -
(א) בבניין מגורים - המדידה תתבצע מדלת היציאה מדירת מגורים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא;
(ב) בבתי מלון או מעונות סטודנטים המדידה תתבצע מדלת היציאה של חדר או של מקבץ חדרים לפרוזדור עד הדלת לדרך מוצא;
(5) לעניין פרט זה, "בית הארחה" - בניין בתפוסה של עד 16 אורחים ועד 2 קומות;
(6) בבניין תותקן מערכת סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה' "מערכות שליטה בעשן";
(7) המעבר הציבורי המשותף יהיה מוגן עשן כנדרש בפרט 3.2.12.3 (ד);
(8) מרחק ההליכה בתוך חנות עד 60 מטרים; מרחק ההליכה במעבר הציבורי המשותף עד 60 מטרים;
(9) לעניין פרט זה, "תעשיה רגילה" - כהגדרתה בפרט .2.12.3 (א);
(10) לעניין פרט זה, "תעשיה מיוחדת" - כהגדרתה בפרט 3.2.12.3 (א), וגובה תקרת הבניין או גובה תחתית החלק
התחתון ביותר של שלד הגג, הוא 8 מטרים לפחות, מעל מפלס הרצפה;
(11) לעניין פרט זה, "תעשיה מסוכנת" - כהגדרתה בפרט 3.2.12.3 (א);
(12) בחניון מקורה פתוח, הקירות החיצוניים יהיו פתוחים לאוויר החופשי ב 40% משטחם בכל מפלס; פתחים אלו יותקנו כך שתימנע הצטברות עשן.
3.2.15.6 מרחק הליכה בגני ילדים (תיקון: תשס"ח)
(א) בגני ילדים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1) המרחק מכל דלת יציאה של החדר המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, u1506 עד הכניסה למוצא בטוח או עד דלת
יציאה חיצונית, לא יעלה על 30 מטרים;
(2) המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 35 מטרים;
(3) המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 25 מטרים.
3.2.15.7 מרחק הליכה במוסדות בריאות,בבתי חולים (תיקון: תשס"ח)
בבתי חולים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1) המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח, לבין מוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים;
(2) המרחק מכל נקודה בחדר עד למוצא בטוח לא יעלה על 60 מטרים;
(3) המרחק מכל נקודה בחדר המשמש לשינה עד הדלת של אותו חדר לא יעלה על 15 מטרים;
(4) המרחק מכל נקודה במקבץ חדרים המשמשים לשינה עם יציאה אחת משותפת, עד דלת היציאה המשותפת של אותו מקבץ, לא יעלה על 30 מטרים, כמתואר בתרשים .3.2.15.7








תרשים 3.2.15.7

3.2.15.8 מרחק הליכה במוסדות בריאות,בבתי חולים (תיקון: תשס"ח)
(א) במרפאות אמבולטוריות, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1) המרחק בין דלת של חדר, המשמשת חלק מגישה למוצא בטוח לבין מוצא בטוח לא יעלה על 30 מטרים;
(2) המרחק מכל נקודה בחדר ועד למוצא בטוח לא יעלה על 45 מטרים.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), בבניין המוגן על ידי מערכת מתזים, ניתן להגדיל את מרחקי ההליכה הנדרשים בפרט זה בעוד 15 מטרים.
3.2.15.9 מרחק הליכה בבניין מגורים (תיקון: תשס"ח)
על מרחק הליכה בבניין מגורים יחול גם פרט 3.8.18.2 .
3.2.15.10 מרחק הליכה בדיור מוגן ובבתי אבות (תיקון: תשס"ח)
בדיור מוגן ובבתי אבות, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1) מרחק ההליכה בתוך חדר או בדירה, עד דלת הכניסה לחדר או לדירה לא יעלה על 38 מטרים;
(2) מרחק ההליכה מדלת הכניסה של החדר או הדירה עד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים.
3.2.15.11 מרחק הליכה בבתי מלון ומעונות סטודנטים (תיקון: תשס"ח)
בבתי מלון ובמעונות סטודנטים, במרחק ההליכה יתקיימו תנאים אלה:
(1) מרחק ההליכה בתוך חדר או יחידת אירוח עד דלת הכניסה לחדר או ליחידה לא יעלה על 38 מטרים;
(2) מרחק ההליכה מדלת הכניסה של החדר או יחידת האירוח ועד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים.
3.2.15.12 מרחק הליכה בתעשיה רגילה (תיקון: תשס"ח)
בתעשיה רגילה הכוללת חומרים ברמת סיכון נמוכה או בינונית מרחק ההליכה לא יעלה על 120 מטרים, אם מתקיימים תנאים אלה:
(1) הבניין נמצא בקומת קרקע בלבד;
(2) בבניין מותקנת מערכת לפינוי עשן וחום המונעת סכנה של הצטברות עשן בגובה נמוך מ-1.80 מטרים בפרק הזמן הנדרש לפינוי הבניין מאנשים והבניין מוגן כולו על ידי מערכת מתזים.
סימן ט"ז: תאורת דרכי מוצא (תיקון: תשס"ח)
3.2.16.1 תאורה מלאכותית (תיקון: תשס"ח)
(א) בפרוזדורים, במעברים המשרתים יותר מ-6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים ובחדרי מדרגות תותקן תאורה מלאכותית שעוצמתה במקום החשוך ביותר על הרצפה 10 לוקס לפחות.
(ב) להפעלת תאורה מלאכותית כאמור יותקנו מתגים בכל כניסה לחדר מדרגות, במרחק שאינו גדול מ-1.00 מטרים מדלת הכניסה; המתגים יותקנו בגובה הנע בין 85 ס"מ ל- 110 ס"מ מעל מפלס הרצפה.
סימן י"ז: תאורת חירום (תיקון: תשס"ח)
3.2.17.1 תאורת חירום (תיקון: תשס"ח)
(א) תאורת חירום בדרך מוצא תתחיל לפעול בתוך פרק זמן שאינו גדול מ- 0.5 שניות בכל מקרה של כשל בהספקת החשמל או נפילה במתח רשת החשמל כמפורט בתקן הישראלי בת"י 20 , חלק 2.22 מנורות: מנורות לתאורת חירום 23 (להלן - ת"י 20 חלק 2.22).
(ב) במעברים המשרתים יותר מ-6 אנשים או שאורכם עולה על 15 מטרים, בפרוזדורים ובחדרי מדרגות, לאורך דרך המוצא, יותקנו גופי תאורת חירום שיאירו את נתיב המילוט, בזמן הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל; דרישה זו אינה חלה על מעברים ופרוזדורים בדירת מגורים.
(ג) עוצמתה המינימלית של תאורת חירום לאורך נתיב המילוט לא תפחת מ-1 לוקס בכל נקודה לאורך נתיב המילוט למשך שעה אחת לפחות.
(ד) מדידת עוצמת האור המינימלית תתבצע בגובה מפלס
ההליכה לאורך נתיב המילוט.
(ה) היחס בין עוצמת ההארה המרבית לבין עוצמת ההארה
המינימלית לא יעלה על 1:40 .
(ו) תאורת חירום תתבסס על גופי תאורה עצמאיים הניזונים מסוללות נטענות או מערכת מרכזית לגיבוי חשמלי מבוקרת טעינה הכוללת מצבר נטען; גופי תאורת החירום יהיו מוזנים משני מעגלי הזנה נפרדים המוזנים ממערכות נפרדות.
(ז) גופי תאורת החירום יתאימו לתקן הישראלי ת"י 20 , חלק 2.22 .
סימן י"ח: שילוט וסימון דרכי מוצא (תיקון: תשס"ח)
3.2.18.1 שילוט (תיקון: תשס"ח)
(א) דרכי מוצא ישולטו ויסומנו לפי הוראות אלה:
(1) בכל מרכיבי דרך מוצא שלא נראה מהם באופן ברור כיוון היציאה מהבניין, ומעל דלת יציאה, יותקנו שלטים שבהם נכתב :"יציאה", או "יציאת חירום", עם חץ הכוונה או ללא חץ הכוונה, לפי הצורך; הכיתוב על השלטים יהיה בגוון לבן על גבי רקע ירוק; ניתן לשלב בשלטים צלמית "דרך מילוט" כמפורט בת"י 1918 חלק 4;
(2) בכל מקום בבניין שניתן לסטות בו מדרך היציאה מהבניין, יותקן שלט "אין יציאה"; הכיתוב על השלט יהיה בגוון אדום על גבי רקע לבן;
(3) גובה האותיות בשלטים הנדרשים בפסקאות (1) ו (2) יהיה 15 סנטימטרים u1500 לפחות, ועוביים יהיה 15 מילימטרים לפחות; המרווח בין האותיות יהיה לפחות 1 סנטימטר;
(4) התקנת השלטים תהיה בניצב לכיוון המילוט;
(5) בחניון מקורה, יותקנו שלטים כמפורט בפסקאות (1), (2) ו (4) שחובה לשלב בהם צלמית "דרך מילוט" כמפורט בת"י 1918 חלק 4; גובה האותיות בשלטים יהיה 20 סנטימטר לפחות, ועוביין יהיה 20 מילימטרים.
(6) על דירת מגורים יחול פרט 3.8.21.1 (ב).
(ב) לשלטים לפי פרט משנה (א) תותקן תאורה מרשת החשמל של הבניין וממקור חשמל עצמאי המבוסס על סוללות נטענות המאפשרות זמן תאורה של 60 דקות; גוף התאורה יתאים לתקן ישראלי ת"י 20 חלק 2.22, והוא יופעל בעת הפסקת חשמל או נפילה במתח רשת החשמל.
(ג) בדרך מוצא יותקנו שלטים המציינים את קיומם של מיתקני בטיחות אש.
(ד) על דלת אש של חדר מדרגות מוגן, שאינה בקומת הכניסה,יותקן שלט קבוע בצד המבואה הקומתית, ועליו המילים "דלת אש! החזק סגורה! "; הכיתוב על השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה כתיב האותיות יהיה 3 סנטימטרים לפחות ועוביין 7 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה.
(ה) על דלת אש הממוקמת בקומת הכניסה לבניין או במקום בולט לעין בסמוך אליה, בצד הפונה למבואת הכניסה, יותקן שלט, כאמור בפרט משנה (ד), ונוסף עליו - שלט קבוע שבו נכתב:
"בבניין זה מותקנות דלתות אש בכל קומותיו. דלתות האש משמשות להגנה מפני אש ולמילוט לחדר המדרגות.
1. דלתות האש חייבות להיות סגורות תמיד, למעט בזמן מעבר אנשים, כדי למנוע חדירת אש ועשן לחלל חדר המדרגות בעת שריפה.
2. פגיעה ביכולת הסגירה העצמית של הדלתות עלולה לגרום לאובדן חיי אדם ולגרימת נזקים לרכוש בעת שריפה.
3. אין לנעול את הדלתות ואין להציב כל דבר העלול להפריע לפתיחה ולסגירה שלהן ולמעבר חופשי של אנשים אל חדר המדרגות ובתוכו".
הכיתוב של השלט יהיה בגוון ירוק על רקע לבן; גובה האותיות של הרישה בשלט יהיה 7 מילימטרים לפחות וגובה כתיב האותיות הנדרשות בסעיפים 1 עד 3 בשלט יהיה 3 מילימטרים לפחות; השלט ימוקם במרכז הדלת, מתחת לשלט המתואר בפרט משנה (ד).
(ו) הוראות פרטי משנה (ד) ו (ה) אינן חלות על דלתות אש פתוחות הנמצאות, בדרך כלל, במצב פתוח (Normally Open) והמצוידות במנגנון סגירה אוטומטי בעבור מקרים של שריפה, ובלבד שהדלתות האמורות אושרו בידי רשות הכבאות כדלתות פתוחות.
(ז) בחדר מדרגות מוגן יותקן בכל קומה שלט קבוע שבו נכתבו
בסדר יורד כלפי מטה פרטים אלה:
(1) כינוי חדר המדרגות;
(2) המילה "קומה" ולצדה או מתחתיה מספר הקומה;
(3) המילים "חדר המדרגות משרת קומות" ואחריהן - מספר הקומות בבניין, על פי החלטת עורך הבקשה;
(4) המילים "יש יציאה לקומת הגג" או "אין יציאה לקומת הגג";
(5) המילים "יציאה לרחוב בקומה ..." ואחריהן מספר הקומה שממנה יש יציאה לרחוב;











תרשים 3.2.18.1
(6) גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (1) ו-(5) יהיה 20 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 2 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקה (2) יהיה 12 מילימטרים לפחות ועוביין 2 מילימטרים לפחות; גובה כתיב האותיות הנדרשות לכיתוב מספר הקומה בפסקה (2) יהיה 70 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 8 מילימטרים לפחות; גובה כתיב אותיות המילים הנדרשות לכיתוב בפסקאות (3) ו-(4) יהיה 5 מילימטרים לפחות ועוביין יהיה 1 מילימטרים לפחות;
(7) מימין לכיתוב בשלט יסומן חץ הכוונה המציין את כיוון המילוט; החץ יצביע כלפי מעלה או כלפי מטה, על פי קביעת עורך הבקשה; גובה החץ יהיה 120 מילימטרים לפחות; ועוביו יהיה 25 מילימטרים לפחות; בתוך החץ תיכתב המילה "ליציאה";
(8) המילה והחץ על השלט האמור בפסקה ( 7) יהיו בגוון ירוק על רקע לבן; גובהו של השלט יהיה 35 סנטימטרים לפחות ולא יעלה על 55 סנטימטרים; קו תחתית השלט יהיה בגובה 1.50 מטרים מעל הרצפה;
(9) יהיה ניתן לצפות בשלט כאשר הדלת במצב סגור או פתוח;
(10) כאשר בדרך מוצא נדרשת עליה בחדר מדרגות כדי להגיע ליציאה, יותקנו שלטים לסימון כיוון היציאה בכל קומה שבה נדרשת עלייה למעלה; שלטים אלו יזוהו כאשר הדלת במצב סגור או פתוח; כאשר המפלס התחתון ביותר של חדר המדרגות מתחיל לא יותר מקומה אחת מתחת לקומת היציאה, ומקום היציאה נצפה בבירור, לא תחול הדרישה המפורטת ברישה של פסקה זו.
3.2.18.2 שילוט בשפה הערבית (תיקון: תשס"ח)
בבניין המוקם במרחב תכנון מקומי שבו, לדעת המהנדס, קיים שיעור ניכר של ציבור דובר השפה הערבית שאינו דובר השפה העברית, יותקנו השלטים לפי סימן זה בשפה העברית והערבית כאחד.
סימן י"ט: חוץ הבניין (תיקון: תשס"ח)
3.2.19.1 מדרגות חוץ (תיקון: תשס"ח)
(א) בכל מקרה שבו מפלס הרחוב שונה ממפלס הכניסה או היציאה לבניין יותקנו מדרגות חוץ, כבש, מעבר משופע או שילוב של חלק מהם.
(ב) רוחב מדרגות החוץ, הכבש או המעבר המשופע יהיה שווה לרוחב דלת היציאה החיצונית הגובלת עם המדרגות ולא יפחת מ 1.10 מטרים.
(ג) המדרגות ייבנו בהתאם להוראות פרטים 3.2.2.3, 3.2.2.4, 3.2.2.5, 3.2.2.6, 3.2.2.10, 3.2.2.16.
(ד) מישור שלח המדרגה יהיה מחוספס או עשוי חומר המונע החלקה.
(ה) אם, משיקולי אדריכלות, מותקנות מדרגות חוץ רחבות, יותקנו מסעדים נוספים בהתאמה לפתחי היציאה מהבניין ובהתאם לקבוע בפרט 3.2.2.16 .
(ו) בכל מהלך מדרגות יותקן מסעד ובית אחיזה בצד אחד של המדרגות; אם נדרש מעקה, ייחשב בית האחיזה של המעקה מתאים לדרישה זו.
(ז) בבניין ציבורי, בכל מהלך מדרגות חוץ יותקן מסעד ובית אחיזה משני צדי המדרגות.
(ח) במדרגות המשתלבות במישור משופע הניצב לכיוון מהלך המדרגות יתקיימו תנאים אלה:
(1) רום המדרגה התחתונה לא יעלה על 17.5 סנטימטרים כמתואר בתרשים 3.2.19.1;






תרשים 3.2.19.1

(2) היחס בין רום המדרגה התחתונה לשלחה, על פי הנוסחה המפורטת בפרט משנה 3.2.2.5 (ד), לא יחול במדרגות אלו.
סימן כ': דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ (תיקון: תשס"ח)
3.2.20.1 אמצעי חילוץ מבנייןשאינו בניין גבוה או בניין רב -קומות (תיקון: תשס"ח)
בבניין, שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות, יהיו סידורי חילוץ אנשים אל מחוץ לבניין שמתקיימים בהם אחד לפחות מן התנאים האלה:
(1) דרך גישה, רחבת היערכות וחלון חילוץ העומדים בדרישות אלה:
(א) רוחב דרך הגישה יהיה 4 מטרים לפחות;
(ב) כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו לפחות 6 מטרים לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1 ;
(ג) המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבניין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 12 מטרים;
(ד) דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית;
(ה) מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות;
(ו) על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר רוחב לדרך גישה קטן מ 4 מטרים אך לא פחות מ-3.70 מטרים; הרוחב הפנוי ממכשולים יהיה לא פחות מ 4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1 .
(ז) בבניין יותקנו חלונות חילוץ העומדים בדרישות סימן זה.
















A מרחק בין רחבת הערכות לבנין
A - < 12 מטר
B רוחב רחבת הערכות
B > מטר
C אורך רחבת הערכות
C > 12 מטר
D רוחב דרך גישה
D > 4 מטר
תרשים 3.2.20.1
(2) חדר מדרגות מוגן, שמתקיימות בו דרישות סימן ג', לרבות -
(א) עמדת כיבוי אש בכל מבואה קומתית;
(ב) פינוי עשן מכל מבואה קומתית ופתחי פינוי עשן מחדר המדרגות לעבר הגג העומדים בדרישות סימן א' לפרק ה';
(ג) בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון חילוץ;
(ד) בבניין לא תחול הדרישה לדרך גישה ורחבת היערכות.
(3) בבניין מותקנת מערכת מתזים העומדת בדרישות אלה:
(א) בכל שטח הבניין מותקנת מערכת כיבוי אש אוטומטית במים - מתזים; הספקת המים למתזים מבוססת על לחץ המים העירוני ולא יידרש אמצעי להגברת לחץ;
(ב) בבניין לא תחול הדרישה להתקנת חלון החילוץ;
(ג) בבניין לא תחול הדרישה לדרך u1490 גישה ורחבת היערכות.
3.2.20.2 רדיוס סיבוב של דרך גישה ורחבת היערכות (תיקון: תשס"ח)
אם דרך גישה איננה ישרה, רדיוס הסיבוב של ציר הדרך לא יפחת מ-12 מטרים; רדיוס השטח הנקי ממכשולים, הרדיוס החיצוני, לא יפחת מ-16 מטרים.
3.2.20.3 שער בדרך גישה (תיקון: תשס"ח)
אם נבנה שער בדרך גישה, תובטח אפשרות פתיחתו או פריצתו במקרה חירום, כך שיתאפשר מעבר מיידי לרכב כיבוי והצלה.
3.2.20.4 סימון ושילוט רחבת היערכות (תיקון: תשס"ח)
רחבת היערכות בתחום המגרש תסומן על הקרקע, במסגרת בגוון בהיר, ותשולט באופן שיאסור חניה לכלי רכב במקום; רחבת היערכות בתחום הדרך הציבורית תשולט באופן שייאסר חניית רכב במקום.
3.2.20.5 מבנה דרך גישה ורחבת היערכות (תיקון: תשס"ח)
דרך גישה ורחבת היערכות, לרבות מכסים לתאי בקרה וצינורות למערכות תשתית למיניהן, הטמונים מתחתן, יהיו בנויים באופן המאפשר להם לשאת רכב לכיבוי והצלה על פי התקן הישראלי, ת"י 412 עומסים במבנים: עומסים אופייניים 24 .
3.2.20.6 מניעת הפרעה בדרך גישה וברחבת היערכות (תיקון: תשס"ח)
(א) לא יהיו בדרך גישה, ברחבת היערכות ובין רחבת היערכות לבניין, בליטות, עצים, עמודי חשמל, עמודי טלפון, כבלים עיליים, מבנים או מיתקנים כיוצא באלה, העלולים להפריע, לעכב או להכשיל את פעולתו התקינה של רכב כבאות והצלה.
(ב) הגובה החופשי ממכשולים מעל דרך גישה יהיה 4.20
מטרים לפחות.
3.2.20.7 חלונות חילוץ (תיקון: תשס"ח)
(א) בכל קומה יותקן חלון אחד שרוחבו החופשי 0.80 מטרים לפחות, וגובהו החופשי 1.00 מטרים לפחות (להלן - חלון חילוץ).
(ב) חלון חילוץ יהיה חלון צד צירי, או חלון הזזה; החלון יהיה ניתן לפתיחה מצדו הפנימי, וניתן לפתיחה או פריצה מחלקו החיצוני.
(ג) בבניין שאינו בניין למגורים, יסומן חלון החילוץ בחלקו הפנימי בסימן זוהר במילים "חלון חילוץ".
(ד) המרחק בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון חילוץ לא יעלה על 50 מטרים, כשהמדידה תתבצע בקו אלכסוני בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין חלון החילוץ של אותה קומה, ובלבד שקיים מעבר בין כל חלקי הקומה לחלון החילוץ, לרבות מעבר דרך דלתות של דירות או חדרים.
(ה) פרט זה אינו חל על קומת הקרקע בבניין.
(ו) פרט זה אינו חל על בניין אשר הותקנו בו סידורי חילוץ העומדים בדרישות פרט 3.2.20.1 ( 2) או 3.2.20.1 ( 3).
3.2.20.8 מיקום חלונות חילוץ (תיקון: תשס"ח)
(א) מול חלון חילוץ, כאמור בפרט 3.2.20.7, תותקן רחבת היערכות שתאפשר כניסה לבניין או יציאה ממנו באמצעות סולם המורכב על רכב כבאות והצלה.
(ב) אם נדרש יותר מחלון חילוץ אחד, והמרחק בין כל שני חלונות חילוץ לא עולה על 35 מטרים מדוד לאורך מעטפת הבניין, ניתן להתקין רחבת היערכות אחת בלבד.
פרק ג': הפרדות ועמידות אש (תיקון: תשס"ח)
סימן א': הפרדות (תיקון: תשס"ח)
3.3.1.1 הפרדה בין דרכי מוצא ובניין (תיקון: תשס"ח)
הפרדה בין דרך מוצא לבין שאר חלקי הבניין תהיה לפי הדרישות המפורטות בפרט 3.3.1.2 .
3.3.1.2 הפרדתחדר מדרגות הבניין (תיקון: תשס"ח)
(א) חדר מדרגות בבניין גבוה או בבניין רב קומות, המשמש מוצא בטוח יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 120 דקות לפחות.
(ב) חדר מדרגות בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות, המשמש מוצא בטוח, יופרד משאר חלקי הבניין על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות.
(ג) עמידות האש של דלתות אש בחדרי מדרגות המשמשים חלק ממוצא בטוח, תהיה 30 דקות לפחות בהתאם לתקן הישראלי ת"י - 1212 דלתות אש: עמידות אש 25 .
3.3.1.3 הפרדת קומות השירותים משאר חלקי הבניין (תיקון: תשס"ח)
(א) בכל בניין תהיה הפרדת אש ועשן בין קומות שטחי שירות או חלק מהן, המכילות, בין השאר, חניון רכב, מחסנים, חדרי הסקה, מיתקני חשמל ראשיים וחדרים טכניים, לבין שאר חלקי הבניין; ההפרדה האמורה תהיה על ידי אחד או שילוב של אמצעים אלה:
(1) מחיצות אש בעלת עמידות אש למשך שעתיים לפחות;
(2) תקרות ורצפות הגובלות בבניין, בעלות עמידות אש למשך שעתיים לפחות;
(3) דלת אש בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו 90 דקות כשל תחילי ויציבות;
(4) דלת אש, בכניסה לחדר מדרגות מוגן בבניין המשמש למגורים, בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו 30 דקות כשל תחילי ויציבות.
(ב) בגישה מקומת שטחי שירות לחדר מדרגות מוגן או למעלית, תותקן מבואה המופרדת מקומת שטחי השירות באמצעות קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות והגישה למבואות אלה תהיה דרך דלת אש.
(ג) הדרישה בפרט משנה (ב) לא תחול על חדר מדרגות מוגן המסתיים ביציאה ישירות אל מחוץ לבניין, המשרת קומות שירות בלבד.
3.3.1.4 הפרדה בקומת השירותים (תיקון: תשס"ח)
על חלק בניין, כגון קופאי בחניון או משרד במחסן, שנועד לספק שירותים נלווים לשימושים שאופיים שטחי שירות, לא תחול הדרישה בפרט 3.3.1.3
3.3.1.5 הפרדה בין הבניין למנהרת שירות ופיר (תיקון: תשס"ח)
(א) מינהרת שירות ופיר יופרדו מהבניין לכל אורכם וגובהם על ידי קירות עמידי אש למשך שעתיים לפחות.
(ב) הותקנו במינהרת שירות או בפיר פתחי כניסה או יציאה, יהיו הפתחים סגורים על ידי דלת אש שתהיה בעלת עמידות אש למשך 30 דקות בידוד ו 90 דקות כשל תחילי ויציבות.
3.3.1.6 צנרת ותעלות מיזוג אוויר החודרים אלמנטים עמידי אש (תיקון: תשס"ח)
(א) באגפי אש, שהקירות או u1492 התקרות בהם בנויים מאלמנטים
עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת אש ועשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים.
(ב) צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים.
(ג) תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים,
יצוידו במדפי אש אוטומטיים.
סימן ב': עמידות אש של שלד הבניין (תיקון: תשס"ח)
3.3.2.1 עמידות האש של שלד הבניין (תיקון: תשס"ח)
(א) מרכיבי שלד הבניין יסווגו לעמידות אש לפי אחד מסוגי השלד המפורטים בטבלה 3.3.2.1 .
(ב) עמידות האש של מרכיבי שלד הבניין לא תפחת מהנדרש בסוג השלד בו סווג הבניין כאמור בפרט משנה.
(ג) בבניין גבוה ובניין רב קומות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרט 7.47.00 והנספח לפרט 7.43.00 (ד) בסימן ז' לחלק ז'.
(ד) בבניין למגורים עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרק ח'.
(ה) בבניין להתקהלות עמידות האש של השלד תהיה גם לפי דרישות פרק ט'.
טבלה 3.3.2.1 סיווג שלד הבניין לפי עמידות אש (בשעות)
מרכיבי שלד הבניין
סוג שלד הבניין


Iד
IIד
IIIד
IVד
Vד


242
332
222
111
000
211
200
HH2
111
000

קירות חוץ נושאים
1.1 קירות חוץ הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.
1.2 קירות חוץ הנושאים קומה אחת בלבד.
1.3 קירות חוץ הנושאים גג בלבד.

4
4
4

3
3
3

2
2
1

1
1
1

0 ג
0 ג
0 ג

2
2
2

2
2
2

2
2
2

1 א
1 א
1 א

0 א, ג
א, ג
0 א, ג

קירות פנים נושאים
2.1 קירות פנים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.
2.2 קירות פנים הנושאים קומה אחת בלבד.
2.3 קירות פנים הנושאים גג בלבד.

4
3
3

3
2
2

2
2
1

1
1
1

0
0
0

1 א
1 א
1 א

0 א
0 א
0 א

2
1
1

1 א
1 א
1 א

0 א
0 א
0 א

עמודים
3.1 עמודים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.
3.2 עמודים הנושאים קומה אחת בלבד.
3.3 עמודים הנושאים גג בלבד.

4
3
3

3
2
2

2
2
1

1
1
1

0
0
0

1 א
1 א
1 א

0 א
0 א
0 א

H א,ב
H א,ב
H א,ב

1 א
1 א
1 א

0 א
0 א
0 א

קורות, אגדים
4.1 קורות ואגדים הנושאים יותר מקומה אחת, עמודים או קירות נושאים אחרים.
4.2 קורות ואגדים הנושאים קומה אחת בלבד.
4.3 קורות ואגדים הנושאים גג בלבד.

4
2
2

3
2
2

2
2
1

1
1
1

0
0
0

1 א
1 א
1 א

0 א
0 א
0 א

H א,ב
H א,ב
H א,ב

1 א
1 א
1 א

0 א
0 א
0 א

5. רצפה
2
2
2
1
0
1 א
0 א
H א,ב
1 א
0 א

6. גג
2
1.5
1
1
0
1 א
0 א
H א,ב
1 א
0 א

7. קירות חוץ שאינם נושאים
0 ג
0 ג
0 ג
0 ג
0 ג
0 א, ג
0 א, ג
0 א, ג
0 א, ג
0 א, ג


הערות לטבלה 3.3.2.1
א. מודגש עם רקע אפור - אלמנטים המותרים להיות מחומרים דליקים מאושרים על ידי רשות כבאות.
רכיבי שלד הבניין עשויים עץ, ובאישור רשות כבאות.
ב. מסומן באות H = רכיבי שלד הבניין עשויים עץ, ובאישור רשות כבאות.
ג. עמידות האש של החלקים הלא קונסטרוקטיביים של קירות חוץ, וההגנה על הפתחים בקירות חוץ, אינן נכללות בטבלה זו; בהפרדה אנכית בין קומות הבניין תתקיים הדרישה של פרט 3.7.1.5
(ד) לעניין סיווג שלד הבניין לעמידות אש -
(1) שלד שסיווגו I יהיה שלד מסוג: 442 - I או 332 - I;
(2) שלד שסיווגו II יהיה שלד מסוג: II-222 אוII-111 או 000 - II;
(3) שלד שסיווגו III יהיה שלד מסוג: III-211 או 200 - III;
(4) שלד שסיווגו IV יהיה שלד מסוג: IV-2HH;
(5) שלד שסיווגו V יהיה שלד מסוג:V-111 או V-000;

הבחירה בסוג שלד מסוים מחייבת בכל הערכים של עמידות האש המופיעים באותה עמודה בטבלה.
הסבר לסימון גרפי של סוג שלד









הסימן הגרפי של סוג השלד (לדוגמה I-442) כולל 3 רכיבי שלד בלבד ואינו כולל את כל הדרישות המפורטות בטבלה.
תרשים 3.3.2.1
פרק ד': מערכות גילוי וכיבוי אש (תיקון: תשס"ח)
סימן א': כללי (תיקון: תשס"ח)
3.4.1.1 מערכת כיבוי אש (תיקון: תשס"ח)
מערכת כיבוי אש אוטומטית במים תותקן על פי תקן ישראלי ת"י - 1596 מערכות מתזים: התקנה.
פרק ה': מערכות שליטה בעשן (תיקון: תשס"ח)
סימן א': אופני שליטה בעשן (תיקון: תשס"ח)
3.5.1.1 סידורי שליטה בעשן (תיקון: תשס"ח)
במקום שנדרשו בו סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין הם יבוצעו באחת השיטות המתוארות בסימן זה או בשילוב חלק מהן.
3.5.1.2 פתח שחרור עשן קבוע (תיקון: תשס"ח)
שטח נטו של פתח שחרור עשן הפתוח באופן קבוע, יהיה 2% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת או 0.3 מ"ר לפחות, הגדול מביניהם, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה; ואולם בחלק מבניין שמותקנת בו מערכת מתזים, ניתן להקטין את שטח הפתח נטו, כך שיהיה 1.5% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת.
3.5.1.3 פתח שחרור עשן הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי (תיקון: תשס"ח)
(א) שטח נטו של פתח שחרור עשן הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי, יהיה 2% לפחות משטח חלק הבניין שהוא משרת או 0.3 מ"ר לפחות, הגדול מביניהם, זולת אם נאמר אחרת בתקנות אלה; ואולם בחלק מבניין שמותקנת בו מערכת מתזים, ניתן להקטין את שטח הפתח נטו, כך שלא יפחת מ-1.5% משטח חלק הבניין שהוא משרת.
(ב) מנגנון אוטומטי כאמור בפרט משנה (א) יופעל על ידי אחת מן השיטות האלה:
(1) פיקוד מגלאי אש ועשן;
(2) פיקוד מרגש זרימה של מערכת מתזים;
(3) הפעלה מקומית על ידי נתיך טרמי;
(4) הפעלה ידנית מרחוק.
3.5.1.4 פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים (תיקון: תשס"ח)
(א) שטח החתך של פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים, יהיה 0.5 מ"ר לפחות, ופתח יניקת העשן מכל קומה הוא 0.20 מ"ר לפחות.
(ב) בתחתית פיר שחרור עשן יותקן פתח כניסת אוויר מחוץ לבניין ששטחו 300 סמ"ר לפחות.
(ג) בכניסה לפיר שחרור עשן, בכל קומה, תותקן ברך, עשויה פח בעובי 1.25 מ"מ לפחות והמסתיימת 60 ס"מ לפחות מעל הקו העליון של פתח כניסת העשן, למניעת מעבר עשן בין הקומות.
(ד) פיר שחרור עשן יסתיים מעל גג הבניין עם שני פתחים בכיוונים מנוגדים הפתוחים בדרך קבע; שטח כל אחד מהפתחים יהיה מחצית לפחות משטח החתך של הפיר.
3.5.1.5 פיר שחרור עשן עם אמצעים מכניים (תיקון: תשס"ח)
(א) שטח החתך של פיר שחרור עשן עם אמצעי יניקה מכניים, ופתחי היניקה שלו יקבעו באופן שיאפשר ספיקה שוות ערך ל-6 החלפות אוויר לשעה מהחלל שהפיר משרת.
(ב) בכניסה לפיר שחרור העשן, בכל קומה, תותקן ברך למניעת מעבר עשן או יותקן מדף אש ממונע המחובר למערכת גילוי אש ועשן.
(ג) פיר שחרור עשן יסתיים מעל גג הבניין ומחובר למפוח יניקת עשן.
3.5.1.6 מפוח יניקת עשן (תיקון: תשס"ח)
(א) מפוח יניקת עשן יהיה עמיד בחום בטמפרטורה של 400 מעלות צלזיוס למשך שעתיים לפחות; ואולם כאשר מותקנת בכל הבניין מערכת מתזים, ניתן להשתמש במפוח יניקת עשן העמיד בטמפרטורה של 250 מעלות צלזיוס למשך שעתיים לפחות;
(ב) מפוח יניקת העשן יוזן מרשת החשמל ומגנרטור חשמלי לשעת חירום;
(ג) קצב החלפות האוויר של המפוח - לפחות 6 החלפות אוויר בשעה אלא אם נאמר אחרת בתקנות אלה;
3.5.1.7 מערכת על לחץ (תיקון: תשס"ח)
מערכת על לחץ למניעת חדירת עשן לחדרי מדרגות מוגנים, . תותקן על פי ת"י 1001 חלק 2.2
3.5.1.8 כמות הפתחים ומיקומם (תיקון: תשס"ח)
בסימן זה, במקום שבו נדרש להתקין פתח לשחרור עשן, אפשר להתקין כמה פתחים ובלבד שהשטח הכולל של הפתחים לא יפחת מהשטח הנדרש מהפתח הבודד; מיקום וגודל הפתחים יהיה לפי החלטת עורך הבקשה.
3.5.1.9 מערכת לפינוי עשן (תיקון: תשס"ח)
על אף האמור בסימן זה, תותר התקנת מערכת לשליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין שבעבורה הוצג ניתוח הנדסי שאישרה רשות הכבאות.
סימן ב': סידורי שליטה בעשן על פי חלק הבניין (תיקון: תשס"ח)
3.5.2.1 כללי (תיקון: תשס"ח)
סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו לגבי חלקי בניין אלה:
(1) חדר מדרגות מוגן המשרת 4 קומות או יותר בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב קומות;
(2) חדר מדרגות מוגן המשרת קומות תחתיות שמפלס הכניסה אליהן נמוך מ 8 מטרים מתחת למפלס הכניסה הקובעת לבניין;
(3) מרתף ששטח רצפתו עולה על 140 מ"ר;
(4) חניון ששטחו עולה על 140 מ"ר;
(5) מחסנים בתנאים האלה:
(א) במחסנים תת קרקעיים או הממוקמים בקומת קרקע שהגישה אליהם דרך פרוזדור משותף, ושטח כל מחסן עד 20 מ"ר - יותקנו בפרוזדור המשותף סידורי שליטה בעשן וכל מחסן מאוורר לפרוזדור המשותף;
(ב) במחסנים הממוקמים בתוך חניון שמותקנים בו סידורי שליטה בעשן, שהכניסה אליהם מהחניון, ושטח כל מחסן עד 20 מ"ר - יאווררו ישירות אל החניון;
(ג) מחסנים הממוקמים בתוך חניון, שהכניסה אליהם מהחניון, ושטחם מעל 20 מ"ר, יאווררו אל מחוץ לבניין;
(6) פיר מעלית שגובהה מעל 15 מטרים או יותר מ 2 תחנות;
(7) חדר חשמל ששטחו עולה על 40 מ"ר, חדר משאבות למים לצורכי כיבוי אש או חדר שנאי שמותקן בו שנאי מבודד שמן;
(8) קומה או חלק מבניין הנמצא מעל פני הקרקע, ששטח רצפתם עולה על 500 מ"ר בלא חלונות או ששטח חלונותיו שניתנים לפתיחה ידנית קטן מ 2% משטח רצפתו;
(9) חלק מבניין המכיל מטען אש גדול;
(10)מנהרת שירות.
3.5.2.2 בניין גבוה ורב-קומות (תיקון: תשס"ח)
לגבי בניין גבוה ובניין רב קומות יחולו גם הוראות סימן ב' בפרק ז'.
סימן ג': סידורי שליטה בעשן על פי ייעוד הבניין (תיקון: תשס"ט)
3.5.3.1 סידורי שליטה בעשן בבניין למסחר (תיקון: תשס"ט)
לגבי חלק מבניין או בניין המשמש למסחר יחולו סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין המפורטים בסימן ב' וגם על חלקי בניין אלה:
(1) חנות ששטחה גדול מ-500 מ"ר;
(2) מעבר ציבורי משותף בקניון; גודל הפתח לשחרור עשן וקצב החלפות האוויר יהיו לפי החלטת עורך הבקשה, באופן שיבטיח מניעת הצטברות עשן בגובה של 1.80 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר המשמשת למסחר.
פרק ו': חומרי גמר (תיקון: תשס"ח)
סימן א': כללי (תיקון: תשס"ח)
3.6.1.1 כללי (תיקון: תשס"ח)
חומרי בניה ומוצרי גימור בחדר מדרגות ובמערכת מדרגות חיצונית המשמשים מוצא בטוח, יהיו לפי הדרישות המפורטות בפרט 3.6.1.2
3.6.1.2 חומרי בניה ומצרי גימור בחדר מדרגות המשמש מוצא בטוח (תיקון: תשס"ח)
(א) מדרגות, חיפויים ומרכיבי שלד המבנה של חדרי מדרגות, לרבות מערכת מדרגות חיצונית, המשמשים מוצא בטוח, ייבנו . מאלמנטים העשויים חומר לא דליק כהגדרתו בת"י 755
(ב) הוראות פרט משנה (א) לא יחולו לגבי בניין המכיל עד שתי דירות, לרבות בניין מגורים טורי המכיל בכל אגף עד שתי דירות, ובתנאי שכל שני אגפים יופרדו על ידי מחיצת אש.
(ג) אם צופו קירות ותקרות של אחד ממרכיבי חדר מדרגות המשמש דרך מוצא בטוח, יהיו הציפויים ציפויים לא דליקים לפי ת"י 755 ; ואולם ניתן לצפות קירות ותקרות בלוחות גבס, בתנאי שסיווג דליקותם לפחות V.3.3 על פי ת"י 755.
(ד) חומרים ואלמנטים כמפורט בפרטי משנה (א) ו (ג) וכן רכיבים מזוגגים יהיו בהתאם לתקן, אם קיים.
(ה) השימוש בלוחות זכוכית לזיגוג רכיבים מזוגגים ייעשה בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1099 חלק 1.01: קביעת מין הזכוכית . ועובי השמשה 26
פרק ז': בניין גבוה ורב-קומות (תיקון: תשס"ח)
סימן א': כללי ומדרגות (תיקון: תשס"ח)
3.7.1.1 דירות עליונות דו- קומתיות (תיקון: תשס"ח)
במדידת גובה בניין לצורך סיווגו כבניין גבוה או כבניין רב קומות, לפי העניין, לא תחושב, במבנים שהדירה העליונה בהם היא דו-קומתית, קומה נוספת אחת השייכת לדירה העליונה, אם נתקיימו כל אלה:
(1) מהקומה הנוספת אין יציאה ישירה לחדר מדרגות משותף;
(2) גג הקומה הנוספת ייחשב גג בניין ויחולו הוראות פרט 7.00.81 בחלק ז';
(3) האמור פסקאות (1)(ג), (2) ו-(3) בפרט 7.00.83 בחלק ז', שיחולו בשינויים המחויבים לגבי פרט זה;
(4) חדר המדרגות המשותף של הבניין מגיע לגג הבניין.
3.7.1.2 חדר מדרגות מוגן ומדרגות חוץ בבניין גבוה (תיקון: תשס"ח)
(א) בבניין גבוה יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים לפחות; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק ג', מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), די בכך אם יהיה חדר מדרגות מוגן אחד, ובלבד שנתקיים אחד התנאים האלה:
(1) הבניין מיועד למגורים;
(2) בבניין שאינו מיועד למגורים, תפוסת כל אחת מקומות הבניין, אינה עולה על 30 איש;
(3) המרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין אל דלת אש של חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 30 מטרים.
(ג) אם נדרשו שני חדרי מדרגות מוגנים או יותר, ניתן להתקין מערכת מדרגות חוץ במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים, בתנאי שהמרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין דלת חדר המדרגות המוגן אינו עולה על 50 מטרים.
3.7.1.3 חדר מדרגות מוגן ומדרגות חוץ בבניין רב-קומות (תיקון: תשס"ח)
(א) בבניין רב קומות יהיו שני חדרי מדרגות מוגנים לפחות; כל חדר מדרגות נוסף שאינו נדרש לפי חלק זה, מותר שיהיה חדר מדרגות שאינו מוגן.
(ב) ניתן להתקין מערכת מדרגות חוץ במקום אחד מחדרי המדרגות המוגנים, בתנאי שהמרחק הנמדד על מסלול ההליכה בין כל נקודה בכל קומה בבניין לבין דלת אש של חדר המדרגות המוגן הקרוב, אינו עולה על 30 מטרים.
3.7.1.4 גישה לגג מחדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או בבניין רב-קומות (תיקון: תשס"ח)
חדר מדרגות מוגן בבניין גבוה או רב קומות יגיע לגג הבניין, ואולם אם נדרשו בבניין זה יותר משני חדרי מדרגות מוגנים, יגיעו לפחות שניים מהם לגג; בין חדרי המדרגות במפלס הגג יהיה מעבר בלא מכשולים; לכל חדר מדרגות שלא יגיע לגג יהיה פתח וסולם ליציאה מחדר המדרגות אל הגג.
3.7.1.5 הפרדת אש אנכית בין קומות (תיקון: תשס"ח)
תותקן הפרדה אנכית בין קומות בחזיתות הבניין, בקיר מסך או בחלונות בקיר חיצון באמצעות אלמנטים עמידי אש, שאורכם האנכי הוא 0.90 מטרים לפחות; ואולם ניתן לבנות את האלמנטים האמורים בשני מישורים, אנכי ואופקי, בתנאי שאורכם הכולל יחד הוא 0.90 מטרים לפחות והאורך האנכי הוא 0.50 מטרים לפחות; מדידת האורך האופקי תיערך מהמישור החיצון של זיגוג קיר המסך או החלון, כמתואר בתרשימים 3.7.1.5 א' ו- 3.7.1.5 ב'.








תרשים 3.7.1.5 א'







תרשים 3.7.1.5 ב'
סימן ב': סידורי שליטה בעשן בבנין גבוה או בבנין רב-קומות (תיקון: תשס"ח)
3.7.2.1 סידורי שליטה בבניין גבוה או בבנין רב-קומות (תיקון: תשס"ח)
בבנין גבוה או בבנין רב קומות יותקנו סידורי שליטה בעשן כמפורט בפרק ה' בשינויים אלה:
(1) במבואות הקומתיות, יותקן פתח שחרור עשן קבוע, או פתח שחרור עשן עם מנגנון פתיחה אוטומטי המופעל על ידי מערכת גילוי אש ועשן המותקנת על פי ת"י 1220 חלק 3, או פיר שחרור עשן עם אמצעים מכניים; בבנין גבוה, ניתן להתקין גם פיר שחרור עשן בלא אמצעים מכניים;
(2) בבנין גבוה, בחלקו העליון של חדר מדרגות מוגן, יותקנו שני פתחי שחרור עשן, ששטח כל אחד מהם הוא 0.80 מ"ר לפחות, והצלע הקטנה ביותר של הפתח תהיה 0.50 מטרים לפחות; מיקום הפתחים יהיה סמוך לתקרת חדר המדרגות ובחזיתות מנוגדות; במקום שלא ניתן למקם את הפתחים סמוך לתקרה, ימוקם פתח יחיד בתקרה, ששטחו הוא 0.8 מ"ר לפחות, והצלע הקטנה ביותר של הפתח תהיה 0.50 מטרים לפחות; פתחי שחרור עשן כאמור יהיו פתוחים באופן קבוע, או שיהיה בהם תריס הנפתח באמצעות מנגנון אוטומטי המופעל על ידי מערכת גילוי אש ועשן שהותקנה על פי ת"י 1220 חלק 3, וכן תהיה אפשרות פתיחה ידנית על ידי מפסק שיותקן בכניסה לחדר המדרגות במפלס הכניסה הקובעת לבנין;
(3) בבנין רב קומות, בחדר מדרגות מוגן, תותקן מערכת על לחץ; בחלקו העליון של חדר המדרגות יותקנו פתחי שחרור עשן הנפתחים באמצעות מנגנון פתיחה אוטומטי; מספר הפתחים ומידותיהם יהיו כמפורט בפסקה (2) המנגנון האוטומטי יסגור את הדלתות המותקנות בחדר המדרגות המוגן עם הפעלת מערכת על-לחץ.
סימן ג': מעליות (תיקון: תשס"ח)
3.7.3.1 תחולה (תיקון: תשס"ח)
הוראות סימן זה יחולו על התקנת מעלית שחל עליה סעיף 158 א לחוק.
3.7.3.2 מספרן,מעליות ומידותיהן (תיקון: תשס"ח)
מספר המעליות, מידותיהן ומהירותן ייקבעו בהתאם למספר בני האדם הגרים בבנין והמבקרים בו ובהתאם למטרת הביקור, ואולם בבנין גבוה, מידותיה של מעלית אחת לפחות יאפשרו הובלת 6 אנשים או יותר.
3.7.3.3 מעליות בבניין רב-קומות (תיקון: תשס"ח)
(א) מכל דירה, משרד או אולם בבנין רב-קומות תהיה גישה , בכל קומה, לשתי מעליות לפחות; היציאה מהמעלית והכניסה לדירה או לאולם יהיו מאותו מפלס.
(ב) מעליות כאמור בפרט משנה (א) יותקנו סמוך לחדרי המדרגות.
(ג) מבואת המעליות, בכל הקומות למעט קומת הכניסה, תופרד מהפרוזדור המוביל אליה באמצעות דלתות המונעות חדירת עשן; ואולם בבנין שהמעליות מותקנות בו בחלל אנכי המקשר בין קומות (אטריום), לא נדרשת הפרדה זו.
3.7.3.4 מבנה מעלית נושא אלונקה (תיקון: תשס"ח)
(א) בבנין רב קומות תשמש מעלית אחת לפחות לנשיאת חולים או נפגעים השכובים על אלונקה סטנדרטית, שמידותיה . הן בהתאם לתקן ישראלי ת"י - 179 אלונקות 27
(ב) מידותיו הפנימיות של תא מעלית כאמור בפרט משנה (א) יהיו כלהלן:
(1) עומק - המרחק הפנימי בין הקיר שבו דלת הכניסה ובין הקיר שממולו 2.10 - מטרים לפחות;
(2) רוחב - המרחק הפנימי בין שני הקירות הניצבים האחרים 1.10 - מטרים לפחות.
(ג) במעלית כאמור, על כל חלקיה, לרבות הפיר שלה, יתקיימו דרישות התקנים הישראליים האלה:
(1) ת"י 2481 חלק 0 - מעליות: דרישות בטיחות לבניה; ולהתקנה - דרישות יסוד 28 (להלן ת"י 2481 חלק 0
(2) ת"י 2481 חלק 1 - מעליות: דרישות בטיחות לבניה; ולהתקנה - מעליות חשמליות 29 (להלן ת"י 2481 חלק 1).
(3) ת"י 2481 חלק 2 - מעליות: דרישות בטיחות לבניה ולהתקנה - מעליות הידראוליות 30 (להלן ת"י 2481 חלק 2).
3.7.3.5 מידות הפרוזדור בכניסה למעלית (תיקון: תשס"ח)
רוחב הפרוזדור לפני מעלית ולפני מעלית נושאת אלונקה, יהיה כמפורט בפרט 3.2.12.5 (ג)(15).
3.7.3.6 מבנה תא המעלית ופיר המעלית (תיקון: תשס"ח)
(א) תא המעלית, הדלת שלה והפיר, ייבנו לפי ת"י 2481 חלק 0, חלק 1 וחלק 2.
(ב) דלת המעלית תהיה בנויה מחומר לא דליק בסיווג 4.4. VI על פי ת"י 755.
3.7.3.7 ציוד חדר מכונות להפעלת מעלית (תיקון: תשס"ח)
(א) חדר מכונות להפעלת מעלית יצויד בציוד כמפורט להלן:
(1) שני מטפי דו-תחמוצת הפחמן, שקיבול כל אחד מהם 4 קילוגרמים נטו לפחות;
(2) לוחית עם הוראות לשימוש במעלית בעת הפסקת זרם החשמל או בעת תקלה אחרת;
(3) כלים הדרושים להפעלת המעלית ביד;
(ב) על גבי דלת חדר מכונות כאמור בפרט משנה (א), יצוין באופן ברור מקום הימצאו של המפתח.
3.7.3.8 הפעלת מעלית בשעת דליקה (תיקון: תשס"ח)
(א) בכל מעלית חירום יותקן מנגנון מיוחד המאפשר לכבאים שימוש במעלית לצורכיהם בלבד.
(ב) הפעלת המעלית לצורכי כיבוי תיעשה בעזרת מפתח הנמצא ליד הכניסה למעלית בתוך ארגז עם מכסה זכוכית (להלן - מפתח אש) שיאפשר פעולות אלה:
(1) הפסקת עליית המעלית בדרכה אל הקומות העליונות, והחזרתה לקומת הכניסה הקובעת לבנין או לקומה הקרובה ביותר לדרך הגישה של שירותי הכבאות;
(2) בהגיע המעלית לקומת הקרקע, ייפתחו דלתותיה באופן אוטומטי או ביד, ומכאן ואילך לא תתאפשר הפעלתה אלא מתוך המעלית וזאת כל עוד מפתח האש נמצא בשקע המיועד לו;
(3) עם סיום פעולות הכיבוי יוחזר מפתח האש למקומו, והמעלית תחזור לפעולתה התקינה.
3.7.3.9 אספקת חשמל להנעת מעלית (תיקון: תשס"ח)
(א) אספקת חשמל להנעת מעלית תופרד ממנגנון החשמל של הבנין ותהיה קשורה ישירות ללוח החשמל הראשי.
(ב) חוטי החשמל יעברו דרך צינורות עשויים חומרים לא דליקים.
(ג) בדיקת אי דליקותם של החומרים האמורים תיערך בהתאם לתקן.
3.7.3.10 מעליות חירום (תיקון: תשס"ח)
בבנין רב קומות יוגדרו שתי מעליות מעליות חירום, ולפחות אחת מהן תהיה מעלית אלונקה, בהתאם לפרט 3.7.3.4 ולתקן . ישראלי ת"י 24
3.7.3.11 הפעלת מעלית בבניין רב-קומות על ידי גנרטור (תיקון: תשס"ח)
בעת הפסקת זרם החשמל יופעלו בבנין רב קומות שתי המעליות , לפחות המותקנות בהתאם להוראות המפורטות בפרט 3.7.3.4 על ידי זרם חשמל שמספק הגנרטור שבבנין.
3.7.3.12 איוור המעלית (תיקון: תשס"ח)
מעלית העולה או היורדת יותר משתי קומות, תאוור בכיוון גג הבנין ודרכו.
3.7.3.13 גישה ממבואת המעלית לדרך למוצא (תיקון: תשס"ח)
בכל קומה של בנין גבוה ורב קומות תתאפשר גישה חופשית ממבואת המעלית לדרך מוצא.
סימן ד': גנרטור חשמלי (תיקון: תשס"ח)
3.7.4.1 גנרטור חשמלי לשעת חירום (תיקון: תשס"ח)
(א) גנרטור המותקן בבנין בהתאם לכל חוק המחייב התקנת גנרטור בבנין בשל גובהו, יהיה בכוחו לספק גם זרם חשמל בשעת חירום להארה, באמצעות תאורת חירום, של כל מוצא בטוח בניין, מרחבים מוגנים, והפרוזדורים שבשימוש כלל דיירי הבניין ומבקריו, להפעלת משאבות מים לכיבוי אש, למפוחי יניקת עשן, למפוחים במערכת על לחץ, להפעלת המעליות כמפורט בפרט 3.7.3.11 , ולמערכת האיוור המכני של המקלטים
והמעליות, וכן למיתקן תאורה לאזהרה מפני מכשולי טיסה, אם מותקן (להלן - מערכות החירום).
(ב) הגנרטור יותקן כך שעם הפסק זרם החשמל ממקור מתח ראשי מרשת חשמל ציבורית, יתחיל הגנרטור לפעול באופן אוטומטי.
(ג) הגנרטור יותקן על פי הוראות שייתן עורך הבקשה לגבי התקנת מיתקני החשמל בבנין, לפי כללי המקצוע המקובלים.
(ד) יותקן מתג להפסקת פעולת הגנרטור בשעת חירום; המתג יותקן במקום נוח לגישה.
(ה) גנרטור המופעל על ידי מכונת דיזל יותקן במרתף או במקום אחר בבנין, ויתקיימו בו הוראות אלה:
(1) הוא יוקף קירות בנויים, מהרצפה עד לתקרה, מאלמנטים עמידי אש למשך שעתיים לפחות;
(2) חדר החסנת הגנרטור יאוור באוויר צח הבא מן החוץ, והגזים הנפלטים מבעירת הדלק במנוע ייפלטו ישירות אל אוויר החוץ;
(3) דלתות חדר החסנת הגנרטור יהיו דלתות אש;
(4) יותקן מקום לאחסון הדלק הנוזלי בהתאם לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל"ז-1976, לעניין זה רואים את התקנות האמורות חלות לגבי בנינים המשמשים למגורים, למשרדים ולכל מטרה אחרת, אפילו אם אינם עסק טעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968.
(ו) אם הגנרטור מותקן בחצר או בגג הבנין, לא יחולו לגביו פרט משנה (ה) (1) ו-(3) ובתנאי שלא ייחשף לסיכוני אש.
(ז) אספקת זרם החשמל מהגנרטור למערכות החירום תהיה באמצעות כבל מוגן אש לטמפרטורה של 800 מעלות צלזיוס למשך 90 דקות לפחות; חיבור החשמל ייעשה ישירות מלוח החלוקה של הגנרטור אשר ימוקם בחדר הגנרטור או באזור מוגן אש אחר.
(ח) חיבור החשמל ייעשה בפיר נפרד מזה של מקורות המתח האחרים בבנין.
סימן ה': דרך גישה ורחבת היערכות (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
3.7.5.1 דרך גישה ורחבת היערכות של רכב כבאות והצלה בבניין גבוה ובבניין רב-קומות (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
בבנין גבוה ובבנין רב-קומות, יהיו דרך גישה ורחבת היערכות שמתקיימים בהם התנאים האלה:
(1) דרך גישה שרוחבה 4 מטרים לפחות;
(2) כחלק מדרך הגישה או בסיומה תהיה רחבת היערכות שמידותיה יהיו 6 מטרים לפחות לאורך 12 מטרים כמתואר בתרשימים 3.7.5.1;
















A מרחק בין רחבת הערכות לבנין
A < מטר
B רוחב רחבת הערכות
B > 6 מטר
C אורך רחבת הערכות
C > 12 מטר
D רוחב דרך גישה
D > 4 מטר
תרשים 3.7.5.1

(3) המרחק שבין רחבת ההיערכות לחלק הבולט ביותר של חזית הבנין שבה חלון חילוץ, לא יעלה על 6 מטרים;
(4) דרך הגישה יכולה להיות חלק מהדרך הציבורית;
(5) מדרכה וכביש יכולים לשמש רחבת ההיערכות;
(6) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(3), רשאי המהנדס, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על סמך חוות דעת הנדסית ולאחר התייעצות עם רשות הכבאות, לאשר -
(א) רוחב לדרך גישה קטן מ-4 מטרים אך לא פחות מ-3.70 מטרים; הרוחב הפנוי ממכשולים יהיה לא ; פחות מ 4 מטרים כמתואר בתרשים 3.2.20.1
(ב) מרחק גדול מהאמור בפסקה (3) בין רחבת היערכות לבין הבנין.
3.7.5.2 חלונות חילוץ (תיקון: תשס"ח)
בבנין גבוה ובבנין רב-קומות יותקנו חלונות חילוץ העומדים בדרישות פרטים 3.2.20.7 ו- 3.2.20.8.
פרק ח' מגורים (תיקון: תשס"ח)
סימן א': פרשנות (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.1.1 הגדרות (תיקון: תשס"ח)
בפרק זה -
"בית דו משפחתי" - בניין הכולל שתי דירות מגורים סמוכות זו לצד זו עם קיר הפרדה משותף ולכל אחת מהן ישנה גישה
ישירה אל החוץ ומשם לרחוב;
"בית חד משפחתי" - בניין הכולל דירת מגורים אחת בלבד;
"בניין מגורים" - בניין או חלק מבניין הכולל דירות מגורים;
"בניין מגורים טורי" - בניין הכולל יותר משתי דירות מגורים סמוכות זו לצד זו עם קירות הפרדה משותפים בין הדירות ולכל אחת מהן ישנה גישה ישירה אל החוץ ומשם לרחוב.
סימן ב': כללי (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.2.1 תחולה (תיקון: תשס"ח)
בבניין מגורים יתקיימו הדרישות המפורטות בפרקים א' עד ז' , זולת אם נאמר אחרת בפרק זה.
3.8.2.2 גובה מזקף ראש (תיקון: תשס"ח)
בדרכי מוצא, גובה מזקף ראש יעמוד בדרישות פרט 3.1.2.5 ואולם בדירת מגורים, בחלקים שנקבע לגביהם בפרט 2.03 בחלק ב', מותר גובה קטן מ 2.20 מטרים.
3.8.2.3 בית חד-משפחתי ובית דו-משפחתי (תיקון: תשס"ח)
על בית חד משפחתי ועל בית דו משפחתי לא יחולו סימנים כ' עד כד' וסימן כ"ט לפרק זה.
סימן ג': שימוש מעורב (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.3.1 דרך מוצא אחת מדירת מגורים בבניין עם שימוש מעורב (תיקון: תשס"ח)
(א) מקום שבו בבניין מגורים הכולל חלק בניין שנועד לשימוש אחר נדרשה דרך מוצא אחת בלבד מדירות המגורים, דרך מוצא זו לא תעבור דרך חלק הבניין המיועד לשימוש שאינו למגורים.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א) -
(1) בבניין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, אפשר שדרך המוצא תעבור דרך חלק הבניין שאינו משמש למגורים, ובתנאי שדרך המוצא לא תעבור דרך חלל המכיל חומרים מסוכנים;
(2) אפשר שדרך המוצא תעבור דרך חלק הבניין שאינו משמש למגורים בתנאים אלה:
(א) דרך המוצא מדירת המגורים עד חוץ הבניין תופרד על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך שעה לפחות למעט דלת הכניסה לדירת המגורים;
(ב) דרך המוצא לא תעבור דרך חלל המכיל חומרים מסוכנים.
3.8.3.2 מגורים בבניין עם שימוש מעורב (תיקון: תשס"ח)
בבניין מגורים הכולל חלק בניין שנועד לשימוש אחר, מותר למקם את החלק המיועד למגורים מעל החלק האחר בתנאי שיתקיים בבניין אחד התנאים האלה:
(1) חלק הבניין המשמש למגורים והמוצאים הבטוחים המובילים ממנו אל מחוץ לבניין, מופרדים על ידי אלמנטים בעלי עמידות אש למשך שעה לפחות;
(2) חלק הבניין שאינו מיועד למגורים מוגן כולו על ידי מערכת מתזים.
סימן ד': דלתות (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.4.1 דלתות (תיקון: תשס"ח)
בדלתות יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן א' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.8.4.2 דלת הזזה בדירת מגורים (תיקון: תשס"ח)
(א) בדירת מגורים מותר להתקין דלת הזזה ובלבד שלא תשמש דלת כניסה ראשית.
(ב) אין להתקין דלת הזזה בפרוזדור המשמש חלק מדרך מוצא.
3.8.4.3 מנעול בדלת בדרך מוצא (תיקון: תשס"ח)
אם הותקן מנעול לדלת בדרך מוצא, תתאפשר פתיחתו בכל עת.
3.8.4.4 מנעול לדלת של חדר שירותים (תיקון: תשס"ח)
מנעול דלת של בית שימוש, אמבטיה או מקלחת יהיה ניתן לפתיחה במקרה חירום, מחוץ לחדר.
3.8.4.5 הפרשי גבהים במשטחי רצפה הסמוכים לסף הדלת (תיקון: תשס"ח)
(א) הפרש גבהים במשטחי הרצפה בין שני צדי הדלת או גובה סף הדלת יהיה לפי דרישת פרט 3.2.1.5 ; ואולם בדירת מגורים ביציאה למרפסת, לגג או לחצר, מותרת התקנת מדרגה עד גובה של 200 מ"מ.
(ב) בדלת כניסה לדירת מגורים לא יעלה הפרש הגבהים על 20 מ"מ ולא תחול הדרישה להתקנת סף משופע כאמור בפרט .3.2.1.5
3.8.4.6 כיוון פתיחת דלת במוצא בטוח (תיקון: תשס"ח)
הותקנה דלת במוצא בטוח, כיוון פתיחתה יהיה בכיוון המילוט, למעט דלת בדירת מגורים הנפתחת ישירות אל מוצא בטוח.
3.8.4.7 בליטת דלת אל מעבר, פרוזדור או חדר מדרגות (תיקון: תשס"ח)
פרט 3.2.1.10 לא יחול לגבי דירת מגורים.
3.8.4.9 דלת מעוכבת יציאה (תיקון: תשס"ח) *
מותר להתקין דלת מעוכבת יציאה בתנאי שלא תהיה יותר מדלת אחת בכל דרך מוצא.
3.8.4.10 בניין מגורים הכולל דירת מגורים אחת בכל קומה (תיקון: תשס"ח)
לגבי בניין מגורים הכולל דירת מגורים אחת בכל קומה, לא יחול פרט 3.2.1.14 לענין חזרה מחדר מדרגות לתוך הבניין.
3.8.4.11 צוהר בדלת אש (תיקון: תשס"ח)
פרט 3.2.1.27 לא יחול לגבי בנין מגורים.
סימן ה': מדרגות וחדרי מדרגות (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.5.1 כללי (תיקון: תשס"ח)
במדרגות ובחדרי מדרגות יתקיימו הדרישות המופיעות בסימן ב' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.8.5.2 מספר המדרגות במהלך אחד (תיקון: תשס"ח)
פרט 3.2.2.6 לא יחול לגבי מדרגות בתוך דירה בבנין מגורים.
3.8.5.3 מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף (תיקון: תשס"ח)
(א) בתוך דירה בבניין מגורים מותר להתקין מדרגות לולייניות ומדרגות שלח מתחלף ולהשתמש בהן כחלק מדרך מוצא.
(ב) במדרגות לולייניות ובמדרגות שלח מתחלף יתקיימו דרישות פרט 3.2.2.21
3.8.5.4 מדרגות טרפזיות בדירה בבניין מגורים (תיקון: תשס"ח)
(א) בתוך דירה בבניין מגורים תותר התקנת מדרגות בעלות שלחים בצורת טרפז (להלן - מדרגות טרפזיות) לשינוי כיוון מהלך מדרגות בלבד.
(ב) מדרגות טרפזיות יכולות להיות חלק מדרך מוצא בדירה.
(ג) במדרגות טרפזיות יתקיימו דרישות פרט 3.2.2.22 (ב) ו (ג).
3.8.5.5 משטח אופקי בחדר מדרגות או מהלך מדרגות (תיקון: תשס"ח)
על אף האמור בפרט משנה 3.2.2.10 (4) במרתף ובעליית גג של דירת מגורים, תחול חובת בניית משטח אופקי לפחות מצד אחד של הדלת, בתנאי שהדלת לא תיפתח לכיוון המדרגות, כמתואר בתרשים 3.8.5.5










תרשים 3.8.5.5
3.8.5.6 מעקה ובית אחיזה במהלך ובחדר מדרגות (תיקון: תשס"ח)
לגבי מעקה ובית אחיזה במהלך ובחדר מדרגות יחול פרט 3.2.2.15; ואולם בתוך דירת מגורים, מותרת התקנת בית אחיזה בצד אחד בלבד.
3.8.5.7 מדרגות בדירה בבניין מגורים (תיקון: תשס"ח)
(א) מדרגות, מהלך מדרגות וחדר מדרגות בתוך דירה בבנין מגורים יותקנו כמפורט בחלק זה, למעט פרטים 3.2.2.6, 3.2.2.10, 3.2.2.10, (2) ו-(5), 3.2.2.16 ו-3.2.3.1.
___________________
* במקור לא מובא סעיף 3.8.4.8
(ב) רוחבן המינימלי של המדרגות כאמור בפרט משנה (א), יהיה 0.80 מטרים לפחות.
(ג) רוחב המעבר החופשי בכיוון התנועה במשטח אופקי שבחדר מדרגות ובמהלך מדרגות יהיה לפחות כרוחבן המינימלי של המדרגות.
(ד) מספר המדרגות במהלך מדרגות לא יעלה על 18
(ה) מידותיהן של מדרגות קשתיות יהיו כנקוב בפרט 3.2.2.21 (ב) .(1) ו-(2) עד (ה) במקום הדרישות שבפרט 3.2.2.20
סימן ו': חדר מדרגות מוגן (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.6.1 חדר מדרגות מוגן (תיקון: תשס"ח)
בחדר מדרגות מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ג' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.8.6.2 מעבר מדורג משותף בבנייני מגורים מדורגים (תיקון: תשס"ח)
(א) בבנין מדורג המיועד למגורים, הבנוי על מדרון משופע, אשר קיימת בו יציאה ישירה מכל דירה אל החוץ או אל מדרגות חוץ, על המעבר המדורג המשותף לא יחולו הדרישות לחדר מדרגות מוגן.
(ב) המעבר המדורג המשותף יהיה בנוי כך שתימנע הצטברות עשן.
(ג) אורכו של המעבר המדורג המשותף, הנמדד לאורך המדרגות, מן הנקודה הרחוקה ביותר ועד לרחוב, לא יעלה על 100 מטרים.
סימן ז': מדרגות חיצוניות (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.7.1 מדרגות חיצוניות (תיקון: תשס"ח)
במדרגות חיצוניות יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ד' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.8.7.2 מדרגות חיצוניות (תיקון: תשס"ח)
לגבי דירות מגורים צמודות קרקע יחולו פרטים 3.2.4.1 (א) עד (ד).
סימן ח': מוצא אופקי (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.8.1 מוצא אופקי (תיקון: תשס"ח)
במוצא אופקי יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ה' לפרק ב'.
סימן ט': פרוזדור מוגן (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.9.1 פרוזדור מוגן
בפרוזדור מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ו' לפרק ב'.
סימן י': פרוזדור פתוח מוגן (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.10.1 פרוזדור פתוח מוגן (תיקון: תשס"ח)
בפרוזדור פתוח מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ז' לפרק ב'.
סימן י"א: גג מוגן (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.11.1 גג מוגן (תיקון: תשס"ח)
בגג מוגן יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ח' לפרק ב'.
סימן י"ב: יציאה (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.12.1 יציאה (תיקון: תשס"ח)
ביציאה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן ט' לפרק ב'.
סימן י"ג: כבש (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.13.1 כבש (תיקון: תשס"ח)
בכבש יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י' לפרק ב'.
סימן י"ד: אזור מחסה (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.14.1 אזור מחסה (תיקון: תשס"ח)
באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י"א לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.8.14.2 דירת מגורים כאזור מחסה (תיקון: תשס"ח)
דירת מגורים יכולה לשמש אזור מחסה נגיש ודרישות פרטים 3.2.11.4, 3.2.11.5, 3.2.11.6, 3.2.11.7, 3.2.11.8, 3.2.11.9, אינן חלות לגבי דירת מגורים המשמשת אזור מחסה.
סימן ט"ו: תפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.15.1 דרישות כלליות (תיקון: תשס"ח)
התפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא יהיו לפי דרישות סימן י"ב לפרק ב', זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.8.15.2 גובה מעבר ופרוזדור (תיקון: תשס"ח)
פרט 3.2.12.9 לא יחול לגבי מעבר או פרוזדור בדירת מגורים שלגביהם חל הגובה המפורט בחלק ב'.
סימן ט"ז: מספר דרכי מוצא מבניין (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.16.1 דרישות כלליות (תיקון: תשס"ח)
מספר דרכי המוצא יהיו לפי האמור בסימן י"ג לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.8.16.2 יציאה ממרתף המשמש חלק מדירת מגורים (תיקון: תשס"ח)
למרתף ששטחו גדול מ-100 מ"ר, ומשמש חלק מדירת מגורים, נוסף על דרך המוצא מהבניין או מהדירה, תהיה יציאה אל חוץ הבניין שמתקיימים בה אחד מן התנאים האלה:
(1) דלת הנפתחת אל חוץ הבניין;
(2) חלון הנפתח אל חוץ הבניין שמתקיימים בו תנאים אלה:
(א) הרוחב הפנוי בפתח אינו פחות מ-60 ס"מ;
(ב) הגובה הפנוי בפתח אינו פחות מ-60 ס"מ;
(ג) הפרש הגובה בין אדן החלון למפלס הרצפה הסמוכה אליו לא עולה על 110 ס"מ;
(ד) חלון ממ"ד;
(3) דלת או חלון כמפורט בפסקאות (1) ו (2) הנפתחים אל חצר אנגלית שמתקיימים בה תנאים אלה:
(א) עומקה לא פחות מ-90 ס"מ;
(ב) אורכה לא פחות מ-90 ס"מ;
(ג) שטחה לא פחות מ-0.8 מ"ר;
(ד) אם הפרש הגבהים בין תחתית החצר האנגלית ומפלס הקרקע הסמוך אליה עולה על 120 ס"מ, יותקן סולם קבוע או מדרגות; הסולם או המדרגות לא יבלטו יותר מ-15 ס"מ לתוך השטח האמור בפסקת משנה (ג); הסולם או המדרגות לא ייחסמו על ידי החלון או הדלת;
(ה) אם הגישה מן החצר האנגלית אל חצר הבניין חסומה על ידי סבכה או גגון, יותקן בסבכה או בגגון פתח הניתן לפתיחה מן החצר האנגלית; רוחבו ואורכו של הפתח לא יפחתו מ-70 ס"מ.
סימן י"ז: מיקום דרכי המוצא (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.17.1 דרישות כלליות (תיקון: תשס"ח)
מיקום דרכי המוצא יהיו לפי דרישות סימן י"ד בפרק ב'.
סימן י"ח: מרחקי הליכה (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.18.1 דרישות כלליות (תיקון: תשס"ח)
מרחקי הליכה, פרוזדור בלא מוצא ומהלך משותף יהיו לפי דרישות סימן ט"ו לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.8.18.2 מרחק הליכה בדירת מגורים (תיקון: תשס"ח)
(א) מרחק ההליכה בתוך הדירה דירת מגורים, לא כולל מרפסות, עד לדלת הכניסה לדירה לא יעלה 30 מטרים; ואולם, בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה לא יעלה על 38 מטרים.
(ב) מרחק ההליכה מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 30 מטרים; ואולם -
(1) בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים;
(2) מרחק ההליכה בפרוזדור פתוח מוגן שמתקיימים בו דרישות פרט 3.2.7.1, מדלת הכניסה של דירת המגורים עד מוצא בטוח אחר הקרוב ביותר, לא יעלה על 60 מטרים.
(ג) מרחק ההליכה מחלקי בנין אחרים שאינם כלולים בתחום דירת מגורים עד למוצא הבטוח הקרוב ביותר לא יעלה על 60 מטרים; ואולם, בבנין המוגן כולו על ידי מערכת מתזים, מרחק ההליכה לא יעלה על 80 מטרים.
סימן י"ט: תאורת דרכי מוצא (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.19.1 תאורת דרכי מוצא בבניין מגורים (תיקון: תשס"ח)
תאורת דרכי מוצא תהיה לפי דרישות סימן ט"ז בפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.8.19.2 תאורת דרכי מוצא בדירת מגורים (תיקון: תשס"ח)
הדרישה בפרט 3.8.19.1 לא חלה על דירת מגורים.
סימן כ': תאורת חירום (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.20.1 תאורת חירום בבניין מגורים (תיקון: תשס"ח)
תאורת חירום תהיה לפי דרישות סימן י"ז בפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.8.20.2 תאורת חירום בדירת מגורים (תיקון: תשס"ח)
הדרישה בפרט 3.8.20.1 לא חלה על דירת מגורים.
סימן כ"א: שילוט וסימון דרכי מוצא (מגורים) (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
3.8.21.1 שילוט דרכי מוצא בבניין מגורים (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
שילוט דרכי מוצא יהיה לפי דרישות סימן י"ח בפרק ב'.
3.8.21.2 שילוט דרכי מוצא בדירת מגורים (תיקון: תשס"ח)
הדרישה בפרט 3.8.21.1 לא חלה על דירת מגורים.
סימן כ"ב: חוץ הבניין (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.22.1 דרישות כלליות (תיקון: תשס"ח)
דרישות סימן י"ט בפרק ב' יחולו לגבי חוץ הבניין זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.8.22.2 חוץ הבניין בדירה צמודת קרקע (תיקון: תשס"ח)
על אף האמור בפרט 3.2.19.1(ב), לדירה צמודת קרקע בבנין מגורים, רוחב המדרגות יהיה 0.90 מטר לפחות.
סימן כ"ג: דרך גישה, רחבת הערכות וחלונות חילוץ (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.23.1 דרישות כלליות (תיקון: תשס"ח)
(א) בדרך גישה, ברחבת הערכות ובחלונות חילוץ יתקיימו דרישות סימן כ' בפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב) הדרישה לאמצעי חילוץ מבנין כמפורט בפרטים 3.2.20.1 עד 3.2.20.6 לא תחול על בניינים אלה:
(1) בנין מגורים צמוד קרקע;
(2) בנין מגורים שבו הפרש הגובה בין הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס רצפת הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין לא עולה על 7 מטרים;
(3) בנין מגורים שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין עולה על 7 מטרים, ואולם יש יציאה נוספת אל מחוץ לבנין ומיציאה זו אל מפלס הכניסה לדירה הגבוהה ביותר בבנין אין הפרש גובה יותר מ-7 מטרים;
(4) בנין מגורים מדורג הבנוי על מדרון משופע אשר קיימת בו יציאה ישירה מכל דירה אל מחוץ לבנין, או אל מרפסת וממנה אל מדרגות חוץ, או אל מעבר ציבורי, זאת נוסף על האמור בסימן ו', פרט 3.8.6.2.
סימן כ"ד: הפרדות ועמידות אש (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.24.1 דרישות כלליות (תיקון: תשס"ח)
הפרדות ועמידות אש יהיו לפי דרישות פרק ג'.
סימן כ"ה: מערכות גילוי וכיבוי אש (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
2.8.25.1 דרישות כלליות (תיקון: תשס"ח)
במערכות גילוי אש וכיבוי אש יתקיימו דרישות פרק ד' .
סימן כ"ו: מערכות שליטה בעשן (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.26.1 אופי שליטה בעשן (תיקון: תשס"ח)
(א) סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין, יבוצעו באחת השיטות המפורטות בסימן א' לפרק ה' או בשילוב חלק מן השיטות האמורות.
(ב) במקום שבו הותקן פיר שחרור עשן עם אמצעי יניקה מכניים העומד בדרישות פרט 3.5.1.5, שטח חתך הפיר לא יפחת מ-0.5 מ"ר ושטח פתחי היניקה בכל קומה לא יהיו קטנים מ-0.25 מ"ר.
3.8.26.2 סידורי שליטה בעשן בבניין מגורים (תיקון: תשס"ח)
(א) סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו על כל חלקי הבניין המפורטים בסימן ב' בפרק ה', זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב) סידורי שליטה בעשן ופינויו אל מחוץ לבניין יחולו גם על חלקי הבניין האלה:
(1) מבואת כניסה;
(2) חדר מדרגות בבנין שאינו בנין גבוה או בנין רב-קומות;
(3) מחסן הממוקם במבואה הקומתית והכניסה אליו מהמבואה הקומתית.
(ג) בחדר מדרגות בבנין שאינו בנין גבוה או בנין רב-קומות יותקן פתח שחרור עשן כמפורט בת"י 1001 חלק 2.1 בטיחות אש . בבניינים: מערכות בקרת עשן בבניינים 33.
(ד) פרט משנה (ב) לא יחול על בית חד-משפחתי, בית דו-משפחתי ובניין מגורים טורי.
סימן כ"ז: חומרי גמר (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.27.1 דרישות כלליות (תיקון: תשס"ח)
בחומרי גמר יתקיימו דרישות פרק ו' .
סימן כ"ח: בניין גבוה ורב-קומות (מגורים) (תיקון: תשס"ח)
3.8.28.1 דרישות כלליות (תיקון: תשס"ח)
בבניין גבוה ובבנין רב-קומות יתקיימו דרישות פרק ז' .
סימן כ"ט: התקנת מעלית ומעלון בבנין מגורים קיים (מגורים) (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
3.8.29.1 הגדרות (תיקון: תשס"ח)
בסימן זה -
"בנין קיים" - בנין מגורים שהקמתו הושלמה שנה לפחות לפני שמבוקש להתקין בו מעלית;
"מעלית" - מעלית לנשיאת בני אדם בלבד.
3.8.29.2 תחולה (תיקון: תשס"ח)
הוראות סימן זה יחולו על התקנת מעלית או מעלון בבנין קיים, שאינו בנין גבוה או בנין רב-קומות.
3.8.29.3 מידות תא המעלית (תיקון: תשס"ח)
(א) מידותיו הפנימיות של תא מעלית יהיו 80 סנטימטרים רוחב ו-120 סנטימטרים עומק לפחות; בפרט זה, "רוחב" - המרחק שבין הקירות הניצבים לדלת המעלית; "עומק" - המרחק שבין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), כאשר שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין בבנין מעלית במידות המפורטות באותו פרט משנה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר התקנת מעלית במידות אחרות.
3.8.29.4 רוחב מינמלי של פרוזדור (תיקון: תשס"ח)
על אף האמור בטבלה 3.2.12.5, רוחבו של פרוזדור המשמש כניסה ראשית בדירה יהיה 90 סנטימטרים לפחות.
3.8.29.5 רוחב הפרוזדור המהווה חלק מדרך מוצא בטוח (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
על אף האמור בפרט 3.2.12.5 (ג), על התקנת מעלית, שהכניסה אליה מהפרוזדור, יחולו הוראות אלה:
רוחבו של הפרוזדור, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור, יהיה 1.3 מטרים לפחות; ואולם, שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות האמורות, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 100 סנטימטרים, ואם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים - עד כדי 90 סנטימטרים.
3.8.29.6 רוחב משטח אופקי בחדר מדרגות (תיקון: תשס"ח)
על אף האמור בפרט 3.2.12.5 (ג), עומק המשטח האופקי בחדר מדרגות מול דלת תא המעלית יהיה 1.3 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.3 מטרים לפחות; ואולם, שוכנע המהנדס כי לא ניתן להתקין מעלית תוך שמירת המידות האמורות, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר הקטנת רוחב הפרוזדור עד כדי 90 סנטימטרים, אם נתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.
3.8.29.7 רוחב המדרגות (תיקון: תשס"ח)
(א) על אף האמור בפרט 3.2.2.2 רוחבן המינימלי של המדרגות יהיה 0.90 מטרים לפחות.
(ב) אישר המהנדס שלא ניתן להתקין מעלית בתנאים האמורים בפרט משנה (א), יהיה רוחבן המינימלי של המדרגות 0.8 מטרים לפחות, ובלבד שנתקבל אישור שירותי הכבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.
(ג) מדידת רוחב המדרגות תיערך כמפורט בפרט 3.2.2.3.
3.8.29.8 מידות רום מדרגות ושלח מדרגות (תיקון: תשס"ח)
על אף האמור -
(1) בפרט 3.2.2.5 (א) - לא יעלה רום המדרגה על 19 סנטימטרים;
(2) בפרט 3.2.2.5 (ב) - שלח המדרגה יהיה 25 סנטימטרים לפחות.
3.8.29.9 מספר המדרגות במהלך אחד (תיקון: תשס"ח)
על אף האמור בפרט 3.2.2.6 (א) - מספר מדרגות במהלך אחד יכול שיפחת מ-3 ויעלה על 16 מדרגות ובלבד שהמעלית הותקנה בחדר המדרגות הקיים.
3.8.29.10 מדרגות טרפזיות (תיקון: תשס"ח)
בבנין קיים תותר התקנת מדרגות טרפזיות לשינוי כיוון מהלך מדרגות בתנאים האלה:
(1) רוחב שלח המדרגות יהיה כמפורט בפרט 3.2.2.22 (ב) ו-(ג);
(2) הרוחב המינימלי של המדרגות יהיה כמפורט בפרט 3.8.29.7;
(3) במהלך מדרגות, לכל אורכו ולרבות במדרגות שאינן טרפזיות, יהיה גובה אחיד לרום המדרגה;
(4) מסעד ובית אחיזה יותקנו כנדרש בפרט 3.2.2.15 בקטע המדרגות הטרפזיות, המסעד יהיה רציף ובגובה אחיד ביחס לשיפוע המדרגות;
(5) התקבל אישור שירותי כבאות לכך שהותקנו סידורי בטיחות מיוחדים.
3.8.29.11 מבנה המעלית על כל חלקיה (תיקון: תשס"ח)
(א) מעלית על כל חלקיה, לרבות הפיר שלה, ייבנו ויותקנו לפי התקנים הישראליים האלה:
(1) ת"י 2481 חלק 0;
(2) ת"י 2481 חלק 1;
(3) ת"י 2481 חלק 2;
(ב) לחצנים להפעלת מעלית יותקנו בגובה של 1.3 מטרים בערך מעל רצפת התא.
(ג) פיר המעלית ייבנה מחומרים לא דליקים.
3.8.29.12 תנאים נוספים להתקנת מעלית (תיקון: תשס"ח)
על התקנת מעלית יחולו גם הוראות פרטים 3.7.3.7 עד 3.7.3.9 ו- 3.7.3.12.
3.8.29.13 התקנת מעלון בבניין קיים (תיקון: תשס"ח)
על התקנת מעלון יחולו הוראות אלה:
(1) המעלון יותקן באישור המהנדס, לאחר שראה שלא ניתן להתקין בבנין מעלית כמפורט בסימן זה, או לאחר ששוכנע כי בנסיבות העניין, מתאים יותר להתקין מעלון במקום מעלית;
(2) גובה ההרמה של המעלון יהיה עד 7 מטרים;
(3) המעלון והתקנתו יהיו על פי תקן.
סימן ל': תוספת קומות לבניין מגורים קיים (מגורים) (תיקון: תשס"ט44)
3.8.30.1 הגדרות (תיקון: תשס"ט44)
בסימן זה, "בניין קיים" - בניין מגורים שהיתר לבנייתו ניתן לפני תחילתן של תקנות אלה.
3.8.30.2 פרשנות (תיקון: תשס"ט44)
(א) שום דבר בסימן זה לא יתפרש כאילו בא להתיר בניית תוספת בסטייה מהוראות תכנית או מהוראות אחרות בתקנות אלה והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת.
(ב) על מדידת גובה בניין לפי סימן זה יחולו הוראות פרט 3.7.1.1 .
3.8.30.3 תוספת קומה אחת מעל בניין קיים (תיקון: תשס"ט44)
על הקמת תוספת בנייה של קומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד (בפרט זה - התוספת), יחולו הוראות אלה:
(1) לא יראו את הבניין כבניין גבוה או כבניין רב-קומות, לפי העניין, רק בשל הקמת התוספת עליו אם נתקיימו בו כל אלה:
(א) אין בתוספת יותר מקומה אחת, לרבות מיתקן מעל המפלס של גג התוספת, אם הוא נמנה עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבניין גבוה או בניין רב-קומות לפי סעיף 7.00.81;
(ב) רבע לפחות מכלל שטח הגג של התוספת יישאר בלתי בנוי ורבע זה יהא רצוף; לעניין זה, "כלל שטח הגג" - לרבות שטח הגג המבונה במבנים ובמיתקנים שמותר להקימם לפי פרט 7.00.81;
(ג) תובטח גישה חופשית ובלא הפרעה לחלק הבלתי מבונה שבגג התוספת לכל מי שמחזיק בחלק של הבניין; הגישה תתאפשר באמצעות מדרגות מחדר המדרגות הקיים; על אף האמור בפרט 3.2.2.5 שיפוען של מדרגות אלה יכול שיהיה עד 60 מעלות;
(2) על אף האמור בפסקה 1, בבניית תוספת לבניין - בתנאים המפורטים בה, שיש בה כדי להעלות את גובה המפלס של רצפת הכניסה לדירה העליונה של הבניין מעל מפלס הכניסה הקובעת ליותר מ-29 מטרים, יחולו על הבניין כולו הוראות חלק ז' בנוגע לבניין גבוה לעניין חדר מדרגות מוגן, פתחי עשן, התקנת מעלית וגנרטורים וכל דבר אחר שיש בו כדי להבטיח בפני סכנת אש או להקל על כיבוי שרפות; לכל עניין אחר ינהגו בבניין כפי שנוהגים בבניין רב-קומות.
3.8.30.4 תוספת של יותר מקומה אחת מעל בניין קיים (תיקון: תשס"ט44)
בהקמת תוספת בנייה של יותר מקומה אחת מעל מפלס הגג בבניין קיים, המיועדת, לפי האמור בהיתר, למגורים בלבד (בפרט זה - התוספת), לא יראו את הבניין כבניין גבוה, רק בשל הקמת התוספת עליו אם התקיימו בו הוראות אלה:
(1) הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבין מפלס הכניסה לדירה שתיבנה בקומה הגבוהה ביותר, לא יעלה על 19 מטר;
(2) מעל לגג התוספת יותרו מיתקנים טכניים, אם הם נמנים עם המיתקנים שניתן להקים מעל המפלס של גג בבניין גבוה לפי פרט 7.00.81;
(3) רבע לפחות משטח גג הבניין שמעל התוספת יישאר פנוי ממבנים ומיתקנים ויהיה רציף עם גישה מדלת היציאה מחדר המדרגות;
(4) תובטח גישה חופשית ובלא הפרעה לחלק הבלתי מבונה שבגג הבניין לכל מי שמחזיק בחלק של הבניין; הגישה תתאפשר באמצעות מדרגות מחדר המדרגות הקיים;
(5) ברוחב המדרגות והפרוזדורים יתקיימו דרישות סימן כ"ט;
(6) הכניסה לכל דירה בבניין, לרבות הכניסה לדירה קיימת, תעמוד באחד מתנאים אלה:
(א) דלת הכניסה לדירה תהיה דלת עשן ויתקיימו בה דרישות התקן הגרמני 18095 DIN חלק 1, חלק 2 וחלק 3; העתק התקן מצוי במכון התקנים הישראלי;
(ב) בדלת כניסה לדירה, לרבות דלת כניסה לדירה קיימת יתקיימו דרישות פרט 2.91 (2), ומעל הדלת, בצד הפונה לפנים הדירה יותקן מתז אחד;
(7) בבניין יותקנו ברז דחיסה וצנרת מים שיתקיימו בהם תנאים אלה:
(א) ברז הדחיסה למערכת מים שאינם מי שתיה, יהיה בנפרד ממערכת מי השתיה, וכנדרש בהל"ת;
(ב) צנרת מערכת אספקת המים כאמור בפסקה (א) תהיה בקוטר מינימלי של " 2;
(ג) צנרת כאמור בפסקה (א) תספק מים לעמדות כיבוי אש ולברז עם מחבר מהיר (שטורץ);
(ד) אם הותקנו מתזים, הצנרת כאמור בפסקה (ב) תספק מים למתזים;
(ה) על אף האמור בתקן ישראלי ת"י 1596 - מערכות מתזים: התקנה 3, לא תחול כל הגבלה על מספר המתזים שמותר לחבר לצנרת המים לפי פסקה (ד);
(8) הארונות הטכניים לחשמל, לצנרת מים, ולצנרת ומוני גז, המצויים במבואות הקומתיות ובקומות הקרקע, יהיו מחומר לא דליק; בגב הארונות הטכניים הפונים לדירות מגורים, יהיה קיר עמיד אש למשך 60 דקות לפחות;
(9) מעברי פירים וצנרת ייאטמו נגד אש ליצור הפרדת אש בין הקומות;
(10) בחדר המדרגות המוביל אל התוספת יהיו שני פתחים בקירות מנוגדים, בשטח 0.8 מטר מרובע כל אחד, לפינוי עשן מהמדרגות בגג הבניין;
(11) במבואת קומת הכניסה ייבנה פתח שחרור עשן קבוע, שגודלו לא יפחת מ-2% משטח המבואה, או אוורור על ידי מערכות מכניות העומד בדרישות סימן א' לפרק ה' והמספק שש החלפות אוויר בשעה לפחות;
(12) תותקן עמדת כיבוי אש בקומת הכניסה ובקומות החדשות; בקומות הקיימות יותקן ברז עם מחבר מהיר (שטורץ) בקוטר " 2;
(13) דלת הכניסה הראשית במבואת הכניסה לבניין תהיה ברוחב שיאפשר מעבר נקי של 0.90 מטר ותיפתח כלפי חוץ, בכיוון המילוט;
(14) בבניין שבו חניון תת-קרקעי או מחסנים במרתף, יופרד חדר המדרגות מאזור החניה והמחסנים על ידי דלתות אש;
(15) בשטחים המשותפים בכל הבניין, לרבות בחדר מכונות המעלית, יותקנו שלטי הכוונה, ותאורת חירום לפי סימנים כ' וכ"א בפרק ח';
(16) מסתורי הכביסה בכל הבניין יהיו מחומרים לא דליקים.
פרק ט': התקהלות (תיקון: תשס"ח)
סימן א': פרשנות (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.1.1 הגדרות (תיקון: תשס"ח)
"אולם ספורט" - בניין הנועד לשמש בעיקרו, כולו או חלקו, למופעי ספורט, לרבות יציע הקהל;
"ביתן תצוגה" - חלל או מבנה המשמש לתצוגה של מוצרים או של שירותים, תחום בקירות או בפרגודים ויכול להיות מקורה;
"במה" (Stage) אזור מוגדר המשמש למופעים, להשמעת מוסיקה ולהרצאות, והיכול לכלול מסך, תפאורה, צוגים ואפקטים תצוגתיים אחרים (כמתואר בתרשים 3.9.1.1 א' );





במה - תרשים 3.9.1.1 א'
במה הכוללת מגדל - (Stage Legitimate) " "במה משולבת
במה שהפרש הגובה בין רצפת הבמה ותחתית תקרת מגדל
הבמה גדול מ 15 מטר (כמתואר בתרשים 3.9.1.1 ב');






15 מטר < A
במה משולבת - תרשים 3.9.1.1 ב'

"גישה למעבר" - תחילתה של גישה למוצא בטוח עד חיבורה למעבר (כמתואר בתרשימים 3.9.1.1 ג' ו 3.9.1.1 ד');







תרשים 3.9.1.1 ג'











תרשים 3.9.1.1 ד'
"גלריה טכנית" - משטח אופקי או משופע המשמש להתקנה או לתחזוקה של מיתקנים וציוד טכני לרבות מסכים, צוגים, תאורה ומערכות להגברת קול;
"התקהלות בלא מושבים, פסטיבל" - התקהלות, בלא כיסאות או מושבים עם אפשרות לעמידה או לישיבה על הקרקע או על הרצפה;
"מגרש ספורט" - משטח פתוח או מקורה בחלקו, המשמש בעיקרו למופעי ספורט ובו יציע או מיתקנים כיוצא בזה לשימושם של הצופים;
"מיתקן ספורט" - אולם ספורט או מגרש ספורט;
"מקום התקהלות מוגן עשן" - מקום התקהלות, בתוך בניין או מחוץ לבניין, מקורה או שאינו מקורה, המשורת על ידי דרכי מוצא שאינן מאפשרות הצטברות עשן (להלן - מהתמ"ע);
משטח מוגבה (Platfrom) - "משטח מוגבה המשמש למופעים, להשמעת מוסיקה ולהרצאות, המהווה חלק בלתי נפרד מחלל של אולם ואינו כולל מסכים בין הקהל ומשטח ההצגה (כמתואר בתרשימים 3.9.38.1 א' ו- 3.9.38.1 ב');
"משטח מוגבה זמני" (Temporary Platform) - "משטח מוגבה זמני המוקם למשך זמן שאינו עולה על 180 ימים;
"סקר בטיחות" - סקר הבודק את התאמת מרכיבי הבניין והמילוט השונים לדרישות המפורטות בחלק זה, תוך התייחסות לשריפה, סערה, קריסה, ניהול, התנהגות הקהל, סביבת הבניין וגורמים נוספים שיש בהם כדי להשפיע על בטיחות האנשים;
"קיר קדמת הבמה" (Proscenium wall) - הקיר שבין חלל המושבים לחלל הבמה או לחלל במה משולבת (כמתואר בתרשימים 3.9.38.7 א' ו-3.9.38.7 ב');
"שטח משורת" - אזור ישיבה המוגדר לצורך חישוב רוחב המעברים המשרתים אותו (כמתואר בתרשים 3.9.16.6).
סימן ב': כללי (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.2.1 תחולה וסייג לתחולה (תיקון: תשס"ח)
(א) בבניין, בחלק מבניין או בחוץ הבניין שבתחום הנכס המשמש להתקהלות יתקיימו דרישות פרק זה, וככל שלא נאמר אחרת בפרק זה יתקיימו גם הדרישות המפורטות בפרקים א' עד ז'.
(ב) דרישות פרק זה לא יחולו על -
(1) מקומות בשטח פתוח, שקיבלו רישיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, בהם מתקיימים אירועי התקהלות זמניים, או שאינם זמניים, כגון, כיכר עירונית, רחוב, מדרכה, פארק, גן ציבורי, גן לאומי, שמורת טבע וחוף הים;
(2) חלקי בניין אלה:
(א) אולם או אזור המתנה בבניין המשמש למגורים, חינוך, משרדים, בית מלון, מסחר, משרדים ותעשיה;
(ב) אולם המתנה בבנק או בסניף דואר;
(ג) מעבר ציבורי משותף בקניון;
(ד) מערכות נתיב מסילות קבוע להסעת המונים.
3.9.2.2 מקומות להתקהלות (תיקון: תשס"ח)
מקומות להתקהלות אפשר שיכללו את אלה:
(1) אולם רב תכליתי;
(2) אולם אסיפות;
(3) אודיטוריום;
(4) מועדון חברים;
(5) חדר הרצאות;
(6) חדר ישיבות;
(7) אולם בית המשפט;
(8) בתי תפילה;
(9) מוזאון;
(10) אולם תערוכות;
(11) ספריה;
(12) קולנוע;
(13) תאטרון;
(14) אולם ריקודים;
(15) פאב;
(16) מסעדה;
(17) מבנה שעשועים מיוחד כגון לונה פארק או קרקס קבוע או זמני;
(18) מזח ימי, התחום בשלושה צדדים במים והמשמש לבידור;
(19) אולם ספורט, מגרש ספורט ומיתקן ספורט;
(20) אצטדיון;
(21) אולם כדורת באולינג;
(22) אולם סנוקר;
(23) זירת החלקה על קרח;
(24) אולם לוויות;
(25) רציף המתנה לתחבורה ציבורית, אולם המתנה להסעה המונית, מסוף אווירי ומסוף ימי.
3.9.2.3 מיתקן לחפצים חשודים (תיקון: תשס"ח)
במקום להתקהלות או בסמוך לו יותקן מיתקן לקליטת חפצים החשודים כמסוכנים; מיקומו של המיתקן ומידותיו ייקבעו בהתייעצות עם מפקד המרחב של המשטרה.
3.9.2.4 מיון חומ"ס (תיקון: תשס"ח)
דרישות לגבי חלק מבנין המכיל חומרים מסוכנים יהיו כמפורט בחלק ב'.
סימן ג': שימוש מעורב (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.3.1 שימוש מעורב (תיקון: תשס"ח)
(א) מותר שחלק מבניין המשמש להתקהלות הנמצא בבניין בעל שימוש עיקרי אחר, ישורת על ידי מוצא בטוח המשרת את השימוש העיקרי, בתנאי שבמוצא הבטוח יתקיימו הדרישות בעבור השימוש להתקהלות ועבור השימוש העיקרי.
(ב) במוצא בטוח יתקיימו דרישות השימוש ל"התקהלות" והשימוש העיקרי בו-זמנית, למעט מקרים שבהם רשות הכבאות קבעה כי פעילות בו-זמנית כזו אינה אפשרית.
3.9.3.2 שימוש בעבור פחות מ-50 איש (תיקון: תשס"ח)
על אף האמור בפרק זה, בחדר או בחלק מבניין, שתפוסתו פחות מ-50 איש והשימוש בו משרת את השימוש העיקרי בבניין, יחולו הוראות פרק ב' ובהתאם לשימוש העיקרי בבניין.
סימן ד': עמידות אש של שלד הבניין, מיקום קומתי ותפוסה (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.4.1 עמידות אש של שלד בניין (תיקון: תשס"ח)
עמידות האש של שלד בניין המשמש להתקהלות או של בניין שחלק ממנו משמש להתקהלות תהיה לפי הדרישות המפורטות בסימן ב' לפרק ג'.
3.9.4.2 מיקום קומתי ותפוסה (תיקון: תשס"ח)
המיקום הקומתי והתפוסה של חלק מבניין או בניין המשמשים להתקהלות יעמדו בדרישות טבלה 3.9.4.6 שלהלן.
3.9.4.3 אצטדיון או מיתקן ספורט (תיקון: תשס"ח)
פתוח שלד של גג מעל מושבים באצטדיונים ומיתקני ספורט פתוחים, העומדים בדרישות סימן ל"ז, יהיה עשוי חומרים לא דליקים . על פי ת"י 755.
3.9.4.4 יציע קהל (תיקון: תשס"ח)
הדרישות המפורטות בטבלה 3.9.4.6 אינן חלות על יציע קהל לא מקורה או על יציע קהל מקורה שמתקיימות בו דרישות סימן ל"ז, כאשר שלד היציע הוא -
(1) מסוג I או II;
(2) מסוג III או VI או V ושמתקיימות בו דרישות סימן מ"א.
3.9.4.5 יציע קהל הבנוי מחומרים בלתי דליקים (תיקון: תשס"ח)
דרישות טבלה 3.9.4.6 אינן חלות על יציע קהל הבנוי מחומרים לא דליקים הממוקם בתוך בנין, ובלבד שבשלד הבנין מתקיימות דרישות סימן זה;

טבלה 3.9.4.6 מיקום קומתי ותפוסה על פי סוג שלט הבניין (תיקון: תשס"ח)



מספר הקומות מעל קומת הכניסה הקובעת לבניין

סוג שלד הבניין
הערות החלות על טבלה זו
מתחת לקומת הכניסה
קומת הכניסה
1
2
3
4 או יותר

442 - I
332 - I
222 - I
5, 3, 2, 1
5, 3, 2, 1
5, 3, 2, 1
כל התקהלות תחול הערה 4
כל התקהלות
כל התקהלות
כל התקהלות
כל התקהלות
כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-300 תחול הערה 4.

111 - II
5, 3, 2, 1
כל התקהלות תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה
כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-300 תחול הערה 4
כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-300 תחול הערה 4
כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-300 תחול הערה 4
התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש ותחול הערה 4
אסור

211 - III
HH2 IV
111 - V
5, 2
5
5
כל התקהלות תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה
כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-300 תחול הערה 4
כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-300 תחול הערה 4
כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-300 תחול הערה 4
התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש ותחול הערה 4
אסור

000 - II
5
התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה
כל התקהלות אם התפוסה גדולה מ-1,000 תחול הערה 4
התקהלות ובתנאי שהתפוסה היא עד 300 איש תחול הערה 4
אסור
אסור
אסור

200 - II
000 - V
5
5
התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש תחול הערה 4 ולא יותר ממפלס אחד מתחת למפלס הכניסה
התקהלות לתפוסה עד 1,000 איש תחול הערה 4
התקהלות לתפוסה עד 300 איש תחול הערה 4
אסור
אסור
אסור










הערות לטבלה 3.9.4.6:
(1) בעבור סוג שלד I או II - אם כל רכיב של שלד הגג נמצא 6 מטרים לפחות מעל הרצפה שמתחתיו, לרבות אגדים, קורות וגג (deck) מותר ששלד הגג לא יהיה עמיד אש כנדרש בטבלה; בעבור סוג שלד I או II, מותר שחלק עמוד הנמצא 6 מטרים לפחות מעל הרצפה שמתחתיו, לא יהיה עמיד אש כנדרש בטבלה.
(2) רכיבים אופקיים ואנכיים של רצפה מדורגת המשמשת יציע ובסיס למושבים, יהיו בעלי עמידות אש למשך 60 דקות לפחות; ברכיבי המבנה התומכים ברצפה זו יתקיימו דרישות עמידות האש שבטבלה 3.9.4.6; אפשר שהחיבור בין הרכיב האופקי והרכיב האנכי של הרצפה המדורגת, לא יהיה עמיד אש, בתנאי שרצפה מדורגת זו אינה מהווה חלק מהפרדת האש של חומרים ברמת סיכון גבוהה ובתנאי שהבניין בנוי ומופעל בהתאם לדרישות בעבור מהטמ"ע על פי סימן ל"ז.
(3) אם בבניינים, לרבות אצטדיונים, קיימים מושבים מקובעים מתחת לכיפת השמים, או מושבים מקובעים בעלי קירוי חלקי שאינו מאפשר הצטברות חום ועשן, אפשר שרכיבי שלד הבניין החשופים אל החוץ לא יהיו עמידי אש, בתנאי שיוגש ניתוח הנדסי המכיל תרחישי אירועים הכוללים אש ועשן, המוכיח שהנזק הצפוי לשלד הבנין ממטען האש אינו עלול לגרום לקריסה או לעיוות המסכן את בטיחות המשתמשים בבניין.
(4) בתנאי שהקומות המפורטות להלן מוגנות על ידי מערכת מתזים:
(א) כל הקומה שבה נמצאת ההתקהלות;
(ב) כל קומה מתחת לקומה שבה נמצאת ההתקהלות;
(ג) במקרה שבו ההתקהלות נמצאת מתחת לקומת הכניסה הקובעת לבניין הקומה שנמצאת בה ההתקהלות, כל קומה המקשרת אותה לקומת הכניסה הקובעת לבניין, וקומת הכניסה הקובעת לבניין.
(5) בבניין המשמש להתקהלות או בבנין שחלק ממנו משמש להתקהלות יתקיימו גם הדרישות לגילוי ולכיבוי אש המפורטות בפרק ד'.
סימן ה': דלתות (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.5.1 כללי (תיקון: תשס"ח)
בדלתות יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן א' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.9.5.2 דלתות או סורגים בהזזה אופקית או אנכית (תיקון: תשס"ח)
במקומות המשמשים להתקהלות, בכניסות או ביציאות הראשיות המשרתות את חלק הבניין שנועד להתקהלות, אפשר להשתמש בדלתות או בסורגים בהזזה אופקית או אנכית, בתנאי שיעמדו בדרישות פרט 3.2.1.6 (ב).
3.9.5.3 מנגנוני בהלה ופרזול דלתות (תיקון: תשס"ח)
בכל דלת הנדרשת בדרך מוצא, מחדר או מחלק מבניין שתפוסתו 100 איש או יותר, מותר להתקין מנגנון טריקה (לשונית) או נעילה, בתנאי שיהיה ניתן לפותחה על ידי ידית בהלה כנדרש בפרט 3.2.1.21.
3.9.5.4 דלתות מעוכבות יציאה (תיקון: תשס"ח)
בבניין, או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, אין להתקין בדרכי מוצא דלתות מעוכבות יציאה כאמור בפרט 3.2.1.19.
3.9.5.5 דלתות מבוקרות כניסה (תיקון: תשס"ח)
בדרכי מוצא בבניין, או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, שהותקנה בהן דלת מבוקרת כניסה שמתקיימים בה דרישות פרט 3.2.1.20, תהיה אפשרות לפותחה ליציאה, בלא צורך במפתח או באמצעי בקרה אחר.
3.9.5.6 דלתות מסתובבות (תיקון: תשס"ח)
אפשר להתקין בדרכי מוצא דלתות מסתובבות, בתנאי שיתקיימו בהן הדרישות שבפרט 3.2.1.24.
3.9.5.7 מעצור (תיקון: תשס"ח)
בדרכי מוצא, בכל סוג של התקהלות, מותר להתקין מעצור . שיתקיימו בו דרישות פרט 3.2.1.25.
סימן ו': מדרגות (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.6.1 מדרגות (תיקון: תשס"ח)
במדרגות יתקיימו הדרישות שבסימן ב' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.9.6.2 כמות מדרגות במהלך (תיקון: תשס"ח)
(א) פרט 3.2.2.6 (א) יחול לגבי מהלכי מדרגות במוצא בטוח ובפרוזדור בלבד.
(ב) פרט 3.2.2.6 (א) לא יחול לגבי מעבר מדורג ביציע הקהל או בטריבונה.
3.9.6.3 משטח ההליכה (תיקון: תשס"ח)
בדרכי מוצא מכבש טכני, מגלריית שירות לתאורה או לציוד אחר או במשטחי הליכה המשרתים צוגים וציוד אחר לבמה, מותר להשתמש בשלחי מדרגות ובמשטחים אופקיים ("פודסטים") העשויים מתכת מחוררת או סורגי מתכת.
3.9.6.4 מדרגות לולייניות (תיקון: תשס"ח)
בדרכי מוצא מגלריה טכנית, מותר להשתמש במדרגות לולייניות שמתקיימות בהן הדרישות שבפרט 3.2.2.21.
3.9.6.5 מדרגות שלח מתחלף (תיקון: תשס"ח)
אין להשתמש במדרגות עם שלח מתחלף.
3.9.6.6 מדרגות ביציע נייד או מתקפל (תיקון: תשס"ח)
לגבי מדרגות המשרתות יציע נייד או מתקפל לא תחול הדרישה שבפרט 3.2.2.8.
3.9.6.7 מדרגות אל משטח מוגבה,במה ובמה משולבת (תיקון: תשס"ח)
לגבי מדרגות המובילות מן האולם אל משטח מוגבה, במה ובמה משולבת יחולו גם הדרישות המפורטות שבסימן ל"ח.
סימן ז': חדר מדרגות מוגן (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.7.1 חדר מדרגות מוגן (תיקון: תשס"ח)
בחדר מדרגות מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ג' לפרק ב'.
סימן ח': חדר מדרגות חיצוני (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.8.1 מדרגות חיצוניות (תיקון: תשס"ח)
במדרגות חיצוניות יתקיימו הדרישות שבסימן ד' לפרק ב'.
סימן ט': מוצא אופקי (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.9.1 מוצא אופקי (תיקון: תשס"ח)
במוצא אופקי יתקיימו הדרישות שבסימן ה' לפרק ב'.
סימן י': פרוזדור מוגן (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.10.1 פרוזדור מוגן (תיקון: תשס"ח)
בפרוזדור מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ו' לפרק ב'.
סימן י"א: פרוזדור פתוח מוגן (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.11.1 פרוזדור פתוח מוגן (תיקון: תשס"ח)
בפרוזדור פתוח מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ז' לפרק ב'.
סימן י"ב: גג מוגן (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.12.1 גג מוגן (תיקון: תשס"ח)
בגג מוגן יתקיימו הדרישות שבסימן ח' לפרק ב'.
סימן י"ג: יציאה (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.13.1 יציאה (תיקון: תשס"ח)
ביציאה יתקיימו הדרישות שבסימן ט' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.9.13.2 מפלס יציאה מהבניין (תיקון: תשס"ח)
מפלס היציאה מן הבניין יהיה מפלס הכניסה הראשית לבניין.
3.9.13.3 רחבת כניסה (תיקון: תשס"ח)
אם כניסה ראשית לבניין או לחלק מבניין המשמש להתקהלות היא דרך רחבת כניסה חיצונית, ורחבת הכניסה מוגבהת או מונמכת ממפלס הקרקע, אפשר שמפלס רחבת הכניסה ייחשב מפלס קומת הכניסה לצורך קביעת המיקום הקומתי של ההתקהלות כמפורט בטבלה 3.9.4.6 , ובלבד שברחבת הכניסה יתקיימו תנאים אלה:
(1) רוחב רחבת הכניסה, הנמדד במקביל לחזית הבניין, יהיה כרוחב הכולל של פתחי היציאה המובילים אליה, אך לא קטן מ-1.5 מטר (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 א');
(2) עומק רחבת הכניסה הנמדד בניצב לחזית הבניין לא יהיה קטן מהרוחב הכולל של כל היציאות הנדרשות הנפתחות אל רחבת הכניסה ולא פחות מ-3מטרים (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 א');












תרשים 3.9.13.3 א'

(3) מדרגות חוץ הנדרשות כחלק מדרך מוצא והמובילות מרחבת הכניסה אל
מפלס הקרקע יוגנו מפני אש כנדרש בפרט 3.2.4.3 (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 ב'),
או שיהיו מרוחקות מן הבניין ב-3 מטרים לפחות (כמתואר בתרשים 3.9.13.3 ג')











תרשים 3.9.13.3 ב'











כאשר E > 3 מטר
אז אין צורך להגן על מדרגות החוץ בפני אש
תרשים 3.9.13.3 ג'
3.9.13.4 כניסה ראשית המשמשת יציאה ראשית
(א) לכל בנין המשמש כולו או חלקו להתקהלות תהיה כניסה ראשית (להלן - כניסה א'),
שתשמש גם יציאה ראשית מן הבנין ותמוקם במפלס הכניסה הקובעת לבניין (להלן - יציאה א')
(כמתואר בתרשים 3.9.13.4 א').







כניסה ראשית לבנין ( כניסה א' \ יציאה א'

תרשים 3.9.13.4 א'
(ב) לכל חלק מבנין המשמש להתקהלות תהיה כניסה ראשית (להלן - כניסה ב'), שתשמש גם יציאה ראשית מחלק הבנין המשמש להתקהלות (להלן - יציאה ב') (כמתואר בתרשים 3.9.13.4 א').
(ג) רוחבה של יציאה ב' יספיק בעבור לפחות מחצית התפוסה הכוללת של ההתקהלות מאותו חלק של הבניין. אולם בעבור תפוסה של הופעה חיה בבר או באולם ריקודים וכו' רוחבה של יציאה ב' יספיק בעבור שני שלישים לפחות מהתפוסה הכוללת של ההתקהלות מאותו חלק של הבניין.
(ד) במקום שבו יציאה ב' מובילה אל יציאה א' בלבד, גם רוחבה של יציאה א' יספיק בעבור לפחות מחצית התפוסה הכוללת של ההתקהלות.
(ה) אם יציאה א' משמשת מספר מפלסים המיועדים להתקהלות,יהיה רחבה מספיק בעבור מחצית תפוסת ההתקהלות הכוללת בכל אחד מהמפלסים שהיא משרתת אותם.
(ו) במפלס יציאה ב' יתקיימו אחד מן התנאים האלה:
(1) הוא יהיה במפלס הכניסה הקובעת של הבניין;
(2) הוא יחובר לחדר מדרגות או לכבש המוליכים אל מפלס כניסה א';
(3) יציאה ב' תהווה חלק מגישה למוצא בטוח המוליכה אל מוצא בטוח המסתיים ישירות אל מחוץ לבנין ומשם לרחוב.
3.9.13.5 יציאות נוספות מחלק בניין להתקהלות (תיקון: תשס"ח)
מכל חלק בנין המשמש להתקהלות, נוסף על יציאה ב', יסופקו יציאות ברוחב כולל של 50% לפחות מן הרוחב הנדרש מאותו חלק בניין; יציאות אלו ימוקמו לפי פרט 3.2.14.1
3.9.13.6 דלתות נוספות במבואה או במעבר הציבורי (תיקון: תשס"ח)
(א) מקום שבו יציאה ב' היא דרך מבואה או מעבר ציבורי, וקיימות דלתות נוספות מהמבואה או מהמעבר הציבורי אל חוץ הבניין מלבד דלתות יציאה א', ניתן לכלול בסך הרוחב הנדרש ליציאה את רוחב הדלתות הנוספות (כמתואר בתרשים 3.9.13.6).









תרשים 3.9.13.6
(ב) אפשר שהדלתות הנוספות כאמור בפרט משנה (א) לא ישמשו ככניסות לבניין.
(ג) סך הרוחבים של דלתות יציאה א' והדלתות הנוספות יהיה בהתאם לדרישה של מחצית לפחות מתפוסת ההתקהלות.
3.9.13.7 יציאה ישירה למוצא בטוח או אל מחוץ לבניין (תיקון: תשס"ח)
(א) על אף האמור בפרט 3.9.13.4 (ב) עד (ה), בחלק מבניין המשמש להתקהלות, כגון אולם קולנוע, שהכניסה אליו היא דרך מעבר ציבורי או אולם המתנה, אפשר שכניסה ב' לא תשמש כיציאה ב'.
(ב) דלתות היציאה מחלק זה של הבניין ימוקמו לפי פרט 3.2.14.1 , בתנאי שהרוחב הכולל של דרכי המוצא, לא יפחת מ 100% הרוחב הכולל הנדרש ליציאות מחלק זה של הבניין.
(ג) ביציאות מחלק זה של הבניין יתקיים אחד לפחות מן התנאים האלה:
(1) הן יובילו ישירות אל מחוץ לבניין (כמתואר בתרשים 3.9.13.7 א');
(2) הן יובילו ישירות למוצא בטוח, בתנאי שהמוצא הבטוח יסתיים ביציאה ישירה אל מחוץ לבניין; היציאה מן המוצא הבטוח אל מחוץ לבניין תהיה לפי הדרישות של שני שליש לפחות מתפוסת ההתקהלות (כמתואר בתרשימים 3.9.13.7 ב' ו 3.9.13.7 ג').









תרשים 3.9.13.7 א'












תרשים 3.9.13.7 ב'











תרשים 3.9.13.7 ג'

3.9.13.8 יציאה מבניין המשמש להתקהלות בתנועה מכוונת (תיקון: תשס"ח)
בבניין כדוגמת מוזיאון, שבו ההתקהלות קשורה בתנועה מכוונת של אנשים, ותנועה זו הרחיקה אותם מן הכניסה הראשית, לא יחולו הדרישות בפרט 3.9.13.4 אם דרישה זו איננה תורמת ליעילות סידורי היציאה מן הבניין או מחלק הבניין.
3.9.13.9 בניין מרובה כניסות (תיקון: תשס"ח)
על אף האמור בפרט 3.9.13.4 בבניין המשמש להתקהלות, כגון אצטדיון או תחנת המתנה להסעה המונית, אשר אין בו כניסה ראשית המשמשת יציאה ראשית, ימוקמו דרכי המוצא סביב היקף הבניין, בתנאי שהרוחב הכולל של דרכי המוצא לא יפחת מ 100% הרוחב הכולל הנדרש ליציאות מן הבניין.
סימן י"ד: כבש (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.14.1 כבש (תיקון: תשס"ח)
(א) בכבש יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י' לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב) שיפועו של כבש המשמש חלק מדרך מוצא לא נגישה לאנשים עם מוגבלות, המשרת במה, מעבר משופע ביציע או . חלק שאינו מיועד לשימוש הציבור, לא יעלה על 12.5%.
סימן ט"ו: אזור מחסה (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.15.1 אזור מחסה (תיקון: תשס"ח)
באזור מחסה יתקיימו הדרישות המפורטות בסימן י"א לפרק ב'.
סימן ט"ז: תפוסה וחישוב רוחב דרכי מוצא (התקהלות)
3.9.16.1 תפוסה
התפוסה תהיה לפי דרישות סימן י"ב לפרק ב', זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.9.16.2 צפייה בעמידה
באצטדיונים ובמיתקני ספורט פתוחים לא יהיה יציע לצפיה בעמידה.
3.9.16.9 סקר בטיחות
מקום שהתפוסה בו בחלק מבניין או מחוץ הבניין בגבולות הנכס משמשת להתקהלות גדולה מ- 3,000 אנשים, או מקום שהתפוסה בו בחלק מבניין או מחוץ הבניין בגבולות הנכס משמשת לפסטיבל גדולה מ- 1,000 אנשים, ייערך סקר בטיחות בהתאם לדרישות המפורטות בסימן ל"ו.
3.9.16.4 רוחב דרכי יציאה (תיקון: תשס"ט)
(א) רוחב דרכי מוצא יהיה לפי הדרישות שבסימן י"ב לפרק ב', זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב) לגבי התקהלות הכוללת מושבים מסודרים בשורות כדוגמת מושבים בתאטרון או מושבים ליד שולחנות שאינו מהתמ"ע יחולו הוראות סימן זה.
(ג) לגבי אזור המוגדר כמהתמ"ע, יחולו הדרישות שבסימן ל"ז.
(ד) לגבי דרך מוצא מגלריה טכנית תחול הדרישה שבפרט .3.9.38.10
3.9.16.5 רוחב מרכיבי דרך מוצא המשרתים אזור ישיבה (תיקון: תשס"ט)
(א) הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך המוצא, המשרתים אזור ישיבה בשורות או במושבים ליד שולחנות, יהיה בהתאם לטבלה 3.9.16.5 שלהלן:
טבלה 3.9.16.5 - מקדמי רוחב
הרוחב נטו (ס"מ) בעבור כל מושב משורת

מדרגות
מעבר, כבש, פתח או דלת

0.8 X B X A
0.5 X C


(ב) אופן חישוב הרוחב:
(1) מדרגה שרומה אינו גדול מ-17.8 ס"מ: 1 = A;
(2) מדרגה שרומה גדול מ-17.8 ס"מ, רוחב המדרגה יוכפל כמבוטא בנוסחה: A במקדם
(17.8 ס"מ - רום המדרגה) + 1 = A
12.5
(3) מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס"מ (מדוד אופקית); 1=B;
(4) מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ-75 ס"מ (כשהוא נמדד אופקית) יוגדל רוחבן ב- 25% מהרוחב המחושב; כלומר, יוכפל במקדם 1.25 = B;
(5) כבש בשיפוע עד 10% : 1 = C;
(6) כבש ששיפועו גדול מ-10%, יוגדל רוחבו ב-10% מהרוחב המחושב; כלומר, יוכפל במקדם 1.10 = C.
(ג) פרטי משנה (א) ו (ב) חלים על -
(1) מדרגות וכבשים בתחום אולם האירועים או המושבים;
(2) דלתות או פתחי היציאה מן האולם; חישוב רוחב מדרגות וכבשים מחוץ לתחומים אלה יבוצע לפי פרק ב'.
(ד) רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים יהיה לפי דרישות סימן י"ט.
(ה) רוחב המעבר המשרת שורות מושבים יהיה גם לפי דרישות סימן כ'.
(ו) רוחב הגישה למעבר של ישיבה ליד שולחנות יהיה לפי דרישות סימן כ"ב.
(ז) רוחב המעבר המשרת אזור ישיבה ליד שולחנות יהיה גם לפי דרישות סימן כ"ג.
3.9.16.6 רוחב מעבר ושטח משורת
רוחב מעבר המשמש חלק מדרך מוצא יהיה לפי דרישות התפוסה אם המתקבלות מהשטח המשורת על ידו (Catchment Area); קיימות כמה גישות למעבר או מספר מעברים מתלכדים, המעבר המלכד יהיה לפי דרישות התפוסה של כל השטחים המשורתים (כמתואר בתרשים 3.9.16.6).















תרשים 3.9.16.6
3.9.16.7 רוחב אחיד למעבר
מעבר שיכול לאפשר מילוט בשני כיוונים, רוחבו הנדרש יהיה אחיד.
3.9.16.8 רוחב פרוזדור
רוחב הפרוזדור המשמש גישה למוצא בטוח יהיה לפי פרט
3.2.12.5 בפרק ב'.
סימן י"ז: מספר דרכי מוצא מבניין (התקהלות) (תיקון: תשס"ט)
3.9.17.1 מספר דרכי מוצא מבניין (תיקון: תשס"ט)
(א) מספר דרכי המוצא יהיה לפי דרישות סימן י"ג לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב) הדרישות שבסימן י"ג לפרק ב' לא יחולו לגבי אזור מגודר מחוץ לבניין, שאינו מקורה, המשמש לפסטיבל, כמפורט בפרט .3.9.17.2
3.9.17.2 אזור מוגדר מחוץ לבניין
באזור מגודר מחוץ לבניין, שאינו מקורה, המשמש לפסטיבל, יהיו שתי דרכי מוצא לפחות, נפרדות ומרוחקות זו מזו בשיעור של לפחות שליש אורך האלכסון של האזור המגודר; בעבור תפוסה גדולה מ- 6,000 אנשים יהיו 3 דרכי מוצא לפחות; בעבור תפוסה גדולה מ- 9,000 אנשים יהיו 4 דרכי מוצא לפחות.
3.9.17.3 מרפסת או גלריה
(א) במרפסת או בגלריה במקום להתקהלות שתפוסתן קטנה מ-50 אנשים, תהיה דרך מוצא אחת לפחות; אפשר שדרך מוצא זו תעבור דרך הקומה או המפלס שנמצא מתחתיה או מעליה המשמש כמפלס העיקרי להתקהלות; בדרך המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף כמפורט בסימן ט"ו לפרק ב'.
(ב) במרפסת או בגלריה שתפוסתן עולה על 50 אנשים אך אינה עולה על 100 - אנשים, יהיו לא פחות מ-2 דרכי מוצא נפרדות; אפשר ששתי דרכי מוצא אלה יעברו דרך הקומה או המפלס שנמצא מתחתיה או מעליה המשמש כמפלס העיקרי להתקהלות; בדרכי המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף כמפורט בסימן ט"ו לפרק ב'.
(ג) במרפסת או בגלריה שתפוסתן עולה על 100 אנשים יתקיימו דרישות אלה:
(1) מספר דרכי המוצא יהיה לפי דרישות סימן י"ג לפרק ב';
(2) בעבור חלק מהתפוסה שאינו עולה על 100 אנשים אפשר להתקין דרכי מוצא כמפורט בפרט משנה (ב);
(3) בעבור יתרת התפוסה, אשר איננה כלולה בפסקה (2) תותקן דרך מוצא נפרדת שלא תעבור דרך המפלס העיקרי של ההתקהלות;
(4) בדרכי המוצא יתקיימו דרישות המהלך המשותף
3.9.17.4. גלריה טכנית
מגלריה טכנית, אפשר שתהיה דרך מוצא אחת בלבד, בתנאי שתהיה דרך מילוט נוספת לרצפה או לגג; דרך מילוט זו יכולה להיות באמצעות סולם, מדרגות לולייניות או מדרגות שלח מתחלף.
סימן י"ח: מיקום דרכי מוצא (התקהלות)
3.9.18.1 מיקום דרכי מוצא
מיקום דרכי המוצא יהיה לפי דרישות סימן י"ד לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.9.18.2 דרך מוצא מן הזירה או מרצפת אודיטריום
אם מתקינים על הזירה או על רצפת האודיטוריום מושבי קהל נוספים על אלו שביציעים, תיקבע דרך מוצא, בעבור 50% לפחות מן הצופים שבמושבים אלה, הנפרדת מדרכי המוצא של .( המושבים הקבועים שביציע (כמתואר בתרשים 3.9.18.2












תרשים 3.9.18.2
3.9.18.3 שימוש פסטיבל בתוך בניין בתוך בניין מותר שימוש לפסטיבל, בתנאי שתפוסתו לא תעלה על 1,000 אנשים אלא אם כן אושר סקר בטיחות כמפורט בסימן ל"ו.
סימן י"ט: גישה למעבר בין שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (התקהלות)
3.9.19.1 אופן מדידת הגישה למעבר בין שורות המושבים
רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים יימדד בין אנך המשוך לקצה קדמי של המושב כשהוא במצב מקופל או ממשענת היד במושב, לפי הבולט שביניהם ובין אנך המשוך לקצה האחורי .( של המשענת בשורה שלפניה (כמתואר בתרשים 3.9.19.1













A רוחב גישה למעבר
תרשים 3.9.19.1
3.9.19.2 רוחב מינמלי של גישה למעבר בין שורות המושבים
(א) רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ 40 סנטימטרים; הרוחב יגדל עם עליה בכמות המושבים בהתאם לנדרש בפרטי משנה (ג) (ה).
(ב) לגבי מקום שבו סך כל המושבים בשורה אינו עולה על 4 מושבים, והמרחק ממרכז המושב הרחוק ביותר עד למעבר אינו עולה על 1.8 מטרים, לא יחולו דרישות פרט משנה (א).
(ג) שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים כמתואר בתרשים 3.9.19.2 , לא תכיל יותר מ 100 מושבים; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ 40 סנטימטרים בעבור 25 מושבים; רוחב זה יגדל ב 0.8 סנטימטר לכל מושב מעבר ל 25 מושבים; אין חובה שהרוחב יעלה על 56 סנטימטר.







תרשים 3.9.19.2
(ד) פרט משנה (ג) לא יחול לגבי מהתמ"ע, ויחולו עליו דרישות פרט 3.9.37.3
(ה) על אף האמור בפרט 3.9.24.2 (א)( 2), אורך הגישה למעבר מכל מושב, בשורת מושבים המשורתת על ידי מעבר או פתח בקצה אחד בלבד, לא יעלה על 9 - מטרים; הרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין שורות המושבים יהיה 40 סנטימטרים; לרוחב זה יתווסף 1.5 סנטימטר לכל מושב, מעבר ל 13 מושבים.
(ו) פרט משנה (ה) לא יחול לגבי מהתמ"ע, ויחולו עליו דרישות רטים 3.9.37.4 ו 3.9.37.5
3.9.19.3 כיסאות עם משטח כתיבה
(א) מקום שמותקנים בו כיסאות עם משטח כתיבה, רוחב הגישה למעבר יהיה כנדרש בסימן זה ויימדד בין קצה משטח הכתיבה במצב פתוח לאנך שבגב המושב שלפנים (כמתואר בתרשים 3.9.19.3 ); ואולם אם משטח הכתיבה חוזר באופן עצמאי למצב "מאוחסן" לאחר שקמים מן המושב, מידת הרוחב . תהיה בהתאם לפרט 3.9.19.1








תרשים 3.9.19.3
(ב) כיסאות המצוידים במשטח כתיבה אינם נחשבים ישיבה ליד שולחנות.
3.9.19.4 מפלס ההליכה
גבי מפלס ההליכה בין שורות המושבים לא יחול פרט 3.1.2.8 (ב).
סימן כ': מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (התקהלות)
3.9.20.1 מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות
במעבר המשרת אזור ישיבה של שורות מושבים שאינם ליד שולחנות יתקיימו דרישות סימן זה ודרישות התפוסה של השטח המשורת.
3.9.20.2 מעבר בלא מוצא המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (תיקון: תשס"ט)
אורך מעבר בלא מוצא לא יעלה על 6 מטרים; ואולם הגבלת האורך לא תחול על מעבר בלא מוצא בתנאי שהמושבים שהוא משרת אינם רחוקים ביותר מ-24 מושבים ממעבר אחר, ורוחב הגישה למעבר בין השורות הוא לא פחות מ-40 סנטימטרים, בתוספת רוחב של 1.5 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב העשרים בשורה.








A אורך מעבר ללא מוצא
תרשים 3.9.20.2
3.9.20.3 רוחב מינימלי של מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות
הרוחב המינימלי של מעבר מדורג, משופע או אופקי, יהיה לפי הדרישות של תפוסת המילוט המצוינות בהתאם לשימוש בטבלה 3.9.16.5 או 3.9.37.1 א' או 3.9.37.1 ב', אך הוא לא יפחת מהמצוין להלן:
(1) מעבר מדורג המשרת שורות משני צדדים (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 א') - 122 סנטימטרים;
(2) מעבר מדורג המשרת עד 50 מושבים בכל שורות המושבים המשורתות על ידו כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ב' ו- 3.9.20.3 ג') - 90 סנטימטרים;
(3) מרחק בין מאחז היד או המעקה לבין קצה המדרגה, כאשר המעבר המדורג מחולק לשניים על ידי מאחז היד או המעקה (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ד' ו- 3.9.20.3 ה') - 58 סנטימטרים;
(4) מעבר אופקי או משופע, המשרת שורות מושבים משני צדדים (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 ו', 3.9.20.3 ז', 3.9.20.3 ח' ו- 3.9.20.3 ט') - 107 סנטימטרים;
(5) מעבר אופקי או משופע המשרת עד 50 אנשים (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 י' ו- 3.9.20.3 י"א) - 90 סנטימטרים;
(6) מעבר מדורג המשרת שורות מושבים בצד אחד בלבד (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י"ב) - 90 סנטימטרים;
(7) מרחק שבין מאחז היד או המעקה לבין קצה המדרגה, כאשר המעבר אינו משרת יותר מ-5 שורות בצד אחד - 58 ס"מ (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י"ג); הגבלת מרווח זו חלה גם על כל צדדיו של הפתח ביציע (הוומיטוריום) כאשר מתאפשרת כניסה לשורת המושבים סמוך לפתח (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י"ד, 3.9.20.3 ט"ו ו 3.9.20.3 ט"ז);
(8) מעבר אופקי או משופע המשרת שורות מושבים בצד אחד בלבד (כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 י"ז ו- 3.9.20.3 י"ח) 90 - סנטימטרים;
(9) מעבר אופקי בחזית שורת מושבים, הנמדד בין המעקה לבין קצה המושב במצב לא מקופל, (כמתואר בתרשים 3.9.20.3 י"ט) - 50 סנטימטרים;
(10) רוחב מעבר אופקי או משופע המוביל אל מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות יהיה לפי דרישות פרק ב'.











תרשים 3.9.20.3 א






















תרשים 3.9.20.3 ב








תרשים 3.9.20.3 ג










תרשים 3.9.20.3 ד










תרשים 3.9.20.3 ה








תרשים 3.9.20.3 ו










תרשים 3.9.20.3 ז















תרשים 3.9.20.3 ח'









תרשים 3.9.20.3 ט'











תרשים 3.9.20.3 י'











תרשים 3.9.20.3 י"א












תרשים 3.9.20.3 י"ב



















תרשים 3.9.20.3 י"ג


















תרשים 3.9.20.3 י"ד
















תרשים 3.9.20.3 ט"ו











תרשים 3.9.20.3 ט"ז










תרשים 3.9.20.3 י"ז







9 ס"מ > A
תרשים 3.9.20.3 י"ח










תרשים 3.9.20.3 י"ט
3.9.20.4 אופן מדידת רוחב של מעבר המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (תיקון: תשס"ח)
רוחב של מעבר מדורג, משופע או אופקי יימדד עד לרכיב הקצה, כגון: צד מדרגה, קצה מושב כמתואר בתרשימים 3.9.20.3 א' עד 3.9.20.3 י"ז; המדידה תהיה אופקית מן ההיטל האנכי של הרכיב.
3.9.20.5 בליטת מאחז יד (תיקון: תשס"ח)
אפשר שמאחז יד יבלוט עד 9 סנטימטרים לתוך תחום הרוחב . הנדרש של המעבר המדורג כמתואר בפרט 3.9.20.3.
3.9.20.6 שיפוע מעבר לאנשים עם מוגבלויות (תיקון: תשס"ח)
(א) שיפוע מעבר המוביל אל מקומות ישיבה לאנשים עם מוגבלות או אל מקומות ישיבה הניתנים לפירוק לצורך הכלת כיסא גלגלים, יהיה לפי דרישות פרק ב'.
(ב) מעבר ביציע הקהל ששיפועו אינו עולה על 12.5% ייבנה ככבש; מעבר ביציע הקהל ששיפועו עולה על 12.5% ייבנה באמצעות מדרגות.
(ג) על אף האמור בפרט משנה (ב), במערכת מושבים מתקפלים או משוחלים (טלסקופיים), אפשר שהמעבר יהיה בנוי ממדרגות לכל שיפוע של היציע.
3.9.20.7 מספר המדרגות במעבר מדורג (תיקון: תשס"ח)
הדרישה בפרט 3.2.2.6 למספר מדרגות במהלך אחד לא תחול לגבי מעבר מדורג ביציע הקהל.
3.9.20.8 השלח של מדרגה במעבר מדורג (תיקון: תשס"ח)
בשלח מדרגה במעבר מדורג יתקיימו דרישות אלה:
(1) ההפרש בין עומק השלח של מדרגה לעומק השלח של מדרגה סמוכה יהיה אחיד; לענין פרט זה, "אחיד" - הפרש שאינו עולה על 0.5 סנטימטר גם לאחר הביצוע;
(2) עומק השלח לא יקטן מ-28 סנטימטרים.
3.9.20.9 שילוט וסימון המדרגה במעבר מדורג (תיקון: תשס"ח)
בכל מדרגה, קצה השלח הקרוב לאף המדרגה יסומן ברצועה בצבע בולט לעין וברור; הרצועה תהיה קלה לזיהוי הן במצב של עלייה והן במצב של ירידה; רוחב הרצועה לא יהיה קטן מ-2.5 סנטימטרים ולא יהיה גדול מ-5 סנטימטרים.
3.9.20.10 רום מדרגה במעבר מדורג (תיקון: תשס"ח)
ברום המדרגה במעבר מדורג יתקיימו תנאים אלה:
(1) רום המדרגה לא יפחת מ-10 סנטימטרים; ואולם רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ-9 ס"מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים;
(2) רום המדרגה לא יעלה על 20 סנטימטרים; ואולם מקום שבו שיפוע יציע הקהל הסמוך למעבר המדורג מחייב זווית גדולה מ- 8/11 בשל אילוצי ראיה, אפשר שגובה רום המדרגה יהיה גדול מ-20 סנטימטרים אך לא יעלה על 23 סנטימטרים;
(3) רום המדרגות יהיה אחיד; לענין פרט זה, "אחיד" - הפרש אשר אינו עולה על 0.5 סנטימטר גם לאחר הביצוע;
(4) על אף האמור בפסקה (3), במהלך מדרגות אחד, אפשר שגובה רום המדרגה לא יהיה אחיד עקב אילוצי ראיה של אזור הישיבה הסמוך לו; במצב זה אפשר שהפרשי הגבהים בין מדרגות סמוכות יהיה גדול מ-0.5 סנטימטר וזאת בתנאים אלה:
(א) רום המדרגה לא יפחת מ-10 סנטימטרים;
(ב) רום המדרגה במעבר מדורג במערכת מדרגות מתקפלות או משוחלות (טלסקופיות) לא יפחת מ-9 ס"מ ולא יעלה על 28 סנטימטרים;
(5) פרט 3.2.2.5 לא יחול לגבי מדרגות במעבר מדורג.
סימן כ"א: מאחז יד במעבר מדורג או משופע המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.21.1 מאחז יד במעבר מדורג או משופע (תיקון: תשס"ח)
(א) במאחז יד במעבר מדורג או משופע המשרת שורות מושבים שאינם ליד שולחנות, יתקיימו דרישות סימן זה.
(ב) במעקות ובמאחזי יד במקומות אחרים ביציע הקהל יתקיימו דרישות סימן כ"ח.
(ג) במעבר ששיפועו גדול מ-5% או במעבר מדורג יותקן מאחז יד בצד המעבר או לאורך מרכזו (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 א').












תרשים 3.9.21.1 א'
(ד) אם המעבר משרת אזורי ישיבה משני צדדיו, מאחז היד לא יהיה רציף; ההפסקות ברציפות מאחז היד יאפשרו כניסה לאזורי הישיבה וגם מעבר בין צדו האחד של מאחז היד לצדו השני; מאחז היד יהיה רציף לאורך של לא יותר מ-5 שורות מושבים (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ב').












תרשים 3.9.21.1 ב'
(ה) המרווח בין מאחזי היד, הנוצר עקב הדרישה לאי רציפות, לא יהיה קטן מ-56 סנטימטרים ולא גדול מ-91 סנטימטרים כשהוא נמדד אופקית; קצה מאחז היד יהיה מעוגל או מקומר (כמתואר בתרשימים 3.9.21.1 ג' ו- 3.9.21.1 ד').












תרשים 3.9.21.1 ג'















תרשים 3.9.21.1 ד'

(ו) למאחז יד במרכז מעבר מדורג יוסף מוט ביניים משופע, המקביל למאחז היד, בגובה 30 סנטימטרים מתחת למאחז היד (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ד').
(ז) גובה מאחז היד יהיה אחיד בין 90 סנטימטרים ל 105 סנטימטרים, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המאחז עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש. (כמתואר בתרשים 3.9.21.1 ה').














תרשים 3.9.21.1 ה'
(ח) הדרישה שבפרט משנה (ג) להתקנת מאחז יד לא תחול בתנאים האלה:
(1) מעבר שאינו חלק מדרך מוצא נגישה ששיפועו קטן מ- 12.5%, והמשרת אזורי ישיבה משני צדדיו;
(2) מקום שבו נבנה מעקה הכולל מאחז יד.
(ט) גובה המעקה בצד הפתח ביציע (הוומיטוריום) לא יפחת מ-90 ס"מ, כשהוא נמדד אנכית מקצהו העליון של המעקה עד קצה סף המדרגה או עד קצה רצפת הכבש; הותקן מעקה שחלקו העליון יכול לשמש בית אחיזה, יראו את בית האחיזה של המעקה כמתאים לדרישות התקנת בית אחיזה.








תרשים 3.9.21.1 ו'
סימן כ"ב: גישה למעבר ליד שולחנות (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.22.1 רוחב גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות (תיקון: תשס"ח)
(א) רוחב הגישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לא יפחת מ-30 סנטימטרים, ויורחב בהתאם לאורכו כנדרש בפרט משנה (ב) (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 א').














A רוחב גישה למעבר
A > 30 ס"מ
תרשים 3.9.22.1 א'

(ב) הרוחב המינימלי הנדרש של גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות יורחב, מעבר ל-30 הסנטימטרים הנדרשים בפרט משנה (א), ב-1.3 סנטימטר בעבור כל 30 סנטימטרים נוספים של אורך הגישה למעבר או חלק מהם, הנמדדים מעבר ל-3.6 מטרים הראשונים; לעניין פרט משנה זה, מדידת אורך הגישה למעבר תהיה מן המעבר עד מרכז הכיסא המרוחק ביותר מן המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.22.1 ב').









A - 3.6 המטרים הראשונים
B - התחום שבגללו נדרשת הרחבת הגישה למעבר
C - רוחב גישה למעבר

תרשים 3.9.22.1 ב'
(ג) הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי גישה למעבר או על חלק ממנו, המשרתת עד 4 אנשים ואשר אורכה אינו עולה על 1.80 מטרים.
3.9.22.2 אופן מדידת רוחב גישה למעבר במושבים שאינם מקובעים (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
מקום שבו מושבים שאינם מקובעים, נמצאים בין שולחן לבין הגישה למעבר, או בין שולחן למעבר, מדידת רוחב הגישה למעבר הדרוש כתוצאה מחישובי תפוסה, תתבצע מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן; מרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.22.2).





A - רוחב גישה למעבר
B - 50
תרשים 3.9.22.2
3.9.22.3 אורכה של גישה למעבר (תיקון: תשס"ח)
אורך גישה למעבר לא יעלה על 11 מטרים מכל מושב עד למעבר או לדלת יציאה.
3.9.22.4 גישה למעבר ליד שולחנות באירוע (תיקון: תשס"ח)
גישה למעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות הכוללות צפיה במופע תהיה לפי הוראות סימן זה.
3.9.22.5 מעבר משופע או מדורג (תיקון: תשס"ח)
במעברים משופעים או מדורגים בין השולחנות, יתקיימו דרישות סימן כ'.
סימן כ"ג: מעבר ליד שולחנות (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.23.1 רוחב מעבר המשרת.ישיבה ליד שולחנות (תיקון: תשס"ח)
(א) רוחב המעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לתפוסה של עד 50 אנשים, לא יפחת מ-90 סנטימטרים.
(ב) רוחב המעבר המשרת ישיבה ליד שולחנות לתפוסה הגדולה מ-50 אנשים, לא יפחת מ-110 סנטימטרים.
3.9.23.2 רוחב מעבר (תיקון: תשס"ח)
אם נמצאים מושבים שאינם מקובעים, בין השולחן לבין המעבר, מדידת רוחב המעבר הנדרש על פי חישובי תפוסה, תיערך מנקודה המרוחקת 50 סנטימטרים מן השולחן, כשמרחק זה נמדד בניצב למישור שפת השולחן (כמתואר בתרשים 3.9.23.2); לעניין פרט זה, ישיבה ליד בר או ליד ריהוט קבוע אחר, מהווה ישיבה ליד שולחנות.










A - 50 ס"מ
B - רוחב המעבר הנדרש
תרשים 3.9.23.2
3.9.23.3 אישור תכניות (תיקון: תשס"ח)
המהנדס רשאי לדרוש מעורך הבקשה הגשת תכניות המפרטות את מיקום הריהוט והציוד, לשם קבלת אישור לעמידה בדרישות סימן זה.
3.9.23.4 מעבר מדורג או מושפע. המשרת ישיבה ליד שולחנות (תיקון: תשס"ח)
במעברים הכוללים מדרגות או כבשים, המשרתים שולחנות לאכילה או לשתיה, והמיועדים לצפיה בהצגה, יתקיימו דרישות סימן כ'.
סימן כ"ד: מרחקי הליכה (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.24.1 מרחקי הליכה (תיקון: תשס"ח)
מרחקי הליכה, פרוזדור בלא מוצא ומהלך משותף יהיו לפי דרישות סימן ט"ו לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בפרק זה.
3.9.24.2 מהלך משותף (תיקון: תשס"ח)
(א) אורכו של מהלך משותף בחדר או באולם שאינו משמש כמהתמ"ע לא יעלה על -
(1) בעבור שטח משורת שתפוסתו קטנה מ-50 איש - 23 מטרים (כמתואר בתרשים 3.9.24.2);
(2) בעבור שטח משורת שתפוסתו 50 איש או יותר - 6 מטרים;










תרשים 3.9.24.2
(ב) במהלך משותף במהתמ"ע יתקיימו דרישות סימן ל"ז.
סימן כ"ה: תאורת דרכי מוצא (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.25.1 תאורת דרכי המוצא (תיקון: תשס"ח)
בתאורת דרכי מוצא יתקיימו דרישות סימן ט"ז לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.9.25.2 תאורת אפלה (תיקון: תשס"ח)
(א) במקום להתקהלות תותקן תאורת אפלה שתאיר את המעבר שבין גושי המושבים לכל אורכו, עד דלת היציאה מחלל המושבים; תאורת האפלה תאפשר לצאת בביטחון משורת המושבים או להגיע אליה בשעות אפלה; התאורה תוזן מרשת החשמל הרגילה, ועוצמתה לא תקטן מ 1 לוקס, נמדדת על פני משטח הרצפה, במקום החשוך ביותר.
(ב) מעגלי הגופים של תאורת האפלה יהיו נפרדים ממעגלי התאורה הרגילים; כל מעגל לא יכלול יותר מ 25 גופי תאורה.
סימן כ"ו: תאורת חירום (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.26.1 תאורת חירום (תיקון: תשס"ח)
בתאורת חירום יתקיימו דרישות סימן י"ז לפרק ב'.
סימן כ"ז: שילוט וסימון דרכי מוצא (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.27.1 שילוט דרכי מוצא (תיקון: תשס"ח)
(א) בשילוט ובסימון דרכי מוצא יתקיימו דרישות סימן י"ז
לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב) אין צורך לשלט את דרך המוצא הנמצאת בצדי הפתח ליציע (Vomitory) מכיוון המושבים הסמוכים לפתח ביציע, בתנאי ששלטי היציאה למעבר הביניים הראשי (Concourse) ייצפו מן הפתח ביציע.
3.9.27.2 מיקום שלטי "אין מוצא" (תיקון: תשס"ח)
שלטים מוארים בנוסח "אין מוצא" יותקנו במקומות אלה:
(א) בכניסה לפרוזדורים בלא מוצא;
(ב) באגפים שאינם מיועדים ליציאה;
(ג) בירידות למפלסים תת קרקעיים.
סימן כ"ח: מעקות ביציע הקהל והבמה (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.28.1 מעקות ומאחזי יד (תיקון: תשס"ח)
(א) במעקות ובמאחזי יד ביציע הקהל, במשטח מוגבה, בבמה ובבמה משולבת יתקיימו דרישות פרט 3.2.2.14 זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב) במעקה ובמאחז יד במעבר מדורג או משופע יתקיימו דרישות סימן כ"א.
3.9.28.2 גובה המעקה בהתייחסות לקו ראיה (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
(א) ביציע הקהל או בטריבונה, במקום שבו מפלס הרצפה גבוה ביותר מ-60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכים, ומערכת המעקה או מאחז היד לפי הדרישות בפרק זה חוסמת את קו הראיה של הצופים בשורה הסמוכה בגלל גובהה, אפשר להתקין מעקה או מאחז יד מול שורת המושבים; בגובה שלא יפחת מ-66 ס"מ (כמתואר בתרשים 3.9.28.2) דרישות אלה יחולו גם לגבי גלריות, מרפסות, גישה למעבר בסמוך לפתח ביציע (וומיטוריום) והאזור השקוע של התזמורת .(כמתואר בתרשים 3.9.28.2).
(ב) במערכת המעקה ובמאחז היד יתקיימו דרישות ת"י 1142.










תרשים 3.9.28.2
3.9.28.3 קצה תחתון של מעבר מדורג או מושפע (תיקון: תשס"ח)
(א) לכל רוחב הקצה התחתון מול המעבר המדורג יותקן מעקה או מאחז יד שמתקיימות בו דרישות המפורטות בפרט 3.2.2.14 ובפרט זה, וזאת אם קצה המעבר גבוה ביותר מ-60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א' ו- 3.9.28.3 ב').
(ב) גובה המעקה או מאחז היד לא יפחת מ-90 סנטימטרים, המרחק הנמדד בין קצה המעקה לבין אף המדרגה הקרובה ביותר לא יפחת מ-107 סנטימטרים (כמתואר בתרשימים 3.9.28.3 א' ו 3.9.28.3 ב').












תרשים 3.9.28.3 א'














תרשים 3.9.28.3 ב'
3.9.28.4 מעבר רוחבי הסמך לשורות מושבים
במעקה ובמאחז יד המותקנים במעבר רוחבי יתקיימו הדרישות האלה:
(1) במעבר רוחבי הנמצא מאחורי שורת מושבים, לא יפחת גובה המעקה שמאחורי שורת המושבים מ-66 ס"מ מעל מפלס רצפת המעבר; ואולם דרישה זו לא תחול אם משענות הכיסאות של השורה הסמוכה גבוהים ביותר מ-66 ס"מ מעל המפלס של רצפת המעבר (כמתואר בתרשים 3.9.28.4 א');








כאשר A > 60 ס"מ
אז יותקן מעקה שגובהו B > 66 ס"מ
תרשים 3.9.28.4 א'
(2) היה מפלס הרצפה של המעבר הרוחבי מאחורי שורת המושבים גבוה ביותר מ-60 סנטימטרים מעל מפלס הרצפה הסמוכה אליה, יתקיימו במעקה דרישות 3.2.2.14 (כמתואר בתרשימים 3.9.28.4 ב' ו 3.9.284 ג').






תרשים 3.9.28.4 ב'





60 ס"מ < A
תרשים 3.9.28.4 ג'
3.9.28.5 מעקה בצדי אזורי ישיבה (תיקון: תשס"ח)
היה הפרש הגבהים בין רצפת המעבר או הגישה למעבר לבין הרצפה הסמוכה אליה, גדול מ 60 סנטימטרים, יותקן בצדי אזור הישיבה, מעקה בגובה מינימלי של 105 סנטימטרים מעל רצפת המעבר או הגישה למעבר.






תרשים 3.9.28.5 א'






תרשים 3.9.28.5 ב'
3.9.28.6 מקומות שבהם לא נדרש להתקין מעקים (תיקון: תשס"ח)
אין צורך בהתקנת מעקים קבועים במקומות אלה:
(1) משטח מוגבה, במה או במה משולבת המשמשים להצגה או לתצוגה, ופונים לכיוון הקהל; במקום שבו מפלס המשטח המוגבה, הבמה או הבמה המשולבת גבוה ביותר מ-120 סנטימטרים ממפלס הרצפה או הקרקע הסמוכה אליה, יותקן מעקה הניתן לפירוק בזמן ההופעה;
(2) מסביב לפתחים אנכיים הנמצאים בשטח המשמש להופעה או להצגה; כאשר שטח זה אינו משמש להופעה או להצגה, ייסגר הפתח או לחלופין יותקן מסביבו מעקה הניתן לפירוק.
סימן כ"ט: חוץ הבניין ומרחק מבניין או אתר סמוך (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.29.1 חוץ הבניין (תיקון: תשס"ח)
(א) בחוץ הבניין יתקיימו דרישות סימן י"ט לפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב) מקום ההתקהלות ימוקם באופן שגישת הציבור אליו וממנו תהיה נפרדת מדרכי הגישה והיציאה של רכב ביטחון.
3.9.29.2 מרחק מבניין או מאתר סמוך (תיקון: תשס"ח)
היתר למקום ההתקהלות יינתן רק לבניין, חלק מבניין או חוץ הבניין, הנמצא במרחק העולה על 30 מטרים ממקום המשמש להחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים או חומרים מסוכנים דומים, למעט צובר גז שהוטמן בהתאם לתקן הישראלי ת"י 158: מיתקנים לגזים, פחמימניים מעובים, המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים ולמעט מכלי דלק שהותקנו בהתאם לתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל"ז-1976.
סימן ל': דרך גישה ורחבת היערכות לרכב ביטחון (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.30.1 כניסות חירום ודרך מעבר לרכב ביטחון (תיקון: תשס"ח)
(א) בדרך גישה וברחבת היערכות יתקיימו דרישות סימן כ' בפרק ב' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב) לגבי מיתקן ספורט יחולו גם הוראות אלה:
(1) במיתקן ספורט תותקן כניסת חירום;
(2) מגבול הנכס, מצד אחד לפחות, תותקן דרך מעבר לרכב ביטחון המובילה לכניסת החירום במיתקן הספורט;
(3) למיתקן ספורט המיועד ליותר מ-3,000 צופים יהיו שתי כניסות חירום;
(4) במגרש ספורט תוביל דרך המעבר לרכב ביטחון מחוץ הבניין עד לזירת המשחקים;
(5) במגרש ספורט המיועד לכדורגל תוביל דרך המעבר לתוך זירת המשחקים;
(6) במגרש ספורט הגובה והרוחב של כניסת חירום לא יהיו קטנים מ-4.20 מטרים;
(7) באולם ספורט תוביל דרך המעבר עד לפתח הבניין שבו נמצא האולם.
סימן ל"א:הפרדות ועמידות אש (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.31.1 הפרדות ועמידות אש (תיקון: תשס"ח)
הפרדות ועמידות אש יהיו לפי דרישות פרק ג' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.9.31.2 הפרדת מקום להתקהלות המשמש כחלק מבניין (תיקון: תשס"ח)
(א) מקום שבו חלק מבניין המשמש להתקהלות, המיועד לכלול יותר מ-300 אנשים נמצא בבניין המשמש גם לייעוד אחר, יופרד החלק המשמש להתקהלות משאר חלקי הבניין על ידי קירות ותקרות בעלי עמידות אש של שעתיים לפחות.
(ב) על מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, ואולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, יחולו גם דרישות סימן ל"ח. .
3.9.31.3 פירים אנכיים (תיקון: תשס"ח)
בפירים אנכיים ובמנהרות שירות ייתקיימו דרישות פרט 3.3.1.6.
3.9.31.4 צנרת חודרת קירות (תיקון: תשס"ח)
באגפי אש במקומות להתקהלות, שבהם הקירות או התקרות בנויים אלמנטים עמידי אש, תתאפשר העברת צנרת דרכם בתנאי שהמעברים נאטמו היטב מפני חדירת עשן; האטימה תיעשה מחומרים לא דליקים; צנרת המיועדת להעברת חום תבודד בחומרי בידוד לא דליקים; תעלות של מיזוג אוויר החודרות דרך האלמנטים האמורים, יצוידו במדפי אש אוטומטיים.
3.9.31.5 הפרדת במה או במה משולבת (תיקון: תשס"ח)
הפרדות ועמידות אש של במה ובמה משולבת יהיו גם לפי דרישות סימן ל"ח.
3.9.31.6 הפרדת חדר הקרנה (תיקון: תשס"ח)
הפרדות ועמידות אש של חדר הקרנה יהיו גם לפי דרישות סימן ל"ט.
3.9.31.7 הפרדת יציע קהל או טריבונה (תיקון: תשס"ח)
הפרדות ועמידות אש של יציע הקהל וטריבונה יהיו גם לפי דרישות סימן מ'.
3.9.31.8 הפרדת מיתקני אוורור ומיזוג אוויר (תיקון: תשס"ח)
(א) במקום להתקהלות הנועד ליותר מ-300 צופים יהיו לכל אחד מחלקי הבניין המפורטים להלן מיתקני אוורור ומיזוג אוויר נפרדים:
(1) חלל המושבים;
(2) חלל הבמה;
(3) חדר ההמתנה;
(4) אגף חדרי השחקנים;
(5) שירותים הנדסיים, בתי מלאכה, ומחסני תפאורה.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להתקין מיתקן אוורור ומיזוג אוויר לחלל המושבים ולחלל הבמה במשותף.
סימן ל"ב: מערכות גילוי אש וכיבוי אש (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.32.1 מערכות גילוי אש וכיבוי אש (תיקון: תשס"ח)
במערכות גילוי אש וכיבוי אש יתקיימו דרישות פרק ד' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
3.9.32.2 מערכות גילוי אש ועשן (תיקון: תשס"ח)
בבניין או חלק מבניין המשמש להתקהלות תותקן מערכת גילוי אש ועשן על פי ת"י 1220 חלק 3.
3.9.32.3 התקנת מערכת למסירת הודעות(כריזת חירום) (תיקון: תשס"ח)
(א) במקום המיועד להתקהלות תותקן מערכת מסירת הודעות (כריזת חירום), שתשמש את כל חלקי מקום ההתקהלות.
(ב) במקום להתקהלות המחולק לאולמות נפרדים, הפעלת מערכת כריזת חירום תתאפשר באמצעות הפעלת מיקרופון ויחידת הפעלה בכל אחד מהאולמות בנפרד, נוסף על הפעלה מרכזית המופעלת מעמדת הפעלה שתיקבע בקרבת הכניסה הראשית.
(ג) המערכת תצויד בספק כוח עצמי ובמתח נמוך שיאפשר הספקת זרם אוטומטית להפעלתה במקרים של הפסקת הזרם ברשת החשמל הרגילה. תפוקת המצברים תאפשר הפעלת המערכת לפרק זמן שלא יפחת מ-30 דקות.
(ד) במקום שנדרשת בו התקנת גנרטור חירום, תחובר מערכת מסירת ההודעות לרשת החשמל אשר תוזן מגנרטור חירום זה.
3.9.32.4 מערכות כיבוי אש (תיקון: תשס"ח)
בכל מקום בפרק זה, שלפיו נדרש להתקין בבניין או בחלק מבניין המשמש להתקהלות, מערכת כיבוי אש, במערכת יתקיימו דרישות פרק ד'.
סימן ל"ג: מערכות שליטה בעשן (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.33.1 מערכות שליטה בעשן (תיקון: תשס"ח)
(א) במערכות שליטה בעשן יתקיימו דרישות פרק ה' זולת אם נאמר אחרת בסימן זה.
(ב) סידורי שליטה בעשן יותקנו גם במקומות הנדרשים לפי פרק זה, לרבות -
(1) חדר או אולם המשמש להתקהלות שתפוסתו גדולה מ-200 אנשים;
(2) אולם מושבים של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים;
(3) אולם המתנה של: בית קולנוע, תאטרון, אולם קונצרטים;
(4) חדר הקרנה המשמש מעל שני אולמות מושבים.
3.9.33.2 מערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבת (תיקון: תשס"ח)
במערכות שליטה בעשן של במה ובמה משולבת יתקיימו דרישות פרט 3.9.38.6
3.9.33.3 מערכות שליטה בעשן של חדר הקרנה (תיקון: תשס"ח)
במערכות שליטה בעשן של חדר הקרנה יתקיימו דרישות סימן ל"ט.
סימן ל"ד: חומרי גמר (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.34.1 חומרי גמר (תיקון: תשס"ח)
בחומרי גמר יתקיימו דרישות פרק ו' .
סימן ל"ה: בניין גבוה ורב-קומות (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.35.1 בניין גבוה ורב -קומות (תיקון: תשס"ח)
בבניין גבוה ובבנין רב קומות יתקיימו דרישות פרק ז'.
סימן ל"ו: סקר בטיחות (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.36.1 סקר בטיחות (תיקון: תשס"ח)
(א) סקר בטיחות יבוצע בעבור השימושים שלהלן:
(1) התקהלות, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ-3,000 אנשים;
(2) פסטיבל, בתוך או מחוץ לבניין, שתפוסתו גדולה מ-1,000 אנשים;
(3) אם חלק מבניין או בניין מתוכנן כמהתמ"ע.
(ב) סקר בטיחות בעבור בקשה להיתר בניה ייערך על ידי עורך הבקשה להיתר או עורך הבקשה לעניין בטיחות, ויכיל הערכה בכתב של אמצעי הבטיחות בהתייחסו לתנאים המפורטים בפרט 3.9.36.2, בצירוף מפרט כמפורט בנספח לחלק זה.
3.9.36.2 תיאור דרישות סקר בטיחות (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
(1) תיאור של השימוש העיקרי ואירועים חריגים בבניין;
(2) מערכות הניהול, לרבות מערכות הניהול של הבניין, האירוע; הערכה ליכולת השליטה של מערכות הניהול במקרי חירום;
(3) מקרי חירום הדורשים עזרה רפואית;
(4) מקרי חירום כתוצאה משריפה;
(5) אירועי חומרים מסוכנים בתוך הבניין או לידו;
(6) תנועה אל המושבים ותנועה מן המושבים, לרבות בעיות של צפיפות קהל, חיוץ קהל, פיצול דרכי מוצא, דרכי מוצא חלופיות ורוחב מעברים;
(7) רמת הכוונה וההתמצאות בדרכי מוצא;
(8) מערכות שלד המבנה - קבועות וניידות;
(9) מערכות הבניין לרבות מערכת כריזה, גילוי אש ועשן, מתזים, מיזוג אוויר, תאורה ואוורור;
(10) מצבים קיצוניים של מגז אוויר;
(11) רעידות אדמה.
נספח (תיקון: תשס"ח)
(פרט 3.9.36.1 (ב))
סקר בטיחות
ועדה מקומית לתכנון ולבניה
מס' בקשה:
מס' תיק:

שם היישוב:
שם הרחוב:
מס' הבית
גוש
חלקה
מגרש
מגרש


השם






משפחה
פרטי
מס' זהות או רישומו של תאגיד
המען
מס'
טלפון





רחוב מס' בית
ישוב +מיקוד

פקסימליה

המבקש





ט:
_____________
פ:

עורך הבקשה הראשי





ט:
_____________
פ:

עורך הבקשה הראשי





ט:
_____________
פ:

עורך הבקשה לסידורי בטיחות אש





ט:
_____________
פ:

(1)
כללי

(1.1)
השימוש העיקרי המבוקש


(1,2)
השימושים הנוספים המבוקשים


(1,3)
ההתקהלות בפנים הבניין
כן ( לא (

(1,4)
ההתקהלות מחוץ לבנין
כן ( לא (

(1,5)
הבניין מתוכנן לשמש כמהתמ"ע
כן ( לא (

(1,6)
חוץ הבנין מתוכנן לשמש כמהתמ"ע
כן ( לא (

(1,7)
הבניין מתוכנן לשמש לפסטיבל
כן ( לא (

(1,8)
חוץ הבניין מתוכנן לשמש לפסטיבל
כן ( לא (

(1,9)
התפוסה המרבית המתוכננת לשימוש העיקרי
____________ אנשים

(1,10)
התפוסה המרבית המתוכננת לשימושים הנוספים
____________ אנשים

(2)
תיאור השימוש העיקרי



תיאור או הפנייה למסמך מצורף

(2.1)
תיאור הפעילות העיקרית (דוגמה: תחרות ספורט, קונצרטים, הרצאות, אירוע דתי).
_________________________________________
_________________________________________

(2.2)
שעות הפעילות המתוכננות לשימוש העיקרי
התחלה _____________ סיום _________________

(2.6)
השימוש העיקרי כולל תחרות
כן ( לא (

(3)
תיאור השימושים הנוספים


תיאור או הפנייה למסמך מצורף

(3.1)
תיאור הפעילות של השימושים הנוספים (דוגמה: תחרות ספורט, קונצרטים, הרצאות, אירוע דתי).

..

(3.2)
שעות הפעילות המתוכננות לשימושים הנוספים
התחלה ____________ סיום _______________

(3.6)
השימושים הנוספים כוללים תחרות
כן ( לא (

(4)
רמת המוכנות של מערכת הניהול למצבי חירום




הוגש
הערות או הפנייה למסמך מצורף
לא הוגש
אם לא הוגש, הנימוק לכך

(4.1)
תיאור מערכת הפעולות הנדרשות ממערכת הניהול של הבניין במצבי חירום האלה:






(1) הפסקת חשמל
(

(



(2)שריפה.
(

(



(3) מזג אויר קיצוני.
(

(



(4) רעידת אדמה.
(

(



(5) אירוע בקהל.
(

(



(6) אירטע טרור.
(

(



(7) אירוע חומ"ס.
(

(



(8) תאונה תחבורתית.
(

(


(4.2)
התקנת מערכות כריזה והתקשרות לשימוש על ידי מערכת הניהול במצבי חירום מסויימיים
(

(


(4.3)
התקנת מערכת דיווח אוטומטית באמצעות מערכת הכריזה בעבור מצבי חירום מסוימים
(

(


(5)
תיאור סידורי זרימת הקהל



הוגש
הערות או הפנייה למסמך מצורף
לא הוגש
אם לא הוגש, הנימוק בכך

(5.1)
תיאור אופן כניסת הקהל להניין
(

(


(5.2)
תיאור תנועת הקהל אל המושבים
(

(


(5.3)
תיאור תנועת הקהל בזמן הפעילות
(

(


(5.4)
תיאור תנועת הקהל בגמר הפעילות:
זרימה בכיוון היציאה
זרימה בניגוד לכיוון היציאה
זרימה בניצב לכיוון היציאה
הצטופפות ודחיסות ביציאה החוצה
(

(


(5.5)
תיאור תנועת הקהל במקרה חירום:
זרימה בכיוון היציאה
זרימה בניגוד לכיוון היציאה
זרימה בניצב לכיוון היציאה
הצטופפות ודחיסות ביציאה החוצה





(5.6)
פתרונות למקומות שלגביהם יש חשש לאובדן התמצאות (אוריינטציה)
(

(


(5.7)
התלכדות דרכי מילוט
(

(


(5.8)
אאמצעים לשליטה בתפוסה, כולל אמצעים לספירת קהל.
(

(


(5.9)
תיאור סידורי היציאה להבטחת זרימה אחידה ומאוזנת (ככל האפשר), בין היציאות השונות.
(

(


(5.13)
מיקום דוכני אוכל.
(

(


(5.14)
מיקום תחנות עזרה ראשונה.
(

(


(6)
מערכות הבניין



הוגש
הערות או הפניה למסמך מצורף
לא הוגש
אם לא הוגש, הנימוק לכך

(6.1)
מערכות לפינוי עשן:
(1) מהחלל המוגדר כמהתמ"ע.
(2) מכל דרכי המוצא מן המתמ"ע ועד היציאה מן הבניין.
(3) מחלקי בנין אחרים הנדרשים בפרק ד'.
(4) מכל חלק בניין הנדרש ע"י פרק ט'.
(5) מחלקי בנין שנקבעו על ידיעורך הבקשה.

(
(


(
(






























(6.2)
מערכות לגילוי אש ועשן
(

(


(6.3)
מערכות לכיבוי שריפות
(

(


(6.4)
ציוד ומערכות למניעת דליקות
(

(


(6.5)
מערכות אזעקה ותקשורת
(

(


(6.6)
שימוש בגז מפ"ם ובמערכות אנרגיה אחרות
(

(



חתימות


(א) מינוי המנהל האחראי לניהול הבטיחות של הבניין:
אני ממנה בזה את: __________________ ת"ז מס': ___________________ לבצע את ניהול הבטיחות כמתחייב לפי כל דין.
(ב) אני __________________ מקבל על עצמי את תפקיד האחראי לניהול הבטיחות של הבניין.
חתימת האחראי לניהול הבטיחות של הבניין: _____________ תאריך: _______________
(ג) אם טרם נתמנה מנהל הבטיחות של הבנין
אני מצהיר כי טרם מסרתי את ביצוע ניהול הבטיחות נושא ההיתר לידי מנהל בטיחות, ומתחייב כי אמסור אותה לידי מנהל בטיחות, ולהודיע זאת לוועדה המקומית טרם התחלת השימוש בבניין, וחתימתו של מנהל הבטיחות תצורף להודעה.
שם המבקש: ___________________
חתימת המבקש: _________________ תאריך: ___________________





























שם עורך נספח לסידורי בטיחות אש: _______________ מספר רישיון _______________
חתימת עורך נספח לסידורי בטיחות אש: ________________תאריך: _________________




סימן ל"ז: מקום התקהלות מוגן עשן - מהתמ"ע (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.37.1 מהתמ"ע (תיקון: תשס"ח)
(א) במהתמ"ע יתקיימו דרישות סימן זה.
(ב) חלק מבניין או בניין יוגדר כ-מהתמ"ע בתנאי שנתקיימו בו התנאים של סקר בטיחות המפורטים בסימן ל"ו ובדרישות אלה:
(1) חללים התחומים על ידי קירות ותקרה, הכוללים מהתמ"ע, יהיו מוגנים על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית;
(2) הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי שטח זירת המופע המיועד לתחרות או להופעה, בתנאי שגובה מבנה הגג לא יפחת מ-15 מטרים מעל רצפת הזירה, ובתנאי שמטען האש בחלל האצטדיון לא יעלה על מטען אש קטן;
(3) הדרישה להתקין מערכת כיבוי אש אוטומטית בפסקה (1) לא תחול לגבי חלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, גם אם הם מקורים, בתנאי שיוצג למהנדס הוועדה ניתוח הנדסי המוכיח, שהתקנת מתזים איננה נחוצה עקב היותה חסרת השפעה וחסרת תועלת, כתוצאה מגובה המבנה וממטעני האש שבו;
(4) הדרישה בפסקה (1) לא תחול לגבי החלל שמעל המגרש (זירת המופע) ומעל מושבי הקהל, כאשר הם אינם מקורים;
(5) כל דרכי המוצא מהבניין, המשרתים מהתמ"ע, יכללו מיתקנים ממוכנים לסילוק עשן או אוורור טבעי, לפי התנאים המפורטים בפרק ה', באופן שגובה מפלס העשן במקרה של שריפה לא יהיה נמוך יותר מ-1.8 מטרים, מעל רצפת דרך המוצא.
3.9.37.2 רוחב דרכי מוצא במהתמ"ע (תיקון: תשס"ח)
(א) החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור חלל אחד המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א' בטבלה 3.9.37.2 א' יהיה מכפלת הערכים של טור א' בטור ב' בטבלה; למצב שבו כמות המושבים היא ערך ביניים, מותר לבצע ביון (אינטרפולציה) בין הערכים של טור ב' בטבלה.
(ב) בעבור תפוסה קטנה מ- 2,000 אנשים, חישוב רוחב דרכי המוצא יהיה בהתאם לפרט 3.9.16.5.
(ג) החישוב לרוחב הכולל של כל דרכי המוצא בעבור אצטדיון ומיתקן ספורט פתוח, היכולים לכלול קירוי חלקי או מלא, המכיל את סך המושבים המצוינים בטור א' בטבלה 3.9.37.2 ב' יהיה מכפלת הערכים בטור א' במקדמי הרוחב בטור ב' בטבלה.
(ד) הרוחב המינימלי של מרכיבי דרך מוצא יהיה בהתאם לכל הדרישות האלה:
(1) טבלה 3.9.37.2 א' - מקדמי רוחב
א'
ב'


רוחב נטו נקי בס"מ בעבור כל מושב בשטח משורת

מס' מושבים
מדרגות
מעבר, כבש, פתח או דלת

2,000
A*B* 0.762
C * 0.508

5,000
A*B* 0.508
C * 0.381

10,000 או יותר
A*B* 0.300
C * 0.254


(2) טבלה 3.9.37.2 ב' - מקדמי רוחב לאיצטדיונים ומיתקני ספורט
א'
ב'


רוחב נטו נקי בס"מ בעבור כל מושב בשטח משורת

מס' מושבים
מדרגות
מעבר, כבש, פתח או דלת

2,000 או יותר
A*B* 0.300
C * 0.254


(3) מדרגה שרומה אינו גדול מ-17.8 ס"מ: 1=A;
4) מדרגה שרומה גדול מ-17.8 ס"מ, רוחב מדרגה יוכפל כמבוטא בנוסחה: במקדם
(17.8 ס"מ - רום המדרגה) + 1 = A
12.5
(5) מדרגות עם מאחז יד הנמצא בתחום של 75 ס"מ מדוד אופקית): 1=B;
(6) מדרגות שבהן המרחק למאחז יד גדול מ-75 ס"מ (כשהוא נמדד אופקית) יוגדל רוחבן ב-25% מהרוחב המחושב. כלומר, יוכפל במקדם 1.25 = B;
(7) כבש בשיפוע עד 10%: 1 = C;
(8) כבש ששיפועו גדול מ-10%, יוגדל רוחבו ב-10% מהרוחב המחושב, כלומר, יוכפל במקדם 1.10 = C.
3.9.37.3 מספר מושבים בהמתמ"ע (תיקון: תשס"ח)
במהתמ"ע, שורת מושבים המשורתת בשתי קצותיה על ידי מעברים או פתחים, לא תכיל יותר מ-100 מושבים בשורה; רוחב הגישה למעבר בין שורות המושבים לא יפחת מ 40 ס"מ; רוחב זה יגדל ב-0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין צורך שהרוחב המינימלי של הגישה למעבר בין השורות יהיה גדול מ-56 סנטימטרים.
טבלה 3.9.37.3 מספר מושבים במהתמ"ע


מספר המושבים הכולל בחלל
מספר מושבים מותר בשורה, כאשר הרוחב החופשי בין השורות לא יפחת מ-40 ס"מ


מעבר או פתח בשני קצוות השורה
מעבר או פתח אחד בקצה אחד של השורה

קטן מ-4,000
26
13

4,000 - 6,999
27
13

7,000 - 9,999
28
14

12,999 - 10,000
29
14

13,000 - 15,999
30
15

16,000 - 18,999
31
15

19,000 - 21,999
32
16

גדול מ-22,000
33
17


3.9.37.4 רוחב מעבר במהמתמ"ע (תיקון: תשס"ח)
במהתמ"ע, בשורת מושבים המשורתת על ידי מעבר בקצה אחד בלבד, יהיה הרוחב המינימלי למעבר בין השורות 40 סנטימטרים; רוחב זה יגדל ב-1.6 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר לנדרש בטבלה 3.9.37.3, אך אין חובה שהרוחב המינימלי בין השורות יהיה גדול מ-56 סנטימטרים.
3.9.37.5 אורך מהלך משותף במהתמ"ע (תיקון: תשס"ח)
במהתמ"ע, אורך המהלך המשותף לא יעלה על 15 מטרים מכל מושב עד הנקודה שבה ניתן למשתמש לבחור באחת משתי דרכי מוצא.
3.9.37.6 אורך מעבר מדורג בלא מוצא במהמתמ"ע (תיקון: תשס"ח)
במהתמ"ע אפשר שיהיה מעבר מדורג בלא מוצא, במרחק שלא יעלה על 21 שורות; ואולם אפשר להגדיל את אורך המעבר המדורג בלא מוצא בתנאי שהמושבים המשורתים על ידו, אינם רחוקים ביותר מ-40 מושבים ממעבר אחר, והמעבר בין הכיסאות הוא לא פחות מ-40 סנטימטרים בתוספת 0.8 סנטימטר בעבור כל מושב נוסף מעבר למושב ה190- בשורה.
3.9.37.7 מרחק הליכה בהמתמ"ע (תיקון: תשס"ח)
(א) במהתמ"ע מרחק ההליכה מכל מושב עד הפתח ליציע (הוומיטוריום) או עד הפתח למעבר הביניים (קונקורס), הקצר מביניהם, לא יעלה על 120 מטרים; מרחק ההליכה מן הכניסה לפתח היציע או מן הכניסה למעבר הביניים עד למוצא בטוח או אל מחוץ לבניין לא יעלה על 60 מטרים.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א) אין הגבלה על מרחקי הליכה בעבור קונסטרוקציה מסוג I או II - לפי סימן ב' בפרק ג', באזור ישיבה פתוח לשמים ואשר דרכי המוצא מאזור הישיבה אל החוץ פתוחות לשמים.
סימן ל"ח: משטח מוגבה, במה ובמה (תיקון: תשס"ח)
3.9.38.1 משולבת (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
התקנת משטח מוגבה תעשה לפי הדרישות המפורטות להלן:
(1) משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו ממתכת או מעץ; לא יותר כל שימוש בחלל בין רצפת משטח מוגבה לבין רצפת הבניין או לשטח שעליו היא מותקנת, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד הנמצא על רצפת משטח מוגבה כמתואר בתרשים 3.9.38.1;







תרשים 3.9.38.1 א'




ז

תרשים 3.9.38.1 ב'
(2) משטח מוגבה והמדרגות המובילות אליו מן האולם, ייבנו מחומרי בניה שמתקיימים בהם דרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקן המשטח המוגבה, למעט חיפוי הרצפה של המשטח המוגבה והמדרגות אשר אפשר שיהיה עשוי עץ; סיווג הדליקות של רצפת העץ
יתאים לסיווג הנדרש מחומרי הגמר של הבניין;
(3) היה החלל בין רצפת המשטח המוגבה לבין רצפת הבניין משמש לאחסון או לכל שימוש אחר, למעט העברת כבלי חשמל ותקשורת לציוד או לצנרת מים, רצפת המשטח המוגבה תהיה בעלת עמידות אש של 90 דקות לפחות.
3.9.38.2 שלד של במה (תיקון: תשס"ח)
במה והמדרגות המובילות אליה מן האולם ייבנו מחומרי בניה שמתקיימות בהן הדרישות החלות על חומרי הבניה של הבניין שבו הותקנה הבמה, למעט הרצפה של הבמה והמדרגות שאפשר שיהיה עשוי עץ; אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.
3.9.38.3 שלד במה משולבת (תיקון: תשס"ח)
שלד של במה משולבת יהיה לפי הדרישות לגבי סוג שלד כמפורט בסימן ב' בפרק ג', למעט הרצפה התחומה בחזית על ידי קיר קדמת הבמה, מאחור, על ידי הקיר האחורי של הבמה ובצדדים, בגבול הניצב לקיר קדמת הבמה ובמרחק של 1.80 מטר משני צדי הפתח בקיר קדמת הבמה, והמדרגות המובילות אליה מן האולם (כמתואר בתרשים 3.9.38.3; אפשר שהשלד של חלק זה של הבמה והמדרגות יהיו עשויים מתכת או שלד עץ בחתך מינימלי של 10 סנטימטרים, ורצפתם תהיה עשויה עץ בעובי מינימלי של 4 סנטימטרים.








A = 180
תרשים 3.9.38.3
3.9.38.4 דלת בפתח רצפת במה (תיקון: תשס"ח)
הותקן פתח ברצפת הבמה, תותקן בו דלת עץ בעלת חוזק נשיאה מתאים; עובי הדלת לא יפחת מ 4 סנטימטרים, והיא תצויד במנגנון נעילה הכולל פין אבטחה.
3.9.38.5 אגפים סמוכים לבמה או במה משולבת (תיקון: תשס"ח)
(א) מקום התקהלות המיועד לשמש תאטרון, אולם קונצרטים, קולנוע וכדומה, ייבנה לפי דרישות פרט זה.
(ב) מקום להתקהלות המיועד ליותר מ-300 אנשים, אך פחות מ- 1,000 אנשים, יחולק לשני אגפי אש לפחות, שהם:
(1) אגף חלל המושבים;
(2) אגף חלל הבמה.
(ג) מקום להתקהלות המיועד ל- 1,000 אנשים או יותר, יחולק לשבעה אגפי אש לפחות שהם:
(1) אגף חלל המושבים;
(2) אגף חלל הבמה;
(3) אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם;
(4) אגף החסנה והכנת תפאורות;
(5) אגף בתי מלאכה;
(6) אגף אולמות לחזרות;
(7) אגף לשירותים טכניים.
(ד) אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף החסנה והכנת תפאורות, אגף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני, יופרדו זה מזה ויופרדו משאר חלקי הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 90 דקות ועל ידי דלתות אש בעלות עמידות ליציבות ושלמות של 60 דקות ו-30 דקות לבידוד בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 1212: דלתות אש: עמידות אש.
(ה) הדרישה בפרט משנה (א) אינה חלה על אגפים הסמוכים לבמה ששטחה אינו עולה על 90 מ"ר.
3.9.38.6 מערכת פינוי עשן מבמה או מבמה משולבת (תיקון: תשס"ח)
בעבור במה ששטחה עולה על 90 מ"ר, ובעבור במה משולבת, תותקן מערכת שליטה בעשן המיועדת לפינוי העשן ישירות אל החוץ; מערכת פינוי העשן תהיה על ידי אחד או יותר מהאמצעים האלה:
(1) שיטה לפינוי עשן העומדת בדרישות ת"י 1001 חלק 2.2 , המונעת מפלס עשן נמוך מ- 1.8 מטר מעל מפלס הרצפה הגבוהה ביותר בחלל המושבים, ואם נדרשת הגנה על הפתח בקיר קדמת הבמה, מונעת מפלס עשן בחלל הבמה הנמוך מ- 1.8 מטר מעל הסף העליון בפתח קיר קדמת הבמה; המערכת תופעל באופן עצמאי על ידי כל אחת מן המערכות האלה:
(א) הפעלת מערכת המתזים בחלל הבמה;
(ב) הפעלת מערכת גלאי אש ועשן מעל חלל הבמה;
(ג) הפעלה על ידי מתג ידני המותקן במקום שאישרה רשות כבאות;
(2) מעל הבמה, קרוב למרכזה, ובמקום הגבוה ביותר, יותקנו מעל הגג שני מפוחים לפחות; המפוחים יאפשרו, קצב יניקת עשן שלא יפחת מ-8 החלפות אוויר בשעה; המפוחים יופעלו אוטומטית על ידי גלאי אש ועשן; אפשר יהיה להפעיל את המפוחים ידנית מן הבמה; המפוחים יעמדו בדרישות התקן הישראלי ת"י 1001 חלק 2.2.
3.9.38.7 הפרדת קיר קדמת הבמה בבמה משולבת (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
(א) במה משולבת תופרד מחלל המושבים על ידי קיר קדמת הבמה; קיר קדמת הבמה יהיה בנוי מחומרים לא דליקים בעלי עמידות אש של 120 דקות; הקיר יסתיים במפלס הגבוה ב-1.20 מטר או יותר מעל המפלס העליון של הגג שמעל חלל המושבים כמתואר בתרשימים 3.9.38.7 א' ו- 3.9.38.7 ב'.








תרשים 3.9.38.7 א'










תרשים 3.9.38.7 ב'

(ב) בבמה משולבת, יהיו כל הפתחים בקיר קדמת הבמה מוגנים על ידי מכלולים בעלי עמידות אש של 90 דקות לפחות ליציבות ושלמות ו-30 דקות לבידוד בהתאם לתקן 1212; ואולם הפתח הראשי בקיר ההפרדה המיועד לצפייה בהצגה, יצויד במסך הפרדת אש ועשן הנסגר אוטומטית והעומד בדרישות פרט 3.9.38.8.
(ג) הדרישות בפרטי משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על חלל הבנוי כמהתמ"ע והעומד בדרישות סימן ל"ז.
3.9.38.8 הגנות על פתחים בקיר קדמת הבמה (תיקון: תשס"ח)
(א) נדרש להגן על פתח בקיר קדמת הבמה לפי פרט 3.9.38.7, יוגן הפתח על ידי מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים העומדים בדרישות ת"י 1596.
(ב) מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים יופעלו באופן אוטומטי על ידי גלאי אש ועשן בתוספת גיבוי של מתג הפעלה ידני שיותקן במקום שהגישה אליו נוחה.
(ג) מסך האש ימנע את מעבר האש והעשן בין חלל הבמה לחלל המושבים למשך 50 דקות.
(ד) מסך הפרדת אש ועשן או מסך מים יאושר בידי מעבדה מוסמכת ומאושרת שהכירה נציבות כבאות והצלה.
3.9.38.9 שלד בניין בעבור צוגים וגלריות טכניות מעל במה או מעל במה משולבת (תיקון: תשס"ח)
שלד הבנין המיועד לשאת גלריות טכניות, צוגים, תפאורות או כל ציוד טכני אחר, ייבנה מחומרים שמתקיימים בהם הדרישות החלות על שלד הבניין שחלל הבמה ממוקם בו.
3.9.38.10 גשרי תאורה ורמפות טכניות Cat walks (תיקון: תשס"ח)
רוחב גשרי תאורה וגלריות טכניות המיועדים לשירות רכיבי תאורה או רכיבים טכניים אחרים, לא יפחת מ 56 ס"מ.
3.9.38.11 מערכת לכיבוי אש ועשן עבור במה או במה משולבת (תיקון: תשס"ח)
(א) מעל במה או במה משולבת תותקן מערכת מתזים; מערכת המתזים תותקן בכל האגפים הסמוכים לבמה: אגף חדרי השחקנים, לרבות שירותיהם, אגף אחסנה והכנת תפאורות, אגף בתי מלאכה, אגף אולמות לחזרות ואגף טכני.
(ב) הדרישה בפרט משנה (א) לא תחול לגבי במה שנתקיימו בה כל התנאים האלה:
(1) שטחה אינו עולה על 90 מ"ר;
(2) גובה תקרתה נמוך מ-10 מטרים;
(3) מסכים, תפאורות או רכיבים דליקים אחרים אינם ניתנים להסטה אנכית;
(4) כמות האלמנטים התלויים הדליקים לא יעלה על מסך ראשי אחד, סינור אחד ומסך רקע אחורי אחד.
(ג) בחלל הנמצא מתחת לרצפת במה או מתחת לרצפת במה משולבת שגובהו קטן מ-1.2 מטר, ושיש בו שטח אחסון לכיסאות או למושבי האולם בלבד, אין צורך במערכת מתזים, בתנאי שצדה התחתון של רצפת הבמה מצופה בלוח גבס חסין אש בעובי מינימלי של 16 מ"מ.
סימן ל"ט - חדר הקרנה (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.39.1 חדר הקרנה (תיקון: תשס"ח)
בחדר הקרנה יתקיימו דרישות המפורטות בסימן זה.
3.9.39.2 מקרן סרטים או וידאו לסרט צילום מסוג ניטרו-צלולזה (תיקון: תשס"ח)
אין להשתמש במקרן סרטים או בוידיאו המשתמשים במקור אור המייצר חומרים מיוחדים או גזים רעילים, או המייצר קרינה מסוכנת או המשתמש בסרט צילום מסוג ניטרו צלולוזה.
3.9.39.3 חדר הקרנה בעבור סרטים מסוג "סרט צילוםבטוח" (safety film) (תיקון: תשס"ח)
בחדרי הקרנה שמשתמשים בהם בסרטי צילום מסוג "סרט צילום בטוח" (safety film) יתקיימו הדרישות אלה:
(1) רצפה, קירות ותקרה התוחמים את חדר ההקרנה ייבנו מרכיבי מבנה קבועים, ועמידות האש שלהם תהיה בהתאם לדרישות החלות לגבי הבניין שחדר ההקרנה נמצא בו; הפתחים של חדר ההקרנה יהיו מוגנים;
(2) שטח החדר לא יפחת מ-7.5 מ"ר בעבור מכונת הקרנה בודדת ותוספת של מינימום 3.70 מ"ר בעבור כל מכונת הקרנה נוספת;
(3) מצדי כל מכונת הקרנה או מטול וכן מאחוריה, יהיה מרווח עבודה של 75 סנטימטרים לפחות; המרווח בין שתי מכונות הקרנה לא יפחת מ-75 סנטימטרים;
(4) גובה תקרת חדר הקרנה לא יפחת מ 2.30 מטרים;
(5) בכל חדר הקרנה תהיה דלת המצוידת במנגנון סגירה עצמית, והנפתחת החוצה ברוחב מינימלי של 80 סנטימטרים;
(6) סך כל השטחים של אשנבי ההקרנה והפיקוח לא יעלה על 25% משטח הקיר המפריד בין חדר ההקרנה ואולם הצופים; בכל הפתחים יותקנו חלונות מזכוכית או מחומר אחר אשר יאטום את הפתח למעבר עשן;
(7) במערכות אוורור, חימום, מיזוג אוויר ופינוי עשן יתקיימו תנאים אלה:
(א) חימום חדר ההקרנה ייעשה על ידי מערכת מיזוג אוויר מרכזית או באמצעות גופי חימום סגורים משולבים במזגנים בודדים;
(ב) מערכת מזגנים בודדים למיזוג אוויר ולאוורור חדר ההקרנה יהיו נפרדים ממערכות האוורור וממיזוג האוויר של הבניין; יניקת אוויר צח תהיה מחוץ לבניין;
(ג) מערכת לשחרור חום ועשן תיבנה מחומרים עמידי אש ותהיה נפרדת ממערכות האוורור והפירים האחרים בבניין;
(ד) מערכת האוורור, מיזוג האוויר והשליטה בעשן יתאימו לדרישות תקן ישראלי ת"י 1001 על כל חלקיו;
(8) לכל חדר הקרנה יהיה מיתקן ומקום לליפוף סרטים ולאחסונם;
(9) בחדר הקרנה, מותר לאחסן מכלים של חומרים מסוכנים כמפורט להלן:
(1) עד 4 מכלים לחדר הקרנה;
(2) נפח כל מכל לא יעלה על 0.5 ליטר;
(3) המכלים יהיו עשויים חומר שאיננו שביר;
(10) מותר שיותקן בחדר ההקרנה ציוד חשמלי לשימוש האולם ולשליטה בתאורה ובמערכות הקול של האולם.
3.9.39.4 שילוט חדר ההקרנה (תיקון: תשס"ח)
על גבי צדה החיצון של דלת חדר ההקרנה ובתוך חדר ההקרנה יהיה שלט המסומן בברור שגובה אותיותיו לא יפחת מ- 2.5 סנטימטרים ובו ייכתב: "חדרי הקרנה לשימוש בסרטים מסוג "סרט צילום בטוח". safety film בלבד".
סימן מ': חדר המתנה, קופות ומקומות לספורטאים (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.40.1 חדר המתנה וקופות (תיקון: תשס"ח)
(א) בתאטרון, אולם קונצרטים, בית קולנוע, אולם הרצאות ואולם כינוסים שמותקנים בהם מושבים קבועים יהיה חדר המתנה.
(ב) שטחו של חדר ההמתנה, לאחר ניכוי השטחים שייועדו בו לפרסומת, לחנויות, לדוכנים, לפרוזדורים, למעברים ולחדרי מדרגות, ייקבע לפי חישוב זה:
(1) תאטראות ואולמות קונצרטים 0.5 - מטר רבוע של שטח רצפה למושב;
(2) בתי קולנוע, אולמי הרצאות וכינוסים 0.15 - מטר רבוע של שטח רצפה למושב.
(ג) תאי הקופות למכירת כרטיסי כניסה יותקנו במקומות ובאופן שאין בהם כדי להפריע למעבר החופשי של הולכי רגל על מדרכה או מעברי ציבוריים, הן לנכנסים למקום ההתקהלות והן ליוצאים ממנו.
3.9.40.2 קופות למכירת כרטיסים במיתקן ספורט (תיקון: תשס"ח)
(א) במיתקן ספורט תותקן קופה אחת לפחות לכל 2,000 צופים, זולת אם המיתקן נועד לכניסת צופים בלא תשלום באופן קבוע.
(ב) הקופה תותקן במרחק שלא יפחת מ-10 מטרים מפתח הכניסה.
3.9.40.3 מוביל בכניסה למיתקן ספורט (תיקון: תשס"ח)
במיתקן ספורט המיועד ליותר מ-1,000 צופים, יותקנו לכל פתח כניסה מובילים המתוחמים על ידי קיר מצד אחד ומוביל מצד שני, או על ידי מובילים משני הצדדים; גובה המוביל יהיה 90 סנטימטרים, אורכו לא יפחת מ-5 מטר והמרווח בין המוביל והקיר או בין המובילים 55 ס"מ; המובילים יותקנו באופן שלא יהוו מכשול ליציאה.
3.9.40.4 מקומות המיועדים לספורטאים במיתקן ספורט (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
במקומות המיועדים לספורטאים במיתקן ספורט יתקיימו דרישות אלה:
(1) ברצפת השטחים המיועדים לבתי שימוש, למקלחות או למקומות ההלבשה יתקיימו הדרישות להתנגדות ; להחלקה כמפורט בפרט 3.1.2.9;
(2) לא יהיו בליטות על הקירות, הדלתות החלונות הגובלים בזירת המשחקים, עד לגובה 2 מטרים לפחות מעל הרצפה; הזיגוג בחלונות יהיה מחומר לא שביר;
(3) סביב המשטח המיועד למשחקי ספורט תהיה רצועה פנויה מכל מכשול שמידותיה כמפורט להלן:
(א) למשחקי כדור רגל וכדורעף 3 - מטרים מקו הסימון, בכל כיוון;
(ב) למשחקי כדור סל 2 - מטרים מקו הסימון, בכל כיוון;
(ג) למשחקי כדור-יד 2 - מטרים לרוחב האולם מקו הסימון ו-1 מטר לאורך האולם מקו הסימון;
(4) באולם ספורט, יהיו כל התקרות מחומר לא שביר ועמיד בפני חבטה של כדורי משחק;
(5) באולם ספורט, הרצפה בזירת המשחקים, תהא, מחומר בעל התנגדות להחלקה כמפורט בפרט 3.1.2.9 בלא חשמל סטטי ותהיה בנויה בדרך שיש בה כדי למנוע סיכונים תברואיים;
(6) במגרש ספורט המיועד לכדור רגל הכניסה והיציאה מזירת המשחקים, המיועדת לספורטאים ולשופטים, ימוקמו באופן שתימנע הפרעה על ידי הצופים.
סימן מ"א: יציע הקהל וטריבונה (התקהלות) (תיקון: תשס"ט)
3.9.41.1 יציע הקהל וטריבונה Grandstands (תיקון: תשס"ט)
ביציע הקהל ובטריבונה יתקיימו דרישות אלה:
(1) בטריבונה, בתוך הבניין, עומק מדרגת הישיבה (המרחק בין השורות) לא יפחת מ-75 סנטימטרים;
(2) המושבים והמשטח התומך את רגלי הצופים ביציע הקהל יהיו מעוגנים באופן שלא תהיה אפשרות להזיזם;
(3) מותר להשתמש בכיסאות בודדים בתנאי שיהיו מעוגנים או קשורים זה לזה בשורות, למעט כיסאות בודדים אשר מספרם אינו עולה על 16, הממוקמים על מפלס אופקי והתחומים על ידי מעקים או קירות כדוגמת תאי-צפייה (Boxes);







"טריבונה" - תרשים 3.9.41.1 א'







"יציע הקהל" - תרשים 3.9.41.1 ב'
3.9.41.2 יציע וטריבונה זמניים הבנויים עץ (תיקון: תשס"ח)
ביציע זמני הבנוי מעץ יתקיימו דרישות אלה:
(1) אפשר להתקין מחוץ לבניין יציע זמני ששלדו עשוי עץ בתנאי שהיציע ימוקם במרחק שאינו קטן מ-3 מטרים או במרחק שאינו קטן מ 2/3 גובה היציע, הגדול מביניהם, מכל בניין סמוך;
(2) הדרישה בפסקה (1) לא תחול -
(א) אם שלד הבניין הסמוך ליציע הוא בעל עמידות אש של 60 דקות לפחות, ושהפתחים של הבניין הסמוך ליציע הממוקמים בקיר החוץ הפונה אל היציע מוגנים מפני שריפה העלולה להתרחש ביציע;
(ב) אם קיר בעל עמידות אש של 60 דקות מפריד בין היציע לבניין;
(3) שטחו של יציע אחד, בהטלה אופקית, לא יעלה על 930 מ"ר ואורכו לא יעלה על 60 מטרים;
(4) אם מותקניםשני יציעים או יותר, המרחק ביניהם לא יפחת מ-6 מטרים, או שהם יופרדו על ידי קיר בעל עמידות אש של 60 דקות;
(5) מותר להתקין עד 3 יציעים במקבץ אחד;
(6) אם נדרשים 2 מקבצי יציעים או יותר, המרחק בין מקבץ יציעים אחד למשנהו לא יפחת מ-15 מטרים, או שהמקבצים יופרדו על ידי קיר בעל עמידות אש של 120 דקות, שגובהו 60 סנטימטרים מעל מפלס המושבים;
(7) הגובה המרבי של מפלס המושבים לא יעלה על 6 מטרים מעל הקרקע או מעל המפלס שעליו בנוי היציע;
(8) בעבור יציעים ניידים, הממוקמים בתוך אוהל או מבנה ממברנה, הגובה המרבי לא יעלה על 3.7 מטרים;
(9) על אף האמור בפסקאות (7) ו (8), אם בשלד העץ מידות חתכי הרכיבים הקונסטרוקטיביים הם לפי דרישות סוג שלד -222IV כמוגדר בסימן ב' לפרק ג', מותר שהגובה של מפלס המושבים לא יעלה על 12 מטרים, ובעבור יציע באוהל או במבנה המקורה ביריעה (ממברנה) הגובה לא יעלה על 7.5 מטרים;
(10) לעניין פרט זה, הדרישות החלות על יציע זמני הבנוי עץ יחולו על טריבונה זמנית הבנויה עץ.
3.9.41.3 יציע וטרבונה הניתנים לפירוק ולהרכבה (תיקון: תשס"ח)
ביציע ובטריבונה הניתנים לפירוק ולהרכבה יתקיימו דרישות סימן זה ובתנאים האלה:
(1) יציע הניתן לפירוק ולהרכבה יהיה יחידה קונסטרוקטיבית עצמאית אשר תכיל את כל רכיבי המבנה לעמידה בכל הכוחות והמאמצים המופעלים עליה עקב עומסים עצמיים ועומסים שימושיים, לרבות ביסוסו ועיגונו לקרקע; רכיבי שלד היציע יתוכננו כך, שבמקרה שרכיב הדרוש ליציבות המבנה לא הותקן, יהיה ניתן לזהות ויזואלית חוסר זה בבירור;
(2) שלד המבנה יבוסס על יסודות בטון, בטון טרום, לוח פלדה או לוח עץ שמידותיהם יתוכננו בהתאם לתסבולת הקרקע; יסודות אלו יתוכננו ויבוצעו באופן שלא תיגרם הינתקות בין היסוד לקרקע, ושלא תהיה תזוזה של היסוד בתוך הקרקע בכל מצב עמיסה שהוא; שלד היציע יהיה מחובר ליסודות;
(3) אם אין הפרדת אש בין יציע המושבים לבין החלל שמתחת ליציע המושבים, לא יאוחסנו בחלל חומרים דליקים או חומרים בעירים; ואולם בחללים ששטחם הכולל אינו עולה על 28 מ"ר או בחללים המוגנים על ידי מערכת מתזים מאושרת, אפשר לאחסן חומרים דליקים או בעירים;
(4) לעניין פרט זה הדרישות החלות על יציע הניתן ) לפירוק והרכבה יחולו על טריבונה הניתנת לפירוק והרכבה.
3.9.41.4 עמידות אש של מושבים ביציע ובטריבונה זמנית (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
על מושבים ביציע זמני או בטריבונה זמנית לא יחול פרט .3.9.43.1.
סימן מ"ב: אלמנטי תצוגה וביתני תצוגה (התקהלות) (תיקון: תשס"ח)
3.9.42.1 אלמנטי תצוגה (תיקון: תשס"ח)
באלמנטים של תצוגה יתקיימו דרישות אלה:
(1) תצוגה לא תמוקם או תופעל באופן שתפריע או שתמנע גישה למוצא בטוח או תסתיר את השלטים של דרכי המוצא או תמנע גישה לציוד כיבוי אש;
(2) בעבור אחסון חומרים דליקים, לרבות אריזות דליקות, שאינם מוצגים, יותקן חדר אחסון המופרד מן הבניין על ידי רכיבים בעלי עמידות אש של 60 דקות והמוגן על ידי מערכת מתזים.
3.9.42.2 תצוגות (תיקון: תשס"ח)
בתצוגות יתקיימו דרישות אלה:
(1) מרחק ההליכה בתוך ביתן תצוגה או בכל אזור תחום אחר, עד למעבר ציבורי לא יעלה על 15 מטרים;
(2) למפלס העליון של תצוגה רב מפלסית, ששטחו גדול מ-28 מ"ר, יהיו 2 דרכי מוצא לפחות.
3.9.42.3 חומרי בנייה לביתן תצוגה (תיקון: תשס"ח)
ביתן תצוגה ייבנה מן החומרים האלה:
(1) חומרים לא דליקים או חומרים בעלי רמת התלקחות מינימלית II בהתאם לתקן ישראלי ת"י 755;
(2) מסכים ווילונות יעמדו בדרישות 3.10.3.1 תקן ישראלי, ת"י 5093: דליקות של וילונות לשימוש מוסדי או ציבורי;
(3) חומרים לאלמנטים אקוסטיים ולקישוט, המכילים כותנה, נייר, חציר, שבבי עץ וכדומה יהיו מטופלים במעכבי בעירה. אין להשתמש בחומרים אשר לא ניתן לטפל בהם במעכבי בעירה;
(4) פסקה (3) לא תחול, אם סך השטח של החומרים קטן מ-10% משטח הרצפה או הקיר.
3.9.42.4 הגנה במתזים בביתן תצוגה (תיקון: תשס"ח)
המקומות המפורטים להלן יוגנו על ידי מערכת כיבוי אש אוטומטית:
(1) ביתן, בעל מפלס אחד, מקורה בתקרה, ששטחו גדול מ-30 מ"ר;
(2) כל מפלס, בביתן רב מפלסי, אם המפלס הגבוה ביותר מקורה בתקרה. לעניין פרט זה, במקרים שבהם המרווח בין ביתני תצוגה קטן מ-3 מטרים, ייחשב השטח כרציף;
(3) לעניין פסקה (1), תקרות עשויות מארג פתוח או מצללות, ששטחן הפתוח גדול מ-50% מן השטח הכולל של התקרה, כשפתחים אלו פזורים באופן אחיד, לא ייחשבו כתקרות.
3.9.42.5 ביתן רב מפלסי (תיקון: תשס"ח)
פרט 3.9.42.4 לא יחול לגבי ביתן רב-מפלסי, שיתקיימו בו דרישות סקר בטיחות בהתאם לדרישות סימן ל"ו.
3.9.42.6 מתזים לביתן זמני (תיקון: תשס"ח)
בעבור ביתן זמני ניתן לספק מים למערכת מתזים על ידי חיבור לקו אספקת המים של הבניין שבו מותקן הבניין.
3.9.42.7 מערכות בישול אש גלויה (תיקון: תשס"ח)
בתוך ביתן, סידורי בטיחות אש נוספים החלים על שימוש במערכות בישול ואש גלויה יהיו לפי החלטת רשות כבאות.
סימן מ"ג: מושבים באצטדיון ובמיתקן ספורט (תיקון: תשס"ח)
3.9.43.1 עמידות אש של מושבים ביציע הקהל (תיקון: תשס"ח)
(א) המושבים ביציע הקהל באצטדיונים ובמיתקני ספורט פתוחים לשמים או המאושרים כמהתמ"ע, המעוגנים למשטח לפי לא דליק, יהיו עשויים חומרים העומדים בדרישות III.1.1 התקן הישראלי ת"י 755 או לפי כל התקנים האנגלים האלה:
(1) עמידה ברמת דליקות 0 לפי 1021-1 EN BS;
(2) עמידה ברמת דליקות 1 לפי 1021-2 EN BS;
(3) עמידה ברמת דליקות 5 לפי: 1990, 5852 BS of 4 Section.
(ב) במושבים המעוגנים למשטח דליק, יתקיימו דרישות לפי התקן הישראלי ת"י 755.
חלק ד': בניה במרווחים ומעבר לקו רחוב (תיקון: תשס"ב, תשס"ח)
4.01 הגדרות (תיקון: תשס"ב)
בחלק זה -
"אומנה" - עמוד תמיכה או עמוד נושא קורה לחיזוק הבנין;
"ארגז רוח" - מבנה העוטף מזחילה וסוגר את המרווח הנוצר בין אגדי גג משופע וקיר חיצון של בנין;
"בליטה" - תקרה, עמוד, כרכוב או חלק אחר של בנין הבולט מקירותיו החיצוניים כלפי חוץ;
"בנין קיים" - בנין שניתן לגביו היתר בניה ערב תחילתן של תקנות אלה;
"ברי-סול" - אלמנט בולט בחזית בנין ובו לוחות אופקיים או אנכיים להסתרה מפני השמש;
"גבלית" - חלק מבנין הבולט מקירו החיצוני של הבנין;
"גשמה" - צינור אנכי הקולט את מי הגשם מהגג ומובילם אל נקז גשמים או אל אמצעי סילוק אחר;
"חצר אנגלית" - שטח בחצר הבנין, שמפלסו מתחת למפלס הקרקע או המדרכה הסמוכה, המיועד לספק אור ואוורור לשטחים ולחללים במרתף הבנין;
"כרכוב" - גגון בולט ממבנה המשמש למטרת הצללה, הגנה מפני השמש או לנוי;
"מדרכה" - שטח המיועד למדרכה כחלק מדרך לרבות שטח הגובל בדרך ושבו יש זכות מעבר לציבור.
"מזחילה" - תעלה פתוחה אופקית, הקולטת מי גשם מגג משופע של בנין או של חלק ממנו ומובילה אותם אל הגשמה;
"מצללה (פרגולה)" - כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשכ"ט-1968;
"סף" - אדן או מפתן, במישור התחתון של פתח, המקשר את שתי מזוזות הפתח;
"תקנות חישוב שטחים" - תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992.
4.02 תחולה (תיקון: תשס"ב)
(א) יראו כל תכנית כאילו היא מתירה את הקמתם של בנינים, על חלקיהם, כמפורט בחלק זה והוא כשאין הוראה מפורשת בתכנית האוסרת בניה זו.
(ב) נקבעו בתכנית הוראות מפורשות לענין או לענינים הקבועים בחלק זה, ינהגו בנושאים אשר פורשו בתכנית לפי הוראות התכנית, ובכל יתר הנושאים שחלק זה דן בהם ינהגו לפי חלק זה; ואולם לא תאושר בתכנית בליטה מעבר לקו הרחוב במידה העולה על המידות המפורטות בסימן זה.
(ג) אין באמור בסימן זה כדי להוסיף שטחי בניה מעבר לשטחי הבניה המותרים בהתאם להוראות תקנות חישוב שטחים.
4.03 בליטות המותרות מבנין (תיקון: תשס"ב)
ועדה מקומית תהא רשאית, בכפוף להוראות חלק זה, להתיר בנייתן של הבליטות המפורטות בטור א' בטבלה שלהלן (להלן - הטבלה) ובלבד שלא יבלטו מעבר למרחק כמפורט בטור ב' בטבלה או שאורכן, ביחס לרוחב המדרכה, לא יעלה על הקבוע בטור ג' בטבלה, הכל לפי הקטן, וכן שנתקיים בהן האמור בטורים ד' ו-ה' בטבלה ויתר הוראות חלק זה:

טור א'

טור ב'

טור ג'
טור ד'
טור ה'




1
2
3





מספר
סוג בליטה
אורך
הבליטה
מקו בנין
צדי או אחורי
אורך
הבליטה
מקו בנין
קדמי שאיננו
קו רחוב
אורך הבליטה
מקו בנין
קדמי שהוא
קו רחוב
אורך הבליטה
ביחס לרוחב
מדרכה
מרחק אופקי
מינימלי בין
אבן שפת
מדרכה לבין
קצה הבליטה
גובה מינימלי
ממדרכה או
מפני הקרקע
הערות



במטרים
במטרים
במטרים

במטרים
במטרים


1
כרכוב, גג, ארגז רוח,
מזחילה, גבלית,
מסתור כביסה
0.75
0.75
0.75
-
0.6
2.4
ראה פרט
4.07

2
שלט ניצב למבנה
1.2
1.2
1.2
1/3
0.6
2.4
ראה פרט
4.07

3
מרפסת - אם אין כוונה אחרת משתמעת בתכנית
0
1.2
1.2
1/3
0.6
2.4
ראה פרט
4.07

4
סף, אומנה דבוקה, כותרת עמוד, סורג חלון, ברי-סול, ארגז מיזוג אויר, מערכת טיהור אויר, שלט צמוד חזית, סוכך מקופל
0.3
0.3
0.3
-
-
2.4
ממדרכה
בלבד
ראה פרט
4.07

5
סוכך, גגון בולט מעל כניסה למבנה או חלק ממבנה
3.0
3.0
3.0
-
0.6
2.4
ראה פרטים
4.07 ו-4.08

6
שער נפתח לרבות דלק (במצב פתוח)
עד גבול
המגרש
עד קו
הרחוב
0
-
-
-


7
כנפי חלון או תריס
עד גבול
המגרש
ללא
הגבלה
ללא
הגבלה
-
0.6
2.4 ממדרכה
בלבד
ראה פרט
4.07

8
מרזב אנכי או זרבובית
0.2
0.2
0.2
-
-
-


9
זרקור לרבות הזרוע התומכת בו
0
2.5
2.5
1/3
0.6
2.4
ראה פרט
4.07

10
עמודים או קורות ואלמנטי שלד לחיזוק בנין קיים או לתוספת קומות
0.75
0.75
0
-
-
קורות -
2.20


11
ארובה, מערכת טיהור אוויר ומערכת מיזוג אויר כתוספת לבנין קיים
0.6
0.6
0
-
-
2.4



4.04. הבטחת מראה הרחוב ומעבר תשתיות (תיקון: תשס"ב)
(א) בליטה תעוצב ותמוקם תוך התחשבות בשאר חלקי הבנין והסביבה ולהנחת דעתו של מהנדס הועדה המקומית.
(ב) בניה מעבר לקו רחוב לא תפגע במראה הרחוב ולא תפריע להנחת מיתקני תשתית או לשתילת עצים.
4.05. בליטות מעבר (תיקון: תשס"ב)
בליטות מעבר לקו מגרש יותרו רק לעבר קו רחוב או שטח ציבורי פתוח.
4.06. הבלטת יסוד בנין (תיקון: תשס"ב)
תותר הבלטת יסודות הבנין מעבר לקו רחוב באישור מהנדס הועדה המקומית ובלבד שלא יעלו על מפלס פני הקרקע הסופיים של הרחוב.
4.07. איסור הקמת תמיכות ועמודים (תיקון: תשס"ב)
בבליטות מספר 1 עד 5, 7 ו-9 בטור א' בטבלה, לא תותר הקמה של תמיכות או עמודים מחוץ לקו בנין אלא אם כן מתקיים בתמיכה או בעמוד האמור בטור ה' בטבלה.
4.08. תנאים נוספים להבלטת גגון או סוכך (תיקון: תשס"ב)
על גגון, כאמור במספר 5, בטור א' שבטבלה, יחולו גם תנאים אלה:
(1) רוחבו של הגגון, למעט סוכך מתקפל, בחלק הבולט, לא יעלה על כפל רוחבה של הכניסה שמתחתיו;
(2) המרחק בין הקצה הבולט של הגגון מעבר לקו בנין, צדי או אחורי, לבין המישור האנכי, העובר דרך גבול המגרש הצדי או האחורי, לפי הענין, כאשר מעברו נכס בנוי או נכס שעליו מותרת בניה, יהיה 1.5 מטרים לפחות.
4.09 בניה מותרת במרווח (תיקון: תשס"ב, תשס"ח)
ועדה מקומית תהא רשאית להתיר את בנייתם של המפורטים להלן במרווח:
(1) גדר שגובהה 1.5 מטרים לכל היותר ובאזורים שאינם מיועדים למגורים - 2 מטרים לכל היותר - מפני הקרקע הגבוהים ביותר, הסמוכים לגדר;
(2) קיר תומך ובלבד שלגבי קיר תומך שבגבול מגרשים שגובלים זה עם זה, לא יעלה צירוף גובהו עם גובה הגדר הבנויה עליו מפני הקרקע הגובלת עמם - על 3 מטרים; ואולם אם בשל הפרש גבהים שבין אותם מגרשים, יש לבנות קיר כאמור בגובה העולה על 3 מטרים - לא יהא הקיר רצוף אלא מדורג בקפיצות אופקיות של 0.6 מטרים;
(3) פיר, ארובה ותעלות אוורור למרתפים לרבות חצר אנגלית וכן יציאות חירום, ברוחב שלא יעלה על 1.5 מטרים ובגובה שלא יעלה על 1.5 מטרים ובתנאי שפתח הפליטה של הפיר, הארובה ותעלות האוורור כאמור, שאינם צמודים למבנה שמעל פני הקרקע, לא יפנה לעבר מגרש גובל בנוי או שמיועד לבניה בחצר אנגלית המשמשת חלק מדרך מוצא יתקיימו גם דרישות 3.8.16.2;
(4) חדר שנאים תת קרקעי, לרבות מהלך מדרגות מקורה בגובה המזערי הדרוש וכן תחנות טרנספורמציה זעירות עיליות ששטחם אינו עולה על 10 מטרים רבועים וגובהם אינו עולה על 1.8 מטרים;
(5) מיתקני אשפה לבנין, מזגנים וחיפוי אקוסטי להם, ארונות חשמל ותקשורת, מכלי גז ומיתקני תשתית שונים שנועדו לשרת את הבנין, ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
(6) מיתקני תשתית תת קרקעיים כולל מכלי מים או דלק, גז בצובר, ולרבות מיתקנים עיליים הקשורים בהן, שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
(7) שביל להולכי רגל לרבות שביל מרוצף, חניה סלולה או מרוצפת לרבות דרך גישה לחניה;
(8) גשר להולכי רגל המוביל לכניסה בחזית צדדית ובלבד שרוחבו הכולל לא יעלה על מחצית המרווח הצדי ויהיה צמוד לקו הבנין או לבנין, ושגובה רום רצפתו לא יעלה על 1.2 מטרים ממפלס המדרכה;
(9) מדרגות וכבשים בלתי מקורים לירידה למרתפים, למשטחי חניה ולחצרות, למעט כבש ירידה לרכב ובלבד שגובהם אינו עולה על 1.5 מטרים;
(10) מדרגות, כבשים וגשר להולכי רגל ממפלס המדרכה לכניסה הקובעת לבנין, לרבות בתחום מרווח קדמי ומדרכה ובתנאי שלא יעברו את קו הרחוב;
(11) יסודות מבנה עד למפלס פני הקרקע הסופיים;
(12) מצללה הבולטת מעבר לקו הבנין עד 40% אל תוך המרווח ובלבד שהיא בנויה מחומרים קלים כגון עץ, מתכת או פלסטיק.
חלק ה' : שלד בנין ובידוד התרמי והאקוסטי של הבנין
סימן א': פרשנות
5.01 הגדרות (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשס"ז) 29
בחלק זה -
"הטרחה" - כוחות פנימיים, מומנטים, מאמצים, עיוותים והשפעות אחרות הנגרמים בשלד על-ידי עמסים;
"מעבדה מאושרת"-5 מכון התקנים הישראלי וכל מי שאישר הממונה על התקינה לפי סעיף 12(א) לחוק התקנים, התשי"ג-1953;
"מצב גבולי" - ההטרחה העלולה לפגוע במצבו התקין של שלד או במהותו של שלד בנין המיועד למטרה מיוחדת או לגרום לאבדן יציבותו, לשבר, לדפורמציה גבולית, לפגיעה באטימות מיכלי נוזלים, לאבדן מהותו של שלד המחסין חמרים רדיו-אקטיביים ולפגיעות אחרות כיוצא באלה;
"מקדם הבטחון" - המספר המתקבל מחילוקה של ההטרחה הגורמת למצב גבולי בהטרחה המתהווה על-ידי עמסים הפעולים על הבנין;
"קיר כפול דופן" - קיר הבנוי משתי דפנות וביניהן חלל אוויר;
"קיר מסיבי" - קיר הבנוי מחומר מוצק או מלבנים או מבלוקים מלאים;
"קיר נושא" - קיר המהווה חלק משלד;
"תסבולת" - הכוח הפנימי המקסימלי אשר יכול להתפתח בחתך, לרבות תסבולת חתך ( SECTION CAPACITY ) ותסבולת רכיב או מבנה;
"תסבולת רכיב או מבנה" - העומס המקסימלי אשר הרכיב או המבנה מסוגלים לשאת;
"תקרה הכוללת גופי מילוי מפח" - כל רצפה או תקרת צלעות או תקרת ערוגות מבטון מזוין, בעלת טבלה עליונה וטבלה תחתונה נושאת (חתך I), או טבלה תחתונה בלתי נושאת מסוג תקרת "רביץ" (חתך T), כאשר גופי המילוי של רצפה או תקרה כאמור, עשויים מפח גלי או מפח שטוח, בין שיש בהן את כל הרכיבים הנדרשים לפי תקן ישראלי, ת"י 466: חוקת הבטון, ובין אם חלקם או כולם חסרים.
סימן ב': שלד הבנין (תיקון: תש"ם)
5.02 שלד בנין ומקדם הבטחון (תיקון: תש"ם, תשס"ז) 29
(א) כל בנין יהיה בעל שלד.
(ב) שלד יתוכנן וייבנה באופן שתימנע פגיעה כלשהי במצבו התקין של הבנין, לרבות התהוות מצב גבולי.
(ג) מילוי הוראות סעיף קטן (ב) יובטח באמצעות מקדם הבטחון שנקבע בתקן, ובאין תקן - בחוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנידון שהוסמך לכך מטעם שר הפנים.
(ד) אם שלד הבנין בנוי מבטון לא מזויין, בטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום, הוא יתוכנן וייבנה בהתאם לתקן ישראל ת"י 466.
(ה) על אף האמור בפרט משנה (ד), על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות אלה:
(1) תיקון השלד יתוכנן ויבנה בהתאם למקדמי הבטיחות החלקיים לעומסים ולחומרים, הן לצורך חישוב תקרות הכוללות גופי מילוי מפח במצב גבולי של הרס, והן לצורך תכנון חיזוקן, כפי שנקבעו בתקן ישראלי ת"י 466 : חוקת הבטון, במהדורות אלה:
(א) חלק 1 - מהדורת יוני 1987;
(ב) חלק 2 - מהדורת ינואר 1979;
(ג) חלק 3 - מהדורת יולי 1987;
(2) תסבולת הגזירה לא תעלה על חוזקי הגזירה הנקובים בתקן ישראלי ת"י 466 במהדורות האמורות בפסקה (1); תסבולת הכפיפה תחושב על פי תקן ישראלי ת"י 466 העדכני;
(3) לצורך תכנון וחישוב התיקון תוזנח תרומת הבטון לקבלת כוחות הגזירה; רכיבי החיזוק המתוכנן לתקרה יישאו את מלוא ההטרחה לגזירה;
(4) חישוב הכוחות הפנימיים בתקרה הכוללת גופי מילוי מפח, ייעשה בשיטות פיסיקליות הנדסיות מהימנות ובהתאם להנחיות מהנדס הוועדה המקומית; לחישוב האמור יצורף טופס בדיקה לפי הנוסח שבנספח א' לסימן זה;
(5) בחישובי תסבולת גזירה או כפיפה של תקרה הכוללת גופי מילוי מפח ניתן להסתמך על תקנים או כללים אחרים, ובלבד שאושרו בידי שר הפנים או מי שמונה על ידו לשם כך.
5.03 שיטת בניה (תיקון: תש"ם, תשס"ה21)
שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה:
(1) החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על-ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חמרי הבניה;
(2) קיים ניסיון הנדסי לגבי השיטה המוצעת; באין ניסיון כאמור, ימציא מתכנן שלד הבנין חוות דעת של בעל הכשרה מקצועית מתאימה בענין הנדון שהסמיכו לכך שר הפנים, כי השיטה האמורה ראוייה לשימוש.
5.04 בדיקת ביסוס הבנין ושלדו (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשנ"ח)13
(א) הקרקע שבה יוקם הבנין תיבדק בהתאם לתקן ישראלי ת"י 940, הדן בביסוס לבנינים.
(ב) דוגמאות חומרי הבניה ומוצרי הבניה של השלד ייבדקו על ידי מעבדה מאושרת אשר תקבע את איכותם ואם נתקיימו לגביהם דרישות התקנים, להבטחת מילוי הוראות סעיף 5.02(ב), כלהלן:
(1) בשלד עשוי פלדה - התאמת כל המוצרים לדרישות ת"י 1225 חלק 1 - חוקת מבני פלדה, לענין צינורות פלדה למבנים - ת"י 1458, לענין פחי סיכוך צורתיים מפלדה - ת"י 1508, והתאמת ציפויים של רכיבי השלד למטרות הגנה מפני שריפה - ת"י 1733 חלק 1.2;
(2) בשלד עשוי בטון מזוין - התאמת הבטון ומרכיביו לדרישות ת"י 466 ולדרישות ת"י 118; לענין צמנט - ת"י 1, לענין אגרגאטים - ת"י 3, ולענין מוספים לבטון - ת"י 896. התאמת פלדה לזיון בטון לת"י 466, ת"י 580, ת"י 739 ות"י 893. התאמת פלדת דריכה לת"י 1735.
(3) סיכוך גגות קלים בהתאם לדרישות ת"י 1556.
(ג) נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי חומר אינו בהתאם לתקן -
(1) תודיע המעבדה המאושרת לועדה המקומית על הדבר לאלתר;
(2) תוך 7 ימים ימציא מבקש ההיתר לועדה המקומית חוות דעת של מתכנן שלד הבנין וחוות דעת של האחראי לביקורת בדבר איכות חומרי השלד הדרוש לפי סעיף 5.02(ב), לרבות הוראות בדבר אמצעים מתקנים; במידת הצורך ימסור מבקש ההיתר גם חוות דעת מאת מעבדה מאושרת בדבר ביסוס הבנין ושלדו המסתמכת על ניסוי העמסה לפי ת"י 252 ועל בדיקות השלד לפי ת"י 261 וחלק 6 ות"י 118.
(ד) רשאי המהנדס לפטור בעל היתר או מהנדס האחראי על ביצוע השלד מהחובה לקיים הוראות סעיפים קטנים (א)-(ג) אם קיימות לדעתו נסיבות מיוחדות מצדיקות.
5.05 חומרי בניה ושיטות פסולים (תיקון: תשס"ה21, תשס"ז) 29
(א) לא ייבנה שלד, כולו או מקצתו, מחומרים שאינם בהתאם לתקן; חומר בניה שאינו בהתאם לתקן יסולק מאתר הבניה.
(ב) לא ייבנה שלד על פי שיטת בניה שלא מתקיימות בה הוראות כל דין לרבות פרט 5.03.
(ג) נבנה חלק כלשהו מהשלד מחומרים שאינם בהתאם לתקן או על פי שיטת בניה שאינה ממלאת אחר הוראות כל דין - ייהרס השלד או יתוקן.
(ד) על תיקון שלד שבו תקרה הכוללת גופי מילוי מפח, יחולו הוראות פרט 5.02(ה).
5.06 עמסים (תיקון: תש"ם, תשמ"ג)6
(א) בחישובים הסטטיים יובאו בחשבון בנוסף למשקלו העצמי של הבנין העמסים והגורמים כלהלן:
(1) עומס שימושי המהווה את העומס הגדול ביותר העלול להיגרם עקב שימוש בבנין בהתאם לייעודו ובלבד שלא יפחת מהעומס שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412;
(2) עומס שלג על הגג שנקבע בתקן ישראלי ת"י 412;
(3) עומס כתוצאה מרוחות שנקבע בתקן ישראלי ת"י 414, כפי תיקונו בשנת 1982 פרט לבנין גבוה ורב-קומות שלגביהם ייערך חישוב עומס כאמור בסעיף 7.33.00;
(4) עומס כתוצאה מרעידת אדמה שחישובו יבוסס על תקן ישראלי ת"י 413;
(5) ההשפעה הדינמית של תנועת מכונות, מעליות, מנופים, כלי רכב וכיוצא באלה;
(6) העמסים העלולים לפעול על חלקי השלד בעת הקמת הבנין.
(ב) בכפוף לסעיף 5.06 (א) (6) תתוכנן שיטת בנייתו של שלד המבטיחה קיום הוראות סעיף 5.02 (ב).
5.07 צירוף עמסים בחישובים הסטטיים
(א) בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העמסים המפורטים בסעיף 5.06(א), הגורם להטרחה המקסימלית.
(ב) החישובים הסטטיים של גג לא יתבססו על הנחה שלפיה פועלים בעת ובעונה אחת עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם על-ידי שלג או עומס שימושי.
(ג) חישובים סטטיים לא יתבססו על הנחה לפיה עומס הנגרם מרוחות ועומס הנגרם מרעידת אדמה פועלים בעת ובעונה אחת.
5.08 עומס אפקי על מעקה (תיקון: תשמ"ב)
העומס האפקי על מעקה של מרפסת, של חדר מדרגות או של גג, ייקבע על פי החישובים שהוגשו על-ידי המהנדס האחראי על ביצוע השלד ובלבד שלא יפחת מהעומס הנקבע בתקן הישראלי ת"י 1142.
5.09 חובת שילוט לציון עומס שימושי מותר (תיקון תשס"ז) 29
עולה העומס השימושי על רצפה על חמש מאות קילוגרמים למטר מרובע, יוצב במקום בולט לעין שלט לציון העומס השימושי המותר על הרצפה האמורה.
נספח א' (תיקון: תשס"ז)
(פרט 5.02 (ה)(4))
טופס בדיקה מפורטת לצורך קבלת היתר בניה לתיקון תקרה הכוללת גופי מילוי מפח
גאומטריה כללית


הוגש
אם לא הוגש, הנימוק לכך
לא הוגש
הערות

מפתחים
(

(


המשכיות
(

(


כיווניות
(

(


קירות
(

(


כותרות עמודים
(

(


גאומטריה מקומית


הוגש
אם לא הוגש, הנימוק לכך
לא הוגש
הערות

נתוני חתכים
(

(


עומסים

משקל עצמי
(

(


עומס קבוע נוסף
(

(


עומס שימושי
(

(


חומרים


הוגש
אם לא הוגש, הנימוק לכך
לא הוגש
הערות

סוג הבטון
(

(


סוג הפלדה
(

(


תכניות


הוגש
אם לא הוגש, הנימוק לכך
לא הוגש
הערות

סידור צלעות
(

(


מיקום עמודים
(

(


קורות
(

(


חתכים מקומיים
(

(


דוח מיפוי מעבדה
(

(


תיאור המצב הכללי של התקרה הנבדקת:

אופן החישוב לתיקון התקרה:

תיאור שיטת החישוב:

תיאור כלי החישוב (תוכנות מחשב):

חתימת עורך החישוב הסטטי: __________________________

גאומטריה כללית


הוגש
אם לא הוגש, הנימוק לכך
לא הוגש
הערות

מפתחים
(

(


המשכיות
(

(


כיווניות (חד-כיוונית/ דו-כיוונית)
(

(


קורות (בולטות או שטוחות)
(

(


כותרות עמודים (בולטות או שטוחות)
(

(


גאומטריה מקומית


הוגש
אם לא הוגש, הנימוק לכך
לא הוגש
הערות

נתוני חתכים
(

(


תוצאות החישוב

מהלכי כוחות פנימיים (מומנטים, כוחות גזירה)

(


(


חישוב מאמצי גזירה באזור הסמכים

(


(


שקיעות
(

(


מסקנות וקביעת הצורך בחיזוק התקרה:



שיטת החיזוק


הוגש
אם לא הוגש, הנימוק לכך
לא הוגש
הערות

תיאור שיטת החיזוק מלווה בפרטים משורטטים
(

(


חישוב תרומת החיזוק להגדלת התסבולת לגזירה ולכפיפה


(



(


חתימת עורך החישוב הסטטי: __________________

סימן ג': איטום בנין נגד טחב ולחות
5.30 איטום נגד טחב ורטיבות
כל אימת שגבהו היחסי של נכס, שיפוע הקרקע שלו או כל גורם אחר בסביבה עלולים לגרום לחדירת מים ורטיבות לבנין ולהתהוות טחב בחלקי הבנין, יאוטם חלקו התחתון של הבנין למניעת חדירת מי גשם, מי תהום וזרמי מים תת-קרקעיים לתוכו.
5.31 (בוטל) (תיקון: תשמ"ז)
5.32 מניעת חדירת מים ורטיבות דרך קירות חיצוניים
קירותיו החיצוניים של בנין יתוכננו וייבנו באופן המונע חדירת מים ורטיבות לתוכו מבחוץ.
5.33 איטום בחמרים אספלטיים (תיקון: תשמ"ט)
(א) גגו של בנין, קירות ורצפות של המרתפים והמקלטים התת-קרקעיים ורצפות חדרי השירות למעט אלה שבקומה התחתונה, יאוטמו בחמרים אספלטיים.
(ב) טיב החמרים המתאימים ושיטת האיטום ייקבעו בידי עורך הבקשה או האחראי לביקורת, לפי הענין, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.
5.34 הרחקת מי הצפה
מרתף או מקלט תת-קרקעי שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והנמצא במקום שעלול להיות מוצף על-ידי מי תהום, מי גשם או דליפות מצנרת אספקת המים או מערכת ביוב, יצוייד במערכת שאיבה המסוגלת להסיר מעליו את מי ההצפה.
5.35 הפעלה אוטומטית של משאבות ניקוז
(א) במרתף של בנין רב-קומות או בנין המשמש להתקהלות ציבורית, שאינו מנוקז בדרך גרוויטציונית והמכיל גנרטורים, משאבות מים, או מכונות לאיוור, להסקה או להפעלת מעליות, יותקן תחת רצפתו בור אטום ובו משאבות ניקוז להסרת ההצפה מעליו.
(ב) משאבות הניקוז יופעלו באופן אוטומטי עם עליית פני המים במרתף לגובה העלול לסכן את פעולתם התקינה של הגנרטורים והמכונות האחרות שבמרתף.
5.36 נדבך ראש
(א) קיר הנמשך והעולה מעל פני גג יכוסה בנדבך ראש שמשטחו העליון יהיה משופע כלפי הגג.
(ב) נדבך ראש יהיה עשוי מחומר מגן אשר ימנע חדירת מים ורטיבות לקיר.
5.37 עובי קיר
בקביעת עביו של קיר יובאו בחשבון, בנוסף לחישובים הדרושים לקיום הוראות סעיף 5.02(ב), הדברים האלה:
(1) שיטת הבניה ותכונות חמרי הבניה;
(2) חמרי המליטה וציפוי הקיר;
(3) בידודו של הקיר נגד חום, קור, רטיבות ורעש.
5.38 חמרי בניה ומליטה
חמרי הבניה והמליטה לבניית קיר יהיו בהתאם לתקן.
5.39 בידוד תרמי (תיקון: תשס"א, (תיקון: תשס"ב-11)
(א) בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בניני מגורים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 חלק 1; של בתי ספר וגני ילדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 - חלק 2 של בניני משרדים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 חלק 3: בידוד תרמי של בנינים: בניני משרדים ושל בתי חולים יתוכנן ויבוצע בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1045 חלק 5 - בידוד תרמי של בנינים: בתי חולים.
(ב) בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנינים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה
מ"ר X מעלות צ
0.3 ווט
ובאזורים הרריים, בערבה ובעמק בית שאן, בידודם התרמי של אלמנטי המעטפת של בנידנים שאינם בניני מגורים, בתי ספר, גני ילדים, בניני משרדים או בתי חולים, יתוכנן ויבוצע כך שיבטיח כי ההתנגדות התרמית האופיינית המזערית שלהם תהיה
מ"ר X מעלות צ
0.7 ווט
5.40 בידוד אקוסטי (תיקון: תשנ"ו, (תיקון: תשס"ב-11)
(א) הבידוד האקוסטי בין חללי דירה אחת לחללי דירות אחרות בבניני מגורים, ובין חללים שבתוך הדירות לבין חדרי מדרגות וחדרי מכונות שבבניני מגורים יהיה בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1004 חלק 1 בידוד אקוסטי בבניני מגורים; קירות ותקרות (רצפות) בין דירות.
(ב) הבידוד האקוסטי של דלתות כניסה לדירות למגורים יהא בהתאם לת"י ת"י 1004 חלק 2 - בידוד אקוסטי בבניני מגורים: מכללי דלתות כניסה.
(ג) הבידוד האקוסטי בין חללים שבתוך הדירות לבין מערכת המעלית שבבניני מגורים יהיה בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1004 חלק 3 - בידוד אקוסטי בבניני מגורים: רעש ממעליות.
5.41 עובי קיר המפריד שתי יחידות דיור
(א) עביו של קיר המפריד בין שתי יחידות דיור והוא קיר מסיבי, יהיה 15 ס"מ לפחות.
(ב) עביו הכולל של קיר כפול דופן המפריד שתי יחידות דיור, יהיה 20 ס"מ לפחות.
5.42 פתחים בקיר כפול דופן המשמש קיר חיצון
(א) חודר פתח דרך קיר חיצון שהוא כפול דופן, יקושרו שתי דפנותיו בלבנים, חגורות בטון או חיזוקים מתכתיים.
(ב) המרחק בין חיזוקים מתכתיים כאמור לא יעלה על 90 ס"מ והמרחק בין החיזוק המתכתי הגבוה ביותר בקיר ובין משקוף הפתח לא יעלה על 30 ס"מ.
(ג) פתח כאמור יבודד באופן שיימנע רקבונם של משקופי החלון או הדלת שבפתח ותימנע חדירת רטיבות דרך המשקופים מצידו החיצון לצידו הפנימי של קיר כאמור.
5.43 חיצוב תעלה בשלד או בקיר לא נושא
(א) לא תחוצב תעלה בשלד של בנין אלא על פי אישור המהנדס האחראי על ביצוע השלד.
(ב) לא תחוצב תעלה בקיר שאינו קיר נושא אלא על פי אישור עורך הבקשה.
סימן ד' - עמידות אש של שלד הבנין
5.60 עמידות אש (תיקון: תשס"ח) 40
בעמידות האש של שלד הבניין יתקיימו דרישות סימן ב' בפרקג' לחלק ג'.
חלק ו' - אצירת אשפה וסילוקה מבניין (תיקון: תשס"ט) 34
סימן א' - פרשנות
6.01 הגדרות (תיקון: תשס"ט) 34
בחלק זה -
"ארובת אוויר" - צינור מוביל או מעבר המיועד להעברת אוויר, גזים ואדים;
"כלי אצירת אשפה אחר" - כלי אצירת אשפה בשיטות חדשות שונות מהמקובל, לרבות מכלי אשפה מוטמנים, מיתקן פינוי אשפה פניאומטי או כל מיתקן אחר;
"כלי אצירת פסולת למיחזור" - כלי אצירה להפרדת סוגי פסולת לצורכי מיחזור;
"מכל אשפה" - כלי אצירת אשפה דו-גלגלי בנפח שבין 120 ל-360 ליטרים;
"מכלית אשפה" - כלי אצירת אשפה על גלגלים בנפח שבין 1,200 ל- 1,700 ליטרים;
"מכולת אשפה" - כלי אצירת אשפה בנפח שבין 1,700 ל-32,000 ליטרים;
"מכולת דחס" - מכולת אשפה, בתוספת כלי קיבול ודחסן אינטגרלי, עם אפשרות לניתוקו מהמכולה;
"מצנח אשפה" - כלי קיבול המיועד להכנסת אשפה לצינור אשפה יבש ומוצמד אליו;
"עגלת אשפה" - כלי אצירת אשפה על גלגלים בנפח שבין 600 ל-1,200 ליטרים;
"צינור אשפה יבש" - צינור מאונך עם אפשרות הטיה בקצהו התחתון, לצורך שינוע אשפה מקומות עליונות בבניין למכולת אשפה, או מכלית אשפה, או עגלת אשפה שנפחה מעל 1,000 ליטרים.
סימן ב' - בחירת כלי אצירת אשפה, מבנה לריכוזם ואיתורו (תיקון: תשס"ט) 34
6.02 בחירת כלי אצירת אשפה (תיקון: תשס"ט) 34
(א) סוגי כלי אצירת אשפה וכמותם לבניין, ייקבעו בידי הרשות המקומית ויירשמו בתיק המידע, בהתחשב בתדירות הפינוי, לפי מפתחות, כדלקמן:
(1) דירת מגורים - נפח של 60 ליטרים ליום ליחידת דיור, נפח כלי אצירה מינימלי למבנה 240 ליטרים;
(2) משרדים ותעסוקה - נפח של 1 עד 1.5 ליטרים ליום למטר מרובע עיקרי;
(3) תעשיה קלה ומלאכה - נפח של 4 עד 6 ליטרים ליום למטר מרובע עיקרי;
(4) מסחר למעט מרכול - נפח 4 ליטרים ליום למטר מרובע עיקרי;
(5) במבנים למסחר או תעסוקה, שבהם עסקים המרכזים אריזות, רשאית הרשות המקומית לדרוש התקנת מכבש לאריזות, אם לא נדרשה מכולת דחס;
(6) למבנים אחרים - על פי ניתוח הנדסי שיוגש בידי המבקש, באישור המהנדס.
(ב) ברשות מקומית שמקיימת איסוף לצורכי מיחזור, ניתן להפחית את הכמויות מהמפתחות האמורים.
(ג) שימוש במכולת דחס ככלי אצירה, מאפשר הפחתת נפח המכולה לכדי 50% .
(ד) לכלי אצירת אשפה ייבנה מבנה שיאפשר את הצבתו ותפעולו; מבנה הריכוז של כלי אצירת אשפה ייבחר מתוך הרשימה שלהלן, כאשר בחירת סוג המבנה, תהא לפי הטבלה שבפרט משנה (ט):
(1) משטח רצפה ומסתור לכלי אצירת אשפה;
(2) ביתן חיצוני מקורה לכלי אצירת אשפה;
(3) חדר, בקומת קרקע או המרתף, לכלי אצירת אשפה;
(4) מיתקן אחר לפי דרישת ואישור הרשות המקומית, בהתאם לשיטות הפינוי הנהוגות בה.
(ה) מיקום מבני ריכוז כלי אצירת אשפה, והגישה אליהם ומהם לרכב הפינוי, יהא בהתאם למפורט בטבלה שבפרט משנה (ט).
(ו) מיתקן אשפה יופרד מריכוז מכלי גז או ממכל גז טמון, באמצעות קיר הפרדת אש או בהפרדת מרחק מזערי של 3 מטרים.
(ז) דרך לרכב פינוי מכולת אשפה או מכולת דחס תאפשר תמרון והתיישרות רכב הפינוי בהמשך לציר אורך המכולה; רוחב דרך לרכב פינוי לא יפחת מ-4 מטרים רדיוס לציר הדרך 12 מטרים.
(ח) דרך גישה מתא אשפה לרכב פינוי אשפה תהיה על ידי שביל מרוצף או יצוק, ברוחב 1.3 מטרים לפחות.


(ט) טבלת סיווג מבנים ואופי שבילי פינוי בהתאם לכלי אצירת אשפה -

סוג מיבנה המיתקנים







כלי אצירת אשפה


חדר בקומת קרקע או מרתף




ביתן




מסתור
מרחק בין דלת ממבואת הכניסה לבניין לפתח מבנה האצירה

שביל פינוי מרוצף או סלול בשיפוע מרבי, בלא מדרגות

מרחק מרבי בין דלת למבנה אצירה לרכב פינוי

מכל אשפה
+
+
+
75 מטרים
5%
40 מטרים

עגלת אשפה
+
+
+
75 מטרים
3%
25 מטרים

מכלית אשפה ומכולת אשפה
+
+
+
100 מטרים
15%
צמוד

מכולת דחס
+
+
+
100 מטרים
15%
צמוד

כלי אצירת אשפה אחר



בהתאם להנחיות הרשות המקומית, תוך ציון פרטים נדרשים בתיק המידע להיתר
100 מטרים
15%
7 מטרים או בהתאמה לכלי, על פי הרשות המקומית

כלי לאצירת פסולת למיחזור

בהתאמה לסוגי הכלים לעיל
בהתאמה לסוגי הכלים לעיל
בהתאמה לסוגי הכלים לעיל

סימן ג' - תכנון וגימור מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה (תיקון: תשס"ט) 34
6.03 מבנה אחסון כלי אצירת אשפה (תיקון: תשס"ט) 34
(א) מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה יוצב בתחום הנכס, למעט באזורים עם מבנה טופוגרפי משופע, כאשר נדרשת הקמת מבנה ריכוז אשפה משותף בעבור כמה בניינים.
(ב) מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה יתוכנן וייבנה בהתאמה למפרטים, בהתאם לסוג המבנה, כמתואר בטבלה שבפרט 6.12 .
6.04 מידות מבנה לאחסון כלי אשפה (תיקון: תשס"ט) 34
(א) מידות מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה יאפשרו הצבה ותפעול של כלי האשפה, על פי גודלם וכמותם, תוך מתן אפשרות גישה והשלכת פסולת אליהם ואפשרות להוצאתם ממבנה האחסון בלא צורך בהזזת כלים סמוכים.
(ב) במבנה למכולת אשפה או למכולת דחס, יישמר מעבר ברוחב מטר אחד לפחות, לאורך צלע קצרה אחת וצלע ארוכה אחת של המכולה.
6.05 אוורור (תיקון: תשס"ט) 34
(א) ביתן אשפה או חדר אשפה בתחום הבניין יאווררו באופן טבעי באחת מהשיטות האלה:
(1) שני פתחי אוורור צמודי תקרה בקירות שונים של המבנה; שטחם הכולל של פתחי האוורור יהיה 5% לפחות משטח הביתן או חדר האשפה;
(2) פתח אוורור אחד סמוך לרצפה בשטח שלא יפחת מ-2% משטח הביתן או החדר, וארובת אוורור בתקרה ששטחה לא יפחת מ-300 סנטימטרים רבועים;
(3) אוורור מכני, ובלבד שארובת אוויר תצא אל מחוץ לקירות מבנה אחסון כלי אצירת אשפה;
(4) אוורור מכני לעבר גג הביתן או גג הבניין שבו מצוי חדר האשפה.
(ב) פתחי אוורור בחדר אשפה כאמור בפרט משנה (א)(1), (2) או (3) יותקנו כך שיימצאו במרחק של 1.5 מטרים לפחות פנימה מקיר חיצון של הבניין שבו יש פתחים.
6.06 תאורה (תיקון: תשס"ט) 34
בכל מבנה לאחסון כלי אצירת אשפה ובמסלול הגישה אליו יותקנו נקודות תאורה שיאפשרו שימוש במבנה בשעות חשיכה; במבנה מסוג מסתור ניתן להתקין את נקודת התאורה גם בסביבתו, ובלבד שיתאפשר שימוש סביר במסתור בשעות החשיכה.
6.07 מרחק משכנים או מדיירים (תיקון: תשס"ט) 34
פתחי האוורור או הכניסה למבנה אחסון כלי אשפה יהיו מרוחקים מחלון, דלת ומרפסת מגורים ברדיוס של 3 מטרים לפחות.
6.08 ברז שטיפה וניקוז (תיקון: תשס"ט) 34
(א) בתחום מבנה לאחסנת כלי אצירת אשפה, או בקרבתו, יותקן ברז מים ונקודת ניקוז; אם קיים ברז המים בסמוך למבנה האמור, תותקן נקודת ניקוז נוספת בתוך המבנה; במבנה למכולת אשפה או מכולת דחס, תותקן תעלת ניקוז עם רשת, למניעת גלישת נוזלים מחוץ למבנה.
(ב) לא נדרש סידור ניקוז לברז המותקן בתחום הגינה בעבור ובסמוך למכל אשפה בודד.
6.09 פרטי מסגרות (תיקון: תשס"ט) 34
(א) במבנה מסוג מסתור ניתן לסגור את פתח הכניסה בשער מתכת בגובה קירות המסתור.
(ב) במבנה מסוג ביתן אשפה או חדר אשפה בתחום הבניין יש להקים דלת פח רפפות או אטומה עם מנגנון סגירה עצמית ומשקוף להגנה על כל רוחב הקיר או זוויתני הגנה.
(ג) בפתחי האוורור יש להתקין סבכה, סורגים או תריסי רפפה; כל פרטי המסגרות שאינם אטומים, יכוסו ברשת בלתי מחלידה, מונעת חדירת חרקים.
6.10 גימור קירות חיפוי (תיקון: תשס"ט) 34
במבנה מסוג מסתור יבוצע גימור בחיפוי רחיץ לכל גובה קירותיו; במבנה למכלי אשפה או עגלות אשפה יבוצע חיפוי רחיץ לגובה 1.8 מטרים לפחות; במבנה למכלית אשפה או למכולות אשפה או מכולות דחס יבוצע חיפוי לגובה 3 מטרים לפחות; ואולם במסתור למכל אשפה או עגלת אשפה ניתן לבצע גם גימור בקירות בטון, ובלבד שיהיה יצוק וחלק, או טיח צמנטי בכל השטח הפנימי של קירות המבנה.
6.11 גימור רצפה (תיקון: תשס"ט) 34
(א) בביתן אשפה ובחדר אשפה יבוצע גימור רצפת בטון יצוקה חלקה בשיפוע קל לעבר פתח המבנה, או בשיפוע לעבר נקודת ניקוז בתחום המבנה; אם חדר האשפה נמצא מעל חלקי בניין אחרים, איטום יבוצע לפני שכבת הריצוף או היציקה הסופית; ואולם בביתן אשפה או בחדר אשפה המיועדים למכל אשפה או עגלת אשפה, יותקן ריצוף רחיץ, (מסוג טרצו, קרמיקה או בדומה לכך) בדרגת החלקה R10 לפחות, עם שיפועים לעבר נקודת ניקוז בתחום המבנה.
(ב) במבנה מסוג מסתור המיועד למכל אשפה או עגלת אשפה גימור הרצפה יהיה אחד מן הגימורים המנויים בפרט משנה (א).
6.12 טבלת דרישות ממבני אצירת אשפה (תיקון: תשס"ט) 34
במבנים לאצירת אשפה יתקיימו דרישות אלה:

סוג מבנה


כלי אשפה

מידת גובה מינימלית

רוחב המעבר החופשי בפתח
אמצעי הגנה על קירות ושינוע

מסתור
מכל אשפה או עגלת אשפה
גובה קירות מסתור לכלי אצירת אשפה יהיה 0.1 מטרים לפחות מעל מפלס הגובה העליון של כלי אצירת האשפה ובהתאמה לפרט 4.09(5) בחלק ד' - בניה במרווחים ומעבר לקו רחוב; קיר במסתור בקו גבול עם נכס מגורים שכן, יבוצע בגובה 1.5 מטרים לפחות
רוחב המעבר החופשי בפתח, לצורך הוצאת כלי אצירת האשפה יהיה 0.4 מטרים מעל לרוחב כלי האצירה ולא יפחת מ-1.1 מטרים
יותקן צינור הגנה סביב קירות מבנה ריכוז כלי האצירה, למניעת היפגעות חיפויים על ידי כלי האצירה


מכולה ומכולת דחס

רוחב המעבר החופשי בפתח מבנה למכולת אשפה או מכולת דחס יהיה 4 מטרים לפחות; נוסף על כך תותקן דלת שירות אשר תאפשר מעבר חופשי ברוחב של 0.9 מטרים לפחות, ניתן לבצעה כדלת משולבת בדלת הגדולה; דלת שירות הממוקמת מהמבואה או מחלל סגור פנימי תהא דלת אש.
לצורך שינוע מכולת אשפה ומכולת דחס יותקנו שני מובילי פלדה ומעצור, לפי הוראות היצרן, ברצפת מבנה האצירה או בניית מדרכה מובילה בהתאם לדרישות הרשות המקומית

ביתן אשפה
מכל אשפה או עגלת אשפה
2.05 מטרים
רוחב המעבר החופשי בפתח, לצורך הוצאת כלי אצירת האשפה, יהיה 0.4 מטרים מעל לרוחב כלי האצירה ולא יפחת מ-1.1 מטרים
יותקן צינור הגנה סביב קירות מבנה ריכוז כלי האצירה, למניעת היפגעות חיפויים על ידי כלי האצירה;


מכלית אשפה או מכולת אשפה או מכולת דחס
3.5 מטרים; אם מרווח התמרון לפני ביתן אשפה או חדר אשפה מחייב העלאת מכולת האשפה עוד בתחום הביתן או החדר, אזי יש לבצע גובה נטו של 4 מטרים לפחות בתוך הביתן או החדר, בעבור מכולת אשפה של 10,000 ליטרים וגובה 5.1 מטרים בעבור מכולות שנפחן מעל ל-10,000 ליטרים

רוחב המעבר החופשי בפתח מבנה למכולת אשפה או מכולת דחס יהיה 4 מטרים לפחות; נוסף על כך תותקן דלת שירות אשר תאפשר מעבר חופשי ברוחב 0.9 מטרים לפחות; ניתן לבצעה כדלת משולבת בדלת הגדולה; דלת שירות הממוקמת מהמבואה או מחלל סגור פנימי תהא דלת אש
לצורך שינוע מכול אשפה ומכולת דחס יותקנו שני מובילי פלדה ומעצור, לפי הוראות היצרן, ברצפת מבנה האצירה או בניית מדרכה מובילה בהתאם לדרישות הרשות המקומית



סוג מבנה


כלי אשפה

מידת גובה מינימלית

רוחב המעבר החופשי בפתח
אמצעי הגנה על קירות ושינוע

חדר אשפה בתחום הבניין
מכל אשפה או עגלת אשפה
2.05 מטרים
רוחב המעבר החופשי בפתח, לצורך הוצאת כלי אצירת האשפה יהיה 0.4 מטרים מעל לרוחב כלי האצירה ולא יפחת מ-1.1 מטרים
יותקן צינור הגנה סביב קירות מבנה ריכוז כלי האצירה, למניעת פגיעת חיפויים על ידי כלי האצירה


מכלית אשפה או מכולת אשפה או מכולת דחס
3.5 מטרים וגובה מעל 4.5 מטרים מחוץ לדלת; אם מרווח התמרון לפני ביתן אשפה או חדר אשפה מחייב העלאת מכולת אשפה עוד בתחום הביתן או החדר, אזי יש לבצע גובה נטו של 4 מטרים לפחות בתוך הביתן או החדר, בעבור מכולת אשפה של 1,000 ליטרים ובעבור מכולות. אשפה שנפחה מעל ל-10,000 ליטרים
רוחב המעבר החופשי בפתח מבנה למכולת אשפה או מכולת דחס יהיה 4 מטרים לפחות; נוסף על כך תותקן דלת שירות שתאפשר מעבר חופשי ברוחב 0.9 מטרים לפחות; ניתן לבצע כדלת משולבת בדלת הגדולה; דלת שירות הממוקמת מהמבואה או מחלל סגור פנימי תהא דלת אשר
לצורך שינוע מכולת אשפה ומכולת דחס יותקנו שני מובילי פלדה ומעצור, הוראות היצרן, ברצפת מבנה האצירה או בניית מדרכה מובילה בהתאם לדרישות הרשות המקומית


6.13 מיתקני תברואה במבנים לריכוז כלי אצירת אשפה (תיקון: תשס"ט) 34
(א) מיתקני התברואה במבנים לריכוז כלי אצירת אשפה, יהיו בהתאם לדרישות המפורטות בתקן ישראלי ת"י 1205.1 - התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם - מערכות שרברבות: מערכות אספקת מים קרים וחמים, ותקנות והנחיות משרד הבריאות.
(ב) בביתני אשפה וחדרי אשפה המרכזים כמויות גדולות של אשפה אורגנית, דוגמת מרכזי מסחר או מלונות, ניתן להתקין מיזוג אוויר ולא תריסי אוורור או אוורור מכני.
סימן ד' - העברת אשפה מקומות הבניין לחדר אשפה בקומת קרקע (תיקון: תשס"ט) 34
6.14 העברת אשפה מהקומות לחדר אשפה (תיקון: תשס"ט) 34
בבנייני מגורים רבי קומות שבהם מעל 60 יחידות דיור בכניסה משותפת, ובבניינים שבהם מרוכזת אשפה בקומות שמעל חדר אצירת האשפה, רשאית הוועדה המקומית לדרוש, בעקבות שיטת הפינוי והתפעול או השימוש המיוחד, הצבת מכולת אשפה בחדר בקומת הקרקע או המרתף, ובתנאי שיותקנו בבניין אחד מאלה:
(1) צינור אשפה יבש ומצנחי אשפה;
(2) מעלית בעלת אוורור מכני, שקירותיה ורצפתה יצופו בחומר קל לניקוי.
6.15 צינור אשפה יבש (תיקון: תשס"ט) 34
צינור אשפה יבש ייבנה בתנאים האלה:
(1) מחומרים בלתי דליקים אשר אינם מעבירים רטיבות, ואינם סופגים נוזלים;
(2) החתך הפנימי יהיה עגול ובעל קוטר של 0.5 מטרים לפחות;
(3) שטחו הפנימי יהיה חלק והצינור כולו בלא בליטות, זוויות או למדים, פרט לחלקו התחתון ומעל למצנח העליון; זווית שיפוע חלקו התחתון של צינור אשפה יבש תהיה 450 לפחות ביחס לרצפת חדר האשפה, להבטחת מעבר האשפה לכלי האשפה המוצב תחתיו;
(4) צינור אשפה יבש יאוורר באמצעות ארובת אוורור, כמתואר בפרט 6.17(ב), ובקצהו התחתון יותקן סגר לסגירת מוצאו בשעת החלפת כלי אצירת האשפה המוצבים תחתיו; תובטח החלפת אוויר של 20 פעמים בשעה לפחות;
(5) בקומה שמעל למצנח האשפה העליון יותקן מעל צינור אשפה יבש מיתקן מכני עם מברשת ניקוי ומכל טפטוף מים וחומרי ניקוי וחיטוי.
6.16 מנצח אשפה (תיקון: תשס"ט) 34
מצנח אשפה ייבנה בהתאם לתנאים האלה:
(1) מצנחי אשפה ייבנו ויוצמדו לצינור אשפה יבש, בגובה 0.7 מטרים לפחות מעל הרצפה, כך שתתאפשר הכנסת אשפה לצינור ובלי שחיבור מצנח האשפה לצינור היבש ייצור בליטות שימנעו את מעבר האשפה; המרחק בין דירה למצנח האשפה הקרוב לא יעלה קומה אחת;
(2) לדלת מצנח האשפה תחובר דלת סגירה זמנית כך שבזמן פתיחתה ייסגר הפתח לצינור האשפה היבש; הדלת תהא אטומה כלפי מצנח האשפה ומנגנון הדלת לא יאפשר את פתיחתה מאליה; רוחבו של החתך הפנימי של דלת המצנח יהיה 0.25 מטרים ואורכו - 0.35 מטרים;
(3) לא יותקן מצנח במקום המשמש להחסנתם או למכירתם של מצרכי מזון;
(4) בדירת מגורים יותקן מצנח אך ורק במרפסת המטבח;
(5) מצנח האשפה ימוקם בחדר סגור בדלת אש, החדר יאוורר באמצעות פיר מאסף לעבר גג הבניין, קירות החדר יחופו באריחי קרמיקה רחיצים לגובה 1.5 מטרים לפחות; רצפת החדר תהא מרוצפת.
6.17 ארובת אוורור בחדר אשפה בעל צינור אשפה יבש (תיקון: תשס"ט) 34
(א) חדר אשפה שאליו מוביל צינור אשפה יבש ייבנה בהתאם להוראות המפורטות בסימן ג' בשינויים המחויבים לפי העניין.
(ב) לחדר אשפה כאמור ישמש צינור האשפה היבש גם כארובת אוורור, ויתמלאו לגביה התנאים האלה:
(1) הקצה העליון של צינור האשפה היבש יסתיים בארובת אוורור ששטחה הפנימי יהיה חלק ובעל חתך של 175 סנטימטרים רבועים לפחות (קוטר "6);
(2) פתחה העליון יהיה מוגן בפני חדירת גשם;
(3) הגובה של פתחה העליון מעל משקוף החלון הקרוב ביותר בבניין יהיה מטר אחד לפחות, ולגבי גג ששטחו מיועד לשימוש בני אדם 2.3 - מטרים לפחות מעל מישור הגג.
חלק ז': הוראות מיוחדות בנוגע לבנין גבוה, לבנין רב-קומות ולבנינים אחרים
סימן א': פרשנות (תיקון: תש"ם, תשס"ח) 40
7.00.01 הגדרות (תיקון: תש"ם, תשמ"ד, תשמ"ט, תשס"ז) 31
בחלק זה -
"שלד" - כמשמעותו בתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), התשכ"ח-1968.
7.00.02 תחולה (תיקון: תשמ"ט, תשנ"א, תשס"ח)7, 40
הוראות סימנים א', ט"ז ו-י"ז יחולו על בנין גבוה ובנין רב-קומות בלבד, זולת אם נאמר אחרת בחלק זה או בחלק י"ז.
סימן ב': דרך גישה וחלונות בבנין גבוה או בבנין רב-קומות (בוטל) (תיקון: תשס"ח) 40
סימן ג': חדרי מדרגות ופרוזדורים (בוטל) (תיקון: תשס"ח) 40
סימן ד': הפרדה בין קומות השירותים ובין יתר חלקי הבנין
(בוטל) (תיקון: תשס"ח) 40
סימן ה': גגו של בנין גבוה או רב קומות
7.00.80 צורת הגג
(א) גגו של בנין גבוה או רב-קומות יהיה שטוח או בעל שיפוע קל שאינו עולה על 10%.
(ב) הוראות -
- סעיף קטן (א) לא יחולו על גגות מגדלים או בנינים שבנייתם מותרת מעל מפלס הגג כמפורט בסעיף 7.00.81.
7.00.81 בניה מותרת על מפלס הגג (תיקון: תשנ"ו)10
(א) בנייתם של אלה מותרת מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב-קומות -
(1) המשך חלל חדר המדרגות;
(2) חדר מכונות להפעלת מעלית;
(3) חדר מכונות להפעלת איוור ומיזוג אוויר ותאים למפוחי אוויר;
(4) מאגרי מים;
(5) תא מצנח האשפה וכלי ניקויו.
(ב) בנייתם של הבנינים המפורטים בסעיף קטן (א) לא תותר אלא אם יתקיימו תנאים אלה:
(1) שטחם הכולל לא יעלה על 25% משטח הגג;
(2) איתורם לא יפגע לדעת הועדה המקומית בצורת הגג.
(ג) על אף האמור בסעיף זה, על בניה למגורים בלבד, מעל מפלס הגג בבנין גבוה או בבנין רב-קומות יחולו ההוראות המיוחדות שבסעיף 7.00.83.
7.00.82 מעקה הגג (תיקון: תשמ"ב, תשנ"ט)
על אף האמור בסעיף 3.91 יוקף בכל מקרה הגג של בנין גבוה ושל בנין רב-קומות מעקה בהתאם לת"י 1142.
7.00.83 בניה למגורים מעל מפלס הגג בבנין קיים (תיקון: תשנ"ו, תשס"ח, תשס"ט)10, 40, 44
בבנייה מעל למפלס הגג בבניין קיים יתקיימו דרישות סימן ל' בחלק ג'.
7.00.84 (בוטל) (תיקון: תשס"ח) 40
סימן ו': מעליות (בוטל) (תיקון: תשס"ח) 40
סימן ז' : שלד הבנין (תיקון: תש"ם)
7.30.00 תחולה
(א) הוראות חלק ה' המתייחסות ליציבות שלד הבנין, לתכניות קנוסטרוקציה ולחישובים סטטיים יחולו לגבי בנין גבוה ורב-קומות, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ב) הוראות סימן זה יחולו לגבי -
(1) בנין רב-קומות;
(2) בנין גבוה שגבהו מעל רצפת הקומה הנמוכה ביותר או מעל פני הקרקע הנמוכים ביותר שלידו עולה על 20.00 מטרים;
(3) בנין שהיחס בין גבהו לרחבו הממוצע עולה על 2:1.
7.31.00 חישובים סטטיים
בכפוף לתקנות התכנון והבניה (חישובים סטטיים ותכניות קונסטרוקציה), תשכ"ח-1968, יכללו החישובים הסטטיים של בנין כאמור בסעיף 7.30.00 (ב) את כל העמסים והכוחות הפועלים על הבנין ועל חלק מחלקיו, הכל בהתאם לייעוד הבנין.
7.32.00 עמסים אנכיים
(א) העמסים האנכיים הפועלים על בנין כאמור ועל חלק מחלקיו יחושבו בהתאם לתקן ישראלי ת"י 412.
(ב) הפחתתו של העומס השימושי בחישוב העמודים והיסודות של הבנין תיערך בהתאם לתקן האמור.
(ג) תקרות בנינים תת-קרקעיים המשמשות למכבי-אש כגישות לקירות חוץ או כמדרכה או מעבר לכלי רכב, תשאנה עומס מחולק של 1.0 טון למטר מרובע או עומס מרוכז של 5.0 טון מגלגל של כלי רכב, הכל לפי העומס הגדול.
7.33.00 עומס הרוח
(א) חישוב עצמתם של כוחות הרוח הפועלים על בנין כאמור ייערך בהתאם לתקן ישראלי ת"י 414.
(ב) בחישוב העומס העלול להיגרם על-ידי כוחות הרוח הפועלים על בנין כאמור בעל מבנה, צר, יובא בחשבון גורם דינמי (להלן - מקדם דינמי - CD) שבו יוכפל העומס כאמור בסעיף קטן (א) וייערך החישוב לפי הפירוט כדלקמן:
(1) H מסמן את גבהו הכללי של הבנין לרבות יסודותיו, בהתאם לציור ונמדד במטרים;
S מסמן את השטח הצר ביותר של המחצית התחתונה של הגובה האמור, בהתאם לציור, ונמדד במטרים מרובעים;












7.34.00 עומס הנגרם על-ידי רעידת אדמה
חישוב העומס העלול להיגרם על-ידי רעידת אדמה ייערך בהתאם להוראות המפורטות בסעיף 5.06 (א) (4).
7.35.00 עומס מקסימלי
(א) חישוב יציבות השלד על חלקיו יכלול העמסות אלה:
(1) ההעמסה האפקית עקב רוח או רעידת אדמה הגורמת למאמצים מקסימליים, בהנחה שהכוחות האפקיים עלולים לתקוף בכל כיוון שהוא;
(2) לעומס העלול להיגרם על-ידי רעידת אדמה ייווסף אותו חלק מהעומס השימושי המוגדר בתקן;
(3) לעומס העלול להיגרם על-ידי כוחות הרוח ייווסף העומס השימושי או אותו חלק ממנו הגורם יחד עם שאר העמסים למאמצים מקסימליים.
(ב) בחישוב יציבות השלד על חלקיו לא יצורפו העומס העלול להיגרם על-ידי כוחות הרוח והעומס העלול להיגרם עקב רעידת אדמה.
7.36.00 הקשחת השלד
בבנין כאמור בסעיף 7.30.00 (ב) תתוכנן מערכת אלמנטים מקשיחים הן במישורים אפקיים והן במישורים אנכיים, המסוגלים לשאת את כל העמסים האפקיים המפורטים בסעיף 7.35.00.
7.37.00 אלמנטים מקשיחים אנכיים
(א) ואלה האלמנטים המקשיחים האנכיים המסוגלים לשאת את ההטרחה הנובעת מהעומס המקסימלי כמפורט בסעיף 7.35.00:
(1) קירות בודדים;
(2) קירות במערכות;
(3) מסגרות קשיחות;
(4) מסבכים אנכיים.
(ב) בחישוב הכוחות הפועלים על האלמנטים המקשיחים האמורים תובא בחשבון האכסנצנטריות של הכוחות התוקפים ביחס למרכז הקשיחות, והאכסצנטריות האמורה לא תהיה קטנה מ-5% מאורך ציר הבנין הניצב לכיוון פעולת העומס האפקי.
7.38.00 נשיאת מאמצים מסביב לפתחים בקיר המשמש אלמנט מקשיח
(א) בקביעת קשיחות קיר מסיבי המשמש כאלמנט מקשיח יובאו בחשבון מידות הפתחים שבו אם ארכם גדול מ-4/1 אורך הקיר וגבהם עולה על 1/4 גובה הקומה.
(ב) המהנדס האחראי לביצוע השלד יתכנן את נשיאת כל המאמצים מסביב לפתח האמור.
7.39.00 דיאפרגמות אפקיות
(א) תקרות הביניים בבנין כאמור בסעיף 7.30.00 (ב) ישמשו כדיאפרגמה קשיחה המעבירה את העומס האפקי אל האלמנטים האנכיים בכל קומה.
(ב) התקרות האמורות ישאו את כל כוחות הגזירה והמומנטים המתעוררים בהן עקב הכוחות האפקיים, על-ידי שימוש באמצעים אלה:
(1) תקרה מסיבית או הוספת צלעות מחלקות בתקרת צלעות;
(2) עיבוד פרטי החיבורים בין הקירות המקשיחים ובין התקרה הבולטת מעבר להם באופן שהתקרה תוכל לשאת גם את כוחות הפיתול שיתעוררו שם;
(3) בתקרת צלעות תוצק פלטת בטון עליונה, זולת אם לפי החישובים הסטטיים מסוגלות הצלעות לבדן לשאת את ההטרחה הנובעת מהיות התקרה דיאפרגמה אפקית.
(ג) בתקרות המורכבות מאלמנטים טרומיים יש להבטיח העברת הכוחות בין הדיאפרגמות האפקיות ובין האלמנטיים המקשיחים.
7.40.00 דפורמציות
(א) המהנדס האחראי לביצוע השלד יחשב את ההזזה האפקית המקסימלית של הפינה העליונה של הבנין כאמור בסעיף 7.30.00 (ב) עקב העומס האפקי המקסימלי.
(ב) בחישוב ההזזה האמורה תובא בחשבון גם שקיעה אלסטית של קרקע היסוד עקב ההעמסה האפקית.
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על בנין כאמור המבוסס על סלע שמאמצו המותר עולה על 8 ק"ג/סמ"ר.
(ד) שיעור ההזזה האפקית המקסימלית המותר לא יעלה על 1/2000 מגובה הבנין.
(ה) שיעור ההזזה היחסית המקסימלית בין שתי תקרות סמוכות בפינות העליונות שלהן, לא יעלה על 1/1000 מגובה הקומה שביניהן.
7.41.00 יציבות נגד הפיכה
בשלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00 (ב) לא יעלה המומנט המהפך עקב העומס האפקי המקסימלי על 2/3 מהמומנט המייצב עקב המשקל העצמי בלבד.
7.42.00 חישוב השלד (תיקון: תש"ם)
(א) בכפוף לאמור בחלק ה', לא ייבנה שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00 (ב), אלא מבטון מזויין, בטון דרוך, בטון טרום או קונסטרוקציה פלדה.
(ב) שלד כאמור בנוי מבטון מזויין, בטון דרוך ובטון טרום יחושב כמפורט בסעיף 5.02.
(ג) שלד כאמור בנוי מקונסטרוקצית פלדה יחושב בהתאם לתקן.
7.43.00 הגנה על שלד מקונסטרוקצית פלדה (תיקון: תש"ם, תשנ"ב)7
(א) שלד מקונסטרוקצית פלדה יצופה ציפוי מגן נגד אש (להלן - ציפוי), שיהיה עמיד למשך זמן כדלקמן:
(1) הציפוי עם שלד מקונסטרוקצית פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של 3 שעות לפחות;
(2) על אף האמור בפסקה (1) הציפוי עם שלד של תקרות וקירות פלדה יהווה אלמנט עמיד אש של שעתיים לפחות;
(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2) הציפוי עם שלד מקונסטרוקצית פלדה במרתף הבנין יהווה אלמנט עמיד אש של 4 שעות לפחות.
(ב) הציפוי האמור בסעיף זה ייעשה בדרכים אלו:
(1) עמודי פלדה יצופו מסביב באחד מחמרים אלה: בטון, בטון קל, לבני סיליקט, בלוקי בטון, בלוקי גבס, טיח או חומר בידוד אחר שאושר על-ידי מעבדה מוכרת כמשמעותה בסעיף 5.01 ויבטיח את עמידות אש הנדרשת;
(2) אם הציפוי עשוי מחומר העלול להתקלף, יחוזק החומר ברשת פלדה שעל גביה חישוקים בחוטי פלדה.
(ג) לא יהיו פתחים בציפוי העמודים; חללים הנוצרים בפנים העמוד עקב הציפוי, יופרדו לפחות בין קומה לקומה או בכל 4.00 מטרים גובה.
(ד) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), בבנין שישמש לפי האמור בהיתר הבניה בעיקר מגורים, הזמן שבו חייב שלד מקונסטרוקצית פלדה על ציפויו להיות עמיד אש, יהא הזמן שנקבע בנספח לסימן זה.
(2) סעיף קטן זה יחול על כלל הבנינים הנועדים כאמור לשמש בעיקר מגורים, וההגבלות לתחולתו של סימן זה שבסעיף 7.30.00(ב), לא יחולו.
(3) לענין סעיף קטן זה, "שלד" - לרבות אותם חלקי הבנין, מקונסטרוקצית פלדה על ציפוייהם, שאינם נושאים ומעבירים עומסים מכל סוג לקרקע הנושאת את הבנין והדרושים להבטחת יציבותו.
7.44.00 שלד מאלמנטים טרומיים
לא ייבנה שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00 (ב) מאלמנטים טרומיים אלא אם יתמלאו תנאים אלה:
(1) האלמנטים הטרומיים יהיו מסוגלים לשאת את ההטרחות המוטלות עליהם;
(2) בכפוף לאמור בסעיפים 7.36.00, 7.37.00 ו-7.39.00, תובטח העברת מלוא הכוחות על-ידי החיבורים המחברים את האלמנטים הטרומיים.
7.45.00 חיזוק השלד לשעת חירום
ואלה אמצעי הבטיחות שיינקטו להגדלת כושר עמידתו של שלד בנין כאמור בסעיף 7.30.00 (ב) נגד הדף אוויר וחדירת רסיסי פצצות בשעת חירום:
(1) קירות מסיביים, הן פנימיים והן חיצונים, במספר רב;
(2) חיזוק התקרות על-ידי הגדלת עביין.
7.46.00 חיזוק התקרות (תיקון: תש"ם)
(א) חיזוק התקרות, לענין סעיף 7.45.00 (2) בבנין אשר שטח פתחי חלונותיו פחות מ-20% משטח קירותיו החיצוניים, יכול שיבוצע באחת הדרכים כלהלן:
(1) ייבנו תקרות מלאות מבטון מזויין שעביין 12 ס"מ לפחות, או תקרת בטון מזויין שעביה 15 ס"מ לפחות, מעל כל קומה שלישית;
(2) תיבנה תקרת צלעות אם יתמלאו תנאים אלה:
(א) שכבת הבטון מעל לצלעות תהיה בעובי של 8 ס"מ לפחות;
(ב) המילוי בין הצלעות יהיה מבלוקים מלאים מאיטונג, בטקל, בלוקי גג מבטון או חומר אחר בעל תכונות דומות.
(ג) בחישוב העובי המינימלי של התקרה כמפורט בפיסקה (1) יחושבו כל 3 ס"מ מגובה הבלוקים האמורים במקום ס"מ אחד עובי בטון מזויין.
(ב) פתחי מרפסות אשר מאחוריהן קירות מילוי בעובי של פחות מ-20 ס"מ, דינם לענין סעיף זה כדין פתחי חלונות.
(ג) חישוב אחוז הפתחים בבנין כאמור בסעיף קטן (א) ייקבע לפי קירות הבנין בעלי שטח חזית החלונות הגדול ביותר.
7.47.00 עמידות אש של שלד הבניין (תיקון: תשס"ח)
(א) בשלד הבנין של בניין גבוה ובנין רב-קומות יתקיימו דרישות סימן ב' בפרק ג' לחלק ג'.
(ב) שלד של בנין גבוה ובנין רב-קומות יהיה בנוי מאלמנטים עמידי אש.
נספח (תיקון: תשנ"ב, תשס"א, תשס"ח)7, 40
(סעיף 7.43.00(ד))
1. פרשנות (תיקון: תשנ"ב)
(א) בנספח זה -
"בנין א'" - מבנה של דירה אחת או של מספר דירות, לכל גובהו, ובלבד שאף חלק משטחה של דירה אחת נמצא מעל שטחה של דירה אחרת שבאותו מבנה;
"בנין ב'" - מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע איננו עולה על 13 מטרים;
"בנין ג'" - מבנה אשר גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 13 מטרים, אך איננו עולה על 29 מטרים;
"בנין ד'" - מבנה אשר גובה המפלס על רצפת קומתו העליונה מעל המפלס הקובע עולה על 29 מטרים;
"דירה" - כמשמעותה בסעיף 2.01 לתוספת השניה;
"המפלס הקובע" - מפלס הכניסה הקובעת של הבנין, ואם היו במבנה מתחת המפלס של הכניסה הקובעת קומה או קומות שנועדו לשמש מגורים - מפלס הרצפה הנמוכה ביותר שבקומה או בקומות אלה;
"חדר כביסה" - חדר כביסה המשמש יותר מדירה אחת בלבד;
"שימוש מסחרי" - שימוש מסחרי שלפי אופיו וממדיו מתיישב עם עיקר שימושו של הבנין למגורים.
(ב) ניתן היתר הבניה לתוספת בניה במבנה קיים, ייערך סיווג הבנין לפי סעיף זה על פי הממדים של המבנה כולו, לרבות התוספת.
2. זמן עמידות אש (תיקון: תשנ"ב)
הזמן שבו האלמנטים השונים של שלד מקונסטרוקצית פלדה חייבים להיות עמידי אש, כמוגדר בתקן הישראלי ת"י 931, יהא מספר השעות המסומן לצידם בטבלה דלהלן:
סוג האלמנט בנין א' בנין בנין בנין
ב' ג' ד'
עמודים, קורות וקירות נושאים 3/4 1 1 2
תקרות בין דירות וכן יתר חלקי
השלד שאין לגביהם הוראה מיוחדת 3/4 1 1 2
מחיצות בין דירות, בין דירות
וחדר מדרגות ובין דירות
וחללים ציבוריים 1 1 1 2
מחיצה כפולה בתפר התפשטות 2 2 2 3
קירות חוץ שאינם נושאים 3/4 1 1 2
תקרת גג המשמש למילוט - 2 2 2
תקרות וקירות במחסנים, בחדרי
הסקה, בחדרים לאצירת אשפה,
במוסכים תת-קרקעיים, בחדרי
כביסה ובחללים אחרים כיוצא
באלה שיש בהם סיכון אש
גבוה ושימושים מסחריים 2 2 3 4
3. הוראה מיוחדת לבנינים מעל 40 מטרים (תיקון: תשנ"ב)
במבנה שבו גובה המפלס של רצפת קומתו העליונה עולה על 40 מטרים מעל המפלס הקובע, יהא הזמן שבו חייבים עמודים, קורות וקירות נושאים לעמוד באש 3 שעות ולא 2 שעות כאמור בסעיף 2 לנספח זה.
סימן ח': התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי (תיקון: תשס"ז)
תיקון: תש"ם)
7.55.00 - 7.59.00 (בוטלו) (תיקון: תשס"ז) 31
7.60.00 ציוד לכיבוי בבנינים (תיקון: תש"ם)
התקנת מיתקנים וציוד לכיבוי בבנינים תיעשה לפי חוק שירותי הכבאות, תשי"ט - 1959, ותקנותיו.
7.61.00 (בוטלה) (תיקון: תשס"ז) 31
סימן ט' : (בוטל) (תיקון: תשס"ז) 31
סימן י': סדרי מיזוג אוויר (תיקון: תשס"ז) 31
7.70.00 - 7.72.00 (בוטלו) (תיקון: תשס"ז) 31
7.73.00 מערכת מיזוג אוויר באמצעות מים (תיקון: תשס"ה19, תשס"ו-23)
תותר התקנת מערכת מיזוג אוויר המקורר באמצעות מעבה מקורר מים, רק אם יתמלאו לגביה התנאים האלה:
(1) יהיה שימוש חוזר במי הקירור ובמי העיבוי, בהתאם להנחיות המהנדס שיינתנו לאחר התייעצות עם רשות הבריאות;
(2) במערכת מיזוג האוויר יותקן מכשיר למניעת זרימה חוזרת אל מערכת מי השתיה;
(3) מי הקירור ומי העיבוי יוזרמו למערכת הביוב או יסולקו כחלק מפתרון הניקוז של הבנין בהתאם לקבוע בחלק א' לתוספת זו, ובלבד שהמים יעמדו ברמת האיכות הנדרשת להזרמתם או סילוקם כאמור.
בפרט זה, "מעבה מקורר מים" מחליף חום במחזור הקירור המסלק את חום העיבוי מהקרר למים.
7.73.01 תנאים להתקנת מערכת מיזוג אוויר בבנין (תיקון: תשס"ו-23)
(א) התקנת מערכות מיזוג אוויר לרבות מזגני חלון, מזגנים מפוצלים ואחרים (להלן מזגנים) בבנין, תבוצע באופן שיאפשר את השתלבותם במבנה, תוך הימנעות מפגיעה במראה האדריכלי של הבנין, וכן תובטח בטיחות תפעולם, ועמידה נאותה בתנאי איכות סביבה.
(ב) לצורך זה יתקיימו בהתקנת המזגנים בבנין התנאים האלה:
(1) בהיתר יוצג מיקום התקנת המזגנים והמערכות המשרתות אותם כפי שיורה המהנדס, באופן שישתלב בחזות הבנין או המגרש;
(2) מזגני חלון ויחידות עיבוי של מזגנים מפוצלים המשולבים בחזיתות, ישולבו או יוסתרו כפי שייקבע בהיתר;
(3) הצנרת והחיווט המחברים את יחידת המאייד עם יחידת המעבה יותקנו במובילים, בין בתוך הבנין ובין מחוץ לו; התקנת המובילים מחוץ לבנין תיעשה בצורה שתתמזג, ככל האפשר, עם חזית הבנין;
(4) המזגן, לרבות חלקיו השונים, ינוקז באמצעות צינור דלוחים עקיף כמפורט בסעיף 4.8 בהל"ת;
(5) התקנת מזגנים, לרבות צנרת וחיווט וקיבוע המזגן או יחידותיו על קירות הבנין או על גג הבנין, תהיה על פי תקן ישראלי, ת"י 994 חלק - 4 מזגני אוויר: התקנה 4;
(6) בבנין חדש בן שלוש קומות לפחות, שלא יותקן בו מזגן בעת הקמתו, יתוכנן וייבנה מקום להתקנת יחידות העיבוי והמערכות המשרתות אותם, בעבור הדירות בבנין;
(7) התקנת המזגנים תהיה בכפוף להוראות התכניות החלות במקום.
7.74.00 מערכת מובילי אוויר (תיקון: תש"ם)
מערכת מובילי אויר, המיועדת לחימום הבנין, לקירורו ולאיוורו, תתוכנן ותיבנה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 1001.
סימן י"א: חדר דוודים שאינם דודי קיטור
7.80.00 מבנה חדר דוודים (תיקון: תש"ם, תשמ"ו)
בכפוף לאמור בסעיפים 7.00.30 ו-7.00.31 לא ייבנה בבנין חדר דוודים שאינם דודי קיטור והמוסקים בדלק נוזלי אלא בתנאים האלה:
(1) החדר יהיה צמוד לקיר חיצון ומופרד מיתר חלקי הבנין על-ידי קירות ורצפות עשויים מאלמנטים עמידי-אש 3 שעות לפחות;
(2) החדר יכיל שתי דלתות אש אשר -
(א) האחת ישירה אל חלל האויר החיצון;
(ב) השנייה תימצא במרחק גדול ככל האפשר מהראשונה;
(ג) ייקבעו להן ספים מורמים למניעת זרימת דלק החוצה;
(3) החדר יהיה מאוור אוויר צח הדרוש לשריפת דלק ופתחי פליטת העשן יותקנו בגובה המבטיח סילוקו.
7.81.00 מבנה חדרי הסקה (תיקון: תש"ם, תשמ"ו)
(א) בכל בנין ייבנו חדרי ההסקה של דודי מים חמים בהתאם לתקן ישראלי ת"י 932.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) תהא עמידות-אש לענין סעיף 202.5.3 לתקן הישראלי ת"י 932 - עמידות-אש של דלת אש.
סימן י"ב: (בוטל) תיקון: תשס"ג18)
סימן י"ג: התקנות מערכת הארקה וקולט ברקים
7.85.00 מערכת הארקה ומערכת הגנה מפני פגיעות ברק (תיקון: תשל"ח, תשמ"ג, תשמ"ד)
(א) מערכת הארקה תותקן בבנין בהתאם לתקנות החשמל (הארקות יסוד), התשמ"א-1981;
(ב) מערכת הגנה מפני פגיעות ברק תהא בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1173.
(ג) מערכת הגנה מפני פגיעות ברק תותקן בכל בנין שבו מספר אחוזי הניקוד, על פי האמור בסעיף 5 לתקן האמור, בטבלאות מ-1 עד 6 שבו, מגיע ליותר מ-60; נתגלעו חילוקי דעות לענין חישוב אחוזי הניקוד, יכריע המהנדס.
סימן י"ד: גנרטור חשמלי (בוטל) (תיקון: תשס"ח) 40
סימן ט"ו: סימון והארה לאזהרה מפני מכשולי טיסה (תיקון: תשס"ג18)
7.89.00 תחולה (תיקון: תש"ם, תשס"ג18)
סימון והארה המשמשים אזהרה מפני מכשולי טיסה יותקנו על בנין שגובהו מעל 60 מטרים מעל פני הקרקע, ובנסיבות מיוחדות, לפי דרישת הועדה המקומית לאחר שהתייעצה עם מי שהוסמך לפי סעיף 94 לחוק (להלן בסימן זה - הגורם המוסמך) - על בנין אחר ומעל עגורן במהלך הקמת הבנין.
7.89.01 התקנה על פי תקן (תיקון: תשס"ג18)
התקנת סימון והארה לאזהרה מפני מכשולי טיסה תבוצע על פי התקן הישראלי, ת"י 5139: סימון והארה לאזהרה מפני מכשולי טיסה (להלן - ת"י 5139).
7.89.02 חריגה מהתקן ומהוראות סימן זה (תיקון: תשס"ג18)
הועדה המקומית תהא רשאית להתיר חריגה מהוראות סימן זה ומהוראות ת"י 5139 ובלבד שהתקבל על כך אישור הגורם המוסמך לאחר ששוכנע שאין בחריגה משום פגיעה בבטיחות הטיסה; בקשה לחריגה תוגש לגורם המוסמך באמצעות הועדה המקומית.
סימן ט"ז: מיתקנים לסילוק אשפה בבנין גבוה או רב-קומות
7.90.00 מעלית שירות או צינור אשפה יבש לסילוק אשפה (תיקון: תשמ"ט)
בכפוף לאמור בחלק ו' יבוצע סילוק אשפה מבנין גבוה או רב-קומות באמצעות אחד המיתקנים האלה;
(1) מעלית שירות המותקנת לצד המטבחים כאמור בסעיף 7.06.00 והמשמשת לנשיאת פחי אשפה, נפט וחמרים אחרים כיוצא באלה;
(2) צינור אשפה יבש.
7.91.00 גישה למעלית שירות
בכל קומה תהיה גישה ממקום אצירת האשפה בדירה, במשרד או בחלק בנין דומה אחר, אל מעלית שירות.
7.92.00 נפחם ומספרם של מיכלי אשפה
(א) בחישוב נפחם ומספרם של מיכלי האשפה בבנין המותקנים על גלגלים והמורקים אל כלי רכב לאיסוף אשפה של רשות מקומית, יובאו בחשבון הדברים האלה:
(1) כמות אשפה משוערת העוברת דרך צינור אשפה יבש במשך יומיים;
(2) מספר המיכלים הרזרביים הדרוש לאצירת האשפה בשבתות ובחגים כשאין שירות לאיסוף אשפה על-ידי הרשות המקומית.
(ב) נפחם ומספרם של מיכלי האשפה בבנין ייקבעו בתיאום עם מחלקת התברואה של הרשות המקומית.
7.93.00 מיתקנים לניקוי ולאיוור של מצנחי אשפה
בבנין גבוה או רב-קומות ייעשו הסידורים הדרושים לניקויו, שטיפתו ואיוורו של המצנח מעל לגג הבנין ולסילוק המים ששימשו לשטיפת המצנח ומשטח מיכלי האשפה אל רשת הביוב.
סימן י"ז - הוראות שונות לגבי בנין גבוה או רב-קומות
7.94.00 חיבור גמיש של צנרת אספקת המים והגז באדמת חרסית פעילה
חיבור צנרת אספקת המים והגז החיצונית לצנרת הפנימית בבנין גבוה או רב-קומות שבאדמה חרסית פעילה יהיה גמיש ובר-קיימא.
7.95.00 ניקוי חלונות וקירות מסך בבנין גבוה ובבנין רב קומות (תיקון: תשס"ב)
בבנין גבוה ובבנין רב קומות יוסדר ניקוי החלונות וקירות המסך בהתאם לאמור בפרט 2.28.
7.96.00 - 7.97.00 (בוטלו) (תיקון: תשס"ח) 40
חלק ח': התקנת סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי (תיקון: תשל"א, תשנ"ה)
סימן א': פרשנות
8.01 הגדרות (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ט, תשס"ה19,20)
בחלק זה -
"בנין ציבורי א" - בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל;
(1) אולם לשמחות;
(2) בית אבות;
(3) בית לאסיפות ובית לעצרות עם כמשמעות "אסיפה" ו"עצרת עם" בסעיף 1 לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, תשכ"ג-1962;
(4) בית חולים, כמשמעות המונח "בית חולים" בסעיף 24 לפקודת בריאות העם 1940 לרבות מרפאות ציבוריות;
(5) בית ספר למבוגרים ומוסד להשכלה גבוהה מוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958;
(6) מוזיאון או בנין המשמש באופן קבוע לתערוכות, שהם ברשות מוסד ממשלתי, לאומי או עירוני, וכל מקום כיוצא באלה;
(7) בנין המשמש מגרש ספורט או מקום למיתקני ספורט;
(8) חנות כל בו, לרבות סופר-מרקט, ששטחה עולה על 350 מ"ר;
(9) בית נתיבות לנוסעים של נמל תעופה או נמל-ים, תחנת רכבת, תחנה מרכזית ומסוף לנוסעים באוטובוסים.
"בנין ציבורי ב" - בנין או חלק מבנין המשמש למטרות הבאות, להוציא בנין או חלק מבנין שאינו נועד להיות פתוח לקהל:
(1) בית דואר וסוכנות דואר;
(2) בית כנסת, מסגד, כנסיה וכל מקום מקורה המשמש באופן קבוע לפולחן דתי, ששטחו 150 מ"ר לפחות;
(3) בית לקולנוע, לקונצרטים ותיאטרון;
(4) בית מלון, פנסיון, בית אירוח וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים לינה בתמורה והמכיל 20 מיטות לפחות;
(5) בית מרחץ;
(6) בנק;
(7) בריכת שחיה;
(8) בית ספר עממי, בית ספר תיכון, בית ספר מקצועי, גן ילדים, להוציא גן ילדים פרטי;
(9) מוסד ציבורי לילדים;
(10) מסעדה, חדר אוכל או בית קפה הנמצאים בקומת קרקע והיכולים להכיל למעלה מ-25 סועדים;
(11) משרדי ממשלה, משרדי רשויות מקומיות וכל בנין אחר הנועד למתן שירות ציבורי;
"בנין ציבורי" - בנין ציבורי א' או בנין ציבורי ב';
"גזרת בנין" - חלק בנין, שהגישה ליחידותיו נעשית באמצעות חדר מדרגות משותף; בבנין בלא חדרי מדרגות משותפים, כל יחידת דיור תיחשב לגזרת בנין;
"דרך נגישה" - תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים בבנין ובשטחי החוץ, ומתאים לנדרש בתקן הישראלי ת"י 1918 חלק 1; נגישות הסביבה הבנויה; עקרונות ודרישות כלליות (להלן - ת"י 1918 חלק 1) בסעיפים הדנים בדרך נגישה ובמכשולים בדרך, ולגבי דרכים נגישות בשטחי חוץ גם בהתאם לנדרש בתקן הישראלי, ת"י 1918 חלק 2; נגישות הסביבה הבנויה; הסביבה שמחוץ לבנין (להלן - ת"י 1918 חלק 2) בסעיף הדן בדרכים נגישות להולכי רגל;
"חניון ציבורי" - חניון המיועד לשימוש הציבור ואשר מקומות החניה שבו אינם מוצמדים למשתמשים מסוימים;
"יחידת אכסון" - חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה עם חדר שירותים, בין אם חדר השירותים צמוד לאותו חדר או לאותה מערכת חדרים ובין אם הוא במקום אחר;
"יחידה מיוחדת" - יחידת אכסון המותאמת לאכסון נכים כמפורט בסעיף 8.25.
"מקומות חניה נגישים" - מקומות חניה המתאימים לכלי רכב של נכים או לכלי רכב המובילים נכים;
"נכה" - אדם בעל מגבלה גופנית המונעת ממנו להשתמש בדרך נוחה בבנין ציבורי שבו אין הסידורים המיוחדים המפורטים בחלק זה, כולם או מקצתם;
"רוחב חפשי בפתח"
(1) בדלת חד-כנפית - המרחק האפקי בין מישור כנף הדלת הפתוחה בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת ובין בפאה הצדדית של המלבן, הבולטת ביותר כלפי הפתח, ממול;
(2) בדלת דו-כנפית או רב כנפית - המרחק האפקי בין מישורי שתי כנפי הדלת הסוכות זו לזו והפתוחות בזווית ישרה לקיר שבו היא נמצאת;
(3) בדלת הזזה חד-כנפית - המרחק האפקי בין הפאה הצדדית של הדלת, כאשר היא פתוחה לגמרי ובין פאת המלבן ממול;
(4) בדלת הזזה דו-כנפית - המרחק האפקי בין הפאות הצדדיות של שתי כנפי הדלת, כאשר שתיהן פתוחות לגמרי;
"רום מדרגה" ו"שלח מדרגה" - כמשמעותם בסעיף 3.01 לתוספת השניה;
"שטח חוץ" - שטח שמחוץ לבנין הנמצא בתחום גבולות המגרש, למעט שטח חוץ או חלק ממנו שאינו נועד להיות פתוח לקהל.
סימן ב': הוראות למתן היתר
8.02 מתן היתר לבנין ציבורי (תיקון: תשנ"ה, תשס"ה19)
(א) לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי א' אלא אם בכל הבנין או בחלקו המשמש למטרות של בנין ציבורי א' ובשטחי החוץ שלו, הכל לפי הענין, ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה.
(ב) לא יינתן היתר להקמת בנין ציבורי ב' אלא אם ימולאו לגבי קומה אחת לפחות ולדרכי הגישה לאותה קומה וכן לגבי שטחי החוץ שלו, התנאים המפורטים בחלק זה. הכל בכפוף לאמור ביתר הוראות סעיף זה על יחידות מיוחדות במקומות אירוח.
(ג) היתר להקמת בנין הנועד לשמש מטרה מן המפורטות בפסקה (4) להגדרת "בנין ציבורי ב'" שבסעיף 8.01 (בסעיף זה - מקום לאירוח), והיתר להוספת יחידות אכסון למקום לאירוח קיים, מותנים בקיומן, בהתאמתן או בהקמתן, לפי הענין, של מספר יחידות מיוחדות בתוך כלל יחידות האכסון שבאותו מקום אירוח, הכל כמפורט להלן:
(1) בבנין שבו מ-25 עד 70 יחידות אכסון - יחידה מיוחדת אחת לפחות;
(2) בבנין שבו מ-71 עד 150 יחידות אכסון - שתי יחידות מיוחדות לפחות;
(3) בבנין שבו מ-151 עד 200 יחידות אכסון - שלוש יחידות מיוחדות לפחות;
(4) בבנין שבו מ-201 עד 300 יחידות אכסון - ארבע יחידות מיוחדות לפחות;
(5) לכל 75 יחידות אכסון נוספות - יחידה מיוחדת אחת.
(ד) בדרכי הגישה מיחידות מיוחדות אל חלק מחלקי מקום האירוח - שבאותו בנין - הפתוחים או הנועדים להיות פתוחים לקהל (להלן בסעיף זה - שטח ציבורי), ינהגו כבדרכי גישה לחלק האמור שכשלעצמן פתוחות לקהל, בין אם היחידה המיוחדת נמצאת באותה קומה עם השטח הציבורי ובין אם לאו.
(ה) על מתן היתר להוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים יחולו הוראות מיוחדות אלה:
(1) עלה סך כל יחידות האכסון הנוספות על שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות ועלה כלל מספר יחידות גם יחד - על 25, ינהגו במקום האירוח כולו לפי האמור בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד);
(2) הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, כמשמעותה בסעיף 10א לחוק (להלן - רשות הרישוי המחוזית) לפטור, בתנאים או בלעדיהם, מקיום הוראות פסקה (1), כולן או מקצתן, בשטחים מסוימים שבמקום האירוח, אם ראתה שבנסיבות הענין ובהתחשב בחיוניות הגישה לשטח הציבורי, קיומן כרוך בעבודות שממדי ביצוען או תנאיהן או הוצאותיהן אינם סבירים;
(3) הועדה המקומית רשאית, לאחר התייעצות עם רשות הרישוי המחוזית, לחייב בעל היתר להוספת יחידות אכסון בתנאי פסקה (1), גם אם אין בתוספות היחידות כדי שליש מסך כל יחידות האכסון הקיימות, אם לדעתה חיוב בעל ההיתר בקיום התנאי האמור כרוך בהוצאות סבירות, והוא ניתן לביצוע בתנאים ובממדים סבירים בנסיבות הענין; הוראה זו לא תחול לגבי בנין שהיתר להקמתו הוצא עד יום ט"ז בניסן התשל"ב (31 במרס 1972).
(ו) כדי להסיר ספק נקבע בזה שבעל היתר חייב לקיים את התנאים המפורטים בסעיפים קטנים (ג), (ד) ו-(ה) לפי הענין, רק אם נושא ההיתר הוא הקמת מקום אירוח שלם או הוספת יחידות אכסון למקום אירוח קיים דרך בניה או שינוי יעוד של בנין קיים; התנאים האמורים אינם חלים על הוספת חלקים אחרים למקום אירוח או ביצוע שינויים או תיקונים בו, בדרך האמורה.
8.03 שינויים בבנין ציבורי קיים (תיקון: תשנ"ה, תשס"ה19)
(א) הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי א' קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א' או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי פרק ה' לחוק אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי א', שימולאו לגבי כל הבנין האמור ולגבי שטחי החוץ שלו, בו לגבי חלקו המשמש או שישמש למטרות של בנין ציבורי א' ולגבי דרכי הגישה לאותו חלק, הכל לפי הענין, התנאים האמורים בחלק זה, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים.
(ב) הועדה המקומית רשאית להתנות תנאי בהיתר לבצע שינויים בבנין ציבורי ב' קיים או בבנין קיים אחר אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב' או בבנין שהותר בו שימוש חורג לפי פרק ה' לחוק אשר ישמש למטרות של בנין ציבורי ב', שימולאו לגבי שטחי החוץ שלו ולגבי קומה אחת לפחות של הבנין האמור או לגבי חלק המשמש או שימש למטרות של בנין ציבורי ב', הכל לפי הענין, ולדרכי גישה לאותה קומה, התנאים האמורים בחלק זה, כולם או מקצתם, אם ניתן לבצע בבנין האמור את התנאים האמורים.
(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לא יותנה מתן היתר לשינוי מקום אירוח קיים בקיום הוראות סעיף 8.02(ג) עד (ו), כולן או מקצתן, אלא על פי האמור באותן הוראות.
סימן ג': סידורים מיוחדים לנכים בשטחי חוץ של בנין ציבורי (תיקון: תשס"ה19)
8.03.01 חניה (תיקון: תשס"ב-15, תשס"ג18, תשס"ה19)
(א) בחניה של בנין ציבורי ובחניון ציבורי יוקצו מקומות חניה נגישים שמידותיהם ומאפייניהם יתאימו לתנאים המפורטים בסעיף הדן בחניות נגישות בת"י 1918 חלק 2.
(ב) דרך נגישה תחבר בין מקום חניה נגיש לבין מעלית או כניסה נגישה לבנין כאמור בפרט 8.04, או לנכס.
(ג) מקומות חניה נגישים יימצאו קרוב, ככל האפשר, למעלית הבנין או לכניסה הנגישה לבנין או לנכס, וקרוב, ככל האפשר, לדרך נגישה מקורה, אם קיימת; בבנין בעל כמה כניסות נגישות וחניות סמוכות אליהן, יפוזרו מקומות החניה הנגישים בסמוך לכל הכניסות הנגישות; בחניונים ציבוריים, מקומות החניה הנגישים ימוקמו קרוב אל הדרך הנגישה והכניסה הנגישה לחניון.
(ד) מספר מקומות החניה הנגישים יהיה כמפורט להלן:
מספר מינימלי של מקומות חניה נגישים
מספר מקומות
חניה סך הכל רכב רגיל רכב גבוה
עד 25 1 1
26 עד 50 2 1 1
51 עד 75 3 2 1
76 עד 100 4 3 1
101 עד 150 5 4 1
151 עד 200 6 5 1
201 עד 300 7 6 1
301 עד 400 8 7 1
401 עד 500 9 7 2
501 עד 1,00 2% מכלל ראה פרט משנה (ה)
מקומות
החניה
יותר מ-1,000 12 + 1%
מכלל ראה פרט משנה (ה)
מקומות
החניה
"רכב גבוה" - רכב בעל התקן העלאה, כגון מעלון אנכי (אנכון), המאפשר כניסה אל הרכב ויציאה ממנו בישיבה בכיסא גלגלים.
(ה) במקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה יוקצה לכל 8 או חלק מ-8 מקומות חניה נגישים.
(ו) בחניונים מקורים, שבהם לא ניתן, מבחינה הנדסית, להקצות מקומות חניה נגישים לרכב גבוה - יהיו מקומות החניה קרובים ככל האפשר לכניסה נגישה לבנין, ודרך נגישה תחבר בין מקום החניה לבין הכניסה לבנין.
(ז) על אף האמור בפרט משנה (ד), בבנין הנועד לשמש מטרה מן המטרות המפורטות בפסקה (4) להגדרה "בנין ציבורי ב'" שבפרט 8.01, לא יפחת מספר מינימלי של מקומות החניה הנגישים ממספר היחידות המיוחדות הקבועות בפרט 8.02 (ג).
8.03.02 דרכים נגישות מחוץ לבנין (תיקון: תשס"ה19)
(א) דרך נגישה אחת לפחות תוביל אל הכניסות הנגישות כאמור בפרט 8.04 של בנין ציבורי ואל שטחי החוץ שלו והיא תהיה הדרך העיקרית המשמשת את הציבור, ואם אין הדבר אפשרי מבחינה תכנונית, היא תהיה קרובה, ככל האפשר, לדרך העיקרית.
(ב) מדרכות בשטחי החוץ של הבנין, לרבות בשטח החניה, יותקנו בהתאם לדרישות המפורטות בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרכות.
(ג) התקנת ריהוט חוץ ומיתקני חוץ כגון שלטים, תאי טלפון, תיבות דואר, ספסלים, ברזיות, פחי אשפה, לאורך דרך נגישה בשטחי חוץ של בנין ציבורי, תיעשה בהתאם לתנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בריהוט חוץ ובמיתקני חוץ.
8.03.03 אזורים להורדת נוסעים ולהעלאתם (תיקון: תשס"ה19)
הותקנו לבנין ציבורי מקומות המיועדים להורדת נוסעים ולהעלאתם, יתמלאו לגביהם התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן באזורי העלאת נוסעים.
8.04 הכניסה לבנין (תיקון: תשס"ה19)
(א) הכניסה הקובעת לבנין תהיה כניסה נגישה; על כניסה נגישה יחולו ההוראות שבפרטי משנה (ב), (ז) ו-(ח) ובפרט 8.05.
(ב) כניסה נגישה תהיה במפלס הרחוב או שתוביל אליה דרך ששיפועה אינו גדול מ-5%; ואולם אם שיפוע הדרך גדול מ-5%, תהיה הכניסה לבנין באמצעית כבש (רמפה) כאמור בפרט משנה (ג); ואם השיפוע גדול מ-6%, גם באמצעות מדרגות, כאמור בפרט משנה (ד).
(ג) הותקן כבש מחוץ לבנין או בכניסה לבנין, יתמלאו לגביו התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בכבש.
(ד) הותקנו מדרגות מחוץ לבנין או בכניסה נגישה לבנין, יתמלאו לגביהן התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במדרגות.
(ה) כניסה לבנין ממקומות חניה נגישים תהיה כניסה נגישה כאמור בפרטי משנה (ב) עד (ד); אם הכניסה לבנין היא באמצעות מעלית, תתאים המעלית לתנאים המפורטים בפרט 8.11.
(ו) בבנין שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, בגזרות שונות של הבנין, תהיה הכניסה בכל גזרה כאמור כניסה נגישה; ואם יש בו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור לאותה גזרה, מרחק ההליכה בין שתי כניסות נגישות באותה גזרה לא יהיה גדול מ-100 מטרים.
(ז) בכל הכניסות המיועדות לשימוש הציבור יוצבו שלטים המכוונים לכניסות הנגישות; ושמתקיימות לגביהם דרישות תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 4: נגישות הסביבה הבנויה: תקשורת (להלן - ת"י 1918 חלק 4), בסעיף הדן בשילוט.
(ח) בכניסה נגישה בעלת דלת שאינה ניתנת לפתיחה מבחוץ באופן עצמאי, תותקן מערכת קשר פנים (אינטרקום) המתאימה לנדרש בענין זה בת"י 1918 חלק 4.
סימן ד': סידורים מיוחדים לנכים בשטחי פנים בבנין ציבורי (תיקון: תשס"ה19)
8.05 דלת כניסה (תיקון: תשס"ה19)
(א) בכל כניסה נגישה כאמור בפרט 8.04, תימצא דלת אחת לפחות שרוחבה החופשי בפתח לא יקטן מ-80 ס"מ, ותיפתח כלפי חוץ עם כיוון היציאה מהבנין הציבורי.
(ב) מפתן לדלת האמורה בפרט משנה (א) לא יתרומם יותר מ-20 מ"מ מעל מפלס הרצפה, משני הצדדים; עלה הפרש הגובה בין מפלס הרצפה לרום המפתן על 6 מ"מ, ישופע המפתן בשיפוע 50% לכל היותר.
(ג) בבנין ציבורי, שהכניסה הראשית אליו היא באמצעות דלת מסתובבת, תותקן על ידי הדלת האמורה או בקרבתה, דלת כניסה נוספת לבנין שיתקיימו לגביה התנאים שבפרטי משנה (א) ו-(ב).
8.06 דלתות, מחיצות וקירות שקופים (תיקון: תשס"ה19)
דלתות, מחיצות וקירות שקופים בחלקי הבנין המשמשים את הציבור, יסומנו בסימני אזהרה בהתאם לדרישות ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים.
8.07 דלתות פנים (תיקון: תשנ"ו, תשס"א, תשס"ג18, תשס"ה19)
כל דלתות פנים בבנין ציבורי המיועדות לשימוש הקהל ימולאו לגביהן התנאים הבאים:
(1) הרוחב החפשי בפתח לא יפחת מ-80 ס"מ;
(2) אורך הקיר שבו מורכבת הדלת מצד הידית שבדלת לא יפחת מ-40 ס"מ, הנמדדים מקצה המשקוף של אותו צד של הדלת במקום שבו נמצאת הידית האמורה;
(3) אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ-2 ס"מ מעל פני הרצפה, משני הצדדים;
(4) דלת הנפתחת אל הפרוזדור או המעבר יש להתקינה בתוך גומחה של קיר;
(5) לא תיפתח דלת ישר אל מדרגות, אלא אל משטח אפקי של חדר המדרגות האמור ועמקו ורחבו של המשטח האמור יהיה לפחות 1.25 מטר;
(6) תורכב דלת הזזה או דלת מסתובבת או דלת קפיצית (פנדל) רק בתנאי שתימצא בקרבתה דלת בעלת כנף אחת או יותר, המיועדת למטרה שלה משמשות הדלתות האמורות;
(7) בפתח של דלת הנפתחת אוטומטית יורכב מיתקן השהיה המאפשר מעבר בטוח לכל נכה;
(8) (בוטל)
(9) ניתן להתקין דלת שקופה; זכוכית המשמשת כחומר שקוף, יתקיימו לגביה דרישות תקן ישראלי, ת"י 1099 חלק 1.
(10) ידיות הדלת יורכבו בגובה של 1.00 מטר מעל פני הרצפה;
(11) צורת הידית תאפשר ליד גריפה חזקה ונוחה, אבל לא תותר הצורה העגולה;
(12) הידית תימצא במרחק לא פחות מ-5 ס"מ ממישור כנף הדלת, לכל ארכה;
(13) בגובה הידית יורכב, משני צדי הכנף ולרחבה, מוט או צינור אפקי שקטרו לא יהיה גדול מ-30 מ"מ;
(14) המרחק בין מישור הכנף האמורה ובין המוט או הצינור האמור יהיה לפחות 5 ס"מ.
8.08 דרך נגישה בתוך הבנין (תיקון: תשס"ה19)
(א) דרך נגישה אחת לפחות תחבר בין החלקים הנגישים לציבור בבנין ציבורי בהתאם לפרט 8.02 (א) ו-(ב).
(ב) דרך נגישה, או חלק ממנה, המתפצלת מדרך כללית, תסומן בסמל הנגישות הבין-לאומי כהגדרתו בת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בסמל הנגישות הבין-לאומי; בפרט משנה זה, "דרך כללית" - דרך המחברת בין חלקים וחללים בבנין וכן בין שטחי החוץ לבין הבנין.
8.09 מפלסי הרצפה וכבשים פנימיים (תיקון: תשס"ה19)
(א) מפלס רצפת הקומה שבה נמצאת דלת הכניסה לבנין ציבורי בכל המקומות המשמשים קהל יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד הדלת האמורה.
(ב) מפלס הרצפה של קומה בבנין יהיה בגובה של מפלס הרצפה על יד דלת הכניסה למעלית בקומה האמורה.
(ג) במקרה ומטעמים של תכנון או הנדסה לא ניתן לקיים את ההוראות שבפרטי משנה (א) ו-(ב) ובקומה קיימים מפלסי רצפה בגבהים שונים, יותקנו כבשים שישמשו כמעברים ביניהם ועליהם יחולו הוראות אלה:
(1) שיפוע הכבש לא יעלה על 8%;
(2) הפרש הגובה בין תחתית מהלך כבש לראשו לא יעלה על 75 ס"מ והפרש הגובה המצטבר של מספר כבשים ברצף לא יעלה על 150 ס"מ;
(3) רוחבו של הכבש בין המעקים או הספים לא יפחת מ-1.25 מטר;
(4) ייבנו משטחים אופקיים שעומקם ורוחבם לא יפחתו מ-1.25 מטר במקומות אלה:
(א) בראשו ובתחתיתו של כל מהלך כבש;
(ב) במקומות שבהם הכבש משנה כיוון;
(ג) לכל הפרש גובה מרבי של 75 ס"מ;
(5) בקצה החופשי של הכבש או המשטח האופקי המורם מפני הכבש, ייבנה סף אשר גובהו בכל מקום יהיה 5 ס"מ לפחות מעל מפלסם ורוחבו לא יפחת מ-5 ס"מ;
(6) בצד החופשי של הכבש או המשטח האופקי מעל הסף האמור בפסקה (5) ייבנה מעקה וכן לאורך הקירות, אם הם צמודים לכבש או למשטח האופקי; לאורך קירות אלה ניתן להתקין מסעד בלבד במקום המעקה האמור;
(7) למעקה האמור בפסקה (6) יותקן בית אחיזה שמישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה 85 ס"מ עד 95 ס"מ מעל מפלס הכבש או המשטח האופקי; תינתן לבית אחיזה צורה המאפשרת ליד לגרפה בנקל; אם חתכו עגול, יהיה קוטרו בין 30 מ"מ ל-40 מ"מ;
(8) הותקן מסעד נוסף על המסעד האמור בפרט משנה (6), נמוך ממנו, יהיה המסעד דומה בצורתו ובמידותיו לראשון ומישורו העליון יהיה בכל מקום בגובה של 75 ס"מ מעל מפלס הכבש ומישורו העליון של המסעד הראשון יהיה 95 ס"מ מעל מפלס הכבש;
(ד) על אף האמור בפרט משנה (ג), מותר להתקין כבש בשיפוע גדול יותר בתנאים אלה:
(1) אורכו של הכבש האמור לא יעלה על 2.50 מטרים;
(2) שיפועו לא יעלה על 10%;
(ה) פני המשטחים לפני הכבש, אחריו ועל הכבש עצמו יהיו מחוספסים.
(ו) נבנו המשטחים האמורים בפרט משנה (ה) מפלטות אבן, בטון או חומר אחר, עם תפרים, יהיו התפרים על גבי פני המשטחים, ברוחב של לא יותר מ-2 ס"מ, מלאים ישר עם מישור הפלטות וכל השטח בלא גומות או בליטות ומחוספס.
8.10 התקנת מעלית וחדר מדרגות
(א) בבנין ציבורי א' המכיל למעלה מקומה אחת, תותקן מעלית לפי האמור בסעיף 8.11 וחדר מדרגות לפי האמור בסעיף 8.12.
(ב) בבנין ציבורי ב' המכיל למעלה מקומה אחת, כאשר הקומה האמורה בסעיף 8.02(ב) אינה קומת קרקע, תותקן לקומה האמורה מעלית לפי האמור בסעיף 8.11 וחדר מדרגות לפי האמור בסעיף 8.12.
8.11 מבנה המעלית (תיקון: תש"ם)
(א) המעלית המיועדת לנכים תשמש גם אנשים אחרים והיא תיחשב כאחת המעליות הדרושות בבנין על פי כל חוק.
(ב) לגבי המעליות לנכים יתמלאו התנאים הבאים:
(1) תותקן מעלית אחת לפחות;
(2) בבנין ציבורי א' ששטחו הכולל עולה על 5,000 מ"ר יותקנו שתי מעליות לפחות;
(3) מידותיהן הפנימיות המינימליות תהיינה:
(א) העומק, שהוא המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת של המעלית ובין הקיר או כנף הדלת ממול, יהיה 1.46 מטר;
(ב) הרוחב, שהוא המרחק בין הקירות הניצבים לדלת האמורה, יהיה 1.07 מטר;
(4) דלת המעלית ודלת הכניסה למעלית או הדלת המשמשת לשתי המטרות האמורות גם יחד תהיה דלת הזזה;
(5) הרוחב החפשי בפתח של הדלתות האמורות יהיה 80 ס"מ לפחות;
(6) לאורך קירות תא המעלית יותקן בית אחיזה בגובה של 1.00 מטר מעל רצפת התא;
(7) בית האחיזה האמור לא יבלוט יותר מ-4 ס"מ ממישור קירות התא;
(8) חתך בית אחיזה יהיה מלבני ומידותיו 1 ס"מ על 7.5 ס"מ;
(9) קירות תא המעלית יהיו עשויים או מצופים חומר העומד בפני דפיקות של עגלות נכים, לפחות עד גובה של 1.00 מטר מרצפת התא;
(10) תא המעלית יהיה מאוורר;
(11) ייעשו הסידורים שתא המעלית ייעצר בקומות בדייקנות של לפחות 15+ מ"מ ביחס למפלס הרצפה;
(12) השטח בחזית של דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יהיה חפשי ונוח לתנועה, ועמקו, שהוא המרחק בין המישור החיצון של כנף דלת הכניסה למעלית ובין הקיר ממול בפרוזדור או במעבר האמור, יהיה לפחות 1.50 מטר;
(13) בקומת הקרקע ובקומות שבהן התנועה היא גדולה, עמקו של השטח האמור בסעיף קטן (12) יהיה לפחות 2.20 מטרים;
(14) יותקן מנגנון סגירה של הדלתות האמורות באופן שמהירות הסגירה לא תעבור 0.40 מטר/שניה;
(15) במעלית שבה הדלתות האמורות נסגרות אוטומטית ולא קיימת עין אלקטרונית המאפשרת בקורת על סגירתן, יותקן מיתקן השהיה המשאיר את הדלתות פתוחות למשך זמן של 7 שניות;
(16) תותקן מערכת נצירה מוקדמת להבטחת יתר של הדלתות;
(17) בתא המעלית האמורה תהיה מערכת חירום ואזעקה;
(18) כל הכפתורים הנמצאים בתא האמור, לרבות אלה המשמשים להפעלת המעלית, יהיו בולטים מהקיר, פניהם ישרים או קעורים, עגולים ובעלי קוטר של לא פחות מ-20 מ"מ;
(19) הכפתורים האמורים יימצאו בגובה של 1.30 מטר בערך מעל רצפת התא;
(20) בקרבת דלת הכניסה למעלית בפרוזדור או במעבר יותקנו האבזרים והסימנים הבאים:
(א) כפתור שעל ידי לחיצתו מואר הכתוב: "מעלית באה" ו"מעלית בשימוש";
(ב) חץ מואר המראה כיוון תנועה של המעלית;
(ג) רם-קול או פעמון המשמיע קול מסויים המסמל התקרבות המעלית לרצפת הקומה, או סידור דומה;
(ד) מיתקן דומה לאמור בפסקה (ג) המשמיע קול מסויים כאשר המעלית עולה וקול אחר כאשר היא יורדת;
(ה) הכפתור כאמור בפסקה (א) יותקן בגובה של 1.30 מטר מעל פני הרצפה.
(21) בתוך תא המעלית, מעל הדלת, יוארו המספרים בספרות רומיות או ערביות, המסמנים קומות הבנין האמור, בסירוגין, תוך תנועת המעלית, והם ייראו מכל מקום בתא;
(22) בבתי חולים, במוזיאון, בבתי מלון, בחנויות כל-בו יאותר בתאי המעליות האמורים מקום למודעות הדרכה על מקום הימצאם של חלקי הבנין השונים ויעודם.
8.12 חדר מדרגות (תיקון: תשמ"ב, תשס"ב-11, תשס"ה19)
לגבי חדר מדרגות יתמלאו התנאים הבאים:
(1) שלח המדרגה לא יפחת מ26 ס"מ;
(2) רום המדרגה לא יהיה גבוה מ-16.5 ס"מ ולא יפחת מ-10 ס"מ;
(3) בכל אחד ממהלכי המדרגות יישמר קצב אחיד של השלחים והרומים;
(4) (בוטלה)
(5) לא יורשו רומים פתוחים;
(6) פני השלח לא יהיו חלקים מדי;
(7) כל מהלך מדרגות לא יעלה יותר גבוה מ-1.85 מטר ואולם אם מותקנת מעלית בבנין, תותר הקמת מהלך מדרגות בין 16 מדרגות בגובה רום מכסימלי של 17.5 ס"מ או של עד 22 מדרגות בגובה רום מכסימלי של 15.5 ס"מ;
(8) לא יהיו במהלך מדרגות אחד פחות מ-3 מדרגות;
(9) פונה הקיר במשטח שבקצה העליון של מהלך המדרגות בזווית, תהיה הפינה האמורה מרוחקת מקצה השלח של המדרגה העליונה במהלך האמור 30 ס"מ לפחות;
(10) יותקן משני צדי המדרגות האמורות מעקה, בין אם יש קירות משני צדדיהן או מצד אחד ובין שאין;
(11) במקום שיש קירות כאמור יורשה להתקין לארכם מסעד בלבד במקום מעקה;
(12) במשטחי ביניים יימשך מסעד כאמור לאורך הקירות מסביב ובמאוזן;
(13) מעקה עם בית אחיזה או מסעד בלבד יבלוט מקצה שלח המדרגה העליונה והתחתונה במהלך המדרגות לפחות 30 ס"מ ובחלקו הארוך הוא יהיה אפקי;
(14) המישור העליון של בית האחיזה יהיה בגובה כנדרש בתקן הישראלי ת"י 1142;
(15) צורתו של בית אחיזה יהיה עגול בעל קוטר של בין 30 מ"מ ל-40 מ"מ או צורה אחרת המאפשרת ליד גריפה חזקה ונוחה;
(16) לאורך הקירות יהיה המרחק בין הקיר ובין בית אחיזה 4 ס"מ לפחות ולא יותר מ-8 ס"מ;
(17) יותר להתקין מסעד בתוך שקע של קיר, אם יתמלאו התנאים הבאים:
(א) המישור העליון של המסעד יימצא לפחות 8 ס"מ מתחת לתקרת השקע האמור;
(ב) המרחק המינימלי בין המסעד ובין הקיר הפנימי של השקע האמור יהיה 4 ס"מ;
(ג) המישור התחתון של המסעד יהיה מורם לפחות 4 ס"מ מעל תחתית השקע האמור.
(18) כל הצינורות, האבזרים וכיוצא באלה, המחברים מסעד אל הקיר או אל המעקה או אל דפנות השקע, יימצאו במישור התחתון של המסעד האמור ומתחתיו;
(19) האור בחדר מדרגות הבא דרך חלונות או מתאורה מלאכותית יהיה אחיד ועוצמת ההארה שלו תהיה 100 לוקס במישור של 75 ס"מ מעל פני כל שלח של מדרגה;
(20) החלל שמתחת למהלך הראשון של גרם מדרגות יהיה חסום למעבר של עוברים ושבים, בהתאם לדרישות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן במכשולים בדרך.
8.13 בתי שימוש מיוחדים (תיקון: תשס"א, תשס"ה19)
(א) יותקנו בבנין ציבורי לפחות שני תאים של בית שימוש המיועדים לנכים, אחד לנשים ואחד לגברים.
(ב) נמצא לפני תא בית שימוש כאמור חדר שירות, יתמלאו בו התנאים האלה:
(1) המרחק בין המישור החיצון של כנף הדלת של בית השימוש ובין הקיר ממול (בחלק זה - עומק) יהיה לפחות 1.30 מטר לכל ארכו;
(2) המרחק בין שאר הקירות הניצבים לדלת התא של בית השימוש (להלן בחלק זה - אורך) יהיה לפחות 2.30 מטרים;
(3) לא תיפתח שום דלת לתוך חלל חדר השירות האמור, פרט לדלת של תא בית השימוש;
(4) הדלת של התא תימצא בפינת החלל האמור, בקיר הארוך;
(5) ארכו של חדר שירות האמור יוכל להיות לפחות 1.30 מטר, אם עמקו יגיע ל-2.30 מטרים לפחות וגם יתמלא התנאי שבסעיף 8.07(2).
(ג) הדלת לתא בית השימוש תמלא את התנאים הבאים:
(1) היא תיפתח החוצה;
(2) הצירים שלה יהיו מורכבים על צד המשקוף המרוחק יותר כלפי מי שמתקרב אליה מהחוץ;
(3) לא יותקן מפתן בפתחה;
(4) יחולו עליה ההוראות שבפרט 8.07(1), (10), (11) ו-(12);
(5) בגובה הידית יורכב על המישור הפנימי של הכנף מוט או צינור אפקי כאמור שבפרט 8.07(13) ו-(14);
(6) על אף הסגירה בפנים על-ידי בריח או סידור דומה, תינתן האפשרות לפתוח את הדלת האמורה ולסלקה מהחוץ ולהיכנס לתא התפוס של בית השימוש בשעת הצורך.
(ד) המידות הפנימיות של תא בית השימוש יהיו דלהלן:
(1) המרחק בין המישור הפנימי של כנף הדלת והקיר ממול לא יפחת מ-1.75 מטר;
(2) המרחק בין הקירות הניצבים לדלת לא יפחת מ-1.40 מטר.
(ה) מיקומה של האסלה יהיה כך:
(1) המרחק מהקצה הקדמי שלה עד לקיר שמאחוריה לא יפחת מ-0.75 מטר;
(2) המרחק מהקו המרכזי שלה עד לקיר הקרוב המקביל לה לא יפחת מ-1.00 מטר; "הקו המרכזי של האסלה" הוא קו פיקטיבי החוצה אותה לארכה לחצאים;
(3) הגובה של המישור העליון של המכסה שלה יהיה 0.50 מטר מעל פני הרצפה.
(ו) יותקנו בתא מוטות אופקיים ואנכיים בדרך הזו:
(1) קוטרם לא יהיה קטן מ-25 מילימטר ולא גדול מ-40 מילימטר;
(2) בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה, יותקן מוט אנכי באורך 60 סנטימטר לפחות שקצהו התחתון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יותקן מעל קצהו הקרוב לכיור של המוט האופקי האמור בפסקה (3), אך לא פחות ממרחק של 95 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה;
(3) בקיר המקביל והסמוך לציר האורך של האסלה יותקן מוט אופקי באורך 60 סנטימטר לפחות, שחלקו העליון יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה וחלקו האחורי יותקן במרחק 15 עד 35 סנטימטר מהקיר שבגב האסלה;
(4) המוטות האמורים בפסקאות (2) ו-(3) יותירו מרווח גריפה של 4 עד 12 סנטימטר מפני הקיר שעליו הם מותקנים וניתן יהיה לחבר את המוטות ליחידה אחת;
(5) כל מוט יעוגן משני קצוותיו, על ידי שלושה ברגים לפחות, בכל קצה, המותאמים לדרישות היצרן והתקן החל במקום ייצורם; הברגים יוסתרו על ידי מכסה מתאים (רוזטה) כך שלא יהיו גלויים לעין;
(6) בקיר שבגב האסלה, או צמוד לו, על גבי עמוד חיצוני מיוחד המותאם למוט והמעוגן לרצפה בצורה בטיחותיות באמצעות 4 ברגים לפחות, יותקן מוט מתרומם ממצב אופקי למצב אנכי; המוט יהיה באורך 75 עד 85 סנטימטר, וצדו העליון, במצב אופקי, יהיה בגובה 75 עד 85 סנטימטר מהרצפה; המוט יורכב במרחק של 80 סנטימטר מהקיר המקביל והקרוב לציר האורך של האסלה; על המוט להישאר במצב אנכי בכוחות עצמו באמצעות אמצעי המהווה חלק מובנה בו שימנע את נפילתו הפתאומית למצב אופקי; צורת המוט המתרומם האמור בפסקה זו יכולה להיות אובלית או מלבנית ובלבד שתהיה נוחה לתמיכה והחזקה ביד; רוחב המוט לא יעלה על 60 מילימטר ועוביו לא יעלה על 40 מילימטר; המוט, על כל חלקיו, יהיה בטיחותי, קל ופשוט לשימוש; יש להצמיד סמוך למוט מדבקה או שלט בגודל 20x20 סנטימטר, עם ציורים (פיקטוגרמות) קריאים וברורים המראים את אופן השימוש במוט;
(7) כל המוטות, על חלקיהם השונים, יהיו עשויים מחומר קשיח, עמיד ובלתי מחליד ויעמדו בפני כוחות אופקיים ואנכיים; פני השטח של המוטות יהיו עם חספוס קל או שצורת המוט תהיה מיוחדת כך שתימנע החלקת היד; כל העיגונים לקיר ולרצפה יהיו בטיחותיים וכל קצוות המוטות יהיו מעוגלים באופן המונע פציעה ופגיעה כלשהי.
(ז) יותקן בתוך התא כיור רחצה ולגביו יתמלאו התנאים הבאים:
(1) הכיור יימצא במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להגיע ולהשתמש בו;
(2) פני הכיור העליונים יהיו בגובה של 80 ס"מ מעל הרצפה;
(3) ברז המים בכיור האמור יהיה מסוג ידית מנוף.
(ח) ידית השטיפה של האסלה, מחזיק נייר טואלטי, סידורי סבון לרחיצת ידיים ומגבת יימצאו במרחק מהאסלה המאפשר לאדם היושב עליה להשתמש באבזרים האמורים בנקל.
8.14 משתנות
הותקנו בבנין ציבורי משתנות, יתמלאו לגביהן התנאים הבאים:
(1) משתנת עביט תורכב בגובה שהקצה העליון הקדמי שלה לא יימצא יותר גבוה מ-50 ס"מ מעל פני הרצפה;
(2) משתנת קיר תורכב ללא מדרגה, ואם הנסיבות מכריחות התקנת מדרגה, לא יעלה גבהה על 17 ס"מ ורחבה לא יפחת מ-45 ס"מ;
(3) מחולקת משתנת הקיר לתנאים, יותקנו על יד התאים הפינתיים או הקיצוניים ידיות אחיזה, לכל תא כאמור ידית אחת.
8.15 כיור מיוחד בחדרי שירות
בחדרי שירות המשותפים לנשים ולגברים יותקן בתוך שורת כיורי רחצה לפחות כיור מיוחד אחד לנשים ואחד לגברים מהסוג האמור בסעיף 8.13(ז)(2) ו-(3).
8.16 מראה בחדרי שירות
בחדרי שירות כאמור בסעיף 8.15 תותקן מראה שקצה העליון לא יהיה יותר נמוך מ-1.75 מטר וקצה התחתון לא יותר גבוה מ-0.90 מטר מעל פני הרצפה.
8.17 מפסקים וכפתורי הפעלה
(א) כל מפסיקי זרם חשמל, חום, איוור ופעמוני אזעקה למיניהם ודומה לאלה יימצאו בגובה שלא יעלה על 1.60 מטר מעל פני הרצפה.
(ב) כל האבזרים כאמור בסעיף קטן (א) יותקנו באופן שהפעלתם תהיה קלה.
8.18 (בוטל) (תיקון: תשס"ה19)
8.19 מזרקה לשתיית מים
נמצאת בבנין ציבורי מזרקת לשתיית מים (להלן - מזרקת), יתמלאו לגביה התנאים הבאים:
(1) הפיה שדרכה יוצאים המים תימצא בגובה של 90 ס"מ מעל פני הרצפה;
(2) המזרקת תהיה תלויה על הקיר ולא תימצא בתוך גומחה של הקיר, לא כולה ולא מקצתה;
(3) השטח מסביב למזרקת האמורה יהיה חפשי עם גישה נוחה;
(4) במקרה של שימוש בכוסות קרטון או חומר דומה על יד המזרקת, יהיה מקומן בגובה שלא יעלה על 1.20 מטר מעל פני הרצפה.
8.20 (בוטל) (תיקון: תשס"ה19)
8.21 יציאות מבנין ציבורי (תיקון: תשס"ה19)
נמצאות בבנין ציבורי דרכי יציאה מיוחדות לקהל, יחולו עליהן לפי הענין הוראות פרטים 8.03.02, 8.03.03, 8.04 ו-8.05.
8.22 (בוטל) (תיקון: תשס"ה19)
8.23 מקומות ישיבה מיוחדים בבתי עינוג
בתיאטרון, בבית קולנוע או בבית עינוג אחר, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לנכים על פי תנאים אלה:
(1) שטחו של המקום המיוחד האמור לנכה יהיה לפחות 1.45 מטר על 0.90 מטר;
(2) לכל 150 עד 1000 מקומות ישיבה יוקצב מקום אחד לנכה כאמור בפסקה (1), ומעל 1000 מקומות ישיבה - לכל 250 מקומות מקום אחד כאמור, ובלבד שבכל בנין ציבורי כאמור יותקנו לפחות שלושה מקומות ישיבה מיוחדים לנכים;
(3) המקומות המיוחדים האמורים יוקצבו על יד המעברים באופן שתאופשר לנכים ראות טובה ושהנכים גם לא יסתירו לאלה היושבים מאחוריהם;
(4) המקומות המיוחדים האמורים יוסדרו לרוב על ידי אפשרות קיפול או סילוק מספר מתאים של כסאות קבועים באולם.
8.24 מקומות מיוחדים במסעדות וחדרי אוכל ציבוריים
במסעדה וכדומה, שבגדר בנין ציבורי ב' ויש בה שירות עצמי, יותקנו לפחות שני מקומות מיוחדים לנכים ליד מקום חלוקת האוכל, שלגביהם יתמלאו התנאים הבאים:
(1) הגובה של המקומות האמורים לא יעלה על 80 ס"מ מעל פני הרצפה;
(2) מתחתם יהיה חלל ריק בעומק של 70 ס"מ וברוחב של 80 ס"מ לפחות;
(3) הגישה אליהם תהיה חפשית ונוחה.
8.25 יחידה מיוחדת (תיקון: תשנ"ה, תשס"א)
ביחידה מיוחדת יתקיימו הוראות סעיף זה, כמפורט להלן:
(1) הרוחב החופשי בפתח ליחידה המיוחדת ובפתחים שבתוכה לא יפחת מ-80 ס"מ;
(2) אם יהיה מפתן בדלת, הוא לא יתרומם יותר מ-2 ס"מ מעל הרצפה משני הצדדים; למפתן יהיו שיפועים בצד המוגבה מסביבתו בנטיה מרבית של 50%;
(3) לרוחב כנף הדלת, יורכב בגובה הידית הרגילה, מוט אופקי שיאפשר סגירתה על ידי משיכתה בידי נכה בכסא גלגלים; מרחק הידית מציר הדלת יהיה בין 3 ל-8 ס"מ;
(4) השירותים של יחידות מיוחדות (להלן - השירותים המיוחדים), יהיו כמפורט להלן:
(א) יכול שהשירותים המיוחדים יהיו צמודים ליחידה המיוחדת אך הדבר אינו הכרחי;
(ב) דלת השירותים המיוחדים תיפתח החוצה ויכול שתיפתח גם פנימה אם תתאפשר גם פתיחתה החוצה, וזאת שלא באמצעות צירי פנדל; כיוון הפתיחה יאפשר גישה נוחה לאגף הלינה;
(ג) תותר התקנת דלת הנפתחת בגרירה במקביל לקיר, כשהיא מותקנת על גבי מסילה הקבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר פתח אור של 80 ס"מ לפחות;
(ד) המרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין הקיר ממול, יהיה 1.20 מטרים לפחות; ואם מוצב ארון מול הדלת, תיפתח דלת הארון בגרירה, והמרחק בין המישור החיצוני של כנף הדלת ובין דלתות הארון יהיה 1.15 מטרים לפחות;
(ה) בשירותים המיוחדים יותקנו אסלה, כיור רחצה וכן מקלחת או אמבטיה או שתיהן;
(ו) כל קבועות השרברבות על אבזריהן יותקנו כך שיוותר מרחב חופשי בקוטר מעגל של 1.40 מ' לפחות, ממפלס הרצפה עד לגובה 65 ס"מ מעל הרצפה.
(ז) רצפת השירותים המיוחדים תהיה עשויה מחומר מונע החלקה;
(ח) ברצפת השירותים המיוחדים יהיה נקז; ואם הם צמודים למקלחת תשמש הרצפה בשעת הצורך, כאגן ניקוז של המקלחת; ברצפה יהיו שיפועים של כ1.5%- לניקוז מהיר;
(ט) האמבטיה תהא במידות 1.60 X 0.70 מ' לפחות;
(י) במידת האפשר יותקן בצד המעוגל של האמבטיה משטח אופקי באורך 60 ס"מ, לכל רוחבה וגובהה של האמבטיה; המשטח יותקן כך שיתאפשר מעבר מכסא גלגלים שיעמוד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אל המשטח ובחזרה;
(יא) במקלחת יהיה שטח הרצפה 1.30 X 0.90 מטר לפחות והוא לא יהיה חלק של המרחב החופשי האמור בפסקת משנה (ו); בכניסה למקלחת לא יהא כל סף או מכשול ברצפה;
(יב) אסלה תהא מסוג מונובלוק; ציר האסלה יהא 45 ס"מ מהקיר הסמוך. הקצה הקדמי של האסלה יהא 70 ס"מ מהקיר שבגב האסלה; גובה האסלה יהא מ-42 עד 45 ס"מ מהרצפה; בצד האסלה, המרוחק מהקיר המקביל לציר האורך שלה, יוותר מרחב חופשי ברוחב 85 ס"מ לפחות;
(יג) מוטות אחיזה מתקפלים או ניתנים לפירוק, ונוחים לאחיזה, בקוטר שלא יהיה קטן מ-25 מילימטר ולא גדול מ-40 מילימטר יותקנו כלהלן:
(1) מוטות אחיזה הצמודים לאסלה יותקנו כמפורט בפרט 8.13(ו);
(2) - (3) (בוטלו)
(4) בקיר המקלחת יותקן מוט אנכי אחד לפחות, באורך 80 ס"מ לפחות, קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס"מ מהרצפה;
(5) בקיר המקלחת יותקן מוט אופקי אחד לפחות, באורך 50 ס"מ, ובגובה 85 ס"מ מהרצפה;
(6) בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפסקה (י), יותקן מוט אופקי באורך 50 ס"מ ובגובה 85 ס"מ מהרצפה;
(7) בקיר המקביל לאורך האמבטיה יותקן מוט אופקי, ניצב למוט המתואר בפסקת משנה (6), באורך 50 ס"מ ובגובה 85 ס"מ מהרצפה;
(8) בקיר הצמוד לאורך האמבטיה, יותקן מוט אלכסוני באורך של 120 ס"מ; קצהו העליון יהיה בראש האמבטיה, בגובה 70 ס"מ מהרצפה וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 ס"מ מעל דופן האמבטיה;
(9) על הקיר, בקצה החופשי של המשטח המתואר בפסקה (י) יותקן מוט אנכי באורך 80 ס"מ לפחות; קצהו התחתון של המוט יהיה בגובה 85 ס"מ מהרצפה. המוט האמור יכול שישמש גם במקום המוט המתואר בפסקת משנה (4);
(יד) הברזים יהיו ברזי ידית ויותקנו כך שיהיו גם בהישג ידו של משתמש היושב בכסא גלגלים; ברז הכיור לא יורכב לקיר אלא לכיוון עצמו או למשטח אופקי הצמוד לו;
(טו) במקלחת ובאמבטיה יותקנו הברזים בהישג ידו של המשתמש; כל ברז יספק מים חמים וקרים למשטף מזרם, עם צינור גמיש, שיורכב על מוט אנכי באופן שניתן לקבוע גובהו וכיוונו בידי המשתמש; במקרה הצורך יותקן ברז נפרד לאמבטיה וברז למתרחץ במקלחת שמחוץ לאמבטיה;
(טז) גובהו העליון של כיור יהיה בין - 82 ס"מ ל-87 ס"מ מן הרצפה;
(יז) מתחת לכיור יישמר חלל חופשי ער לגובה 65 ס"מ מהרצפה;
(יח) מעל לכיור תותקן מראה שגובהה התחתון יהיה 90 ס"מ מהרצפה וגובהה העליון יהיה 175 ס"מ לפחות מהרצפה;
(יט) אבזרי העזר, כגון מתלי מגבות, מחזיקי נייר, מיבשי שיער וכיוצא באלה, יותקנו כך שיהיו בהישג ידו של היושב בכסא גלגלים.
סימן ה': סידורים מיוחדים לנכים בבנין ציבורי - אמצעי תקשורת (תיקון: תשס"ה19)
8.26 טלפון ציבורי (תיקון: תשס"ה19)
(א) טלפון ציבורי, שהותקן בבנין ציבורי או בשטח החוץ שלו, יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו-(ג); הותקנו כמה טלפונים ציבוריים, אחד מהם לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרטי משנה (ב) ו-(ג), ואולם אם הם מופעלים באמצעים שונים, אחד לפחות מכחל סוג יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ב) ואחד לפחות יתאים לתנאים המפורטים בפרט משנה (ג).
(ב) טלפון נגיש למתניידים בכיסא גלגלים יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת"י 1918 חלק 4.
(ג) טלפון לבעלי לקות שמיעה יתאים לתנאים המפורטים בענין זה בת"י 1918 חלק 4.
8.27 מערכות התרעה ואזעקה (תיקון: תשס"ה19)
מיתקנים להתרעה שהותקנו בבנין ציבורי יתאימו לנדרש בת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן במערכות התרעה.
חלק ח'1 (תיקון: תשס"ט) 37
פרק א': בניין ציבורי חדש
סימן א': פרשנות
8.30 הגדרות (תיקון: תשס"ט) 37
בפרק זה -
"אדם עם מוגבלות" "גוף ציבורי" ו"הנציב" - כהגדרתם בסעיף 5 לחוק השוויון;
"בניין קיים" - מקום ציבורי שהוא בניין, שההיתר לבנייתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני תחילתו של חלק זה;
"בית שימוש נגיש" - בית שימוש מטיפוס 1 או 2 לפי ת"י 1918 חלק 3.1;
"דרך נגישה" - תוואי חופשי רצוף, המחבר בין החלקים והחללים הנגישים במקום ציבורי חדש ובשטחי החוץ שלו, לרבות אמצעים להתגברות על הפרשי מפלסים, שמתקיימות בהן דרישות חלק זה;
"חוק השוויון" - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;
"חניון ציבורי" - כהגדרתו בתקנות החניה;
"יציע" - כמשמעותו בתוספת השלישית;
"מדור שירותים" - חלק בבניין הכולל שלושה בתי שימוש לפחות שיש להם כניסה משותפת, בין אם מתוכננת חלוקה לאגף לנשים ואגף לגברים ובין אם לאו;
"מורשה לנגישות מבנים" - מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, כהגדרתו בסעיף 19 מא לחוק השוויון;
"מורשה לנגישות השירות" - כהגדרתו בסעיף 19 מא 1 לחוק השוויון;
"מלתחה" - מקום המשמש להחלפת בגדים ולאכסון חפצים ועשוי לכלול גם מקלחות ובתי שימוש;
"מלתחה נגישה" - מלתחה המתאימה גם לשימושם של אנשים בכיסאות גלגלים;
"מעלון אנכי" - משטח הרמה חשמלי המותקן דרך קבע, שמסלול תנועתו בניצב למישור של הרצפה, אשר ממדיו וחומרי הבניה שלו תואמים את הוראות תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.1 ות"י 2252 חלק 1;
"מעלית עם פיקוד יעדים" - מעלית שבה קומת היעד נרשמת בתחנה ולא בתא המעלית;
"מקום חניה נגיש" - מקום חניה המיועד לכלי רכב הנושא תג נכה לפי חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993;
"מקום עבודה" - מקום שנעשית בו עבודה לצורכי עסק או משלח יד, למעט אותו חלק במקום עבודה שחלות בו הוראות בדבר התאמה אישית לפי פרק ד' לחוק השוויון;
"ניגוד חזותי" - ניגוד בין שטח מסוים לסביבתו הקרובה, הניתן להבחנה ברורה לעיני אדם מתבונן, בתנאי התאורה הקיימים או המתוכננים, ורשאי הנציב לפרסם הוראות טכניות לעניין הבחנה ברורה לעיני אדם מתבונן;
"ניגוד מישושי" - ניגודיות בין מרקם פני שטח מסוים למרקם סביבתו הקרובה, הניתן לזיהוי במישוש באמצעות כף רגל נעולה בנעל ובאמצעות מקל נחיה;
"סימן אזהרה" - משטח המורכב מגבשושיות עגולות, עשויות בחתך טרפזי או מעוגל וקטומות בראשן, בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לסביבתן הקרובה, ונועד להזהיר מפני סכנה או שינוי במרחב;
"סימן מאתר" - סימן מוביל מטיפוס 1 ורוחבו 60 סנטימטרים הנמצא בניצב לכיוון ההליכה ולכל רוחב הדרך, והמיועד להפנות את תשומת לבו של הולך רגל עם מוגבלות בראייה אל תחילתו של סימן מוביל או אל מיתקן המצוי בצמוד או בסמוך;
"סימן מאתר בתוך בניין" - משטח ברוחב 60 סנטימטרים העשוי בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לסביבתו;
"סימן מוביל" - רצועה, קו מפגש בין שני משטחים, או מרכיב פיזי יציב המצויים על פני שטח המיועד לתנועת והלכי רגל או בצמוד לו, הניתנים לזיהוי על ידי הולך רגל עם מוגבלות בראייה, ומיועדים לסייע לו למצוא את דרכו אל יעדו, והוא אחד מאלה:
(1) "סימן מוביל מטיפוס 1" - סימן ברוחב 30 עד 60 סנטימטרים, המורכב מפסים מקבילים המצויים באותו מישור, ומרקם פני השטח שלו עשוי בניגוד חזותי ובניגוד מישושי לשטח בסביבתו הקרובה;
(2) "סימן מוביל מטיפוס 2" - מפגש, ישר במידת האפשר, בין שני משטחים צמודים זה לזה, המצויים בניגוד חזותי וניגוד מישושי זה לזה; ובלבד שמפגש כאמור יהיה באותו מישור ויימשך באופן רציף ממקום אחד במרחב למקום אחר;
(3) "סימן מוביל מטיפוס 3" - מרכיב פיזי יציב הנמשך ברציפות לאורך שולי דרך, ובולט מעל פני הדרך, העשוי בניגוד חזותי וניתן להבחנה במישוש בכף רגל נעולה ובאמצעות מקל נחיה;
"סמל הנגישות" - סמל הנגישות הבין לאומי כמשמעותו בת"י 1918 חלק 4;
"עמדת מודיעין" - עמדה פתוחה או סגורה, במקום ציבורי, שבה ניתן מידע על השירות הניתן במקום הציבורי, והכוונה לחלקי המקום השונים;
"קומה" - כהגדרתה בתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992 (להלן - תקנות חישוב שטחים);
"רכב גבוה" - רכב בעל מיתקן הרמה, כגון מעלון אנכי (אנכון), המאפשר כניסה אל הרכב ויציאה ממנו בישיבה על כיסא גלגלים;
"רשות ציבורית" - כהגדרתה בסעיף 19 א לחוק השוויון;
"שטח" - שטח למטרה עיקרית כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות חישוב שטחים;
"ת"י 1918 חלק 1" - תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 1 - נגישות הסביבה הבנויה: עקרונות ודרישות כלליות 6;
"ת"י 1918 חלק 2" - תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 2 - נגישות הסביבה הבנויה: הסביבה שמחוץ לבניין 7;
"ת"י 1918 חלק 3.1" - תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.1 - נגישות הסביבה הבנויה: פנים הבניין - דרישות בסיסיות 8;
"ת"י 1918 חלק 3.2" - תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 3.2 - נגישות הסביבה הבנויה: דרישות משלימות לשימושים ספציפיים 9;
"ת"י 1918 חלק 4" - תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 4 - נגישות הסביבה הבנויה, תקשורת 10;
"ת"י 2252 חלק 1" - תקן ישראלי ת"י 2252 חלק 1 - משטחי הרמה חשמליים למוגבלי תנועה - כללי בטיחות, מידות ופעולה תפקודית: מעלונים אנכיים 11;
"ת"י 2481 חלק 70" - תקן ישראלי ת"י 2418 חלק 70 - מעליות:
דרישות בטיחות לבנייה ולהתקנה - התאמות מיוחדות לנגישות אנשים לרבות אנשים בעלי מוגבלות 12;
"ת"י 2279" - תקן ישראלי ת"י 2279, התנגדות להחלקה של משטחי הליכה קיימים ושל חומרים המיועדים למשטחי הליכה;
"תקנות החניה" - תקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983;
"תקנות חישוב שטחים" - תקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992 .
8.31 מקום ציבורי חדש (תיקון: תשס"ט) 37
"מקום ציבורי חדש" - מקום ציבורי כמפורט בתוספת הראשונה לחוק השוויון.
8.32 בניין עם ייעוד מעורב (תיקון: תשס"ט) 37
בבניין ציבורי שהוא מקום ציבורי חדש המיועד ליותר משימוש אחד, והשימושים בו מופרדים אחד מן האחר, יחולו הוראות חלק זה על כל חלק מן הבניין לפי שימושו.
8.33 בניין ציבורי אחר (תיקון: תשס"ט) 37
בבניין או חלק מבניין המשמש למטרות ציבוריות שונות מן המפורט בתוספת הראשונה לחוק השוויון, יחולו הוראות חלק זה בהתאם למטרות השימוש הדומות להם ביותר מבין המטרות והשימושים המפורטים בתוספת כאמור, לדעת מהנדס הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.
סימן ב': בניין ציבורי חדש (תיקון: תשס"ט) 37
(כללי)
8.40 היתר לבניין ציבורי חדש (תיקון: תשס"ט) 37
היתר לבניין ציבורי חדש, אישור או תעודת גמר לפי העניין (בחלק זה - היתר), יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים בחלק זה.
8.41 תוספת לבניין ציבורי (תיקון: תשס"ט) 37
(א) היתר להקמת תוספת לבניין קיים (להלן - תוספת), יינתן רק אם התקיימו תנאים אלה:
(1) בכל חלקי התוספת ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה;
(2) בבניין קיים נעשו במועדן ההתאמות הנדרשות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.
(ב) לא הגיע עדיין המועד הקבוע כאמור בהוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון עד למועד מתן ההיתר לתוספת, ימולאו התנאים המפורטים בחלק זה ביחס לתוספת בלבד; ואולם כאשר היקף התוספת המבוקשת עולה על 30% מהשטח העיקרי של המבנה הקיים, כמשמעותו בתקנות חישוב שטחים, יכלול היתר הבנייה אף את ביצוע ההתאמות הנדרשות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.
(ג) מהנדס הוועדה המקומית רשאי להורות על ביצוע התאמות נגישות בבניין קיים, ככל שהתאמות אלה נדרשות לצורך התוספת המבוקשת, וזאת לפי היקף העבודה ופרק הזמן שנותר על פי הוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון.
(ד) על אף האמור בפרט משנה (א), לבקשת מבקש ההיתר, ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות לבניין הקיים, כולן או חלקן, בבניין הקיים או בתחום התוספת המבוקשת.
(ה) בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ניתן, על אף האמור בפרט משנה (א), להיסמך על התאמות הנגישות בבניין הקיים, כולן או חלקן, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
(1) התוספת האמורה מהווה מבחינה תפקודית חלק בלתי נפרד מהבניין הקיים;
(2) דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית ככל הניתן, מחברת את התוספת לבניין הקיים;
(3) התאמות הנגישות בבניין הקיים, המיועדות בעבור התוספת יהיו לפי חלק זה;
(4) התאמות הנגישות בבניין הקיים ובתוספת גם יחד, מספקות את סך כל הדרישות לפי חלק זה לגבי התוספת.
8.42 התאמות נגישות בזמן ביצוע עבודות שיפוץ (תיקון: תשס"ט) 37
בבקשה להיתר לתוספת לבניין קיים ובבקשה להיתר לביצוע עבודות שיפוץ בבניין ציבורי חדש, אשר עבודות הבנייה יבוצעו בהן בד בבד עם מתן השירות, תובטח נגישות חלופית בתקופת ביצוע עבודות הבנייה, כפי שייקבע על ידי מהנדס הוועדה, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים.
8.43 שינויים במהלך בנייה (תיקון: תשס"ט) 37
הוראות חלק זה לא יחולו על היתר שיינתן לשינויים במהלך בנייה של בניין ציבורי אשר אין בהם תוספת שטחי בנייה העולה על 30 מטרים רבועים, והיתר לבנייתם ניתן לפני תחילתו של חלק זה; ובתנאי שהבניין עומד בדרישות חלק ח' בתוספת זו.
8.44 התאמות נוספות בבניין המיועד לאנשים עם מוגבלות (תיקון: תשס"ט) 37
בבקשה להיתר לבניין ציבורי חדש המיועד כולו או חלקו לאנשים עם מוגבלות, ייבדק הצורך בקיום התאמות נגישות נוספות על הקבוע בחלק זה.
8.45 עיגול תוצאת חישוב (תיקון: תשס"ט) 37
מספר שהוא תוצאת חישוב אחוזים לפי תקנות אלה, יעוגל למספר השלם הקרוב, ומחצית תעוגל למספר השלם הנמוך ממנו.
סימן ג': דרך נגישה (תיקון: תשס"ט) 37
8.50 דרך נגישה לבניין ציבורי (תיקון: תשס"ט) 37
(א) בבניין ציבורי חדש יהיו דרכים נגישות בתחום מגרש.
(ב) דרכים כאמור יתחילו ממקום החיבור למדרכה או לשביל ציבורי הגובלים במגרש כפי שמתואר במפת איתור העבודה כנדרש בתקנה 5(ב)(2).
(ג) בדרך נגישה לבניין ציבורי יתקיימו דרישות אלה:
(1) דרך נגישה, אחת לפחות בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל אל כניסות נגישות של בניין ציבורי, מתחנה לאיסוף נוסעים ולהורדתם, ואזורי העלאת נוסעים כמשמעותם בת"י 1918 חלק 2, ככל שאלה מצויים בתחום המגרש, וכן ממדרכה או משביל ציבורי הגובלים במגרש;
(2) דרך נגישה בתחום המגרש, שהיא הדרך העיקרית שמיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממקום חניה נגיש אל כניסה נגישה;
(3) היו כמה דרכים אל בניין ציבורי שחלקן אינן נגישות, יהיה שלט הכוונה אל הדרך הנגישה ועליו סמל הנגישות; שלט ההכוונה יוצב ליד מקום חניה נגיש, בכניסה הנגישה למגרש או לבניין, ובמקומות שבהם מתפצלות כמה דרכים מדרך נגישה.
(ד) בכל דרך המשמשת את הציבור, שרוחבה גדול מ-130 סנטימטרים ולגבי גרם מדרגות גם אם רוחבו קטן מ-130 סנטימטרים, יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 1, בסעיף הדן במכשולים בדרך, וחלק 2 בסעיפים הדנים במשטחי אזהרה במדרגות, וכן הסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש.
8.51 קשר פיזי בין בניינים (תיקון: תשס"ט) 37
(א) מתוכנן קשר פיזי בין בניינים שונים לשימוש הציבור, שבמסגרתו מתאפשרת גישה בין הבניינים, בין במפלס הקרקע ובין בקומה אחרת, יהיה הקשר באמצעות דרך נגישה.
(ב) מתוכננות כמה דרכים המקשרות בין קומות שונות של בניינים שונים, תהיה מחצית מהן לפחות דרכים נגישות.
8.52 דרך נגישה אל חוץ הבניין (תיקון: תשס"ט) 37
(א) דרך נגישה תוביל מכניסה נגישה של הבניין אל שטחי החוץ שלו ככל שאלה נועדו לשימוש הציבור, לשירותו או למקום עבודה.
(ב) בדרך נגישה בשטחי חוץ של מקום ציבורי חדש יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2, בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, כבש, מדרכות, משטחי אזהרה במדרגות, וכן בסעיפים הדנים במבנה, גימור והתקנה של בתי אחיזה, ולמעט הסעיף הדן במשטחי אזהרה בכבש.
(ג) על אף האמור בת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בשולי דרך נגישה, דרך נגישה ברוחב 250 סנטימטרים לפחות, פטורה מהגנת שוליים בהתקיים התנאים האלה:
(1) הפרש הגובה בין מפלס פני הדרך והמשטח הסמוך לו אינו עולה על 20 סנטימטרים;
(2) שולי הדרך או המשטח כולו מאובחנים מן המשטח הסמוך להם בניגוד חזותי.
8.53 מעבר בין מקומות בשטחי חוץ (תיקון: תשס"ט) 37
המעבר בין מקומות שונים בשטחי חוץ, המשמשים את הציבור, יהיה בדרך נגישה, וככל הניתן באותו המפלס.
8.54 הפרשי גבהים ושיפועים בדרך נגישה מחוץ לבניין (תיקון: תשס"ט)37
היו הפרשי גובה בדרך הנגישה מחוץ לבניין, יחולו הוראות אלה:
(1) שיפוע הדרך הנגישה לא יעלה על 8 אחוזים; עלה שיפוע הדרך הנגישה על 5 אחוזים תהיה הדרך באמצעות כבש כמשמעותו בת"י 1918 חלק 2;
(2) היה הפרש הגובה בין משטחי רצפה צמודים בין 1.5 ל-300 סנטימטרים, ולא הוסדרה עלייה באמצעות שיפוע שאינו עולה על 5 אחוזים, יותקן אחד מאלה: כבש, גשר או מעלית; ואולם במקום שבו קיים הפרש גובה של עד 150 סנטימטרים ולא ניתן להתקין כבש, ניתן להתקין מעלון אנכי, ובלבד שניתן לכך אישור מורשה נגישות מבנים;
(3) עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 300 סנטימטרים תותקן מעלית;
(4) בשטחי חוץ שנמצא בהם הפרש גובה בין משטחי רצפה נגישים סמוכים, ינהגו לפי ת"י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בשיפוע הדרך בתחום גבולות נכס.
8.55 כניסה לבניין ציבורי חדש (תיקון: תשס"ט) 37
(א) הכניסה העיקרית לבניין, המיועדת לשימוש הציבור, תהיה כניסה נגישה.
(ב) בכניסה נגישה לבניין יתקיימו דרישות ת"י 1918 חלק 2, בסעיף הדן בכניסה נגישה, למעט הסעיף הדן בבניין שיש בו כניסות אחדות, וכן דרישות חלק 3.1 בסעיפים הדנים במשטח ניגוב ובסף בפתח.
8.56 בניין ובו כניסות לא נגישות (תיקון: תשס"ט) 37
היו בבניין ציבורי כניסות או יציאות המיועדות לשימוש הציבור שאינן נגישות לפי תקנות אלה, יימצאו בהן שלטים המכוונים אל הכניסות או היציאות הנגישות לפי ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות הדורשים שילוט.
8.57 בניין ובו כניסות בגזרות שונות (תיקון: תשס"ט) 37
(א) בבניין ציבורי שבו כמה כניסות המשמשות את הציבור, באגפים שונים של הבניין, תהיה בכל אגף כניסה נגישה אחת לפחות.
(ב) בבניין שבו יותר מכניסה אחת המשמשת את הציבור באותו אגף, מרחק ההליכה מחוץ למבנה בין כניסה שאינה נגישה לבין כניסה נגישה באותו אגף, לא יעלה על 50 מטרים.
8.58 דרך נגישה בתוך הבניין (תיקון: תשס"ט) 37
דרך נגישה לפי הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה וחלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרכים נגישות לרבות פרוזדורים ומעברים, תוביל -
(1) מהכניסה העיקרית לבניין המיועדת לשימוש הציבור לכל החלקים בתוך הבניין שיינתן בהם שירות ציבורי או שנועדו לשימוש ציבורי, ואל הכניסות לחדרים או אולמות במקומות עבודה;
(2) מכניסה נגישה לכל חלקי הבניין אשר יש לציבור מעבר אליהם ולכל חלקי הבניין אשר יש בהם מקומות עבודה.
8.59 מעבר בין מקומות בקומה בתוך בניין (תיקון: תשס"ט) 37
מעבר בין מקומות שונים המיועדים לשימוש הציבור או למקום עבודה באותה קומה בבניין ציבורי חדש, יהיה בדרך נגישה וככל הניתן באותו מפלס.
8.60 הפרשי גובה במפלסי רצפה בדרך נגישה בתוך בניין (תיקון: תשס"ט) 37
בדרך נגישה בתוך בניין יחולו על הפרשי גובה במפלסי רצפה, הצמודים זה לזה, הוראות פרט 3.1.2.7 בחלק ג' והוראות אלה:
(1) היה הפרש משטחי הרצפה גדול מ-1.5 סנטימטרים ולא יותר מ-150 סנטימטרים, יותקן אחד מאלה: מעלית, מעלון אנכי או כבש לפי דרישות חלק ג' בתוספת זו ות"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכבש;
(2) במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 150 סנטימטרים, אך קטן מ-250 סנטימטרים, תותקן מעלית ויכול שיותקן מעלון אנכי במקום מעלית;
(3) במקום שהפרש הגובה בו בין משטחי רצפה צמודים עולה על 250 סנטימטרים, תותקן מעלית.
8.61 מרווח אופקי בין משטחי הליכה בדרך נגישה (תיקון: תשס"ט) 37
מרווח אופקי בדרך נגישה, העשוי בניצב לכיוון התנועה, יהיה לפי ת"י 1918 חלק 1, בסעיף הדן בפני הדרך; הוראות אלה יחולו גם על מרווח במעבר על פני מסילות של כנף דלת נגררת.
8.62 דלתות ושערים בדרך נגישה (תיקון: תשס"ט) 37
(א) דלתות ושערים, לאורך דרכים נגישות ובכניסה לחללים נגישים, יתאימו לנדרש בתקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 3.1 ובהתאם לחלק ג' בתוספת זו.
(ב) בפתחי דלתות יהיה גובה הסף לפי הוראות ת"י 1918 חלק 3.1 .
(ג) בדלת חד-אגפית, הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, כגון: בית שימוש נגיש, מקלחת ומלתחה, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה לפי
ת"י 1918 חלק 3.1, ות"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2).
(ד) בדלת לפתיחה אוטומטית יותקן אמצעי בקרה שימנע את הגפתה כל עוד נמצא אדם או חיית שירות או מקל נחיה בתחום המסלול שלה.
(ה) בבניין אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום), תהיה המערכת לפי ת"י 1918 חלק 4.
8.63 דרך נגישה וכניסות נגישות במיתקן ספורט (תיקון: תשס"ט) 37
נוסף על האמור בפרטים 8.57 ו-8.58 לעניין מיתקן ספורט, למעט מבנים מורמים במיתקני ספורט המשמשים לשיפוט, יחולו הוראות אלה:
(1) דרך נגישה, אחת לפחות, תוביל אל כל כניסה נגישה למיתקן ספורט ומן הכניסה אל מקומות הישיבה המיוחדים ואל בית שימוש נגיש;
(2) דרך נגישה אחת לפחות המיועדת לספורטאים תוביל אל משטח הפעילות הספורטיבית, אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה, אל מלתחה נגישה ואל תאי הלבשה נגישים; אין באמור בפרט זה כדי לגרוע מחובת ביצוע דרך נגישה כאמור בפסקה (1);
(3) היו במקום כמה משטחי משחק מאותו הסוג, תוביל דרך נגישה אל משטח משחק אחד מכל סוג, ולא פחות מ-50% ממספר המשטחים מאותו סוג ממדרכה או משביל או מכניסה נגישה אל מיתקן הספורט;
(4) במיתקן ספורט אשר הותקנו בו דרכים נגישות כאמור בפסקאות (1) ו-(2), אין חובה כי דרך נגישה תחבר בין הדרכים הנגישות האמורות בפסקאות אלה.
8.64 דרך נגישה בבית סוהר ובבית מעצר (תיקון: תשס"ט) 37
דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש למקומות בבית סוהר ובבית מעצר שמותרת אליהם גישה לציבור, לרבות לאזורי המתנה, אזורים למפגש עם מבקרים ועם עורכי דין, ולבית שימוש נגיש למבקרים.
8.65 דרך נגישה אל במה ומשטח מוגבה (תיקון: תשס"ט) 37
(א) בפרט זה, "במה" - כהגדרתה בפרט 3.9.1.1 בתוספת זו ולרבות כל משטח מוגבה כהגדרתו באותו פרט שגובהו 45 סנטימטרים לפחות מפני הרצפה או הקרקע הסמוכים אליו.
(ב) בבמה יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים בנגישות לבמה ולמשטח מוגבה, וכן הוראות אלה: שולי משטח מוגבה שאינו מיועד למופעים, וגובהו קטן מ-45 סנטימטרים יסומנו בפס ברוחב 10 סנטימטרים לפחות, ובניגוד חזותי למשטח המוגבה; ויכול שמשטח מוגבה כאמור יהיה כולו בניגוד חזותי לסביבתו.
(ג) במהלך מדרגות אל במה המכיל מדרגה אחת או שתיים בלבד, יותקן בית אחיזה בצד אחד.
8.66 דרך נגישה בבית כנסת (תיקון: תשס"ט) 37
על אף האמור בסימן זה, בבניין המיועד לבית כנסת יחולו הוראות אלה:
(1) בית כנסת שעזרת הנשים בו נמצאת במפלס שונה ממפלס אולם התפילה, יכול שתהיה אליה דרך נגישה שלא מתוך הבניין;
(2) בית כנסת שעזרת הנשים בו מצויה במפלס גבוה מ-150 סנטימטרים ממפלס אולם התפילה, פטור מהתקנת דרך נגישה אל עזרת הנשים, אם הותקנו במפלס אולם התפילה מקומות ישיבה מיוחדים בעבור נשים המתנייעות בכיסא גלגלים, יחד עם מקומות ישיבה רגילים בעבור נשים, בסך כולל של 10 אחוזים לפחות ממקומות הישיבה לנשים באולם, ולא פחות משני מקומות ישיבה מיוחדים;
(3) בבית כנסת שהפרשי הגובה בין משטחי רצפה צמודים בו עולה על 150 סנטימטרים, ניתן להתקין כבש כתחליף לאמצעי מכני המופעל בחשמל.
סימן ד': אמצעים לאיתור, אזהרה והכוונה (תיקון: תשס"ט)37
8.70 בניין ציבורי שנדרש בו סימן מוביל לכניסה העיקרית לבניין (תיקון: תשס"ט) 37
(א) אל בניין המיועד לתפוסה העולה על 500 בני אדם, יהיה סימן מוביל מהכניסה למגרש ועד לכניסה העיקרית לבניין ולכל כניסה בבניין המשרתת 200 בני אדם לפחות; במקום שבו נדרש סימן מאתר כאמור בהוראות לפי סעיף 19לט(ד) לחוק השוויון, יתחיל הסימן המוביל בכניסה למגרש בסמוך לסימן המאתר.
(ב) על אף האמור בפרט משנה 0א), יהיה סימן מוביל מהכניסה למגרש לכל כניסה עיקרית בבניין אשר ישמש, כולו או מקצתו, למתן שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות וכן לכל כניסה עיקרית בלשכות רווחה, במוסד לביטוח לאומי ובמתנס"ים.
8.71 סימן מוביל בדרך (תיקון: תשס"ט) 37
(א) סימן מוביל יהיה בתחום הדרך העיקרית שבה עושה הציבור שימוש או בצמוד לה; תחילתו תהיה בקו המגע בין המדרכה הגובלת במגרש והקרובה לכניסה הראשית לבניין, באותו כיוון שמגיע ממנו רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי אל הכניסה לבניין.
(ב) סימן מוביל יכול שיהיה בצד אחד של דרך או משני צדיה ולא ייחשב כחלק ממידת הרוחב שלה.
(ג) סימן מוביל בדרך מחוץ לבניין שיש בה מדרגות, יסתיים בקרבת בית האחיזה של המדרגות, וימשיך מן המדרגה האחרונה ועד לכניסה לבניין כמתואר בתרשים 8.71(ג) .






תרשים 8.71(ג)
8.72 גימור פני שטח של סימן מוביל (תיקון: תשס"ט) 37
(א) גימור השטח של סימן מוביל מטיפוס 1 או סימן מוביל מטיפוס 2 יהיה עמום (matt) ולא מבריק; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לביצוע פרט משנה זה.
(ב) בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה, ככל הניתן, גימור שטח כאמור בפרט משנה (א) ברוחב של 30 סנטימטרים לפחות, בצד קו המפגש עם המשטחים המרכיבים את הסימן המוביל.
8.73 שינוי כיוון של סימן מוביל (תיקון: תשס"ט) 37
במקום שבו סימן מוביל מטיפוס 1 או מטיפוס 2 משנה כיוון, יחולו הוראות אלה:
(1) סימן מוביל יהיה ככל הניתן בקו ישר, אך אפשר שבדרך מעוקלת הוא יהיה במקביל לציר הדרך;
(2) שינוי כיוון בסימן מוביל לא יהיה בזווית גדולה מזווית ישרה הנמדדת מציר ההליכה;
(3) בפנייה בזווית ישרה ובצומת של סימנים מובילים יהיה משטח מישושי שמרקמו שונה ממרקם הסימן המוביל, מידותיו 60/60 סנטימטרים ומרכזו במרכז הפנייה.
8.74 סימן מוביל בדרך רחבה מחוץ לבניין וברחבה חיצונית (תיקון: תשס"ט) 37
(א) נוסף על האמור בפרט 8.70, בדרך מחוץ לבניין, המובילה אל הכניסה הראשית, שרוחבה עולה על 3 מטרים, יהיה סימן מוביל מטיפוס 1 או 2 ויחולו בו הוראות מיוחדות אלה:
(1) סימן מוביל מטיפוס 1 יהיה ברוחב של 55 עד 66 סנטימטרים;
(2) בסימן מוביל מטיפוס 2 יהיה גימור פני השטח כאמור בפרט 8.72 ברוחב 55 עד 66 סנטימטרים לפחות מכל צד של קו המפגש בין משטחים המרכיבים את הסימן המוביל.
(ב) נוסף על האמור בפרט 8.70, בסימן מוביל ברחבה המובילה אל כניסה המשמשת את הציבור ואיננה הכניסה הראשית לבניין, יחולו הוראות פרט משנה (א), הסימן המוביל יתחיל באותו מקום ברחבה שממנו מגיע רוב הציבור לבניין, במסלול הקצר ביותר האפשרי, ויוביל עד לפתח הכניסה וממנו אל מעלית המצויה במפלס הכניסה.
8.75 סיום סימן מוביל מחוץ לבניין (תיקון: תשס"ט) 37
סימן מוביל אל כניסה לבניין יסתיים במרחק 110 סנטימטרים לפני דלת הזזה אופקית או אנכית מול אחת ממזוזות הדלת, ובמרחק 10 עד 30 סנטימטרים מקצה אגף דלת סובבת כאשר היא פתוחה בניצב לפתח, כמתואר בתרשים 8.75 .







סיום סימן מוביל לפני דלת סובבת







סיום סימן מוביל לפני דלת הזזה אופקית או אנכית
תרשים 8.75
8.76 סימן אזהרה מחוץ לבניין (תיקון: תשס"ט) 37
(א) לפני מעבר חציה ומדרגות שבתחום מגרש, יהיה סימן אזהרה.
(ב) במקום שלא קיימת בו מערכת המפיקה אותות שמע המתריעה מפני דלת מסתובבת ודלת מבוקרת כניסה כמשמעותה בפרט 3.2.1.20, יהיה במרחק של 110 סנטימטרים לפני דלתות כאמור, סימן אזהרה שאורכו כרוחב הפתח ורוחבו 60 סנטימטרים; הנציב רשאי לפרסם הוראות טכניות לעניין מערכת המפיקה אותות שמע כאמור.
8.77 סימן מאתר מחוץ לבניין (תיקון: תשס"ט) 37
סימן מאתר בתחום מגרש יהיה בצמוד לתחילתו של סימן מוביל, אם מצוי בסמוך לו, ליד מעבר חציה וליד מקום להעלאת נוסעים והורדתם.
8.78 סימן מוביל וסימן מאתר בתוך בניין (תיקון: תשס"ט) 37
(א) סימן מוביל בתוך בניין יהיה מטיפוס 2 או 3 ויהיה בהמשך של סימן מוביל אל הבניין.
(ב) סימן מוביל בתוך בניין יתחיל בכניסה לבניין ויוביל ממנה לעמדת המודיעין בבניין, וממנה עד לסימן המאתר הסמוך למעלית המרכזית שבמפלס הכניסה הראשית; אין בבניין מעלית או עמדת מודיעין, יסתיים הסימן המוביל לפני הכניסה הראשית לבניין.
(ג) בכל הקומות, יהיה לרוחב הדרך שברחבת המעלית, סימן מאתר בתוך בניין שאחד מקצותיו יגיע אל אחד לפחות מהתקני הפיקוד בתחנת המעלית שמובילה לכל הקומות; אין בבניין מעלית שמובילה לכל הקומות, יגיע סימן מאתר בתוך בניין אל התקני פיקוד בתחנת שתי מעליות לפחות, ובלבד שתתאפשר גישה לכל אחת מן הקומות המשמשות את הציבור.
8.79 סימון דלתות, מחיצות וקירות שקופים (תיקון: תשס"ט) 37
בחלקי בניין המשמשים את הציבור, יסומנו דלתות, מחיצות וקירות שקופים, לרבות חלונות ראווה, בסימון לפי ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בדלתות וקירות שקופים ויחולו עליו גם הוראות אלה, כמתואר בתרשים 8.79:
(1) הסימון יהיה משני גוונים בניגוד חזותי ובשטח דומה, ממוקמים זה בתוך זה או זה לצד זה;
(2) הסימון יהיה בגובה שבין 150 ל-160 סנטימטרים, ובגובה שבין 90 ל-100 סנטימטרים;
(3) המרחק האופקי בין הסימונים האמורים בפרט זה לא יעלה על 150 סנטימטרים;
(4) על אף האמור בת"י 1918 חלק 4, סימון כאמור בפרט זה, יכול שיהיה מרכיב בנוי או אבזר פרזול, בצבע בולט לעין, המחלק את הדלת, המחיצה או הקיר השקוף בטווח גובה 130 עד 160 סנטימטרים מרצפתם;
(5) בכנף דלת שקופה יחולו הוראות פרט 8.80.








תרשים 8.79
8.80 סימון דלת שקופה בקיר שקוף (תיקון: תשס"ט) 37
על כנף דלת העשויה חומר שקוף ומשולבת בקיר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיה בקצה הנפתח ועל הקיר שהיא משולבת בו, לאורך קו המגע ביניהם, סימון שיאפשר להבחין בין שולי אגף הדלת לקיר השקוף, ויחולו עליו הוראות אלה:
(1) הסימון יהיה פסים אנכיים שרוחב כל אחד מהם 5 סנטימטרים לפחות, באורך 50 סנטימטרים לפחות ומיקומו, בטווח גובה שבין 100 ל-160 סנטימטרים לפחות, מעל פני הרצפה;
(2) כל פס יורכב משני גוונים בניגוד חזותי התופסים, כל אחד, שטח דומה.
8.81 סימון דלת הזזה דו-אגפית ושקופה (תיקון: תשס"ט) 37
בדלת הזזה דו-אגפית העשויה חומר שקוף, בחלק בניין המשמש את הציבור, יהיו סימנים כאמור בפרט 8.80 על שני האגפים, בקו המגע ביניהם.
8.82 סימון דלת מסתובבת (תיקון: תשס"ט) 37
בשולי כנף דלת מסתובבת יהיו סימנים כאמור בפרט 8.80 .
סימן ה': תאורה (תיקון: תשס"ט) 37
8.90 תאורה בבניין ציבורי חדש (תיקון: תשס"ט) 37
בתאורה בדרך נגישה, ובאזור המתנה לקבלת שירות ציבורי בבניין ציבורי, יתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן בתאורה, למעט הסעיפים הדנים בתכנון תאורה בתוך בניינים בתקן ישראלי ת"י 8995.
8.91 תאורה בדרך אל בניין ציבורי (תיקון: תשס"ט) 37
תאורה בתחום המגרש, בדרך אל בניין ציבורי, תהיה רציפה וממקור אור שאינו מסנוור, ותמנע הארה ישירה מגופי תאורה לעיני בני אדם בתוך הבניין.
סימן ו': שילוט (תיקון: תשס"ט) 37
8.100 שילוט הכוונה (תיקון: תשס"ט) 37
בבניין ציבורי יימצאו שלטי הכוונה כפי שנקבע בהוראות לפי סעיף 19יב לחוק השוויון, לרבות במקומות אלה:
(1) במבואה של בניין ציבורי או בכניסה ראשית יימצאו שלטי הכוונה אל מעלית ואל בתי השימוש;
(2) בבניין ציבורי, בסמוך לכל מקום כניסה של כלי רכב למגרש, יימצאו שלטי הכוונה אל מקום חניה נגיש;
(3) במקום חניה נגיש יהיו שלטים לפי תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במקומות חניה נגישים;
(4) בסמוך לכל פתח יציאה של הולכי רגל או כלי רכב מחניה אל הרחוב או לבניין ציבורי, יימצאו שלטי הכוונה להולך הרגל ולנהג, בדבר המקום שאליו מובילה אותה היציאה;
(5) ברחבי מפלס של חניון תת-קרקעי יימצאו שלטים המפנים אל המעליות או אל אמצעי התגברות אחר על הפרשי גובה, המובילים ליציאות מאותו מפלס;
(6) בכניסה לחניה תת-קרקעית יימצא שלט בדבר גובה הכניסה והמעבר החופשי לרכב מתקרת החניון.
סימן ז': מקומות חניה (תיקון: תשס"ט) 37
8.110 הקצאת מקומות חניה נגישים (תיקון: תשס"ט) 37
(א) במקום חניה של בניין ציבורי, בחניון ציבורי ובמקום חניה במקומות עבודה, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה כאמור בפרט משנה (ה) (בסימן זה - הטבלה).
(ב) נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר פחות מן האמור בתקנות החניה, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים, על פי מקומות החניה הנדרשים בתקנות החניה.
(ג) נקבעו בתכנית מקומות חניה במספר גדול מהנדרש בתקנות החניה, יחושב מספר מקומות החניה הנגישים מסך כל המקומות המתוכננים, לפי האמור בטור א' בטבלה.
(ד) חניה נגישה תהיה לפי ת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן בחניות נגישות, למעט ההוראות לעניין מספר מקומות החניה.
(ה) מספר מקומות החניה הנדרשים:
טור א'
מספר מקומות חניה הנדרשים על פי התוספת לתקנות החניה
טור ב'
מספר מינימלי של מקומות חניה נגישים

סך הכל לרכב רגיל לרכב גבוה

10-4
1
-
1

25-11
2
1
1

50-26
3
2
1

75-51
3
2
1

100-76
4
2
2

150-101
5
3
2

200-151
6
4
2

300-201
7
4
3

400-301
8
5
3

500-401
9
6
3

1000-501
9 + 2% מכלל מקומות החניה מעל 500
מקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה יוקצה לכל 6 או חלק מ-6 מקומות חניה נגישים נוספים

יותר מ-1000
19 + 15 מכלל מקומות החניה מעל 1,000



8.111 מיקום מקומות חניה נגישים בחניון ציבורי (תיקון: תשס"ט) 37
בחניון ציבורי ימוקמו מקומות החניה הנגישים קרוב, ככל האפשר, לכניסה נגישה לבניין או למעלית או ליציאה אל המקומות הציבוריים שהחניון משרת, לפי העניין.
8.112 חניה בבניין עם כמה כניסות (תיקון: תשס"ט) 37
בבניין עם כמה כניסות נגישות, שליד כל אחת מהן מתוכננים מקומות חניה, ימוקמו מקומות חניה נגישים קרוב, ככל האפשר, לכל כניסה נגישה.
8.113 גישה חופשית למקום חניה נגיש (תיקון: תשס"ט) 37
במקום חניה נגיש הצמוד למדרכה, שביל או רחבה, לא יותקן כל מיתקן העלול להפריע לשימוש בחניה הנגישה או לחסום דרך גישה אל החניה הנגישה וממנה, לרבות ביציאה ובכניסה לרכב עם מיתקן הרמה.
8.114 מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לאכסון (תיקון: תשס"ט) 37
על אף האמור בתקנות החניה, בבניין ציבורי חדש הנועד לשמש לאכסון שלא למגורי קבע, לא יפחת מספרם של מקומות החניה הנגישים ממספר יחידות האכסון המיוחדות כמשמעותן בסימן י"א, ולא פחות ממקום חניה נגיש אחד.
8.115 מקומות חניה נגישים בבניין המיועד לשמש מקום להתקהלות (תיקון: תשס"ט) 37
על אף האמור בתקנות החניה, בבניין ציבורי חדש הנועד לשמש מקום להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, לא יפחת מספרם של מקומות החניה הנגישים ממספר מקומות הישיבה המיוחדים כמשמעותם בסימן י"ג.
8.116 חניה עם מיסעה משופעת (תיקון: תשס"ט) 37
בחניון ציבורי שמקומות החניה בו ערוכים על מיסעה משופעת, יחולו הוראות אלה:
(1) מקומות החניה הנגישים יהיו בחלקי החניון האופקיים, ובתנאי שהמרחק אל המעלית או הכניסה הנגישה לא יעלה על 60 מטרים;
(2) לא קיימים מקומות חניה אופקיים במרחק כאמור בפסקה (1), יהיו מקומות החניה הנגישים בשיפוע שלא יעלה על 5 אחוזים בכל כיוון.
8.117 הקמת מקומות חניה נגישים שלא בתחום המגרש (תיקון: תשס"ט) 37
הוועדה המקומית, בהתייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית, מטעמים של תכנון או הנדסה, להתיר הקמת מקומות חניה נגישים הנדרשים לפי סימן זה שלא בתחום המגרש, ובלבד שהמקום החלופי מספק נגישות טובה יותר ומקום החניה נמצא במרחק שאינו עולה על 60 מטרים מכניסה נגישה.
סימן ח': מעלית ומעלון (תיקון: תשס"ט) 37
8.120 מעלית לשימוש הציבור (תיקון: תשס"ט) 37
(א) מעלית לשימוש הציבור תהיה מטיפוס 2 לפחות לפי ת"י 2481 חלק 70, ות"י 1918 חלק 3.1, ויתקיימו בה הוראות ת"י 2481 חלק 70 בסעיפים 5 עד 7.
(ב) השילוט ומערכת התקשורת במעלית לשימוש הציבור יהיו לפי המפורט בת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בשילוט הכוונה אל המעלית.
(ג) מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת"י 1918 חלק 3.1 .
(ד) ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל.
8.121 מעלית בבניין שיוחד לאנשים עם מוגבלות (תיקון: תשס"ט) 37
בבניין ציבורי שבו שירות שיוחד לאנשים עם מוגבלות, יותקן בתא מעלית מטיפוס 3 לוח פיקוד נוסף בקיר צד הכניסה לתא, מצד שמאל ביחס לאדם הנכנס למעלית; קווי האמצע של הלחיצים העליונים בלוח הפיקוד הנוסף יימצאו בגובה 160 סנטימטרים וקווי האמצע של הלחיצים התחתונים לא יהיו נמוכים מ-120 סנטימטרים.
8.122 מרחק הליכה למעלית (תיקון: תשס"ט) 37
מרחק ההליכה האופקי באותו מפלס, מכל דלת כניסה המשמשת את הציבור, אל מעלית לשימוש הציבור, לא יעלה על 100 מטרים.
8.123 התקנת שתי מעליות בבניין (תיקון: תשס"ט) 37
בבניין ציבורי חדש שהפרשי הגבהים והשיפועים בו מחייבים התקנת מעלית כאמור בפרט 8.60, ושטחו עולה על 5,000 מטרים רבועים, יותקנו בדרך הנגישה שתי מעליות לפחות לשימוש הציבור.
8.124 מעלית עם פיקוד יעדים (תיקון: תשס"ט) 37
על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו נוסף על הוראות פרט 8.120(א) הוראות אלה:
(1) באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יהיה לחיץ עם סמל הנגישות הבין-לאומי שיתקיימו בו דרישות טבלה 2 לת"י 2481 חלק 70;
(2) מערך האותות החזותיים והקוליים הנדרשים יופעלו באופן אוטומטי בהפעלת הלחיץ עם סמל הנגישות הבין-לאומי האמור בפסקה (1);
(3) באחד לפחות מהתקני הפיקוד להפעלת המעלית, בכל קומה, יתקיימו הוראות אלה:
(א) התקן הפיקוד יהיה מסוג לוח מקשים;
(ב) לוח המקשים יימצא בסמוך לפתח אחת המעליות ויובחן בבירור מכיוון ההגעה המתוכנן של רוב הקהל במפלס שמצויות בו המעליות;
(ג) תתאפשר גישה צדית אל לוח המקשים, לפי ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לצד;
(ד) השורה העליונה של לוח המקשים תהיה בגובה 140 סנטימטרים מפני הרצפה;
(ה) הסימנים האמורים בפרט 8.78 יובילו להתקן הפיקוד האמור בפרט זה.
8.125 מצגת הפעלה של מעלית עם פיקוד יעדים (תיקון: תשס"ט) 37
בקומת הכניסה הראשית של בניין ציבורי חדש אשר הותקנה בו מעלית עם פיקוד יעדים, יימצא בקרבת המעליות, באופן שניתן לזיהוי, שלט שעליו הסברים ואיורים או מסך שתוקרן עליו מצגת חזותית וקולית כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19 יב לחוק השוויון.
8.126 מעלון אנכי (תיקון: תשס"ט) 37
מעלון אנכי יהיה לפי ת"י 1918 חלק 3.1 .
סימן ט': מדרגות, מדרגות נעות ומסועי לכת (תיקון: תשס"ט)37
8.130 מדרגות (תיקון: תשס"ט) 37
(א) במדרגות של בניין ציבורי חדש בשטחי פנים הבניין וחוץ הבניין, יתקיימו דרישות ת"י 1918 חלק 2 או חלק 3.1, בהתאמה, לעניין מבנה, גימור והתקנה של בית אחיזה וסימן אזהרה למדרגות.
(ב) לא יינתן היתר למהלך מדרגות הכולל רומים פתוחים.
8.131 מדרגות נעות ומסעוי לכת (תיקון: תשס"ט) 37
(א) אין בהתקנת מדרגות נעות ומסועי לכת כדי להחליף התקנת מעלית, מעלון או כבש, במקום שהתקנתם נדרשת על פי חלק זה.
(ב) במדרגות נעות ומסועי לכת יתקיימו דרישות ת"י 1918 חלק 3.1 והוראות אלה:
(1) אמצעי האזהרה בראש מהלך המדרגות הנעות ובתחתיתו, ובקצוות מסוע לכת יהיו בניגוד חזותי למדרך שסביבם;
(2) אמצעי האזהרה בקצה כל שלח של מדרגות נעות יהיה בניגוד חזותי למדרגה.
סימן י': מיתקני תברואה (תיקון: תשס"ט) 37
8.140 בתי שימוש נגישים (תיקון: תשס"ט) 37
(א) בכל בניין ציבורי יהיו בתי שימוש נגישים אשר יימנו בכלל מספר בתי השימוש הנדרשים בהל"ת; היו במקום בתי שימוש מעבר לנדרש בהל"ת, יחולו גם עליהם הוראות סימן זה.
(ב) בית שימוש נגיש יתאים לדרישות ת"י 1918 חלק 3.1, ויכול שיהיה מיועד הן לנשים והן לגברים.
8.141 בית שימוש מיוחד מטיפוס 2 (תיקון: תשס"ט) 37
בכל בניין ציבורי חדש שתפוסתו עולה על 1,000 איש, לרבות באגף של בית חולים, במרפאה אזורית, באגף של מוסד לילדים עם מוגבלות, במוסדות לאנשים עם מוגבלות, בית נתיבות של נמל ים או נמל תעופה, מסוף יבשתי ותחנת רכבת מרכזית, יהיה לפחות אחד מבתי השימוש הנגישים בית שימוש נגיש מטיפוס 2, לפי ת"י 1918 חלק 3.1 .
8.142 מספר בתי שימוש נגישים (תיקון: תשס"ט) 37
(א) בבניין שנדרש בו בית שימוש אחד לפי הל"ת, יהיה זה בית שימוש נגיש.
(ב) בבניין שנדרשים בו שני בתי שימוש לפי הל"ת, אחד לנשים ואחד לגברים, יהיה אחד מהם לפחות בית שימוש נגיש.
(ג) בכל מדור שירותים יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות אשר ישמש לשני המינים או שני בתי שימוש נגישים שהאחד מיועד לנשים והאחר לגברים.
8.143 בתי שימוש נגישים במקומות מיוחדים (תיקון: תשס"ט) 37
על אף האמור בפרטים 8.141 ו-8.142, שני בתי שימוש נגישים לפחות המשמשים את שני המינים, או שני בתי שימוש נגישים לנשים ושני בתי שימוש נגישים לגברים, יהיו במקומות אלה:
(1) מועדון לקשישים או מועדון לאנשים עם מוגבלויות, שתפוסתו עולה על 30 איש;
(2) מוסדות בריאות, בכל קומה ששטחה העיקרי עולה על 1,000 מטרים רבועים;
(3) מרכז מסחרי ששטחו העיקרי עולה על 2,000 מטרים רבועים.
8.144 בית שימוש נגיש המיועד לנשים וגברים כאחד (תיקון: תשס"ט) 37
(א) על אף האמור בפרטים 8.141 ו-8.142, בבית חולים, מרפאה מרכזית, קניון, תאטרון, בית קולנוע, אצטדיון, אתר בריכת שחיה וחוף רחצה יהיה בית שימוש נגיש אחד לפחות המיועד גם לנשים וגם לגברים.
(ב) בבית חולים יימצא בית השימוש האמור בכל קומה שבה מתוכננים בתי שימוש המיועדים לשימוש הציבור.
(ג) בתי השימוש האמורים בפרט זה באים במניין בתי השימוש הנגישים הנדרשים בחלק זה.
8.145 קבועות תברואיות בבית שימוש נגיש (תיקון: תשס"ט) 37
הקבועות התברואיות בבית השימוש הנגיש והאבזרים לסוגיהם, מיקומם ומידותיהם, יהיו לפי דרישות ת"י 1918 חלק .3.1
8.146 מיקום בתי שימוש נגישים (תיקון: תשס"ט) 37
(א) בית שימוש נגיש יהיה בכל קומה המיועדת לשימושים שנדרשים בהם בתי שימוש לפי הל"ת.
(ב) לא קיים או מתוכנן בית שימוש נגיש כאמור בפרט משנה (א), לא יעלה המרחק מפתח הכניסה הראשית של כל אגף בבניין אל דלת הכניסה לבית השימוש הנגיש בקומה אחרת, על 60 מטרים.
(ג) על אף האמור בפרטי משנה (א) ו-(ב), בתי שימוש נגישים במיתקן ספורט יהיו בקרבת מקומות הישיבה המיוחדים, במרחק שלא יעלה על 75 מטרים מהם; אין באמור בפרט משנה זה, כדי לגרוע מחובת התקנת בתי שימוש נגישים לספורטאים.
(ד) מדידת המרחק על פי פרט זה יהיה לאורך תנועה אופקית בלבד בדרך נגישה.
8.147 בתי שימוש נגישים במקומות להתקהלות (תיקון: תשס"ט) 37
(א) במקומות להתקהלות יהיה מספר בתי השימוש הנגישים על פי מספר מקומות הישיבה המיוחדים וכמפורט בטבלה להלן:
מספר מקומות הישיבה
המיוחדים בתי שימוש נגישים
12-0 לפי האמור בפרט 8.146
24-13 3 שמתוכם 1 משותף לשני המינים
40-25 4 שמתוכם 1 משותף לשני המינים
60-41 5 שמתוכם 2 משותפים לשני המינים
מ-61 ומעלה 5 ועוד 1 לכל 20 מקומות מיוחדים
נוספים מעל 61 .
(ב) במקומות להתקהלות, שהמושבים בהם אינם קבועים, יחושב מספר בתי השימוש הנגישים על בסיס מקומות הישיבה המיוחדים הנגזרים מחישובי התפוסה, בהתאמה לטבלה שבפרט משנה (א).
8.148 בתי שימוש נגישים בבניין שבו שימושים מעורבים (תיקון: תשס"ט) 37
בתי שימוש נגישים יימצאו בבית קולנוע, בתאטרון, באתר בריכת שחייה, בבית חולים ובמרפאה מרכזית, המצויים בבניין שבו שימושים מעורבים, אף אם קיימים בתי שימוש נגישים במקומות אחרים באותו בניין או קומה מחוץ לתחום של כל אחד מן האמורים לעיל.
8.149 משתנות (תיקון: תשס"ט) 37
בכל מקום שמותקנת בו משתנה, תותקן המשתנה לפי הדרישות והכמות שנקבעו בת"י 1918 חלק 3.1 .
8.150 מלתחה, תא הלבשה ומקלחת (תיקון: תשס"ט) 37
בבניין או בחלק מבניין שבו מלתחות, בתי שימוש, תאי הלבשה ומקלחות, תבוצע התאמת נגישות הכוללת עמדת הלבשה נגישה, מקלחת נגישה ובית שימוש נגיש לפי פרטים 8.140, 8.154, ו-8.156, ולחלופין תא משולב לפי פרט 8.157 .
8.151 דרך נגישה למלתחה (תיקון: תשס"ט) 37
אל חלל מלתחה תוביל דרך נגישה ותקשר בינו לבין החלקים האחרים המשמשים באותו הקשר לרבות בתי שימוש, מקלחות ועמדות הלבשה.
8.152 מראה ומתלים במלתחה (תיקון: תשס"ט) 37
מראה ומתלים בחלל מלתחה יותקנו לפי הוראות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיפים הדנים במראה במלתחה ובמתלים במלתחה; המתלים יהיו בניגוד חזותי לסביבתם.
8.153 עמדת הלבשה נגישה (תיקון: תשס"ט) 37
עמדת הלבשה נגישה אחת לפחות תהיה במלתחת נשים ואחת במלתחת גברים.
8.154 עמדת הלבשה בתא שירותים (תיקון: תשס"ט) 37
עמדת הלבשה נגישה יכולה שתהיה בתא שירותים מטיפוס 2 לפי ת"י 1918 חלק 3.1 ובלבד שהיא כוללת גם מקלחת.
8.155 מבנה עמדת הלבשה נגישה (תיקון: תשס"ט) 37
בעמדת הלבשה נגישה יתקיימו דרישות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בעמדת הלבשה.
8.156 תא מקלחת נגיש (תיקון: תשס"ט) 37
בבניין שיש בו תאי מקלחת ציבורית, יהיה לפחות תא מקלחת נגיש אחד לנשים ואחד לגברים אשר יתקיימו בו דרישות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת נגיש.
8.157 תא משולב הכולל מקלחת, אסלה, כיור ומיטה או ספסל (תיקון: תשס"ט) 37
(א) תא משולב יהיה מטיפוס 1 או מטיפוס 2 בהתאם לדרישות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא משולב.
(ב) תא משולב מטיפוס 2, יהיה באתר בריכת שחייה לשימוש הציבור, בחוף רחצה, בספא, במקווה טהרה, במקום המשמש לפעילות ספורט של אנשים עם מוגבלות, במוסד חינוך לתלמידים עם מוגבלות ובכל בניין שיש בו שירות ציבורי עיקרי או נלווה של רחצה.
8.158 שילוט (תיקון: תשס"ט) 37
שילוט מכוון אל בית שימוש נגיש, תא מלתחה נגיש, תא מקלחת נגישה ואל תא משולב מטיפוס 1 או מטיפוס 2 יותקן כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19 יב לחוק השוויון.
8.159 מקווה טהרה נגיש (תיקון: תשס"ט) 37
(א) בבניין המשמש מקווה טהרה יחולו הוראות אלה:
(1) דרך נגישה תוביל מהמקלחת הנגישה אל בור הטבילה; על הקירות בדרך כאמור יותקן מאחז יד בגובה 90 עד 95 סנטימטרים מפני הרצפה;
(2) במבואה יתקיימו הדרישות לסיבוב מלא בכיסא גלגלים בנוכחות רהיטים, לפי ת"י 1918 חלק 1;
(3) יותקנו בו מקלחת נגישה אחת לפי פרט 8.156, ובית שימוש נגיש מטיפוס 1 לפי ת"י 1918 חלק 3.1; ואולם אפשר שבתא אחד יתוכננו בית שימוש נגיש ומקלחת נגישה, ובלבד שיתקיימו בו דרישות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בסיבוב;
(4) בצד בור הטבילה תהיה רחבת התארגנות במידות 150/150 סנטימטרים או 130/170 סנטימטרים לפחות;
(5) על אף האמור בפסקה (4), במקווה טהרה ששטח הבנייה הכולל שלו קטן מ-95 מטרים רבועים לא תידרש רחבת התארגנות ליד בור הטבילה אך תובטח פרטיות המשתמש בו בתחום המעבר מחדר הרחצה הנגיש עד לבור הטבילה;
(6) משטחי התפקוד, מיקום קבועות תברואיות ומאחזי יד יהיו לפי ת"י 1918 חלק 3.1;
(7) למשטח הרצפה סביב בור הטבילה, במקלחת ובדרך הנגישה מהמקלחת ועד לבור הטבילה תהיה התנגדות להחלקה לפי ת"י 2279;
(8) הפרשי גובה בין משטחי רצפה צמודים מותרים רק במקום שהם נדרשים בו מטעמי הלכה ודת;
(9) במקלחת נגישה וליד בור הטבילה תהיה הכנה למיתקן הרמה המאפשר להכניס אדם עם מוגבלות פיזית לתוך המים ולהוציאו החוצה מהם; מיתקן ההרמה יהיה לפי הוראות שיותקנו לפי סעיף 19יב לחוק השוויון ויכלול מסילה המותקנת על התקרה אשר תימשך מחדר הרחצה עד לבור הטבילה או מנוף רצפתי; אפשר שבמיתקן ההרמה ייעשה שימוש במנשאים.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א) -
(1) אפשר שרוחב פרוזדור יהיה פחות מ-130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטן מ-130 סנטימטרים;
(2) במשטח תפקוד כללי לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול.
סימן י"א: יחידות אכסון (תיקון: תשס"ט) 37
8.180 הגדרות (תיקון: תשס"ט) 37
בסימן זה -
"יחידת אכסון" - חדר לינה, או מערכת חדרים הכוללת חדר לינה, חדר שירותים ורחצה, בין שחדר השירותים והרחצה צמוד לחדר או למערכת החדרים ובין שהוא במקום אחר, לרבות בבית מעצר ובבית סוהר;
"יחידת אכסון מיוחדת" - יחידת אכסון המתאימה לאדם עם מוגבלות בניידות;
"יחידת אכסון מקושרת" - יחידת אכסון מיוחדת המחוברת אל יחידת אכסון סמוכה על ידי דלת מקשרת שיתאפשר בה מעבר על פי ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במידות משטח תפקוד.
8.181 מקום אכסון שלא למגורים (תיקון: תשס"ט) 37
יחידות אכסון מיוחדות יהיו בבניין ציבורי המשמש לאכסון, לרבות בבית סוהר ובית מעצר, במעון לסטודנטים, במעון לתלמידים, במעון לעובדים ובכל מקום המספק שירותי אכסון או לינה לתקופות קצובות.
8.182 מספר יחידות אכסון מיוחדות (תיקון: תשס"ט) 37
מספר יחידות האכסון המיוחדות, בבניין ציבורי לאכסון לא יפחת מהמפורט להלן:
טור א'
סך כל יחידות האכסון
בבנין ציבורי
טור ב'
מספר מזערי של יחידות האכסון המיוחדות

25-6
1

75-26
2

100-76
3

150-101
4

מ-151 ומעלה - לכל 50 יחידות נוספות
1 שמתוכן יחידה אחת מקושרת

מ-301 ומעלה - לכל 75 יחידות נוספות
2 שמתוכן יחידה אחת מקושרת


8.183 יחידות אכסון מיוחדות בבית אבות (תיקון: תשס"ט) 37
על אף האמור בפרט 8.182 ובלי לגרוע מהוראות פרט 8.44, בבית אבות ובכל מקום שבו ניתנים שירותי לינה לטווח ארוך לאנשים זקנים עצמאיים, יהיה שיעור יחידות האכסון המיוחדות לפחות 10 אחוזים מסך כל יחידות האכסון בבניין.
8.184 יחידת אכסון מיוחדת בסוויטה (תיקון: תשס"ט) 37
בבניין לאכסון שאינו בניין מגורים שהותקנו בו שלוש סוויטות לפחות, תהיה יחידה אחת מסוג זה יחידת אכסון מיוחדת.
8.185 מיקום יחידת אכסון מיוחדת (תיקון: תשס"ט) 37
במקום שבו מותקנת מעלית יהיו יחידות האכסון המיוחדות בקרבה יחסית אל המעלית.
8.186 מבנה יחידת האכסון המיוחדת (תיקון: תשס"ט) 37
(א) הגישה והכניסה אל יחידת אכסון מיוחדת יהיו לפי דרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיפים הדנים בדרך נגישה וברוחב פרוזדורים ומעברים.
(ב) בכל מקום ביחידת אכסון מיוחדת יימצא שטח לסיבוב לפי דרישות ת"י 1918 חלק 1, ומכל שטח כאמור יתאפשר לאדם עם מוגבלות המתנייע בכיסא גלגלים, להגיע למרכיבים השימושיים ביחידה המיוחדת, לרבות חדר רחצה ומרפסת, חרף קיומם של רהיטים.
8.187 חדר רחצה ביחידת אכסון מיוחדת (תיקון: תשס"ט) 37
(א) דלת חדר הרחצה של יחידת האכסון המיוחדת תיפתח החוצה, ואולם יכול שתיפתח פנימה, אם יימצא בתא מרחב לסיבוב מלא בכיסא גלגלים, מחוץ לתחום תנועת כנף הדלת, לפי דרישות ת"י 1918 חלק 1.
(ב) ניתן להתקין דלת הזזה, על מסילה קבועה במשקוף העליון, ובלבד שיישמר מעבר ברוחב 80 סנטימטרים לפחות בין מזוזת הדלת לבין פאת הדלת; ידיות הדלת יהיו באורך 12 סנטימטרים לפחות ובצורת האות "כ".
(ג) בדלת חד-אגפית הסוגרת על מקום שנדרשת בו פרטיות, יימצאו אמצעי עזר לסגירתה, לפי ת"י 1918 חלק 3.1 .
(ד) בחדר רחצה של יחידת אכסון מיוחדת יותקנו לפחות אסלה, כיור רחצה ומקלחת אשר יותקנו לפי ת"י 1918, חלק 3.2 ואפשר שתהיה גם אמבטיה אשר תותקן לפי פרט 8.188 .
(ה) כל קבועות השרברבות על אבזריהן, למעט האמבטיה, יותקנו כך שיהיה מולם משטח תפקוד בקוטר מעגל של 150 סנטימטרים לפחות, ממפלס הרצפה ועד גובה 70 סנטימטרים מעל הרצפה.
(ו) משטח הרחצה ינוקז בשיפוע שלא יעלה על 1.5 אחוזים.
(ז) פני משטח הרחצה והרצפה יהיו מחומר בעל מקדם התנגדות להחלקה המתאים לתנאי השימוש הצפויים בהתאם לת"י 2279 .
8.188 אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת (תיקון: תשס"ט) 37
אמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת תהיה לפי דרישות אלה:
(1) מידותיה של האמבטיה יהיו 70/160 סנטימטרים לפחות וגובה מישור הפנים שלה 45 עד 50 סנטימטרים מעל הרצפה;
(2) בראש האמבטיה יותקן משטח אופקי באורך 60 סנטימטרים לכל רוחבה ובגובה פני האמבטיה או שיותקן משטח שרוחבו 25 סנטימטרים (להלן המשטח) לפחות לאורך הדופן הארוכה של האמבטיה ובגובה פני האמבטיה; המשטח יאפשר מעבר מכיסא גלגלים העומד בצמוד ובמקביל לאמבטיה, אליו ובחזרה;
(3) ברז האמבטיה יותקן במרכז הקיר הצמוד ובמקביל לאורך האמבטיה, בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים מפני הרצפה; הברז יהיה מסוג ברז עירוב להתקנה נסתרת, בעל ידית מנוף, הכולל בורר מסוג " 4 דרך"; נוסף על כך יותקן מקלח יד עם צינור גמיש שאורכו 150 סנטימטרים לפחות; נקודת תלייה אחת לפחות של מקלח היד תהיה בגובה שאינו עולה על 80 סנטימטרים.
8.189 מאחזי יד באמבטיה ביחידת אכסון מיוחדת (תיקון: תשס"ט) 37
בקירות הצמודים לאמבטיה יותקנו מאחזי יד לפי ההוראות המפורטות להלן, ויכול שיהיו מאחזי יד פריקים, ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת:
(1) בקיר המקביל לרוחב האמבטיה, בצמוד למשטח המתואר בפרט 8.188(2), יותקן מאחז יד אופקי באורך 50 סנטימטרים לפחות; פני החלק האופקי יהיו בגובה 72 עד 82 סנטימטרים מפני הרצפה; המאחז הפריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת"י 1918, חלק 3.2;
(2) בקיר הצמוד לאורך האמבטיה יותקן מאחז יד אלכסוני
באורך 120 סנטימטרים; קצהו העליון יהיה בראש האמבטיה, בגובה 70 סנטימטרים מהרצפה, וקצהו התחתון יהיה בגובה 5 סנטימטרים מעל דופן האמבטיה.
8.190 מקלחת ביחידת אכסון מיוחדת (תיקון: תשס"ט) 37
במקלחת ביחידת אכסון מיוחדת יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 3.2 וכן הוראות אלה:
(1) היתה המקלחת פתוחה, יכול שרצפת אגן הניקוז תהיה חלק מהמרחב החופשי הנדרש לסיבוב מלא בכיסא גלגלים בהתאם לת"י 1918 חלק 1;
(2) תוחמה המקלחת במחיצות קשיחות, יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בתא מקלחת סגור (טיפוס 2).
8.191 מאחזי יד במקלחת ביחידת אכסון מיוחד (תיקון: תשס"ט) 37
בקירות הצמודים למקלחת יותקנו מאחזי יד על פי הוראות ת"י 1918 חלק 3.2, וניתן שיהיו מאחזי יד פריקים ובלבד שיאוחסנו ביחידת האכסון המיוחדת; מאחז יד פריק יעמוד לאחר התקנתו בדרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן במאחזי יד.
8.192 אסלה ביחידת אכסון מיוחדת (תיקון: תשס"ט) 37
אסלה ואופן התקנתה יתאימו לדרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באסלה, ואולם גובה פני האסלה לא יעלה על 42 סנטימטרים מפני הרצפה; ביחידת האכסון המיוחדת יימצא מושב אסלה מוגבה כפי שייקבע בהוראות לפי סעיף 19 יב לחוק השוויון.
8.193 כיור רחצה ביחידת אכסון מיוחדת (תיקון: תשס"ט) 37
כיור רחצה ואופן התקנתו יתאימו לדרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן בכיור בתא שירותים נגיש למעט סעיפי משנה ב' ו-ג' הדנים במיקומו, ובסעיף הדן בכיור במשטח.
8.194 אבזרים נוספים ביחידת אכסון מיוחדת (תיקון: תשס"ט) 37
התקנת אבזרי עזר בחדר רחצה תתאים לדרישות ת"י 1918 חלק 3.1 בסעיף הדן באבזרים.
8.195 יחידת אכסון מיוחדת בבית סוהר ובבית מעצר (תיקון: תשס"ט) 37
(א) על אף האמור בפרט 8.182, יחידת אכסון אחת לפחות בכל אגף כליאה בבית סוהר ובבית מעצר תהיה עם חדר רחצה נגיש לפי פרטים 8.187 ו-8.190 עד 8.194 .
(ב) דרך נגישה רציפה תוביל מיחידת אכסון מיוחדת אל כל המקומות בבית הסוהר ובבית מעצר שניתן בהם שירות לאסיר, לרבות חדר אוכל, מרפאה, מועדון, מקום מפגש עם עורך דין ועם מבקרים וחצר טיולים.
סימן י"ב: בתי עלמין (תיקון: תשס"ט) 37
8.200 בית עלמין (תיקון: תשס"ט) 37
בבניין חדש בבית עלמין ובכל חלקה חדשה, לגבי אותה חלקה בלבד, בבית עלמין קיים, יחולו הוראות אלה:
(1) דרך נגישה רציפה תוביל ממקום חניה נגיש אל מקום להתקהלות שבו נערכים טקסים, אל בית שימוש נגיש, משרד, מקום קבורה ואל כל בניין אחר בתחום בית העלמין שניתן בו שירות לציבור בקשר לקבורה או לטקסים הקשורים אליה, לרבות בית לוויות; בבית קברות מוסלמי תוביל דרך נגישה גם ממקום רחיצת הגופה עד למקום הקבורה;
(2) רוחבה של דרך נגישה לא יפחת מ-130 סנטימטרים;
(3) בבית עלמין שהקבורה בו בכוכים בקיר, תוביל דרך נגישה רציפה שתחילתה באחד המקומות שבפסקה (1) עד לחזית כל יחידת קבר; לאורך חזית קיר הכוכים תישאר דרך נגישה כך שאדם היושב בכיסא גלגלים הנע בדרך כאמור יכול להגיע לחזית מצבה ולהניח נר זיכרון דולק במקום שיועד לכך;
(4) בבית עלמין שהקבורה בו היא קבורת שדה, יחולו הוראות שייקבעו לפי סעיף 19ט לחוק השוויון, בשינויים המחויבים;
(5) בבתי שימוש בתחום בית עלמין יהיה תא אחד לפחות בית שימוש נגיש מטיפוס 1 או 2 לפי ת"י 1918 חלק 3.1 .
סימן י"ג: מקומות להתקהלות (תיקון: תשס"ט) 37
8.120 מקומות ישיבה מיוחדים (תיקון: תשס"ט) 37
בבניין להתקהלות שמותקנים בו מקומות ישיבה מקובעים, יותקנו מקומות ישיבה מיוחדים לאנשים בכיסאות גלגלים לפי הוראות ת"י 1918, חלק 3.2, בסעיף הדן בסידורי ישיבה במקומות להתקהלות ולהתכנסות, וכן הוראות אלה:
(1) מספר מקומות הישיבה המיוחדים, המיועדים לאנשים עם מוגבלות המתנייעים בכיסא גלגלים, מתוך מקומות הישיבה המפורטים בטור א'
להלן יהיה כמפורט בטור ב' לצדו ובכפוף לדרישות הנוספות שבטור ג' לצדם:
טור א'
סך כל מקומות הישיבה במקום להתקהלות

טור ב'
מספר מקומות הישיבה המיוחדים לא יפחת מ-:

טור ג'
דרישות נוספות

עד 600
1 לכל 150 מקומות ישיבה ולא פחות מ-2 מקומות


3,000-601
4 ועוד 1% מסך כל מקומות הישיבה הנוספים מעל ל-600
לפחות מחצית המקומות המיוחדים הנוספים, מעל ל-600 יהיו פנויים דרך קבע

10,000-3,001
28 ועוד 0.5% מסך כל מקומות הישיבה הנוספים מעל 3,000
כל המקומות המותאמים הנוספים מעבר ל-600 יהיו פנויים דרך קבע

יותר מ-10,000
63 ובנוסף 0.25% מסך כל מקומות הישיבה הנוספים מעל ל-10,000
כל המקומות המותאמים הנוספים מעבר ל-600 יהיו פנויים דרך קבע


(2) ניתן להציב מושבים זמניים או פריקים במקום ישיבה מיוחד שאינו מקום החייב להיות פנוי דרך קבע; ואולם במקום ישיבה מיוחד החייב להיות פנוי דרך קבע יהיה ניתן להציב מושב זמני או פריק לשימוש אדם עם מוגבלות, שיתקיימו בו הוראות ת"י 1918, חלק 3.2 בסעיף הדן במושבים מותאמים;
(3) במיתקן ספורט כהגדרתו בפרק ט' לחלק ג' בתוספת זו, יהיו מקומות הישיבה המיוחדים לאורך הצלעות הארוכות של המגרש;
(4) על אף האמור בטבלה שבפסקה (1), לא יידרש מקום ישיבה מיוחד שלישי במיתקן ספורט שמתוכננים בו עד 600 מקומות.
8.211 מערכת עזר לשמיעה (תיקון: תשס"ט) 37
תשתית למערכת עזר לשמיעה על פי הוראות שייקבעו לפי סעיף 19 יב לחוק השוויון, תוכן במקומות אלה:
(1) אולם קולנוע, אולם תאטרון, אמפיתאטרון, אולם אירועים, אולם ספורט ואצטדיון, אולם הרצאות, אולם כנסים וכל מקום אחר המיועד שייעשה בו, דרך קבע, שימוש באמצעי הגברת קול;
(2) בית משפט, בית דין ובית דין צבאי.
8.212 מעלית במיתקן ספורט מיוחד (תיקון: תשס"ט) 37
במיתקן ספורט המכיל 500 מקומות ישיבה מקובעים לפחות, העשוי לשמש לפעילות של ספורטאי המתנייע בכיסא גלגלים מיוחד לענף הספורט, יהיה רוחב פתח מעלית המשמשת אמצעי נגישות מהמגרש אל בית שימוש נגיש, אל מקלחת נגישה ואל מלתחה נגישה, 110 סנטימטרים לפחות.
8.213 בית שימוש ומלתחה המיועדים לספורטאים (תיקון: תשס"ט) 37
במיתקן ספורט המכיל מעל 500 מקומות ישיבה מקובעים לפחות, יהיה רוחב פתח מלתחה ותא בית שימוש נגיש, המיועדים לספורטאים שהם אנשים עם מוגבלות, 110 סנטימטרים לפחות.
סימן י"ד: מיתקנים נוספים (תיקון: תשס"ט) 37
8.220 טלפון ציבורי (תיקון: תשס"ט) 37
טלפון ציבורי יותקן לפי הוראות ת"י 1918 חלק 4.
8.221 מקום לאיסוף דואר (תיקון: תשס"ט) 37
במיתקן לאיסוף דואר יהיה מספר תאי הדואר הנגישים בשיעור 5 אחוזים לפחות מסך כל התאים; דרך נגישה תוביל אל התאים הנגישים, השטח החופשי לפניהם יהיה 150/150 או 130/170 סנטימטרים לפחות וטווחי ההגעה אליהם יתאימו לדרישות ת"י 1918 חלק 1 בסעיפים הדנים בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין .
8.222 אמצעי הפעלה
אמצעי הפעלה המיועדים לשימוש הציבור לרבות מפסקים, כפתורים, לחצנים ומתגים, יעמדו בדרישות ת"י 1918 חלק 1.
8.223 מערכות התרעה ואזעקה (תיקון: תשס"ט) 37
מיתקנים להתרעה שיותקנו בבניין ציבורי יהיו לפי דרישות ת"י 1918 חלק 4, בסעיף הדן במערכות ההתרעה למעט הסעיף הדן במיקום מכשיר האיתות החזותי.
8.224 מיתקן לשתיית מים (תיקון: תשס"ט) 37
מתוכנן מיתקן לשתיית מים, תהיה התקנתו לפי הל"ת ולפי ת"י 191 8 חלק 3.1; מתוכננים כמה מיתקנים לשתייה באותה קומה, יתקיימו באחד מהם לפחות הדרישות האמורות.
8.225 עמדת שירות (תיקון: תשס"ט) 37
עמדת שירות בנויה תעמוד בדרישות ת"י 1918 חלק 3.2 בסעיף הדן בעמדת שירות נגישה.
סימן ט"ו: פטור ודרישות מופחתות (תיקון: תשס"ט) 37
8.230 סייג לתחולת פטור ודרישות מופחתות (תיקון: תשס"ט) 37
פטור או דרישות מופחתות לפי סימן זה, למעט סעיף 158ו-1(ה)(1)(א) ו (ב) לחוק, לא יחול על -
(1) מקום ציבורי המשמש רשות ציבורית;
(2) חובה שחלה לפי תקנות אלה, ערב תחילתו של חלק זה;
(3) מקום ציבורי שעתיד להינתן בו שירות בריאות ממלכתי לפי סימן ו' בחוק השוויון;
(4) בניין ציבורי ששימושו העיקרי הוא לאנשים עם מוגבלות.
8.231 פטור במקרים מיוחדים (תיקון: תשס"ט) 37
על אף האמור בחלק זה, יהיו פטורים ממילוי התנאים המפורטים בו בניינים אלה:
(1) בניין או חלק מבניין שאינו משמש לשהייה של אנשים בתוכו, וייעודו הוא שירות בלבד למטרות אחזקה, אחסנה וניטור;
(2) בניין או חלק מבניין הנועד לשמירה על בטיחות וביטחון, לרבות עמדות תצפית, עמדות שמירה המיועדים לכוחות שמירה, ביטחון והצלה לרבות סוכת מציל;
(3) אתר או בניין לאכסון שלא למגורים, הכולל פחות מ-6 יחידות אכסון קיימות וחדשות;
(4) משרד, מרפאה, מספרה וכל מקום אחר המשמש בעלי מקצוע חופשי, והמהווה חלק מדירת מגורים על פי היתר כדין, ובלבד שדירת המגורים איננה חלק מבניין מגורים שיש לגביו חובה של התאמת נגישות;
(5) יציע ששטחו קטן מ-250 מטרים רבועים ואשר השימוש בו זהה לשימוש בקומה העיקרית או במפלס העיקרי;
(6) תוספת ששטחה קטן מ-500 מטרים רבועים לבניין ציבורי קיים אשר שטחו גדול מ-3,000 מטרים רבועים, ובלבד שהיא מיועדת לשימוש פנימי לעובדי המקום ולא לקהל הרחב;
(7) מבנה זמני או ארעי באתר בנייה או בשטח של מפעל, למעט אם הוא משמש למסחר או לשיווק.
8.232 דרישות מופחתות למקום עבודה (תיקון: תשס"ט) 37
מקום עבודה שבו פחות מ-6 עובדים, שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי, יהיה פטור מהתאמות הנגישות המפורטות בסימנים ג', ז', ח' ו י' לחלק זה.
8.233 פטור מהתקנת דרך נגישה (תיקון: תשס"ט) 37
על אף האמור בסימן ג' בפרק זה, יהיו פטורים מהתקנת דרך נגישה בניינים אלה:
(1) בניין, או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ-250 מטרים רבועים, והפרש הגובה בכל דרכי הגישה אל מפלס הכניסה, ממדרכה או משביל הגובלים במגרש שעליו הוא בנוי, עולה על 120 סנטימטרים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות פרט 8.234(5);
(2) בניין או חלק מבניין שבו כניסה נפרדת, ששטחו הכולל פחות מ-150 מטרים רבועים, והכניסה אליו היא בקו בניין אפס, ממדרכה או משביל שהשיפוע שלהם לאורך רצועת ההליכה עולה על 5 אחוזים; בבניין כאמור, שניתן להתקין בו דרך נגישה שאינה הדרך העיקרית המיועדת לשמש את הציבור יחולו הוראות פרט 8.234(5);
(3) תוספת לבניין קיים, אשר אין ולא ניתן להגיע אליו בדרך נגישה ושטחה הכולל של התוספת אינו עולה על שטח הבניין הקיים, וניתן לבניין הקיים פטור על פי הוראות לפי סעיף 19ט לחוק השוויון, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים אישר כי לא ניתן לבצע התאמת נגישות סבירה לתוספת כדי שתהיה אליה נגישות מדרך ציבורית;
(4) במה או משטח מוגבה שאינם מיועדים להכיל יותר משישה בני אדם, למעט משטח מוגבה בבית תפילה, חדרי כיתה וחדרי הרצאה.
8.234 דרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה בבניין ציבורי חדש (תיקון: תשס"ט) 37
על אף האמור בסימן ג' לפרק זה, בבניינים אלה יחולו דרישות מופחתות אלה:
(1) בבניין במגרש ששטחו קטן מ-1.5 דונם והשיפוע הממוצע שלו עולה על 20 אחוזים, יכול שהדרך הנגישה אל הכניסה הנגישה לא תהיה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, אלא תוביל מאזור החניה שבתחום המגרש ובלבד שחניה זו פתוחה לכלל הציבור; מורשה לנגישות מבנים ינמק כי לא קיימת אפשרות סבירה לביצוע דרך נגישה בדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור;
(2) בבניין שיש בו דרך נגישה לכל מפלס בנפרד, ואין קשר בין השירותים הניתנים בכל אחד מהמפלסים, אין חובה להתקין דרך נגישה בין המפלסים, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין;
(3) על אף האמור בפרט 8.51, תוכננו קשרים פיזיים בין בניינים, במקום שבו טופוגרפיה ייחודית, יכול שתהיה דרך נגישה דרך בניין אחר, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, בתנאי שהדרך האמורה תהא זמינה בכל עת שנדרש המעבר;
(4) בבניין במגרש ששיפוע הקרקע עולה בו על 10 אחוזים, ובו חצר לשימוש הציבור במפלסים שונים ובה שימושים דומים, תהיה דרך נגישה אל שליש לפחות מהשטח השימושי של החצר;
(5) בבניין כאמור בפרט 8.233(1) ו-(2) אשר ניתן להתקין בו דרך נגישה אל כניסה נגישה, אף אם אינה הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, יחול הפטור האמור בפרט 8.233 רק על הדרך הנגישה אל הכניסה העיקרית ולא על כל דרך נגישה אחרת בתוך בניין זה ומחוצה לו;
(6) על אף האמור בפרט 8.58, בבניין ציבורי שיש בו דרך נגישה אל מקום עבודה שאינו מקום שניתן בו שירות ציבורי ודרך נגישה אחרת אל שאר חלקי הבניין, ואין קשר תפקודי בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין, יהיה פטור מהתקנת דרך נגישה בין מקום העבודה לבין שאר חלקי הבניין, למעט אם הותקן דרגנוע בין מקום העבודה לשאר חלקי הבניין;
(7) על אף האמור בפרט 8.58 -
(א) אפשר שרוחב פרוזדור במשרדים, תעשיה קלה, מוסכים, מספרה, מכון יופי, מכבסה, שירות תיקונים, חדרי כושר, וספא יהיה פחות מ-130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו הוראות ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן ברוחב פרוזדורים ומעברים הקטן מ-130 סנטימטרים;
(ב) במקומות כאמור בפסקת משנה (א), ועל אף האמור בת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן במשטחי תפקוד כללי, לא נדרשת שמירת שטח קיר חופשי ברוחב 30 סנטימטרים לפחות מעבר למזוזת הדלת שבצד המנעול;
(8) בדרך נגישה בין שני מפלסים, אשר הפרש הגובה ביניהם אינו עולה על 20 סנטימטרים, יכול ששיפוע הכבש יהיה עד 10 אחוזים; במקרה כזה לא יידרשו מסעדי יד ולא תידרש הגנת שוליים;
(9) בבניין ציבורי שבו כמה חדרי כיתה או חדרי הרצאה, המשמשים לפעילות זהה במהותה, ומתוכננים בהם משטחים מוגבהים, תהיה דרך נגישה אל מחצית לפחות מהמשטחים האמורים;
(10) על אף האמור בפרט 8.60, עלה הפרש הגובה בין פני מדרכה למפלס הכניסה הנגישה על 250 סנטימטרים, אפשר שדרך נגישה אל כניסה נגישה תהיה באמצעות כבש, ובלבד שמורשה לנגישות מבנים נימק כי בנסיבות לא סביר להתקין מעלית או מעלון.
8.235 פטור מהתקנת בית שימוש נגיש (תיקון: תשס"ט) 37
על אף האמור בסימן י' בפרק זה, יהיו פטורים ממילוי חלק מתנאיו, למעט פרט 8.149, בניינים אלה:
(1) בניין אשר ניתן לו פטור מהתקנת דרך נגישה כאמור בפרט 8.233;
(2) משרד שלא ניתן בו שירות ציבורי ושטחו אינו עולה על 200 מטרים רבועים;
(3) בניין או חלק מבניין המשמש למסחר או למתן שירותים, ששטחו קטן מ-100 מטרים רבועים, גם אם מתוכנן בו בית שימוש, למעט מבנה של תחנת דלק;
(4) חלק מבניין המשמש לתעשיה כבדה, ותפוסתו עד 10 עובדים;
(5) משרד, חנות או בית אוכל יהיה פטור מהתקנת בית שימוש נגיש, אם קיים בבניין בית שימוש נגיש במרחק הקבוע בפרט 8.146(ב) מן המשרד, החנות או בית האוכל.
8.236 פטור מהתקנת מעלית נגישה (תיקון: תשס"ט) 37
על אף האמור בפרט 8.60(3), בניין או חלק מבניין המשמש למסחר, משרדים או תעסוקה, ששטחו הכולל אינו עולה על 500 מטרים רבועים, הכולל יותר ממפלס אחד והשירות הניתן בו זהה וניתן על ידי אותו בעל עסק בכל המפלסים, יהיה פטור מהתקנת מעלית, למעט אם הותקן דרגנוע בין המפלסים שבבניין.
8.237 דרישות מופחתות מהתקנת מעלית נגישה (תיקון: תשס"ט) 37
על אף האמור בסימן ח' בפרק זה, בבניינים אלה יחולו הדרישות המופחתות האלה:
(1) מרכזי תחבורה פטורים מחובת השמירה של 100 מטרים מרחק הליכה אופקי כאמור בפרט 8.122, מכל דלת כניסה בחלק של הבניין, באותו המפלס, אל מעלית לשימוש הציבור;
(2) משרד או חנות בני יותר מקומה אחת, אם נמצאת מעלית נגישה וזמינה במרחק מצטבר אופקי שאינו עולה על 60 מטרים מהם ולא מתוכנן בו דרגנוע; הדרך למעלית וחזרה לא תהיה דרך שטחי חניה, שטחי אחסון ושטחים טכניים;
(3) במקום ציבורי המשמש לאחסנה, די במעלית נגישה אחת, על אף האמור בפרט 8.123, ובלבד שישנה דרך נגישה רציפה ממעלית כאמור אל כל אחד מחלקי הבניין;
(4) בתוספת לבניין קיים אשר מורשה לנגישות מבנים אישר כי מטעמים של תכנון והנדסה לא ניתן להתקין בה מעלית, תותר התקנת מעלון אנכי;
(5) על אף האמור בפרט 8.123, בבניין כאמור אשר השטח הכולל של קומת הכניסה בו עולה על 4,000 מטרים רבועים, והשטח הכולל של הקומות שמעל לקומת הכניסה אינו עולה על 1,000 מטרים רבועים, תותר הקמת מעלית אחת בלבד לשימוש הציבור.
8.238 דרישות מופחתות להתקנת חניה נגישה (תיקון: תשס"ט) 37
מקום החניה לרכב גבוה יכול שמטעמים של תכנון והנדסה יהיה מחוץ לחניון תת-קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שהמרחק ממקום החניה כאמור לא יעלה על 60 מטרים מהכניסה הנגישה, וזאת אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות החניה.
8.239 פטור פרטני לפי סעיף 158ו(ה) לחוק (תיקון: תשס"ט) 37
מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, כמפורט בחלק זה, לפי הוראות סעיף 158ו(ה) לחוק ובהתקיים נסיבות אלה:
(1) התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
(2) בתוספת לבניין קיים, התאמת הנגישות עלולה לפגוע ביציבות הבניין הקיים או בחלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;
(3) מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכיאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;
(4) תוספת לבניין קיים אשר ביצוע התאמת נגישות בה מחייב שינוי יסודי במהותו של הבניין הקיים או בשירות הניתן בו; לעניין זה, "שינוי יסודי" - אחד מאלה:
(א) שינוי המונע את קיומן של הוראות שבחוק או ההוראות המפורטות בתוספת זו, באופן הפוגע פגיעה מהותית בשימוש בבניין;
(ב) שינוי אשר יגרום להורדת רמת השירות הניתן במבנה באופן משמעותי;
(ג) שינוי הפוגע באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום או של המבנה, לרבות ערכי היסטוריה, שימור, ארכיאולוגיה ואדריכלות ייחודיים;
(5) ביצוע התאמת הנגישות, למעט התאמות נגישות שעלותן אינה גבוהה, יהווה נטל כבד מדי בהתחשב בסוג המקום, בהיקף הפעילות העתידה להינתן במקום, לרבות היקף האוכלוסיה שתידרש למקום, בטיב התאמת הנגישות ובעלות התאמת הנגישות, בקיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות, בהיקף מחזור ההכנסות או בשיעור הרווח הצפוי של מי שאחראי לביצוע התאמת הנגישות; בפסקה זו, "התאמת נגישות שעלותה אינה גבוהה" - כל אחת מהתאמות הנגישות האמורות בפרטים 8.62, 8.79, 8.80, 8.81, 8.82, 8.90, 8.100, 8.130, 8.131(ב), 8.149, 8.152, 8.158, 8.220, 8.222, 8.224 ו-8.225.
פרק ב': נגישות בנייני מגורים (תיקון: תש"ע) 46
סימן א': פרשנות (תיקון: תש"ע) 46
8.250 הגדרות (תיקון: תש"ע) 46
בפרק זה -
"אגף" - חלק מבניין שיש בו 6 יחידות דיור או יותר שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף;
"בניין מגורים חדש" - בניין או חלק מבניין, שיש בו 6 יחידות דיור או יותר, שלהן כניסה משותפת או חדר מדרגות משותף, והיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן אחרי יום י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006);
"שטח משותף" - שטח בבניין מגורים חדש המיועד לשמש את כלל דיירי בניין המגורים.
8.251 בניין מגורים חדש(תיקון: תש"ע) 46
היתר להקמת בניין מגורים חדש יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים בפרק זה.
8.252 שינויים במהלך בנייה(תיקון: תש"ע) 46
הוראות פרק זה לא יחולו על היתר שיינתן לשינויים במהלך בניה של בניין מגורים אשר אין בהם תוספת שטחי בנייה העולה על 15 מטרים רבועים, והיתר לבנייתו ניתן לפני תחילתו של פרק זה.
סימן ב': דרך נגישה (תיקון: תש"ע) 46
8.260 דרך נגישה בבניין מגורים חדש (תיקון: תש"ע) 46
(א) דרך נגישה, שהיא הדרך העיקרית המיועדת לשימוש הציבור, או בסמוך לה ככל הניתן, תוביל ממדרכה או משביל, אל כניסה נגישה של בניין מגורים חדש.
(ב) דרך נגישה תוביל מחניה נגישה אל אחת הכניסות הנגישות שבאותו בניין או אגף, לפי העניין, אל מבואה ואל מעלית בבניין מגורים חדש ואל הכניסות ליחידות הדיור.
(ג) דרך נגישה תוביל מהמבואה של בניין מגורים חדש אל השטחים המשותפים, לרבות חצר, בריכת שחייה, חדר כושר, מיחידות הדיור אל מרחב מוגן קומתי, מחסן משותף, מיחידות הדיור אל תא מצנח אשפה, מקום לאצירת אשפה הנמצא בתחום המגרש, גג הבניין ככל שהוא נועד לשימוש משותף של הדיירים, ולמעט שימוש שהוא תיקון, התקנה או תחזוקה של מיתקנים.
(ד) בבניין מגורים חדש שבו יותר מאגף אחד יחולו הוראות פרט זה על כל אגף והשטחים המשותפים בו.
8.261 דרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש (תיקון: תש"ע) 46
בדרך נגישה בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יחולו הוראות פרטים 8.54, 8.55 ו-8.56 וכן הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בפני הדרך ובמכשולים בדרך, ובחלק 2 בסעיפים הדנים בפני הדרך, רוחב הדרך, שיפוע הדרך, מכשולים בדרך וכבש.
8.262 דרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש (תיקון: תש"ע) 46
(א) בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש יחולו הוראות פרט 60.8 וכן הוראות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בדרך נגישה ובמכשולים בדרך.
(ב) בדרך נגישה בתוך בניין מגורים חדש, רוחב פרוזדור בין המעלית לבין פתח הכניסה לדירה, יכול שיהיה קטן מ-130 סנטימטרים, ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
(1) רוחבו לא יפחת מ-110 סנטימטרים;
(2) המרחק בין קצה מבואת המעלית לדלת הדירה לא יעלה על 7 מטרים;
(3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), רוחב המסדרון יכול שיהיה קטן מ-110 סנטימטרים, ובלבד שסכום מידות רוחב המסדרון ורוחב הפתח יהיה 210 סנטימטרים לפחות, כאשר אחד הממדים אינו קטן מ 90 סנטימטרים, כמתואר בתרשים 8.262(ב).
תרשים 8.262 (ב)



8.263 דלת כניסה נגישה לבניין מגורים חדש (תיקון: תש"ע) 46
(א) כוח הפעלה בדלת הכניסה הנגישה לבניין מגורים חדש יהיה לפי דרישות ת"י 1918 חלק 3.1.
(ב) בדלתות, מחיצות וקירות שקופים בשטחים המשותפים המשמשים את הציבור יחולו הוראות פרטים 8.79 עד 8.82.
8.264 שער כניסה למגר (תיקון: תש"ע) 46
(א) רוחב הפתח בשער כניסה להולכי רגל למגרש בדרך נגישה יהיה לפי ת"י 1918 חלק 2 ולא פחות מ 90 סנטימטרים.
(ב) הותקן מחסום לרכב, בכניסה לחצר, במקום המשמש דרך נגישה, יישאר בצדו מעבר חופשי ברוחב 90 סנטימטרים לפחות.
סימן ג': מקומות חניה (תיקון: תש"ע) 46
8.270 חניה בבניין מגורים חדש (תיקון: תש"ע) 46
(א) מקומות החניה הנגישים, באזור המיועד לחניה בבניין מגורים חדש, יימצאו קרוב ככל האפשר, לכניסה הנגישה לבניין.
(ב) חניה נגישה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.
(ג) על אף האמור בפסקה (א), חניה נגישה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.
8.271 מקומות חניה נגישים (תיקון: תש"ע) 46
בבניין מגורים חדש, יוקצו מקומות חניה נגישים לרכב רגיל ולרכב גבוה מתוך סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או מסך כל מקומות החניה המתוכננים, הגבוה מביניהם, כמפורט בטור ב' בטבלה שלהלן:
טור ב'

טור א' מספר מזערי של מקומות חניה נגישים

מספר כללי של מקומות חניה
מספר כולל
לרכב רגיל
לרכב גבוה

30-6
1
1
-

75-31
2
1
1

100-76
3
2
1

150-101
3
2
1

200-151
4
2
2

300-201
5
3
2

301
6
3
3


8.272 שיפוע חניה נגישה (תיקון: תש"ע) 46
שיפוע פני השטח של מקום החניה הנגיש בבניין מגורים חדש יכול שיהיה עד 5.2 אחוזים.
8.273 מידות חניה נגישה לרכב רגיל ולרכב גבוה (תיקון: תש"ע) 46
(א) מידות מקומות החניה הנגישים בבניין מגורים חדש יהיו לפי המידות הקבועות בת"י 1918 חלק 2 ובכפוף לאמור בפרט 8.274(א).
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), יכול שמקום חניה נגיש יהיה במידות של מקום חניה רגיל ובלבד שיתקיימו בו תנאים אלה:
(1) מקום החניה צמוד ומקביל למיסעה או לדרך נגישה המצויה באותו מפלס;
(2) היה למעבר המשמש חלק ממקום חניה נגיש, קטע משופע, יימצא קטע זה בצמוד למדרכה ואורכו לא יעלה על שליש מאורכו של מקום החניה, כמתואר בתרשימים 8.273א ו-8.273ב.
תרשים 8.273א
מדרכה


(א)

תרשים 8.273ב
מדרכה



(ב)
8.274 מקום חניה לרכב גבוה (תיקון: תש"ע) 46
(א) על אף האמור בת"י 1918 חלק 2, במקום שבו סך כל מקומות החניה הנדרשים על פי תקנות החניה או סך כל מקומות החניה המתוכננים אינו עולה על 75, גובה מקום חניה נגיש לרכב גבוה לא יפחת מ-20.2 מטרים.
(ב) מקום החניה לרכב גבוה יכול שיהיה מחוץ לחניון תת-קרקעי או מחוץ לבניין ובלבד שיימצא בתחום המגרש, אף אם נקבעה בתכנית הוראה אחרת לעניין מקומות חניה.
(ג) על אף האמור בתכנית החלה על המקרקעין, אפשר, שמטעמי תכנון והנדסה תקבע הוועדה המקומית כי תוספת השטח הנדרשת בעבור ממדי מקום חניה נגיש לרכב גבוה ביחס לממדי מקום חניה נגיש לרכב רגיל תבוא על חשבון שטח המיועד להיות שטח פרטי פתוח או שטח לגינון בתחום המגרש.
(ד) חניה נגישה לרכב גבוה, שאין אפשרות להתקינה בתחום המגרש או בתוך בניין מגורים חדש, מטעמים של תכנון והנדסה, יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש, אך קרוב ככל הניתן לכניסה אל הבניין, ובלבד שתהיה דרך נגישה ממקום החניה האמור אל כניסה נגישה לבניין.
(ה) על אף האמור בפרט משנה (ב), חניה נגישה לרכב גבוה יכול שתהיה מחוץ לתחום המגרש אם חניה זו קרובה יותר לכניסה נגישה ומספקת נגישות טובה יותר, ובלבד שמרחק חניה כאמור מכניסה נגישה לא עולה על 50 מטרים.
סימן ד': מעלית ומעלון (תיקון: תש"ע) 46
8.280 מעלית או חלופה אחרת בבניין מגורים חדש (תיקון: תש"ע) 46
באגף או בבניין מגורים חדש, שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ-10 מטרים, תבוצע התאמת נגישות הכוללת אחד מאלה לפחות, על פי בחירת מבקש ההיתר:
(1) מעלית מטיפוס 1 לפחות לפי ת"י 2481 חלק 70, ות"י 1918 חלק 1.3 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית וכן הוראות פרט 8.281(ד);
(2) פיר למעלית מטיפוס 1 לפחות, לפי ת"י 2481 חלק 70 אשר יתקיימו בו דרישות אלה:
(א) תתאפשר בו התקנת מעלית אשר פתח התא בה יהיה ברוחב 80 סנטימטרים;
(ב) מידותיו הפנימיות של הפיר יהיו 160/190 סנטימטרים לפחות כאשר מידת העומק היא 190 סנטימטרים ועומק הבור בתחתיתו 150 סנטימטרים, וזאת כדי לאפשר התקנת מעלית מטיפוס 1 בכל סוג הפעלה שלה (הידראולית או חשמלית);
(ג) במסמכי הבקשה להיתר יסומן, בתכנית ובחתך, המקום המיועד לחדר מכונות, עליון או תחתון, או מקום המיועד למנוע המעלית וכל הדרכים
הנגישות כאמור בפרט 260.8;
(3) מעלון אנכי יהיה לפי ת"י 2252 חלק 32;
(4) התאמת נגישות במקום מעלית ומעלון המאפשרת, או תאפשר בעתיד, הנגשה של כל יחידות הדיור במבנה;
(5) האמור בפסקאות (1) עד (4) לא יחול על אגף או בניין לפי פרט זה, שמהנדס הוועדה אישר, לאחר שנועץ במורשה נגישות למבנים, תשתיות וסביבה כי שתיים מיחידות הדיור שבו נגישות לפי הוראות פרק ה'1א לחוק, וכי שאר יחידות הדיור בבניין תוכננו כך שיהיה ניתן לבצע בהן התאמות נגישות בהתאם להוראות פרק ה'1א כאמור.
8.281 מעלית בבניין מגורים נגיש (תיקון: תש"ע) 46
(א) באגף או בבניין מגורים חדש שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין, לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר עולה על 10 מטרים, תיבנה מעלית מטיפוס 1, לפי ת"י 2481 חלק 70 ות"י 1918 חלק 1.3 בסעיף הדן במעליות וחלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט הכוונה אל המעלית, שילוט בתא מעלית ותקשורת במעלית.
(ב) מקום שנדרשה מעלית ל-8 נוסעים ומעלה, תהיה המעלית מטיפוס 2 לפי ת"י 2481 חלק 70.
(ג) על אף האמור בת"י 2481 חלק 70, אין חובה להתקין אות שמע או הודעה קולית לציון מקומו של תא המעלית ומערכות עזר לשמיעה מסוג סליל השראה.
(ד) במעלית כאמור בפרט זה יחולו הוראות אלה:
(1) מספר הקומה יצוין על משקוף המעלית לפי ת"י 1918 חלק 1.3 בסעיף הדן בסימון הקומה במעלית;
(2) ליד כל לחיץ בלוח הפיקוד או עליו תירשם משמעותו בכתב ברייל שהתקיימו בו הוראות ת"י 1918 חלק 4 בסעיף הדן בכתב ברייל;
(3) בלחיצי הפיקוד בתא המעלית ובתחנה יחולו הוראות הטבלה שדנה בהתקני פיקוד בת"י 2481 חלק 70 בסעיפים שדנים ב:
(1) זיהוי החלק הפעיל של הלחצנים;
(2) זיהוי פני הלוח;
(3) לחיצים לקומת היציאה מהבניין;
(4) מיקום הסמל;
(5) סמל;
(6) גובה התבליט;
(7) מרחק בין חלקים פעילים של לחיצים.
(4) יחולו הוראות ת"י 2481 חלק 70 בסעיף הדן באותות בתא לגבי גובה המחוון וגובה מספרי הקומות בלבד.
(5) על מעלית עם פיקוד יעדים יחולו הוראות פרט 124.8.
סימן ה': מדרגות (תיקון: תש"ע) 46
8.290 מדרגות בבניין מגורים חדש (תיקון: תש"ע) 46
(א) בתי אחיזה במדרגות יהיו בהתאמה לדרישות ת"י 1918 חלק 2 או חלק 1.3 בהתאמה, בסעיפים הדנים בבתי אחיזה במדרגות, למעט במשטחי ביניים.
(ב) במדרגות בתוך בניין מגורים חדש לא יחולו הוראות ת"י 1918 חלק 1.3 בדבר התקנת משטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.
(ג) בשלח המדרגה הראשונה והמדרגה האחרונה בכל מהלך מדרגות בתוך בניין מגורים חדש יהיה סימון לפי הוראות ת"י 1918 חלק 1.3 בסעיף הדן באמצעי אזהרה למדרגות; הוראות אלה לא יחולו על המדרגה הראשונה במהלך המדרגות העולה הראשון במפלס הכניסה.
(ד) לפני ירידה במדרגות בשטחי חוץ של בניין מגורים חדש יהיה סימן אזהרה לפי הוראות ת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במשטחי אזהרה לפני מהלך מדרגות.
סימן ו': התאמות נוספות (תיקון: תש"ע) 46
8.291 תיבות דואר בבניין מגורים חדש (תיקון: תש"ע) 46
לתיבות מכתבים כאמור בחלק י"ג, תיווסף תיבת מכתבים אחת נגישה ומיקומה יתאים לדרישות ת"י 1918 חלק 1 בסעיף הדן בטווח הגעה לחזית ובטווח הגעה לצד, לפי העניין.
8.292 אמצעי הפעלה בבניין מגורים חדש (תיקון: תש"ע) 46
אמצעי הפעלה, לשימוש הכלל, בשטח המשותף של בניין מגורים חדש, יעמדו בדרישות ת"י 1918 חלק 1.
(א) בבניין מגורים חדש אשר דלתו אינה ניתנת לפתיחה 293.8 מערכת קשר פנים חופשית מבחוץ, ומתוכננת בו מערכת קשר פנים (אינטרקום),
היא תהיה לפי ת"י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים במערכות קשר פנים ואינטרקום.
(ב) מערכת קשר פנים בדלת כניסה לבניין תכלול גם חיווי קולי לציון שחרור מנגנון הנעילה של הדלת.
(ג) הותקן לוח עם מספרי הדירות עליו במערכת קשר פנים בכניסה לבניין, יהיו המספרים בולטים מפני השלט ויתקיימו בהם התנאים של ת"י 1918 חלק 4 בסעיפים הדנים בשילוט מישושי.
סימן ז': פטורים ודרישות מופחתות (תיקון: תש"ע) 46
8.300 פטור מחובת התייעצות (תיקון: תש"ע) 46
(א) בניין מגורים חדש שיש בו פחות מ-100 יחידות דיור פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות.
(ב) בניין מגורים חדש לא יהיה פטור מחובת התייעצות עם מורשה לנגישות השירות לפי פרט משנה (א) אם יש בו שימושים אלה: עמדת בידוק ביטחוני, עמדת מודיעין, בריכת שחייה, חדר כושר, בית כנסת, מקום לקיום אירועים הכולל יותר מ-60 מושבים.
8.301 פטור לתוספת בנייה אשר אין בה תוספת יחידות דיור (תיקון: תש"ע) 46
בניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, שנבנה על פי היתר שניתן לפני תחילתו של פרק זה ושניתן לו היתר לתוספת לדירה או בניין שאינו כולל תוספת יחידות דיור, פטור ממילוי התנאים המפורטים בפרק זה.
8.302 פטור ודרישות מופחתות מהתקנת דרך נגישה לבניין מגורים חדש (תיקון: תש"ע) 46
(א) בניין מדורג שהוא בניין מגורים חדש, המתוכנן על מגרש אשר שיפוע פני הקרקע מהמדרכה ועד הכניסה העיקרית עולה על 8 אחוזים, פטור מדרך נגישה אל הכניסה לבניין ובלבד שלא מותקנת בו מעלית.
(ב) על אף האמור בפרט 8.260(ג), במקום שתוכננו שטחי חצר משותפים, מגוננים או מרוצפים, במפלסים שונים, יכול שדרך נגישה תוביל רק אל החצרות המצויות במפלס דרך נגישה.
(ג) במגרשים ששטחם קטן מ-5.1 דונם ניתן לבצע את הדרישות המופחתות המפורטות להלן, כולן או חלקן, אם מורשה נגישות מבנים אישר כי מסיבות הנדסיות לא ניתן לבצע את התאמות הנגישות הנדרשות על פי תקנות אלה:
(1) דרך נגישה כנדרש בפרט 8.260 יכול שתהיה חלק ממיסעה, ובלבד שתהיה בסמוך לדרך העיקרית המשמשת את הציבור;
(2) יכול שהדרך הנגישה תהיה מהחניה בלבד אם לא ניתן להתקין דרך נגישה אל המגרש מרחוב או משביל ציבורי;
(3) דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 8 אחוזים יכולה להיות בלא משטחי ביניים, ובלבד שאורכה לא יעלה על 15 מטרים;
(4) הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם מורשה לנגישות מבנים, רשאית לאשר דרך נגישה בשיפוע שלא יעלה על 10 אחוזים;
(5) הכניסה הקובעת לבניין לא תהיה כניסה נגישה, ובלבד שקיימת לבניין כניסה נגישה אשר דרך נגישה מובילה אליה ממקום חניה נגיש.
(ד) מתוכננת מעלית בבניין מדורג, אשר מסיבה טופוגרפית- הנדסית ניתן לו פטור מדרך נגישה אל הכניסה העיקרית, תהיה דרך נגישה אחרת אל המעלית ומהמעלית אל הדירות שהיא משרתת.
8.303 פטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין (תיקון: תש"ע) 46
מהנדס הוועדה המקומית לאחר שהתייעץ עם מורשה נגישות מבנים תשתיות וסביבה, רשאי לפטור מהתקנת דרך נגישה לתוספת יחידות דיור לבניין מגורים שאינו בניין מגורים חדש, אם תוספת יחידות הדיור עולה על %50 מיחידות הדיור בבניין המגורים; פטור זה לא יחול במקום שבו ניתן להתקין דרך נגישה לתוספת יחידות הדיור בלבד.
8.304 פטור באישור הנציב (תיקון: תש"ע) 46
מי שחייב בהתאמת נגישות רשאי לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות מסוימת, אחת או יותר, לבניין מגורים חדש כמפורט בפרק זה, לפי הוראות סעיף 158ו2 (ד) ן-(ה) לחוק ובהתקיים נסיבות אלה:
(1) התאמת הנגישות אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות;
(2) בתוספת לבניין קיים התאמות הנגישות עלולות לפגוע ביציבות הבניין הקיים או חלק ממנו, או לפגוע בסידורי הבטיחות והמילוט, ובלבד שאין אפשרות לקבוע סידורי בטיחות או מילוט חלופיים;
(3) מתן הפטור מתחייב כדי למנוע פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום עקב ייחודו בשל ערכים היסטוריים, ארכאולוגיים, אדריכליים או ערכי טבע;
(4) עלות התאמת הנגישות הנדרשת לפי סעיף 158ו2 לחוק מטילה נטל גבוה מאוד, העולה על 0.5 אחוזים מעלות הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין; לעניין זה, "עלות הקמת הבניין או הפרויקט" - העלות הכוללת של הקמת הבניין או הפרויקט, לפי העניין, בלא עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר נמוך מ-10 מטרים, אך לרבות עלות הקמת המעלית בבניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבנין לבין מפלס הדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר גבוה מ-10 מטרים ולרבות עלות הקרקע, אגרות, מסים, היטלים, שכר תכנון או ביצוע ביסוס.
חלק ט': צנרת טלפון (תיקון: תשל"ח)
סימן א': פרשנות
9.01 הגדרות
בחלק זה -
"בנין עזר" - כמשמעותו בסעיף 1.00.1 לתוספת השלישית;
"דירה" - חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים, לעסק, למלאכה או תעשיה, למקלט או לכל צורך אחר, למעט מערכת חדרים המיועדים למגורים בישובים חקלאיים ולמעט בנין עזר; לענין זה, "ישוב חקלאי" - ישוב שמרבית תושביו חקלאים;
"צנרת כניסה" - צנרת טלפון שמחוץ לקו הבנין;
"קו טלפון" - זוג חוטי נחושת העטופים בידוד;
"קוטר נומינלי" - ציון מספר מקובל המשמש למיונם לפי הגודל של הצינורות ושל אבזריהם;
"קופסה סופית" - קופסה לחיבור מכשיר הטלפון;
"רשות התקשורת" - המנהל הכללי של "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ או מי שהוא הסמיך לכך בכתב;
"תא כבלים" - תא תת-קרקעי במפגש צינורות המיועדים לכבלי טלפון;
"תותב" - מיתקן המגן בקצה הצינור;
"תיבת הסתעפות ראשית" - ארגז המיועד למקום חיבור של קווי טלפון בצנרת כניסה עם קוי טלפון בצנרת טלפון שבבנין;
"תיבת הסתעפות משנית" - ארגז המיועד למקום חיבור של קווי הטלפון בצנרת טלפון שבבנין;
"קופסת מעבר" - קופסת עזר להעברת קווי טלפון.
סימן ב': תחולה לגבי דירות
9.02 תחולה
(א) חלק זה יחול על התקנת צנרת טלפון המיועדת לדירה.
(ב) בנין שלא חלות לגביו הוראות חלק זה ומבקש היתר רוצה להתקין בו צנרת טלפון, לא יינתן היתר אלא עם מילוי ההוראות שבחלק זה.
סימן ג': התקנה מחוץ לקו הבנין של צנרת טלפון
9.03 צנרת כניסה
(א) תותקן צנרת כניסה אשר תכלול -
(1) צנרת מגבול הנכס עד לתיבת ההסתעפות הראשית (להלן - נתיב);
(2) תאי כבלים.
(ב) צנרת כניסה יכולה לכלול יותר מנתיב אחד.
(ג) נתיב יכול לכלול יותר מצינור אחד.
9.04 סוג צנרת כניסה קוטרה ומספר הצינורות
(א) סוג צנרת כניסה, קוטרה ומספר הצינורות שבה ייקבע לפי פירוט זה:

כמות מקסימלית
של קווי טלפון
בנתיב אחד
מספר
צינורות
בנתיב
עבור כניסה
אחת

סוג צנרת הכניסה, עובי הדופן
המינימלי וקוטרה הנומינלי
המינימלי



פלסט
ברזל מגולבן



קוטר עובי דופן במ"מ קוטר

עד 40
1
50 מ"מ 2.2 50 מ"מ

מ-41 עד 80
1
110 מ"מ 3.2 110 מ"מ


או 2
50 מ"מ + 50 מ"מ +



50 מ"מ + 50 מ"מ +


(ב) עולה כמות קווי הטלפון בנתיב אחד מעל 80, יידרש צינור נוסף בעל קוטר נומינלי של 110 מ"מ לפחות ומהסוג כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) לא יותר שימוש בצינורות מברזל מגולבן בקרקע מלוחה.
(ד) צינורות מהסוג בסעיף קטן (א) יעמדו בתקן.
9.05 התקנת צנרת כניסה
(א) התווית צנרת כניסה התואם עם רשות התקשורת.
(ב) צנרת כניסה תותקן בקרקע בשיפוע שימנע חדירת מים לבנין. עומק החפירה על-יד הקיר החיצוני של הבנין יהיה 60 ס"מ לפחות, ובעומק של עד 110 ס"מ על גבול הנכס ובלבד שהעומק ימדד מפני הקרקע עד למישור העליון של הצנרת האמורה.
(ג) הצנרת תוגן, לכל ארכה, על-ידי ריפוד חול של 5 ס"מ לפחות ומעטה חול שעביו 25 ס"מ לפחות.
(ד) זוית הקשת של הנתיב לא תפחת מ-900 ורדיוס הקשת לא יפחת מ-6.0 מטרים.
(ה) החיבורים בין הצינורות הבודדים יהיו אטימים ומותאמים בהיקפם.
(ו) שטחם הפנימי של הצינורות האמורים יהיה חלק, לרבות במקומות החיבור.
(ז) נמצאת צנרת כניסה, כולה או מקצתה, בשטח שבו מתנהלת תנועת כלי רכב, תוגן הצנרת במקומות האמורים באמצעות שכבת ביטון היצוק מעליה, שעביה 25 ס"מ לפחות ורחבה 15 ס"מ לפחות מכל צד של הצנרת, או תוגן באמצעות שכבת חול בעובי של 15 ס"מ ומרצפות מדרכה מעליה.
(ח) נמצאת צנרת כניסה, כולה או מקצתה, בשטח שבו מתנהלת תנועת כלי רכב, באומק הגדול מ-100 ס"מ, אין צורך בהגנת הצנרת במקומות המפורטים בסעיף קטן (ז), אלא בעטיפת חול בלבד, שעביה 15 ס"מ לפחות.
9.06 תאי כבלים
(א) בנתיב שהונח ואורכו עולה על 80 מטרים יותקן תא כבלים אחד.
(ב) על כל 80 מטרים נוספים או חלק מהם של הנתיב, כאמור בסעיף קטן (א), יותקן תא כבלים אחד נוסף.
(ג) בנתיב בעל קשת אחת שאורכו עולה על 15 מטרים יותקן תא כבלים אחד.
(ד) בנתיב בעל שתי קשתות או יותר, יותקן לפחות תא כבלים אחד בין הקשתות הסמוכות.
(ה) תאי הכבלים האמורים יכוסו במכסים, כולל מסגרות, אשר יושגו מרשות התקשורת ללא תמורה.
(ו) סוגי התאים ומיקומם יתואמו עם רשות התקשורת.
9.07 כניסת הנתיב לתיבת הסתעפות ראשית
הנתיב ייכנס לתיבת הסתעפות ראשית ויסתיים בתחתית התיבה.
9.08 חוט משיכה
(א) בכל צינור של צנרת הכניסה יושחל חוט משיכה מנילון שזור שקוטרו לא יפחת מ-4 מ"מ.
(ב) חוט המשיכה יבלוט לפחות 50 ס"מ מכל קצה של הצינור האמור.
סימן ד' : התקנת צנרת טלפון בבנין
9.20 צנרת טלפון בבנין
צנרת טלפון בבנין תורכב מצינורות פלסטיים העומדים בתקן או מצינורות משוריינים מפלדה העומדים בתקן או מתעלות או מסולמות כבלים או משילובם של כל אלה; לא תורכב צנרת מצנורות פלסטיים שרשוריים כפיפים.
9.21 מיקום (תיקון: תשמ"ט)
(א) הצינורות הפלסטיים או המשוריינים מפלדה יותקנו מתחת לטיח.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) תותר התקנת צינור פלסטי מעל לטיח אם יתמלאו לגביו התנאים הבאים:
(1) הוא בלתי דליק ובדיקת אי דליקותו נערכה בהתאם לתקן הישראלי, ת"י 755;
(2) הוא אינו עשוי פוליאתילן או חומר אלסטי הדומה לו.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) תותר התקנת צינור משוריין מפלדה מעל לטיח בתנאי שיהיה מוגן נגד שיתוך (קורוזיה).
(ד) הצינורות המשוריינים, יכולים להיות מותקנים בבנין מתחת לרצפה אם יתמלאו לגביהם תנאים אלה:
(1) הם יכוסו בשכבת ביטון שעביה מעליהם 2 ס"מ לפחות, רחבה לפחות 5 ס"מ לכל צד שלהם וארכה 5 ס"מ לפחות;
(2) שכבת הביטון האמורה תוצק לאורך הצינורות כל 3.0 מטרים, בכל מקום של שינוי כיוון ובמקומות החיבור.
(ה) תותר התקנת צינורות פלסטיים בבנין מתחת לרצפה אם יכוסו לכל ארכם בשכבת בטון שעביה ורחבה לא יפחתו מהאמור בסעיף קטן (ד)(1).
9.22 קוטר נומינלי מינימלי של צנרת טלפון בבנין
(א) קוטרם הנומינלי המינימלי של צינורות טלפון בבנין המיועד למגורים בלבד ייקבע בהתאם למספר המקסימלי של קווי טלפון שיותקנו בו, לפי פירוט זה:
מספר מקסימלי של קווי טלפון
קוטר נומינלי מינימלי של צינור במ"מ

עד 2 קווי טלפון 16
מ-3 עד 10 קווי טלפון 29


(ב) אם מספר קווי הטלפון המתוכנן עולה על 10, יותקן על כל 10 קווי טלפון נוספים או חלק מהם, צינור נוסף בקוטר נומינלי מינימלי של 29 מ"מ לפחות.
(ג) בכל בנין אחר, קוטרם הנומינלי של צינורות טלפון ייקבע בתאום עם רשות התקשורת.
9.23 הפרדה בבנין בין צנרת טלפון ובין צינורות אחרים
צנרת טלפון בבנין תופרד מכל צינורות המשמשים שירותים אחרים, לרבות איתות וצנרת לטלפון פנימי שאינה קשורה לרשת הטלפון של משרד התקשורת.
9.24 התקנת צנרת טלפון בבנין (תיקון: תשמ"ב)
צנרת טלפון בבנין תותקן בדרכים אלה:
(1) בצינור ישר או בעל קשת אחת, שארכו עולה על 15.0 מטרים תותקן קופסת מעבר מחומר פלסטי קשיח בגודל שיותאם לכמות ולקוטרי הצינורות.
(2) בצינור בעל יותר מקשת אחת תותקן קופסת מעבר סמוך לאחר הקשתות; קופסת המעבר לא תותקן מעל למדרגות או מעל לכניסות;
(3) הונחו צינורות מתחת לטיח, יהיו להם קשתות לפי רדיוס מינימלי זה:
(א) בצינורות בעלי קוטר נומינלי עד 23 מ"מ - 8 פעמים הקוטר;
(ב) בצינורות בעלי קוטר נומינלי מעל 23 מ"מ - 10 פעמים הקוטר.
(4) צינור המותקן על קיר או תקרה יחוזק אל הקיר או אל התקרה האמורים באמצעות מהדקים במרחקים שלא יעלו על 1.0 מטר;
(5) המהדקים כאמור בפסקה (4) יותקנו גם על-יד כל קשת ובקצוות של כל צינור;
(6) הותקן הצינור בתעלה שבקיר או בתקרה, הוא יחוזק בטרם כוסתה או מולאה התעלה האמורה, באמצעות שכבת טיט כל 2.00 מטרים, בכל קשת וסמוך לקצותיו;
(7) הותקן צינור משוריין מפלדה בבנין, הוא יסתיים בקצותיו בתותב;
(8) צינור הנכנס לקופסת מעבר או לתיבות ההסתעפות יסתיים ישר עם הדופן הפנימית של הקופסה או התיבה האמורה;
(9) תותר כניסת צנרת טלפון לתיבות ההסתעפות דרך כל דפנותיהן, למעט הדפנות המקבילות לקירות שבהם הן נמצאות;
(10) צנרת הטלפון תסתיים בתחום הדירה בתוך קופסה סופית אחת לפחות שלגביה נתמלאו תנאים אלה:
(א) צורתה עגולה וקוטרה 55 מ"מ;
(ב) מיקומה באחת מאלה:
(1) על אחד הקירות בגובה מהרצפה שלא יפחת מ-60 ס"מ ולא יעלה על 100 ס"מ;
(2) ברצפה, בתנאי שמורכב עליה מיתקן לחיבור מכשיר הטלפון;
(11) הותקנה צנרת טלפון בבנין בתוך תעלה מתחת לריצוף, יורכבו בה, קופסאות מעבר עם מכסים מתאימים, הסוגרים הרמטית את פתחיהן, ובמרחקים שלא יעלו על 10.0 מטרים ביניהן.
(12) בכל מקרה, תהיה הגישה לצנרת טלפון חפשית ונוחה. צנרת הטלפון תימצא במרחק של 5 ס"מ לפחות מצנרות לשירותים אחרים. תעלות או סולמות כבלים, שעליהם יונחו כבלי טלפון, יימצאו במרחק של 30 ס"מ לפחות משירותים אחרים;
(13) (בוטל)
9.25 התקנת תיבת הסתעפות ראשית ומשנית (תיקון: תשמ"ב)
(א) תיבת הסתעפות ראשית ומשנית (להלן - תיבת הסתעפות) לא תותקן בתחום דירה וכן לא בתחום מבנה עזר.
(ב) בכפוף לאמור בסעיף 9.05 (א) יתואם מיקומה של תיבת הסתעפות עם רשות התקשורת.
(ג) מקום הימצאה של תיבת ההסתעפות יהיה יבש, נוח לגישה ומואר בתאורת יום או בתאורה מלאכותית.
(ד) תיבת ההסתעפות תיבנה בצורת ארגז על הקיר, או כולו או בחלקו בתוך גומחה של קיר, ותהיה לה דלת הנסגרת עם סגר קפיצי וסידורים למנעולי תליה.
(ה) תיבת הסתעפות המותקנת על קיר חיצוני, תיבנה מפח בעובי 2 מ"מ, צבועה בצבע מגן נגד חלודה ותהיה לה דלת מפח החסומה לחדירת רטיבות ונסגרת במנעול אשר יושג מרשות התקשורת ללא תמורה.
(ו) הלוח הפנימי המקביל לקיר של הארגז האמור, המשמש תיבת הסתעפות, יהיה עשוי מעץ לבן מהוקצע ללא סדקים בעובי של 20 מ"מ לפחות; קצהו העליון של משטח העץ המיועד עבור התיבה, יימצא בגובה 1.80 מטר מעל לרצפה אין להתקין צנרת כלשהי מאחרי הלוח למעט צנרת טלפון.
(ז) (1) תיבת הסתעפות ראשית תחובר למערכת הארקה של הבנין באמצעות צינור פלסטי אל מתכתי בעל קוטר פנימי של 16 מ"מ לפחות.
(2) החיבור בין הצנרת ובין מערכת הארקה יהיה בקופסה עגולה שקוטרה לפחות 100 מ"מ או בקופסה מרובעת בעלת צלע שארכה 100 מ"מ לפחות.
(3) בצינור האמור בפסקה (1), יושחל תיל הארקה חד-גידי בעל מעטה פלסטי עגול, בקוטר של 2.5 מ"מ, העומד בדרישות התקן הישראלי ת"י 473; התיל יהיה רצוף וללא חיבורים כלשהם, ויחובר בקצהו האחד למערכת הארקה של הבנין, ובקצהו האחר לתגי החיבורים המיועדים לכך, בתיבת ההסתעפות הראשית.
(ח) לתיבת ההסתעפות ראשית, יותקן חיבור משוריין לרשת החשמל בצורת נקודת כח. החיבור יימצא סמוך לדופן העליון של התיבה.
(ט) מידותיהן הפנימיות המינימליות של תיבות הסתעפות יהיה לפי פירוט זה:
מספר קווי טלפון בבנין
מידות פנימיות של תיבת הסתעפות בס"מ


רוחב גובה

עד 5 60 40
מ-6 עד 40 60 80
מ-41 עד 80 60 150

עומק התיבות לא יפחת מ-12 ס"מ ולא יעלה על 25 ס"מ.
(י) בבנין שבו תוכנן מספר קווי טלפון מעל 80, ייקבע מקום הריכוז לקווי הטלפון ומידותיו בתיאום עם רשות התקשורת.
(יא) בנכס שבתחומו יוקמו מספר בנינים, ייקבע מקום הריכוז או מקומות הריכוז לקווי הטלפון ומידותיו בתיאום עם רשות התקשורת.
סימן ה': התקנת כבלים ואבזרים נוספים
9.30 השחלת כבלים בצינורות (תיקון: תשמ"ב)
(א) בבנין המיועד לדירות מגורים בלבד (להלן בסימן זה - בנין מגורים), שבו רק תיבת הסתעפות ראשית, יושחל בצנרת הטלפון כבל פלסטי, העומד בדרישות התקן הישראלי ת"י 1155, בעל זוג גידים, מתיבת ההסתעפות דרך קופסאות מעבר, אל הקופסאות הסופיות שבכל דירה.
(ב) בבנין מגורים, שבו גם תיבות הסתעפות משניות -
(1) יושחל בצנרת הטלפון לכל דירת מגורים כבל פלסטי כמתואר בסעיף קטן (א), מתיבת ההסתעפות המשנית הקרובה לדירה דרך קופסאות מעבר אל הקופסא הסופית שבדירה, ובדירה הקרובה לתיבת ההסתעפות הראשית - דרך קופסאות מעבר אל הקופסא הסופית שבדירה;
(2) יושחל בצנרת הטלפון שבין תיבת ההסתעפות הראשית לבין תיבות ההסתעפות המשניות, כבל רב גידי, העומד בדרישות התקן הישראלי ת"י 1155, שמספר זוגות הגידים שבו גדול ב-50% לפחות ממספר הדירות המחוברות לאותה תיבת ההסתעפות המשנית.
(ג) בכל בנין אחר תתואם השחלת הכבלים בצנרת הטלפון עם רשות התקשורת.
(ד) הכבלים המושחלים בצנרת הטלפון יהיו רצופים וללא חיבור כלשהו.
9.31 חיבור הכבל בקופסא סופית (תיקון: תשמ"ב)
(א) בדירה המיועדת למגורים בלבד יחובר הכבל הדו-גידי המתואר בסעיף 9.30(א), בקופסא הסופית, לתגי החיבור המסומנים (1) ו-(4), כמתואר בדוגמת תרשים החיבור בשקע שבנספח, בשקע טלפון העומד בדרישות התקן הישראלי ת"י 1154; לאחר החיבור יוצמד השקע לקופסה הסופית.
(ב) הכבל הדו-גידי האמור יחובר לתגי החיבור באופן שיאפשר הוצאת השקע מהקופסא הסופית והרחקתו מהקיר למרחק של 10 ס"מ לפחות, ללא צורך בניתוק החיבורים.
(ג) בכל דירה אחרת, יתואם חיבור הכבל לקופסא עם רשות התקשורת.
9.32 סידור פסיסי חיבורים בתיבות הסתעפות וחיבור הכבלים (תיקון: תשמ"ב)
(א) בתיבות הסתעפות יחוברו הכבלים לפסיסי חיבור וניתוק שיהיו מדגם קרונה LSA PLUS בלבד, ללא הלחמה, ללא ברגים וללא הסרת בידוד.
(ב) על דלת תיבת הסתעפות ראשית, מצידה הפנימי, יוצמד דף רישום המתאר את מהלך הכבלים בבנין וסדר החיבורים, לפי דוגמת התרשים של דף רישום בתיבת הסתעפות ראשית שבנספח.
(ג) בבנין מגורים יחולו הוראות נוספות אלה, הכל כמתואר בדוגמת התרשימים של סידור בתיבות הסתעפות שבנספח:
(1) פסיסי החיבור ירוכזו בתיבת ההסתעפות, בצידה השמאלי של התיבה.
(2) כל פסיס חיבור יימצא בקו אופקי מתחת לפסיס שלפניו, וטור פסיסי החיבור יותקן במרחק של כ10- ס"מ מדופן התיבה.
(3) קצה הכבל שבצנרת הכניסה, יחובר בתיבת ההסתעפות הראשית לפסיסי החיבור בצידה השמאלי העליון של התיבה.
(4) כבלים המגיעים מתיבות הסתעפות משניות לתיבת ההסתעפות הראשית, יחוברו לפסיסי החיבור הנפרדים, במקביל לטור פסיסי החיבור האמור בפסקה (2), במרחק של כ10- ס"מ ממנו.
(5) בתיבת ההסתעפות הראשית יותקנו טבעות פיזור באמצעות 2 ברגים עם סיבולת בהתאם לתקן הישראלי ת"י 622.2; גדלן יתואם עם רשות התקשורת.
(6) הכבל המגיע מתיבת ההסתעפות הראשית לתיבת ההסתעפות המשנית מהקופסאות הסופיות, יחוברו לפסיסי החיבור בתיבת ההסתעפות המשנית.
(7) בכל בנין אחר יתואמו סידור פסיסי החיבור וחיבור הכבלים בתיבות ההסתעפות עם רשות התקשורת.
9.33 סידור הכבלים בבנין שבו ריכוז של קווי טלפון (תיקון: תשמ"ב)
בבנין שבו נקבע מקום ריכוז לקווי טלפון לפי האמור בסעיפים קטנים 9.25(י) או (יא) יתואם סידור הכבלים במקומות הריכוז עם רשות התקשורת.
נספח (תיקון: תשמ"ב)3
חלק י': התקנת מיתקני תקשורת
(תיקון: תשל"ב, תשס"א)
סימן א' - פרשנות (תיקון: תשס"א)
10.00 הגדרות (תיקון: תשס"א)
בחלק זה-
"אנטנה" - מיתקן הנועד לקלוט שידורים אלקטרו-מגנטיים המשודרים בשידורים יבשתיים (טרסטריאלי);
"אנטנת צלחת" - מיתקן הנועד לקלוט שידורים אלקטרו-מגנטיים המשודרים מלוויין;
"ארון תקשורת" - ארון המשמש מקום חיבור קווי זינה של מיתקני תקשורת בתוך בנין, והמיועד להכיל גם ציוד חשמלי ואלקטרוני הדרוש להפעלת מיתקנים אלה, לרבות ארון המשמש כארון הגברה וחלוקה כהגדרתו בתקן הישראלי ת"י 799; מיתקן אנטנות לקליטה משותפת (אק"מ), כפי שיעודכן מזמן לזמן (להלן - ת"י 799);
"בנין מגורים" - בנין המיועד, כולו או חלקו, למגורים;
"התקן רב רגל נושא צלחת" - התקן בעל מספר רגליים המיועד לשאת אנטנת צלחת, והמיוצב על ידי משקולות;
"מבנה גג" - מבנה הבנוי על גג הבנין, שתכסיתו קטנה משטח הגג, לרבות חדר שירותים טכניים, חדר יציאה לגג והמשך חלל חדר המדרגות של הבנין;
"מגבר" - מכשיר אלקטרוני להגברת אותות תדרי רדיו;
"מוביל" - צינור או תעלה המיועדים להכיל קווי זינה;
"מיתקן לאנטנות" - מיתקן הכולל אנטנה או אנטנת צלחת או שתיהן וחלק או כל אחד מהמרכיבים המפורטים בהגדרה "מיתקן אק"מ בת"י 799, והמאפשר קליטת שידורי רדיו וטלוויזיה;
"מיתקן לקליטה לווינית" - מיתקן לקליטת שידורי טלוויזיה ישירים למנויים באמצעות לוויין, וחלק או כל אחד מהמרכיבים האלה: אנטנת צלחת, עמוד נושא צלחת או התקן רב רגל נושא צלחת, מובילים לקווי הזינה, קווי הזינה, וכל ציוד חשמלי או אלקטרוני הדרוש להפעלתו;
"מיתקן לקליטת שידורי כבלים" - מיתקן לקליטת שידורי כבלים למנויים, וחלק או כל אחד מהמרכיבים האלה: מובילים לקווי זינה, קווי הזינה וכל ציוד חשמלי או אלקטרוני הדרוש להפעלתו;
"מיתקן תקשורת" - מיתקן הכולל אחד או יותר מהמיתקנים או ממרכיביהם של המיתקנים האלה: מיתקן לאנטנות, מיתקן לקליטה לווינית, מיתקן לקליטת שידורי כבלים;
"פיר תקשורת" - חלל אנכי בבנין המיועד להעברת מובילים בעבור קווי הזינה של מיתקני תקשורת;
"עמוד נושא צלחת" - עמוד המיועד לשאת אנטנת צלחת והעומד בפני עצמו;
"קו זינה" - כבל המחבר את המקלט לאנטנה או לאנטנת צלחת או לתחנת שידור, ובמיתקני תקשורת הכוללים מגברים לציוד חשמלי אחר - גם קו הזינה לאספקת הזרם;
"שידורי חובה" - שידורי הרדיו באפנון תדר ושידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאוויר;
"שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין" - כמשמעותם בפרק ב'2 לחוק הבזק, התשמ"ב-1982 (להלן - חוק הבזק);
"שידורי כבלים" - כהגדרתם בפרק ב'1 לחוק הבזק;
"תורן" - מיתקן נשיאה המיועד לשאת אנטנות;
"תחנת שידור" - כהגדרתה בפרק ב'1 לחוק הבזק.
סימן ב' - התקנת תשתיות למיתקני תקשורת (תיקון: תשס"א)
10.01 חובת התקנת פיר וארונות תקשורת בבנין (תיקון: תשס"א)
(א) בבנין שבו יותר מקומה אחת יותקן פיר תקשורת באופן שבחלקו העליון יגיע הפיר לגג הבנין ויאפשר חיבור קווי זינה לאנטנות או לאנטנות צלחת המותקנות עליו או לשתיהן, ובחלקו התחתון חיבור לתחנת שידור.
(ב) בכל קומה בבנין, במבואה הקומתית, יותקן ארון תקשורת קומתי כך שפיר התקשורת יחבר בין ארונות התקשורת הקומתיים; ארון התקשורת יהיה ארון תשתית במתכת המתאים לתקן הישראלי, ת"י 4376; ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בנינים, כפי שיעודכן מזמן לזמן.
(ג) מהנדס הועדה המקומית יהיה רשאי לפטור בנין מהוראות פרטי משנה (א) ו-(ב) מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין או אם נקבע כך בתכנית.
10.02 חובת התקנה בבנין מגורים (תיקון: תשס"א)
בבנין מגורים יותקנו כל אלה:
(1) תשתית למיתקן אנטנות הכוללת כל אחד מהמרכיבים האלה:
(א) תשתית לתורן ולעמוד נושא צלחת או להתקן רב רגל נושא צלחת;
(ב) מוביל לקווי זינה מהתשתית המתוארת בפסקת משנה (א), דרך פיר תקשורת עד ארונות תקשורת קומתיים;
(ג) מוביל לקו זינה מארון תקשורת קומתי עד ארון תקשורת של כל יחידת דיור (להלן - ארון תקשורת דירתי);
(ד) מוביל לקו זינה מארון תקשורת דירתי עד בית שקע אחד לפחות
ביחידת הדיור; בית השקע יכול שיהא בודד או כפול, בהתאם לפסקה (6);
(2) תשתית למיתקן לקליטה לוויינית הכוללת כל אחד מהמרכיבים האלה:
(א) תשתית לעמוד נושא צלחת או להתקן רב רגל נושא צלחת;
(ב) מוביל לקווי זינה ממשטח אנטנת צלחת דרך פיר תקשורת עד ארונות תקשורת קומתיים;
(ג) מוביל לקו זינה מארון תקשורת קומתי עד ארון תקשורת דירתי;
(3) בבנין מגורים עם גג משופע תוכן תשתית להתקנת אנטנת צלחת שתשתלב ארכיטקטונית עם המבנה, להנחת דעתו של מהנדס הועדה;
(4) תשתית למיתקן לקליטת שידורי כבלים הכוללת כל אחד מהמרכיבים האלה:
(א) מוביל לקווי זינה מגבול הנכס שיאפשר חיבור לתחנת שידור, דרך פיר תקשורת עד ארונות תקשורת קומתיים;
(ב) מוביל לקו זינה מארון תקשורת קומתי עד ארון תקשורת דירתי של כל יחידת דיור;
(5) ארון תקשורת דירתי יותקן במבואה הקומתית או בתוך יחידת הדיור;
(6) מארון תקשורת דירתי יותקנו מובילים לקווי זינה עד בתי שקע ביחידת הדיור; בכל יחידת דיור יותקנו שני בתי שקע לפחות, בודדים וצמודים אחד לשני או בית שקע כפול אחד לפחות; אחד מבתי השקע הבודדים יהיה בעבור מיתקן לאנטנות והשני משותף למיתקן לקליטה לווינית ולמיתקן לשידורי כבלים; לכל בית שקע בודד יותקן מוביל אחד לקווי הזינה ולבית השקע הכפול יותקנו שני מובילים, אחד לכל שקע.
סימן ג' - התקנת מיתקנים לקליטת שידורי רדיו וטלוויזיה (תיקון: תשס"א)
10.03 חובת התקנת מיתקן לאנטנות בבנין מגורים (תיקון: תשס"א)
(א) בבנין מגורים יותקן מיתקן לאנטנות לקליטת שידורי החובה.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), רשאית ועדה מקומית לפטור מחובת התקנת מיתקן לאנטנות אם קיים הסדר המבטיח שבכל דירה ניתן יהיה לקלוט שידורי חובה בלא תשלום.
10.04 איסור ריבוי תרנים (תיקון: תשס"א)
לא יותקן בבנין אלא תורן אחד לקליטת שידורי רדיו וטלוויזיה בלבד.
10.05 איסור ריבוי אנטנות צלחת (תיקון: תשס"א)
(א) לא תותקן בבנין יותר מאנטנת צלחת אחת לקליטת שידורים מאותו לוויין, למעט כשאותו לוויין משדר לשני סוגי מיתקנים.
(ב) ניתן להתקין בבנין רב קומות שתי אנטנות צלחת, לכל היותר, למיתקן לקליטה לוויינית.
(ג) בבנין בעל מספר חדרי מדרגות ניתן להתקין אנטנת צלחת אחת לכל שלושה חדרי מדרגות.
10.06 התקנת אנטנת צלחת בבנין (תיקון: תשס"א)
(א) אנטנת צלחת תותקן על גג בנין באופן שתשתלב עם עיצוב הגג ותוצמד ככל הניתן לרצפת הגג, כך שלא ניתן יהא לראותה, עד כמה שאפשר, ממפלס הרחוב.
(ב) בבנין עם גג שטוח -
(1) ובו קיים מבנה גג - תותקן אנטנת הצלחת על דופן מבנה הגג, באופן שלא תבלוט מעל אותו מבנה;
(2) שאין עליו מבנה גג - תותקן אנטנת הצלחת שני מטרים לפחות מכל כיוון של מעקה הגג; ואולם במקרה שבו אנטנת הצלחת תבלוט עד 50 סנטימטרים מעל החלק הבנוי של מעקה הגג, ניתן יהיה להתקינה במרחק הקטן משני מטרים מהמעקה.
(ג) בבנין עם גג משופע, תותקן אנטנת הצלחת בתוך גומחה או בתוך חלק הגג שייקטם מתוך הגג המשופע כך שלא תבלוט ממישור שיפוע הגג.
(ד) מהנדס הועדה המקומית רשאי להתיר התקנת אנטנת צלחת שלא על גג הבנין, אם נוכח שקיים קושי ממשי בהתקנתה או שקיימת פגיעה ממשית ביכולת הקליטה של שידורי הטלוויזיה באמצעות הלוויין, ואולם לא יתיר המהנדס את התקנתה על קירותיו החיצוניים של הבנין או על מעקה מרפסת.
10.07 תנאים למתן היתר להתקנת מיתקני תקשורת בבנין קיים (תיקון: תשס"א)
(א) היתר להתקנת מיתקני תקשורת בבנין שהיתר להקמתו ניתן לפני תחילתן של תקנות אלה (להלן - בנין קיים) יינתן על פי הוראות פרטים 10.04, 10.05 ו-10.06 בסימן זה.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), בבנין קיים שלו גג משופע, תוצב אנטנת צלחת על השיפוע האחורי או הצדדי של הגג ביחס לרחוב ובכיוון השיפוע; ניתן לחבר את עמוד נושא הצלחת לחלק העליון של קיר הבנין החיצוני הצמוד לרעפים ובלבד שאנטנת הצלחת תותקן מעל הגג המשופע.
(ג) קווי הזינה יותקנו בתוך מובילים קיימים בבנין; ואולם בבנין שבו לא ניתן להתקין את קווי הזינה במובילים קיימים, הם יותקנו במובילים חדשים אשר אלה יותקנו במקומות שיפורטו להלן:
(1) בפירים קיימים בבנין;
(2) בבנין שלא ניתן להתקין בו מובילים בפירים קיימים -
(א) וחדר המדרגות שבו אינו חדר מדרגות מוגן - בתוך חדר המדרגות;
(ב) וחדר המדרגות שבו הוא חדר מדרגות מוגן - מחוץ לחדר המדרגות המוגן, בין בתוך הבנין ובין מחוץ לו; במקרים שבהם יותקנו המובילים מחוץ לבנין, הם יותקנו בחזית האחורית או הצדדית ובצורה שתתמזג ככל הניתן עם חזית זו; ניתן להתקין מובילים בחזית הקדמית אך ורק במקרה שבו מובילים של מיתקן אחר כבר מותקנים על חזית זו ובצמוד להם.
(ד) על אף האמור בפרט משנה (ג), ניתן להתקין קווי זינה שמותקנים מחוץ לבנין, בלא מוביל ובלבד שיותקנו בחזית האחורית או הצדדית ובצורה שתתמזג ככל הניתן עם חזית זו.
(ה) ציוד אלקטרוני יותקן, במידת האפשר, בתוך ארונות תקשורת קיימים.
(ו) במקרים שבהם אנטנת צלחת מותקנת במקום תורן עם אנטנות, יש לפרק את התורן והאנטנות ולסלקם מעל גג הבנין.
(ז) נוכח מהנדס הועדה המקומית שקיים קושי ממשי בהתקנת מיתקנים בבנין קיים לפי פרט 10.07, או שקיימת פגיעה ביכולת הקליטה של שידורי הטלוויזיה באמצעות הלוויין, רשאי הוא לאשר התקנת האנטנה והמיתקנים כאמור שלא בהתאם לפרטים האמורים.
10.08 התקנה לפי התקן (תיקון: תשס"א)
מיתקן לאנטנות, מיתקן לקליטה לוויינית, מיתקן לקליטת שידורי כבלים או כל חלק מהם יותקנו לפי תקן ישראלי ת"י 799.
10.09 סייג לתחולה (תיקון: תשס"א)
מהנדס הועדה המקומית רשאי להתיר התקנת מיתקני תקשורת באתרים בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכיאולוגית שלא בהתאם להוראות תקנות אלו וזאת לצורך מניעת פגיעה באתרים אלה. לאתרים אלה ייקבעו התנאים בהיתר הבניה.
חלק י"א: מיתקן הסקה בדירה
(תיקון: תש"ם, תשס"ג18)
11.00 הגדרות (תיקון: תש"ם, תשס"ג18)
בחלק זה -
"ארובה" - התקן המיועד להרחקת גזי פליטה של תנור מבנין, לרבות תותב מגן או שרוול מגן וברדס;
"דירה" - חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים או למטרה אחרת;
"מיתקן הסקה בדירה" - תנור הסקה המוסק בגפ"מ או תנור הסקה מוזן בדלק נוזלי או תנור הסקה המוסק בחומר מוצק ובלבד שאינו מיתקן מיטלטל, לרבות ארובה לסילוק גזי השריפה, מכלי דלק וצנרת;
"רחוב" - שטח המיועד לרחוב בתכנית לפי פרק ג' לחוק;
"תנור הסקה המוסק בגפ"מ" - התקן להסקה המוזן בגז פחמימני מעובה (להלן - גפ"מ), לרבות מיתקן המחמם מים באמצעות גפ"מ;
"תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי" - התקן להסקה המצויד במבער אידוי, מוזן בקירוסין, בסולר או בדלק נוזלי אחר;
"תנור הסקה המוסק בחומר מוצק" - התקן להסקה עשוי מתכת, מוזן בעץ, פחם או שילוב של שניהם.
11.01 התקנת מיתקן הסקה בדירה (תיקון: תש"ם, תשס"ג18)
(א) לא יותקן מיתקן הסקה בדירה אלא על פי היתר.
(ב) התקנת תנור הסקה המוסק בדלק נוזלי בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת"י 838 חלק 2: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: תנור הסקה, ת"י 838, חלק 3: מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: ארובה, ת"י 838 חלק 4 - מיתקן של תנור ארובה להסקה דירתית: מכלים, צנרת.
(ג) התקנת תנור הסקה המוסק בגפ"מ בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת"י 995: תנורי חימום דירתיים המוסקים בגז פחמימני מעובה, ת"י 158: מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים המסופקים בתוך מכלים מיטלטלים (להלן - ת"י 158), ת"י 1296: מחממי מים לשימוש ביתי המוסקים בגז פחמימני מעובה.
(ד) התקנת תנור הסקה המוסק בחומר מוצק בדירה תיעשה לפי תקנים ישראליים, ת"י 1368 חלק 1: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: תנור, ת"י 1368 חלק 2: תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק: ארובה.
11.02 איסור מיקום ארובה לצד רחוב (תיקון: תשס"ג18)
לא תוצא ארובה של מיתקן הסקה בדירה דרך קיר חיצון של הדירה הפונה אל רחוב.
11.03 בדיקת מעבדה מאושרת (תיקון: תשס"ג18)
התקנת מיתקן הסקה בדירה תיבדק בידי מעבדה מאושרת, אשר תודיע לועדה המקומית אם מיתקן ההסקה בדירה הותקן בהתאם לתקן אם לאו ותמסור את המלצותיה בדבר הפעולות שיש לנקוט כדי להתאימה לתקן.
חלק י"ב: הסקה מרכזית בבנינים (תיקון: תש"ם)
12.00 הגדרות (תיקון: תש"ם)
בחלק זה -
"ארובה" - כמשמעותה בסעיף 11.00.
12.01 גובה הארובה (תיקון: תש"ם)
גובה הארובה במיתקן של חימום מרכזי והספקת מים חמים מרכזית בבנינים יהיה לפי האמור בסעיף קטן 7.1.1 שבתקן ישראלי ת"י 838, חלק 3.
חלק י"ג: התקנת תיבות מכתבים (תיקון: תש"ם)
13.00 הגדרות (תיקון: תש"ם)
בחלק זה -
"דירה" - חדר או תא או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה למגורים, או למטרה אחרת, למעט מערכת חדרים המיועדים למגורים בקיבוץ;
"כניסה ראשית" - הכניסה הראשית לגזרת הבנין שבה היא נמצאת;
"מערכת תיבות מכתבים" - תיבות מכתבים לפי תקן ישראלי ת"י 816.
"קיבוץ" - קיבוץ או קבוצה המואגדים כאגודה שיתופית על-פי התקנות לדוגמה שאישר אותן רשם האגודות השיתופיות לאגודות מאותו סוג.
13.01 התקנת תיבות מכתבים לכל דירה בבנין (תיקון: תש"ם)
תיבת מכתבים תותקן לכל דירה בבנין שיש בו דירה, באחד מאופנים אלה:
(1) בכל כניסה ראשית;
(2) באין כניסה ראשית - סמוך לכניסות;
(3) סמוך למדרכה או לקו הרחוב, כאשר הכניסה הראשית או כניסות לבנין נמצאות במרחק העולה על 20 מטרים מהמדרכה או מקו הרחוב האמורים או כאשר ממפלס הרחוב אל מפלס הכניסה הראשית או כניסות הבנין ניתן להגיע רק באמצעות יותר מ-12 מדרגות;
(4) על אף האמור בפרטים (1), (2) ו-(3), אם נקבעה כתנאי להיתר חלוקת הדואר במרוכז, ניתן להתקין תיבת מכתבים אחת עבור כל הבנין או מקצתו.
13.02 תיבות מכתבים לפי תקן (תיקון: תש"ם)
מערכת של תיבות מכתבים תהיה לפי תקן ישראלי ת"י 816.
13.03 הגנה בפני גשם (תיקון: תש"ם)
מערכת תיבות המכתבים תותקן במקום המוגן בפני גשם.
חלק י"ד - מיון בנינים למטרות מסוימות ושימוש בחומרי בניה
סימן א' - מיון בנינים והשימוש בהם לפי תגובותיהם בשריפה (תיקון: תש"ם, תשנ"ו)
14.00 השימוש המותר בחמרי בניה דליקים (תיקון: תש"ם)
(א) ינהגו לפי תקן ישראלי ת"י 921, הממיין ומסווג בנינים לפי דרגת סיכון האש שבהם ולפי חמרי בניה המותרים לשימוש בהתאם לתגובותיהם בשריפה.
(ב) בענינים המפורטים בסעיף קטן (א) והנוגעים לבנינים שנועדו כולם או מקצתם למלאכה, תעשיה, אחסנה ובנינים לצרכי חקלאות, ינהגו לפי האמור בתקנה 16 של תקנות אלה;
סעיף קטן (א) לא יחול, אולם בבואה להשתמש בסמכותה לפי תקנה 16 כאמור, תתייעץ הוועדה המקומית עם רשות הכבאות.
(ג) לענין בדיקת דרגת דליקותם של חמרי בניה כאמור בסעיף זה, ינהגו לפי תקן ישראלי ת"י 755.
(ד) אין להוכיח את קיומם של התנאים שבסעיף זה על-ידי בעל ההיתר, אלא באמצעות תעודה של מעבדה מוכרת כמשמעותה בסעיף 5.01.
סימן ב' - השימוש בזכוכית (תיקון: תשנ"ו)
14.01. תחולת התקן 1099 (תיקון: תשנ"ו, תשס"א)
השימוש בזכוכית בבניה יהיה בהתאם לתקן הישראלי ת"י 1099 חלק 1.
סימן ג': אסבסט (תיקון: תשס"ו-23)
14.02 איסור בניה באסבסט (תיקון: תשס"ו-23)
לא יינתן היתר לבניה באסבסט, למעט היתר להריסת בנין או חלק מבנין העשוי אסבסט או לפינוי אסבסט מהנכס.
סימן ד': חיפוי קירות וחזיתות בנינים (תיקון: תשס"ז28, תשס"ט)
14.03 התקנת חיפוי (תיקון: תשס"ז28, תשס"ט) 35
(א) התקנת חיפוי על חזיתו של בנין או על קירותיו הפנימיים או החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי אם קיים לגבי סוג זה של חיפוי; לא קיים תקן כאמור, יותקן החיפוי באופן שימנע את נפילתו של החיפוי מחזית הבנין או מקירותיו ושיבטיח את בטיחות הבנין ובטיחות השוהים בתוכו ובסביבתו.
(ב) השימוש באבן טבעית לחיפוי ייעשה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 2378 חלק 1 קירות מחופים באבן טבעית: אבן טבעית לחיפוי ודרישות כלליות ממערכת החיפוי; התקנת חיפוי מאבן טבעית בקיבוע רטוב, תיעשה בהתאם לתקן ישראל ת"י 2378 חלק 2 קירת מחופים באבן טבעית: קירות מחופים בקיבוע רטוב.
(ג) התקנת חיפוי מפסיפס או מאריחי קרמיקה על חזיתו של בנין או על קירותיו החיצוניים, תיעשה בהתאם לתקן ישראלי ת"י 1555 חלק 1 מערכת פסיפס ואריחי קרמיקה לריצוף ולחיפוי בבנינים: חיפוי חוץ.
חלק ט"ו: יציבות הבנין (תיקון: תשמ"ג, תשנ"ב)
סימן א': כללי (תיקון: תשמ"ט, תשנ"ב)
15.00 חישובים סטטיים - תנאי למתן היתר (תיקון: תשמ"ג, תשנ"ב)
(א) לא יינתן היתר לבניה אלא אם הוגשו לועדה המקומית החישובים הסטטיים המתייחסים לבנין נושא הבקשה להיתר.
(ב) חישובים סטטיים יכול שיוגשו לאחר הגשת הבקשה למתן היתר.
(ג) המהנדס רשאי לפטור מגיש בקשה להיתר מהחובה להגיש חישובים סטטיים, אם מבוקש היתר לעבודה שאינה משפיעה על יציבותו של הבנין או של כל חלק ממנו, לרבות עבודה פנימית, חפירה שאינה דורשת תמיכה, גדר נמוכה שאינה קיר תומך או התקנת אינסטלציה סניטרית, ובלבד שהשתכנע שעשיית חישוב סטטי אינה דרושה להבטחת בטיחותו של המבנה ורשם בתיק הבקשה את נימוקיו לכך.
(ד) פטור לפי סעיף קטן (ג), משחרר את מבקש ההיתר גם מהחובה למנות מתכנן שלד הבנין.
15.01 הגשת החישובים הסטטיים (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ט, תשנ"ב)
החישובים הסטטיים ייחתמו ויוגשו לועדה המקומית בידי מתכנן שלד הבנין בטופס שבנספח לסימן זה.
15.02 תפקידי מתכנן שלד הבנין (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ט, תשנ"ב)
מתכנן שלד הבנין חייב -
(1) לערוך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון ולפי הוראות כל דין הנוגע לענין זה;
(2) אם נושא הבקשה הוא תוספת בנין - לוודא, על ידי בדיקת הבנין הקיים, שהבניה, נושא ההיתר המבוקש, לא תפגע ביציבותו, לא בשעת ביצועה של בניית התוספת ולא לאחריה;
(3) לערוך ביקורת על ביצועה של הבניה, נושא ההיתר המבוקש, כדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון וכל דין הנוגע לענין ובהתאם לחישובים הסטטיים כפי שהוגשו וזאת במסגרת אחריותו לפיקוח עליון על הקמת שלד הבנין;
(4) להגיש לוועדה המקומית, עם גמר הקמת השלד, חישובים סטטיים חדשים אם במהלך הקמת השלד חלו בו שינויים מהותיים, או חישובים סטטיים מתוקנים אם חלו בו במהלך ההקמה שינויים שאינם מהותיים והמחייבים תיקון החישובים המקוריים.
(5) לדאוג לכך שתכנית הקונסטרוקציה תהיה בידי מנהל העבודה באתר הבניה;
(6) לשמור את תכנית הקונסטרוקציה בתום הבניה, לתקופת של לא פחות מעשר שנים במקום בישראל שיודיע עליו לועדה המקומית או לנהוג בה בדרך אחרת שתחליט עליה הועדה המקומית על פי בקשתו.
15.03 אחריות בנזיקין (תיקון: תשמ"ג, תשנ"ב)
(א) נקבע בזה לענין סעיף 63 לפקודת הנזיקין, כי החיובים שהוטלו על מתכנן שלד הבנין לפי חלק זה הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע על ידי אי-קיומם.
(ב) סעיף זה בא להוסיף על האחריות בנזיקין לפי סעיף 16.05 ולא לגרוע ממנה.
נספח (תיקון: תשמ"ג, תשנ"ב)
(סעיף 15.01)
טופס להגשת חישובים סטטיים
שם מתכנן שלד הבנין או תוספת לבנין קיים, ומספר זהותו
מענו
התואר המקצועי ומספר הרשיון
תאריך
מס' התיק
לכבוד
הועדה המקומית לתכנון ולבניה

א.נ.,
הנדון: בקשה להיתר בניה מתאריך
מקום הבניה: גוש חלקה
רחוב מספר הבית
מהות הבניה:
שם עורך(י) הבקשה
שם המבקש
במצורף מוגשים החישובים הסטטיים בדבר הבניה, נושא ההיתר המבוקש, חתומים בידי. ערכתי את החישובים הסטטיים האלה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים היום בנדון, ונתקיימו בהם הוראות כל דין הנוגע לענין (למלא במקרה שנושא הבקשה הוא הוספה לבנין קיים) בדקתי בתאריך את הבנין הקיים באתר שבנדון, ועל סמך בדיקה זו, אני מצהיר(ה) שהבניה, נושא ההיתר המבוקש, לא תפגע ביציבותו של הבנין הקיים, לא בשעת ביצועה של בניית התוספת ולא לאחר גמר הביצוע. ידוע לי כי הצהרה זו והחישובים הסטטיים המצורפים מוגשים כתנאי לקבלת ההיתר, נושא הבקשה שבנדון, כי אם יתגלה שפרט חשוב מן הפרטים שבחישובים הסטטיים או שבהצהרתי זו הוא כוזב או מטעה, אהיה צפוי לעונשים הקבועים בסעיף 214 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, וכי אהיה אחראי לנזק שנגרם עקב מסירת פרט מטעה או כוזב כאמור, או עקב אי התאמתם של החישובים לרמה המקצועית האמורה או אי-קיום הוראות הדין הנוגעים לעריכתם.

חתימת האחראי לביצוע השלד
סימן ב': חישובים סטטיים, צורתם ותוכנם (תיקון: תשמ"ט)
15.10 תחולה (תיקון: תשמ"ט)
סימן זה יחול בכפוף לאמור בסימנים א' ו-ב' שבחלק ה'.
15.11 נתונים כלליים של החישובים הסטטיים (תיקון: תשמ"ט)
ואלה הם הנתונים הכלליים שיכללו בחישובים הסטטיים;
(1) שם עורך החישובים הסטטיים, מספר הזהות שלו, מספר הרשיון על פי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958.
(2) מטרת הבנין, מספר הקומות שבו ומיקומו (שם הרחוב ומספר הבנין);
(3) שם מבקש ההיתר או בעל ההיתר, לפי הענין, ומענו;
(4) מספר תיק הבנין בוועדה המקומית;
(5) מועד עריכתם של החישובים הסטטיים;
(6) חתימתו של עורך החישובים הסטטיים, בכל עמוד של החישובים;
(7) תקנים, ישראליים ואחרים, מעודכנים, ששימשו את עורך החישובים הסטטיים;
(8) ספרות מקצועית ששימשה את עורך החישובים הסטטיים;
(9) שם ומקור של תוכנות מחשב שבהן נעזר עורך החישובים הסטטיים.
15.12 פרטים טכניים של החישובים הסטטיים (תיקון: תשמ"ט)
ואלה הם הנתונים הטכניים שייכללו בחישובים הסטטיים:
(1) העומסים השימושיים האופיניים - עומסי רעידת אדמה, עומסי רוח וכיוצא באלה - שיש להם חשיבות לבנין הנדון;
(2) החמרים שישמשו לבניית השלד - על כינויים התקני, חוזקם או תכונותיהם האמרות שיש להן חשיבות לענין, הכל לפי הצורך ולפי סוגו של הבנין, כגון: "ב - 30" (לבטון); ( (למוטות פלדה);
(3) נתוני הביסוס כמפורט להלן:
(א) סוג הקרקע;
(ב) מאמצים מותרים לביסוס;
(ג) נתונים אחרים שיש להם חשיבות לסוג הבנין, כגון: מקדמי לחץ עפר, מקדמי חיכוך, ספרת מצע ((Modulus of Subgrade Reaction;
(ד) מקורות המידע, כגון: קידוחי נסיון, המלצות מהנדסי קרקע, תקן ישראלי ת"י 940.
15.13 דרך הפירוט של הנתונים הטכניים (תיקון: תשמ"ט)
אין חובה לפרט במרוכז את הנתונים הטכניים כאמור בסעיף 15.12, אלא די בכך אם תהא הפניה לאותו עמוד בחישובים הסטטיים שבו נמצא הנתון הנדון.
15.14 תיאור גרפי כללי של השלד (תיקון: תשמ"ט)
החישובים הסטטיים יכללו תיאור גרפי כללי של השלד, בקנה מידה 1:100 או 1:200, לפי הצורך.
15.15 תוכן התיאור הגרפי (תיקון: תשמ"ט)
התיאור הגרפי הכללי של השלד -
(1) יפרט את עיקרי הקונסטרוקציה, מיקומם של עמודים, קורות, תקרות, אגדים, מרישים, קירות נושאים, את חיזוקי הרוח ורכיבים אחרים שיש להם חשיבות לענין, הכל בהתאם לסוג השלד.
(2) יסביר בצורה ברורה את כל המערכת הסטטית של הבנין המשמשת לקבלת הכוחות האנכיים והאופקיים.
(3) יסומנו בו כל האלמנטים המרכיבים את השלד, בכינויים כגון: עמוד - ע1/; קורה - ק1/.
15.16 עומסים שמביאים אותם בחשבון (תיקון: תשמ"ט)
בחישובים הסטטיים יביאו בחשבון את כל העומסים המפורטים בסעיף 5.06.
15.17 חישוב הרכיבים (תיקון: תשמ"ט)
החישוב לגבי כל חלק הבנין הנועד להעביר עומסים מסוג כלשהו לקרקע (להלן - רכיב) ייערך כך:
(1) תתואר הסכימה הסטטית, כגון: מיפתח, מיקום הסמכים וסוגיהם, הכוחות הפועלים על הרכיב;
(2) ציון הכוחות הפנימיים הנגזרים מהפעלת הכוחות האמורים: מומנטי כפיפה, כוחות ציריים, כוחות גזירה ומומנטי פיתול הפועלים בחתכים, לפיהם יבוצע תכן הרכיב;
(3) מידות חתכי הרכיב לפי סוג החומר של הרכיב, כגון: בבנין מבטון מזויין - חתך הרכיב והזיון; במבני פלדה - סוגי הפרופילים; ובכל מקרה יצויין סוג החומר של הרכיב, כגון: ב-30; פלדה (, פלדה 37;
(4) היו החישובים הסטטיים מבוססים על שיטה מיוחדת, יצויין מקור המידע, או החישובים הסטטיים שיובאו במלואם, יסבירו את השיטה המיוחדת האמורה.
15.18 דוגמה לחישוב סטטי (תיקון: תשמ"ט)
בנספח שלהלן מובא אופן עריכת חישוב סטטי של שלד בנין מבטון מזויין על פי הוראות חלק זה, והוא ישמש דוגמה לאופן עריכתו של כל חישוב סטטי.
נספח
(תקנה 15.18) (תיקון: תשמ"ט) 43
חלק ט"ז: ביקורת במקום הבניה (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד, תשנ"ד)
16.00 הימצאות מסמכים באתר (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד, תשנ"ח)13
(א) לא יתחילו בעבודת בניה שעליה ניתן היתר ולא ימשיכו בה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
(1) בידי מנהל העבודה באתר הבניה נמצאות תכניות הכוללות את כל המסמכים והנתונים המפורטים בתקנה 7, בקנה מידה שלא יפחת מ-1:50, זולת אם המהנדס אישר לתכנית מהתכניות האמורות קנה מידה יותר קטן.
(2) תכניות הבניה כאמור בפסקה (1) נערכו בידי מי שמוסמך לכך לפי תקנות המהנדסים ונושאות עליהן את שם עורך הבקשה;
(3) בידי מנהל העבודה באתר הבניה נמצאת תכנית הקונסטרוקציה.
(4) קיימת התקשרות חוזית בין מבקש ההיתר לבין מעבדה מאושרת לביצוען של הבדיקות המתחייבות בתקנות אלה ובדיקות נוספות שיידרשו על ידי הועדה המקומית אשר יבטיחו עמידה בתקן; מבקש ההיתר והמעבדה המאושרת יודיעו לועדה המקומית על קיומה של התקשרות כאמור.
(ב) לא תבוצע יציקת היסודות של הבנין שעל בנייתו ניתן היתר, אלא אם כן נמצא בידי מנהל העבודה באתר אישור בכתב של מודד מוסמך שמקום החפירות הנועדות ליציקת היסודות מתאים למיקום הבנין כפי שאושר בהיתר.
(ג) לא ימשיכו בבניה אחרי הקמתה של קומת המסד, כמשמעותה בסעיף 1.00.1 לתוספת השלישית, אלא אם כן נמצא בידי מנהל העבודה באתר אישור בכתב של מודד מוסמך שקומת המסד אמנם תואמת את מיקום הבנין כפי שנקבע בהיתר.
(ד) המהנדס רשאי לפטור מקיום האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) אם לדעתו נסיבות מיוחדות של הענין והיקף הבניה מצדיקים זאת.
16.01 התחלת הבניה (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד, תשנ"ח)13
(א) על התחלת הבניה ומועדה תינתן הודעה מראש לועדה המקומית ולאחראי או לאחראים לביקורת, לפי הענין, שיפעלו על פי האמור בחלק זה.
(ב) ההודעה על התחלת הבניה ומועדה לפי סעיף קטן (א) יכול שתינתן על ידי מסירתו של העתק ההודעה בדבר מינוי של מנהל העבודה לפי תקנה 2(ב) לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), התשט"ו-1955, אם ניתנה לפני התחלת הבניה והיא כוללת את המועד של התחלת הבניה.
(ג) הודעה על התחלת הבניה ומועדה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) תכלול גם את שמו של הקבלן האחראי לביצוע הבנין, אם לא מונה הקבלן קודם לכן.
(ד) כל עוד לא ניתנה ההודעה לפי סעיף קטן (א), רואים את עבודות הבניה בעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו בוצעה על פי יתר תנאי ההיתר.
(ה) בסעיף זה ובסעיף 16.02, "התחלת הבניה", בבנין חדש - התחלת החפירות.
16.02 ביקורת ודיווח על ידי אחראי לביקורת (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ט, תשנ"ח, תשס"ו-24)
(א) לא יוחל בבניה אלא לאחר שנתמנה אחראי לביקורת הביצוע אחראים לביקורת יכולים להיות עורך הבקשה או עורכי הבקשה, לפי הענין, ומינויים ייעשה בדרך המתוארת בטופס 1 לתוספת הראשונה (להלן בסעיף זה טופס 1), ובלבד שעריכת הביקורת בכל הנוגע לצורת הבנין, לשטחו, למיקומו המדוייק בתחום הנכס ולהתאמת הבניה לתכניות כמשמעותן בחוק, תהא בכל מקרה בידי אדם אחד בלבד, שהוא עורך הבקשה או הראשון ברשימת כלל עורכי הבקשה (להלן - הרשימה), לפי הענין.
(ב) מבקש ההיתר ועורך הבקשה או הראשון ברשימה, לפי הענין, רשאים להסכים שעורך הבקשה או הראשון ברשימה לא יהיו אחראים לביקורת; מינויו של כל אחד מיתר עורכי בקשה ברשימה כאחראי לביקורת, מותנה בהסכמתם של מבקש ההיתר ועורך הבקשה הנוגע בדבר כאחד.
(ג) לא נעשה המינוי שלא אחראי לביקורת בדרך המתוארת בטופס 1, מחמת האמור בסעיף קטן (ב), יחולו הוראות אלה:
(1) מבקש ההיתר ועורך הבקשה ימחקו בטופס 1 את הצהרותיהם הנוגעות למינוי או לקבלת התפקיד של האחראי לביקורת;
(2) היתה האחריות לעריכת הבקשה מחולקת כאמור בתקנה 2ה, יתקנו מבקש ההיתר ועורך הבקשה הנוגע בדבר, בטופס 1, את הצהרותיהם הנוגעות למינוי או לקבלת התפקיד של אחראי לביקורת;
(3) משנעשו המחיקות או התיקונים בטופס 1 כאמור, ינהגו לפי הוראות הפסקאות (4) ו-(5);
(4) בעל ההיתר ימנה כאחראי לביקורת מי שמוסמך לתפקיד מן התפקידים המפורטים בתוספת לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז-1967, בבנין הנדון - על ידי מתן הודעה לועדה המקומית, ויצרף להודעה את הכמתו של האחראי, הכל לפי טופס א' שבנספח לחלק זה;
(5) תקנה 2ה(ב) תחול על חלוקת האחריות לביקורת בין מספר בני אדם בשינויים המחוייבים; אולם האחריות לביקורת בכל הנוגע לצורת הבנין, לשטחו, למיקומו המדוייק בתחום הנכס ולהתאמת הבניה לתכניות, כמשמעותן בחוק, תהא בכל מקרה בידי אדם אחד בלבד, ובעריכת הביקורת בכל הנוגע ליציבות ובעריכת הביקורת בכל הנוגע ליציבות הבנין ינהגו לפי סעיף 16.07.
(ד) מתפקידו של אחראי לביקורת - כל אחד בתחום אחריותו כמוגדר בסעיף זה - לבדוק אם עבודות הבניה בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק, ולתקנות שהותקנו על פי החוק, לרבות התנאי בדבר העסקת קבלן רשום (להלן - ביקורת).
(ה) הביקורת תיערך על ידי האחראים לביקורת לסוגיהם לפחות בגמר שלבים אלה:
(1) סימון קווי הבנין;
(2) גמר יסודות הבנין;
(3) גמר הקמת השלד, ואם הקמתו מחייבת הקמת מקלט, אחד או יותר, או עריכת שינויים במקלט קיים - עם תום הקמתו של המקלט העליון בבנין או בגמר עריכת שינויים כאמור, הכל לפי הענין.
(4) גמר הבניה.
(ו) המהנדס רשאי, בהודעה בכתב שתימסר אישית או תישלח בדואר רשום לבעל ההיתר ולאחראי לביקורת, לפני מתן ההיתר או אחריו, לחייב אחראי לביקורת לערוך בשלבים נוספים או במועדים שיקבע בהודעה, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות נאותה להביא בפניו את טענותיו.
(ז) סעיפים קטנים (ה) ו-(ו) יחולו על תוספת בנין, בשינויים המחוייבים.
(ח) האחראים לביקורת ימסרו דיווח לועדה המקומית - כל אחד בתחומו - לא יאוחר מ-6 ימים לאחר המועד של עריכת הביקורת על מועד עריכתה ועל תוצאותיה; העתק הדיווח יומצא גם לבעל ההיתר ולעורך הבקשה, אישית או בדואר.
(ט) הדיווח יפרט את השלב שאליו הגיעו העבודות מכוח ההיתר בשעת הביקורת ואת המועד של גמר אותו שלב ויסתיים בתעודה שהעבודות בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר; לחוק ולתקנות שהותקנו על פיו, ואם תחום האחריות של המדווח כולל גם את התאמת הבניה לתכניות כמשמעותן בחוק - ייקבע בתעודה גם שהעבודות בוצעו בהתאם לתכניות כאמור, או, אם נמצאו סטיות מהן, מה הן הסטיות שנמצאו, הכל לפי טופס ב' שבנספח לחלק זה.
(י) כל עוד לא הוגש דיווח במועד או בשלב שנקבעו בסעיף זה או על פיו, רואים את עבודת הבניה שבוצעה לאחר מכן כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו בוצעה על פי יתר תנאי ההיתר; אולם רשאי יושב ראש הועדה המקומית והמהנדס יחד להאריך את הזמן לעריכת הביקורת או להגשת הדיווח או לשני הענינים, אפילו עבר הזמן לביצוע פעולות אלה, אם ראו שנסיבות הענין מצדיקות זאת ואין בהארכה כדי לפגוע ביעילות הביקורת.
(יא) האחראי לביקורת ימסור למהנדס בגמר הבניה אסמכתא בכתב המוכיחה לדעת המהנדס שהטיפול בפסולת הבנין הוסדר בהתאם לתנאי ההיתר.
16.03 התפטרות אחראי לביקורת ומינוי אחר במקומו (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד)
(א) אחראי לביקורת רשאי להתפטר מתפקידו לפי חלק זה על ידי מתן הודעה בכתב למהנדס ולבעל ההיתר, ובלבד שצורף להודעת ההתפטרות למהנדס דיווח על ביקורת באתר הבניה כאמור בסעיף 16.02, שנערכה לא יותר מששה ימים לפני מתן ההודעה.
(ב) תחילתה של הודעת ההתפטרות היא שבוע ימים לאחר מסירתה לידי המהנדס ולידי בעל ההיתר, זולת אם קבע המהנדס מועד מוקדם יותר, בהודעה בכתב שתימסר אישית או תישלח בדואר רשום לבעל ההיתר ולמתפטר.
(ג) התפטר אחראי לביקורת, ימנה בעל ההיתר במקומו אדם אחר הכשיר למינוי לפי סעיף 16.02; המינוי יהיה בהודעה לועדה המקומית שתצורף לה הצהרה של האחראי החדש לביקורת, הכל לפי טופס ג' שבנספח לחלק זה.
(ד) החל ממינויו יבוא האחראי החדש לביקורת לענין חלק זה, במקום האחראי הקודם לביקורת.
(ה) כל עוד לא נתמנה אחראי חדש לביקורת לפי סעיף זה, רואים את העבודה שבוצעה אחרי תחילת ההתפטרות של האחראי הקודם כעבודה שבוצעה שלא בהתאם להיתר, אפילו בוצעה לפי יתר תנאי ההיתר.
(ו) סעיפים קטנים (ג), (ד) ו-(ה) יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על סיום תפקידו של אחראי לביקורת מחמת מותו או בשל פיטוריו בידי בעל ההיתר, ובלבד -
(1) שבעל ההיתר יתן הודעה בכתב לועדה המקומית על סיום התפקיד;
(2) שהאחראי החדש לביקורת יגיש תוך שבועיים מתחילת מינויו דיווח על ביקורת באתר הבניה כאמור בסעיף 16.02, שערך אותו לא יותר מששה ימים לאחר מועד הביקורת.
16.04 שמירת התחייבויות חוזיות (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד)
אין במעשה ההתפטרות לפי חלק זה בלבד כדי לשחרר את האחראי לביקורת ואת בעל ההיתר מהתחייבויותיהם ההדדיות.
16.05 אחריות בנזיקין (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד)
נקבע בזה לענין סעיף 63 לפקודת הנזיקין, כי החיובים שהוטלו על אחראי לביקורת לפי חלק זה הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע מביצועה של עבודת הבניה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק, לתכניות או לתקנות האחרות שהותקנו לפי החוק.
16.06 המצאת מסמכים (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד)
המצאת מסמכים לועדה המקומית ולמהנדס לפי חלק זה תהא במסירה אישית או במשלוח בדואר רשום.
16.07 תחולה על האחראי לביצוע השלד (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד)
הוראות חלק זה יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על האחראי לביצוע השלד, ככל שהדבר נוגע לעריכת הביקורת, לשלביה ולמועדיה, לדיווח עליה, לתוצאות של העדר דיווח במועדו, לתנאי ההתפטרות וסיום התפקיד בדרך אחרת, לתוצאותיהם ולאחריות בנזיקין על אי-קיום הוראות חלק זה.
16.08 שמירת ההוראות בדבר חובת הביקורת (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד)
שום דבר בחלק זה לא יתפרש כאילו בא לשחרר ועדה מקומית, ועדת משנה שלה, רשות מקומית ועובד מעובדיהן ממילוי התפקידים המוטלים עליהם בסעיף 27 לחוק.
16.08א. שמירת אחריות הקבלן (תיקון: תשנ"ב)
אין באחריות עורכי הבקשה להיתר או באחריות מתכנן שלד הבנין או באחריות האחראי לביצוע או האחראי לביקורת הבניה, לפי חלק זה, כדי לפטור קבלן ראשי מאחריותו לביצוע הבניה לפי ההיתר ולאיכותה, לרבות אחריות לקיום פיקוח מלא וביקורת על הביצוע, לפי כל דין.
16.09 סמכות לפטור (תיקון: תשמ"ד)
המהנדס רשאי לפטור בעל היתר, בהחלטה מנומקת בכתב, מקיום הוראות בדבר עריכת ביקורת לפי חלק זה, אם ראה שקיימים דרכים ואמצעים אחרים, נאותים, שיבואו במקום הביקורת לפי חלק זה, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בחלק זה בדבר מתן פטור, הקלות והוראות כיוצא באלה לענין מסויים.
16.10 הוראות מיוחדות למיתקני תברואה (תיקון: תשמ"ט)
על התקנת מיתקני תברואה כמשמעותם בחלק א' לתוספת זו יחולו הוראות מיוחדות אלה:
(1) לא יוחל בהתקנת מיתקן תברואה פלוני ולא ימשיכו בהתקנתו, אלא אם כן נמצאת בידי מנהל העבודה תכנית לביצוע העבודה של התקנת המיתקן שנערכה בהתאם להוראות הל"ת בידי מי שמוסמך לכך על פי תקנות המהנדסים והנושאת עליה את שם עורך הבקשה;
(2) לא תבוצע העבודה של התקנת מיתקן התברואה, אלא בהתאם לתכנית לביצוע העבודה שהוגשה לפי סעיף זה;
(3) כל עוד לא הושלמה ההתקנה של מיתקן התברואה, רשאי מי שמוסמך לערוך את התכנית לביצוע העבודה, לתקנה או להחליפה;
(4) התכנית המתוקנת או החדשה כאמור בפסקה (3) תוגש למנהל העבודה, ואם התיקון או החידוש היו מהותיים - גם לוועדה המקומית, ומשנעשה כן יבואו התכנית המתוקנת או התכנית החדשה, לפי הענין, החל ביום הגשתן, לכל דבר, במקום התכנית שבאו לתקנה או להחליפה;
(5) שום דבר בסעיף זה לא יתפרש כאילו בא להתיר סטייה מתנאי ההיתר אגב עריכתה של תכנית לביצוע העבודה או אגב ביצועה של תכנית כאמור;
נספח (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד)
טופס א'
(סעיף 16.02(ג)(4))
הועדה המקומית לתכנון ולבניה
הודעה על מינוי אחראי לביקורת
אני, החתום מטה מ
שם בעל ההיתר
מס' הטלפון מודיע בזה כי מיניתי את
שם האחראי לביקורת
מ- מס' טלפון להיות אחראי לביקורת לענין ביצוע העבודות על פי היתר הבניה מס' מיום גוש חלקה ב- , הכל כמפורט בחלק ט"ז לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970.
התחום של הביקורת הוא
(למלא אם תחום הביקורת מוגבל לנושא מסויים)

חתימת בעל ההיתר
אני הח"מ
שם האחראי לביקורת
בעל רשיון מס' לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 (אם קיים רשיון כאמור), קראתי את ההודעה דלעיל ואני מסכים לתכנה. אני מקבל על עצמי את תפקידי אחראי לביקורת כמוגדר לעיל ובמיוחד את חובת הדיווח כמפורט בחלק ט"ז לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970.
אני מצהיר כי יש לי הכישורים המקצועיים לעריכת ביקורת כאמור לעיל.
תאריך

חתימת האחראי לביקורת מספר ת"ז
טופס ב'
(סעיף 16.02(ט))
שם המדווח
מענו
מס' הטלפון
דיווח על עריכת ביקורת באתר בניה
לכבוד הועדה המקומית לתכנון ולבניה
א.נ.,
הנדון: היתר בניה מס' מיום גוש חלקה ב
בתוקף תפקידי כאחראי לביקורת לפי ההיתר האמור בכל הנוגע
ל-
(פרט את תחום הביקורת, אם המינוי איננו כללי)
לפי הצהרתי בבקשה להיתר/לפי הצהרתי מיום שבידיכם, אני מדווח לאמור:
1. ביום ביקרתי באתר הבניה הנדון.
2. השלב שאליו הגיעה הבניה באתר הוא והבניה הגיעה לאותו שלב ביום .
3. דיווח זה משמש תעודה שהבניה, ככל שהיא בתחום ביקורתי, בוצעה בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק (לתכניות) ולתקנות האחרות שהותקנו על פי החוק, פרט לסטיות אלה:
מהות הסטיה ההוראה שבהיתר, בחוק,
בתכנית או בתקנות
1.
2.
3.
4. ידוע לי כי תעודה זו עשויה להשפיע על זכותו של בעל ההיתר להמשיך, או לא להמשיך, בבניה, ובגמר הבניה להתחיל, או לא להתחיל, בשימוש בבנין, שלו נועד על פי ההיתר ועל פי כל תקנה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (ואם תחום הביקורת כולל גם את התאמת הבניה לתכניות כמשמעותן בחוק - גם להתחיל או לא להתחיל בשימוש בבנין, שלו נועד על פי כל תכנית כאמור)*, וכי אם תעודה זו היא כוזבת בפרט מהותי, אהיה צפוי לעונשים הקבועים בסעיף 281 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
תאריך

חתימת האחראי לביקורת מספר ת"ז
*הכתוב בסוגריים יימחק אם לא נכלל בתחום הביקורת של המדווח.
טופס ג'
(סעיף 16.03(ג))
נותן ההודעה
מען
מס' הטלפון
מס' הרשיון
לפי חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח-1958 (אם קיים רשיון כאמור).
הודעה על קבלת אחריות לביקורת
לכבוד הועדה המקומית לתכנון ולבניה
א.נ.,
הנדון: היתר בניה מס' מיום גוש חלקה ב .
בעל ההיתר הודיע לי כי סיים את מילוי תפקידו כאחראי לביקורת ככל שהדבר נוגע ל- (פרט את תחום הביקורת, אם האחראי הקודם לביקורת לא היה בעל מינוי כללי)
בעל ההיתר ביקש אותי לקבל על עצמי את התפקיד של אחראי לביקורת במקומו של אני מוכן לקבל תפקיד זה. ידוע לי שעם קבלת התפקיד יהא עלי לערוך ביקורת על ביצוען של העבודות, נושא ההיתר, לפי האמור בחלק ט"ז לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970, ובמיוחד לדווח לועדה המקומית על תוצאות הביקורת, כפי שנקבע בחלק ט"ז האמור, ככל שהדבר נוגע לתחום הביקורת. אני מצהיר כי יש לי הכישורים המקצועיים הדרושים לעריכת הביקורת.
תאריך

חתימת האחראי לביקורת מספר ת"ז
חלק י"ז - מקומות לאסיפות (בוטל) (תיקון: תשס"ח) 40
חלק י"ח - בריכות למי שתיה (תיקון: תשמ"ט)
18.00 פרשנות (תיקון: תשמ"ט)
(א) לענין חלק זה תהא למונחים שהוגדרו בחלק ה1 לפקודת בריאות העם, 1940, המשמעות שיש להם באותו חלק ה1, והוא כשאין כוונה אחרת מפורשת או משתמעת.
(ב) בחלק זה, "מיגון" - אמצעים טכניים למניעת הרעלתם של המים שבבריכה למי שתיה.
18.01 תחולה (תיקון: תשמ"ט)
חלק זה חל על היתרים להקמת בריכה למי שתיה, לשינוי מבנה ולשינוי תנאי השימוש בה.
18.02 תרשים סכמתי לאמצעי מיגון (תיקון: תשמ"ט)
האבזרים של מיגון יותקנו בבריכה למי שתיה, בהתאם לתרשים סכמתי שבשרטוט - נספח א' לחלק זה.
18.03 גדר מסביב לנכס (תיקון: תשמ"ט)
(א) מסביב לנכס שעליו ניתן ההיתר תוקם גדר, כמפורט בשרטוט - נספח א'.
(ב) לא אפשרו גודלו של הנכס או צורתו את הקמתה של הגדר, כמפורט בסעיף קטן (א), וקו הבנין של מבנה הבריכה, כולו או מקצתו, חופף את גבול הנכס, יותקן באותו מקום מיגון מעל הקיר של הבריכה; מיגון זה יהא זהה לחלק העליון של הגדר, כמתואר בנספח א', לרבות הקונצרטינה.
(ג) לא ניתן, מטעמים שבמראה החיצוני, להקימם גדר, כמפורט בסעיף קטן (א), מותר להקים במקומה גדר מאבן או מבטון או מחומרים קשיחים אחרים, ואם נחה דעתה של הוועדה המקומית שגדר זה מהווה מכשול יעיל בפני חדירה.
18.04 מחסום בפני טיפוס (תיקון: תשמ"ט)
למניעת טיפוס על מבנה הבריכה, יותקן מחסום, כמפורט בשרטוט - נספח ב'.
18.05 מכסה לפתח הבריכה (תיקון: תשמ"ט)
הפתח לכניסה למבנה הבריכה יצוייד במכסה פלדה, כמפורט בשרטוט - נספח ג'.
18.06 תקרה (תיקון: תשמ"ט)
תקרת הבריכה תהא בנויה מבטון מזויין "ב-30"; עוביה לא יפחת מ-5 ס"מ.
18.07 מחוון או התקן דומה (תיקון: תשמ"ט)
בבריכה יותקן מחוון גובה המים ואיטום המחוון, הכל כמפורט בשרטוט - נספח ד', או התקן אלקטרוני שתפקידו להראות את גובה המים בבריכה והמבטיח איטום מוחלט של המקום בו ההתקן חודר לתוך הבריכה.
18.08 צינורות איוורור (תיקון: תשמ"ט)
יותקנו צינורות איוורור בבריכה, במספר ובדרך כמפורט בשרטוט - נספח ה'.
נספחים א - ה (תיקון: תשמ"ט) 41
(סעיפים 18.02, 18.03, 18.04, 18.05, 18.07 ו- 18.08)
חלק י"ט: בתים יבילים-ארעיים (תיקון: תשנ"א)
19.00. הגדרה (תיקון: תשנ"א)
בחלק זה -
"בית יביל-ארעי" - בנין בן קומה אחת שבו יחידת דיור אחת או שתי יחידות דיור ושמשקלו ומידותיו מאפשרים העברתו ממקום למקום, בשלמותו או בחלקים, על ידי גרירתו או על ידי הובלתו.
19.01. תחולה (תיקון: תשנ"א)
הוראות חלק זה יחולו על הקמתם של בתים יבילים-ארעיים במקום פלוני שאליו הועברו ממקום אחר שבו נסתיים תהליך הכנתם לצורך הקמתם.
19.02. פטור מהוראות התוספת (תיקון: תשנ"א)
המקים בית יביל-ארעי על פי היתר, יהא פטור מקיום יתר הוראות תוספת זו, בקשר להקמתו של הבית האמור, למעט הוראות חלק ט"ז, אם קוימו בהקמת אותו בית הוראות המפרט של מכון התקנים הישראלי מפמ"כ 412 לענין בתים ארעיים למגורים מחודש כסלו התשנ"א (דצמבר 1990).
19.03. שמירת דינים (תיקון: תשנ"א)
אין בהוראות חלק זה כדי לגרוע מסמכויות ועדה מקומית לפי תקנה 16 ומסמכויות אחרות של מוסדות התכנון לפי כל דין.
חלק כ': אספקת גז בבנינים (תיקון: תשס"ג18)
20.00 הגדרות (תיקון: תשס"ג18)
בחלק זה -
"בנין מגורים" - בנין המשמש כולו למגורים בלבד בלא שימושים נוספים כלשהם, ובבנין מגורים שבו שימושים נוספים - רק חלקו של הבנין המשמש למגורים;
"גז" - גז פחמימני מעובה שמיועד לבישול ולהסקה (להלן, בחלק זה - גפ"מ);
"מכל גז" - מכל מיטלטל או מכל נייח, מכל על-קרקעי, מכל תת-קרקעי או מכל טמון, כהגדרתם בתקן ישראלי ת"י 158 חלק 1 - מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): מאגרים (להלן - ת"י 158 חלק 1);
"מערכת לאספקת גז" - מערכת לאספקת גפ"מ הכוללת מכל גז וצינורות אספקה מהמכל לדירות בבנין;
"מערכת לאספקת גז מרכזית" - מערכת לאספקת גז שמשמשת מספר יחידות דיור;
"מפקח עבודה" - כמשמעותו בחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954.
20.01 איסור התקנה ושימוש בחלל נמוך (תיקון: תשס"ג18)
התקנה ושימוש במכשירים ואבזרים לצריכת גז אסורה בחלל שמפלט רצפתו נמוך ממפלס פני הקרקע שמסביבו.
20.02 התקנה על פי תקנים (תיקון: תשס"ג18)
מערכת לאספקת הגז לבנין, לרבות מערכת לאספקת גז מרכזית, על מכליה, מיתקניה ואבזריה, תותקן על פי התקנים הישראלים, כמפורט להלן:
(1) ת"י 158 חלק 1;
(2) ת"י 158.
20.03 מערכת אספקת גז בבנין מגורים (תיקון: תשס"ג18)
(א) בבנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז.
(ב) בבנין מגורים שבו 6 יחידות דיור או יותר תותקן מערכת לאספקת גז מרכזית.
(ג) התקנת מערכת לאספקת גז או מערכת לאספקת גז מרכזית לענין פרט זה אינה מחייבת התקנת מכל מיטלטל.
20.04 מערכת אספקת גז בבנינים אחרים (תיקון: תשס"ג18)
(א) בבנין שאינו בנין מגורים תותקן מערכת לאספקת גז, ובלבד שבבנין, שבו השטח הכולל המותר לבניה עולה על 1,000 מ"ר - יותקנו מכלי גז נייחים, אלא אם כן פטר המהנדס מהצורך בהתקנת המכלים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.
(ב) בבנין שאינו בנין מגורים ושבו השטח הכולל המותר לבניה קטן מ-1,000 מ"ר, רשאי המהנדס לחייב את בעל ההיתר להתקין מכלי גז נייחים מטעמים הנוגעים לאופי השימוש בבנין.
20.05 פטור מחובת התקנת מערכת לאספקת גז (תיקון: תשס"ג18)
(א) מצא המהנדס, לאחר שנועץ במפקח עבודה, כי התקנת מערכת לאספקת גז בבנין עלולה ליצור סיכון בטיחותי, יפטור המהנדס את בעל ההיתר מחובת התקנת מערכת אספקת הגז.
(ב) שוכנעה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי בבנין לא ייעשה שימוש במערכת לאספקת גז, רשאית היא לפטור את בעל ההיתר מחובת התקנת מערכת לאספקת גז.
20.6 התקנת צנרת גז בבנין (תיקון: תשס"ג18)
בבנין תותקן צנרת גז בהתקנה סמויה ונגישה.
20.07 איסור התקנת צנרת גז בקירות מקלט או חדר מדרגות מוגן (תיקון: תשס"ג18)
לא תותקן צנרת גז בקירות מקלט או בקירות חדר מדרגות מוגן.
20.08 ארון למוני גז (תיקון: תשס"ג18)
מוני גז שמותקנים בכל קומה בבנין או בכניסה אליו - יותקנו בארון תשתית ממתכת (להלן - ארון גז) המתאים לתקן הישראלי, ת"י 4376: ארונות תשתית ממתכת להתקנה בתוך בנינים (להלן - ת"י 4376).
20.09 חובת בדיקת מערכת לאספקת גז (תיקון: תשס"ג18)
(א) מערכת לאספקת גז, לרבות התקנתה לפי פרט 20.02, תיבדק בידי מעבדה מאושרת בהתאם לת"י 158 ותקן ישראלי, ת"י 1205.7: התקנת מיתקני תברואה ובדיקתם - מערכות גז.
(ב) נקבע בממצאי מעבדה מאושרת כי המערכת לאספקת הגז, או אופן התקנתה, אינם בהתאם להוראות ת"י 158 חלק 1, ת"י 158 או ת"י 4376, תמסור המעבדה המאושרת הודעה על כך לועדה המקומית, בתוך שבעה ימים.
(ג) מבקש ההיתר ימסור לועדה המקומית את חוות דעתם של האחראי לבקורת ומתכנן המערכת לאספקת הגז בנוגע לממצאי המעבדה המאושרת וכן את הוראותיהם לתיקון הליקויים שנמצאו, לפי הודעת המעבדה המאושרת.
20.10 אישור מפקח עבודה (תיקון: תשס"ג18)
לא יותקן מכל נייח למערכת לאספקת גז לפי תקנות אלה אלא באישורו של מפקח עבודה.
חלק כ"א: בריכות שחיה (תיקון: תשס"ח) 32
סימן א': פרשנות
21.1.1.1 הגדרות (תיקון: תשס"ח) 32
בחלק זה -
"אדם עם מוגבלות" - כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;
"בריכת זרמי אוויר ומים (ג'אקוזי)" - בריכת שחיה מיוחדת עם זרמי אוויר או מים;
"בריכת זרמים (סחף)" - בריכת שחיה מיוחדת, נפרדת או חלק מבריכת שחיה אחרת, שיש בה זרמי מים הסוחפים את המתרחץ;
"בריכה טיפולית" - בריכת שחיה מיוחדת, שבה נערך טיפול במים (Hydrotherapy) באמצעות הפעלה גופנית במים לשם השגת מטרות טיפול משקמות Rehabilitation)), משמרות (Maintenance), או מקדמות בריאות (Therapy health promotion) בהגדרה זו, "מטרה טיפולית משקמת" - שיפור תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו-חברתי לאדם עם מוגבלות; "מטרה טיפולית משמרת" - או שיפור, תפקוד מוטורי, פסיכומוטורי ופסיכו-חברתי לאדם עם מוגבלות לצמיתות; "מטרה טיפולית מקדמת בריאות" - שימור, שיפור וקידום פעילות, תנועתיות וכושר גופני, לאדם עם מוגבלות;
"בריכה פרטית" - בריכת שחיה מיוחדת ביחידת דיור אחת בלבד, המיועדת לשימוש פרטי של אותה יחידת דיור;
"בריכת פעוטות" - בריכת שחיה מיוחדת שעומקה אינו עולה על 45 ס"מ;
"בריכת שחיה לספורט" - בריכת שחיה מיוחדת המיועדת לאימוני שחיה ותחרויות ספורט;
"בריכת שחיה מיוחדת" - בריכת שחיה המיועדת למטרה ייחודית או לציבור בעל מאפיינים או צרכים ייחודיים;
"חומר מסוכן" ו"ממונה" - כהגדרתם בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993;
"מדרך" - אלמנט הבנוי לאורך דופן בריכת שחיה לנשיאה בטוחה של מתרחץ;
"מתחם חומרים מסוכנים" - מתחם ייעודי לאחסון חומרים מסוכנים.
סימן ב': אתר בריכת שחיה, בריכת שחיה ותשתיות נלוות (תיקון: תשס"ח) 32
21.1.2.1 מבנה וגימור כללי (תיקון: תשס"ח) 32
(א) המבנה והגימור של אתר בריכת שחיה יבטיחו את המטרות הציבוריות האלה:
(1) את בטיחות הציבור ושלומו, ואיכות הסביבה באתר בריכת השחיה ומחוצה לו;
(2) תנאי תברואה נאותים באתר בריכת השחיה;
(3) נגישות והתמצאות של אדם עם מוגבלות, באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי.
(ב) מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר בריכת השחיה, לא יפגעו במטרות הציבוריות.
21.1.2.2 הקצאת שטחי מים ועומקים (תיקון: תשס"ח) 32
(א) שטח המים הכולל באתר בריכת שחיה יחושב לפי מפתח של 3 מ"ר שטח פני מים למתרחץ; לגבי תפוסת שאר חלקי אתר בריכת שחיה - יתקיימו הוראות סימן י"ב בפרק ב' לחלק ג' זולת אם נאמר אחרת בחלק זה.
(ב) באתר בריכת שחיה יוקצה שטח מים נפרד שישמש בריכת פעוטות ששטחו לא יפחת מ-10% מסך כל שטחי המים באתר בריכת שחיה שעומקם מעל 0.9 מטר (להלן - שטח המים המרכזי); בחישוב שטח המים המרכזי לא ייכללו שטחי מים של בריכות שחיה מיוחדות, למעט בריכת שחיה לספורט המיועדת גם לשימושים אחרים.
(ג) עומק המים לא יעלה על 1.2 מטר, בכ40%- משטח המים של בריכת שחיה.
21.1.2.3 מבנה בריכת שחיה (תיקון: תשס"ח) 32
(א) דופנות בריכת שחיה יהיו מאונכות לפני המים.
(ב) לא יותקנו בבריכה ובשטח המחופה שמסביבה לפי פרט 21.1.2.12 עצמים הבולטים מהשטח המחופה, מדופן הבריכה או מקרקעיתה אל תוך המים ומעל פניהם באופן העלול להפריע למי שעושה שימוש בבריכת השחיה או לסכן אותו או להפריע לבעל תפקיד האמור לצפות לפני המים בבריכה.
(ג) בריכת שחיה לא תכיל חללים תת מימיים אשר אדם המשתמש בבריכת השחיה, ובכלל זה פעוט, עלול להיכלא בהם או שאבר מאבריו עלול להיתפס בהם.
(ד) לאורך היקף שפת בריכת השחיה, למעט בחלקים שבהם מצויים אמצעים אחרים כגון אזור מדרגות הכניסה, יותקן אמצעי לאחיזה בטוחה ונוחה בידי אדם המצוי במים; אמצעי כאמור למעט בבריכה טיפולית, לא יבלוט מדופן הבריכה לתוך תחום המים העיקרי ויכול שיהיה חלק מתעלת הגלישה האמורה בפרט 21.1.2.7 .
(ה) בריכת שחיה לא תכלול חללים או שטחים נסתרים אשר מגבילים את יכולת הצפייה והפיקוח על המשתמשים בבריכת השחיה.
(ו) בריכת שחיה תהיה אטומה לחלחול מים דרך דפנותיה וקרקעיתה.
(ז) צינורות חלוקה ואיסוף המים בבריכת שחיה יועברו ככל הניתן בתוך קירות בריכת השחיה, או קרקעיתה למעט בבריכת שחיה שאל קירותיה החיצוניים יש גישה מחלל תחזוקה, או צינורות המובילים מים אל הבריכה וממנה אל עבר חדר המכונות, שיבודדו תרמית מהסביבה.
(ח) חיפוי של בריכת שחיה יעמוד בתנאים אלה:
(1) צבעו יהיה בהיר (Light) והוא יהיה עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה של בריכת השחיה;
(2) שטח פניו יהיה בלא שוליים חדים, ולמעט קרקעית בריכת שחיה שיתקיימו בה הוראות פרט 21.1.2.13, גם יהיה חלק;
(3) הוא יהיה בלתי רעיל לאדם המשתמש בבריכה.
21.1.2.4 שיפוע הקרקעית (תיקון: תשס"ח) 32
שיפוע קרקעית בריכת שחיה יהיה אחיד לכיוון פתחי ההרקה שבקרקעית והוא לא יעלה על 5%; ואולם אפשר שיהיה שיפוע אחיד בקרקעית בריכת השחיה עד לעומק 1.2 מטר אשר יהיה שונה מהשיפוע האחיד מעומק 1.2 מטר ואילך ובלבד שכל אחד משיפועים אלה לא יעלה על 5%; קרקעית בריכת שחיה הנמצאת בעומק העולה על 1.6 מטר, יכול ששיפועה יהיה עד 7% ; אופן שינוי שיפוע הקרקעית לא יפגע במטרות הציבוריות.
21.1.2.5 מדרגות המובילות לתוך בריכת שחיה (תיקון: תשס"ח) 32
בצדה הרדוד של בריכת שחיה יותקנו מדרגות המובילות לתוך המים, בהתאם להוראות אלה:
(1) המדרגות ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בבריכת השחיה, ויכול שייבנו כתוספת החורגת משטח המים העיקרי;
(2) החלל מתחת למדרגות יהיה אטום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל כאמור;
(3) שטח המדרגות המרבי לא יעלה על 6 מ"ר ל-300 מ"ר שטח פני מים בתוספת של עד 6 מ"ר נוספים של שטח מדרגות על כל 200 מ"ר נוספים של שטח פני מים, מעבר ל-300 המ"ר האמורים;
(4) יתמלאו לגבי המדרגות התנאים המפורטים בת"י 1918 חלק 52, הדנים במדרגות, ובנוגע לבתי אחיזה לידיים יחול גם הוראות ת"י 1142 ;
(5) מערכת פיזור ופינוי המים בבריכת שחיה תותקן כך שתפעל גם באזור המדרגות.
21.1.2.6 מדרך (תיקון: תשס"ח) 32
(א) לאורך דופנות בריכת שחיה, בעומק של 1.20 מטר, ייבנה מדרך שרוחבו 12 עד 15 ס"מ באופן שיאפשר לאדם המשתמש בבריכת השחיה עמידה בטוחה עליו.
(ב) צבע המדרך יהיה בניגוד חזותי לצבע דופן בריכת השחיה, וקצהו יהיה מעוגל.
21.1.2.7 תעלת גלישה (תיקון: תשס"ח) 32
בריכת שחיה תכלול תעלת גלישה שתעמוד בתנאים אלה:
(1) ממדיה יאפשרו הובלה ופינוי של כל המים המגיעים אליה בלא גרימת הצפה, והיא תפנה את המים המגיעים אליה לתא איזון;
(2) היא תקיף את כל בריכת השחיה ברציפות, למעט אם הותר אחרת על ידי רשות הבריאות;
(3) היא תותקן ככל הניתן בקצה העליון של דופן בריכת השחיה;
(4) שפתה הפונה אל המים תיבנה כך שיתאפשר ויסות מפלס המים בבריכת השחיה, והיא תפולס לכל היקפה, באופן שהפרש הגובה בין כל שתי נקודות על שפתה לא יעלה על 3 מ"מ;
(5) בתעלת הגלישה יהיה אמצעי לניקוזה למערכת הביוב לצורך ניקוי;
(6) אם תעלת הגלישה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, על החיפוי הפנימי של התעלה לעמוד בדרישות פרט 21.1.2.3 (ח), ועל השבכה -
(א) לאפשר קליטתם של עודפי המים, כך שיימנע פיזור מים לשטחים שמעבר לתעלה;
(ב) להיות עשויה מחומרים העמידים בפני קרינת שמש וחומרי חיטוי;
(ג) להיות נוחה לתפעול ותחזוקה, ובכלל זה ניקוי וחיטוי;
(ד) להיות מורכבת מחלקים המחוברים במישור אחיד, שאינם מתפרקים מאליהם;
(ה) לא לבלוט מעל מפלס קצה השטח המחופה שמסביב לבריכת השחיה;
(ו) לכלול פתחי מעבר מים בגודל שימנע הילכדות אברי אדם;
(ז) לא להכיל פינות וקצוות חדים העלולים לגרום לפציעה;
(7) אם התעלה אינה מיועדת להיות מכוסה בשבכה, במשטח הדריכה שבתעלה יתקיימו הוראות פרט 21.1.2.13 .
21.1.2.8 משטחים בתוך המים (תיקון: תשס"ח) 32
(א) משטחי שכיבה וישיבה בתוך המים בבריכת שחיה, ייבנו באופן שלא יפריעו או יסכנו אדם המשתמש בה ויכול שייבנו כתוספת החורגת מתחום המים העיקרי של בריכת השחיה.
(ב) צבעו של קצה משטח כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) צבע המקום שבו הוא מצוי.
21.1.2.9 פתחי יניקת מים (תיקון: תשס"ח) 32
(א) בבריכת שחיה יותקנו לפחות שני פתחי יניקת מים נפרדים זה מזה, לצורך סחרור המים.
(ב) פתחים כאמור בפרט משנה (א) יותקנו במקום הנמוך ביותר בקרקעית בריכת השחיה ובאופן שלא יגרמו להיווצרות מערבולות.
(ג) כל פתח יניקת מים בבריכת שחיה יכוסה במכסה הגנה שיתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא יתוכנן כך שמהירות הזרימה דרך פתחי מעבר המים במכסה לא תעלה על 0.5 מטר לשניה;
(2) הוא ימנע היצמדות, יניקה או חדירה של מתרחצים או אבריהם, ויינעל באמצעות סגר המונע פתיחת המכסה על ידי מתרחץ או השתחררות המכסה;
(3) הקוטר המרבי של פתחי מעבר מים במכסה לא יעלה על 6 מ"מ.
21.1.2.10 פתחי כניסה של צינורות המים (תיקון: תשס"ח) 32
(א) פתחי הכניסה של צינורות המים המסוננים יותקנו -
(1) כך שיהיו מסוגלים להעביר את נפח כל המים המסוחררים בבריכת השחיה בפרק הזמן המתאים;
(2) בקרקעית בריכת השחיה בצפיפות כמפורט להלן, באופן שהמים הנכנסים יפוזרו באופן אחיד בבריכת השחיה:
(א) עד לעומק של 1.2 מטר - פתח כניסה אחד לפחות לכל 6 מ"ר של שטח קרקעית בריכת שחיה;
(ב) מעל עומק 1.2 מטר - פתח כניסה אחד לפחות לכל 8 מ"ר של שטח קרקעית כאמור;
(3) במרחק של כ1.5- מטר לפחות מפתחי יניקת המים בקרקעית בריכת השחיה.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א)(2), ניתן להתקין פתחי כניסה כאמור בדופן בריכת שחיה, ובלבד שהמרחק בין דופן לדופן נגדית בבריכת השחיה לא עולה על 12.5 מטרים והפתחים יותקנו נמוך ככל האפשר מתחת למפלס המים לאורך דופנות בריכת השחיה.
21.1.2.11 סולמות (תיקון: תשס"ח) 32
לאורך היקף שפת בריכת שחיה יותקנו סולמות ירידה ועליה בהתאם להוראות אלה:
(1) הסולמות יותקנו בדופנות בריכת השחיה באופן שלא יבלטו לתוך בריכת השחיה, ובאופן שאברי אדם המשתמש בבריכת שחיה לא ייתפסו בסולם או במרווחים שבינו לבין דופנות בריכת השחיה;
(2) המרחק בין כל שני סולמות סמוכים לאורך שפת בריכת השחיה לא יעלה על 24 מטרים ובלבד שבחלק של בריכת השחיה שעומקו עד 1.2 מטר יותקן סולם אחד לפחות;
(3) מסעדי הסולמות ימוקמו מעל לפני המים ולא יבלטו מעבר לדופן בריכת השחיה לכיוון המים; גובהם וצורתם באותו סולם יהיו שונים זה מזה במסעד, למעט לגבי הפרשי הגובה ושוני הצורה האמורים, יתקיימו הוראות ת"י 1142 .
21.1.2.12 ניקוז וחיפוי סביב בריכת שחיה (תיקון: תשס"ח) 32
(א) בריכת שחיה תוקף מכל עבריה בשטח מחופה המיועד למעבר ושהייה של בני אדם, שרוחבו לא יפחת מ-2.5 מטרים והחלל שמעליו עד לגובה של 2.2 מטרים לפחות, יהיה פנוי מכל מכשול.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), בבריכת שחיה המתוכננת בבניין קיים, יחולו כללים אלה:
(1) רוחב שניים מצדי בריכת השחיה (להלן - שני הצדדים), יכול שיפחת מ-2.5מטרים אך לא יפחת מ-1.8 מטר - ובלבד שצד אחד לפחות משני הצדדים האמורים, לא יהיה צד הכניסה לבריכת השחיה ולא אחד מן הצדדים הצמודים לצד הכניסה לבריכת השחיה;
(2) הוועדה המקומית רשאית להתיר שרוחב צד אחד מן הצדדים האמורים בפסקה (1) יהיה קטן מ-1.8 מטר ובלבד ש -
(א) ישמש לתחזוקה וייחסם למעבר הציבור;
(ב) ייווסף לצדדים האחרים שטח שסכומו הוא מכפלת אורכו של הצד שהותר צמצומו, בהפרש שבין 2.5 מטרים לרוחב אותו צד שהותר צמצומו כאמור, אלא אם כן אישרה הוועדה המקומית אחרת;
(ג) בבואה להפעיל את שיקול דעתה לפי פרט משנה (ב)(2) תשקול הוועדה המקומית, בין השאר, את יכולת תפקודם של בעלי התפקידים בבריכת השחיה בשטח המחופה.
(ד) שיפוע השטח המחופה האמור בפרטי משנה (א) ו-(ב), יהיה כדלקמן:
(1) ברצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס"מ ולא יפחת מ-48 ס"מ ותחילתה בשפת הבריכה, שיפוע של 3% עד 5% לכיוון בריכת השחיה;
(2) יתרת השטח תהיה בשיפוע של 1.5% עד 3% מכיוון בריכת השחיה לעבר אמצעי הניקוז; למען הסר ספק, אם מתוכנן סיפון (Deck) בשטח האמור בפרט משנה (א) יתקיימו דרישות פרט משנה זה בשטח שמתחת לסיפון האמור, ונוסף על כך יהיה ניתן לנקות ולנקז מים מהסיפון ומהשטח שמתחתיו.
(ה) קצה המשטח המחופה המרוחק מבריכת השחיה יוגן מפני חדירת לכלוך מן החצרים לכיוון בריכת השחיה.
21.1.2.13 מניעת החלקה (תיקון: תשס"ח) 32
(א) החלקים באתר בריכת שחיה המפורטים להלן בטור א', יחופו בחיפוי עמיד לשחיקה, מונע החלקה, עמיד במים כך שלא יתפרק, יתפורר או יתקלף, לרבות עקב פעולות תחזוקה, שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות, ודרגת ההתנגדות להחלקה של כל חלק המפורט להלן בטור א' תהיה כמצוין בטור ב' לצדו:
טור א' טור ב'
החלק באתר בריכת שחיה דרגת ההתנגדות
הקרקעית בחלק בריכת C
שחיה שעומקו עד 45
ס"מ, קרקעית בריכת
פעוטות, חלקה הפנימי
של תעלת גלישה שאינה
מכוסה בשבכה, מדרגות,
כבשי כניסה לבריכת שחיה
הקרקעית בחלק בריכת B לפחות
שחיה שעומקו מ-45
ס"מ עד 80 ס"מ
השטח המחופה סביב C או אם בחר מגיש הבקשה
בריכת שחיה לפי פרט להיתר לקבוע את דרגת
21.12, רצפת מקלחות ההתנגדות בהתאם לסעיף
ומלתחות, סולם ירידה 5 של ת"י 2279 (להלן -
למים, קרש קפיצה ת"י 2279 ), יתקיימו במרקם
החיפוי כאמור הוראות
סעיף 5 לתקן האמור
מעברים ומקומות B או אם בחר מגיש הבקשה
אחרים בסביבת בריכת להיתר לקבוע את דרגת
שחיה ובסביבת מקלחות ההתנגדות בהתאם לסעיף 5
ומלתחות שעלולים של ת"י 2279 , יתקיימו במרקם
להירטב החיפוי כאמור בהוראות סעיף
5 לתקן האמור
(ב) דרגת ההתנגדות להחלקה של דגימת חיפוי במרקם מונע החלקה, תיקבע לפי הוראות התקנים הנזכרים בפרט משנה (א), על ידי מעבדה מאושרת טרם התקנתו באתר בריכת שחיה.
(ג) בפרט זה, " C" ו " B" - דרגות התנגדות (Quality group) לפי תקן גרמני IN51097 או לפי תקן אוסטרלי/ניו זילנדי AS/NZS4586 21.1.2.14 מכל איזון (תיקון: תשס"ח) 32
באתר בריכת שחיה יוקם מכל איזון בהתאם להוראות אלה:
(1) נפח מכל האיזון יתאים לקליטת כל המים המפונים על ידי מתרחצים ולשינויים אחרים במפלס בריכת שחיה, ובמידת הצורך, לשטיפת מערכת הסינון של בריכת השחיה;
(2) פני השטח הפנימיים של המכל יעמדו בתנאים שנקבעו בפרט 21.1.2.3(ח); לגבי חיפוי דופן בריכת שחיה;
(3) ממדי פתח המכל יאפשרו בקרה על הנעשה במכל, ניקויו וחיטויו בנקל;
(4) המכל ייבנה באופן שיאפשר את ריקונו המוחלט מנוזלים, וכן יכלול מנגנון לתוספת מים אוטומטית;
(5) במכל יותקן אמצעי ניקוז למניעת הצפה;
(6) יותקן מנגנון לשליטה ופיקוד על המפלסים במכל;
(7) תותקן תאורה שתאפשר בקרה חזותית על כל חלקיו הפנימיים של המכל בעוצמת הארה של כ500- לוקס;
(8) יותקן במכל אמצעי אוורור;
(9) תימנע תנועת כלי רכב ובני אדם מעל המכל, אלא אם כן ננקטו סידורים מתאימים המאפשרים תנועה כאמור, לרבות יכולות מעמס מתאימות.
21.1.2.15 אוורור כללי (תיקון: תשס"ח) 32
בבניין באתר בריכת שחיה המיועד להכיל אנשים, וכן בחדר מכונות ובמתחם חומרים מסוכנים, יתקיימו הוראות אלה:
(1) תתאפשר כניסת אוויר צח, בין באופן טבעי ובין באופן מאולץ, ובלבד שמקורו של אוויר צח כאמור ממקום הנקי מחומרים מסוכנים או מזהם אוויר אחר;
(2) האוויר הנפלט אל מחוץ לבניין, לחדר מכונות או מתחם חומרים מסוכנים כאמור, לא יופנה למקום שממנו שואבים אוויר צח ולמקום ריכוז של בני אדם;
(3) כל אחד מבין אמצעי שאיבת האוויר מחדר המכונות וממתחם חומרים מסוכנים יהיה עצמאי ונפרד מכל שאר אמצעי השאיבה והפליטה באתר בריכת שחיה.
21.1.2.16 אוורור וחימום מים בבניין (תיקון: תשס"ח) 32
(א) לגבי בריכת שחיה המצויה בחלל סגור (להלן - חלל סגור) יחולו הוראות אלה:
(1) יותקנו אמצעים לאוורור נאות של החלל הסגור למניעת ריכוז חומרים מסוכנים באוויר, וכן יותקנו אמצעי בקרה אקלימית, כדי שתתאפשר יצירת נוחות אקלימית מבחינה של טמפרטורה, לחות יחסית, ותנועת אוויר בחלל הסגור;
(2) מיתקנים שבהם מתרחשת בעירה, כגון מערכת חימום, יותקנו מחוץ לחלל הסגור, באופן שתהליך הבעירה יתרחש מחוץ לחלל הסגור, ותימנע כניסת גזי פליטה לתוכו.
(ב) בבריכת שחיה שמימיה מיועדים לחימום, יותקנו אמצעים שיאפשרו בקרה ושליטה על טמפרטורת המים.
21.1.2.17 חדר מכונות (תיקון: תשס"ח) 32
באתר בריכת שחיה יוקם חדר מכונות בהתאם להוראות אלה:
(1) חדר המכונות ימוקם במפלס נמוך מפני המים בבריכת השחיה, כך שצנרת אספקת המים והמסננים יימצאו מתחת לפני המים המתוכננים בבריכה;
(2) ממדי חדר המכונות, ובכלל זה פתחיו וסביבתם, יתאימו לסוג המערכות שיותקנו בו, לרבות להכנסתן ולהוצאתן, ושטחו יחולק לאזורים ייעודיים לפי מערכות כאמור, באופן שיישמרו שטחי תפעול הכוללים גישה נוחה לכל אחת מהמערכות;
(3) למיתקני חימום מים, ציוד חשמל, וציוד בקרה ייוחדו חללים נפרדים;
(4) בחדר המכונות תותקן תאורה בעוצמת הארה של כ500- לוקס;
(5) חדר מכונות יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 8 החלפות לפחות בשעה, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות פרט 21.15; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ - יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;
(6) יותקנו בחדר המכונות אמצעים להבטחת נוחות אקלימית באזורי העבודה שבו מבחינה של טמפרטורה, ולחות יחסית;
(7) החומרים שמהם עשוי חדר המכונות יהיו עמידים בפני שיתוך;
(8) תימנע גישה חופשית של הציבור לחדר המכונות, ודלתות הכניסה אליו ייפתחו כלפי חוץ;
(9) קרקעית חדר המכונות תעמוד בכל אלה:
(א) הקרקעית תיבנה מחומר עמיד בפני רטיבות וכימיקלים;
(ב) שיפוע הקרקעית ינוע בין אחוז אחד לשלושה אחוזים לעבר תעלת ניקוז שתכוסה בשבכה העמידה בפני תנאי הסביבה ועמידה בעומס הצפוי שייוצר כתוצאה מהכנסת ציוד וחומרים לחדר המכונות.
21.1.2.18 חומרים מסוכנים (תיקון: תשס"ח) 32
(א) באתר בריכת שחיה יוקם מתחם חומרים מסוכנים שיעמוד בכל אלה:
(1) מתחם החומרים המסוכנים ימוקם וייבנה רחוק ממקומות הריכוז של הציבור וממקומות שבהם מאוחסנים דלקים וחומרים בעירים או מקורות אנרגיה שבהם עלולה לפרוץ אש;
(2) מתחם החומרים המסוכנים יהיה סגור מכל עבריו ונעול, ובכלל זה מוגן מקרינת שמש ישירה, ודלתותיו ייפתחו כלפי חוץ;
(3) במתחם החומרים המסוכנים תותקן תאורה שתאפשר תפעול המתחם וטיפול באירוע בכל שעות היממה;
(4) מתחם חומרים מסוכנים יאוורר ברציפות, באופן טבעי או מאולץ, כך שהאוויר בתוכו יוחלף בקצב של 20 החלפות בשעה לפחות, באמצעות פתחי האוויר שיתוכננו וימוקמו לפי הוראות פרט 21.1.2.15; אם נעשה שימוש באוורור מאולץ - יותקן מחוץ לחדר, במקום בולט לעין, חיווי אזהרה אוטומטי למקרה שהאוורור אינו פועל;
(5) יוקמו מאצרות אטומות בלא פתחי ניקוז לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים, ובלבד שחומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם יאוחסנו במאצרות נפרדות;
(6) כלי האחסון של החומרים המסוכנים ופתחי המילוי שלהם יסומנו בשילוט ברור ובולט לעין בהתאם להוראות הממונה; יותקנו מחברים בקטרים שונים למכלי האחסון לאחסנת חומרים מסוכנים נוזליים שעלולים להגיב ביניהם.
(ב) במקום נגיש מחוץ למתחם חומרים מסוכנים יותקן ארון לאחסון ציוד מיגון אישי וציוד לטיפול באירוע חומרים מסוכנים.
(ג) במתחם חומרים מסוכנים או בסמוך לו יותקן מיתקן לשטיפת עיניים ומקלחת חירום.
21.1.2.19 גישה לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכנים (תיקון: תשס"ח) 32
בסמוך לפתחו של מתחם חומרים מסוכנים ובסמוך לפתחו של חדר מכונות יותקן שטח פריקה שאליו תוביל דרך גישה לרכב שתהיה בטוחה, נוחה, פנויה ממכשולים, ויינקטו בה אמצעים כדי למנוע פגיעת רכב במתחם החומרים המסוכנים או בחדר המכונות.
21.1.2.20 דרך גישה ורחבת היערכות של רכב ביטחון (תיקון: תשס"ח) 32
על אתר בריכת שחיה יחול הוראות סימן כ' בפרק ב' לחלק ג': דרך גישה, רחבת היערכות וחלונות חילוץ (להלן - סימן כ') בשינויים אלה:
(1) לבריכת שחיה עיקרית באתר בריכת שחיה, המצויה בשטח פתוח, בין שהיא מקורה ובין שאינה מקורה, תהיה דרך גישה לרכב ביטחון שאינו רכב לכיבוי שריפות, ושתגיע למרחק שלא יעלה על 10 מטרים מפתח כניסה לגדר המקיפה את בריכת השחיה כאמור בפרט 21.1.3.4;
(2) למתחם חומרים מסוכנים תהיה דרך גישה לרכב ביטחון, שתגיע למרחק שלא יעלה על 6 מטרים מפתח הכניסה למתחם;
(3) על מבני שירות אחרים המשרתים את בריכת השחיה האמורה בפסקה (1), כגון חדר מכונות, מלתחות ושירותים, לא יחול סימן כ;
(4) בפרט זה, "רכב ביטחון" - כהגדרתו בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961
סימן ג': סידורי בטיחות נוספים (תיקון: תשס"ח) 32
21.1.3.1 סימון עומק בריכת שחיה (תיקון: תשס"ח) 32
(א) הפרש של כל 20 ס"מ בעומק קרקעית בריכת שחיה יסומן לאורך היקפה ועל שפתה, באופן בולט לעין ההולך סביב בריכת השחיה; סימון העומקים יהיה חקוק או מובלט, בניגוד חזותי (Visual contrast) לסביבתו ועמיד בתנאי הסביבה; גובה ספרות הסימון יהיה לפחות 7.5 ס"מ; בבריכה רדודה שהפרשי העומק בה אינם גדולים, המרחק בין כל שני סימונים לא יעלה על 5 מטרים.
(ב) קרקעית בריכת שחיה בעומק 1.2 מטר והדפנות הצמודות לה, יסומנו בפס רציף בצבע אדום שרוחבו לא יפחת מ-10 ס"מ, ושיהיה עמיד בתנאי הסביבה.
21.1.3.2 עמדת הצלה (תיקון: תשס"ח) 32
בחר מגיש בקשה להיתר להקים עמדת הצלה מקובעת באתר בריכת שחיה יתקיימו בה הוראות אלה:
(1) העמדה תהיה מוגבהת; מיקומה וממדיה של עמדת ההצלה ייקבעו באופן שיאפשר למציל את מרב השליטה על הנעשה בבריכת השחיה ועל ציוד ההצלה והעזרה הראשונה, לרבות אחסנתם, וזאת בשים לב לכל אלה: סוג בריכת השחיה, צורתה, שדה הראייה לכיוון המים ושינוי התאורה במהלך היממה, המרחק משפת בריכת השחיה, אופן הפעלתה, והסיכונים לאדם המשתמש בבריכת השחיה.
(2) לאורך שפת בריכת השחיה, בסביבת עמדת ההצלה, יישמר מעבר פנוי וחופשי שרוחבו לא יפחת מ-1.3 מטר.
21.1.3.3 עזרה ראשונה (תיקון: תשס"ח) 32
באתר בריכת שחיה יוקצה חדר שממדיו ופתחיו יתאימו למתן עזרה ראשונה ולאחסון ציוד עזרה ראשונה בהתאם לתקנות הסדרת מקומות רחצה (בטיחות בבריכות שחיה), התשס"ד-2004, החדר ימוקם, ככל הניתן במפלס שבו מצויה בריכת השחיה; המקום כאמור יכלול, בין השאר, כיור, חיבור למים זורמים וחיבור לביוב, ותישמר דרך פנויה שתאפשר לאמבולנס גישה בסמוך, ככל הניתן, לאותו מקום.
21.1.3.4 כניסה מבוקרת לבריכת שחיה (תיקון: תשס"ח) 32
(א) בריכת שחיה תגודר בגדר יציבה שגובהה 1.1 מטר שתותקן ככל האפשר בקצה השטח המחופה שסביב בריכת השחיה כאמור בסעיף 21.1.2.12 , באופן ש -
(1) תתאפשר כניסת אנשים מבוקרת רק בצדה הרדוד של בריכת השחיה, ויציאת בני אדם בלא הפרעה ממקומות אחרים בגדר שיועדו רק לשם כך;
(2) השטח המחופה כאמור יאפשר שליטה ופיקוח יעילים לבעלי התפקידים בבריכת השחיה, ויישאר פנוי למעבר ושהייה של אנשים, לרבות אדם המתנייד בכיסא גלגלים.
(ב) על אף האמור בפרט משנה (א), ניתן להשתמש במקום גדר בכל אחד מהאמצעים המנויים להלן, ובלבד שהכניסה לבריכת השחיה תהיה רק מצדה הרדוד והשטח המחופה האמור בסעיף 21.1.2.12 לא יופרד מבריכת השחיה ויתקיימו המטרות האמורות בפרט משנה (א):
(1) חסימות או קירות בניין הסוגרים על בריכת שחיה מכל עבריה;
(2) אמצעי אחר שאישרה הוועדה המקומית.
21.1.3.5 מניעת כניסה לאתר בריכת שחיה (תיקון: תשס"ח) 32
באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים מתאימים למניעת כניסת אנשים לאתר בשעות שהוא לא פתוח לציבור.
21.1.3.6 מגלשת מים (תיקון: תשס"ח) 32
מגלשת מים תוקם בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 1605 חלק 91 וחלק 102, והחלל שמתחת למגלשה המצוי במים יהיה חסום מכל עבריו כך שתימנע כניסת מתרחץ או אבר מאבריו לחלל;
21.1.3.7 מיתקני קפיצה וגלישה למים ומכשירי ספורט (תיקון: תשס"ח) 32
(א) לא יותקן בבריכת שחיה מיתקן לקפיצה למים, אלא בתנאים אלה:
גובה מיתקן הקפיצה עומק המים מתחת למיתקן
מעל פני המים הקפיצה לא יפחת מ-
עד 1.0 מטר 2.50 מטרים
בין 1.0 ל-3.0 מטרים 3.50 מטרים
(ב) בשני צדי המדרגות ולוח הקפיצה של מיתקן הקפיצה יותקן מעקה קשיח ומסעד יד, אשר יימשך עד למרחק של 1 מטר לפחות משפת בריכת השחיה לכיוון מרכזה.
(ג) האמור בפרטי משנה (א) ו-(ב) לא יחול על מיתקן לקפיצה למים המשמש לאימונים ולתחרויות ובלבד שלא יסכנו את מי שעושה בו שימוש.
21.1.3.8 תאורה (תיקון: תשס"ח) 32
(א) בכפוף לתקנות החשמל (מיתקני חשמל בבריכה במתח שאינו עולה על מתח נמוך), התשס"ג-2003, בבריכת שחיה במבנה סגור ובבריכת שחיה המיועדת לפעול בשעות הלילה, יתוכנן הקירוי על הבריכה או יותקנו אמצעי תאורה מתאימים, לפי העניין, באופן שבעל רישיון לביצוע עבודות חשמל לפי סעיף 6 לחוק החשמל, התשי"ד-1954, או מהנדס חשמל, אישר שבריכת השחיה, גוף המים, וסביבתה הקרובה יהיו מוארים באחידות בעוצמה של 300 לוקס לפחות, בשעות פעילות בריכת השחיה כאמור.
(ב) תאורה באתר בריכת שחיה, ובכלל זה התאורה האמורה בפרט משנה (א), תתוכנן באופן שאדם המצוי באתר בריכת שחיה לא יסונוור והיא לא תגרום להפרעה לסביבה שמחוץ לאתר.
(ג) חלונות הפונים כלפי מעלה ולכיוון מזרח ומערב יטופלו באופן שימנע סנוור של אדם המצוי באתר בריכת שחיה.
21.1.3.9 סידורי כבאות (תיקון: תשס"ח) 32
(א) בקרבת הכניסה לאתר בריכת שחיה ועל דרך הגישה לפי פרט 21.1.2.20 יותקן ברז כיבוי בקוטר "3 בהתאם לת"י 448 חלק 131, וחלק 143 , אספקת המים לברז זה לא תפחת מ-450 ליטרים לדקה.
(ב) בסמוך לחדר מכונות ומתחם חומרים מסוכנים תוקם עמדת כיבוי אשר תכלול את הציוד הזה:
(1) ברז כיבוי בקוטר "2 בהתאם לת"י 448 חלק 1 וחלק 3 בספיקה של 250 ליטרים לדקה לפרק זמן שלא יפחת מ-60 דקות, ובלחץ ממוצע של 4 אטמוספירות, באופן שהלחץ לא יעלה על 7 אטמוספירות ולא יפחת מ-2 אטמוספירות;
(2) צינור לחץ (גלגילון) בקוטר " 3/4 ובאורך 25 מטרים עם מזנק מסוג סילון ריסוס המחובר באופן קבוע לקצה הצינור;
(3) זרנוקים באורך 15 מטרים כל אחד;
(4) מזנק רב תחומי מסוג סילון ריסוס בספיקה של 250 ליטרים לדקה;
(5) מטפה כיבוי שמשקל האבקה בו 6 ק"ג.
(ג) עמדת הכיבוי תמוקם באופן שבו הציוד המצוי בה יכסה תפעולית את חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים; עלה המרחק בין חדר המכונות ומתחם החומרים המסוכנים על 50 מטרים, תמוקם עמדת כיבוי בסמוך לכל אחד מהם; עמדה כאמור תהיה נגישה לרכב כיבוי באמצעות דרך הגישה לפי פרט 21.1.2.20 .
(ד) על צינור הריקון של בריכת שחיה שנפחה 300 מ"ק לפחות, באזור חדר המכונות, יותקן ברז כיבוי שיאפשר מילוי מים ברכב כיבוי שריפות בעת חירום.
(ה) מי בריכת שחיה יכולים לשמש גם לכיבוי בתנאי שיותקן מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת, בנקודת הזנת מי בריכת השחיה למערכת כיבוי.
21.1.3.10 מניעת זרימה חוזרת (תיקון: תשס"ח) 32
בכניסת אספקת המים לאתר בריכת שחיה יותקן שסתום אל חוזר כפול, ובקו אספקת המים לחדר המכונות יותקן אמצעי כדוגמת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת בעל אזור לחץ מופחת או אמצעי מתאים אחר, להגנה על מערכת המים של בריכת השחיה.
סימן ד': הוראות לסוגי בריכות שחיה מיוחדות (תיקון: תשס"ח) 32
21.1.4.1 בריכת פעוטות (תיקון: תשס"ח) 32
על בריכת פעוטות יחולו הוראות חלק זה ובלבד ש -
(1) עומקה לא יעלה על 0.45 מטר;
(2) גוף המים של בריכת פעוטות יופרד מגוף המים של כל בריכת שחיה אחרת;
(3) בריכת פעוטות תופרד מכל בריכת שחיה סמוכה לה במכשול יציב שגובהו 0.6 מטר לפחות, שפעוטות אינם יכולים לטפס עליו וימנע את מעברם לבריכות הסמוכות; אם אין בריכת שחיה סמוכה - תגודר בריכת הפעוטות בגדר שגובהה 1.1 מטר, והכל אם לא התירה הוועדה המקומית אמצעי אחר;
21.1.4.2 בריכת שחיה לספורט (תיקון: תשס"ח) 32
על בריכת שחיה לספורט יחולו הוראות חלק זה, ואולם על בריכת שחיה שמיועדת לעמוד בכללי FINA יחולו הכללים האמורים, אפילו קיימת סתירה בינם לבין תקנות אלה; במקרה של סתירה כאמור, רשאים הוועדה המקומית או רשות הבריאות, אם לדעתם יש בכללים האמורים משום פגיעה במטרות הציבוריות האמורות בפרט 21.1.2.1 בשים לב למטרת השימוש בבריכת השחיה, להחיל את הוראות חלק זה; בפרט זה, "כללי - הכללים שקבעה מזמן לזמן הפדרציה הבין-לאומית לשחיה (Federation Internationale de natation (FINA)) בנוגע לבריכות שחיה לאימונים וספורט, ובכלל זה בעבור משחקים אולימפיים.
21.1.4.3 בריכת זרמי אוויר ומים (ג'אקוזי) (תיקון: תשס"ח) 32
(א) על בריכת זרמי אוויר ומים (ג'אקוזי) לשימוש ציבורי יחולו הוראות חלק זה, למעט פרטים 21.1.2.2, 21.1.2.3(א), (ד) ו-(ז) 21.1.26, 21.1.2.10(א)(2) עד (3), ו-(ב), 21.1.2.11, 21.1.3.4, 21.1.4.1 עד 21.1.4.2, ו-21.1.4.4 עד 21.1.4.6.
(ב) נפח בריכה כאמור בפרט משנה (א) יתוכנן על בסיס נפח של חצי מטר מעוקב מים לפחות לאדם הצפוי לשהות בה.
21.1.4.4 בריכת זרמים (תיקון: תשס"ח) 32
על בריכת זרמים יחולו הוראות חלק זה ובלבד ש -
(1) אמצעי האחיזה האמור בפרט 21.1.2.3 (ד) יותקן משני צדי אורך הבריכה לפחות, באופן שאדם המצוי בבריכת השחיה יוכל בכל עת להחזיק באחד מאמצעי אחיזה כאמור;
(2) עומק בריכת זרמים לא יעלה על 1.2 מטר;
(3) לבריכה יותקן אמצעי כניסה ויציאה למים כל 24 מטרים לאורך שפת הבריכה;
(4) לא יבלוט עצם לתוך גוף המים, לרבות מדופנותיה או קרקעיתה של הבריכה, אשר עלול לפגוע באדם המצוי או הנסחף במים של בריכה כאמור;
21.1.4.5 בריכה טיפולית (תיקון: תשס"ח) 32
על בריכה טיפולית יחולו הוראות חלק זה, בשינויים אלה:
(1) אם אמצעי הכניסה למים והיציאה מהם הוא כבש החודר מתחת לפני המים, יותקנו בצדיו מעקים בגבהים שונים המותאמים, לכניסה למים בישיבה ובהליכה שיתקיימו בו הוראות תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 3.1, בסעיף הדן בבית אחיזה בכבש;
(2) על אף האמור בפרט 21.1.2.3 (ד), הוועדה המקומית רשאית להתיר כי חלק מהיקף בריכה טיפולית שאורכו לא עולה על 8 מטרים או 20% מהיקף הבריכה הטיפולית, הקטן מבין השניים, יהיה בלא מאחז יד אם הדבר דרוש מטעמים טיפוליים;
(3) נוסף על האמור בפרט 21.1.2.13, תחופה קרקעית בריכה טיפולית עד לעומק של 1.4 מטר לפחות, בחיפוי במרקם מונע החלקה הניתן לניקוי בקלות, מסוג B כמשמעותו בפרט 21.1.2.13 (ג);
(4) על אף האמור בפרט 21.1.2.12 (א) ו (ב), אם בחר מגיש הבקשה להיתר, לפעול לפי פרט משנה זה, אפשר שהשטח שמסביב לבריכת שחיה המצויה בבניין ומיועדת לשמש כבריכה טיפולית בלבד, וששטח פני המים שלה הוא כמפורט בטור א' להלן, יחופה במקומות הנקובים בטור ב', ברוחב שלא יפחת מהאמור בטור ג' לצדו -
טור א'
טור ב'
טור ג'

שטח פני המים בבריכה
מיקום המשטח המחופה
רוחב המשטח המחופה

עד 50 מטרים רבועים
משני צדדים של הבריכה לפחות
2.0 מטרים רבועים בצד הכניסה לבריכה, ובצדדים האחרים 1.8 מטרים רבועים

בין 50 ל-200 מטרים רבועים
בכל צדי הבריכה (אפשר שבצד הנגדי לכניסה לבריכה יימצאו אמצעים לכיסוי הבריכה וציוד טיפולי ובלבד שיישמר מעבר שרוחבו לא יפחת מ-1 מטר נקי ממכשולים



(5) על אף האמור בפרט 21.1.2.12 (ד)( 1), אפשר ששיפוע הרצועה שרוחבה לא יעלה על 60 ס"מ ותחילתה בשפת הבריכה, יהיה פחות מ-3% מטעמי בטיחות של אנשים עם מוגבלות השוהים בסמוך לשולי הבריכה.
21.1.4.6 בריכת שחיה פרטית (תיקון: תשס"ח) 32
הוראות חלק זה לא יחולו על בריכת שחיה פרטית (להלן - בריכה פרטית), למעט הוראות אלה:
(1) המבנה והגימור של אתר בריכת שחיה פרטית יבטיחו את בטיחות המשתמשים בו ותנאי תברואה נאותים (להלן - המטרות); מרכיבים שונים כגון סמלים וקישוטים המשולבים באתר בריכת שחיה פרטית, לא יפגעו במטרות;
(2) פרט 21.1.2.3 יחול על בריכה פרטית, ואולם הוועדה המקומית רשאית לפטור מתחולת פרט 21.1.2.3 (א) ומהחובה שחיפוי בריכת השחיה יהיה בהיר;
(3) בבריכה פרטית יותקן לפחות אמצעי אחד של עליה וירידה למים, מסוג מדרגות או סולם;
(4) פרט 21.1.2.9 יחול על בריכה פרטית, ואולם לעניין פתחי יניקת מים, רשאית הוועדה המקומית לאשר פתח יניקת מים אחד אם השתכנעה כי אין בכך כדי לפגוע במטרות;
(5) מיתקן למניעת זרימה חוזרת יותקן בקו אספקת המים לבריכה פרטית;
(6) בבריכה פרטית יותקנו אמצעים לסחרור, לרבות אמצעי פינוי מים עיליים, סינון וחיטוי המים, ויוקצה מקום מתאים להתקנת המערכות הנדרשות להפעלת אמצעים אלה;
(7) הוועדה המקומית תורה את היקף השטח המחופה סביב בריכה פרטית;
(8) פרט 21.1.2.13 (א) יחול על בריכה פרטית, למעט הדרישה שהחיפוי מונע ההחלקה יהיה במרקם שאינו צובר לכלוך וניתן לניקוי וחיטוי בקלות;
(9) בבריכה פרטית יוקצה מקום נפרד לחומרים מסוכנים המשמשים לטיפול במים;
(10) בבריכה פרטית יותקנו אמצעים לתחימת השטח שסביב בריכת השחיה, המקום שבו מותקנות מערכות ההפעלה, ומקום החומרים המסוכנים, באופן שתימנע כניסה לא מבוקרת של בני אדם, ובכלל זה ילדים ופעוטות, לבריכת השחיה ולמקומות האמורים;
(11) פרטים 21.1.2.6, 21.1.3.1, 21.1.3.6, 21.1.3.7, 21.1.5.5 יחולו על בריכה פרטית;
(12) תאורה שתותקן באתר בריכת השחיה לא תגרום להפרעה לסביבה.
סימן ה': תשתיות מים, תברואה ושירות (תיקון: תשס"ח) 32
21.1.5.1 היבטים תברואיים (תיקון: תשס"ח) 32
סידורים ומערכות לפיזור מים, סחרורם, חיטוים, מיחזורם, ואיסופם על ידי פינוי עילי ופינוי תחתי, שרברבות ושאר ההיבטים התברואיים הנוגעים לאתר בריכת שחיה, יתוכננו לפי ההל"ת ויאושרו בידי רשות הבריאות.
21.1.5.2 שטיפת מתרחצים (תיקון: תשס"ח) 32
(א) בכל פתח כניסה שבגדר או באמצעי האמורים בפרט 1.1.3.4, יותקנו אמצעי שטיפה כמפורט להלן; אמצעי שטיפה אלה יותקנו באופן שלא יהוו מכשול למעבר לנכנס לבריכה לרבות אדם עם מוגבלות:
(1) מיתקן שיבטיח שכל אדם הנכנס יישטף לפני כניסתו, ובכלל זה אמצעי לשטיפת רגליים; המים במיתקן זה יזרמו ברציפות או באמצעות בקרה אלקטרונית שתפעיל את המיתקן בעת מעבר אדם;
(2) בצדי המיתקן האמור בפסקה (1) יותקנו אמצעים שימנעו את פיזור המים לסביבה.
(ב) מי השטיפה מהמיתקן האמור בפרט משנה (א) יפונו לביוב.
21.1.5.3 מיתקני תברואה (תיקון: תשס"ח) 32
(א) בבריכת שחיה יוקמו מבני שירות לשימוש הציבור (בפרט זה - המבנים), ובכלל זה לאדם עם מוגבלות, בהתאם לתנאים אלה:
(1) תאי בתי שימוש ימוקמו בסמוך למוקדי הפעילות באתר בריכת השחיה;
(2) יוקמו מקלחות ויכול שתאושר הקמת חלק מהמקלחות בשטח הפתוח של אתר בריכת השחיה;
(3) באתר בריכת שחיה, יותקנו ברזים לשתיה עם ניקוז, באזורים שבהם צפויים להתרכז המבקרים באתר, ובפרט בשטחים מוצלים - בכמות של ברז אחד לכל 100 מבקרים; בשטח פתוח תוצב שוקת אחת לשטיפה; במעבר בין מבני המלתחות לבריכת השחיה יהיה לפחות מיתקן אחד למים צוננים;
(4) באתר בריכת שחיה יוקמו מלתחות - אחת לגברים ואחת לנשים; שטחה של כל אחת מהן, במטרים רבועים, לא יפחת מהמספר המתקבל מחלוקת קיבולת המבקרים ב-12; כל אחת מהמלתחות לנשים ולגברים תכלול מקום שניתן להסתירו, שבו גם אדם עם מוגבלות יוכל להתלבש באופן מוצנע; אפשר שתוקם יותר ממלתחה אחת לגברים ואחת לנשים ובלבד ששטחם הכולל לא יפחת מהשטח לפי החישוב האמור;
(5) מספר תאי בתי שימוש, משתנות, כיורים, מקלחות ומיתקנים למים צוננים שיותקנו באתר בריכת שחיה, יהיה בהתאם לפרק 3 בהל"ת;
(6) בפרט זה, "קיבולת המבקרים" - המספר המתקבל מחלוקת השטח הכולל במ"ר של פני המים באתר בריכת שחיה ב-3 והכפלתו ב-4; לצורך חישוב מספר המיתקנים הנחוצים לפי פרט זה, יראו את קיבולת המבקרים כמורכבת ממספר שווה של נשים וגברים.
(ב) סידורים תברואיים מינימליים יתוכננו ויוקמו בהתאם להל"ת.
(ג) חלק מקבועות התברואה יתאימו לשימוש של ילדים ולאנשים עם מוגבלות.
(ד) המבנים יוקמו בצמוד לציר הכניסה לבריכת השחיה.
(ה) המבנים ייבנו מחומרי בניה קשיחים.
(ו) חומרי הגימור בצדם הפנימי של קירות מבנים כאמור יהיו בהירים וחלקים.
(ז) על מבני השירותים יחולו הוראות אלה:
(1) הם יאווררו בקצב של 8 החלפות אוויר בשעה;
(2) תותקן בהם תאורה בעוצמת הארה שלא תפחת מ-300 לוקס;
(3) יותקן בהם משטח מתאים להחתלת תינוקות.
21.1.5.4 מחסן (תיקון: תשס"ח) 32
באתר בריכת השחיה יוקם מחסן שישרת את אתר בריכת השחיה.
21.1.5.5 שפכים (תיקון: תשס"ח) 32
(א) באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעים שיגרמו לכך שמי בריכת שחיה שרוקנו ממנה, מי שטיפה של מסננים ושפכים אחרים שמקורם באתר בריכת שחיה, יסולקו לביוב באופן שלא יגרמו להצפתו ובלבד ש -
(1) שפכים שעלולים להזיק למערכת ההובלה, הטיהור והניצול של הביוב, יסולקו באופן ובתנאים שאישרה רשות הבריאות, כדי שלא יסבו נזק ולא יגרמו מפגע לאתר בריכת השחיה, לציבור, ולסביבה;
(2) מוצקים שוקעים יורחקו מהשפכים לפני סילוקם לביוב.
(ב) סילוק השפכים ייעשה דרך מרווח אוויר או באמצעי אחר שימנע זרימה חוזרת מהביוב לבריכת השחיה או לכל חדר או מיתקן אחר באתר בריכת השחיה.
סימן ו: שונות (תיקון: תשס"ח) 32
21.1.6.1 מניעת רעש (תיקון: תשס"ח) 32
אתר בריכת השחיה יתוכנן כך שהמיתקנים המותקנים בו והשימושים המתוכננים בו יעמדו בדרישות הקבועות בתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992, ולא יגרמו לרעש בלתי סביר כמשמעותו בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990 .
21.1.6.2 מתכות (תיקון: תשס"ח) 32
מתכות שנעשה בהן שימוש בבריכת שחיה יהיו מוגנות בפני שיתוך.
21.1.6.3 הצללה (תיקון: תשס"ח) 32
באתר בריכת שחיה יותקנו אמצעי הצללה קבועים מפני קרינת השמש, אשר יספקו הגנה מפני קרינת השמש בפרט בתקופת הקיץ ובשעות היום החמות, בהתאם להוראות אלה:
(1) באתר בריכת שחיה יוצלל שטח המיועד לשהיית מבקרים שאינו שטח מים, שגודלו במטרים רבועים כשטח המים הכולל באתר בריכת השחיה כפול 1.2 לפחות;
(2) בבריכת השחיה יוצללו 25% לפחות משטח פני המים הכולל; ואולם בבריכת פעוטות יוצללו 75% לפחות משטח פני המים הכולל;
(3) אמצעי ההצללה האמורים בסעיף זה יהיו יעילים, ככל האפשר, בין השעות 10:00 ו- 16:00 .
21.1.6.4 הוראות מיוחדות בנוגע לנגישות אדם עם מוגבלות (תיקון: תשס"ח) 32
נוסף על הוראות חלק ח' -
(1) לאדם עם מוגבלות, לרבות כשהוא נע בכיסא גלגלים, תהיה נגישות -
(א) מהחניה של אתר בריכת שחיה, מתחנת הסעה להמונים, מהמדרכה, ממקום להעלאה והורדה של נוסעים, אם קיימים בסמוך לאתר בריכת שחיה, לכניסה הראשית לאתר בריכת שחיה ועד לשפת כל אחת מבריכות השחיה באתר כאמור, ולגבי בריכת השחיה העיקרית באתר - עד לתוך המים;
(ב) לקופה ולמשרדי אתר בריכת השחיה;
(ג) למלתחה, לשירותים ולמקלחות באתר בריכת השחיה, הנגישים לשימוש אדם עם מוגבלות;
(ד) לשימושים ציבוריים אחרים באתר בריכת שחיה, כגון משטחי שיזוף והצללה, ומזנון;
(2) ההנגשה כאמור בפסקה (1) תבוצע בהתאם להוראות חלק ח', וההנגשה לתוך המים תבוצע בהתאם לסעיפים הדנים באמצעי גישה לתוך מים בת"י 1918 חלק 2, או באמצעי אחר שאושר על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כמשמעותה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998;
(3) פני הדרך העיקרית בחלקי אתר בריכת שחיה המפורטים להלן יסומנו באמצעי הכוונה בהתאם להוראות אלה:
(א) יימצא אמצעי הכוונה מהכניסה הראשית לאתר בריכת השחיה עד לפתחי המלתחות לנשים ולגברים; נמצאה עמדת מודיעין בסמוך לדרך מהכניסה הראשית לפתחי המלתחות האמורות, יימשך אמצעי ההכוונה מהכניסה הראשית אל עמדת המודיעין וממנה לפתחי המלתחות;
(ב) יימצא אמצעי הכוונה מהיציאה מהמלתחות עד למדרגות, כאמור בפרט 21.1.2.5 היורדות לתוך המים, של בריכת השחיה העיקרית באתר בריכת השחיה; שימשו בריכות שחיה שונות כבריכה עיקרית כל אחת בחלק אחר מתקופות השנה, יוביל אמצעי ההכוונה לשתיהן;
(ג) אמצעי הכוונה כאמור בפסקה זו יהיה בניגוד חזותי (Visual contrast) ובניגוד מישושי (Tactile contrast) לסביבתו ובלבד שפני המרקם יאפשרו הליכה בטוחה עליהם בכף רגל גלויה;
(4) מדרגות הכניסה לפי פרט 21.1.2.5 יסומנו בסימון אזהרה בהתאם לת"י 1918 חלק 2 בסעיף הדן במשטחי אזהרה למדרגות, ובלבד שפני המרקם יאפשרו הליכה בטוחה עליהם ברגל יחפה;
(5) הסימנים האמורים בפסקאות ( 3) ו-(4) לא יצברו לכלוך ויהיו ניתנים לניקוי וחיטוי בקלות;
(6) יתקיים ניגוד חזותי בין אלה: תעלת הגלישה או הסבכה המכסה אותה לבין החיפוי שסביב בריכת השחיה לפי פרט 21.1.2.12 (ד)(1), או בין רצועת חיפוי לפי פרט 21.1.2.12 (ד)(1) שרוחבה 20 ס"מ לפחות שצמודה לתעלת הגלישה, לבין יתרת החיפוי שסביב בריכת השחיה.
21.1.6.5 סמכות ועדה מקומית (תיקון: תשס"ח) 32
הוועדה המקומית רשאית, לפי בקשה מנומקת של מגיש בקשה להיתר, ליתן פטור מהוראות חלק זה המפורטות להלן או לקבוע הוראות אחרות, אם לדעתה ומטעמים שיירשמו ראוי לסטות מהמגבלות שבאותן הוראות, ובלבד ששוכנעה שלא ייפגעו בריאות הציבור - לאחר שקיבלה לעניין זה את הסכמת רשות הבריאות, ובטיחות הציבור:
(1) בנוגע לבריכת שחיה המיועדת לקום בבניין או באתר בריכת שחיה שהיתר הבניה להקמתם ניתן לפני תחילת תקנות אלה - פרטים 21.1.2.2(ב) ו- 21.1.2.20;
(2) בנוגע לבריכת שחיה מיוחדת ובכפוף לאמור בסימן ד' -
(א) פרטים 21.1.2.2 (ג), 21.1.2.3 (א) ופרט 21.1.2.5 ( 3);
(ב) פרט 21.1.2.4 - בכפוף לכך שקרקעית בריכה מיוחדת יכול שתתחיל בשיפוע בשיעור 7% אך לא תעלה על שיפוע זה.
חלק כ"ב: הגנת מבנים מפני גז ראדון (תיקון: תשס"ט) 33
22.00 הגדרות
בחלק זה -
"אזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה" - אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע גבוה מ-50 בקרל לק"ג קרקע או אזור כאמור בנספח א' לחלק זה;
"אזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך" - אזור שבו ריכוז הראדיום בקרקע נמוך מ-50 בקרל לק"ג קרקע;
"בודק ראדון מוסמך" - מי שהוסמך בידי הממונה על הקרינה לתת שירותי בדיקת ראדון במבנים, בקרקע, במים ובחומרי בניה;
"דגימת ריכוז ראדון" - איסוף דגימות בידי בודק ראדון מוסמך, לשם בדיקת ריכוז ראדון בתוך מבנה, בהתאם לתקן ישראלי, ת"י 4175 חלק 1 - שיטות פסיביות למדידת ריכוז גז ראדון: מבנים 3;
"מיטיגציה" - כלל השיטות, הפתרונות והטכנולוגיות להפחתת ריכוז ראדון במבנים;
"הממונה על הקרינה" - הממונה על קרינה סביבתית, כהגדרתו בתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש"ם-1980;
"מעבדה מוסמכת" - מעבדה בעלת היתר מאת הממונה על הקרינה למתן שירותי בדיקת ראדון ולאישור חומרי איטום לראדון;
"מערכת הגנה סבילה" - שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע על ידי מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור טבעי;
"מערכת הגנה פעילה" - שיטת מיטיגציה המבוססת על ניתוק הבניין מהקרקע באמצעות מחסום דיפוזיה ושחרור הראדון על ידי אוורור מאולץ;
"ראדון" - יסוד רדיואקטיבי טבעי (Rn-222) הנוצר בקרקע ובחומרי בניה כתוצאה מהתפרקות היסוד ראדיום; ריכוזו נמדד ביחידות בקרל/מ"ק אוויר.
22.01 מניעת חדירת ראדון והצטברותו בבניין
תכנונו של בניין ובנייתו ייעשו באופן שימנע חדירה של ראדון לתוך הבניין והצטברות הראדון בתוכו, בכמות העלולה לגרום לסכנה בריאותית; פרטי אופן ההגנה על בניין מפני חדירת ראדון ייקבעו על פי פוטנציאל הראדון בקרקע, בהתאם לכללי המקצוע המקובלים.
22.02 ריכוז ראדון בחדר
בחדר המיועד לשהיית אדם לא יעלה ריכוז הראדון על הקבוע בנספח ב' לחלק זה.
22.03 דרישות הגנה מפני חדירת הראדון
(א) בכל בניין יש לבצע הגנה מפני חדירת ראדון באמצעות איטום נגד ראדון סביב כל הצנרת החודרת מהקרקע לתוך הבניין ואיטום מפני חדירת ראדון של כל תפרי החיבור בין הרצפה לקיר, תפרי התפשטות ותפרי הפסקת יציקה; האיטום ייעשה באמצעות חומרי איטום שקיבלו אישור של מעבדה מוסמכת.
(ב) באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, נוסף על האמור בפרט משנה (א), יש להתקין מערכת הגנה סבילה באופן שיהיה ניתן להסב אותה למערכת הגנה פעילה על ידי התקנת מפוח לשאיבת הראדון מיסודות הבניין.
22.04 בדיקת הימצאות ראדון וריכוזו
(א) באזור בעל פוטנציאל ראדון נמוך, תיערך דגימת ריכוז ראדון בחדר תת קרקעי שתחלופת האוויר בו היא הנמוכה ביותר מבין החדרים התת-קרקעיים המיועדים לשהיית אדם באותו בניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית.
(ב) באזור בעל פוטנציאל ראדון גבוה, תיערך דגימת ריכוז ראדון בכל החדרים התת-קרקעיים וצמודי הקרקע המיועדים לשהיית אדם בבניין; ריכוז הראדון בדגימות ייבדק בידי מעבדה מוסמכת, והעתק מתוצאות הבדיקה יימסר לוועדה המקומית.
(ג) נקבע בממצאי הבדיקה לפי פרט משנה (א) או (ב) כי ריכוז הראדון עולה על הקבוע בנספח ב' לחלק זה, ימציא עורך הבקשה לוועדה המקומית, בתוך שבעה ימים מקבלת ממצאי הבדיקה, חוות דעת בדבר האמצעים הנדרשים להגנה מפני חדירת ראדון.
נספח א'
(פרט 22.00)
מרחבי תכנון המצויים באזורים בעלי פוטנציאל ראדון גבוה:
1. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים;
2. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כרמיאל;
3. הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ערד.

נספח ב'
(פרט 22.02 )
ריכוז הראדון המרבי המותר בחדר המיועד לשהיית אדם, ביחידות בקרל/מ"ק אוויר
ריכוז הראדון המרבי מחושב על פי פונקציה של קצב תחלופת האוויר בחדר וזמן הבדיקה, לפי סוג הגלאי; אם קצב תחלופת האוויר בחדר לא מופיע בטבלה, יש לחשב אותו על ידי אינטרפולציה ליניארית בין הערכים הקרובים.
גלאי פחם פעיל או גלאי ניטור רציף
גלאי אלקטרט או גלאי עקבות
התפרקות גרעינית


זמן הבדיקה (ימים)
זמן הבדיקה (ימים)


3
4
5
6
7
3
4
5
6
7

0
3416
4200
4854
5399
5854
1862
2352
2789
3180
3530

0.001
3307
4028
4615
5093
5483
1822
2286
2695
3057
3376

0.003
3102
3712
4186
4554
4839
1746
2164
2523
2832
3099

0.005
2915
3432
3814
4096
4305
1674
2052
2368
2634
2859

0.007
2744
3181
3490
3707
3860
1608
1950
2229
2458
2648

0.01
2514
2855
3078
3225
3321
1515
1810
2043
2229
2378

0.03
1528
1593
1620
1631
1635
1073
1196
1279
1336
1379

0.05
1052
1065
1068
1069
1069
815
876
914
940
958

0.07
790
793
793
793
793
652
687
708
722
732

0.1
572
572
572
572
572
498
517
528
535
540

0.3
200
200
200
200
200
191
193
195
195
196

0.5
121
121
121
121
121
118
119
119
120
120

0.7
87
87
87
87
87
85
86
86
86
86

1
61
61
61
61
61
60
60
61
61
61


תוספת שלישית (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ו, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ד, תשס"ו, תשס"ז27)
(תקנה 19)
חישוב שטחי בניה ושיעורי אגרות למתן היתר
סימן א': פרשנות
1.00.1 הגדרות (תיקון: תשנ"ב, תשס"ז)
(א) בתוספת זו -
"בנין עזר" - בנין שנבנה ליד הבנין העיקרי, בחצרו, בחלק ממנו, או על גגו
ומשרת את הבנין העיקרי;
"גדר ביטחון" - גדר המשמשת לצרכים ביטחוניים;
"דירה" - כמשמעותה בחלק ב' לתוספת השניה;
"חממה" - מבנה יציב בעל שלד מעץ או ממתכת המכוסה יריעות פלסטיות והמיועד לשמש בית צמיחה לגידולים חקלאיים;
"יציע" - חלל המשתרע בחלקה העליון של קומה, בין תקרתה לבין רצפת
יציעה, מוקף קירות בחלקו והיקף רצפתו קטן מהיקף רצפת הקומה;
"מ"א" - מטר אורך;
"מ"ר" - מטר מרובע;
"מ"ק" - מטר מעוקב;
"עליית גג" - חדר או חלל הנמצא מתחת לגג ובקרבתו, שתנועת אדם אפשרית על רצפתו, ויכול שגגו יהיה משופע;
"קומה" - חלל המשתרע בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו, וגובהו אינו קטן מ-2.50 מטרים;
"ש"ח" - שקלים חדשים;
"שטחים למטרות עיקריות" ו"שטחי שירות" - כמשמעותם בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992 (להלן - תקנות אחוזי בניה);
"תקנות עבודה מצומצמת" - תקנות התכנון והבניה (היתר לעבודה מצומצמת), התשס"ג-2003.
(ב) מונח שלא הוגדר בפרט משנה (א), יהא כמשמעותו בתקנות אחוזי בניה, בין שהוגדר בהן במפורש ובין שלא הוגדר כך, ותוספת זו תתפרש, דרך כלל, יחד עם תקנות אחוזי בניה.
(ג) מונח שלא ניתן להגדירו או לפרשו לפי פרטי משנה (א) או (ב), יהא כמשמעותו בתקנה 1 לתקנות אלה.
______________
* במקור אינו מובא סעיף 1.00.4

סימן ב': חישוב שטחי בניה לקביעת אגרות
1.00.2 חישוב השטח של בנין או תוספת לבנין (תיקון: תשס"ז)
שטחו של בנין או תוספת לבנין הוא השטח הכולל שהותר לבניה, המחושב לפי תקנות אחוזי בניה, והכולל שטחים למטרות עיקריות ושטחי שירות; לענין זה, "השטח הכולל שהותר לבניה" - שטח הבניה הכולל המצוין במפרט שנערך לפי טופס 1 לתוספת הראשונה, אושר בידי הוועדה המקומית וצורף להיתר.
3 חישוב השטח של מיתקן (תיקון: תשס"ז)
על אף האמור בפרט 1.00.2, שטחו של מיתקן העשוי קונסטרוקציות הוא מספר המ"ר הכולל -
(1) של שטח ההיטל האופקי על פני הקרקע של חתך המיתקן, התחום בקו דמיוני המחבר את העמודים החיצוניים של שלד המיתקן;
(2) של שטח ההיטל אופקי של חתך יחידות ציוד המותקנות באותו מיתקן, ככל שהן מותקנות מחוץ לשטח ההיטל האופקי של המיתקן כאמור בפסקה (1); לענין זה, "יחידות ציוד" - לרבות מכלים, ריאקטורים, תנורים, צינורות והחללים שביניהם.
1.00.5* חישוב הנפח של בנין (תיקון: תשנ"ב, תשס"ז)
(א) נפחו של בנין הוא הסכום במ"ק של שטחי כל הקומות שבו, המוכפלים כל אחד מהם בגובהה של אותה קומה הנמדד במ"א.
(ב) בפרט זה, "גובהה של אותה קומה" - המרחק האנכי בין המפלס העליון של הרצפה לבין מפלס הרצפה מעל התקרה שמעליה, אם היא בנמצא ואם לאו, לבין המפלס העליון של התקרה, כאשר התקרה שטוחה, בין אם יש גג מעליה וביניהם עליית גג ובין אם הגג שטוח או משופע או מונח על הקירות ובין אם לאו.
(ג) אין בבנין תקרה שטוחה וגגו משופע, יימדד גובה הקומה העליונה עד מחצית המרחק האנכי שבין הקו הגבוה ביותר שבו נפגשים מישורי הגג המשופעים עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין.
(ד) יש לגג שיפוע אחד או צורה של מישור, יימדד גובה הקומה העליונה עד הקו הגבוה ביותר שבו נפגש מישור הגג עם מישור הקירות או הקורות החיצוניים של הבנין.
(ה) אין בבנין, כולו או מקצתו, תקרה שטוחה או גג, או שחלק ממנו אינו מוקף קירות ואין לו גג, יימדד גובה הקומה האמורה עד קצהו העליון של הקיר הגבוה ביותר בבנין או הקורה הגבוהה ביותר בבנין.
1.00.6 חישוב הנפח של חפירה, חציבה או מילוי (תיקון: תשס"ז)
(א) הנפח של חפירה, חציבה או מילוי הוא מספר המ"ק המתקבל מהכפלת שטח המגרש או אותו החלק שבו מתבצעת עבודת החפירה, החציבה או המילוי, בגובהו.
(ב) בפרט זה -
(1) "גובהו" של חפירה, חציבה או מילוי - המרחק האנכי במ"א המהווה את ההפרש בין גובה שהוא ממוצע אריתמטי של הגבהים האבסולוטיים הקיימים בשטח המגרש האמור לפני תחילת ביצוע אחת העבודות המפורטות בפרט משנה (א) והמסומנים בתכנית הבניה, לבין גובה המהווה ממוצע אריתמטי של הגבהים האבסולוטיים שיהיו בשטח המגרש האמור לאחר תום העבודה כאמור והמסומנים בתכנית הבניה;
(2) "גובה אבסולוטי" - גובה המתייחס לפני הים או לגובהה של נקודה מסוימת וקבועה בסביבה.
סימן ג': נוהלי תשלום אגרות
1.00.7 אגרות (תיקון: תשס"ז)
(א) בעד כל עבודה או שימוש הטעונים היתר המפורטים בטורים א' ו-ב' בטבלה שבסימן ד', תשולם אגרה בשיעור הנקוב לצדם בטור ג'.
(ב) חישוב האגרה ייערך על בסיס תכניות הבניה המצורפות להיתר ובהתאם לשיטות החישוב של שטחי הבניה המפורטות בסימן ב';
(ג) בהיתר לבנין חדש או לתוספת לבנין קיים, תשולם האגרה בהתאם לאחת החלופות המנויות בפרטים 1 ו-2 לטבלה שבסימן ד', ולא תיווסף אגרה בשל בניה לפי פרטים 3 עד 7 לטבלה האמורה, הנלווית לבנין או לתוספת כאמור, ובלבד שהיא כלולה בהיתר הבניה.
1.00.8 שיעור מינימלי (תיקון: תשס"ז)
נקבע שיעור האגרה לפי יחידת חישוב של מידה או כמות, תחושב האגרה בהתאם להיקף העבודה, ובלבד שלא תפחת מ-250 שקלים חדשים, ובהיתר לעבודה מצומצמת כמשמעותה בתקנות עבודה מצומצמת 50 - שקלים חדשים.
1.00.9 תוספת בניה (תיקון: תשס"ז)
לצורך חישוב האגרה דין תוספת בניה כדין בניה חדשה ונפרדת מהבנין הקיים.
1.00.10 המרת סוג הבניה (תיקון: תשס"ז)
בעד היתר להמיר בנין מסוג לסוג, בין בדרך שינוי השימוש, שינוי הבניה או בניה חדשה ובין בכל דרך אחרת, תשולם אגרה כמפורט בסימן ד', בהתאם לשיעור הנקוב לגבי סוג הבנין החדש המבוקש.
1.00.11 בנין בעל שימוש מעורב (תיקון: תשס"ז)
חלקים שונים של בנין, המשמשים או המיועדים לשמש, למטרות שונות, תשולם אגרה לכל חלק וחלק כאילו היה אותו חלק בנין נפרד.
1.00.12 שינוי בתכניות בניה (תיקון: תשס"ז)
בעד שינוי בתכניות בניה המצורפות להיתר, הטעון דיון חוזר בוועדה המקומית, תשולם האגרה המינימלית הקבועה בפרט 1.00.8 או האגרה שנקבעה לגבי העבודה הנוספת הכרוכה בשינוי האמור והמפורטת בסימן ד', הכל לפי הסכום הגדול.
1.00.13 פיקדון (תיקון: תשס"ז)
(א) עם הגשת בקשה להיתר ישלם המבקש לוועדה המקומית 20% מסכום האגרה המשוערת המשתלמת בעד ההיתר (להלן - הפיקדון).
(ב) סירבה הוועדה המקומית לתת את ההיתר, תודיע למבקש בכתב על הסירוב וכי הפיקדון יוחזר לו בתוך 30 ימים.
(ג) קבעה הוועדה המקומית תנאי להיתר או הכניסה שינויים בבקשה לא ייחשב הדבר כסירוב ליתן היתר.
1.00.14 מועד תשלום (תיקון: תשס"ז)
(א) בכפוף לאמור בתקנה 20(א) חייב המבקש לשלם את האגרה בניכוי הפיקדון לוועדה המקומית בתוך שנה מיום קבלת ההודעה על אישור הבקשה להיתר מאת הוועדה האמורה; הפיקדון יהיה צמוד למדד כמשמעותו בתקנה 19א.
(ב) לא שילם המבקש את האגרה כאמור בפרט משנה (א), לא יוחזר לו הפיקדון.
1.00.15 החזרת מחצית האגרה (תיקון: תשס"ז)
(א) בעל היתר שלא החל בעבודה, החזיר את ההיתר לוועדה המקומית בתוך שישה חודשים מיום הוצאתו, וצירף בקשה לבטלו - זכאי להחזרת מחצית האגרה.
(ב) נתמלאו התנאים המפורטים בפרט משנה (א), תוחזר מחצית האגרה לבעל ההיתר לא יאוחר משלושה חודשים מיום החזרת ההיתר.
1.00.16 חידוש ההיתר (תיקון: תשס"ז)
(א) בעד חידוש היתר ישלם בעל ההיתר 10% מסכום האגרה שנקבעה לגבי ההיתר המקורי, ובלבד שהתשלום לא יפחת מהאגרה המינימלית הקבועה בפרט 1.00.8.
(ב) בעד חידוש היתר בנסיבות האמורות בתקנה 20א(ה) ישלם בעל ההיתר 50% מסכום האגרה ששולמה בעד מתן ההיתר המקורי.
(ג) הוחל בעבודה שלגביה ניתן היתר אך היא לא הושלמה בתוך תקופת תוקפו, פטור בעל ההיתר מכל תשלום בעד חידוש ההיתר.
1.00.17 פטור מאגרה (תיקון: תשס"ז)
יושב ראש ועדה מקומית רשאי לפי החלטת ועדה מקומית, ועל פי אישור לשכת הסעד כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, לפטור מבקש מתשלום אגרה, כולה או מקצתה, אם מצבו החומרי מצדיק זאת.
1.00.18 פטור לרשויות מקומיות (תיקון: תשס"ז)
רשות מקומית ואיגוד ערים פטורים מתשלום אגרה בעד היתר לגבי -
(1) בנינים ציבוריים שבנייתם מבוצעת על ידיהם;
(2) עבודות לצורכי עצמם.
1.00.19 פטור חלקי למדינה (תיקון: תשס"ז)
המדינה פטורה מתשלום מחצית האגרה בעד היתר לגבי בניה המבוצעת בידיה, מטעמה או ביזמתה והמיועדת למטרות אלה:
(1) שיכוני עולים ומפונים;
(2) בניני מסחר, מלאכה ותעשיה לצורכי עולים ומפונים;
(3) שיכוני זוגות צעירים;
בפרט זה, "שיכון זוגות צעירים" - שיכון המיועד לזוגות צעירים על פי אישור הרשות המקומית הנוגעת בדבר או על פי אישור משרד הבינוי והשיכון.
1.00.20 פטור חלקי לבנין להשכרה (תיקון: תשס"ז)
(א) המבקש היתר לבנין להשכרה, כהגדרתו בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959, פטור מתשלום מחצית האגרה.
(ב) נמכר בנין שניתן לו היתר כאמור בפרט משנה (א), חלקו או כולו, ישלם המוכר את המחצית הנותרת של האגרה שהיה פטור מתשלומה לפי פרט משנה (א).
סימן ד': שיעורי אגרות להיתרי בניה (תיקון: תשס"ט) 36
טור א'
סוג העבודה או
השימוש
טור ב'
פירוט סוג העבודה או השימוש
טור ג'
אגרה

1. בניה או שימוש
חורג, למעט
כמפורט בפרט 2
ואילך
בניה חדשה או תוספת בניה לרבות יציע, בניני עזר, מצללות, שטחי שירות, מרפסות, גזוזטראות,
קירוי משטחים פתוחים, אצטדיונים, מיתקני נופש וספורט לרבות בריכות שחיה, בין מקורות ובין שאינן מקורות, גני אירועים, מחסנים ובתי אריזה (אף אם הם למטרות חקלאיות), ושינוי שימוש
27 ש"ח לכל מ"ר

2. (תיקון: תשס"ט) בניית מבנים
חקלאיים למטרות
חקלאיות או שימוש חורג במבנה לא-חקלאי למטרות חקלאיות
מבנים חקלאיים המשמשים רפתות, אורוות, לולים, וכיוצא באלה, למעט מחסנים ובתי אריזה
1 ש"ח לכל מ"ר


חממות ובתי רשת
1 שקל חדש לכל מ"ר לבנייה עד 100 מ"ר, בתוספת 0.5 שקל חדש לכל מ"ר נוסף מעל 100 מ"ר

3. עבודות בניה
ופיתוח בלא
הקמת בנין
סלילת או הרחבת דרך, מדרכה או חניה פתוחה,
לרבות גשרים וגשרונים וכן חפירה לצורך הקמתם
1 ש"ח לכל מ"ר

4. בניית מיתקנים
הנדסיים או מבנים לתעשיה כבדה, או
שימוש חורג במבנים או מיתקנים אחרים
למטרות כאמור
(א) מיתקנים משאבות, מגדלי מים וסילוסים,
הנדסיים בריכות, בורות,
ומיתקני מיתקנים
חקלאות ובריכות לטיפול
בביוב ובמים,
מכלי דלק וגז
לרבות תחנות
שאיבה לטיפול
בשפכים,
מיתקני
תקשורת
פתוחים, לרבות
מיתקנים
תת-קרקעיים

3 ש"ח לכל מ"ק

טור א'
סוג העבודה או
השימוש
טור ב'
פירוט סוג העבודה או השימוש
טור ג'
אגרה


(ב) מאגרי מים מאגרי מים
וביוב לפי וביוב בנפח של
נפח עד 3 מיליון
מאגר מ"ק
10 אגורות לכל מ"ק


על כל מ"ק
נוסף מעל 3
מיליון מ"ק
פטור


(ג) נמלים שטחי נמל וכל
ותעשיה כבדה מבנה תעשיה
מקונסטרוקציות כבדה
מקונסטרוקציות
1 ש"ח לכל מ"ק

5. עבודות כריה
וחציבה
עבודות חציבה, כריה, חפירה או מילוי וכיוצא באלה, שלא למטרת הקמת בנין
1 ש"ח לכל מ"ק

6. התקנת כבלים
צנרת ותעלות שאינם חלק מהבנין ואינם
משרתים אותו באופן ישיר
התקנה של -
(1) צנרת לאספקת מים, ביוב ותיעול וניקוז;
(2) צנרת להובלת נפט, גז וכיוצא באלה;
(3) צנרת עילית;
(4) כבלים בכל קוטר שהוא;
לרבות התקנת תעלות, תאים, מעבירי מים, מגלשים, מכלים, תמיכות, אבזרים וכיוצא באלה, וכן חציבה, חפירה ומילוי לצורך כל אחת מן ההתקנות האמורות
1 ש"ח לכל מ"א

7. הקמת גדר
הקמת גדר למעט גדר חקלאית או גדר ביטחון
1 ש"ח לכל מ"א


הקמת גדר ביטחון או גדר חקלאית
פטור

8. עבודה מצומצמת
ועבודות אחרות
לעבודה הטעונה היתר שלא נקבעה לה אגרה בסימן זה
250 ש"ח


לעבודה שלא נקבעה לה אגרה בסימן זה ואושרה לגביה בקשה להיתר לפי תקנות עבודה
מצומצמת
50 ש"ח

9. מבנים הפטורים
מאגרה
בתי תפילה
פטור


תוספת רביעית (תיקון: תשמ"ג)
(תקנה 20א)
תצהיר של האחראי לביצוע השלד
אני החתום(ה) מטה ............................. ת.ז. ...............................
שם משפחה ופרטי
הגר(ה) ב ....................................................................................
ישוב רחוב או שכונה מס'
האחראי לביצוע השלד של הבנין הנבנה ב .......................................
...................... על פי היתר בניה מס' ............................................
גוש וחלקה
מצהיר(ה) בזה לאמור:
1. בדקתי את ביצוע העבודות של המקלט שבבנין הנזכר לעיל (להלן - המקלט), והנני מצהיר כי עבודות זיון הרצפה, הקירות והתקרה של המקלט, עוביים, יציקת הבטון בהם, פריטי מסגרות, ביוב, מים, חשמל וכיוצא באלה המחוייבים להיות יצוקים בהם, וכן איטום הרצפה והקירות של המקלט, נעשו לפי כל דין החל על הקמת מקלט ובהתאם להיתר הבניה.
2. תצהיר זה ניתן בהתאם לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970.
3. אני נותן/ת תצהיר זה לאחר שהוזהרתי כי עלי להצהיר את האמת וכי אהיה צפוי/ה לעונש/ים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן.
ולראיה באתי על החתום ............................
................................... חתימת המצהיר/ה
אני החתום מטה ............(שם ותואר) מאשר בזה כי ביום .............. התייצב/ה בפני הא'/הגב' ............. שהזדהה/תה בפני בת"ז מס' ............. המוכר/ת לי אישית ולאחר שהזהרתיו/ה שעליו/ה להצהיר את האמת וכי יהיה/ תהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה/תעשה כן, אישר/ה נכונות הצהרתו/ה דלעיל וחתם/ה עליה.
...................................
חתימת הרשות המאשרת
תוספת חמישית (תיקון: תשס"ח) 42
(תקנה 17 א)
חלק א': הגדרות (תיקון: תשס"ח)
1.00 הגדרות (תיקון: תשס"ח)
בחלק זה -
"אתר" - אתר ארכאולוגי או מבנה היסטורי;
"אתר ארכאולוגי" - אתר עתיקות או שטח המכיל עתיקות; לעניין זה, "אתר עתיקות" ו"עתיקות" - כהגדרתם בחוק העתיקות, התשל"ח-1978;
"הגורם האחראי" - אחד מאלה:
(1) רשות העתיקות - באתר ארכאולוגי;
(2) הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים - באתר שחוק הגנים הלאומיים חל עליו;
(3) באתר אחר - הרשות שבפיקוחה נמצא האתר, ובאין רשות כזאת - בעל הנכס;
"חוות דעת של בעל מקצוע" - חוות דעת לעניין התוספת החמישית, שערך מהנדס או אדריכל הרשוי לפי תקנות המהנדסים;
"חוק גנים לאומיים" - חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998;
"מבנה היסטורי" - בניין או קבוצת בניינים או חלק מהם, לרבות סביבתם הקרובה, בעלי חשיבות היסטורית, לאומית, אדריכלית או ארכאולוגית, ושיש כוונה לפתחם, לשמרם או לשחזרם, לרבות בניין שנקבע לשימור בתכנית או שמיועד לכך בתכנית לשימור כמשמעותה בסעיף 2 לתוספת הרביעית לחוק, וכן אתר בעל ערך לאומי, אתר לאומי, אתר הנצחה וגן לאומי כהגדרתם בחוק גנים לאומיים, שהוכרזו בתכנית ככאלה, או שאושרו בתכנית ככאלה אף אם טרם הוכרזו;
"מבנה עתיק" - בניין היסטורי שנבנה במקורו בחומרים טבעיים כמו אבן, חומרי מליטה, חומרי מילוי וחומרים אחרים ואין בשלד שלו בטון, בטון מזוין, או פלדה;
"רשות העתיקות" - רשות העתיקות שהוקמה בחוק רשות העתיקות, התשמ"ט-1989;
"הרשות לשמירת הטבע" - הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, שהוקמה בחוק גנים לאומיים.
חלק ב': אמצעי יציאה מהבניין (תיקון: תשס"ח)
2.01 הכשרת דרכי יציאה (תיקון: תשס"ח)
באתרים ארכאולוגיים ובמבנים היסטוריים יוכשרו דרכי יציאה במספר ובמידות הנדרשים למספר האנשים המרבי הצפוי לשהות במקום, בכפוף לקבוע בפרט 2.02 ובמגבלות פרט 2.03 .
2.02 קביעת מקדם התפוסה בבניין או בחלק של בניין (תיקון: תשס"ח)
מקדם התפוסה בבניין או בחלק ממנו ייקבע בהתאם להוראות פרט 3.03 בתוספת השניה ובשינויים אלה:
(1) מקדם התפוסה באולם לאסיפות שבו מושבים קבועים, ייקבע לפי כמות המושבים בפועל ובלבד שיישמרו המעברים הנדרשים בפרט 2.05 (ז) ורוחב מושב לא יפחת מהנקוב להלן:
(א) ספסל רציף 0.45 - מ"ר למושב;
(ב) כיסאות קבועים - לפי מספר הכיסאות הקבועים;
(2) השטח המינימלי לאדם באולם לאסיפות בעל צפיפות קהל גבוהה (אולמות הרצאה, אולמות תפילה, יציעים לקהל, מבואות לאולמי אסיפות) 0.65 - מ"ר;
(3) השטח המינימלי לאדם באולם לאסיפות בעל צפיפות קהל פחותה מזו שבאולם לפי פסקה (2) (אולמות תצוגה, חדרי ישיבות, במות וכיוצא באלה) 1.5 - מ"ר.
2.03 הגבלת מספר אנשים (תיקון: תשס"ח)
(א) המספר המרבי של בני אדם באתר לא יעלה על מקדם התפוסה המחושב לפי פרט 2.02 .
(ב) בבניין או בחלק ממנו המשורת במספר יציאות שבטור א' בטבלה שלהלן, יוגבל מספר בני האדם כמפורט בטור ב' לצדו:
טור א' טור ב'
מספר היציאות מספר בני האדם
(1) 1 60
(2) 2 750
ובלבד ששתי היציאות מובילות אל
החוץ בלא שימוש במדרגות; בכל
מקרה אחר יוגבל מספר בני האדם
במקום ל-500
(3) 3 1,000
(4) 4 ויותר לפי האמור בפרט 2.04
(ג) בשטח מגודר הנמצא מחוץ לבניין ומיועד לאירוח קהל (להלן - שטח חוץ מגודר), אשר מספר בני האדם שבו עשוי לעלות על ממוצע של אדם אחד לכל 10 מ"ר של שטח חופשי לתנועת אדם, ואשר מספר בני האדם שבו עולה על 60 , יש להבטיח שתי יציאות לפחות ל-1,000 בני האדם הראשונים ויציאה נוספת לכל 1,000 בני אדם נוספים או חלק מהם.
(ד) הגורם האחראי ינקוט אמצעים נאותים ויגביל את כמות האנשים באתר, בהתאם לאמור בפרט זה; קבעה הוועדה המקומית כי לא ניתן להעמיד מנגנוני פיקוח נאותים להגבלת כמות האנשים הנכנסים לאתר, יספק הגורם האחראי, בהוראת הוועדה המקומית, פתחי יציאה כנדרש בפרטי משנה (ב) ו-(ג), במידות הקבועות בפרט 2.05 .
(ה) רוחב היציאות, מידותיהן, מיקומן, ומרחקי המילוט יהיו לפי הוראות פרטים 2.04 עד 2.07 .
2.04 רוחב יציאות (תיקון: תשס"ח)
(א) רוחב יציאה מחלקי בניין הנעשית -
(1) במישור ובכבשים ששיפועם עד 1:10 - יחושב לפי 5 מ"מ לאדם;
(2) באמצעות מדרגות וכבשים ששיפועם עולה על 1:10 - יחושב לפי 8 מ"מ לאדם.
(ב) רוחב היציאות משטח חוץ מגודר יהיה כקבוע בפרט 2.05 (י).
(ג) היציאה מבניין או משטח חוץ מגודר תעמוד בהוראות פרטים 2.05 (א) עד (ג).
2.05 מידות מינימליות של דרכי יציאה (תיקון: תשס"ח)
(א) רוחבו של פתח פנוי למעבר, בדרך יציאה מחלק של בניין, בין רכיבי בניין התוחמים אותו, הנמדד אופקית במקום הצר ביותר שממפלס הרצפה ועד גובה 1.98 מטר, לא יפחת -
(1) מ-80 ס"מ נטו - אם הוא מיועד להכיל עד 50 אנשים;
(2) מ-90 ס"מ נטו אם הוא מיועד להכיל יותר מ-50 אנשים.
(ב) רוחב פרוזדור ומעבר בדרך יציאה מחלק של בניין לא יפחת מ-90 ס"מ אם הוא מיועד להכיל עד 50 אנשים, ומ-110 ס"מ אם הוא מיועד להכיל יותר מ-50 אנשים.
(ג) גובה דרך יציאה לא יפחת מ-205 ס"מ, למעט גובה משקוף של דלת שיכול שיהיה 198 ס"מ.
(ד) אם אין זה מעשי להכשיר פתחי יציאה חדשים בתנאים המינימליים הקבועים בפרטי משנה (א) עד (ג), או שלפי חוות דעת הגורם האחראי לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יותר השימוש בפתחי היציאה הקיימים, כפתחי יציאה, ובלבד שרוחבם בחלק הצר ביותר, אינו קטן מ-60 ס"מ; הותר השימוש בפתחי היציאה הקיימים בהתאם לתקנת משנה זו, רשאי המהנדס להגביל את מספר האנשים הרשאים לשהות בבניין בו זמנית, אף לפחות מ-50 אנשים.
(ה) כאשר רוחב מעברים ופרוזדורים או חלק מהפתחים באתר אינו בהתאם לאמור בפרטי משנה (א) ו (ב) ואין זה מעשי להכשיר דרכי יציאה חדשות או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יותר השימוש במעברים ובפרוזדורים קיימים שרוחבם 80 ס"מ לפחות, כדרכי יציאה.
(ו) כאשר גובה היציאות או חלק מהיציאות באתר אינו בהתאם להוראת פרט משנה (ג) ואין זה מעשי להכשיר את היציאות כנדרש, או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש בדרכי יציאה נמוכות יותר כדרך יציאה; במקרה זה, תקבע הוועדה המקומית את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין הנסמך על יציאה זו.
(ז) במקום לאסיפות שבו מושבים קבועים, רוחב המעברים הניצבים לשורה והמוליכים אל דרכי היציאה - כאשר המושבים הקיימים נותרים או משוחזרים, כחלק מהמצב המשומר - יכול שיהיה כלהלן:
(1) אם המעבר גובל בשורות מושבים מצד אחד בלבד ומשרת עד 5 שורות - 60 ס"מ;
(2) אם המעבר גובל בשורות מושבים מצד אחד בלבד ומשרת למעלה מ-5 שורות - 90 ס"מ;
(3) אם המעבר גובל בשורות מושבים משני צדיו 110 - ס"מ.
(ח) במקום לאסיפות שבו אין מושבים קבועים, כמות המושבים בין המעברים ורוחב המעברים בין שורות מושבים, יהיו כנדרש בתוספת השניה; ואולם במקרה שהמושבים הקיימים נותרים או משוחזרים כחלק מהמצב המשומר, רשאית הוועדה המקומית, לבקשת הגורם האחראי, ליתן היתר אף אם לא קוימו הוראות התוספת השניה.
(ט) תאטראות, אמפיתאטראות, היפודרומים ושטחי חוץ מגודרים נוספים המכילים יציעי מושבים והמיועדים לעריכת מופעים, יהיו בהתאם להוראות התוספת השניה המתייחסות ליציעי מושבים במגרשי ספורט; כאשר המושבים והמעברים הקיימים משומרים או משוחזרים, עליהם לעמוד בתנאים האלה:
(1) רוחב שורת מושבים, מדוד אופקית בין גב שורה לגב השורה שלפניה, לא יפחת מ-55 ס"מ לגבי מושבים בלא משענת גב, ומ-75 ס"מ לגבי מושבים עם משענת גב;
(2) רוחב מעבר אנכי המוליך אל יציאה לא יפחת מהאמור בפרט משנה (ז); ואולם, לבקשת הגורם האחראי, הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש במעברים אנכיים קיימים צרים מהקבוע בפרט המשנה האמור, ובתנאי שרוחבם לא יקטן מ-70 ס"מ וכמות המושבים שהם משרתים עונה על הוראות פרט 2.04 ;
(3) אורך שורת מושבים מדוד בין מעברים אנכיים לא יעלה על 45 מטרים; אם לשורה מעבר מצדה האחד בלבד, לא יעלה אורכה של שורת המושבים על 15 מטרים;
(4) לא יידרשו מעברים אנכיים בהתקיים כל התנאים האלה:
(א) המושבים בלא גב;
(ב) רוחב כל מדרך רגל בדרך המילוט (מושב, מעבר בין שורות וכדומה) הוא 30 ס"מ לפחות;
(ג) הפרש הגובה בין מפלסים סמוכים כלשהם בנתיב
היציאה אינו עולה על 30 ס"מ;
(ד) מספר שורות המושבים במקום אינו עולה על 16 שורות.
(י) רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים, המיועדים להכיל עד 200 אנשים, לא יפחת מ-80 ס"מ; רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים המיועדים להכיל קהל בכמות של למעלה מ 200 אנשים עד 1,000 אנשים, לא יפחת מ-110 ס"מ; רוחב יציאה משטחי חוץ מגודרים המיועדים להכיל יותר מ-1,000 איש, לא יפחת מ-220 ס"מ.
(יא) באתרים המיועדים לקהל מבקרים לא יהיו בליטות או הפרעות אחרות ברצפת המעברים ובקירות המעברים ועד לגובה של 2.25 מטרים לפחות; כאשר משיקולי שימור, אין זה מעשי לקיים את הוראות פרט משנה זה, רשאית הוועדה המקומית להתנות את מתן ההיתר בנקיטת אמצעי זהירות מתאימים והתקנת שלטי אזהרה.
2.06 מיקום יציאות (תיקון: תשס"ח)
(א) היציאות מהבניין ימוקמו רחוק ככל האפשר זו מזו ובאופן שיבטיח מילוט חלופי וימזער את הסיכון של הילכדות בני אדם כתוצאה מחסימת אחת היציאות בזמן חירום ובמצבי בהלה.
(ב) באולמות המיועדים להכיל למעלה מ-400 אנשים, יופנו פתחי היציאה מהמקום אל שני מסלולי יציאה נפרדים.
(ג) פרט זה לא יחול על אתרים שאינם בניינים (נקבות, מנהרות, מערות, מוליכי מים וכדומה).
2.07 מרחקי מילוט (תיקון: תשס"ח)
(א) המרחק בין היציאה מבניין שהוא מבנה היסטורי או מחלק ממנו, עד לדרך מוצא בטוח, לא יעלה על 60 מטרים, כאשר המילוט אפשרי לשתי דרכי יציאה שונות.
(ב) במבנה המוגן כולו במערכת מתזים אוטומטית לכיבוי אש, מרחק המילוט האמור בפרט משנה (א) לא יעלה על 75 מטרים.
(ג) כאשר היציאה אפשרית בכיוון אחד בלבד, מרחק המילוט האמור בפרט משנה (א) לא יעלה על 15 מטרים.
(ד) במבנים בעלי מטעני אש נמוכים ובאישור רשות הכבאות, יותרו מרחקי מילוט כאמור בפרט משנה (א) של 100 מטרים כאשר המילוט אפשרי לשתי דרכי יציאה שונות, ושל 25 מטרים כאשר היציאה בכיוון אחד בלבד.
(ה) הוראות פרט זה לא יחולו על שטחי חוץ פתוחים ועל אתרים שאינם בניינים (נקבות, מנהרות, מערות, מחילות, מוליכי מים וכיוצא באלה).
2.08 דלתות בדרכי יציאה (תיקון: תשס"ח)
(א) מידות מינימליות של דלתות בדרך יציאה יעמדו בתנאי פרט 2.05 .
(ב) דלתות בדרך יציאה ייפתחו פתיחה רגילה עם כיוון המילוט, למעט דלת קיימת בחלק מבניין או מאתר, המכיל לא יותר מ-50 אנשים, והמשמש למגורים או למשרדים שאינם בניין ציבורי כהגדרתו בחלק ח' בתוספת השניה.
(ג) דלתות בדרכי יציאה, בחלקי בניין המשמשים להתקהלות בני אדם והמיועדים להכיל 100 אנשים או יותר, יצוידו במנעולי בהלה אופקיים.
(ד) השימוש בדלתות נגררות, נפתחות אוטומטית לפקודת עין אלקטרו-אופטית בדרכי מילוט המשמשות למעלה מ-10 אנשים, יותר רק אם יותקן בהן אלמנט בטיחות המבטיח את פתיחתן הרגילה תחת לחץ בן 220 ניוטון, המופעל על מישור הדלת.
(ה) דלתות מסתובבות יותרו כדרכי מילוט רק אם יצוידו במנגנון בטיחות המבטיח קריסת כנפי הדלתות והבטחת המעבר החופשי דרכן.
2.09 פרוזדורים, מעברים וכבשים בדרכי יציאה (תיקון: תשס"ח)
(א) בלי לפגוע באמור בפרט 2.05, רוחבם החופשי של פרוזדורים, מעברים וכבשים לא יפחת מ-90 ס"מ וגובהם החופשי לא יפחת מ-205 ס"מ.
(ב) שיפוע כבשים בדרכי יציאה לא יעלה על 10%, ואולם רשאית הוועדה המקומית לתת היתר לכבש קיים ששיפועו עד 17%, בתנאי שיהיה עשוי חומרי ריצוף מונעי החלקה ושיותקן מעקה או מאחז יד משני צדיו.
2.10 מדרגות בדרכי יציאה (תיקון: תשס"ח)
(א) רוחב מדרגות וגובה מזקף ראש במהלך מדרגות יהיו בהתאם למידות הקבועות בפרט 2.09 .
(ב) מבנה המדרגות בדרך מילוט יענה על הנדרש בתוספת השניה, ואולם רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש במדרגות קיימות כחלק מאמצעי היציאה גם אם המדרגות אינן עומדות בהוראות התוספת השניה מבחינת השימוש בחומרים, אחידות המדרגות, כמות המדרגות במהלך, מבנה המדרגות וכיוצא באלה ובלבד שהוועדה המקומית תגביל את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין המשורת במדרגות אלה.
(ג) במבנה היסטורי, יותר השימוש בחדר מדרגות קיים כדרך יציאה, אף אם לא מתקיימות בו הוראות התוספת השניה.
(ד) על חדר מדרגות במבנה היסטורי, הנדרש לפי התוספת השניה לשמש כחדר מדרגות מוגן, יחולו הוראות פרט 5.05 , נוסף על הוראות פרט זה.
(ה) מדרגות לולייניות ומדרגות טרפזיות קיימות, המשמשות לצורך גישה או מילוט, יוכלו להמשיך לשמש למטרה זו, ובלבד שאינן דרך המילוט היחידה בחלק זה של הבניין או אם כמות בני האדם בחלק הבניין שאותו הן משרתות אינה עולה על 30 אנשים.
2.11 פתחים אחרים בדרכי יציאה (תיקון: תשס"ח)
בחלק בניין המיועד לכניסת קהל שאין זה מעשי להכשיר בו יציאות כנדרש בתקנות אלה או שלפי חוות דעת הגורם האחראי לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית להתיר פתחי יציאת חירום שסיפם התחתון מוגבה עד 75 ס"מ מפני הרצפה, ובתנאי שמידת רוחב נטו של פתח פנוי למעבר ושל גובה הפתח לא יקטנו מ-70 ס"מ; במקרה זה, תקבע הוועדה המקומית את כמות האנשים המותרת בחלק הבניין הנדון.
2.12 סולמות בדרכי יציאה (תיקון: תשס"ח)
בחלקי בניין קיימים, פתוחים לקהל, שהנגישות אליהם היא באמצעות סולם בלבד, רשאית הוועדה המקומית להתיר שימוש בסולם כדרך מילוט, ובלבד שיתקיימו התנאים האלה:
(1) כמות בני האדם בחלק הבניין הנדון תוגבל עד 10 אנשים;
(2) הסולם ייבנה מחומרים בלתי דליקים;
(3) רוחבו של הסולם יהיה 40 ס"מ לפחות;
(4) המרחק האנכי בין שלביו לא יעלה על 30 ס"מ;
(5) בסולם ששיפועו עולה על o75, חלקו של הסולם הגבוה מ-220 ס"מ מפני הרצפה ועד 105 ס"מ מעל השלב העליון של הסולם, יוגן בכלוב נגד נפילה שקוטרו לא יעלה על 73 ס"מ;
(6) סולם גבוה מ-4 מטרים יחולק לקטעים עם משטחי ביניים, כך שגובה כל מקטע לא יעלה על 4 מטרים;
(7) גובהו הכולל של הסולם לא יעלה על 8 מטרים.
2.13 הארה ושילוט דרכי יציאה (תיקון: תשס"ח)
(א) דרכי יציאה ישולטו בשלטי הכוונה, המבטיחים התמצאות אוכלוסיית המקום עד אל מחוץ לאתר; השלטים יהיו שלטי "יציאה" כנדרש בתוספת השניה או שלטים גרפיים מתאימים באישור הוועדה המקומית;
השלטים יותקנו כך שייראו בבירור בנתיבי היציאה ומעל פתחי היציאה; בבניין ובחלקי בניין המרחק מכל מקום בנתיב יציאה ועד לשלט סמוך לא יעלה על 30 מטרים; ואולם אין חובה להתקין שלטי הכוונה בהתקיים אחד מן התנאים האלה:
(1) מדובר ביציאה מחדר או מחלל כלשהו, אשר על פי הוראות הדין או התוספת השניה מחייבים יציאה אחת בלבד;
(2) מדובר בדלתות יציאה חיצוניות ראשיות, אשר הוועדה המקומית אישרה כי ניתן לזהותן בבירור כדלת יציאה.
(ב) שילוט הכוונה בבניין ובחלקי בניין יואר בתאורת התמצאות.
(ג) דרכי יציאה בבניין וחלקי בניין יוארו בתאורת התמצאות.
(ד) בחלקי בניין הפתוחים לקהל מבקרים, תאורת התמצאות תבטיח עוצמת הארה ממוצעת של 10 לוקס - מדוד על פני רצפת המעברים; גופי תאורת ההתמצאות יתאימו לנדרש בתקן ישראלי ת"י 20 חלק 2.22 - מנורות לתאורת חירום 7.
(ה) בחלקי בניין שבהם אין זה מעשי לעמוד בהוראות פרט זה, או שלפי חוות דעת הגורם האחראי, לא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, יוגבל ביקור הקהל לשעות היום בלבד - באישור הוועדה המקומית; ואולם במקרים מיוחדים, רשאית הוועדה המקומית, לפי בקשת הגורם האחראי הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, להורות על נקיטת אמצעים חלופיים שבכוחם להבטיח את התמצאות הקהל, כפי שפורטו בחוות דעת של בעל מקצוע, כגון שלטי אזהרה או הצבת מדריכי דרך נושאי פנסים.
חלק ג': הגנה מפני נפילה (תיקון: תשס"ח)
3.01 אמצעים למניעת נפילה (תיקון: תשס"ח)
בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה או נפילה, יינקטו אמצעי בטיחות כקבוע בחלק זה; נוסף על כך לפי הצורך, יותקנו שלטי התראה מתאימים ויוצבו בכניסה לאתר ובאזור שבו קיימת הסכנה; שלטי האזהרה יהיו שלטים פקטוגרפיים וילוו כתובות בשפות עברית, ערבית ואנגלית.
3.02 מניעת החלקה (תיקון: תשס"ח)
בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה, יינקטו אמצעים נאותים למניעת החלקה כגון חספוס פני השטח, דירוג מעברים תלולים, ניקיון שוטף מאגרגטים דקים וחומרים מחליקים אחרים; לעניין זה, "סכנת החלקה" -
סכנת החלקה, מעידה או נפילה, כתוצאה ממצבם של פני השטח, אם בשל היותם חלקים, או בשל תלילותם או כל סיבה דומה.
3.03 מאחזי יד ומעקים (תיקון: תשס"ח)
(א) ככלל, יותקנו מאחזי יד בכל מקום שבו קיימת סכנת החלקה; כן יותקנו מעקים בכל מקום שבו קיימת סכנת נפילה של 2 מטרים או יותר; בחלקי בניין נגישים לקהל יותקנו מעקים בכל מקום שבו ההפרש בין מפלסים סמוכים עולה על 75 ס"מ.
(ב) במקומות שבהם אין זה מעשי להתקין מעקה או מסעד יד או שלא ניתן לעשות כן משיקולי שימור, רשאית הוועדה המקומית, לפי בקשת הגורם האחראי, הנתמכת בחוות דעת של בעל מקצוע, לאשר נקיטת אמצעים חלופיים להתראה ולשמירה על הבטיחות.
3.04 מבנה המעקה (תיקון: תשס"ח)
(א) במעקים חדשים שהתקנתם נדרשת כאמור בפרט 3.03 , יתקיימו דרישות התקנים הישראליים ת"י 1142 מעקים ומסעדים 8 (להלן - ת"י 1142 ) ות"י 2142 בטיחות בשטחים פתוחים - פתרונות להפרשי גבהים: פתרונות באזורים מבונים 9 - לפי העניין; ואולם לפי בקשת הגורם האחראי, רשאית הוועדה המקומית לאשר התקנת מעקים משוחזרים או מעקים המהווים המשך ישיר למעקים הקיימים, גם אם אינם עונים על דרישות התקנים האמורים.
(ב) לא תידרש התאמתם של מעקים קיימים, שהותקנו על פי תקנות, תקנים או כללי מקצוע מקובלים, לתקן ישראלי ת"י 1142 העדכני; על הגורם האחראי לבחון את התאמת המעקים בכל מקרה של שינויים בתנאי המקום, שינוי שימוש במקום, פתיחת מבנים ואתרים לביקורי קהל, גידול בכמות מבקרים ובתדירות הביקורים וכיוצא באלה.
3.05 ספי חלונות (תיקון: תשס"ח)
לבקשת הגורם האחראי, רשאית הוועדה המקומית להתיר סף חלון קיים בגובה 75 ס"מ או יותר.
חלק ד': יציבות אתרים (תיקון: תשס"ח)
4.01 הגדרות (תיקון: תשס"ח)
בחלק זה -
"דוח ביסוס" - דוח שהכין מהנדס הביסוס, בהתאם להוראות פרט 4.06(6)(ב);
"דוח סיכום" - דוח שהכין מהנדס התכנון, המוגש לוועדה המקומית עם
סיום העבודות, בהתאם להוראות פרט 4.09 (ב).
"דוח פיקוח" - דוח לפי פרט 4.09(א) שבו מאשר מהנדס התכנון כי עבודות החיזוקים בוצעו בפיקוחו;
"מהנדס ביסוס" - מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית, שהעסקתו אושרה בידי מהנדס התכנון;
"מהנדס ביצוע" - מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית בעל ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות, כאחראי לביצוע השלד בעבור שיקום מבנים עתיקים או אתרים ארכאולוגיים;
"מהנדס תכנון" - מהנדס רשוי במדור הנדסה אזרחית בעל ניסיון מוכח של 5 שנים לפחות בתכנון שלד ובשיקום מבנים עתיקים או אתרים ארכיאולוגיים;
4.02 קביעת מהנדס תכנון (תיקון: תשס"ח)
לכל מבנה עתיק ואתר ארכיאולוגי ימונה מהנדס תכנון, שיהיה אחראי על תכנון השלד באתר, לצורך הגשת הבקשה להיתר לפי תוספת זו.
4.03 הגדרת תנאי מחייב לכניסת מבקרים למבנה או לאתר (תיקון: תשס"ח)
4.03 כניסת מבקרים למבנה עתיק או לאתר ארכיאולוגי, תותר רק לאחר אישורה של הוועדה המקומית כי נעשו הבדיקות הנדרשות לקביעת היציבות של הבניין על חלקיו, נעשו כל הפעולות והחיזוקים הנדרשים, כפי שהורה מהנדס התכנון, והבניין הותאם לייעודו.
4.04 תקנים ישראליים מחייבים בנושא עומס (תיקון: תשס"ח)
יציבות הבניין תיבדק בידי מהנדס תכנון לעומסים כמתחייב בתקנים ישראליים, ת"י 412 עומסים במבנים: עומסים אופיינים 10 , ת"י 413 תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה 11 ות"י 414 עומסים אופיינים בבניינים:
עומס רוח 12 ; חריגה מתקנים אלה תותר בכפוף להתייחסות ובדיקה לפי מידע הקיים בארץ ובעולם, תוך יצירת מצב של פעולה משותפת ככל האפשר של כל האלמנטים במבנה, המשתתפים בייצוב המבנה.
4.05 הגדרת שיטות לביצוע חיזוקים במבנה או באתר (תיקון: תשס"ח)
כל תיקון, שינוי, חיזוק או פעולה אחרת שמהנדס התכנון הורה כי יש לבצעה, לרבות בחירת החומרים שמשמשים לביצוע פעולות אלה, יבוצע בשיטות העונות לנוהלי הגורם האחראי המפורסמים על פי חוק, ובהתאם להוראות כל דין וזאת תוך הקפדה על פגיעה מינימלית במבנה או באתר, והבטחת המשכיות ורציפות של אלמנטים והחומר המרכיב את שלד הבניין.
4.06 תנאים לתחילת שימוש באתר (תיקון: תשס"ח)
כתנאי לקבלת היתר לשימוש באתר ולכניסת מבקרים אליו, על מהנדס התכנון לבצע סקר הנדסי פיזי כמפורט להלן:
(1) הגדרת המבנה הקיים של השלד על ידי עריכת תכנית המבוססת על מדידה מדויקת של הבניין או האתר בקנה מידה של לפחות 1:100, כולל הסביבה הקרובה;
(2) הכנת חתכים שבהם תובהר הגאומטריה של הבניינים, הקירות, התקרות וחלקים אחרים, תוך שימת דגש על קירות המשמשים כקירות תומכים ובחינת מערכת העומסים המשותפת של התומך והנתמכים;
(3) הגדרת כל חלקי הבניין או האתר, כדלקמן:
(א) קירות - סוג אבן (לדוגמה אבן כורכרית) וסוג בניה (לדוגמה בניה בשורות פוגות אופקיות);
(ב) תקרות (גאומטריה - לדוגמה כיפות);
(ג) חומרי בניה של הבניין (לדוגמה, לבנים עם חומרי מליטה);
(4) ניתוח יציבות הבניין על סמך התכנית שנבנתה, כאמור בפסקה ( 1) והגדרת חלקי הבניין או האתר, כאמור בפסקאות ( 1) עד ( 3) וזיהוי בעיות יציבות;
(5) הגדרת המצב הפיזי של הבניין או האתר לפני החיזוק והשיקום, לרבות סימון על גבי התכנית ועל גבי חזיתות וחתכים, של סדקים קיימים, מקומות שנתגלו בהם שקיעות, חלקים רופפים, חלקי בניין שהתמוטטו בעבר ושוקמו וכל דבר בעל עניין הקשור ליציבות הבניין;
(6) עריכת תהליך של הגדרת ביסוס קיים, וקביעת ביסוס דרוש בידי מהנדס ביסוס כמפורט להלן:
(א) חפירות קידוחי ניסיון, חקירות על תכונות הקרקע, הכל כנדרש בתקן ישראלי ת"י 940 ביסוס בניינים 13 למבנים חדשים, ולפי הגדרתו של מהנדס הביסוס, אשר יפקח על חפירות הניסיון, קידוחי הניסיון וחקירות הקרקע ויהיה אחראי על בדיקת התוצאות וניתוחן.
(ב) סיכום עבודת מהנדס הביסוס בדוח ביסוס, אשר יורכב משלושה חלקים כמפורט להלן:
(1) ממצאים - שבו יפורטו ממצאי הבדיקות:
(א) בדיקות הקרקע שבוצעו;
(ב) תיאור הבניין;
(ג) חתכי הקרקע שנמצאו בחפירות ובקידוחים;
(ד) הימצאותם של מים בבניין או באתר;
(ה) כל ממצא נוסף המהווה גורם משפיע על ביסוס הבניין או האתר;
(2) הערכות - שבו יפורטו הערכותיו של מהנדס הביסוס לאור ממצאי הבדיקה:
(א) הערכה לגבי הביסוס הקיים;
(ב) הערכה לגבי יציבות הבניין או האתר;
(ג) הערכה לגבי מקדמי הביטחון הקיימים;
(3) הנחיות ודרישות - בהתאם להערכת מהנדס הביסוס:
(א) דרישות לחיזוק הביסוס;
(ב) דרישות לחיזוק הקרקע;
(ג) תסבולת קרקע קיימת;
(ד) כל דרישה שמהנדס הביסוס מניח שנדרשת ליציבות הבניין או האתר;
(7) דוח הביסוס יועבר למהנדס התכנון וישמש כמידע להחלטתו של מהנדס התכנון בנוגע לתכנון השלד ולקביעת הפעולות הנדרשות.
4.07 בדיקת חוזק פלדה בשלד (תיקון: תשס"ח)
(א) בניינים שבהם משמשים חלקי פלדה כחומר קונסטרוקטיבי ראשי (פרופיל פלדה, ברזל לזיון בטונים וכדומה), יבוצעו בדיקות לסיווג הפלדה ומצבה (רמת הקורוזיה) ובדיקת הבליה של חלקי הבטון; בדיקות אלה יבוצעו במעבדה מאושרת לבדיקות הרכב פלדה; על בסיס תוצאות הבדיקות יערוך מהנדס התכנון חישובים מתאימים ויבדוק את מקדמי הביטחון הקיימים, דפורמציות ואורך קיים של הפלדה.
(ב) בכל מקרה של חריגה מן התקנים הקבועים לגבי מבנים חדשים או במקרה שרמת הקורוזיה של הפלדה אינה עונה על דרישות הקיום של המבנה ל-50 שנים נוספות לפחות, יגדיר מהנדס התכנון את התיקונים הנדרשים בקונסטרוקציה ובחלקי הפלדה.
4.08 הנחיות לחיזוק השלד (תיקון: תשס"ח)
מהנדס התכנון יכין תכנית קונסטרוקציה ובה יפורטו הפעולות והעבודות לשיקום האתר, ייצוב יסודות, חיזוק קירות, חיזוק חלקים רופפים וכיוצא בזה; עבודות אלה יתואמו ויאושרו בידי הוועדה המקומית, בהתאם להוראות הדין.
4.09 אחריות מהנדס הביצוע במהלך עבודות החיזוק ובסיומן (תיקון: תשס"ח)
(א) במהלך ביצוע עבודות החיזוק יפקח מהנדס הביצוע על ביצוע החיזוקים, יבצע מעקב שוטף אחר העבודות ויהיה אחראי להכנת דוחות פיקוח; מהנדס הביצוע יפעל תוך שיתוף פעולה עם מהנדס התכנון.
(ב) עם סיום כל עבודות החיזוק יערוך מהנדס הביצוע דוח סיכום המפרט את הפעולות שבוצעו, ומאשר כי כולן בוצעו לפי תכנונו של מהנדס התכנון; כמו כן יאשר מהנדס הביצוע בכתב כי הבניין יציב, תקין וראוי לשימוש מבחינת יציבות כל חלק מהבניין או האתר ומבחינת היציבות הכוללת של הבניין או האתר, וכי לפי בדיקות שנערכו בבניין או באתר בפיקוחו, המקום ערוך לקליטת קהל באופן סדיר.
4.10 מסמכים מחייבים לקבלת היתר (תיקון: תשס"ח)
לבקשה להיתר לאכלוס בניין או אתר ציבורי, לאחר ביצוע עבודות לפי חלק זה, המוגשת לוועדה המקומית, יצורפו המסמכים המפורטים להלן:
(1) תכנית מדידה של האתר, כולל חתכים וחזיתות; על גבי התכנית יצוין המידע המגדיר את המצב הפיזי של הבניין או האתר;
(2) דוח ביסוס;
(3) דוחות בדיקת סיווג פלדה ומצבה (רמת הקורוזיה) ודוחות בדיקת הבליה של חלקי הבטון - לגבי בניינים כמפורט בפרט 4.07 ;
(4) תכניות קונסטרוקציה שהוכנו לצורך חיזוק המבנה, קירות או חלקים אחרים;
(5) דוחות פיקוח;
(6) תכנית תחזוקתית;
(7) דוח סיכום.
חלק ה': הגנה מפני אש (תיקון: תשס"ח)
5.01 שימוש בחומרי בניה (בניה חדשה) (תיקון: תשס"ח)
(א) חומרי בניה שבהם ייעשה שימוש בבניה חדשה יעמדו בתקן ישראלי ת"י 921 השימוש בחומרי בניה לפי תגובותיהם בשריפה 13 (להלן - ת"י 921 ).
(ב) בבניין או בחלקו בו קיימים חומרי בניה וגמר דליקים, אשר לא מתקיימת בהם דרישת תקן ישראלי, ת"י 921, תקבע הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, את הצורך והאמצעים שיש לנקוט להפחתת סיכון האש, תוך שקילת הגנה על האתר במקרה אש בלא פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.
5.02 הגנה על שלד הבניין (תיקון: תשס"ח)
הגנה מפני אש של חלקי שלד בבניין חדש תיעשה בהתאם לתוספת השניה; בחלקים הקיימים של שלד הבניין תקבע הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, את הצורך והאמצעים להגנתם מפני אש תוך שקילת הגנה על האתר במקרה של אש, בלא פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.
5.03 הגנה מפני התפשטות אש בבניין (תיקון: תשס"ח)
הצורך בהגנה על האתר מפני התפשטות אש, ואופן השגת ההגנה, לרבות הפרדת קומות כאגפי אש נפרדים, חלוקה בתוך קומות לאגפי אש, הגנה על מעברים אנכיים במבנה וכדומה, ייקבעו בידי הוועדה המקומית, לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, תוך שקילת הגנה על האתר במקרה אש ואי-פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.
5.04 חדר מדרגות מוגן (תיקון: תשס"ח)
על חדר מדרגות קיים בבניין היסטורי, שנדרש, בשל גובה הבניין או סוגו, ובהתאם לתוספת השניה, לשמש חדר מדרגות מוגן כמשמעותו בפרט 7.00.01 בתוספת השניה, יחולו ההוראות האלה:
(1) חלל חדר המדרגות יכול שיהיה משותף עם חללי עזר קיימים סמוכים כגון מבואה קומתית, פירי מעלית, שירותים וכיוצא באלה, בתנאי שאין בהם סיכוני אש מיוחדים (להלן - חלל מוגן אש); לעניין זה, לוחות חשמל לא ייחשבו כבעלי סיכון אש מיוחד;
(2) חלל מוגן אש יופרד משאר שטחי הקומה הגובלים בו, בקירות עמידי אש -
(א) למשך שעה אחת לפחות - בבניינים נמוכים ובחללים הקושרים עד 4 קומות;
(ב) למשך שעתיים לפחות - בבניינים גבוהים ובחללים הקושרים למעלה מ-4 קומות;
(3) פתחים בקירות פנים יוגנו בדלתות אש, מדפי אש או שייאטמו כנדרש למניעת מעבר אש אל החלל המוגן;
(4) בראש החלל מוגן האש יותקנו פתחי שחרור עשן בגודל 8% משטח החלל, או שתותקן בו מערכת בקרת עשן חלופית, שתאשר רשות הכבאות;
(5) בחלל המוגן לא ייעשה שימוש בחומרים דליקים ובסיכוני אש, ואולם חומרי גמר דליקים שאין להחליפם בשל שיקולי שימור יטופלו בחומרים מעכבי התפשטות אש, כקבוע בפרט 5.01 ;
(6) מעקים קיימים יענו על דרישות פרט 3.04; יותר שימור ושחזור אלמנטי עץ במעקה תוך טיפול בהם בחומרים מעכבי התפשטות אש - הכל כפי שתורה הוועדה המקומית לאחר התייעצות עם רשות הכבאות, תוך שקילת ההגנה על האתר במקרה אש וא-פגיעה בערך ההיסטורי של האתר.
5.05 אמצעי גילוי וכיבוי ופינוי מאמצעים דליקים (תיקון: תשס"ח)
(א) באתר יותקנו אמצעים לגילוי וכיבוי אש בכפוף לקביעת רשות הכבאות ובאישור הוועדה המקומית.
(ב) באתרים פתוחים יש לשמור על ניקיון האתר ופינויו מחומרים דליקים כגון פסולת, גזם וכיוצא באלה.
5.06 שימושים מיוחדים (תיקון: תשס"ח)
(א) חלקי האתר המהווים, מעצם טבעם, סיכון מיוחד לרבות מחסנים, מטבחים, חדרי מכונות, חדרי חשמל, וחדרים שבהם מאוחסנים או נעשה שימוש בחומרים מסוכנים, יופרדו הפרדת אש משטחי בניין סמוכים ויתוחמו באופן שלא תותר אליהם כניסת מבקרים; סידורי הבטיחות בהם ייקבעו בידי הגורם האחראי באישור רשות הכבאות.
(ב) לא יינתן היתר למקום אסיפות באתר הנמצא במרחק של פחות מ-30 מטרים ממקום המשמש לאחסנה או לייצור של חומרים רעילים, מתלקחים, רדיואקטיביים מסוכנים וכדומה, אלא אם כן התקבל על כך אישור מנציג השר להגנת הסביבה בוועדה המחוזית לתכנון ולבניה שבמרחבה מצוי האתר.
חלק ו': מערכות חשמל (תיקון: תשס"ח)
6.01 הגדרות (תיקון: תשס"ח)
בחלק זה -
"חוק החשמל" - חוק החשמל, התשי"ד-1954;
"מיתקן חשמל" - כל מיתקן המוזן בחשמל, בין אם ממקור קבוע, כגון חברת החשמל לישראל בע"מ, ובין אם ממקור ארעי או נייד, כגון גנרטור;
"מהנדס חשמל" - מי שהוא בעל רישיון חשמלאי בודק מסוג 3 בהתאם לתקנות החשמל (רישיונות), התשמ"ה-1985 .
6.02 הגדרת תנאים מחייבים לכניסת מבקרים לאתר (תיקון: תשס"ח)
(א) על כל מיתקן חשמל יחולו הוראות הבטיחות שבתקנות שהותקנו לפי חוק החשמל (להלן - תקנות החשמל).
(ב) מהנדס חשמל יגדיר, לגבי כל מיתקן חשמל, מהן הבדיקות הנדרשות לצורך קבלת אישור לפתיחת האתר לכניסת קהל, לפי חוק החשמל ולפי תקן אירופי SAFETY IN LOW VOLTAGE DISTRIBUTION-EN 61557 ELECTRICAL - חלקים 1 עד 8 משנת 1997 או תקן ישראל המקביל לו, כפי שיהיה שיהיה בתוקף ביום הבדיקה.
(ג) כל תיקון, הוספה או שיפוץ של מערכות החשמל והתאורה יבוצע בהתאם לתקנות החשמל כפי שיהיו בתוקף ביום התכנון, ובהתאם לדרישות הרשויות המוסמכות לגבי אתר פתוח לקהל.
(ד) התכנון והביצוע יאושרו בידי מהנדס חשמל, בלא קשר לגודל החיבור באמפרים.
חלק ז': מערכות אוורור ומיזוג אוויר (תיקון: תשס"ח)
7.01 איוורור (תיקון: תשס"ח)
(א) בבניין או בחלקו המיועד לקהל, יש להבטיח פתחים בשיעור של 1:20 משטח האולם שבו שוהה הקהל.
(ב) בבניין שבו לא ניתן להבטיח כמות פתחים כקבוע בפרט משנה (א), תותקן מערכת אלקטרו מכנית אשר תבטיח 7 ליטרים לדקה לאדם של אוויר צח, לחלק האתר הנדון; הוראה זו לא תחול באתרים שאינם בניין.
(ג) החליטה הוועדה המקומית לפטור את הגורם האחראי מקיום הוראות פרט זה, בהתאם לסמכותה הקבועה בתקנה 17א, ישולט האתר בשלט אזהרה מתאים המתריע על איוורורו הלקוי, כמות הקהל באתרים מסוג זה תוגבל לפי הוראת הוועדה המקומית.
7.02 מיזוג אוויר (תיקון: תשס"ח)
מערכות מיזוג אוויר המותקנות באתר יעמדו בתנאי תקן ישראלי,
ת"י 1001 חלק - 1 בטיחות אש בבניינים: מערכות מיזוג אוויר ואוורור 16
חלק ח': מיתקני תברואה (תיקון: תשס"ח)
8.01 התקנת מיתקני תברואה (תיקון: תשס"ח)
מיתקני תברואה יותקנו בהתאם להוראות התוספת השניה וההל"ת.
8.02 מספר מיתקני התברואה (תיקון: תשס"ח)
במקומות המיועדים לביקורי קהל יש להעמיד לרשות הקהל קבועות, ברזי רחצה ומיתקני שתיה בכמות ובמיקום הקבועים בהל"ת או בכמות או במיקום אחרים כפי שתורה הוועדה המקומית לאחר שקיבלה חוות דעת ממהנדס למיתקני תברואה.
חלק ט': סידורים מיוחדים לנכים (תיקון: תשס"ח)
9.01 התקנת סידורים מיוחדים לנכים (תיקון: תשס"ח)
אתר שהוא בניין ציבורי כהגדרתו בפרט 8.01 בתוספת השניה וכן אתר הפתוח לביקור הציבור, יחויב בהתקנת סידורים מיוחדים לנכים, בהתאם להוראות התוספת השניה.
9.02 פטור מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים (תיקון: תשס"ח)
הוועדה המקומית תהא רשאית, לבקשת הגורם האחראי, לפטור אתר מסוים מהתנאים המפורטים בתוספת השניה, לעניין סידורים מיוחדים לנכים, כולם או מקצתם ובלבד שיותנה ההיתר כאמור, בקיום התנאים האלה:
(1) במסגרת שיקול דעתה, תפעל הוועדה המקומית מתוך מגמה לאפשר נגישות נוחה לנכים במידה המרבית האפשרית, תוך שמירת הערך ההיסטורי של האתר;
(2) לא תיעתר הוועדה המקומית לבקשת הגורם האחראי לפטור אתר שלם מקיום הוראות התוספת השניה, אם ניתן לאפשר גישה לנכים בחלקים מסוימים ממנו; נקבע בחוות הדעת כי ניתן לספק נגישות לנכים בחלק מסוים של האתר, תחייב הוועדה המקומית התקנת הסידורים הנדרשים לאותו חלק של האתר, אלא אם כן לדעת הוועדה המקומית החלק האמור מזערי ביחס לאתר כולו או אם לדעת הוועדה המקומית לא ניתן לאפשר כלל כניסה לאדם נכה או שיש בכך לסכן נכים בכניסתם לאתר;
(3) להבטחת נגישות הנכים באתר ובמטרה להבטיח את עצמאותם המרבית, רשאית הוועדה המקומית לדרוש ורשאי הגורם האחראי להציע, התקנת אמצעים טכניים חלופיים, תחת אמצעים המחויבים על פי הוראות התוספת השניה;
(4) באתר או בחלק ממנו, אשר לפי החלטת הוועדה המקומית לא חלות לגביו הוראות התוספת השניה, יציב הגורם האחראי, במקום בולט לעין בכניסה לאתר ובכניסה לכל חלק ממנו אשר אין בו נגישות לנכים, שלטי אזהרה והסבר המתריעים על המגבלות, הקשיים והסכנות הצפויים לנכים במקום.
9.03 אמצעי מילוט (תיקון: תשס"ח)
(א) באתר בעל נגישות לנכים, שקיימת בו חובה ליצור אמצעי מילוט לקהל, יובטחו אמצעי מילוט מתאימים לנכים; הוועדה המקומית רשאית לאשר פתרונות וחלופות שונים שיציע בעניין זה הגורם האחראי, לרבות יצירת שטחי מפלט, שבהם יוכלו נכים לשהות בבטחה עד לחילוצם במידת הצורך.
(ב) בפרט זה, "שטח מפלט" - אזור מוגן המבטיח את הגנתם של השוהים בו מפני סיכונים אפשריים, כגון אש, הצפה והתמוטטות, הממוקם בצמוד לנתיב חילוץ (חדרי מדרגות, פירי מעליות וכדומה), או באזור המאפשר חילוץ נכה בידי צוותי הצלה; ואולם לא ימוקם שטח מפלט באופן המהווה הפרעה לדרכי היציאה של הקהל; כמו כן, יותקנו בשטח מפלט אמצעי תקשורת והדרכה מתאימים, והוא ישולט באמצעות שלט מכוון ומזהה.
חלק י': דרכי גישה, הכוונה וחניות (תיקון: תשס"ח)
10.01 דרכי גישה (תיקון: תשס"ח)
באתר יובטחו דרכי גישה לרכב חירום, בהתאם לדרישות של רשות הכבאות.
10.02 מקומות חניה (תיקון: תשס"ח)
הגורם האחראי יתקין באתר מקומות חניה בהתאם לדרישת הוועדה המקומית, וזאת על אף האמור בתקנות התכנון והבניה (התקנת מקומות חניה), התשמ"ג-1983 .
10.03 תכנון והכוונת תנועה באתר (תיקון: תשס"ח)
(א) האתר יסומן בשלט המגדיר אזורים לפי רמות הקושי והסיכון הכרוך בטיול או בשהייה בהם, כדלקמן:
(1) נתיבים אפשריים לנגישות אנשים המתניידים בכיסא גלגלים;
(2) נתיבים לקהל הרחב (הבטחת בטיחות הציבור);
(3) נתיבים למיטיבי לכת;
(4) נתיבים מסוכנים;
(5) אזורים אסורים לגישה;
(6) אזורים חסומים או מגודרים למניעת גישה.
(ב) שבילי האתר יסומנו באופן שיכוון את המבקרים לאורך מסלול ההתקדמות; לפני כל מקום באתר שבו קיימת עליה ברמת הקושי או הסיכון, יוצב שלט ברור המתריע על כך.
(ג) במידת הצורך, יוצב שלט אזהרה המתריע על הסכנה ועל אופייה כגון: "סכנה! נפילה!", "סכנה! מדרון תלול!".
(ד) באתר יוצב שלט הכוונה כללי להתמצאות באתר לרבות מפות האתר, הכוונה לאזורים השונים באתר לרבות לשירותים, למודיעין ולמוקדי חירום.
(ה) שילוט, הכוונה, והארה של דרכי יציאה ייקבעו בהתאם להוראות פרט 2.13 .
(ו) אמצעי ההכוונה שבהם ייעשה שימוש יהיו אחידים, במידת האפשר, וכפי שמקובל באתרים השונים.
(ז) בכניסה לאתר יוצב שלט בולט לעין עם סימון והכוונה ובו התרעה למבקרים שלא לסטות מן השבילים המסומנים.
חלק י"א: תנאים לביקורי לילה באתר (תיקון: תשס"ח)
11.01 הגדרות (תיקון: תשס"ח)
בחלק זה, "ביקורי לילה" - שהות קהל באתר מהשעה 16:00 עד השעה 06:00 .
11.02 תנאים לביקורי לילה (תיקון: תשס"ח)
באתרים המיועדים לביקורי קהל, יותנה מתן ההיתר בקיום ההוראות האלה:
(1) הארה של חלקי האתר הפתוחים לביקורי לילה;
(2) הארה לאורך שבילי ההליכה ובאזורי התכנסות קהל;
(3) הארה של דרכי יציאה, נתיבי מילוט ושילוט הכוונה באמצעות גופי תאורת התמצאות, עם גיבוי מערכת החשמל בגנרטור חירום;
(4) חלקי אתר שאינם מיועדים לביקורי לילה ואשר קיים בהם סיכון (נפילה, החלקה, טביעה וכדומה) ייחסמו למעבר קהל ויוצבו בהם שלטי אזהרה;
(5) בכניסה לאתר יוצב שלט המתריע מפני סטיה משבילים מוארים.
11.3 פטור מתנאים לביקורי לילה (תיקון: תשס"ח)
(א) הוועדה המקומית תהא רשאית, לבקשת הגורם האחראי, להתיר סטיה מהוראות פרט 11.02 ובלבד שהוכח לה כי הגורם האחראי ינקוט פתרונות חלופיים, דוגמת שימוש באמצעי תאורה ניידים בליווי מדריכים מוסמכים הבקיאים בנוהלי חירום ובדרכי היציאה מן האתר, והוועדה המקומית אישרה פתרונות חלופיים אלו.
(ב) הוכיח הגורם האחראי, לוועדה המקומית, כי לא עתידים להתקיים ביקורי לילה באתר, רשאית היא לפטור אותו מהוראות פרט משנה (א), כולן או חלקן.
חלק י"ב: תכנית בטיחות (תיקון: תשס"ח)
12.01 תכנית בטיחות (תיקון: תשס"ח)
(א) על הגורם האחראי המחזיק באתר המיועד לביקורי קהל של מעל 100,000 אנשים בשנה או שעשויים לשהות בו 3,000 אנשים ומעלה בו זמנית, להכין תכנית בטיחות כתנאי לקבלת היתר שימוש.
(ב) תכנית הבטיחות תכלול את הנושאים האלה:
(1) נוהלי הבטיחות במקום ונושאי התפקידים בתחומים אלה, לרבות חילוץ נכים;
(2) המבנה הארגוני של מערך הבטיחות במקום, לרבות מינוי ממונה בטיחות, ממונה על כיבוי אש וכדומה;
(3) נוהלי חירום למצבי סיכון מיוחדים ולמקרי תאונות;
(4) עריכת סקר סיכונים, קביעת נוהל לאיתור מפגעי בטיחות והדרכים לסילוק או למניעת מפגעים כאמור;
(5) רשימת הציוד וחומרים המחייבים בדיקות תקופתיות ומועדי הבדיקה שלהם, לרבות אבזרי הרמה, מכוניות הרמה, מכלי לחץ, ציוד כיבוי אש, ציוד גילוי אש;
(6) האמצעים והנהלים להדרכת הקהל והשמירה על בטיחותו, בצירוף תיק חירום הכולל את תכניות האתר, מבני האתר, ציון נקודות הכניסה והיציאה, דרכי הגישה (רכב חירום ורגלי), ציוד כיבוי, סיכונים מיוחדים וכדומה.
_________________________________
1 ק"ת תש"ל, 1841; תשל"א, 102, 526, 609, 838, 1039, 1498; תשל"ב, 127, 1160, 1177; תשל"ג, 155; תשל"ד, 1268; תשל"ז, 53, 534, 415, 1110, 1371; תשל"ח, 970, 1666, 2002, 2091, 2122; תשל"ט, 745, 1038, 1848; תש"ם, 3, 691, 1354, 1644, 2306; תשמ"א, 877; תשמ"ב, 788, 929, 1288; תשמ"ג, 40, 103, 834, 916, 963, 1736; תשמ"ד, 64, 978, 1324, 1402, 1486; תשמ"ה, 490, 1891; תשמ"ו 267, 950, 448; תשמ"ז, 1275; תשמ"ט, 914, 1193, 1272, 1290, 1391; תש"ן, 24, 36, 200; תשנ"א, 139, 408, 877; תשנ"ב, 788, 996; תשנ"ג, 336; תשנ"ד, 497; תשנ"ה, 1675; תשנ"ו, 12, 34, 168, 169, 1499; תשנ"ז, 216; תשנ"ח, 6, 208, 600, 1080; תשנ"ט, 127, 204, 380, 966, 1036, 1083; תש"ס, 330; תשס"א, 525; תשס"ב, 430, 829, 833, 834, 838; תשס"ג, 365, 800, 951; תשס"ד, 293, 300; תשס"ה, 30, 582, 584; תשס"ו, 577, 771, 981, 1120, 1127; תשס"ז, 132, 626, 1043 תשס"ח, 440, 582, 1204, 1292, 1426; תשס"ט, 12, 74, 131, 390, 595, 598, 646, 886, 926; תש"ע, 266, 900.
2 (1) בתקנות 2, 3 ו-4 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), תשמ"א-1981 (ק"ת תשמ"א, 882) במסגרת תקנה 19א לתקנות התכנון והבניה בקשה להיתר תנאיו ואגרות), תש"ל-1970 (להלן - התקנות) וסימן ג' לתוספת השלישית לתקנות וסעיפים 1.11.0 1.16.01 1.19.0 ולוחות 1 ו-2 לחלק ג' לתוספת שלישית לתקנות:
(א) על אף האמור בתקנות אלה, ימשיכו לחול ב"מרחב תכנון מקומי של מחוז" כאמור בסעיף 12 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ההוראות שעמדו בתוקף ערב פרסומן של תקנות אלה לענין תשלום אגרות להיתרים ושיעורן.
(ב) מי ששילם פקדון כאמור בפסקה 1.16.0 לסימן ג' עד לתחילתן של תקנות אלה, ישלם בעד ההיתר את האגרה שהיתה ערב תחילתן של תקנות אלה.
(ג) תחילתן של תקנות אלה ביום י"א בניסן תשמ"א (15 באפריל 1981).
(2) בהודעה שפורסמה בק"ת תשמ"ד, 1090, נקבע:
(א) החל ביום יח' בניסן התשמ"ג (1 באפריל 1983) יהא המקדם - שהכפלתו בשיעורי האגרות הבסיסיים תתן את שיעורי האגרות עקב עליית המדד - 4.7.
(ב) בהודעה זו, "שיעורי האגרות הבסיסיים" - שיעורי האגרות שבתוספת השלישית לתקנות, ובסעיפים 1.11.0(א), 1.15.0 ו-1.19.0 לסימן ג' ובלוח 1 ולוח 2 לסימן ד'.
(3) תקנה 3 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 3), התשמ"ד-1984 (ק"ת תשמ"ד, 1402) קובעת כי התאמת סכומי אגרות הבניה ב-1 במאי 1984 תהיה לפי העליה במדד מן המדד שפורסם בחודש פברואר 1984.
3 פורסמה הודעה י"פ תשנ"ט, 3304, בדבר רשות בריאות במחוז הדרום של משרד הבריאות לענין תקנה 22 לתקנות. למעט לענין התייעצות לצורך מתן היתרי בניה לבתי חולים, בתי אבות, בתי מלון, שדות תעופה, תחנות דלק, מפעלים כימיים, בתי יציקה, מפעלים לציפוי מתכות, מפעלי קוסמטיקה ופרמצבטיקה, מפעלים לייצור מזון, בתי מטבחיים ומשחטות, תחנות מעבר לפסולת ואתרים לסילוק ולטיפול בפסולת, מיתקנים להפקה ולטיפול במי שתיה, מאגרי מי שתיה, בריכות מי שתיה, מערכות לאיסוף ולטיפול בשפכים ולסילוק קולחין ובתי עלמין.
4 מובא סעיף 3.42 (2) לתוספת השניה כ- 3.42 (3) כפי הנראה מתוך טעות.
5 בהודעה שפורסמה בי"פ תש"ל, 2579 נקבעו במסגרת סעיף 5.01 לתוספת השניה, המעבדות המאושרות הבאות:
(1) מכון התקנים הישראלי;
(2) הטכניון - התחנה לחקר הבניה;
(3) מכון לפיקוח ולמוצרי יער - ירושלים.
6 (1) תקנה 3(ב) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 2), התשמ"ג - 1982 (ק"ת תשמ"ג, 916) קובעת כי תחילת תיקון סעיף זה ביום 1.9.83.
(2) תקנה 4 לתקנות המתקנות קובעת כי על אף התיקון, מי שנהג ערב תחילתן של התקנות המתקנות, לענין סעיף 5.06 (א)(ד), על פי ת"י 414 כפי שהיה בתוקף לפני תחילתן של תקנות אלה, יראו אותו כמי שיצא ידי חובתו ככל שהדבר נוגע לקיום הוראות התקן האמור.
7 ס' 13 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשנ"ב-1992 (ק"ת תשנ"ב 798) קובע לגבי תיקון תקנות 1, 2, 2ה, 3, 17, 18, 20ב, והתוספת הראשונה, השניה והשלישית:
"13. תחילה והוראות מעבר
החליט מוסד תכנון ליתן היתר לפני תחילתן של תקנות אלה אך טרם נתנו בפועל, לא יחולו תקנות אלה לגבי אותו היתר ובלבד שמבקש ההיתר מילא אחרי הוראות כל דין לשם קבלת היתר"
תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 2), התשנ"ב-1992 (ק"ת תשנ"ב, 996) (להלן התקנות המתקנות) קובעת לגבי תקנה 7.43.00 כי המבצע בניה שנועדה בעיקר למגורים, על פי היתר שניתן לפי תחילתן של התקנות המתקנות מיום 30.4.1992 יראו כמי שיצא ידי חובתו לענין סעיף 7.43.00 לתוספת השניה, אם קיים האמור בסעיף 7.43.00(ד) לפי התקנות המתקנות.
9 תקנות 4 ו-5 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשנ"ו-1995 (ק"ת תשנ"ו, 13) קובעות לגבי סעיף 3.21 לתוספת השניה שתוקן לפי התקנות המתקנות:
"4. תחילה
(א) תחילתן של תקנות אלה 15 ימים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה). (התקנות פורסמו ביום 29.9.1995).
5. הוראת מעבר
על אף האמור בתקנה 2, בבנין למגורים להחסנה, לתעשיה או למשרד, אשר הוקם לפני יום התחילה ואשר מבקשים להוסיף לו מעלית שדלתותיה נפתחות במקביל לפתח היציאה יהא רוחב הפרוזדור 1.10 מטרים."
10 תקנה 4 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 3), התשנ"ו-1995 (ק"ת תשנ"ו, 169) קובעת לגבי תיקון סעיפים 7.00.81, 7.00.82 שתוקנו לפי התקנות המתקנות:
"4. הוראת מעבר
תקנות אלה יחולו רק על בנין שהוחלט לתת לו היתר לפני פרסומן של תקנות אלה.
11 תקנה 4 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 4), התשס"ב-2002 (ק"ת תשס"ב, 838) קובעת לגבי תיקון תקנות 21(ב), 21א, פרט 3.81(ו), פרטים 3.100 - 3.112 לסימן ט', פרט 5.39 , 5.40, 8.12(7)לתוספת השניה כי תקנות אלה יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לועדה המקומית ביום תחילתן או לאחריו.
12 תקנה 3 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשנ"ז-1997 (ק"ת תשנ"ז, 217) קובעת תחילת תיקון תקנה 1, סעיף 3.08, 7.00.08 ו-7.00.84 לתוספת השניה ביום 17.1.97.
13 תקנה 7 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשנ"ח-1997 (ק"ת תשנ"ח, 8) קובעת לגבי תקנה 1, טופס 1 לתוספת הראשונה וסעיפים 1.01, 1.22, 5.04, 16.00 ו-16.01 לתוספת השניה:
"7. תחילה והוראות מעבר
החליט מוסד תכנון ליתן היתר לפני תחילתן של תקנות אלה, אך טרם נתנו בפועל, לא יחולו תקנות אלה לגבי אותו היתר, ובלבד שמבקש ההיתר מילא אחר הוראות כל דין לשם קבלתו".
14 תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 3), התשנ"ח-1998 (ק"ת תשנ"ח, 600) קובעת לגבי תיקון סעיפים 1.30.0 ו-1.31.0:
"2. תחולה והוראות מעבר
תקנות אלו לא יחולו על היתר בניה שהוחלט לתיתו לפני תחילתן של תקנות אלה אך טרם ניתן בפועל."
15 תקנה 7 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) (תיקון), התשס"ב-2002 (ק"ת תשס"ב, 430) קובעות לגבי תקנה 9 ופריטים 1.01, 1.07, 1.09, 1.10, 1.15, 1.17 ו-1.18 שבתוספת השניה:
"7. תחילה ותחולה
(א) תחילתן של -
(1) תקנות 1(2), 2, 6(1) עד (7) - מאה שמונים ימים מיום פרסומן של תקנות אלה (להלן - יום הפרסום); (התקנות פורסמו ביום 7.2.2002).
(2) תקנות 1(1), 3 עד 5, 6(8) עד (11) ו-(13) - שלושים ימים מיום הפרסום.
(ב) תקנות אלה יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לועדה המקומית ביום תחילתן של תקנות אלה או לאחריו, ואולם רשאי בעל היתר לבקש מהועדה כי תקנות 1(2), 2, 6(1) עד (7) יחולו על בקשה להיתר שהגיש בתוך שלושים ימים מיום הפרסום."
16 נוסח הטפסים שבתוספת הראשונה אינו מובא.
17 תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003 (ק"ת תשס"ג, 800) קובעת לגבי הוספת פסקה (19) שבסעיף 16(א):
"2. תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתן של תקנות התסקירים והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לועדה המקומית ביום תחילתן או לאחריו."
18 תקנות 6 ו-7 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 3), התשס"ג-2003 (ק"ת תשס"ג, 956) קובעות:
"6. תחילה
(א) תחילתן של תקנות 1 עד 3 ו-5 (1) ו-(7) - המתקנות תקנות 1, 4(ד), 5(ב) לתקנות העיקריות - 90 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה (להלן - יום הפרסום).
(ב) תחילתה של -
(1) תקנה 4 המתקנת את התוספת הראשונה, טפסים 3-1 לתקנות העיקריות - 90 ימים מיום הפרסום;
(2) תקנה 5(2) עד (6) המתקנת את התוספת השניה חלק ז, סימן י"ב, פרט 7.88.00 (א), סימן טו, פרטים 8.04, 8.07 חלקים יא, ו-כ. - 30 ימים מיום הפרסום. (התקנות פורסמו ביום 20.8.2003)
7. תחולה
תקנות אלה יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לועדה מקומית ביום תחילתן או לאחריו."
19 תקנה 3 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשס"ד-2004 (ק"ת תשס"ה, 38) קובעת:
"3. תחילה ותחולה
(א) תחילתן של -
(1) תקנות 1 ו-2 (1) עד (10) לתקנות המתקנות את תקנות 1 והתוספת השניה, פרטים: 1.19, 1.21, 2.01, 2.20, 2.21, 2.22, 2.60, 2.100, 2.101, 2.102, 2.103, 2.104, סימן ח' בחלק ג', פרט 7.73.00 - 60 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה (להלן - יום הפרסום);
(2) תקנות 2(11) עד (25) לתקנות המתקנות את התוספת השניה, פרטים: 8.01, 8.02, 8.03, 8.03.01, 8.03.02, 8.03.03, 8.04, 8.05, 8.06, 8.07, 8.08, 8.09, 8.12, 8.13, 8.20, 8.21, 8.25, 8.26 ו-8.27 - 30 ימים מיום הפרסום. (התקנות פורסמו ביום 23.9.2004).
(ב) תקנות אלה יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לועדה מקומית ביום תחילתן או לאחריו."
20 במקור מופיע פרט 8.10, כנראה מתוך טעות.
21 תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005 (ק"ת תשס"ה, 584) קובעת לגבי תיקון פרטים 5.03 ו-5.05:
"2. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית ביום התחילה או לאחריו." (התקנות פורסמו ביום 28.3.2005).
22 תקנות 2 ו-3 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (הוראת שעה), התשס"ה-2005 (ק"ת תשס"ה, 584) קובעת לגבי תיקון תקנה 2 והתוספת הראשונה:
"2. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה), והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה ביום התחילה או לאחריו.
3. תוקף
תוקפן של תקנות אלה לעשר שנים מיום תחילתן." (התקנות פורסמו ביום 28.3.2005).
23 תקנה 7 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשס"ו-2006 (ק"ת תשס"ו, 578) קובעת לגבי תיקון תקנה 1, 5, 9, 16, התוספת הראשונה והתוספת השניה:
"7. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה מקומית ביום תחילתן או לאחריו (התקנות פורסמו ביום 19.3.2006).
24 תקנה 4 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 2), התשס"ו-2006 (ק"ת תשס"ו, 772) קובעת לגבי תיקון תקנות 18(ה), 21(ד) ופרט 16.02(יא) לתוספת השניה:
"7. תחילה ותחולה
(א) תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 1 (המתקנת תקנה 18(ה)) 90 ימים מיום פרסומן והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית לאחר תחילתן. (התקנות פורסמו ביום 4.5.2006).
תחילתה של תקנה 1 (המתקנת תקנה 18(ה)) 60 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה והיא תחול על היתר שניתן לאחר תחילתה. (התקנות פורסמו ביום 4.5.2006).
25 תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 3), התשס"ו-2006 (ק"ת תשס"ו, 981) קובעת לגבי הוספת תקנה 13א:
"2. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה להיתר לשימוש חורג שהוגשה לאחר יום תחילתן. (התקנות פורסמו ביום 10.7.2006).
26 תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 4), התשס"ו-2006 (ק"ת תשס"ו, 1120) קובעת לגבי תיקון תקנה 1:
"2. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה מקומית ביום תחילתן או לאחריו. (התקנות פורסמו ביום 29.8.2006).
27 תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשס"ז-2006 (ק"ת תשס"ז, 137) קובעת לגבי תיקון התוספת השלישית:
"2. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה מקומית ביום תחילתן או לאחריו. (התקנות פורסמו ביום 5.10.2006).
28 תקנה 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 3), התשס"ז-2007 (ק"ת תשס"ז, 626) קובעת לגבי תיקון התוספת השניה:
"2. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה מקומית ביום התחילה או לאחריו." (התקנות פורסמו ביום 1.3.2007).
29 סעיף 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 4), התשס"ז-2007 (ק"ת תשס"ז, 1043) קובע לגבי תיקון התוספ השניה:
"2. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן, וכן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה מקומית, ביום התחילה או לאחריו."
30 סעיפים 1 2 ו-3 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון) (ק"ת תשס"ח, 440), קובע לגבי תיקון סעיפים 1, הוספת סעיף 17א, והוספת תוספת חמישית:
"4. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה תשעים ימים מיום פרסומן והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית ביום התחילה או לאחריו." (החוק פורסם ביום 5.2.2008).
31 תקנה 3 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תאיו ואגרות) (תיקון מס' 2), התשס"ז-2007 (ק"ת תשס"ז, 626) קובעת לגבי תקנה 1 ופרטים 1.01 עד 1.26, 7.55.00 עד 7.59.00, 7.61.00, סימן ט', סימן י' ופרטים 7.70.00 עד 7.72.00:
"3. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה 180 ימים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה מקומית ביום התחילה או לאחריה." (התקנות פורסמו ביום 1.3.2007).
32 סעיף 3 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 2), התשס"ח-2008 (ק"ת תשס"ח, 1226) קובע לגבי תיקון סעיפים 1, 7, 9, התוספת השניה:
"3. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה), והן יחולו על בריכת שחיה ואתר בריכת שחיה שהיתר הבניה להקמתם ניתן לאחר יום התחילה". (פורסם ביום 7.8.2008).
33 סעיף 6 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשס"ט-2008 (ק"ת תשס"ט, 12) קובע לגבי תיקון סעיפים 9, 11, 16, 21 והוספת חלק כ"ב:
"6. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה מקומית ביום התחילה או לאחריו." (התקנות פורסמו ביום 6.10.2008).
34 סעיף 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשס"ט-2008 (ק"ת תשס"ט, 82) קובע לגבי החלפת חלק ו' בתוספת השניה:
"2. תחילה ותחולה
תחילת של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית ביום התחילה או לאחריו." (התקנות פורסמו ביום 5.11.2008).
35 סעיף 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשס"ט-2009 (ק"ת תשס"ט, 391) קובעת לגבי תיקון פרט 14.03 בתוספת השניה:
"2. תחילה ותוקף
תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתן של תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 3), התשס"ז-2007, והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה מקומית ביום התחילה או לאחריו."
36 סעיף 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 4), התשס"ט-2009 (ק"ת תשס"ט, 595) קובעת לגבי תיקון הטבלה בסימן ד' לתוספת השלישית:
"2. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית ביום תחילתן או לאחריו.."
37 סעיף 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 5), התשס"ט-2009 (ק"ת תשס"ט, 628) קובע לגבי הוספת חלק ח'1:
"2. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה ביום י"א באב התשס"ט (1 באוגוסט 20099 והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית, ביום התחילה או לאחריו."
38 סעיף 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 65), התשס"ט-2009 (ק" תשס"ט, 646) קובע לגבי תיקון תקנה 2:
"2. תחילה
תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן." (התקנות פורסמו ביום 19.3.2009).
39 סעיף 3 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 7), התשס"ט-2009 (ק"ת תשס"ט, 886) קובע לגבי תיקון סעיף 2א והוספת תקנה 2ג1:
"2. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה מקומית ביום התחילה או לאחריו". (התקנות פורסמו ביום 30.4.2009).
40 סעיפים 6 ו-7 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008 (ק"ת תשס"ח, 1600) קובע לגבי תיקון תקנה 1, 2ה, 11, הוספת תקנה 11א, הוספת סימן ו'1, החלפת חלק ג', תיקון חלק ד' פרט 4.09, הוספת סימן ד' בחלק ה', ותיקון חלק ז':
"6. תחילה
תחילתן של תקנות אלה 180 ימים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה). (התקנות פורסמו ביום 22.9.2008).
7. תחילה
תקנות אלה יחולו על בקשה להיתר שהוגשה ביום התחילה או לאחריו, ואולם הוועדה המקומית רשאית, לבקשת בעל היתר, להחילן על בקשה להיתר שהוגשה בתום 30 ימים מיום פרסומן של תקנות אלה."
41 נוסח הנספחים אינו מובא. נוסח הנספחים מובא בספר התכנון והבניה ע' 115.
42 סעיף 4 לתקנון התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התשס"ח-2008 (ק"ת תשס"ח, 456) קובע לגבי תיקון תקנה 1, הוספת תקנה 17א, והוספת תוספת חמישית:
4. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה תשעים ימים מיום פרסומן והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית ביום התחילה או לאחריו. (התקנות פורסמו ביום 5.2.2008).
43 נוסח הנספח אינו מובא. הנספח מובא בספר תקנות הבניה בהוצאת כתובים ע' 23.
44 תקנה 4 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 8), התשס"ט-2009 (ק"ת תשס"ט, 929) קובע לגבי הוספת סימן ל', ותקנה 3:
4. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית, ביום התחילה או לאחריו.(התקנות פורסמו ביום 21.5.2009).
45 תקנה 4 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון), התש"ע-2009 (ק"ת תש"ע, 267) קובע לגבי תיקון תקנות 4, 5, 16:
"4. תחילה
תחילתן של תקנות אלה 90 ימים לאחר פרסומן, והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לוועדה המקומית, ביום התחילה או לאחריו."(התקנות פורסמו ביום 16.12.2009).
46 סעיף 2 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) (תיקון מס' 2), התש"ע-2010 (ק"ת תש"ע, 909) קובע לגבי הוספת פרק ב':
"2. תחילה ותחולה
תחילתן של תקנות אלה 180 ימים מיום פרסומן, והן יחולו על בקשה להיתר שהוגשה לועדה המקומית ביום התחילה או לאחריו." (החוק פורסם ביום 7.3.2010).
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
אזור המרכז
ערים נוספות
אזור הצפון
ערים נוספות
אזור הדרום
ערים נוספות
אזור השפלה והסביבה
ערים נוספות
ירושלים והסביבה
ערים נוספות
אזור השרון והסביבה
ערים נוספות
יהודה ושומרון
אילת
חיפה והקריות
ראשי
דף בית - פסקדין
חיפוש במאגרים
המגזין
חקיקה
פייסבוק
שרות לקוחות
תנאי שימוש אודות
תחומי משפט במגזין
דיני חוזים ייפוי כוח מתמשך משפט מסחרי ניכור הורי דיני עבודה תביעות ביטוח ונזקי רכוש פלילי מקרקעין ונדל"ן דיני צרכנות ותיירות בנקים קניין רוחני דיני משפחה דיני חברות הוצאה לפועל רשלנות רפואית נזקי גוף ותאונות מיסים תעבורה צבא ומשרד הבטחון ביטוח לאומי תמ"א 38 לשון הרע חדלות פירעון אזרחויות ואשרות ירושות וצוואות
עורכי דין לפי תחום
דיני חוזים ייפוי כוח מתמשך משפט מסחרי גישור עסקי הדין האמריקאי דיני תעופה מטבעות דיגיטליים אשרות עבודה דיני עבודה תביעות ביטוח ונזקי רכוש פלילי מקרקעין ונדל"ן דיני צרכנות ותיירות קניין רוחני דיני משפחה דיני חברות הוצאה לפועל רשלנות רפואית נזקי גוף ותאונות תקשורת ואינטרנט מיסים תעבורה חוקתי ומנהלי גישור ובוררויות צבא ומשרד הבטחון ביטוח לאומי תמ"א 38 פשיטת רגל תביעות ייצוגיות לשון הרע דיני ספורט אזרחויות ואשרות אזרחות זרה ודרכון זר ירושות וצוואות נוטריון
שיתופי פעולה
ערוץ המשפט באתר ynet ערוץ המשפט באתר mako התאחדות בוני בארץ עוקץ ייעוץ seo : שמוליק דורינבאום
כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ