תקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984

תקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984 1
בתוקף סמכותי לפי סעיף 46 לחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957 (להלן - החוק), ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"עתירה" - בקשה לדיון נוסף לפי סעיף 8(ב) לחוק;
"נשיא בית המשפט העליון" - לרבות השופט או השופטים שקבע לענין החלטה בבקשה;
"רשם" - רשם בית המשפט העליון או סגן שם של בית המשפט העליון.
2. הגשת עתירה
עתירה תוגש לבית המשפט העליון בחמישה עתקים ומספר עתקים נוסף כמספר המשיבים לעתירה, והם כל מי שהיה בעל דין בערעור.
3. העתקי פסק דין
לבקשה יצורפו העתקים של פסק הדין כמספר עתקי הבקשה, שאחד מהם לפחות מאושר ביד הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט העליון, והאחרים יכול שיהיו העתקים או תצלומים נוחים לקריאה מאותו העתק, מאושרים ביד עורך דין או ביד היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו.
4. מועד הגשת העתירה
העתירה תוגש תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין, אולם רשאי הרשם להאריך את המועד אם הראה העותר טעם מיוחד לכך.
5. נימוקים
המבקש יפרש בעתירה את הטענות בדבר היותה של ההלכה שנפסקה עומדת בסתירה להלכה קודמת או בדבר חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, כל טענה לחוד, ויציין את האסמכתאות שעליהן הוא מבסס את טענותיו.
6. ערובה לשיפוי המשיב בדיון בעתירה
(א) משהוגשה עתירה, יפקיד העותר ערבון בקופת בית המשפט בסכום שיקבע הרשם או יתן ערובה להנחת דעתו של הרשם, לשיפוי המשיב על הוצאות הדיון בעתירה שהוא יהיה זכאי להן.
(ב) הרשם יקבע את המועד להפקדת הסכום או למתן הערובה, ויודיע על כך לעותר.
7. מחיקת העתירה
לא מילא העותר אחר הוראת הרשם כאמור במועד שקבע לכך, תימחק העתירה, אולם רשאי נשיא בית המשפט העליון להאריך את המועד אם נתבקש לכך לפני תום המועד ואם ראה טעם מספיק להארכה. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: