|
תקנות נכסי נפקדים (פיצויים) (הוצאת איגרות חוב), תשל"ה-1975 1
בתוקף סמכותנו לפי סעיף 19(א) לחוק נכסי נפקדים (פיצויים), תשל"ג-1973 (להלן - החוק), אנו מתקינים תקנות אלה:
1. הוצאת אגרות חובה (תיקון: תשל"ז, תשמ"ג, תשמ"ח, תשנ"ז)
אגרות חוב לפי סעיף 15 לחוק יוצאו בשש עשרה סדרות; יום א' בתמוז תשל"ג (1 ביולי 1973) ייחשב כיום ההוצאה לצורך סעיף 15(ו) לחוק.
2. השווי הנקוב (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ח)
איגרות החוב יוצאו בשווי נקוב של 0.15 שקל חדש, 1.50 שקל חדש, 15 שקלים חדשים, 150 שקלים חדשים, 1,500 שקלים חדשים או כפולה של סכומים אלה.
3. נוסח איגרות החוב (תיקון: תשל"ז, תשמ"ג, תשמ"ח, תשנ"ז)
(א) על איגרות החוב מן הסדרות השניה עד השש עשרה יצויינו הסדרה והשנים שבהן תיפרע.
(ב) לכל איגרת חוב יצורפו חמישה-עשר תלושים; איגרות החוב והתלושים יהיו בעברית ובערבית בנוסח שבתוספת הראשונה עד השש עשרה כסדרן.
4. תנאי ההצמדה (תיקון: תשמ"ג)
(א) קרן איגרת החוב והריבית החלה במועד פרעונו של כל תלוש יהיו צמודים למדד יוקר המחיה לחודש מאי 1973 (להלן - המדד היסודי).
(ב) באיגרות חוב מהסדרה הראשונה עד השביעית, אם התברר כי מדד יוקר המחיה לחודש דצמבר, שלפני הגיע מועד פרעונו של תלוש (בסעיף קטן זה - המדד החדש), עולה על המדד היסודי, יוגדל הסכום העומד לפרעון באותו תלוש באופן יחסי לשיעור העליה של המדד החדש.
(ג) באיגרות חוב מהסדרה השמינית ואילך, אם התברר כי מדד יוקר המחיה לחודש אוגוסט, שקדם למועד פרעונו של תלוש (בסעיף קטן זה - המדד החדש), עולה על המדד היסודי, יוגדל הסכום העומד לפרעון באותו תלוש באופן יחסי לשיעור העליה של המדד החדש.
5. מסירת האיגרות (תיקון: תשנ"ז)
(א) המינהלה תמסור את איגרות החוב לזכאי לקבלן על פי הוראה בכתב מאת הממונה למינהלה.
(ב) המינהלה תמסור את איגרות החוב לקבלן על-ידי משלוח בדואר רשום, לפי המען שצויין בכתב התביעה שהגיש על פי החוק, או בכל דרך אחרת שהחליטה; תאריך המשלוח ייחשב כתאריך המסירה לזכאי.
(ג) ציין הממונה או בית-המשפט, בהוראה או בפסק-דין כאמור בתקנת משנה (א), שמותיהם של זכאים אחדים לקבלת סכום פיצויים באיגרות חוב, ולא קבע את חלקו של כל זכאי בסכום זה, יימסרו האיגרות לזכאי שעליו הורה הממונה או בית-המשפט.
(ד) מסירת האיגרות לזכאי תירשם בפנקס, לפי סעיף 15(ט) לחוק, אשר ישמש ראיה לכאורה לכל ענין הרשום בו כדין.
5א. קביעת הסדרה לזכאי (תיקון: תשל"ז, תשמ"ג, תשמ"ח, תשנ"ז)
(א) הממונה יודיע למינהלה על המועד שבו הגיש זכאי את תביעתו על פי החוק; איגרות חוב שיימסרו לזכאי יהיו מן הסדרה כמפורט להלן:
שנת הגשת התביעה הסדרה
-19751973 ראשונה
1976 שניה
1977 שלישית
1978 רביעית
1979 חמישית
1980 ששית
1981 שביעית
(ב) לענין פיצויים שנקבעו סופית מיום ט"ו באב התשמ"ב (4 באוגוסט 1982) ואילך, יודיע הממונה למינהלה על המועד שבו נקבעו הפיצויים, ואיגרות החוב שיימסרו לזכאי יהיו מן הסדרה כמפורט להלן:
מועד קביעת הפיצויים הסדרה
4 באוגוסט 1982 עד 30 בספטמבר 1982 שמינית
1 באוקטובר 1982 עד 30 בספטמבר 1983 תשיעית
1 באוקטובר 1983 עד 30 בספטמבר 1984 עשירית
1 באוקטובר 1984 עד 30 ביוני 1985 אחת עשרה
1 באוקטובר 1986 עד 30 בספטמבר 1987 שתים עשרה
1 באוקטובר 1987 עד 30 בספטמבר 1988 שלוש עשרה
1 באוקטובר 1988 עד 30 בספטמבר 1989 ארבע עשרה
1 באוקטובר 1995 עד 30 בספטמבר 1996 חמש עשרה
1 באוקטובר 1996 עד 30 בספטמבר 1997 שש עשרה
6. עיגול סכומים (תיקון: תשמ"ח)
הסכום שנקבע כפיצויים שיינתנו באיגרות חוב יעוגל בידי הממונה או בידי המינהלה כלפי מעלה לסכום באגרות חדשות שמתחלק בחמש עשרה.
7. העברת איגרות חוב על-שם
(א) עד יום י"ד בניסן תש"ם (31 במרס 1980) ניתן להעביר את הבעלות באיגרות החוב על-ידי רישום ההעברה במקום המיועד לכך על גבי האיגרת.
(ב) המעביר והנעבר יחתמו, במקום המיועד לכך על גבי האיגרת, בפני מוסד בנקאי, כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד-1954; המוסד הבנקאי יזהה את המעביר והנעבר, יוודא כי המעביר הינו הנפרע או אם הועברה איגרת החוב, הנעבר האחרון (להלן - הבעלים) של האיגרת וכי כל הפרטים לפי לוח העברות הבעלות נרשמו על גבי האיגרת ויאשר כל זאת בחתימתו.
(ג) לא יהיה תוקף להעברה על פי תקנה זו אלא לאחר אישורה לפיה.
8. דרכי תשלום הריבית ופרעון הקרן (תיקון: תשל"ז)
(א) פרעון התלושים תעשה המינהלה במישרין או באמצעות מוסד בנקאי (להלן - המשלם).
(ב) המוסר תלוש לפרעון יציג את איגרת החוב בה כלול התלוש בפני המשלם, אשר, לאחר שפעל כמפורט להלן יגזור את התלוש ויפרענו; התלוש האחרון יימסר יחד עם איגרת החוב ולא יגזר ממנה.
(ג) כל תלוש שיוצג לפרעון לפני יום ט"ו בניסן תש"ם (1 באפריל 1980) (להלן - תלוש על שם), יפרע לבעלים; היו לאיגרת החוב כמה בעלים, יפרע התלוש לאותו בעלים שימסרנו לפרעון.
(ד) פרעון תלוש על שם ייעשה באחת משתי דרכים אלה:
(1) במזומן - עם מסירת התלוש למשלם, זיהוי הבעלים על פי תעודת זהות, חתימת הבעלים על גבי התלוש, ואישור הזיהוי והחתימה על-ידי המשלם על גבי התלוש;
(2) על-ידי זיכוי חשבון הבעלים במוסד בנקאי, ובלבד שהמוסד הבנקאי אישר על התלוש, או בדרך אחרת שהמינהלה הורתה, כי בתמורה המשתלמת כנגד התלוש עם הצגתו למינהלה, יזוכה חשבונו של הבעלים אצל אותו מוסד בנקאי.
(ה) כל תלוש שיוצג לפרעון ביום ט"ו בניסן תש"ם (1 באפריל 1980) או לאחריו יפרע למי שימסרנו לפרעון.
(ו) מהמועד שנקבע לפרעונו של כל תלוש לא ישא הסכום העומד לפרעון ריבית ולא יובאו בחשבון הפרשי הצמדה כלשהם.
(ז) מסרה המינהלה לזכאי איגרות חוב לאחר מועד שנקבע לפרעונו של תלוש, יקבל הזכאי איגרות חוב בסכום הקרן כפי שקבע הממונה או בית המשפט; התלושים שמועד פרעונם עבר ייפרעו לזכאי, ייגזרו בידי המינהלה ויבוטלו.
9. תחילת מועד יום מנוחה
חל מועד הנקוב בתקנות אלה ביום מנוחה כמשמעותו בפקודת ימי מנוחה, תש"ח-1948, יידחה המועד הנקוב ליום החול הבא מיד אחריו.
תוספת הראשונה - שש עשרה2
______________________________
1 ק"ת תשל"ה, 1962; תשל"ז, 1028; תשמ"ג, 1714, תשמ"ח 318; תשנ"ז, 424.
2 הנוסח אינו מובא.
|
חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
|