אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ"ד-1964

תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ"ד-1964

תקנות מחלות בעלי-חיים (שחיטת בהמות), תשכ"ד-1964 1
בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945, הסעיפים 14(א) ו-2 (ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, והסעיפים 5, 15 ו-43 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי"ח-1957, אני מתקין תקנות אלה:
פרק ראשון: הוראות כלליות
סימן א': פרשנות
1. הגדרות (תיקון: תשכ"ג, תשל"ג, תשנ"ו, תשס"ו)
בתקנות אלה -
"אולם-שחיטה" - אולם שנקבע בתכנית בית המטבחיים כמקום לשחיטת בהמות;
"אחראי לבית-המטבחיים" - אדם או רשות מקומית המחזיק או מפעיל בית-מטבחיים;
"בהמות" - בקר, כבשים, עזים, חזירים, גמלים, סוסים, פרדים, חמורים, או ארנבות, מלבד אם הענין יחייב אחרת;
"בית המטבחיים" - מקום שיועד לשחיטת בהמות;
"בשר" - גופת בהמה, לרבות אבריה, דמה, עצמותיה, עורה וכל חלק אחר שלה;
"בשר גולמי" - בשר המיועד למאכל אדם במצבו הטבעי לאחר שחיטת הבהמה;
"חבילת בשר" - בשר המיועד למאכל אדם אשר עבר תהליך פירוק מעצמות השלד כולן או מקצתן, חיתוך או טחינה ונארז בחבילה טרם הוצאתו מבית המטבחיים;
"חבילת בשר מצונן" - חבילת בשר שכל חלק בה נמצא בטמפרטורה שבין אפס מעלות צלזיוס ל-4 מעלות צלזיוס מעל לאפס, למעט חבילת בשר טחון;
"חבילת בשר טחון" - לרבות תוספות לה ולרבות חבילת בשר קצוץ, ולרבות תוספותיה;
"חבילת בשר טחון מצונן" - חבילת בשר טחון שכל חלק בה נמצא בטמפרטורה שבין אפס מעלות צלזיוס ל-2 מעלות צלזיוס מעל לאפס.
"הרמה המרבית" - הרמה המרבית המותרת של שאריות ביולוגיות בבשר בהמה, כמפורט ברשימה שערך מנהל השירותים הווטרינריים, בהסכמת מנהל שירות המזון במשרד הבריאות, המעודכנת מזמן לזמן, ושהופקדה לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של השירותים הווטרינריים ובספריות המכון הווטרינרי בבית דגן.
"למכור" - לרבות להציע, להציג, לפרסם, להחזיק, להחסין, להעביר, לשלוח, להוביל, למסור למכירה וכן למיין ולהכין עבור תעשיית מוצרי-בשר;
"רופא וטרינרי" - רופא וטרינרי שמנהל השירותים הוטרינריים הסכים שישמש אחראי לביצוע פיקוח וטרינרי בבית-מטבחיים ולבדיקת בשר;
"שארית ביולוגית" - כהגדרתה בתקנות מחלות בעלי חיים (בדיקת שאריות ביולוגיות), התשנ"ד-1994.
"שחיטה" - לרבות נחירת בהמות לשם הפקת בשרן.
סימן ב': הקמת בית-מטבחיים ומיתקניו
2. הקמת בית מטבחיים
לא יקים אדם בית-מטבחיים אלא לפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים ובהתאם לתנאי ההיתר (להלן - היתר הקמה).
3. מתן היתר הקמה (תיקון: תשמ"א)
לא יתן מנהל השירותים הוטרינריים היתר-הקמה אלא לבתי מטבחיים במקומות המפורטים בתוספת שלוש עשרה אלא לאחר שהוגשו לו תכניות ומיפרטים של בית המטבחיים המתוכנן והוא אישר, לאחר התייעצות במנהל שירותי הרפואה, את התכנית וכן שהמקום המיועד להקמת בית-מטבחיים מתאים ליעודו.
4. הפעלת בית מטבחיים
לא יפעיל אדם בית-מטבחיים אלא לאחר שמנהל השירותים הוטרינריים בדק את מיתקניו ואישר בכתב כי בית המטבחיים נבנה במקום ובהתאם לתכניות ולמיפרטים שאושרו על-ידיו ולתנאי היתר-הקמה.
4א. הגדלת מספר בתי המטבחיים (תיקון: תשמ"א, תשמ"ב)
(א) לא יתן מנהל השירותים הוטרינריים היתר הקמה והפעלה לפי תקנות 3 ו-4 לבתי מטבחיים המיועדים לשחיטת בקר או לנחירת חזירים אלא לאלה שצויינו בתוספת שלוש עשרה.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי מנהל השירותים הוטרינריים להתיר שחיטת בקר לצריכה מקומית בלבד בבתי מטבחיים שיועדו לשחיטת צאן.
5. הקמת מבנים ומיתקנים נוספים
לא יוקם בתחום בית-מטבחיים או בשטח הסמוך לו כל מיתקן או מבנה שהקמתו לא אושרה מראש על-ידי מנהל השירותים הוטרינריים.
6. החזקת בית מטבחיים
האחראי לבית-מטבחיים יחזיק אותו ואת דרכי הגישה אליו במצב תקין ומתאים לשחיטת-בהמות.
7. תיקונים הדרושים
מצא מנהל השירותים הוטרינריים כי המבנים והמיתקנים בבית-מטבחיים אינם מתאימים לשחיטת-בהמות, יורה הוא לאחראי לבית המטבחיים לבצע, תוך מועד שייקבע על-ידיו, התיקונים הדרושים לשם הפעלתו התקינה (להלן - התיקונים הדרושים), והאחראי לבית המטבחיים חייב לבצע התיקונים הדרושים.
8. הרחבת בית מטבחיים
(א) החליט מנהל השירותים הוטרינריים כי לשם הבטחת עבודה תקינה בבית-מטבחיים יש צורך להגדיל את המבנים, המיתקנים, דרכי הגישה או הציוד הקיים או להוסיף על המבנים הקיימים (להלן - עבודות ההרחבה), יורה הוא בכתב לאחראי לבית המטבחיים לבצע את עבודות ההרחבה עד למועד שייקבע על ידיו.
(ב) האחראי לבית המטבחיים יבצע את עבודות ההרחבה במועד שנקבע בהודעת מנהל השירותים הוטרינריים.
9. הפסקת השחיטה בבית מטבחיים
לא ביצע האחראי לבית המטבחיים את עבודות ההרחבה או התיקונים הדרושים, כולן או מקצתן, במועד שנקבע בהודעת מנהל השרותים הוטרינריים, יורה מנהל השירותים הוטרינריים על הפסקת שחיטת הבהמות בבית המטבחיים עד להשלמת ביצוע עבודות ההרחבה או התיקונים הדרושים.
10. (בוטלה) (תיקון: תשכ"ט)
11. נקיון העובדים והמכשירים (תיקון: תשכ"ח)
(א) אדם הנמצא בבית מטבחיים או בתחום חצר בית המטבחיים וכן המוביל בשר מבית המטבחיים ילבש בגדי עבודה וישמור על נקיון אישי כפי שנקבע בתוספת הראשונה.
(ב) מכשירים המשמשים לשחיטת בהמה לטיפול בה או בבשרה, יהיו ממין שנקבע וינוקו ויוחזקו בהתאם להוראות התוספת השניה.
12. נקיון בית המטבחיים
(א) בית מטבחיים יוחזק במצב נקי ויקויימו בו סידורי תברואה בהתאם להוראות שבתוספת השלישית.
(ב) בבית מטבחיים ייעשו הסידורים ויימצאו המיתקנים, הציוד ומלאי חמרי נקיון וחיטוי המפורטים בתוספת השלישית.
13. עובדים בבית מטבחיים
(א) האחראי לבית המטבחיים יעסיק עובדים, לרבות שוחטים, במספר ובכושר מספיק לאחזקתו ולהפעלתו התקינה של בית המטבחיים.
(ב) נראה למנהל השירותים הוטרינריים כי מספר העובדים המועסקים בבית המטבחיים אינו מספיק לביצוע היעיל של העבודות בבית המטבחיים או שעובד אינו מתאים לתפקידו, יורה הוא לאחראי לבית המטבחיים להגדיל צוות העובדים או לשנות את הרכבו.
(ג) הורה מנהל השירותים הוטרינריים כאמור בתקנת משנה (ב), יבצע האחראי לבית המטבחיים מיד כל הוראה שנתנה לו כאמור.
14. (בוטלה) (תיקון: תשל"ה)
15. טיפול בבשר ובעורות בבהמות נגועות במחלה (תיקון: תשכ"ח)
(א) בשר או עור בהמה הנגועה באחת המחלות: גמרת, כלבת, דבר הבקר, דבר הסוסים או דלקת קרום החזה והריאות המידבקת בבקר יטופל בדרך שנקבע בתוספת הרביעית.
(ב) עור בהמה הנגועה במחלה שאינה מאותן המחלות המנויות בתקנת משנה (א) לא יוצא משטח בית-המטבחיים אלא לאחר שבוצעה בו פעולת חיטוי במיתקן חיטוי עורות ובדרך שנקבעה בתוספת החמישית.
16. מיכלים ומיתקנים להשמדת פסולין
כל בית מטבחיים יצוייד -
(1) במיכלים מיוחדים במספר מספיק ובמצב תקין בנויים מתכת בלתי מחלידה, עם מכסה הנסגר על מנעול, וביניהם מיכלים ניידים, מותקנים על גלגלים, כפי שיאשרם מנהל השירותים הוטרינריים;
(2) בבור רקב בעל גג מבטון מזויין ובו פתח ודלת הנסגרת באופן הרמטי, או במישרפה בגודל שיאפשר שריפת גופה שלמה.
17. ניצול פסולין על ידי מפעל למוצרי בשר (תיקון: תשכ"ח)
(א) מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להתיר ניצול פסולין שאינם מיועדים למאכל אדם או אסורים בשימוש אחר בהתאם להוראות תקנות אלה במפעל המיועד להכנת מוצרים מבשר, דם ועצמות.
(ב) לא יתן מנהל השירותים הוטרינריים היתר לפי תקנת משנה (א) אלא אם יוכח לו, להנחת דעתו, כי הובטח שהפסולין ינוצלו רק למטרות שלשמן התיר את ניצולם וכי אין בהעברתם למפעל תעשייתי או בניצולם לגרום להפצת מחלות.
18. ניפוח גופות וריאות (תיקון: תשכ"ה)
(א) בית-מטבחיים יצוייד במערכת מכנית תקינה לניפוח אויר בגופות (להלן - מערכת-ניפוח).
(ב) לא ינפח אדם גופה או ריאות אלא באמצעות מערכת ניפוח.
(ג) על אף האמור בתקנת-משנה (ב), מותר לנפח גופה או ריאות שלא באמצעות מערכת-ניפוח מכנית בתנאי שיעברו בבית-המטבחיים, מיד לאחר הניפוח, עיקור במיתקן מיוחד שאושר על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.
סימן ג': פיקוח וטרינרי
19. מינוי רופאים וטרינריים על ידי רשות מקומית (תיקון: תשכ"ה)
(א) רשות מקומית תמנה, בהסכמת מנהל השירותים הוטרינריים, רופא וטרינרי לפיקוח על בשר בכל צורה שהיא ועל בית-מטבחיים.
(ב) מספר רשויות מקומיות רשאיות למנות רופא וטרינרי לביצוע פיקוח וטרינרי על בית-המטבחיים המופעל בתחום אחת מהן ועל בדיקת בשר בתחומן לאחר שהתאגדו באיגוד ערים לפי חוק איגודי-ערים, תשט"ו-1955, לביצוע מטרות אלה.
20. מינוי רופא וטרינרי ממשלתי
(א) על פי בקשת אחראי לבית-מטבחיים רשאי מנהל השירותים הוטרינריים למנות רופא וטרינרי המועסק בשירות המדינה לשמש רופא וטרינרי בבית-המטבחיים המופעל על ידיו.
(ב) הוראות תקנה 19 לא יחולו על בית-מטבחיים שמונה לו רופא וטרינרי בהתאם להוראות תקנת-משנה (א).
21. מינוי מנהל בית מטבחיים (תיקון: תשכ"ה)
(א) מינתה רשות מקומית מספר רופאים לפיקוח על בית-מטבחיים, תמנה היא את אחד מהם, לאחר שקיבלה לכך הסכמת מנהל השירותים הוטרינריים, לשמש כמנהל בית-המטבחיים (להלן - מנהל בית-המטבחיים).
(ב) נמצא בית-מטבחיים בפיקוחו של רופא וטרינרי אחד ישמש הוא, לענין תקנות אלה, כמנהל בית-המטבחיים.
22. פיקוח וטרינרי (תיקון: תשכ"ה)
מנהל בית-מטבחיים יקבע סדרי הפיקוח הוטרינרי וארגונו בבית-המטבחיים.
23. ביטול מינוי רופא וטרינרי (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ט)
(א) מנהל השירותים הוטרינריים רשאי לבטל הסכמתו להעסקת רופא וטרינרי, בין בדרך של קבע ובין בדרך של ארעי, אם, לדעתו, הרופא הוטרינרי אינו מוכשר למלא תפקידו או נוהג ברשלנות חוזרת במילוי תפקידו או שאינו ממלא בדייקנות הוראות תקנות אלה, או שהורשע בעבירה שלדעת מנהל השירותים הוטרינריים אינה הולמת את תפקידו.
(ב) ביטל מנהל השירותים הוטרינריים הסכמה שניתנה להעסקת רופא וטרינרי לא ישמש הוא כרופא וטרינרי מיום בו תימסר לידיו הודעה על ביטול ההסכמה.
24. ערר על החלטת המנהל (תיקון: תשכ"ה)
(א) סירב מנהל השירותים הוטרינריים לתת הסכמתו למינוי רופא וטרינרי או שביטל הסכמתו להעסקת רופא וטרינרי כאמור בתקנה 23(א), רשאי הרופא הוטרינרי או אחראי לבית-מטבחיים לערור בפני ועדת-ערר של שלושה ששניים מחבריה אינם עובדי-מדינה ושתמונה על ידי שר החקלאות.
(ב) הגשת ערר על החלטת מנהל השירותים הוטרינריים לא תעכב ביצוע החלטת המנהל כאמור בתקנה 23.
25. אגרות שחיטה (תיקון: תשכ"ט)
בעד שחיטת כל בהמה בבית-המטבחיים הנמצא בפיקוח רופא וטרינרי שמונה בהתאם להוראות תקנה 19(א) לגבי בית-מטבחיים תעשייתי או תקנה 20 ישלם האחראי לבית-המטבחיים אגרה בשיעור של שלוש לירות וחצי לראש.
סימן ד': היתר-כניסה
26. רשות כניסה לבית מטבחיים
(א) לא יכנס אדם לבית-מטבחיים, אלא אם ניתן לו היתר-כניסה בכתב מאת מנהל בית-המטבחיים.
(ב) היתר-כניסה לבית-מטבחיים יינתן רק לאדם שמלאו לו 16 שנה, ושנמצא, בבדיקה שבוצעה בו תוך 30 יום שלפני המועד בו מבקש הוא להיכנס לבית-המטבחיים, על ידי רופא ממשלתי, בריא מכל מחלה מידבקת.
27. איסור כניסה לאדם נגוע במחלה מידבקת
לא יכנס לבית-מטבחיים אדם הנגוע במחלה מידבקת לבני-אדם.
28. תוקף היתר
היתר-כניסה לבית-מטבחיים יינתן לתקופה שלא תעלה על שנה אחת.
29. ביטול היתר
מנהל בית-המטבחיים רשאי לסרב לתת היתר-כניסה לבית מטבחיים, להתלותו או לבטלו אם מבקש ההיתר או המחזיק בו עשה אחד מאלה:
(1) לא מילא אחרי הוראה מהוראות תקנות אלה;
(2) הפריע לבאי בית-המטבחיים בביצוע תפקידיהם;
(3) סירב לציית להוראות הרופא הוטרינרי בבית-המטבחיים;
(4) נמצא נגוע במחלה מידבקת;
(5) גרם במזיד נזק לבית-מטבחיים או לציודו.
פרק שני: שחיטת בהמות
30. שחיטת בהמה (תיקון: תשל"ה)
(א) לא ישחוט אדם בהמה מחוץ לבית מטבחיים.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל השירותים הוטרינריים להתיר, בתנאים שאישר, שחיטה המיועדת להפקת בשר להזנת חיות בגן חיות, במבנה הנמצא בגן-חיות.
31. מכירת בשר
לא ימכור אדם בשר שאינו נושא עליו חותם לפי תקנה 54(א).
32. איסור שחיטת בהמות ללא תווית סימון או ללא תעודת רישום (תיקון: תשל"ז)
(א) לא יוכנסו לשטח בית-מטבחיים אלא בהמות המיועדות לשחיטה.
(ב) לא יישחט בבית המטבחיים בקר אשר לא סומן בתווית סימון, או אינו מלווה בתעודת רישום, בהתאם לתקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל"ו-1976, אלא לפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו.
(ג) נשחט בקר אשר לא סומן או אינו מלווה בתעודת רישום כאמור בתקנת משנה (א) רשאי רופא וטרינרי לעכב את הבשר עד לקבלת הוראות מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו.
(ד) לא יישחטו בבית-מטבחיים גמלים אשר לא סומנו בהתאם לתקנות מחלות בעלי-חיים (סימון גמלים), תשכ"ב-1962, אלא לפי היתר מאת מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהסמיך לענין תקנה זו.
(ה) רופא וטרינרי יסיר תווית סימון מכל בהמה שחוטה ויעבירנה ללשכה הוטרינרית האיזורית.
(ו) רופא וטרינרי יטביע חותם בית המטבחיים בתעודת רישום בקר, במשבצת שנועדה לכך, ויחזירנה ללשכה הוטרינרית האיזורית.
33. הוצאת בהמה משטח בית המטבחיים
לא תוצא משטח בית המטבחיים בהמה אלא לפי היתר בכתב מאת רופא וטרינרי ממשלתי.
34. החזקת בהמה לפני השחיטה (תיקון: תשכ"ח)
(א) לא ישחוט אדם בהמה בבית-מטבחיים אלא אם הוחזקה לשם בדיקה ותצפיות של לא פחות מאשר 12 שעות ולא יותר מאשר 6 ימים (להלן - תקופת החזקה) לפני השחיטה במבנה מיוחד לכך בתוך בית המטבחיים (להלן - מבנה התצפיות).
(ב) רופא וטרינרי רשאי להפחית את תקופת ההחזקה לתקופה שאינה קצרה מארבע שעות לגבי בהמות שטרם נגמלו.
(ג) מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להתיר, בהודעה בכתב, קיצור תקופת ההחזקה.
(ד) הרופא הוטרינרי יקבע מועד הכנסת הבהמות למבנה התצפיות.
35. בניית מבנה תצפית מחוץ לתחום בית המטבחיים
על אף האמור בתקנה 34 רשאי מנהל השירותים הוטרינריים להתיר החזקת בהמה במבנה תצפית הנמצא מחוץ לתחום בית המטבחיים, אך בתחום הרשות המקומית בה נמצא בית המטבחיים, אם מבנה התצפית הוקם בהתאם לתכניות ובמקום שנקבע על-ידיו.
36. בדיקה על-ידי רופא וטרינרי לפני השחיטה (תיקון: תשל"ו)
(א) בהמה המובאת לבית המטבחיים תיבדק באותו בית-מטבחיים לפני שחיטתה על ידי רופא וטרינרי בהתאם להוראות התוספת הששית.
(ב) רופא וטרינרי, שבדק בהמה לפי הוראות תקנת משנה (א), יתיר, ידחה או יאסור את השחיטה, או יורה לבצע בבהמה כל פעולה שיקבע בהתאם להוראות התוספת הששית.
(ג) נוסף לאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ישלח רופא וטרינרי למכון הוטרינרי של משרד החקלאות דוגמאות של דם או איברים לשם איבחון מחלות בעלי-חיים, כפי שיורה מנהל השירותים הוטרינריים.
37. מועד השחיטה בבית המטבחיים
(א) מנהל בית המטבחיים יקבע, בהודעה שתפורסם במקום בולט בשטח בית המטבחיים, את הימים והשעות המיועדים לשחיטת-בהמות בבית המטבחיים.
(ב) בימים ובשעות שנקבעו כאמור לשחיטה יימצא בבית המטבחיים הרופא הוטרינרי.
38. שחיטה בקבוצה
מנהל השירותים הוטרינריים יקבע בהודעה בכתב אל מנהל בית המטבחיים את מספר הבהמות מסוג מסויים שאפשר לשחוט בקבוצה אחת באולם השחיטה.
39. היקף השחיטה
לא יכניס אדם לאולם-השחיטה מספר בהמות העולות על קיבולו כפי שנקבע על-ידי מנהל השירותים הוטרינריים.
40. ניקוי אולם לפני השחיטה
לא תוכנס בהמה לאולם-השחיטה בבית המטבחיים אלא אם האולם נקי ולא נמצא בו בשר משחיטה קודמת.
41. הכנסת בהמות לאולם השחיטה
לא תוכנס בהמה לאולם-השחיטה בבית המטבחיים אלא לשם ביצוע פעולות הדרושות לשם שחיטתה המיידית.
42. ייעוד בית מטבחיים לשחיטת בהמות מסוג מסויים
מנהל השירותים הוטרינריים רשאי לקבוע בהוראות בכתב את סוגי הבהמות שמותר לשחטם באותו בית-מטבחיים, ולא תישחט בהמה בבית-מטבחיים אלא אם היא מסוג ששחיטתה הותרה כאמור.
43. שחיטת בהמות בחשכה
לא תבוצע שחיטת בהמות בבית מטבחיים בשעות החשיכה אלא אם קיימים באולמי השחיטה, ברפתות ובדרכי הגישה לבית המטבחיים מיתקני תאורה מלאכותיים מתאימים לדעת מנהל השירותים הוטרינריים.
44. מניעת צער בעלי חיים
אדם העוסק בכפיתת בהמה, הפלתה ושחיטתה ישתמש במכשירים וינקוט בשיטות שיקטינו צער וכאב מהבהמה.
45. מקום שחיטת הבהמות
שחיטת הבהמה, פשיטת עורה וביתור הגופה ייעשו רק באולם השחיטה.
46. טיפול בקרביים ובעורות
(א) פשיטת-עורות מהבהמות מכל הגילים תבוצע בשלמותה ובמהירות מיד לאחר שחיטת הבהמה.
(ב) העורות יועברו מיד לאחר פשיטתם מהגופה אל המיתקן המיועד לאיחסונם או לטיפול מיוחד בהם.
(ג) כרסים ומעיים יורחקו מיד לאחר הוצאתם מהגופה מאולם השחיטה אל האגף המיועד להרקתם וניקויים.
47. סימון אחיד לחלקי בהמה שנשחטה
כל חלקי בהמה שנשחטה יסומנו בבית המטבחיים מיד לאחר השחיטה בסימן-זיהוי אחיד לכל בהמה.
48. שחיטה רק כשהרופא הוטרינרי במקום
לא תבוצע שחיטת בהמות אלא כשרופא וטרינרי נמצא במקום.
פרק שלישי: הטיפול בבהמות לאחר השחיטה
49. בדיקה על ידי רופא וטרינרי לאחר השחיטה
רופא וטרינרי יבדוק כל בהמה שנשחטה בבית-מטבחיים מיד לאחר שחיטתה בהתאם להוראות שבתוספת השביעית.
50. בדיקה בבית מטבחיים
בשר הבהמה ייבדק בהתאם להוראות תקנה 49 רק באותו בית-מטבחיים בו נשחטה הבהמה ממנה הופק הבשר.
51. בדיקה מעבדתית של בשר (תיקון: תשכ"ח, תשל"ג, תשל"ו, תשל"ט, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז)2
(א) רופא וטרינרי שבדק בהמה יורה על העברת חלקי-בהמה לבדיקה במכון הוטרינרי של משרד החקלאות בבית-דגן (להלן - המכון הוטרינרי) במקרים המפורטים בתוספת השמינית ובכל מקרה נוסף שיתגלה חשד למחלה, לפגע או לזיהום, אשר, לדעתו, מחייבים בדיקה מעבדתית (להלן - דוגמאות לבדיקה מעבדתית).
(ב) דוגמאות לבדיקה מעבדתית יש לשלוח בדרך ומחלקים המפורטים בתוספת השמינית.
(ג) בעד בדיקה במכון הוטרינרי של דוגמה לבדיקה מעבדתית של בשר טרי או קפוא ישלם בעל הבשר אגרה בשיעור של 30 שקלים חדשים.
(ד) בשר שממנו נלקחה דוגמה בהתאם להוראות תקנת-משנה (א) יוחסן על חשבון בעליו בבית-קירור ויוחזק בו עד לקבלת תוצאות הבדיקה.
52. פסילה או אישור של בשר
רופא וטרינרי שבדק בהמה בהתאם להוראות תקנה 49, או שנמסרו לידיו תוצאות הבדיקה במכון הוטרינרי של דוגמאות שנשלחו לבדיקה מעבדתית, רשאי להחליט על פסילת הבשר או על אישורו למכירה בהתאם לממצאי הבדיקה המעבדתית או הוראות התוספת התשיעית.
53. נוכחים בעת בדיקה וטרינרית
בעת בדיקת הבשר המבוצעת על ידי רופא וטרינרי בהתאם להוראות תקנות אלה לא יהיה נוכח אדם שלא הורשה לכך על ידי הרופא הוטרינרי או מנהל השירותים הוטרינריים.
54. סימון בשר לאחר בדיקה
(א) בשר בהמה שנשחטה בבית-מטבחיים ונמצא מתאים למכירה בבדיקה שנעשתה בו על ידי הרופא הוטרינרי, יסומן על ידיו בחותם הכולל את המלים "בדוק והותר" וציון בית המטבחיים שבתחומו בוצעה השחיטה.
(ב) בשר בהמה שנשחטה בבית-מטבחיים ונמצא בבדיקה שנעשתה בו על ידי הרופא הוטרינרי כבלתי-ראוי למכירה, או הטעון בדיקה נוספת כדי לעמוד על מידת התאמתו למכירה, יסומן על ידי הרופא הוטרינרי מיד לאחר בדיקתו הראשונה בצורה ברורה ובולטת במלים "פסול" או "טעון בדיקה נוספת" וציון בית המטבחיים שבתחומו בוצעה השחיטה.
(ג) האחראי לבית-מטבחיים יכין החותם בהתאם להוראות נוספות שיקבל ממנהל השירותים הוטרינריים והרופא הוטרינרי ישתמש בו בהתאם להוראות שיינתנו כאמור.
55. השמדת בשר פסול
(א) בשר שנפסל יושמד בתחום בית המטבחיים או יועבר להשמדה במישרפה או במפעל תעשייתי במיתקנים ובדרך שנקבעה בתוספת הרביעית.
(ב) לא ישולמו פיצויים בעד בשר שנפסל והושמד בהתאם לתקנות אלה.
56. איסור קילוף (תיקון: תשל"ג, תשל"ד)
(א) לא יקלף אדם מבשר, בבית המטבחיים או בתחום חצר בית המטבחיים רקמות חיבוריות, רקמות שומניות, שרירים תת-עוריים, פסציות או עורקים וורידים.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי אדם לקלף רקמות שומניות מאזור הכליות מאזור הכסל (Flank) ועורקים וורידים מאזור מרזב היוגולריס שבצוואר.
57. הובלת בשר מבית מטבחיים (תיקון: תשמ"ד, תשס"ו)
(א) לא יוביל אדם בשר מתחום בית מטבחיים אלא ברכב בעל ארגז קיבול המצויד ביחידת קירור עצמאית תקינה.
(ב) (בוטלה)
(ג) בשר גולמי, למעט קרביים ורגליים, יהיה תלוי בכלי הרכב על מיתקן תליה ממתכת בלתי מחלידה באופן שלא יגע ברצפת כלי הרכב.
(ד) בשר גולמי יובל במכונית להובלת בשר, כאשר הטמפרטורה בו אינה עולה על 8 מעלות צלזיוס מעל האפס; הבשר יהיה תלוי על מיתקן תליה ממתכת בלתי מחלידה, באופן שלא יגע ברצפת כלי הרכב.
(ה) קרביים ורגליים יובלו בכלי רכב להובלת בשר במכלים מכוסים בדרך שתמנע מגע עם הבשר המובל במכונית; המכל והמכסה יהיו עשויים חומר מוצק הניתן לחיטוי.
(ו) עורות של בהמה לא יובלו במכונית שבה מובל בשר.
(ז) לא יוסעו אדם או בעל חיים בבית הקיבול של כלי הרכב להובלת בשר.
57א. קבלת בשר על ידי עושה שירות (תיקון: תשכ"ה)
(א) לא ידרוש אדם ולא יקבל, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בשר שלא בדרך של מכירה במחיר השוק ממוכר ברצון לקונה ברצון או בתוקף סמכות המסורה לו על פי חיקוק.
(ב) בתקנה זו "אדם" - אדם העושה שירות בכל הנוגע לבהמה ולבשרה, מתחילת כל בדיקה או טיפול הנעשה לצורך שחיטתה ועד להעברת בשרה לידי הצרכן.
57א. בית קירור (תיקון: תשמ"ד)5
(א) בכל בית מטבחיים יוקם בית קירור שנפחו מתאים לשיעור השחיטה היומית של בית המטבחיים בהתאם לתכנית ולמפרטים שאישר מנהל השירותים הוטרינריים.
(ב) בתוך בית קירור יותקן תא הקפאה בגודל מתאים שבו תשרור בכל עת טמפרטורה שלא תעלה על 10 מעלות צלזיוס מתחת לאפס.
57ב. קבלת בשר על ידי עושה שירות (תיקון: תשכ"ה)
(א) לא ידרוש אדם ולא יקבל, בין בעצמו ובין על ידי אחרים, בשר שלא בדרך של מכירה במחיר השוק ממוכר ברצון לקונה ברצון או בתוקף סמכות המסורה לו על פי חיקוק.
(ב) בתקנה זו "אדם" - אדם העושה שירות בכל הנוגע לבהמה ולבשרה, מתחילת כל בדיקה או טיפול הנעשה לצורך שחיטתה ועד להעברת בשרה לידי הצרכן.
58. צינון בשר (תיקון: תשמ"ד, תשס"ו)
לא יוציא אדם בשר גולמי מתחום בית מטבחיים אלא לאחר שעבר אחד התהליכים המפורטים להלן:
(1) צינון לטמפרטורה של 8 מעלות צלזיוס לפחות מעל לאפס;
(2) הקפאה לטמפרטורה של 10 מעלות צלזיוס לפחות מתחת לאפס.
59. תנאים להכנת חבילת בשר (תיקון: תשכ"ח, תשס"ו)
(א) לא יכין אדם חבילת בשר בבית מטבחיים ולא ימכור אדם חבילת בשר שהוכנה בבית מטבחיים אלא אם כן הוא בית מטבחיים תעשייתי כמשמעותו בתקנה 75 ולפי היתר מאת מנהל השירותים הווטרינריים (להלן - היתר להכנת חבילת בשר).
(ב) מנהל השירותים הוטרינריים יוציא היתר להכנת חבילת-בשר אם הוכח לו כי ההכנה תבוצע בתנאים אלה:
(1) מבנה מיוחד נועד לשמש רק לפירוק-בשר (להלן - המבנה);
(2) קירות המבנה מצופים חרסינה עד לגובה שני מטרים לפחות;
(3) המבנה מצוייד במערכת מיזוג-אוויר המחזיקה בו טמפרטורה שאינה עולה על 14 מעלות צלסיוס מעל לאפס;
(4) המבנה מצוייד בחדר-קירור מיוחד להחזקת הבשר המפורק מעצמות כשהטמפרטורה שבו אינה עולה על 2 מעלות צלסיוס מעל לאפס;
(5) המבנה מצוייד בחדר הקפאה מהירה להקפאת הבשר עד לטמפרטורה פנימית של לפחות 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;
(6) המבנה מצוייד בחדר החסנת בשר קפוא בו הטמפרטורה לא תעלה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס;
(7) המבנה מצוייד בשולחנות, מיכלים, אצטבאות, מדפים, עגלות-יד וכלי עבודה ממתכת בלתי-מחלידה או מחומר תברואתי אחר;
(8) חדרי המבנה מצויידים במד-חום ורשם-טמפרטורה אוטומטיים, הפועלים במצב תקין.
(ג) היתר להכנת חבילת-בשר יינתן לתקופה של שנה אחת.
(ד) רשאי מנהל השירותים הוטרינריים לבטל או להתלות היתר להכנת חבילת-בשר אם נוכח כי הכנת חבילת-בשר אינה מבוצעת בהתאם להוראות תקנות אלה.
(ה) על חבילת בשר טחון מצונן, יחולו, נוסף על האמור בתקנה זו, הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון), התשל"ו-1975, או צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), התשל"ו-1975 (להלן - צווי הפיקוח), לפי הענין.
60. תנאים להכנת חבילת בשר (תיקון: תשכ"ח, תשס"ו)
(א) לא יכין אדם חבילת בשר בבית מטבחיים אלא במבנה שהטמפרטורה בו אינה עולה על 14 מעלות צלזיוס מעל לאפס, ואולם על חבילת בשר טחון מצונן יחולו הוראות צווי הפיקוח, לפי הענין.
(ב) בשר שפורק, בותר לבתרים ולא נארז בחבילות יוחסן, מיד לאחר שבוצעו בו פעולות הפירוק והביתור, לא יותר מאשר 24 שעות בחדר-קירור שהטמפרטורה שבו אינה עולה על 2 מעלות צלסיוס מעל לאפס.
(ג) חבילת בשר, למעט חבילת בשר טחון מצונן שקוימו לגביה הוראות צווי
הפיקוח, לפי הענין, וחבילת בשר מצונן, יוקפאו בחדר הקפאה מהירה מיד לאחר אריזתן, לטמפרטורה שלא תעלה על המפורט להלן:
(1) חבילת בשר טחון קפוא - 18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
(2) חבילת בשר קפוא שאינו טחון 12 - מעלות צלזיוס מתחת לאפס.
61. נוכחות רופא וטרינרי וסמכויותיו (תיקון: תשכ"ח)
(א) הכנת חבילת בשר תיעשה אך ורק בנוכחות רופא וטרינרי.
(ב) רופא וטרינרי רשאי ליטול חבילת בשר לבדיקה במכון וטרינרי.
62. אריזת חבילת בשר (תיקון: תשכ"ח, תשס"ו)
(א) חבילת בשר תיארז בהיקף, בשיטה ובחומר-אריזה שיאושרו על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.
(ב) לכל חבילת בשר תילווה תווית ובה יצויינו פרטים אלה:
(1) מקום המפעל בו הוכנה חבילת הבשר ושם המפעל;
(2) תאריך הכנת חבילת הבשר, או מספר סימון אצוות הייצור;
(3) הוראות להחזקה ושימוש בבשר - בהתאם להנחיות מנהל השירותים הוטרינריים;
(4) שם הרופא הוטרינרי האחראי לפיקוח על הכנת חבילת הבשר או סימון-זיהוי שלו שאושר על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.
(ג) התווית תצורף לכל חבילת בשר באופן שלא ניתן להורידה בקלות ושניתן יהיה לקרוא את הכתוב בתווית מעל פני החבילה בעוד הבשר ארוז בה.
(ד) על אריזה של חבילת בשר טחון מצונן יחולו, נוסף על האמור בתקנה זו, הוראות צווי הפיקוח, לפי הענין.
63. הוצאת חבילת בשר מהכנה והובלתה (תיקון: תשכ"ח, תשס"ו)
(א) לא יוציא אדם חבילת בשר מהמבנה שהוכנה בו אלא אם כן היא חבילת בשר טחון מצונן שקוימו לגביה הוראות צווי הפיקוח לפי הענין, חבילת בשר מצונן או חבילת בשר שהוקפאה לפי תקנות אלה, וכל חלק שבה מצוי בטמפרטורה שאינה עולה על הטמפרטורה שנקבעה לסוגה בתקנה 60(ג).
(ב) לא יוביל אדם חבילת בשר מן המפורטות להלן אלא ברכב כאמור בתקנה 57(א), שהטמפרטורה בארגז הקיבול בו, במשך כל זמן ההובלה, אינה עולה על המפורט להלן:
(1) חבילת בשר טחון קפוא 18 - מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
(2) חבילת בשר קפוא שאינו טחון 12 - מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
(3) חבילת בשר טחון מצונן 2 - מעלות צלזיוס מעל לאפס;
(4) חבילת בשר מצונן שאינו טחון 4 - מעלות צלזיוס מעל לאפס.
64. תעודה וטרינרית לבשר מפורק (תיקון: תשל"א)
(א) כל בשר שהוכן בהתאם להוראות תקנות 59, 60 ו-61 יועבר רק בליווי תעודה שמולאה ונחתמה בידי הרופא הוטרינרי בהתאם לדוגמא המפורטת בתוספת העשירית.
(ב) תעודה שהוצאה על פי הוראות תקנת-משנה (א) תוכן במקור ו-4 העתקים; המקור יימסר בידי נהג המכונית בה מועבר הבשר למקום היעד, העתק אחד יישלח למנהל השירותים הוטרינריים, העתק שני יישלח לרופא הוטרינרי של הרשות המקומית אשר בתחומה יימכר הבשר, העתק שלישי יישלח לרופא לשכת הבריאות המחוזית והעתק רביעי יישאר בידי מוציא התעודה.
65. העברת בשר גולמי (תיקון: תשכ"ט3, תשס"ו)
לא יעביר אדם ולא יכניס אדם בשר גולמי מתחום הרשות המקומית או איגוד-ערים שבתחומם הופק הבשר משחיטה לתחום רשות מקומית או איגוד-ערים אחר אלא אם קויימו באותו משלוח של בשר כל אלה:
(1) הוא בשר בהמה שנשחטה בבית-מטבחיים ושלהפעלתו וניהולו ניתן היתר לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי-חיים (הקמת בתי-מטבחיים ובתי-נחירה והפעלתם), תשכ"ח-1967 (להלן - בית מטבחיים המופעל כדין);
(2) נושא טביעת-חותם של בית-מטבחיים המופעל כדין שהוטבע בו בהתאם להוראות תקנה 54;
(3) מלווה בתעודה וטרינרית שהוצאה בהתאם להוראות תקנה 66.
66. תעודה וטרינרית לבשר גולמי (תיקון: תשכ"ט, תשס"ו)
(א) רופא וטרינרי של בית-מטבחיים המופעל כדין יתן תעודה וטרינרית בנוסח שבתוספת האחת-עשרה (להלן - מוציא התעודה) לכל אדם המבקש להעביר בשר שהופק באותו בית-מטבחיים לתחום רשות מקומית או איגוד-ערים שבית-המטבחיים כאמור אינו נמצא בתחום שיפוטו (להלן - רשות מקומית אחרת); התעודה האמורה תהא תקפה רק אם נרשמה על טופס רשמי שמוציא התעודה קיבלו במשרד החקלאות והוא רשם בה את כל הפרטים הדרושים, בשלמות ובדייקנות.
(ב) מוציא התעודה ישלח העתק מכל תעודה וטרינרית שהוצאה על ידיו, מיד לאחר שהוצאה, לרופא הוטרינרי של הרשות המקומית האחרת.
(ג) הרופא הוטרינרי שביצע את בדיקת-המשנה בבשר שהגיע לרשות המקומית האחרת, יציין על גבי העתק התעודה שקיבל ממוציא התעודה את דבר ביצוע בדיקת-המשנה ואת תוצאותיה ויחזיר את ההעתק למוציא התעודה.
67. הצגת בשר לבדיקת משנה (תיקון: תשכ"ח, תשס"ו)
(א) הכניס אדם בשר גולמי לפי תקנה 65, יעבירו ללא-עיכוב למקום המיועד לבדיקת-משנה כאמור בתקנה 68.
(ב) תעודה וטרינרית שהוצאה על פי הוראות תקנת-משנה (א) לתקנה 66 תישמר בידי מכניס הבשר מעת הוצאת הבשר מבית המטבחיים ועד למכירתו לצרכן ותוצג בפני הרופא הוטרינרי של רשות מקומית לתחומה הוכנס הבשר.
68. בדיקת משנה (תיקון: תשכ"ח, תשס"ו)
(א) רופא וטרינרי של רשות מקומית יבדוק בבדיקת-משנה בשר גולמי שיובא לתחום-שיפוטה של הרשות המקומית או איגוד-ערים בהם פועל ויאסור מכירת הבשר כל עוד לא נבדק על ידיו (להלן - בדיקת-משנה).
(ב) בדיקת-משנה תיעשה בתוך אולם מיוחד בתחום בית המטבחיים של הרשות המקומית שאליה יובא הבשר או במקום אחר בתחום הרשות המקומית שאושר על ידי מנהל השירותים הוטרינריים למטרה זו.
(ג) על בשר שנבדק בבדיקת-משנה ונמצא ראוי למכירה יוטבע החותם בדרך ובצורה שנקבעו בתקנה 54.
(ד) הוראות תקנות 51, 52 ו-55 יחולו על בדיקת-משנה לפי תקנה זו, בשינויים המחוייבים.
(ה) רופא וטרינרי של הרשות המקומית שאליה הוכנס הבשר רשאי לקבוע את שעות ביצוע בדיקת-המשנה, באישור מנהל השירותים הוטרינריים.
(ו) מנהל השירותים הוטרינריים רשאי לתת הוראה בכתב לרופאים הוטרינריים של הרשות המקומית בדבר הליכי בדיקת-המשנה.
69. בדיקת מעבדה נוספת 2 (תיקון: תשכ"ט, תשל"ג, תשל"ו, תשל"ט, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשס"ו)
(א) לא יתיר רופא וטרינרי של רשות מקומית מכירת בשר גולמי שיובא מתחום רשות מקומית או איגוד-ערים אחד למשנהו כשהוא:
(1) אינו מלווה בתעודה וטרינרית שהוצאה על פי הוראות תקנה 66; הרופא הוטרינרי יקח דוגמא מאותו בשר וישלח אותה לבדיקה במכון הוטרינרי;
(2) כשהתעודה הוטרינרית אינה ממולאת בשלמותה ובדייקנות, אלא אם לקח הרופא הוטרינרי דוגמא מאותו בשר ושלחה לבדיקה במכון הוטרינרי.
(ב) בשר שממנו נלקחה דוגמא בהתאם להוראות תקנת-משנה (א) יאוחסן על חשבון בעליו בבית-קירור ויוחזק בו עד לקבלת תוצאות בדיקת המכון הוטרינרי.
(ג) בעד בדיקת דוגמת בשר במכון הוטרינרי ישלם בעל הבשר למכון הוטרינרי אגרה של 30 שקלים חדשים.
70. בדיקת בשר קפוא (תיקון: תשכ"ח)
(א) בשר קפוא או בשר מצונן המוכנס לתחום רשות מקומית אחת או תחום איגוד-ערים אחד מתחום רשות מקומית או איגוד ערים אחר, ייבדק לפני מכירתו על ידי הרופא הוטרינרי של הרשות המקומית שלתחומה הוכנס (להלן - בדיקת-משנה לבשר קפוא).
(ב) הוראות תקנה 68 יחולו אף על ביצוע בדיקת המשנה לבשר קפוא.
(ג) מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להורות על בדיקת בשר קפוא בתנאים ובשיטה אחרים מאלו שנקבעו על פי הוראות תקנות אלה.
71. מכירת בשר (תיקון: תשכ"ח, תשס"ו)
לא ימכור אדם בשר גולמי או בשר קפוא או בשר מצונן הטעון בדיקת-משנה לפי הוראות תקנות 68 או 70 אלא אם הוא נושא החותם שהוטבע בו בהתאם להוראות תקנות אלה.
72. דין העברת בשר קפוא בין בתי קירור
(א) העברת בשר קפוא מאניה לבית-קירור מאושר או מבית-קירור מאושר למשנהו לא יראו אותה כהכנסת הבשר לתחום רשות מקומית שבו נמצא בית-הקירור שאליו הועבר הבשר.
(ב) בתקנה זו "בית-קירור מאושר" - בית-קירור שאושר על ידי מנהל השירותים הוטרינריים בכתב כמתאים לאיחסון בשר קפוא.
72א. הובלת בשר קפוא (תיקון: תשכ"ח, תשל"א)
לא יוביל אדם בשר קפוא אלא במכונית להובלת בשר אשר הטמפרטורה בה אינה עולה על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס.
73. אגרות בדיקת משנה3 (תיקון: תשל"ו, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשס"ו)
(א) בעד בדיקת-משנה לבשר גולמי שתבוצע בו בהתאם להוראות תקנה 68 תגבה רשות מקומית אגרה בשיעור של 0.32 שקלים חדשים לכל קילוגרם.
(ב) בעד בדיקת-משנה לבשר קפוא שתבוצע בו בהתאם להוראות תקנה 70 תגבה רשות מקומית אגרה בשיעור של 0.016 שקלים חדשים לכל קילוגרם בשר.
74. סייג לפיקוח על בשר שהוכן לפי היתרים מיוחדים (תיקון: תשכ"ח, תשל"א)
(א) הוראות תקנות 65, 66 לא יחולו על בשר שהוכן בהתאם להוראות תקנה 59 ונארז בהתאם להוראות תקנה 62.
(ב) מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להורות על בדיקות-משנה של בשר שהוכן או נארז בהתאם להוראות תקנות 59 או 62.
75. בית מטבחיים תעשייתי (תיקון: תשס"ו)
רשאי מנהל השירותים הוטרינריים לאשר בית-מטבחיים כבית-מטבחיים תעשייתי אם הוא בנוי, מצוייד וקיימים בו הסידורים ועומדים לרשותו השירותים המפורטים בתוספת השתים-עשרה ואם יש לו רישיון יצרן לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ"א-1960.
76. העברת בשר מבית מטבחיים תעשייתי
(א) הוראות תקנות 65, 66, 67, 68, 69, 71 ו-73 לא יחולו על בשר שהופק מבית-מטבחיים שאושר על-ידי מנהל השירותים הוטרינריים בהתאם להוראות תקנה 75 כבית-מטבחיים תעשייתי והמלווה בתעודה וטרינרית בהתאם לתוספת העשירית.
(ב) תעודה שהוצאה על פי הוראות תקנת-משנה (א) תוכן במקור ושלושה העתקים, מקור התעודה יימסר בידי הנוהג במכונית בה מועבר הבשר למקום היעד; העתק אחד יישלח למנהל השירותים הוטרינריים; העתק שני יישלח לרופא הוטרינרי של הרשות המקומית שבתחומה יימכר הבשר והעתק שלישי יישאר בידי מוציא התעודה.
(ג) רשאי מנהל השירותים הוטרינריים להורות על ביצוע בדיקת בשר שהופק בבית-מטבחיים תעשייתי במקום, במועד ובתכיפות שייראו לו, על-ידי רופא וטרינרי שיקבע.
77. היתר שחיטה מיוחד
(א) על אף האמור בתקנה 30 רשאי אדם לשחוט בהמות מחוץ לבית-המטבחיים בתחום רשות מקומית לפי היתר בכתב לכך מאת ראש הרשות המקומית ומנהל השירותים הוטרינריים, ובהתאם לתנאי ההיתר (להלן - בסעיף זה - ההיתר).
(ב) היתר יינתן רק לשחיטה לשם חגיגה מסורתית, קיום מנהג עממי או נדר.
(ג) לא יינתן היתר אלא אם הובטח, להנחת-דעתו של מנהל השירותים הוטרינריים, כי הוראות הטיפול והבדיקה החלים על בהמות שנשחטו בבית-מטבחיים יחולו לגבי בהמות שנשחטו על פי היתר.
78. שחיטה דחופה (תיקון: תשמ"א)
רשאי הרופא הוטרינרי לקצר תקופת ההחזקה שנקבעה בתקנה 34 אם:
(1) הבהמה לוותה בתעודה מאת רופא וטרינרי שטיפל בבהמה בנוסח שקבע מנהל השירותים הוטרינריים;
(2) הוא בדק את הבהמה ומצא כי לא תוכל, מטעמי בריאות, לעמוד בתקופת ההחזקה.
79. שחיטת דחק2 (תיקון: תשכ"ח, תשכ"ט, תשל"ג, תשל"ו, תשל"ט, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ד, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז)
(א) על אף האמור בתקנה 30, מותר לשחוט בהמה מחוץ לבית-מטבחיים אם אישר רופא וטרינרי כמשמעותו בפקודת הרופאים הוטרינריים, כי -
(1) הבהמה חלתה ולא היה סיפק להעבירה בחיים לשחיטה בבית-מטבחיים; או
(2) הבהמה נפגעה בתאונה ולא היה סיפק להעבירה בחיים לשחיטה בבית-מטבחיים.
(ב) לא נמצא רופא וטרינרי בקרבת מקום אירוע תאונה לבהמה, רשאי שוטר, רופא או ראש הרשות המקומית שבתחומה אירעה התאונה או מזכיר הרשות המקומית כאמור לתת האישור לפי תקנת-משנה (א)(2).
(ג) בהמה שנשחטה לפי הוראות תקנת-משנה (א) תיבדק לפני העברתה לבית-מטבחיים על-ידי רופא וטרינרי אשר יתן בידי מחזיק הבהמה לאחר בדיקתו תעודה בנוסח שאישר מנהל השירותים הוטרינריים (להלן - בסעיף זה - התעודה); הוראות תקנה 66(ב) יחולו על התעודה, בשינויים המחוייבים.
הרופא הוטרינרי ישלח בדואר רשום העתק התעודה אל הרופא הוטרינרי הממשלתי אשר לתחום-שיפוטו נשלחה הבהמה.
(ד) הבעל של בהמה שנשחטה לפי הוראות תקנת-משנה (א) חייב להעבירה לבית-מטבחיים שיורה עליו הרופא הוטרינרי שנתן את התעודה. את הגופה יש להעביר בנפרד מהקיבה, המעיים ושלפוחית השתן.
(ה) הרופא הוטרינרי אשר לתחום-שיפוטו הועברה בהמה שנשחטה לפי תקנת-משנה (א) יעשה את כל אלה:
(1) יבצע מיד עם קבלת הגופה את בדיקת הבשר;
(2) יטול דוגמאות מהבשר וישלחן לבדיקה במכון הוטרינרי בהתאם להוראות שבתוספת השמינית;
(3) יחסין את הבשר בחדרי-קירור בתחום בית המטבחיים על חשבון בעליו;
(4) יקבע אם הבשר ראוי למכירה או פסול לפי בדיקתו ולפי מימצאי הבדיקה המעבדתית;
(5) יטביע חותם על הבשר בהתאם להוראות תקנה 54.
(ו) בעד בדיקת בשר במכון הוטרינרי לפי תקנה זו ישלם בעל הבשר אגרה בשיעורים אלה:
בעד ארנבת, חזיר, כבש או עז - 30 שקלים חדשים; בעד כל בהמה אחרת - 30 שקלים חדשים.
80. שחיטת חירום
(א) כדי למנוע התפשטות מחלות בעת מגיפה שפשטה בבעלי-חיים, רשאי מנהל השירותים הוטרינריים להתיר שחיטת-בהמות מחוץ לבית-מטבחיים במקום ובתנאים שייקבעו על ידיו.
(ב) הבשר משחיטה שבוצעה בהתאם להוראות תקנת-משנה (א) ייבדק על ידי רופא וטרינרי שנקבע לכך על ידי מנהל השירותים הוטרינריים.
(ג) הוראות הבדיקה והסימון החלות על גופות בהמות שנשחטו בבית-מטבחיים יחולו על בדיקת בשר מבהמה שנשחטה לפי תקנה זו.
81. הפסקת פעולות בבית מטבחיים (תיקון: תשכ"ט)
(א) רשאי מנהל השירותים הוטרינריים, לאחר התייעצות עם מנהל השירותים הרפואיים, להורות בכתב על הפסקת הפעולה בבית-מטבחיים לתקופה שיקבע, אם לא קויימו בבית המטבחיים הוראה מהוראות תקנות אלה או כל הוראה שניתנה על פיהן.
(ב) על החלטת מנהל השירותים הוטרינריים לפי תקנת-משנה (א) רשאית הרשות המקומית לערור, תוך 30 יום מיום מסירת ההוראות, לפני ועדת הערר שתמונה לפי תקנת-משנה (ג).
(ג) שר החקלאות ימנה ועדת-ערר של שלושה לענין תקנה זו.
(ד) ועדת הערר תתכנס תוך שלושים יום מיום קבלת הערר במשרד השירותים הוטרינריים בבית-דגן, ותתן החלטתה תוך שלושים יום מיום ישיבתה הראשונה.
(ה) הגשת ערר על החלטת מנהל השירותים הוטרינריים לא תעכב ביצוע החלטת המנהל כאמור בתקנת-משנה (א).
82. הגשת דינים וחשבונות
רשות מקומית שבתחומה מופעל בית המטבחיים, האחראי על בית-מטבחיים, רופא וטרינרי ומנהל בית המטבחיים יגישו דינים-וחשבונות, הודעות ורישומים בדבר כל פעולה המבוצעת בהתאם להוראות תקנות אלה במועד שיורה עליו מנהל השירותים הוטרינריים.
83. ביטול תקנות
תקנות בית המטבחיים - בטלות.
תוספת ראשונה - תוספת שלוש עשרה
(תקנה 11 (א))
הוראות בדבר בגדי-עבודה ונקיון אישי
1. בגדי עבודה לעובדים בבתי-מטבחיים יכללו:
סינר, סרבל, מעטה-ראש ומגפי-גומי, ויהיו עשויים מחומר הניתן בנקל לניקוי, לחיטוי או לכביסה (בד, גומי פלסטיק) (להלן - בגדי העבודה).
2. בגדי העבודה יהיו נקיים, שלמים או מתוקנים כראוי.
3. לפני התחלת העבודה יוחלפו הבגדים הרגילים בבגדי-עבודה במלתחה מיוחדת בבית-המטבחיים. לאחר סיום העבודה בבית המטבחיים יונחו בגדי העבודה במלתחה.
4. בגדים העשויים בד יש לטבול, לאחר השימוש בהם, בתמיסת סובלימט 1000/1 למשך 30 דקות ולאחר מכן לכבסם במים חמים וסבון, אולם בהיתר הרופא הוטרינרי אפשר להחזיקם במים רותחים במשך עשר דקות ולאחר מכן לכבסם במים חמים (עם או בלי תוספת כלורית לכביסה) וסבון.
5. בגדים העשויים גומי או פלסטיק (פרט למגפי-גומי) יש לטבול, לאחר השימוש בהם, בתמיסת סובלימט 1000/1 למשך 30 דקות ולאחר מכן לשטפם במים רותחים, סבון ובעזרת מברשת מתאימה.
6. מגפי-גומי יש לנקות היטב אחרי העבודה במים ובעזרת מברשת קשה, ובשעת הצורך גם לטבלם בתמיסת נתר-מאכל (סודיום-הידרוקסיד) בריכוז 0.5%.
7. הרופא הוטרינרי יקבע אם הבגדים הינם נקיים וראויים לשימוש.
8. הידים ינוקו במים חמים, בסבון ובמברשת לפני התחלת העבודה, במשך העבודה לפי הצורך ולאחר סיום העבודה. הידים ינוקו כאמור גם לאחר עשיית הצרכים בחדר השימוש.
9. בכל מקרה של מגע בגופה נגועה במחלה מידבקת או במוגלה או בכל הפרשה אחרת, יש להפסיק את העבודה ולרחוץ את הידים - ובשעת הצורך - גם שאר חלקי הגוף החשופים - במים חמים, בסבון ובעזרת מברשת ולאחר מכן לטבול אותם בתמיסה מחטאת שהוכנה לפי הוראות הרופא הוטרינרי ולשטפן שוב במים חמים.
תוספת שניה
(תקנה 11(ב))
הוראות בדבר ניקוי מכשירי-העבודה
1. סכינים, גרזנים ומשורים (להלן - מכשירי-עבודה) יהיו עשויים מחומר הניתן בנקל לניקוי, הרתחה וחיטוי. הנדנים להחזקת הסכינים יהיו ממתכת בלתי-מחלידה ובצורה הניתנת לניקוי מושלם.
2. מכשירי-עבודה יוחזקו במצב נקי בקביעות.
3. מכשירי-עבודה שזוהמו מגופת בהמה חולה, לרבות מוגלה והפרשות חולי, מן ההכרח לנקותם ולחטאם מיד ואין להמשיך להשתמש בהם אלא לאחר שחוטאו.
4. ניקוי וחיטוי של מכשירי-העבודה ייעשה על ידי רחיצתם במים חמים וסבון והחזקה לאחר מכן במים רותחים בתוספת סודה-כביסה בריכוז 3% למשך 10 דקות לפחות או באוטוקלב למשך 10 דקות.
תוספת שלישית
(תקנה 12)
הוראות בדבר ניקוי ותברואה בבית-המטבחיים
1. לפני התחלת השחיטה, יהיה בית-המטבחיים, על קירותיו, רצפותיו וכל מיתקניו נקי לחלוטין. בכל פעם שהרצפה או הקירות נתלכלכו בעת העבודה יש לנקותם בזרם מים ובעת הצורך - גם במברשת ואף בסבון.
2. אחרי השחיטה יש לנקות את בית-המטבחיים על כל מיתקניו ואת המכלאות באופן יסודי על ידי שטיפה בזרם-מים חזק, בעזרת מברשות קשות ומתאימות, בתמיסת-סבון או חומר מנקה דטרגנטי אחר.
3. כל פסולת וכל גללי-בהמות יש לאסוף מיד לתוך מיכלים סגורים ולהעבירם לבור-הזבל או למישרפה.
4. לאחר הניקוי המכני יש לחטא את האולמות, הרצפות, הקירות, הציוד והעמודים בתמיסה של תרכובת כלורית (סודיום היפוכלוריט מסחרי 10% או קלציום היפוכלוריט מסחרי 10%) בתערובת של ליטר חומר על 24 ליטר מים או בכל חומר אחר שיקבע מנהל השירותים הוטרינריים.
5. בכל מקרה שמתה או נשחטה או נפתחה בבית-מטבחיים בהמה שנמצאה נגועה במחלה מידבקת יבוצע מיד לאחר חיסול הגופה וביעורה, חיטוי יסודי בנתר-מאכל (סודיום-הידרוקסיד) בתמיסה בריכוז 3%-2% ואליה מותר להוסיף 5% סיד בלתי-כבוי כדי לקבל תמיסת-נתר סידית.
6. הרופא הוטרינרי רשאי לאשר, במקרים מיוחדים, שימוש בחומר-חיטוי שונה מזה שפורט בסעיף 5.
7. בכל בית-מטבחיים יימצאו -
(1) מים נקיים בכמות מספקת לניקוי המבנים, מכשירי-העבודה, הבגדים ולצרכים האישיים של העובדים;
(2) מיתקן לאספקת מים חמים בכתב מספקת לכל הצרכים של חיטוי וניקוי;
(3) מיתקן להגברת לחץ המים בצינורות לשטיפת הבנינים (בוסטר);
(4) מיכלים מתאימים להכנת ולהחזקת תמיסת-חיטוי;
(5) מלאי של סיד בלתי-כבוי, סיד כלורי, סודיום כלורי (קלציום וסודיום היפוכלוריט) וסודיום הידרוקסיד (נתר-מאכל) שיוחזקו במיכלים סגורים היטב ואף מוגנים מהאויר;
(6) מלאי של סבון, מגבות, מברשות קשות ורכות וכלי-ניקוי הדרושים בהתאם להוראות תוספת זו לשמירה על הנקיון בבית המטבחיים.
תוספת רביעית
(תקנות 15(א) ו-55)
הוראות בדבר השמדת בשר ועורות
1. בשר ועורות של בהמה שנפסלו למאכל או לשימוש אחר בהתאם להוראות תקנות אלה (להלן - פסולין) יוטבלו בתמיסה צבעונית (כגון מתילן כחול, או בנפט, או בשמן סולר) ויושמדו בבור-רקב, במישרפה או במפעל תעשייתי לקמחי-בשר.
2. (א) לא יוצאו פסולין משטח בית-מטבחיים לשם ביעורם במישרפה או העברתם למפעלי-תעשיה אחרים אלא בהיתר מאת הרופא הוטרינרי.
(ב) הובלת הפסולין על פי היתר תיעשה אך ורק בכלי-רכב מיועד ומותאם למטרה זו, ובדרך שתימנע נזילת דם, מיצים והפרשות.
3. לא יינתן היתר להוצאת הפסולין, במקרה שהפסילה נעשתה בגלל אחת המחלות המפורטות להלן, אלא אם המישרפה או מפעל-התעשיה גובלים עם בית-המטבחיים:
(א) כלבת;
(ב) גמרת;
(ג) דבר הבקר;
(ד) דלקת מידבקת של קרום החזה והריאות בבקר;
(ה) דבר הסוסים;
(ו) כל מחלה אחרת אשר יורה מנהל השירותים הוטרינריים.
4. מנהל השירותים הוטרינריים רשאי להתיר העברת פסולין לצרכי מדע, מחקר או לכל מטרה מיוחדת ובכל אמצעי-העברה שהוא ימצא למתאים.
תוספת חמישית
(תקנה 15 (ב))
הוראות בדבר חיטוי-עורות מבהמות-חולות
עורות מבהמות חולות (להלן בתוספת זו - שלחים) ייטבלו באחת התמיסות המפורטות להלן:
(א) חומצה קרבולית 5% - טבילת השלחים למשך 10 דקות;
(ב) דו-כלוריד הכספית (סובלימט) 5% - טבילה למשך 10 דקות או תמיסה של 1000/1 למשך 24 שעות;
(ג) תערובת של חומצה כלורוהידריט - 2% וסודיום כלוריד טבילה למשך 48 שעות.
תוספת ששית
(תקנה 36)
הוראות בדבר בדיקת-בהמות לפני השחיטה
1. בדיקת הבהמה לפני השחיטה תבוצע על ידי הרופא הוטרינרי באור יום מתאים או באור מלאכותי מספיק.
2. הרופא הוטרינרי יבדוק את מצב בריאותה של הבהמה, לרבות מצבה הגופני, התנהגותה הכללית, המראה החיצוני (עור, שיער ושינויים מיוחדים), פעולות איברי-העיכול (שפתיים, העלאת-גירה, תנועות הכרס, צורת הצואה, מצב הפות, בית-הבושת, העטין, פעולות איברי-הנשימה, וכן את מידת החום במקרה של הפרעה כללית במצב הבריאות.
3. הרופא הוטרינרי יאסור שחיטת בהמות כשנמצאו בהן סימנים של -
(א) גמרת Febris carbunculosa (Anthrax);
(ב) ירמת Gangraena emphys;
(ג) דבר-בקר Pestia Bovina;
(ד) כלבת Lyssa (Rabies);
(ה) דלקת-ריאות חרחורית Gangraenous Pneumonia;
(ו) אלח-דם Septicaemia;
(ז) נחרת Malleus;
(ח) צהבת כללית Icterus;
(ט) מצב-גסיסה In Extremis;
(י) ניוון כללי ומוגבר Cachexia.
4. הרופא הוטרינרי ידחה שחיטת-בהמות, לפרק-זמן שייקבע במקרים אלה:
(א) כשהבהמות מיוזעות ומחוממות, מראות מידת-חום בלתי-רגילה ובמצב פיזי העלול לגרום לפגימת בשר הבהמה לאחר שחיטתה;
(ב) כשעור הבהמות לפני השחיטה אינו נקי מחומרים מזוהמים.
5. הרופא הוטרינרי יודיע ללא-דיחוי לרופא הוטרינרי הממשלתי במחוזו, על מציאת כל מחלה או חשד למחלה בבדיקה שנעשתה על ידיו בבהמה בתחום בית-המטבחיים.
6. הרופא הוטרינרי ידאג כי בהמה הנגועה או החשודה כנגועה במחלה תוחזק בהסגר חמור במקום מבודד ממקום-אחזקתה של כל בהמה אחרת בתחום בית-המטבחיים עד לקבלת הוראות מתאימות מאת הרופא הוטרינרי הממשלתי.
7. רופא וטרינרי יציית להוראות רופא וטרינרי ממשלתי בדבר אחזקתה, בידודה, שחיטתה או הוצאתה מתום בית-המטבחיים של בהמה שנמצאה נגועה או חשודה.
תוספת שביעית
(תקנה 49)
הוראות בדבר בדיקה לאחר השחיטה
הוראות כלליות
1. הבדיקה תיעשה לאחר ביתור הגופה לארכה, הראש ינותק מהגופה והלשון תשוחרר בכדי לחשוף את הבלוטות העמוקות.
2. האיברים והקרביים ייבדקו מיד לאחר הוצאתם מהגופה. כל איבר ובלוטותיו ייבדקו לפי חזותם במישוש וכן על ידי חתך או חתכים בדרך שתמנע לכלוך, זיהום או פחת-ערך שלא לצורך הבדיקה.
3. כל גופה תיבדק לשם קביעת -
(1) מצבה התזונתי;
(2) נוכחות פצעים, שפכי-דם ושינוי בצבע;
(3) בצקת מקומית או כללית;
(4) מידת הקזת הדם;
(5) תפיחויות ושינויים יוצאי-דופן בעצמות, בפרקים או בשרירים;
(6) ריחות בלתי-רגילים.
4. לשם ביצוע האבחנות המפורטות בסעיף 3 ולשם אבחון מחלות או פגעים בבהמה יש לבדוק את -
(1) הדם - צבעו, הקרשתו, הכתמתו, נוכחות חומר זר בו;
(2) הראש -
(א) הלשון בשטחה ובריקמתה ((substance;
(ב) קרום הפה ובית-הבליעה;
(ג) בלוטות הלשד ((retropharyngealis, סובפרוטידה ((subparotidae; סובמקסילריס ((submaxilaris וכן את השקדים ((tonsillae;
(3) הריאות -
(א) בדיקה חזותית כללית ומישושן לכל אורכן;
(ב) בלוטות הלשד ברונכיאלס ((bronchiales מדיאסטינלס ((mediastinales;
(ג) קנה האויר ((trachea - על ידי חתך לאורכו;
(ד) הסימפונות הראשיות ((bronchii על ידי חתך לרוחב בשליש התחתון של הריאה דרך הקנוקנות הראשיות;
(4) הלב -
(א) כיס הלב ייפתח וייבדק;
(ב) הלב עצמו ייבדק על ידי חתך לאורכו במגמה לחשוף את שני חדרי הלב וכן חתך נוסף בקיר הלב;
(5) הסרעפת ((diaphragma בשלמותה;
(6) הכבד -
(א) בדיקה כללית בשטחו ובריקמתו, וכן על ידי חתך באופן מאונך דרך צינורות-המרה העיקריים באותו צד הפונה על הקיבה, ועל ידי חיתוך נוסף בקרבת אונתשפיגל;
(ב) בלוטות הלשד; הפאטיקה ((hepatica;
(ג) כיס המרה;
(7) הקיבות והמעיים -
(א) בשטחם החיצוני ובשעת הצורך גם בפנימיותם;
(ב) בלוטות הלשד גאסטריקה ((gastricae, מזנטריקה ((mesentericae;
(ג) הפדר ((Omentum;
(8) הטחול - בשלמותו;
(9) הכליות -
(א) יש לנתקן מהגופה במקרה של חשד בפגע או במחלה ולחתוך בהם לשם בחינה מדוקדקת;
(ב) בלוטות הלשד רנאלס ((renales;
(10) כיס השתן במקרה של חשד בפגע או במחלה, וייחתך במגמה לחשפו;
(11) הרחם - לרבות הפות ובית-הבושת והשחלות, בשטחם ובריקמתם. הבדיקה תהיה יותר יסודית במקרה של שחיטה זמן קצר לאחר המלטה או כשקיימת נזילה, הפרשה או שינויים פתולוגיים.
(12) העטין - יש לבדוק בלוטות לשד סופראמאמאריקה ((supramamaricae;
(13) הריקמה השרירית - לרבות הריקמה השומנית והחיבורית;
(14) העצמות ובעיקר אלה המבותרים בחוליות, בחזה ובאגן;
(15) הפרקים, לרבות נרתיקי ריר-הפרק ((synovialis bursa
(16) קרומי החזה ((pleura והבטן ((peritoneum;
(17) המוח, חללי הראש, העיניים, הושט, הלבלב, בלוטות הסופררנאל ((suprarenal והאשכים יש לבדוק במקרה של חשד בפגע או במחלה;
(18) במקרים חשודים, בעיקר לשחפת, בלוטות לשד -
(א) של פתח בית החזה ((cervicales הקדמיים, המרכזיים והאחוריים;
(ב) מעל לעצם החזה ((sternales;
(ג) בקדמת הכתף ((prescapularis;
(ד) של בית-השחי ((axillares;
(ה) של המתניים ((lumbales והכסל ((iliacae;
(ו) של קדמת השוק ((drefemoralis;
(ז) של החבק ((poplitae;
(ח) של השת ((ischiadicae;
(ט) של האורב ((inguinales;
ובשעת הצורך הכרחי לנתקן מהגופה ולחתכם לחתכים קטנים, לשם בדיקה מושלמת.
הוראות לבדיקות מיוחדות בסוגי בעלי-חיים
5. בבעלי-חיים המפורטים להלן יבוצעו הבדיקות הבאות לשם אבחון מחלות ופגעים:
(1) בבקר -
(א) (1) לשם אבחנה מחלת זניבן הכיס ((bovis Cysticercus תבוצע בדיקה במקומות ובצורה כאמור להלן:
א. בשרירי הלעיסה החיצוניים והפנימיים ((Masseters חתכים מאונכים במקביל לשטח הלסת התחתונה וכוללים את בלוטות הסובפרוטידיאה ((Lymphoglandula subprotidea; תחולת החתך - בשרירי הלעיסה מקצה הלסת התחתונה, המשכה - בכל הרוחב לכיוון קראניאלי וסיומה ב-Arcus Zygomaticus של עצם הלסת העליונה;
ב. במסטרים הפנימיים - חתך לכל הרוחב, תחילתו - בקצה הלסת התחתונה וסיומו - במקום תחילת Pterygoideus Processus;
ג. בכיס הלב ((Pericardium - בדיקה מדוקדקת מכל צדדיו: לחתכו, לבדוק את ה Eplcardium- ולאחר מכן לחתוך את שריר הלב לארכו לשני חצאים ולחשוף את שני חדריו והעליות; לחתוך את מחצית הלב ((Septum cordis לארכו בשני החצאים;
ד. בסרעפת בחלקה השרירי - חתכים על-ידי הארכת החתך בעת בדיקת בלוטות הלשד של המדיאסטינום;
ה. בוושט - הפרדתו מריקמת חיבור המדיאסטינום, באופן שהוושט נשאר קשור במצבו הטבעי רק בקצה הקראניאלי של קנה האוויר.
(2) נמצאה בבדיקה כאמור בפיסקה (1) יותר מציסטה אחת לכל הגופה תיערך בדיקה שניה על-ידי ביצוע חתכים בעלי עומק של 5 ס"מ ואורך 20 ס"מ בשרירי הגוף הנקובים להלן:
א. בשרירי הצוואר;
ב. בשריר השכם;
ג. בשרירי השוקיים;
ד. בשרירים שבין הצלעות;
ה. בשרירי הלשון.
(ב) הכליות יוצאו מתרמילן; אם נראים בהן שינויים יש לחתכן;
(ג) בעטין ייעשו חתכים עמוקים בכל רבע עד כדי חשיפת גתות החלב;
(ד) הרחם ייבדק בחתך לארכו;
(ה) בעגלים יונקים ייבדקו בנוסף לאמור בפיסקאות (א) ו-(ב) הטבור והפרקים ובמקרה של חשד מחלה ייעשו בהם חתכים.
(2) בקלוטי פרסה -
לשם אבחנת מחלת הנחרת ((Malleus יש לבדוק את הריריות של קנה הנשימה, את הגרון, את חלל האף והגתות ((Sinuses הקשורים איתם, על-ידי נסירה לאורך הראש בסמוך לקו האמצעי, לשם חשיפת מחיצת האף.
(3) בחזירים -
(א) הבדיקה תבוצע לאחר שהגופה תבותר לחצאים דרך הראש ולאורך עמוד השדרה וכשהוצא השומן הפנימי, שומן הבטן ושומן הכליות;
(ב) לשם אבחנת מחלת זניבן הכיס בבשר חזיר ((Cysticercus Cellulosae תבוצע בדיקה במקומות ובצורה כאמור להלן:
(1) בלב - כאמור בפיסקה (1)(א)(1)ג;
(2) בחלק השרירי של הסרעפת;
(3) בשרירי הגרון;
(4) בשרירי הלסת החיצוניים;
(5) בשרירי פסואס מאיור;
(6) בשרירי הצוואר שנחשפו לאחר ביתור הגופה;
(7) בלשון;
(8) בשרירים שבין הצלעות.
(ג) לשם אבחנת מחלת השערונית ((Trichinella תבוצע בדיקה, באמצעות טריכינוסקופ, בסרעפת או בשרירים שבין הצלעות ובשרירי הכתף והלשון.
(4) בכבשים ובעזים -
(א) לשם אבחנת מחלת זניבן הכיס ((Cysticercus bovis יש לבדוק את הלב כאמור בפיסקה 1(א)(1)ג ואת החלק השרירי של הסרעפת בעזרת חתכים; נתגלו ציסטות באברים אלה יש לבדוק גם שרירים אחרים בגופה.
(ב) לשם אבחנת מחלת סרקוספורידיוזיס ((Sarcosporidiosis יש לבדוק את הוושט ושרירי הבטן.
(ג) לשם אבחנת הינגעות בזבוב חרר-האף ((Oestrus Ovis יש לחשוף על-ידי נסירה את חלל האף ולבדקו.
(ד) לשם אבחנת הינגעו ב- Coenurus Cerebralis יש לחשוף את המוח על קרומיו ולבדקו.
(5) בגמלים -
לשם אבחנת פגמים הנגרמים על-ידי טפילים יש לבדוק את הלב, הכבד, הריאות והטחול.
תוספת שמינית
(תיקון: תשכ"ח, תשל"ג, תשל"ז)
(תקנות 51 ו- 79)
הוראות לענין בדיקת הבשר במעבדה
1. יש ליטול דוגמאות ולשלחן לבדיקה במקרים אלה:
(1) שחיטת דחק (מכל סיבה שהיא);
(2) סימנים חריפים וכלליים של תחלואה;
(3) דלקת מוגלתית של כיס הלב; (3) Pericarditis purulenta
vel pericarditis ichorosa
(4) אנדוקרדיטיס וורוקזה; (4) Endocarditis verrucosa
(5) דלקת קיבה (חריפה או כרונית); (5) Gastritis (acuta vel
chronica)
(6) דלקת מעיים (חריפה או כרונית); (6) Enteritis (acuta vel
chronica)
(7) דלקת קרום הבטן (7) Peritonitis purulenta
מוגלתית נרחבת; diffusa
(8) דלקת רחם מוגלתית; (8) Pyometra, metritis
purulenta
(9) עצירת שיליה; (9) Retentio secundinarum
(10) המלטה קשה או מסובכת; (10) Distocia
(11) צניחת הרחם או (11) Prolaspus uteri vel vaginae
הנרתיק, או קרע הרחם; vel ruptura uteri
(12) דלקת עטין חריפה (12) Mastitis acuta vel
או חרחורית; gangrenosa
(13) דלקת פרקים או (13) Arthritis vel tendovaginitis
גידים מוגלתית; purulenta
(14) צהבת; (14) Icterus
(15) פצע מזוהם או; (15) Phlegmona vel vulnera infecta
פלגמונה;
(16) פצעי כוויה רבים; (16) Combustio multiplex
(17) פנריציום (רקבון הטלף); (17) Panaritium
(18) דלקת כליות מוגלתית (18) Nephritis purulenta vel
או דלקת דרכי השתן; pyelonephritis
(19) ליאוקוזיס (לבנה); (19) Leucosis
(20) דלקת ריאות חריפה (20) Pneumonia acuta vel
או מוגלתית; purulenta
(21) דלקת הטבור של בני בקר; (21) Omphalophlebitis
(22) מצב של חום לפני השחיטה; (22) Status febrilis
(23) חשד ספטיקמיה, (23) Suspectio: septicaemia
טוקסמיה, פיאמיה; toxaemia; pyemia
(24) דלקת חריפה של קרום החזה; (24) Pleuritis acuta
(25) הרעלה; (25) Intoxicatio
(26) שחור השתן בסוסים; (26) Haemoglobinuria
equorum
(27) ניוון שומני של (27) Degeneratio adiposa
הכבד כתוצאה ממחלה או הרעלה; hepatis
(28) מוקדי נמק מרובים בכבד; (28) Hepatitis necrotica
multiplex focalis
(29) בוטוליזם; (29) Botulinus
(30) שבר פתוח עם זיהום אזורי; (30) Fractura operta cum
infectio locale
(31) בשר, למעט כליות, שקולפו ממנו
רקמות חיבוריות, רקמות שומניות,
שרירים תת-עוריים.
2. הדוגמאות למשלוח למעבדה יכילו:
(1) טחול שלם, או מחציתו אם הוא גדול מאוד;
(2) נתח כבד, בערך 500 גרם במשקל לקוח מאזור ההילוס, עם הבלוטות וכיס המרה המרוקן;
(3) שתי בלוטות שלמות מן הגופה, כגון הפרסקפולריס ((prescapularis הפופליטאה ((poplitae של השת ((ischiadicae;
(4) נתח שריר מכוסה בנרתיקו (מסציה), בערך 250 גרם במשקל, לקוח מהשרירים של הזרוע (אקסטנסור);
(5) איברים אחרים יחד עם הבלוטות, אם נמצאו בהם שינויים פתולוגיים;
(6) כליה שלמה.
3. נטילת דוגמאות ומשלוחם:
(1) יש ליטול הדוגמאות בכל ההקדם אחרי השחיטה;
(2) יש להשתמש במכשירים נקיים;
(3) יש להימנע מלחתוך בבלוטות המיועדות למשלוח;
(4) יש לשמור על הדוגמאות בפני זיהום חיצוני;
(5) יש להחזיק הדוגמאות במקרר לפני הישלחם (במשך הלילה) ולאחר מכן לעטפן בשכבות של נייר סופג נקי. יש להימנע משימוש בנייר פרגמנט או בנייר-עטיפה חום;
(6) כל דוגמה תיעטף בנפרד ולאחר מכן יארזו כולן יחד בקרטון או בארגז-עץ, או בנייר-עטיפה עבה. אין להשתמש במיכל-מתכת לאריזת-דוגמאות;
(7) המשלוח יהיה מלווה בדו"ח שיכלול פרטים מלאים, לרבות אלה:
(א) סוג הבהמה;
(ב) מספר, שם או אות-זיהוי;
(ג) הסימנים לפני השחיטה;
(ד) איבחון לאחר השחיטה;
(ה) השעה בה נשחטה הבהמה;
(8) העברת המשלוח למעבדה תבוצע בדרך המהירה ביותר.
תוספת תשיעית
(תיקון: תשל"ו, תשמ"ד, תשנ"ו)
(תקנה 52)
הוראות לענין החלטה לאחר הבדיקה
1. בתוספת זו -
"פסלות שלמה" - פסילה של גופת בהמה על כל חלקיה;
"פסלות חלקית" - פסילת חלקי גופת בהמה, איברים או חלקי-איברים.
2. נתגלתה בבהמה -
(1) שחפת כללית - תהיה הפסולת שלמה במקרים אלה:
(א) שחפת בכל צורה שהיא, מלווה ניוון קיצוני, כשהשומן הפך לחומר גלידי, ריקמת השרירים הוצמקה והיא בעלת צבע אפורי וריקמות החיבור הן מימיות;
(ב) שחפת ללא ניוון, כשהזיהום הועבר בכל מחזור הדם ומתבטא בפגמים פתולוגיים ספציפיים במערכות איברי הנשימה או העיכול, מלווים ליקויים מוקדים שחפתיים באחד מהאיברים, כגון: טחול, כליה, עטין, שחלה, אשך, מוח, חוט השדרה, רחם, בתוכם או בקרומם;
(2) שחפת מקומית - תהיה פסלות חלקית במקרים אלה:
(א) האיברים והחלקים בהם נמצאו הליקויים הפתולוגיים, לרבות האיברים עם מוקדי-שחפת ללא הבדל גילם, שלבי ההתפתחות או צורותיהם, בין אם בתוך האיבר, על תרמיל האיבר, בבלוטות האיבר, וכן האזורים המשתייכים במישרין אליהם;
(ב) אם נמצא בראש, לפחות שתיים מבלוטות הלשד רטרופרינגי ((retropharyngealis סובפרוטידה ((subparotidae סובמקסילריס ((submaxilaris כשהן מראות סימני-מחלה. בדרך כלל אין לפסול הלשון והמוח, אם הפגיעה בבלוטות היא קטנה בלתי-פעילה ומסויידת;
(ג) כל איבר פנימי או חלק בגופה המגואלים בחומר שחפתי.
3. נתגלתה בבהמה אחת המחלות או הפגעים המפורטים להלן, תהיה הפסלות שלמה:
להלן, תהיה הפסלות שלמה:
(א) כלבת ((Lyssa Rabies;
(ב) גמרת Febris Carbunculosa (Anthrax);
(ג) דבר בקר Pestis Bovine;
(ד) דלקת מידבקת של קרום החזה והריאות בבקר
Pl. Pneumonia contag Bovum;
(ה) נחרת Malleus;
(ו) ירמת Gangrena emphysematosa;
(ז) אלח-דם דמי Pasteurellosis;
(ח) צפדת Tetanus;
(ט) דבר חזירים עם שינויים מובהקים בשרירים Pestis suum;
(י) חוסר-דם מידבק בסוסים Infect. equine Anaemia;
(יא) דלקת כלי-לשד מידבקת Lymphangitis Epizootica;
(יב) דורינה בסוסים Dourina;
(יג) סלמונלוזיס (כל הבהמות) Salmonellosis;
(יד) ורדת-חזירים עם שינויים בשרירים נוסף לליקויים בקרום השומני Eryslpelas suis;
(טו) אינפלואנזה של קלוטי-פרסה Influenza equorum;
(טז) מורבוס מקולוזיס בסוסים Morbus Maculosis;
(יז) אלח-דם ומיגול-דם Septicaemia Pyaemia;
(יח) שחור-השתן בסוסים Haemoglobinuris equorum;
(יט) צהבת כללית - בעיקר אם הצהבת לא פגה לאחר 14 שעות Icterus;
(כ) חוסר-דם כללי מלווה מיימת Anaemia (Dropsy);
(כא) ריח או טעם של דגים, של שתן, של רפואות, ריח מיני - שלא נעלמים 24 שעות לאחר השחיטה ובהבחנת-בישול;
(כב) צבע יוצא-דופן שלא נעלם 24 שעות לאחר השחיטה;
(כג) בוסר, עובר וולד בגיל למטה משמונה ימים;
(כד) זניבן הכיס בבקר (Cysticercus bovis) - אם בצורה קשה, כלומר שברוב החתכים נמצאו יותר מציסטה אחת בכל חתך; לציסטה מנוונת או מסוידת יש להתייחס כמו לציסטה חיה;
(כה) זניבן כיס בחזיר (אף אם נמצא זניבן כיס אחד בלבד). Cysticercus Cellul;
(כו) שערונית בחזיר Trichinella;
(כז) סרקוספורידיוזיס ((Sarcosporidiosis כללי או סרקוספורידיוזיס מלווה בשינוי צבע או מיימת של הבשר;
(כט) ניקוד-דם בלתי-שלם;
(ל) שחיטה בשעת גסיסה או שחיטה לאחר המוות;
(לא) גידולים רבים שלא מוגבלים לאיבר אחד;
(לב) מלנוזיס כללית Melanosis;
(לג) רזון מוגבר וניוון כללי Cachexia;
(לד) זיהומים העלולים לגרום להרעלה מבשר.
4. נתגלתה בבהמה מחלת זניבן כיס בבקר ((Bovis Cysticercus בצורה קלה, כלומר שברוב החתכים נמצאו לא יותר מציסטה אחת (חיה, מנוונת או מסוידת) בכל חתך:
(1) 2 לא יותר שימוש בבשר אלא אם כן הגופה הוחזקה עד לשימוש בתא הקפאה של בית הקירור 240 שעות לפחות בקור של 10 מעלות צלזיוס מתחת לאפס;
(2) הלב, הסרעפת, הושט והלשון ייפסלו למאכל אם נמצא באחד מהם שני ציסטים לפחות;
(3) ראש הבהמה ייפסל אם נמצאו בכל אחד מהחתכים שבוצעו בו יותר מציסטה אחת.
4א. נתגלתה מחלת זניבן הכיס בכבשים ועזים ((Cysticercus bovis - אם המימצא הוא באיברים פנימיים בלבד יש להחרים את האיברים הנגועים; אם המימצא הוא בשרירים - אם בצורה קלה יש לחתוך ולהחרים את החלקים הנגועים; אם בצורה קשה (יותר מציסטה אחת ברוב החתכים) יש להחרים את כל הגופה.
5. נתגלה בבהמה מחלת הפה והטלפיים תהיה פסלות חלקית וייפסלו הטלפיים, הרגליים, הראש, הקיבות והמעיים, הושט, קנה-האויר, הריאות והלב. במקרים מיוחדים אפשר להתיר השימוש בראש וברגליים בתנאי שיעברו טיפול בהתאם להוראות מפורשות מאת מנהל השירותים הוטרינריים.
6. נתגלתה בבהמה מחלת תולעת התרמיל ((Echinococcus - ייפסלו האיברים הנגועים, בשלמותם או בחלקם, לפי היקף הפגיעה. הגופה תותר לשימוש.
7. נתגלתה בבהמה מחלת דופית הכבד - ((Distomatosis אם הטפילים נמצאו רק בצינורות המרה הגדולים, יש לקלף הרקמה ולהוציאם והכבד יותר לשימוש. במקרה והטפילים פלשו גם לצינורות-המרה הדקיקים או אם חל שינוי דגנרטיבי או מוגלתי ברקמה, יש לפסול את כל הכבד.
8. באקטינומיקוזיס ואקטינובצילוזיס ((Actinomycosis Actinobacillosis תהיה פסלות חלקית, ייפסלו החלקים: ראש, לשון, קיבה, ריאה, או כבד אם הם נגועים. לגבי אזור הראש שהוא הנפגע תכופות, ייפסל כל הראש והלסתות הנגועות. אם רק הלסתות נגועות, תותר הלשון לשימוש בתנאי שבלוטות הלשד לא נפגעו, אם רק הלשון נגועה, היא תיפסל יחד עם בלוטות הלשד והראש יותר לשימוש.
9. נפגעה הבהמה במחלת נזלת ממאירה בבקר ((Gangraenosa Bovum Coryza פרט למקרה של תחלואה כללית וניוון, יש לפסול רק את הראש והריאות.
10. נתגלתה בבהמה מחלת פרטוברקולוזיס (מחלת ז'ונס) ((Paratuberculosis במקרים והרזון המוגבר טרם הופיע, יש לפסול את המעיים וקרומי-הבטן בלבד והבשר יותר לשימוש.
11. נתגלתה בבהמה מחלת לפטוספירוזיס ((Leptospirosis בשלבים שטרם הופיעו שינויים פתולוגיים בולטים בגופה וגם הצהבת, יש לפסול רק הכליות והמוח.
12. נתגלתה בבהמה מחלת דלקת-פרקים ((Arthritis - במקרים של דלקת-פרקים מוגלתית -
(1) דלקת בשני פרקים או יותר - פסלות שלמה;
(2) דלקת בפרק אחד בלבד - פסלות שלמה בבהמות שטרם נגמלו, וכן בבהמות מבוגרות כשהפגע מלווה חום גבוה;
(3) דלקת רק בפרק אחד בבהמות מבוגרים וללא חום - פסלות של החלק הנגוע, בתנאי מפורש שמימצא הבדיקה המעבדתית הוא שלילי.
13. נתגלתה בבהמה מחלת הפלה מידבקת ((Brucellosis - לפסול את הרחם וגם העטין בבהמות נגועות.
14. נתגלתה בבהמה שבר בעצם ((Fractura -
(1) במקרה של שבר פתוח מלווה זיהום אזורי - פסלות שלמה אלא אם כן הבדיקה במעבדה היא שלילית לאילוח כללי;
(2) במקרה של שבר פשוט, שבר טרי או שבר במצב הגדלה - פסלות של מקום השבר והריקמה הגובלת.
15. נתגלתה בבהמה מחלת דלק-כבד כרונית ((Cirrhosis - במקרים קלים ייפסל החלק הנגוע של האיבר ובמקרים אחרים יש לפסול את כל הכבד.
16. במקרים של גילוי מחלות שלא פורטו בסעיפים 2 עד 15 יש לפסול את הגופה או החלק הנגוע ממנה, או האיבר הנגוע של הגופה או החלק הנגוע של האיבר, וכן את האזור הגובל, הכל לפי היקף התחלואה והפגיעה.
17. נתגלתה הינגעות בזבוב חרר האף בכבשים יש לפסול את הראש ((Oestrus Ovis.
18. התגלתה הינגעות בCoenurus Cerebralis- בכבשים יש לפסול את המוח.
19. נתגלתה בבשר הבהמה שארית ביולוגית מעל הרמה המרבית - תהא הפסלות שלמה; נתגלתה שארית כאמור רק בכבד או בכליה - תהא הפסלות חלקית.
תוספת עשירית3
(תיקון: תשל"א, תשל"ח)
תוספת אחת-עשרה 3
(תיקון: תשכ"ט)
תוספת שתים-עשרה
(תקנה 75)
הוראות בדבר מיתקנים ושירותים בבית-מטבחיים תעשייתי
בית-מטבחיים תעשייתי ייבנה, יצוייד ועמדו לרשותו מיתקנים כמפורט להלן:
1. הרצפות, וקירות, התקרות והדלתות ייבנו מחומרים בלתי-חדירים לחרקים ומכרסמים ומחומרים הניתנים לניקוי יסודי בקלות והרצפה תהיה בלתי-חדירה לרטיבות.
2. התאורה תהיה טבעית או מלאכותית, בדרך שתובטח העבודה התקינה בבית-המטבחיים ובסביבתו.
3. מים יסופקו ממקור מאושר על-ידי רשות מוסמכת של משרד הבריאות, ברזים, צינורות וברזי-מקלחת תלויים יותקנו במספר הדרוש להחזקת נקיון שוטף במקום.
4. מים חמים יסופקו ללא-הגבלה לאולמי-השחיטה ולמלתחות וכן יותקן מיתקן לשטיפה באדים חמים.
5. בית-המטבחיים יצוייד במערכת-שחיטה בתאים או בעולים מתהפכים.
6. תותקן מערכת-פסים לתליית הגופות לכל אורך שלבי הטיפול בבשר עד אחסונו.
7. יותקנו מערכת תליית-גופות המנועות בכוח-חשמל.
8. פתחים מיוחדים יותקנו באולם-השחיטה עם משפכים מותאמים לשליחת הכרסים, המעיים, העורות והרגליים לאגפים נפרדים.
9. באגף מיוחד בבית-המטבחיים תותקן מערכת מכנית לטיפול ולניקוי הכרסים, המעיים, העורות והרגליים.
10. משורים חשמליים לביתור הגופה יופעלו במספר המתאים לכושר הפעולות.
11. כל הציוד הממונע בבית-המטבחיים יותקן ממתכת בלתי-מחלידה.
12. תוכרת מערכת-איוורור שתבטיח זרימה בלתי-פוסקת של האויר בבית-המטבחיים ואל מחוצה לו.
13. יותקן אגף חדרי-קירור לצינון, להקפאה ולאיחסון שכושר-קליטתו יהיה מספיק לקליטת תוצאת שבוע ימים.
14. תותקן מערכת מיזוג-אויר לחדרי פירוק-הבשר ואריזתו.
15. יותקן אגף מיוחד לטיול תעשייתי בפסולין, ומישרפה להשמדת בשר שיש להשמידו.
16. יותקן אגף מיוחד לטיפול תעשייתי בעצמות, בחלב, בעורות, בדם, ברגליים, בטלפיים ובקרניים.
17. ייבנה מבנה מיוחדת לשחיטת בהמות חולות או איחסון גופות חשודות.
18. תיבנה רפת בשטח בית-המטבחיים בעלת כושר-קליטה של בהמות לשני ימי-שחיטה לפחות.
19. יותקן מיתקן לניקוי וחיטוי כל-רכב.
20. תיבנה מכבסה לניקוי בגדי העובדים.
21. לרשות בית-המטבחיים עמדו כלי-רכב במספר מספיק שבית-קיבולם בנוי עם דפנות, רצפות גג, דלתות-בידוד בעובי של לפחות 8 סנטימטרים שעם או מחומר אחר בעל תכונות-בידוד דומות, עם מערכת-תלייה ממתכת בלתי-מחלידה לתליית גופות וחלקי-גופות ובשר. כלי-הרכב יהיו מצויידים במערכת-קירור מכנית אוטומטית להחזקת טמפרטורה של לא יותר מ-(2 + צלזיוס בכל עת הימצא בהם הבשר ומצויידים בקשר אלחוטי עם בית-המטבחיים.
תוספת שלושה עשרה (תיקון: תשמ"א, תשס"א, תשס"ג, תשס"ד)3,4
(1) אלה בתי מטבחיים שמנהל השירותים הוטרינריים רשאי ליתן לגביהם היתר הקמה והפעלה:
חולון אום אל פאחם
חיפה עמק יזרעאל
ירושלים מג'דל שמס
באר-שבע נצרת
הדרום שפרעם
הגליל (צפת) בית שאן
השרון (נתניה) דיר אל אסד
חדרה מרום הגליל
רעננה ירכא
המשולש רהט
(2) בתי נחירת חזירים;
אעבלין
מעיליא
המכון למחקר שליד קבוץ להב
_________________________________
1 ק"ת תשכ"ד, 837; תשכ"ה, 2120; תשכ"ח, 69, 187; תשכ"ט, 94, 1578, 1896, 1973, 2080; תשל"א, 161; תשל"ג, 611, 876; תשל"ד, 646; תשל"ה, 915, 502; תשל"ו, 234, 317, 1887; תשל"ז, 1496; תשל"ח, 559; תשל"ט, 726; תש"ם, 1445, 1614; תשמ"א, 114, 776, 1566; תשמ"ב, 225, 368, 1101; תשמ"ג, 185, 1114; תשמ"ד, 144, 291, 1096, 2654; תשמ"ה, 680, 1188, 1748; תשמ"ו, 68; תשמ"ז, 103; תשנ"ו, 614; תשס"א, 400; תשס"ג, 71; תשס"ד, 742; תשס"ו, 618.
י"פ תש"ם, 1757; תשמ"א 1286.
2 תקנה 1 לתקנות אגרות חקלאיות (הצמדה למדד), קובעת הצמדת האגרות למדד יוקר המחיה כאמור בפרק ז. עסקים, 12.4 אגרות חקלאיות.
3 תקנות מחלות בעלי חיים (הקמת בתי מטבחיים ובתי נחירה והפעלתם), התשכ"ח-1967, המאוזכרות בתקנה 65(2) בוטלו בק"ת תשמ"א, 777.
4 נוסח התוספות אינו מובא.
5 למרות שקיימת תקנה 57א, הוספה תקנה נוספת 57א.
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ