תקנות מחלות בעלי-חיים (בתי-שחיטה לעופות), תש"ך-1960

תקנות מחלות בעלי-חיים (בתי-שחיטה לעופות), תש"ך-1960 1
בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לפקודת מחלות בעלי-חיים, 1945, והסעיפים 14(א) ו-2 (ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות (תיקון: תשכ"ט, תשל"ז, תשנ"א)
בתקנות אלה -
"עוף" - תרנגול, אווז, ברווז, תרנגול-הודי, יונה, עוף-גיניאה, שלו ופסיון - מכל מין וגיל;
"בשר-עוף" - גופת-עוף או כל חלק ממנה, לרבות האברים המיועדים למאכל-אדם;
"איברים פנימיים" - כבד, לב, קורקבן וטחול;
"קרביים" - זפק, מעיים, ריאות, ואיברים פנימיים;
"בית שחיטה" - מפעל שבו מבוצעות פעולות אלה:
שחיטת עופות, מריטת נוצות מן העוף השחוט, הוצאת אברים ממנו ופעולות לוואי;
"כושר קליטה", לגבי בית שחיטה - המספר המכסימלי של עופות, שלדעת המנהל ניתן לשחטן ביום אחד באותו בית שחיטה;
"פעולות-לוואי" - ניתוק חלקי-גוף ואברים מן הגוף המרוט שאינם למאכל, המלחתו, פירוק בשר העוף לנתחים וחלקים, אריזתו, קירורו והקפאתו, הכל לשם מכירה;
"המנהל" - מנהל השירותים הוטרינריים או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
"הרמה המרבית" - הרמה המרבית המותרת של שאריות ביולוגיות בבשר עוף, המפורטת ברשימה שקבע מנהל השירותים הוטרינריים, בהסכמת מנהל שירות המזון במשרד הבריאות, כפי שתעודכן מזמן לזמן, ושהופקדה לעיון הציבור בספרית המכון הוטרינרי בשירותים הוטרינריים בבית-דגן;
"הרופא הוטרינר", לגבי בית שחיטה - הרופא הוטרינר של הרשות המקומית שבתחומה נמצא בית השחיטה, או רופא וטרינר אחר שאושר על-ידי המנהל לביצוע פיקוח וטרינר על בית השחיטה.
"שארית ביולוגית" - חומר כלשהו, לרבות נגזרותיו, הנמצא בעוף בעת שחיטתו או אחרי שחיטתו, באחת מן הרקמות או האיברים שלו כתוצאה מטיפול או ממגע של עופות חיים עם חומר הדברה, חומר אורגני, חומר לא אורגני, חומר מתכתי, הורמונים, אנטיביוטיקה, חמרים נגד תילוע, חמרים מרגיעים או כל חומר אחר אשר משאיר שאריות בבשר עוף.
2. אישור להפעלת בית שחיטה (תיקון: תשכ"א)
(א) לא יפעיל אדם בית-שחיטה אלא לפי אישור בכתב מאת המנהל ובהתאם לתנאי האישור.
(ב) מתן אישור או סירוב לתתו, קביעת תנאי נתינתו, התלייתו וביטולו מסורים לשיקול דעתו של המנהל.
3. בקשה לאישור בית שחיטה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: