תקנות המים (חישוב עלות המים), התשנ"ב-1991

תקנות המים (חישוב עלות המים), התשנ"ב-1991 1
בתוקף סמכותי על פי סעיף 111 לחוק המים, התשי"ט-1959, ולאחר התייעצות עם מועצת המים, אני מתקין תקנות אלה:
פרק א': כללי
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"מפיק" - מי שמפיק מים ממקור מים על פי רשיון הפקה, לרבות מי שמתפיל מים או מי שמביא מים שאינם ראויים לשימוש להיות בני-שימוש;
"ספק" - מי שמספק מים לאחר על פי רשיון הפקה, בין אם הפיקם בעצמו ובין אם קיבלם מספק אחר;
"צרכן" - אדם, לרבות תאגיד צרכן, הצורך מים על פי רשיון הפקה שבו פורטו שמו וכמויות המים המוקצות לו;
"תאגיד צרכן" - תאגיד, לרבות רשות מקומית ואגודה שיתופית, ולרבות חבר בני אדם, המקבלים במשותף כמות מים מוקצה על פי רשיון הפקה;
"מפעל" - מערכת מיתקנים המשמשים להפקה, הספקה, אגירה או הולכה של מים, בעלי ייחוד פונקציונלי, גיאוגרפי, כרונולוגי או אחר; מפעל יכול שיהיה חופף לאזור עלות ויכול הוא להכיל מספר אזורי לחץ או מספר צרכנים;
"אזור לחץ" - חלק ממפעל, שבו טווח עומדי המים נמצא בין גבול עליון וגבול תחתון, שנקבעו להנחת דעתו של נציב המים;
"אזור עלות" - אזור אחד שבו קבוצת צרכנים, שלהם עלות מחושבת אחידה והמשותף להם מפעל מים אחד או אזור לחץ אחד או אופן צריכה אחד; אזור עלות יכול לכלול גם צרכן אחד בלבד;
"מפעל עלות" - מפעל, אזור לחץ או אזור עלות, שלגביו נעשה חישוב עלות מים על פי תקנות אלה;
"יחידת מים" - מטר מעוקב של מים;
"עלות מים" - עלות המים למשק הלאומי, הכוללת את כל ההוצאות הדרושות, כדי שניתן יהיה להשתמש ביחידת מים, כולל הוצאות ההפקה, ההספקה, ההולכה והחלוקה של מים, הוצאות למניעת השפעות סביבתיות בלתי רצויות ולפעולות לשמירה על מקורות המים לטווח ארוך, והוצאות זקופות אחרות, המפורטות בתקנות אלה.
2. דרך חישוב עלות המים
(א) חישוב עלות המים יתייחס לכל מחזור ניצול המים, מהפקתם ועד להרחקת השארית שלהם או השבתם לשימוש חוזר, ויכלול את העלויות לפי שלוש קבוצות המשתנים הבאות, כולן או מקצתן, בהתאם לענין:
(1) (א) העלות החלופית של מקור המים או הצורך לפתח מקור מים חדש עם התכלות המקור הקיים או השלמת ניצולו;
(ב) עלות מיתקן ההפקה;
(ג) עלות הטיפול במים והשבחת המים; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: