תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ"ה-1995

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ"ה-1995 1
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 212, 222(ד) ו-400 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק), ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקינה תקנות אלה:
(תיקון: תשנ"ז)
פרק ראשון: פרשנות
1. הגדרות (תיקון: תשנ"ט)
בתקנות אלה -
"תקנות שירותים מיוחדים" - תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978;
"תקנות ילד נכה" - תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח-1998;
"תלוי בעזרת הזולת" - כמשמעותו בתקנות שירותים מיוחדים ולגבי ילד נכה, כמשמעותו בתקנות ילד נכה;
"השגחה" ו"קיצבה מיוחדת" - כהגדרתן בתקנות שירותים מיוחדים;
"גימלת ילד נכה" - כמשמעותה בתקנות ילד נכה;
"זקוק להשגחה מתמדת" - כמשמעותו בתקנות ילד נכה;
"טיפול רפואי מיוחד" - כמשמעותו בתוספת הראשונה לתקנות ילד נכה;
"ילד נכה" - כהגדרתו בתקנות ילד נכה;
"ליקוי מיוחד" - אחד הליקויים המנויים בתוספת השניה לתקנות ילד נכה.
פרק שני: ועדת עררים לשירותים מיוחדים, סמכויות והרכב
2. מי רשאי לערור (תיקון: תשנ"ז)
(א) הרשאי לערור לועדת עררים לשירותים מיוחדים על החלטת פקיד תביעות בענין קיצבה מיוחדת (להלן - העורר) הוא אחד מאלה:
(1) נכה כהגדרתו בתקנות שירותים מיוחדים ואלמנה שמתקיים לגביה האמור בסעיף 216 לחוק, אם נקבעה להם נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות;
(2) מי שתובע קיצבה מיוחדת לפי תקנה 10א לתקנות שירותים מיוחדים, אם נקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 75% לפחות; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: