אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 1
בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 15, 16, 17, 24, 38, 71, 93 ו-115 לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, אני מתקינה תקנות אלה:
פרק ראשון: שיעור דמי הביטוח
1. סיווג
לענין קביעת שיעור דמי הביטוח מפני פגיעה בעבודה (להלן - דמי הביטוח), מסווגים את כל המפעלים, הפעולות והשירותים (להלן - מפעלים) לענפים, קבוצות וסעיפי סיכון כמפורט בתוספת הראשונה.
2. שיעור דמי הביטוח (תיקון: תשט"ו, תשמ"ג)
(א) שיעור דמי הביטוח, שהמעביד חייב לשלם בעד ביטוח עובדיו במפעל פלוני הוא כנקוב בתוספת הראשונה לצד סעיף הסיכון המתייחס לאותו מפעל.
(ב) מעביד שאושר לכך על-ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 38(ב) לחוק, ישלם דמי ביטוח מפני פגיעה בעבודה בשיעור של 85% מהאמור בתקנת משנה (א).
3. מפעל נפרד (תיקון: תשי"ז, תשכ"ג, תשכ"ה)
(א) לענין תקנה 2 יראו כמפעל נפרד חלק ממפעל אם התקיימו בו שני אלה:
(1) הוא מתנהל בנפרד מבחינת המקום;
(2) (א) הוא מוסד ציבורי המתנהל כיחידת תקציב נפרדת; או
(ב) (1) הוא מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של ריווח והפסד.
(2) הוא אינו מיועד להשגת רווחים ומתנהלים לגביו חשבונות נפרדים של הכנסות והוצאות.
(ב) בקיבוץ או במושב שיתופי יראו כמפעל נפרד לענין קביעת דמי הביטוח לפי תקנה 2, של מי שאינו חבר בקיבוץ או במושב השיתופי, ענף או שירות לא-חקלאיים שאינם מיועדים בעיקרם לצריכה או לשימוש העצמיים של הקיבוץ או המושב השיתופי או חבריהם.
(ג) רשאי מנהל ענף ביטוח נפגעי עבודה בשים לב למידת הסיכון של חלק המפעל לראותו כמפעל נפרד אף אם נתקיים בו רק אחד משני התנאים שבתקנת משנה (א).
3א. שיעור מורכב למפעל מורכב (תיקון: תשכ"א, תשכ"ד, תשכ"ה)
(א) היה מפעל מורכב ממפעלים נפרדים כאמור בתקנה 3, רשאי המעביד לבקש מהמוסד ששיעור דמי הביטוח המשתלמים על ידיו, יהיה הממוצע המתקבל משיעורי דמי הביטוח שבכל מפעל נפרד.
(ב) המוסד רשאי לאשר תשלום דמי הביטוח לפי השיעור הממוצע המשוקלל החל מ-1 באפריל לשנת הכספים שלאחר הגשת הבקשה (להלן - התאריך הקובע).
(ג) בחישוב השיעור הממוצע המשוקלל יובאו בחשבון -
(1) שכר העבודה ששולם בכל אחד מהמפעלים הנפרדים בשנים-עשר החדשים שקדמו לתאריך הקובע; ובלבד שלא יובאו בחשבון שכר עבודה מעל למקסימום שלפיו משתלמים דמי ביטוח;
(2) שיעור דמי הביטוח של כל מפעל נפרד כפי שקיים היה השיעור בחודש אפריל לשנת הכספים שלגביה נערך החישוב.
(ד) נקבע שיעור ממוצע משוקלל למפעל מורכב, יישאר השיעור ללא שינוי תוך השנה שלאחר התאריך הקובע.
4. מפעל בסעיפי סיכון שונים (תיקון: תשי"ז)
(א) ניתן מפעל לסיווג ביותר מסעיף סיכון אחד - ישולמו דמי הביטוח לפי סעיף הסיכון שבו מועבד המספר הגדול ביותר של העובדים בתהליך ייצור או בפעולה שלה נועד המפעל.
(ב) מפעל שבו משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני-ריתוך ושבו נעשות עבודות שאינן מחייבות שימוש במכונות או במיתקנים כאמור, יסווג לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בהם משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במיתקני-ריתוך; מנהל ענף ביטוח נפגעי-עבודה רשאי, בשים לב להיקף המוגבל של השימוש במכונות או במיתקנים כאמור בהשוואה להיקף כל העבודה במפעל, לסווג את המפעל לפי סעיף הסיכון המתייחס להליכי העבודה בה לא משתמשים במכונות המונעות בכוח מיכני או במכשירי ריתוך.
5. שיעור דמי הביטוח במקרים מיוחדים (תיקון: תש"ל)
לא ניתן מפעל לסיווג באחד מענפי הסיכון שבתוספת הראשונה ישולמו דמי ביטוח כאילו סווג המפעל בסעיף סיכון ששיעור דמי הביטוח הוא 1.9%.
6. הפחתת דמי הביטוח או הגדלתם (תיקון: תשכ"א, תשכ"ד, תשכ"ז, תשל"ב, תשל"ה, תש"ם, תשמ"ב)
(א) בתקנה זו -
"תקופת האיזון"2 - תקופה של שנתיים רצופות; הראשונה בתקופות ראשיתה ביום כ"ב באדר ב' תשי"ט (1 באפריל 1959); לגבי התקופה שראשיתה ביום ד' בניסן תשל"ט (1 באפריל 1979) וסיומה ביום כ"ה באדר ב' התשמ"א (31 במרס 1981) תהא התקופה של שנה אחת בלבד, ולאחריה תקופות של שנתיים רצופות;
"שיעור הפגיעה" - היחס שבין דמי הפגיעה ששולמו לעובדי מפעל גדול תוך תקופת האיזון לבין דמי הביטוח ששולמו תוך אותה התקופה ובעדה על ידי המעביד של אותו המפעל;
"שיעור הפגיעה הממוצע" 3 - היחס בין סך הכל של דמי הפגיעה ששולמו לעובדים בעשרה מפעלים גדולים לפחות המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון לבין סך הכל של דמי הביטוח ששולמו מאת מעבידיהם של המפעלים כאמור תוך אותה תקופה ובעדה; לענין קביעת היחס כאמור יובאו בחשבון רק מפעלים גדולים שבתקופת האיזון המשיכו בפעילותם הרגילה לפחות 15 חודש; ואם תקופת האיזון היתה בת שנה אחת - המשיכו בפעולתם הרגילה לפחות 8 חדשים; לא היו-4 עשרה מפעלים גדולים המשלמים אותו שיעור דמי ביטוח תוך תקופת האיזון, יובאו בחשבון גם כל המפעלים הגדולים המשלמים דמי ביטוח בשיעורים הקרובים ביותר, כלפי מעלה וכלפי מטה, לשיעורים המשתלמים על ידי המפעלים הגדולים שהובאו בחשבון.
"מפעל גדול" מפעל המעסיק תוך שנת כספים שלמה בתכוף לתקופת האיזון עובדים שבעדם משתלם שכר עבודה, שמספרם לפחות 100 בממוצע לחודש או לפחות 50 מכל אחד מחדשי השנה;
"מפעל" - לענין תקנה זו - מפעל המסווג בתוספת הראשונה בקבוצות וסעיפי סיכון בענפים: 7,5,4,3,2,1,0.
(ב) סוטה שיעור הפגיעה במפעל גדול, בסכום של תקופת האיזון, ב-30% לפחות משיעור הפגיעה הממוצע ובמשך תקופת האיזון לא חל שינוי בסעיף הסיכון לפיו סווג המפעל, יופחתו או יוגדלו דמי הביטוח ששולמו תוך תקופת האיזון ובעדה, לפי הענין ב-20% לגבי התקופה בה חלה הסטיה.
(ג) בחישוב שיעור הפגיעה ושיעור הפגיעה הממוצע לא יובאו בחשבון דמי פגיעה ששולמו בהתאם לסעיף 36 לחוק.
(ד) (1) המוסד יחליט על הפחתה או הגדלה של דמי הביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) תוך עשרים חדשים מתום תקופת האיזון; החליט המוסד על הפחתה בדמי-הביטוח, תבוצע ההפחתה תוך שלושה חדשים מתאריך ההחלטה, תוך מתן עדיפות בטיפול למפעל שמעבידו הגיש למוסד בקשה להפחתה; חייב המעביד דמי ביטוח, רשאי המוסד לקזז את סכום ההפחתה כאמור מחוב דמי הביטוח של המעביד.
(5)2 על אף האמור בפסקה (1) החלטה של המוסד על הפחתה או הגדלה של דמי ביטוח כאמור בתקנת משנה (ב) לגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום י"ד בניסן תש"ם (1 באפריל 1980) ולגבי תקופת האיזון המסתיימת ביום כ"ה באדר ב' התשמ"א (1 באפריל 1981) תינתן תוך עשרים וארבעה חדשים מתוך תקופת האיזון האמורה וההפחתה תבוצע תוך ארבעה חדשים מתאריך ההחלטה.
(ה) (בוטלה)
(ו) המוסד יפרסם בירחון העבודה והביטוח הלאומי תוך חודש ימים לאחר 18 החדשים מתום תקופת האיזון את שיעור הפגיעה הממוצע.
(ז) הוראות תקנה זו אינן חלות -
(1) אם המעביד משלם דמי ביטוח לפי שיעור שנקבע בתקנה 5 או לפי שיעור ממוצע למפעל מורכב כאמור בתקנה 3א;
(2) אם נתמלאו לגבי מעביד התנאים המפורטים בסעיף 162 לחוק והוא אושר לכך על ידי שר העבודה.
7. קביעת סעיף הסיכון (תיקון: תשי"ט)
מעביד חייב למסור את הפרטים שיידרשו על ידיו לשם סיווג המפעל על ידי המוסד.
פרק שני: הודעה על פגיעה בעבודה
8. מסירת הודעה על פגיעה בעבודה (תיקון: תשי"ט)
על פגיעה בעבודה, שכתוצאה ממנה מת אדם שהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק, או מצבו מחייב טיפול רפואי או שאיבד את כשרו לעבודה שלושה ימים לפחות (להלן - מבוטח שנפגע) תימסר למוסד בהקדם האפשרי הודעה לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד (להלן - ההודעה)
9. מי חייב למסור הודעה
(א) החובה למסור הודעה חלה על המבוטח שנפגע, אולם מסירתה על-ידי אדם אחר כשרה ופוטרת את המבוטח מחובת ההודעה.
(ב) מת מבוטח כתוצאה מפגיעה בעבודה, חלה החובה למסור הודעה על התלויים בו הזכאים לגימלה לפי סעיף 22 לחוק. מסירת ההודעה על-ידי אחד התלויים או על-ידי כל אדם אחר כשרה ופוטרת את התלויים האחרים מחובת ההודעה.
10. אישור ההודעה על-ידי המעביד
מעבידו של המבוטח שנפגע יאשר בגוף ההודעה, לפני מסירתה, את העובדות הנוגעות למעביד, למסיבות הפגיעה, לשכר עבודתו של הנפגע ולהעדרו מהעבודה כתוצאה מהפגיעה. חולק המעביד על אחת העובדות האמורות, יציין זאת בהודעה.
11. אישור רפואי (תיקון: תשנ"ו)
(א) הפסיק מבוטח שנפגע לעבוד כתוצאה מהפגיעה, יצורף להודעה אישור רפואי על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו של המבוטח לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.
(ב) אישור כאמור בתקנת משנה (א) יינתן מאת שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 89(א)(3) לחוק (להלן - שירות רפואי מוסמך) או מאת מוסד רפואי שאושר ונרשם כאמור בסעיפים 24א ו-25 לפקודת בריאות העם, 1940, אם המבוטח הופנה אליו על ידי המוסד, חדר מיון של בית חולים, המעביד או רופא מטעמו של המעביד, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) המבוטח לא נדרש לשלם כל תשלום שהוא בקשר עם מתן האישור, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות תשלום בעד בדיקות וטיפול - אם נערכו;
(2) באישור צויינו פרטי הפגיעה, ממצאי הבדיקה הרפואית, והאבחנה הרפואית;
(3) השירות הרפואי המוסמך והמוסד הרפואי, יעמידו לרשות המוסד, לפי דרישתו, את המסמכים הרפואיים הנוגעים לאישור.
11א. צירוף אישור רפואי של תושב אזור מוחזק (תיקון: תשל"ז)
הפסיק מבוטח, שהוא תושב אזור מוחזק בידי צבא-הגנה לישראל, לעבוד כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ימציא למוסד אישור מטעם רופא או גוף רפואי שאושר לכך במיוחד בידי מפקדת האזור שבו הוא גר, או בידי שירות רפואי מוסמך כמשמעותו בסעיף 45 לחוק, על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי-כושרו לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.
12. תוצאות אי-מסירת ההודעה
לא נמסרה הודעה בהתאם לתקנות אלה, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה על פי המלצת ועדת התביעות.
13. פרטים להשלמת ההודעה
המוסד רשאי לדרוש מהמבוטח שנפגע או ממעבידו פרטים נוספים ומשלימים בקשר לפגיעה בעבודה ותוצאותיה וכן בקשר לכל ענין אחר הקשור במבוטח שנפגע, העשויים לסייע למוסד בקביעת הגימלה לפי חלק ב' לחוק. הנדרש חייב למסור את הפרטים בכתב בחתימת ידו או בעל-פה בפני פקיד המוסד ולאשרם בחתימת ידו.
13א. דו"ח של מעביד (תיקון: תשי"ט)
מעביד שאושר לכך על-ידי שר העבודה ונתמלאו בו התנאים המפורטים בסעיף 38(ב) לחוק, ידווח למוסד ב-15 לכל חודש על אותן פגיעות בעבודה במפעלו שבעדן הסתיים תשלום תמורת דמי פגיעה. בדו"ח יפורטו ימי ההיעדרות מהעבודה כתוצאה מהפגיעות בעבודה והשכר ששימש יסוד לחישוב תמורת דמי הפגיעה.
14. תוצאות אי-מסירת פרטים נוספים
לא נמסרו פרטים לפי דרישה בהתאם לתקנה 13, רשאי המוסד לעכב מתן גימלה עד שיימסרו הפרטים, אך לא יזדקק המוסד לתקנה זו כשמעביד הוא החייב במסירת הפרטים ולא מסר אותם.
פרק שלישי: בדיקות רפואיות
15. (בוטל) (תיקון: תשכ"ח)
16. שלילת זכות לגימלה על אי-בדיקה (תיקון: תשכ"ה)
לא נבדק אדם כדרוש בתקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ"ה-1965, רשאי המוסד לשלול את הזכות לגימלה בעד הזמן שבין התאריך בו חוייב להיבדק ובין התאריך בו נבדק למעשה.
פרק רביעי: (בוטל) (תיקון: תשנ"ח)
17. - 20. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ח)
פרק חמישי: תשלום גימלאות לפי חלק ב' לחוק
21. (בוטלה) (תיקון: תשנ"ח)
22. תשלום דמי פגיעה באמצעות מעביד (תיקון: תשכ"ה)
(א) המוסד רשאי להרשות למעביד פלוני, בתנאים שייקבעו על ידי המוסד, לשלם בשם המוסד דמי-פגיעה לעובדיו.
(ב) השתמש המוסד בסמכותו לפי תקנת-משנה (א), ישולמו דמי-הפגיעה על ידי המעביד, במועדים בהם הוא נוהג לשלם שכר לעובדיו והמוסד יחזיר למעביד את הסכומים שהוא שילם, לאחר שהמציא הוכחות על התשלום.
(ג) מעביד כאמור בתקנת-משנה (א) יהיה זכאי לעמלה בשיעור של 2.5% מדמי-הפגיעה ששולמו על ידיו בשם המוסד.
23. 24א. (בוטלו) (תיקון: תשנ"ח)
פרק שישי: הוראות מיוחדות לגבי סוגי מבוטחים
25. אישור מקומות שיקום מקצועי והכשרה מקצועית (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ח, תשל"ג, תשנ"ב)
המקומות המפורטים להלן מאושרים בזה לענין סעיף 16(א) (2)
(1) מקום שניתן בו שיקום מקצועי;
(2) מקום שניתנת בו הכשרה מקצועית ונתקיים בו אחד מאלה:
(א) מועסק בו אדם בהכשרה מעשית במקצוע הנלמד לפחות 8 שעות בשבוע (להלן - הכשרה מעשית);
(ב) ניתנים בו הכשרה מעשית או שיעורי מקצוע לפי חוק החניכות, תשי"ג-1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953.
(3) קיבוץ - לגבי עולה העובד ללא תמורה בקיבוץ, בשעות העבודה בלבד, בתקופה שעד 12 חודשים מיום עלייתו, ובתנאי שבתקופה זו הוא לומד באולפן;
(4) מוסד להשכלה גבוהה - לגבי עולה, העוסק ללא תמורה במחקר או בלימוד, בתחום מקצועו או מומחיותו, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חדשים מיום עלייתו;
(5) מוסד רפואי - לגבי עולה בעל השכלה רפואית העובד ללא תמורה, לתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, ובלבד שהתקופה האמורה חלה תוך עשרים וארבעה חודשים מיום עלייתו.
לענין תקנה זו -
"עולה" - תושב ישראל שעלה לפי חוק השבות, התש"י-1950;
"מוסד להשכלה גבוהה" - מוסד מוכר כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958;
"מוסד רפואי" - בית חולים ציבורי כמשמעותו בתקנות בריאות העם (אישפוז בבית חולים), התשמ"א-1980, וקופת חולים כמשמעותה בחוק מס מקביל, התשל"ג-1973.
25א. תנאים לביטוחם של אנשים בהכשרה מקצועית (תיקון: תשכ"ח, תשל"ג)
אדם המצוי בהכשרה מקצועית יהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק תוך כדי עיסוקו בהכשרה מעשית ועקב עיסוקו בהכשרה מעשית, להוציא לימוד עיוני; ואולם אם עסק המבוטח במשך שנת לימודים פלונית בהכשרה מעשית לפחות 75% מכל זמן ההכשרה המקצועית באותה שנת לימודים, יהיה מבוטח לפי חלק ב' לחוק אף בלימודיו העיוניים ובכל זמן שהותו במקום שבו ניתנת ההכשרה המקצועית בקשר לאותה הכשרה, ויחולו עליו גם הוראות סעיף 14(א)(1) לחוק, בשינויים המחוייבים לפי הענין. לענין תקנה זו, רואים כהכשרה מעשית גם שיעורי מקצוע הניתנים לפי חוק החניכות, תשי"ג - 1953, או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953.
26. קביעת מעבידים של סוגי מבוטחים (תיקון: תשכ"ד, תשכ"ה, תשכ"ז, תשכ"ח, תשל"ג, תשנ"ב)
לגבי מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק יראו כמעביד -
(1) לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי:
(א) לענין תקנה 25(1) ו-(2)(א) - החייב בתשלום שכר העבודה למדריכים, ולעובדים בהכשרה מקצועית או בשיקום המקצועי, ואם אין באותו מקום מדריכים או עובדים אחרים המקבלים שכר במזומנים בעד הדרכתם או עבודתם בהכשרה או בשיקום - מי שנושא בהוצאות כלכלתם ודיורם של אלה;
(ב) לענין תקנה 25(2)(ב) - מעבידו של החניך לענין חוק החניכות, תשי"ג-1953 או לפי חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953;
(ג) לענין תקנה 25(3) - הקיבוץ;
(ד) לענין תקנה 25(4) - המוסד להשכלה גבוהה;
(ה) לענין תקנה 25(5) - המוסד הרפואי.
(1א) לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי סעיף 22 לחוק החניכות, תשי"ג-1953, מעבידו לענין החוק האמור.
(1ב) לגבי מבוטח בשעת בחינה לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959 - מעבידו בשעת הבחינה;
(2) באין מעביד כאמור - משרד העבודה.
(2) לגבי המבוטח שהנו חבר מגן-דוד-אדום בישראל או חבר בארגון אחר כאמור בסעיף 16(א)(3) לחוק - את החייב בתשלום שכר-עבודה לעובד שכיר באותו ארגון, ואם אין עובד שכיר כאמור - את הסניף הנוגע בדבר של מגן-דוד-אדום בישראל או של הארגון האחר, הכל לפי הענין; אולם אם המבוטח הוא חברה בארגון מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, יראו כמעבידו את בעל בית החולים.
(3) (בוטלה)
(4) לגבי מבוטח שהנו אסיר או עציר כאמור בסעיף 31(א)(7) או (8) לחוק - את המדינה. ואם הוא מצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי - את מי שנחשב כמעביד לגבי מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי.
27. דמי ביטוח בעד מבוטחים לפי סעיף 31(א)(3) עד (8) (תיקון: תשכ"ב, תשכ"ד, תשכ"ה, תשכ"ט, תש"ל, תשל"ג, תשל"ד)
(א) דמי הביטוח בעד מבוטח לפי סעיף 31(א)(3) עד (8) לחוק - להוציא מבוטח שהוא כבאי מתנדב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959 (להלן - כבאי מתנדב), מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו- (1ב) - הם 0.4% מסכום הכנסת מינימום לפי פרט 1 בלוח י"א לחוק, כפול שניים.
(ב) מבוטח שהוא כבאי מתנדב - יראו כשכרו לענין תשלום דמי ביטוח ובאופן יחסי לימי-עיסוקו ככבאי מתנדב -
(1) השכר של כבאי שכיר מאותה דרגה באותה יחידת כבאים;
(2) באין כבאי שכיר באותה דרגה באותה יחידה - לפי השכר של כבאי שכיר באותה דרגה ביחידת כבאים הדומה לה ככל האפשר.
(ג) (בוטלה).
(ד) מבוטח המצוי במקום הכשרה מקצועית או במקום שיקום מקצועי כאמור בתקנה 25(2)(ב) וכן מבוטח כאמור בתקנה 26(1א) ו- (1ב) יראו את השכר, ששימש יסוד לחישוב דמי הביטוח על ידי המעביד, בעד אותו מבוטח, כשכר עבודתו גם לענין תקנה זו מבלי שתוטל על המעביד חובת תשלום דמי ביטוח נוספים.
(ה) דמי הביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנה (26)(1ב)(2) ייקבעו בהסכם בין המוסד לבין משרד העבודה.
28. הודעה מאת המעביד (תיקון: תשכ"ה)
מי שרואים כמעבידו של מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (6) לחוק, למעט מבוטח כאמור בתקנה 27(ב) ו- (ד), פטור מהגשת דין וחשבון לפי תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954, אולם חייב הוא למסור בכתב למוסד במועדי התשלום הודעה על מספר המבוטחים כאמור וכן פרטים נוספים כשיתבקש על ידי המוסד למסרם.
28א. התשלום למבוטח לפי סעיף 16(א) (2) עד (6) (תיקון: תשכ"ה)
(א) תקופת תשלום דמי ביטוח למבוטח שלגביו חייב מעביד במסירת הודעה כאמור בתקנה 28, היא שלושה חדשים.
(ב) מועדי תשלום דמי ביטוח בעד מבוטח כאמור בתקנת-משנה (א) הם -
15 באפריל - בעד החדשים ינואר-מרס;
15 ביולי - בעד החדשים אפריל-יוני;
15 באוקטובר - בעד החדשים יולי-ספטמבר;
15 בינואר - בעד החדשים אוקטובר-דצמבר.
29. דמי פגיעה למבוטחים לפי סעיף 16(א)(2) עד (4) (תיקון: תשכ"ה)
מבוטח לפי סעיף 16(א)(2) עד (4) לחוק, להוציא כבאי מתנדב, אינו זכאי לדמי פגיעה, אלא אם כתוצאה מהפגיעה בעבודה נגרע מהכנסתו במשלח-ידו.
30. שירותים רגילים של בית הסוהר, מקום מעצר ומוסד לעבריינים צעירים (תיקון: תשכ"א, תשכ"ז)
שירותים רגילים של בית סוהר, מקום מעצר או מוסד לעבריינים צעירים לענין סעיף 16(א)(5) ו-(6) לחוק - הם כל השירותים המיועדים לאספקת הצרכים של האסיר או העציר או של בית הסוהר, מקום המעצר, או המוסד, הכל לפי הענין, לרבות שמירה על נקיון במקומות אלה ועבודה בגינות נוי וירקות, אולם אם העבודה כאמור בוצעה תוך שימוש במכונות המונעות בכוח מיכני או תמורת תשלום שכר בהתאם לתקנה 16 לתקנות בתי הסוהר, תשכ"ז-1966, לא יראוה כשירות רגיל.
31. הודעת אסיר או עציר על פגיעה בעבודה
הודעה על פגיעה בעבודה לאסיר או לעציר כאמור בסעיף 16(א)(5) ו-(6) לחוק, תימסר באמצעות נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין.
32. בדיקה רפואית של אסיר או עציר
אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 ייבדק על ידי רופא שהורשה לכך על ידי נציב בתי הסוהר או על ידי מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, או בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, על ידי רופא שהורשה לכך על ידי המוסד.
33. גימלאות בעין לאסיר או לעציר
אסיר או עציר כאמור בתקנה 31 אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק כל עוד הוא במאסר או במעצר, אולם בהסכמת נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים, הכל לפי הענין, רשאי המוסד לתת גימלאות אלה בתנאים שיוסכם עליהם בין המוסד ובין נציב בתי הסוהר או מנהל המוסד לעבריינים צעירים.
34. (בוטלה) (תיקון: תשל"ג)
35. מבוטח המועבד בחוץ לארץ
לגבי עובד שהוא תושב ישראל ומועבד בחוץ-לארץ על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, בתוקף חוזה שנקשר בישראל (להלן - עובד בחוץ-לארץ) ומעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת-עבודה או לשלם לו פיצויים אם ייפגע בתאונת עבודה, חייב המוסד בתשלום ההפרש שבין הגימלאות במזומנים לפי חלק ב' לחוק ולבין התשלום המגיע לו לפי חוק הארץ שבה נפגע.
36. קביעת הפרש הגימלאות
קביעת הפרש הגימלאות לענין תקנה 35 תיעשה תוך היוון (קפיטליזציה) של קיצבאות בהתאם לתקנות שהותקנו לפי סעיף 70 לחוק ולפי שער החליפין הרשמי להעברת כספים על ידי מי שאינו תושב ישראל לתושב ישראל.
37. דמי ביטוח בעד עובד בחוץ לארץ
מנהל המוסד רשאי, על פי בקשת המעביד ולפי המלצת האקטואר, להפחית את דמי הביטוח בעד עובד בחוץ-לארץ שמעבידו חייב על פי חוקי הארץ שבה הוא מועבד לבטחו מפני תאונת עבודה או לשלם לו פיצויים.
38. גימלאות בעין לעובד בחוץ לארץ (תיקון: תשט"ז)
(א) עובד בחוץ-לארץ אינו זכאי לגימלאות בעין לפי סעיף 18 לחוק, כל עוד הוא בחוץ-לארץ.
(ב) המוסד רשאי להשתתף בהוצאות ריפוי של עובד בחוץ-לארץ בסכום, שלדעת רופא מוסמך, היה עולה למוסד אילו היה ניתן הריפוי בארץ.
(ג) בתקנה זו - "רופא מוסמך" - כמשמעותו בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.
39. אופן תשלום גימלאות במזומנים לעובד בחוץ-לארץ
הגימלה במזומנים המגיעה לעובד בחוץ-לארץ תשולם בישראל לפקודת בר-הגימלה.
40. ביקורת בחוץ-לארץ
(א) עובד בחוץ-לארץ שנפגע בעבודה חייב כתנאי לקבלת הגימלה להשיב על שאלותיו של קונסול ישראל או של פקיד קונסוליה ישראלית בחוץ-לארץ בכל הנוגע לפגיעה בעבודה ולהמציא לו את הידיעות שנתבקש להמציאן ולהיבדק על ידי רופא שנקבע לכך על ידי הקונסול.
(ב) הוראות תקנה 15 בדבר החובה להיבדק על ידי רופא של שירות רפואי מוסמך אינן חלות לגבי עובד כאמור כל עוד הוא שוהה בחוץ-לארץ ואינו מסוגל לחזור לישראל מפאת מצב בריאותו.
41. מבוטחים כעובדים בכלי טיס או בכלי שיט
(א) עובד בכלי טיס או בכלי שיט שהוא תושב ישראל מבוטח, אם כלי הטיס או כלי השיט -
(1) הם רשומים בישראל או חייבים להירשם בישראל, או
(2) אינם רשומים בישראל או אינם חייבים להירשם בישראל והעבודה היא בשטח המדינה והמעביד הוא תושב ישראל.
(ב) המוסד רשאי, אם נתבקש לכך בכתב על ידי מעביד שהוא תושב ישראל, לבטח עובד בכלי טיס או בכלי שיט אף אם לא נתמלאו התנאים האמורים בתקנת-משנה (א)(1).
42. תאונה בדרך חזרה לארץ (תיקון: תשט"ז)
התעכב עובד בכלי טיס או בכלי שיט בחוץ-לארץ בגלל מחלה, תאונה, אבדו כלי הטיס או כלי השיט או נזק בהם והוא חוזר לישראל על חשבון מעבידו, יראו תאונה בדרכו לישראל כתאונת עבודה, אף אם בעת קרות התאונה אינו עוד עובדו של המעביד, ולגבי עובד בכלי שיט - גם אם הסיכון שהיה נתון בו הנו גדול מהסיכון שבו היה נתון בעבודתו אצל המעביד.
43. אישור טייס, מפקד ורב-חובל (תיקון: תשכ"ז)
נפגע עובד בכלי טיס או בכלי שיט בהיותו בחוץ-לארץ, תאושר ההודעה בדבר פגיעה בעבודה על ידי המעביד או על ידי הטייס, המפקד או על ידי רב החובל, הכל לפי הענין, וההודעה תישלח למוסד במישרין או באמצעות קונסול ישראל בחוץ-לארץ. אירעה הפגיעה בנסיבות בהן אין אפשרות למלא אחר הוראות תקנה 40, תאושר גם תקופת אי-כשרו של הנפגע לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת על ידי המעביד, הטייס, המפקד או רב החובל, לפי הענין.
43א. תנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה (תיקון: תשכ"ה, תשל"ד)
(א) אלה הם התנאים לפיהם תיחשב תאונה כתאונת עבודה -
(1) לענין סעיף 36(4) לחוק:
אם מקום תשלום השכר והזמן לגבייתו נקבעו על ידי המעביד בדרך כלל או במיוחד לפני קרות התאונה;
(2) לענין סעיף 36(5) לחוק:
אם התאונה אירעה בשעות העבודה של המבוטח, או אף לאחר מכן - אם מילוי התפקיד נמשך ברציפות לאחר שעות העבודה הרגילות; אולם אם התאונה אירעה תוך כדי ועקב השתתפות בישיבת ועד העובדים או האיגוד המקצועי וכן תוך כדי ועקב השתתפות בימי עיון מטעם האיגוד המקצועי הקשורים במילוי תפקידו של המבוטח כחבר ועד עובדים - גם אם היא אירעה בזמן אחר או במקום אחר.
43ב. מקום אחר שבו נמצא ילד (תיקון: תשל"ד)
לענין סעיף 37 לחוק יראו גנון או מקום שבו נמצא הילד 4 שעות או יותר ביממה או לפחות עשרה ימים בחודש, כמקום אחר שבו נמצא הילד לפי הסדר קבע. לענין תקנה זו, "ילד" - עד גיל עשר, או בכל גיל שמחמת ליקוי גופני או נפשי זקוק הוא לליווי.
פרק שביעי: מחלות מקצוע
44. קביעת מחלות מקצוע לגבי כל המבוטחים
מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לחלק א' לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי כל המבוטחים.
45. קביעת מחלות מקצוע לגבי מבוטחים מסויימים
מחלה ממחלות המפורטות בטור 1 לחלק א' לתוספת השניה היא מתאריך שצויין בטור 3 מחלת מקצוע לגבי מבוטחים המועבדים בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצד אותה מחלה בטור 2.
46. מחלה בחזקת מחלת מקצוע
מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השניה שחלה בה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת-מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצדה בטור 2 בתוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור, היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך.
תוספת ראשונה5
(תיקון: תשל"ב, תשל"ד, תשל"ו, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג)
מספר מספר שיעור דמי
הקבוצה סעיף הביטוח
הסיכון הקבוצות וסעיפי הסיכון ב%- משכר
העבודה
ענף 0: חקלאות, ייעור ודיג
01 חקלאות
011 מפעלים חקלאיים (להוציא קיבוצים
ומושבים שיתופיים), העוסקים בגידול
יבולי-שדה, פירות, זרעים, ירקות, פרחים,
גידול בקר, צאן ועופות; גידולי דגים
בבריכות, ייצור חלב, ביצים, דבש וכו',
וכן שירותים חקלאיים ופעולות הקרובות
אליהם, כגון קילוף תירס, כבישת קש,
שירותים וטרינריים ושירותים אחרים
לצרכי הטיפול בבעלי-חיים, שירותי גננות
ובוסתנאות, כגון ריסוס (להוציא ריסוס
באמצעות אווירון), איסוף פירות,
אריזת-פירות, גיזום עצים, הפעלת
מערכות-השקאה (לא נכללים
בסעיף-סיכון זה שירותים חקלאיים
שבהם משתמשים בטרקטורים,
קומביינים וציוד כבד אחר ואשר
מופעלים כעסק נפרד) 0.7
012 מועצות לייצור ושיווק תוצרת
חקלאית כולל מיון עיבוד ואריזה 1.0
מספר מספר שיעור דמי
הקבוצה סעיף הביטוח
הסיכון הקבוצות וסעיפי הסיכון ב%- משכר
העבודה
02 ייעור וכריתת עצים
021 ייעור, להוציא כריתת עצים והובלת
בולי-עץ 0.7
022 (בוטל)
03 דיג
030 (בוטל)
04 קיבוצים ומושבים שיתופיים
041 קיבוצים ומושבים שיתופיים
שפעולתם העיקרית היא חקלאות 0.7
042 קיבוצים ומושבים שיתופיים שאין
עיקר פעולתם חקלאות 0.8
ענף 1: מכרות ומחצבות

11 110 חיצוב אבנים, תעשיית חצץ, הפקת חימר,
חול וחמרים דומים לצרכי בניין 2.3
12 120 ייצור אשלג מגנזיום ומינירלים אחרים
כולל הפקת מלח מבריכות התאדות 1.8
13 130 הפעלת מעיינות נפט וגז טבעי
(כולל חיפושים) 2.3
14 140 (בוטל)
15 150 כרייה וחציבה של חמרים מתכתיים
ואל-מתכתיים שלא מויינו בסעיפי
סיכון אחרים 2.3
ענף 3-2: חרושת (תעשיה ומלאכה)
בענף זה "יצור" או "תעשיה" - כולל תיקון או הרכבה.
21-22 תעשיות מזון (כולל תוצרת טבק)
211 טחינה (כולל תעשיית מזונות
מוכנים לבעלי-חיים ולעופות) 1.7
212 תעשיית תוצרת-מאפה (כולל
יצור מקרוני, אטריות, מצות וכדומה) 1.0
213 (בוטל)
214 תעשיית מוצרי-חלב 1.3
215 (בוטל)
216 כיבוש ושימור של מזון, להוציא בשר 0.8
217 (בוטל)
218 תעשיית קקאו, שוקולד, ממתקים,
גומי-לעיסה וגלידה 0.8
219 תעשיית שמן-מאכל ושומני-מאכל 1.8
220 תעשיית משקאות, כולל זיקוק,
מיהול ושאר הפעולות הקשורות
מספר מספר שיעור דמי
הקבוצה סעיף הביטוח
הסיכון הקבוצות וסעיפי הסיכון ב%- משכר
העבודה
בייצור כוהל ומשקאות משכרים 1.6
221 ייצור נקניקים ושימורי-בשר 1.6
222 תעשיית מוצרי-טבק 0.8
223 תעשיית מוצרי-מזון שונים שלא מויינו
בקבוצות סיכון אחרות, כגון ארוחות
מוכנות, מזון מוקפא, ייצור סוכר וזיקוקו,
ייצור עמילן ומוצריו, אבקת-אפיה,
תמציות ריחניות, מיצים ממותקים
ומרוכזים, חרדל, חומץ; טחינת-תבלינים,
קליית קפה, עיבוד מלח 1.0
224 אריזת מזון או סחורות כעסק נפרד 0.7
225 שחיטת עופות, אריזת חלקי עוף
ומריטת נוצות 1.0
226 (בוטל)
227 (בוטל)
228 (בוטל)
229 בתי מטבחיים לשחיטת בקר כולל פירוק 1.6
23 תעשיית טכסטיל
230 עיבוד סיבי-טכסטיל וסיבים מכל סוג
אחר והכנסתם לטוויה, ייצור חוטי צמר
וכותנה, אריגים, בדים (כולל בדי-סריגה),
תחרים, סרטים, שטיחים ומרבדים;
ייצור בגדים בבתי-חרושת לסריגה,
צביעה וגמירה של חוטים ובדים; ייצור
שעווניות, לינוליאום ועור מלאכותי,
בדי-ציפוי ובדים בלתי-חדירים למים,
ייצור שרוכים, חבלים, גדילים וכד',
ייצור מחצלות, ייצור לבד, בדי-ריפוד,
כולל גם ניצול חוטים מבדי פסולת
וסמרטוטים, עיבוד שיער 0.8
24 240 ייצור מוצרי טכסטיל מוגמר, לרבות
בגדי עור, מטריות ופרוות, להוציא
נעליים ותעשיות מסחורות טכסטיל
מוגמרות 0.7
241 רפדות 0.7
242 (בוטל)
243 (בוטל)
25 250 תעשיית נעליים, כולל תפרות, להוציא
נעלי-גומי 0.7
26 עיבוד עץ ושעם וייצור מוצרי עץ ושעם,
כריתת עצים, נסירת עץ והקצעתו, ייצור
חביות, פורניר, עץ לבוד ומוצרים דומים,
שימור עץ, ייצור מוצרים מוגמרים
העשויים בשלמותם או בחלקם העיקרי
מעץ, במבוק, קנה-סוף ושעם (כולל ייצור
מטאטאים, מברשות וצעצועים הקשור
בעבודות נגרות), ייצור צריפים, ייצור
רהיטים ואביזרים
261 תעשיית עץ ושעם כאמור 2.1
262 (בוטל)
263 (בוטל)
מספר מספר שיעור דמי
הקבוצה סעיף הביטוח
הסיכון הקבוצות וסעיפי הסיכון ב%- משכר
העבודה
264 (בוטל)
27 270 תעשיית נייר וקרטון ותוצרת נייר
וקרטון 1.3
271 (בוטל)
272 (בוטל)
273 (בוטל)
28 הדפסה, הוצאה לאור כעסק משותף עם
הדפסה ותעשיות הקשורות להן
281 סדרות, הדפסה, ליתוגרפיה בלבד או כעסק
משותף עם ההוצאה לאור של ספרים
ודברי-דפוס אחרים, להוציא עתונים
וכתבי-עת, שירותים למקצועות הדפוס,
כגון תעשיית גלופות נחושת, אבץ ומתכות
אחרות וגלופות עץ וצילום, תעשיית
אמהות-דפוס, להוציא יציקה של
אותיות-דפוס 0.7
282 הדפסה, ליתוגרפיה, הפצה של עתונים
וכתבי-עת בלבד או כעסק עם הוצאה לאור 0.7
283 כריכת ספרים ועבודות אחרות הקשורות
לכריכה; ייצור מחברות, קלסירים
ותיקים, הדבקת מפות ועבודות דומות 0.7
284 הוצאה לאור של ספרים, עתונים ודברי-
דפוס אחרים שאינה קשורה בפעולות
הדפסה או הפצה 0.7
29 תעשיית עור ומוצרי עור
291 בורסקאות, כולל צביעת עורות 1.9
292 ייצור מוצרי-עור, להוציא מוצרי-הנעלה
ודברי-הלבשה אחרים 0.7
30 תעשיית מוצרי גומי טבעי וסינתטי
301 ייצור צמיגים, הפקת גומי מצמיגים
משומשים ומפסולת גומי אחרת, ייצור
צמיגים מחודשים 1.6
302 ייצור מוצרי גומי טבעי או סינתטי אחרים 1.0
31 תעשיית מוצרים פלסטיים
310 ייצור מוצרים פלסטיים בתהליכים
הקשורים בשינוי המצב הפיזי או
הכימי של החומר המשמש לייצור 1.6
311 ייצור מוצרים פלסטיים ללא שינוי
המצב הפיזי או הכימי של החומר
המשמש לייצור 0.8
32 תעשיית כימיקלים ותוצרת כימית
בסעיפי סיכון אחרים 3.3
321 ייצור כל הכימיקלים ותוצרת כימית
(כולל ייצור חומרי נפץ) שלא מויינו
בקבוצה זו. 1.8
322 (בוטל)
323 ייצור מוצרי נפט ופחם, כולל בתי זיקוק 1.4
324 ייצור סבון וחמרי ניקוי אחרים,
ייצור חמרי חיטוי וחמרי ליטוש,
דבק ונרות, ייצור של תוצרת שעווה
כולל מילוי ספירט שריפה וכימיקלים
בכלי קיבול 1.0
325 ייצור בושם ומוצרי קוסמטיקה
ותמרוקים אחרים, להוציא סבון 0.7
326 ייצור תכשירים רפואיים
מספר מספר שיעור דמי
הקבוצה סעיף הביטוח
הסיכון הקבוצות וסעיפי הסיכון ב%- משכר
העבודה
ופרמצבטיים 0.7
327 (בוטל)
33 תעשיית מוצרי מינרלים אל-מתכתיים,
להוציא מוצרי נפט ופחם
331 שריפת סיד, ייצור מוצרי ביטון, גבס וסיד,
מוצרי אבן, אבני השחזה, מוצרי אסבסט,
מוצרי גרפיט וכל יתר מוצרי מינרלים
שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים 1.8
332 (בוטל)
333 ייצור מוצרי חימר לבנייה, כגון לבנים,
רעפים, צינורות ומוצרים דומים, ייצור
מוצרים סניטריים מקרמיקה 2.0
334 (בוטל)
335 ייצור זכוכית ומוצרי זכוכית, להוציא
ליטוש עדשות אופטיות 1.7
336 ייצור כלי חרס וחרסינה, כולל שיניים
תותבות, להוציא מוצרים סניטריים 1.1
337 ייצור מלט 2.0
338 (בוטל)
339 (בוטל)
34 תעשיות מתכת יסודיות 2.1
340 חיתוך, זיקוק, ערבוב, ריקוע וערגול
של מתכות; יציקות, ייצור גושים
וצורות יסודיות ממתכת ברזלית
ומתכת אל-ברזלית, להוציא עיבוד
מתכות יקרות 2.0
35 תעשיית מוצרי מתכת שלא מויינו
בסעיפי סיכון אחרים
350 עיבוד גושים וצורות יסודיות של
מתכת למוצרים מוגמרים, כגון
צינורות, מוצרי פח, כלי עבודה,
כלי אוכל, כלי בית, תבליטי מתכת,
אביזרי תאורה, חוטי מתכת מעובדים,
ארונות וקופות מגן, רהיטי מתכת,
קפיצי פלדה, ברגים, אומים,
מהדקים ונעצים, אותיות דפוס, כלי
נשק ותחמושת, וכל יתר מוצרי מתכת
שלא מויינו בסעיפי סיכון אחרים,
וכן תעשיות העוסקות בציפוי באמאיל,
לאקה וחמרים אחרים, גילוון וליטוש
של מוצרי מתכת, נפחות והלחמה 1.7
351 (בוטל)
352 (בוטל)
36 360 תעשיית מכונות וחלקי מכונות שלא
מויינו בסעיפי סיכון אחרים 1.8
361 (בוטל)
362 (בוטל)
363 ליפוף והרצת מנועים 1.3
37 תעשיית מכונות, מיתקנים, מכשירים
וציוד חשמליים כולל התקנתם שלא
מויינו בסעיפי סיכון אחרים
ייצור מכונות, מכשירים וציוד
המשמשים לייצור, שימור והעברה של
כוח חשמלי, מכשירים חשמליים, כולל
מכשירי בית, חוטים, כבלים מבודדים,
מספר מספר שיעור דמי
הקבוצה סעיף הביטוח
הסיכון הקבוצות וסעיפי הסיכון ב%- משכר
העבודה
מנורות חשמל, ציוד קשר, כולל רדיו,
סוללות חשמליות, פונוגרפים, מכונות
רנטגן, מיתקני ריפוי חשמליים אחרים
וכל מיני מכונות, מיתקנים, מכשירים
וציוד חשמליים שלא מויינו בסעיפי
סיכון אחרים
371 תוך שימוש במכונות מונעות בכוח
מיכני או במיתקני ריתוך 1.1
372 ללא שימוש במכונות מונעות בכוח
מיכני או במיתקני ריתוך 0.8
373 (בוטל)
374 (בוטל)
375 תעשיות עתירות מדע בתחום
האלקטרוניקה, כולל תחזוקת ציוד
אלקטרוני 1.1
38 תעשיית ציוד תחבורה שלא מויינה
בסעיפי סיכון אחרים
ייצור ותיקון של ציוד להסעת נוסעים
והעברת מטענים ביבשה, באוויר ובים
וציוד הנדסי כבד אחר, כגון טרקטורים
וקומביינים - שלא מויין בסעיפי
סיכון אחרים
381 כאמור - תוך שימוש במכונות מונעות
בכוח מיכני או במיתקני ריתוך 1.4
382 כאמור - ללא שימוש במכונות מונעות
בכוח מיכני או במיתקני ריתוך 1.0
39 מפעלי חרושת שונים
383 תעשייה אווירית 0.8
391 ייצור מכשירים מקצועיים ומדעיים,
מכשירי מדידה ומכשירי ביקורת,
להוציא ייצור מכונות רנטגן ומיתקני
ריפוי חשמליים; ייצור צרכי צילום
ואופטיקה; ייצור ותיקון של שעונים
למיניהם, עיבוד מתכת יקרה, אבנים
יקרות ויקרות-למחצה ופנינים וייצור
תכשיטים ומוצרים אחרים מחמרים
אלה, להוציא חיתוך וליטוש יהלומים
כעסק נפרד; ייצור תקליטים;
טכנאות-שיניים 0.7
392 (בוטל)
393 חיתוך וליטוש יהלומים כעסק נפרד 0.7
394 ייצור עפרונות, עטים ומכשירי כתיבה
וציוד אחרים, להוציא מוצרי נייר
וקרטון; תכשיטים וקישוטים לתלבושת,
להוציא תכשיטים וקישוטים ממתכת
יקרה ומאבנים יקרות ויקרות-למחצה;
נוצות לקישוט ופרחים מלאכותיים,
כפתורים, ייצור מטאטאים, מברשות
וצעצועים שאינו קשור בעבודות-נגרות;
זכוכיות, מקטרות, דוגמאות ותבניות;
שלטים ומוצגים לפרסומת;
חותמות מתכת וגומי, וכדומה 0.8
395 (בוטל)
396 (בוטל)
397 זיגוג, להוציא זיגוג-בנין, מסגור
תמונות ומראות; עבודות צבעות 1.6
398 (בוטל)
399 אריזת סחורות כעסק נפרד, להוציא
מספר מספר שיעור דמי
הקבוצה סעיף הביטוח
הסיכון הקבוצות וסעיפי הסיכון ב%- משכר
העבודה
אריזת פירות או מזון המתנהלת
כעסק נפרד 0.8
ענף 4: בנייה
41 בנייה, להוציא עבודות שמויינו
בקבוצות 43-42
410 בניה, תיקון והריסה של בנינים;
ביצוע תכניות הנדסה אזרחית כבדות,
כגון התקנת ביוב והנחת קווי-מים
וקווי-נפט; סלילת מסילות-ברזל
והנחת פסי-רכבת, בניית רציפים,
מנהרות, מסילות רכבת תחתית ועילית,
גשרים, סכרים; ביצוע תכניות-ניקוז,
תכניות-סניטציה, תכניות-השקאה,
והגנה נגד שטפונות; תחנות הידרו-
חשמליות; ייצור, התקנה והחזקה של
מעליות; גידור, בידוד, איטום; תכניות
לניצול כוח-מים; בניית נמלים ועבודות
הקשורות בה, כגון העמקת קרקע הים,
הסרת סלעים ממנה וכו'; ייבוש ופיתוח
של אזורי החוף; בניית מעגנים ודרכי-
תחבורה מימיים; חפירת בארות-מים
וקידוחן; הקמת שדות-תעופה; בניית
בריכות-שחיה; כל עבודות-עזר בבנייה
כנ"ל, כגון שרברבות, צבעות, סיוד,
ריצוף, זיגוג וחשמלאות-בנין, התקנת
אנטנות טלויזיה וכן עבודות-פיצוץ
לצרכי בנייה כפי שהוגדרה בקבוצות
42-41 המבוצעות כעסק נפרד 1.8
411 ייצור והרכבת תריסים 1.3
412 ליטוש והברקת רצפות שיש כעסק נפרד 1.0
42 פעולות בנייה מיוחדות
420 בנייה ותיקון של כבישים, מדרכות,
תעלות-ניקוז מתחת לכבישים; חפירת
תעלות להנחת כבלים ולצרכים אחרים;
בניית מגרשי-ספורט; השבחת קרקע
(להוציא עבודות בניה ועבודות עזר
המבוצעות במישרין על ידי מחלקת
העבודות הציבוריות של הממשלה);
קידוחים לשם בדיקת קרקעות לצרכי
בנייה 2.0
421 (בוטל)
422 חפירות ושיחזור ארכיאולוגי 1.3
43 430 עבודות בנייה ועבודות עזר
המבוצעות במישרין על ידי מחלקת
העבודות הציבוריות של-הממשלה 1.8
ענף 5: חשמל, מים ושירותים סניטריים
51 510 ייצור, העברה, אספקה ושיווק של
אור וכוח חשמליים
52 520 אספקת מים 1.4
כולל אגירה וטיהור המים; הפצת מים
לצרכים ביתיים ותעשייתיים להוציא
הפעלת מערכות-השקאה שלא בחקלאות 1.0
53 530 שרותים סניטריים
כגון איסוף וסילוק של אשפה ושופכין,
הפעלת רשת הביוב, מיון פסולת אשפה
ועיבודה 1.3
ענף 6: מסחר וכספים
61 מסחר סיטוני וקמעוני, לרבות תיווך
סחורות
(כולל מחלקות-מכירה של מפעלי-חרושת
שאפשר לזהותם כעסק נפרד; בתי-מרקחת,
קיוסקים)
611 מסחר סיטוני וקמעוני כאמור - 0.7
612 (בוטל)
613 מסחר בחמרי-בנין, עצים, מתכת, גרוטאות,
מסחר בכימיקלים, פחם ומוצריהם 0.7
614 (בוטל)
615 (בוטל)
616 אטליזים למכירת בשר, לרבות חנות
למכירת דגים ובשר עוף כולל
ניקוי ומיון מעיים 1.1
617 (בוטל)
618 מסחר באופניים, פסנתרים ותיקונם 0.7
619 מסחר קמעוני ושירותי אחזקת ציוד
בית חשמלי המנוהלים כעסק נפרד 0.7
62 620 הפעלת שירותי החסנה כעסק עצמאי
כולל ייצור קרח 1.1
621 מסופי דלק לסוגיו כולל תחנות דלק 1.0
63 630 בנקים ומוסדות כספיים אחרים 0.7
64 640 חברות ביטוח, סוכנים, מתווכים
ושירותים אחרים הקשורים לביטוח 0.7
65 650 סוחרים וסוכנים בנכסי-דלא-ניידי 0.7
ענף 7: תעבורה וקשר שאינם שירותי-עזר למפעלים ושמויינו בקבוצות-סיכון אחרות
71 710 רכבות
72 תעבורה של נוסעים ומטענים בכבישים 1.3
721 תעבורה בכבישים על-ידי מכוניות
הולכת נוסעים 1.6
722 (בוטל)
723 תעבורה בכבישים על-ידי מכוניות-הובלת
מטענים מכל סוג שהוא לרבות חלוקת
סחורות שלא סווגו בסעיפים אחרים 1.9
724 השכרת רכב כעסק נפרד, כולל תיקונו 1.6
73 תעבורה ימית
731 תעבורה ימית ותעבורה בדרכי-מים
פנימיות וחופיות של נוסעים ומטענים,
לרבות שירותי הצלת-אניות במצוקה ומטענן 1.7
732 שירותים הקשורים לתעבורה ימית,
כגון החזקה והפעלה של נמלים
ומעגנים ושל בניינים, שירותים
הקשורים בהם, כגון נווטות,
סיראות, הפעלה וטיפול במגדלורים

ושירותי-עזר אחרים לספנות,
טעינה ופריקה של סחורות
ומטענים מאניות; החזקה והפעלה
של תעלות-מים המשמשות לתעבורה 2.2
733 דייג ומחקר ימי מכל סוג 1.7
734 צלילה ימית מכל סוג, לרבות
ארכיאולוגיה ימית 2.3
74 תעבורה אווירית 3.9
741 תעבורה אווירית של נוסעים ומטענים,
לרבות ריסוס מטעים באמצעות אווירונים,
כולל תחזוקת הציוד האווירי 2.0
742 שירותים הקשורים לתעבורה אווירית,
כגון הפעלת שדות-תעופה ושירותי-נווטות,
להוציא בדק-מטוסים מבוצע כעסק נפרד
ולהוציא שירותים מטאורולוגיים 0.7
743 (בוטל)
744 בית-ספר לטיס 2.0
75 750 העברת גז ונפט גלמי ומזוקק בצינורות, וכן כל
תעבורה אחרת שלא מויינה בסעיפי סיכון אחרים 1.3
76 760 טעינה ופריקה ומשלוח של סחורות ומטענים וכן
סבלות מבוצעים כעסק נפרד
למעט טעינה ופריקה מאניות כשהן מבוצעות
כעסק או שירות נפרד 1.9
77 שירותים הקשורים לתעבורה
770 שירותים כאמור - שלא מויינו בסעיפי-סיכון
אחרים - כולל משרדי-נסיעה וסוכני-אניות,
ביקורת, דגימה ושקילה של מטענים,
שירותים מטאורולוגיים 1.7
771 תחנות-סיכה וכן מכונים לבדיקת
כשירות רכב ורישיון, למעט
מפעלים העוסקים גם בתיקון רכב 1.0
78 780 שירותי קשר על ידי דואר, טלפון טלגרף ורדיו
לרבות הפעלת תחנות-שידור, והקמת
מיתקני-קשר, כגון קווי טלפון וטלגרף 0.7
ענף 8 : שירותים
81 שירותים ממשלתיים ושירותי שלטון
מקומי שלא מויינו בענפים קודמים,
וכן שירותי מכבי-אש המאורגנים בנפרד
811 שירותי בטחון והצלה של הממשלה וכן
שירות מכבי-אש המאורגנים בנפרד 0.7
812 שירותי-בריאות של הממשלה 0.7
813 שירות-מדידות ממשלתי 0.7
814 כל יתר השירותים של הממשלה שלא
מויינו בענפים קודמים 0.7
815 שירותי שלטון מקומי שיותר מעשרים אחוז
מעובדיו עוסקים בשירותים סניטריים-ציבוריים
וטכניים, לרבות תכנון ופיקוח 0.7
816 מפעלים של משרד הבטחון שלא סווגו
לפי סעיפי-סיכון אחרים 0.7
817 שירותים הניתנים על-ידי עובדים
אזרחיים בצבא-הגנה לישראל 0.8
818 שירותי שלטון מקומי שלא סווגו לפי
סעיף-סיכון 815 0.7
819 תעשיה צבאית - משרד הבטחון 1.3
82 שירותים לציבור, שירותים מקצועיים
ושירותי-עזר לעסקים
820 בית-ספר לנהגות 1.6
821 שירותי חינוך, מדעי ואמנות 0.7
822 שירותי-רפואה ושירותי-בריאות אחרים,
כולל מגן דוד אדום, להוציא שירותים וטרינריים 0.7
823 שירותים דתיים, כולל שירותי-קבורה 0.7
824 שירותי-סעד כולל מפעלים ציבוריים
להעברת קשישים ומוגבלים 0.7
825 שירותים משפטיים 0.7
826 שירותי-עזר לעסקים ולאנשים פרטיים,
כגון אלה המוגשים על-ידי מנהלי-חשבונות,
רואי-חשבונות, פנקסנים, סוכנויות-פרסומת,
שירותי הכפלה, כתיבה-במכונה, צילום-מסמכים,
קצרנות, עבודות גרפיקה למניהן וכו' - להוציא
שירותים של מהנדסים, אדריכלים, מודדים,
כימאים ופיזיקאים 0.7
827 שירותים כאמור- של מהנדסים, אדריכלים,
מודדים, כימאים ופיזיקאים ודרקטורים 0.7
829 שירותים ציבוריים ומקצועיים שלא מויינו
בסעיפי-סיכון אחרים, כולל אזרחיים, חברתיים,
עדתיים ופוליטיים, שירותי תיווך-עבודה, השאלת-
ספרים, בתי-נכות 0.7
83 830 שירותי בידור
כולל הסרטת סרטים והצגתם, תיאטרונים, ספורט,
גני חיות, גנים ואולמות לשעשועים והצגות 0.7
84 שירותים אישיים
841 שירותי משק בית וחצרנות 0.7
842 מסעדות, בתי-קפה, וכל יתר בתי-אוכל, להוציא
קיוסקים; בתי מלון, פנסיונים, מחנות-נופש
ומקומות-הארחה אחרים 0.8
843 מכבסות ושירותי כביסה, להוציא מכבסות-קיטור;
ניקוי, גיהוץ, וצביעת בגדים; ניקוי וצביעת רהיטים
וצרכי בית אחרים; השמדת חרקים וחיטוי;
ניקוי חלונות 0.7
844 מכבסות-קיטור 1.0
845 מספרות וסלוני-יופי, בית מרחץ 0.7
846 שירותים אישיים שלא מויינו בסעיפי-סיכון
אחרים, כולל עבודות-צילום 0.7
85 שירותים מיוחדים
851 הפעלת ציוד כבד כעסק נפרד, לרבות שירותים
חקלאיים שבהם משתמשים בטרקטורים,
קומביינים וציוד כבד אחר המופעלים כעסק נפרד 2.3
852 שירותי-שמירה המופעלים כעסק נפרד-
בבתי מגורים, במשרדים ובבתי-עסק בשטח בנוי 0.8
853 שירותי-שמירה ואבטחה, כולל שירותי אבטחה
ניידים המופעלים כעסק נפרד ושלא סווגו בסעיף
סיכון 852 או 854 1.7
854 שירותי חקירה המופעלים כעסק נפרד 1.3
תוספת שניה
(תקנות 44 ו-45)
(תיקון: תשט"ז, תש"ך, תשכ"ד, תשכ"ה, תשכ"ז, תשכ"ח, תשל"א, תשל"ה, תשמ"ו, תשנ"ו)
בתוספת זו, "הרעלה" - הרעלה חריפה או כרונית, וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט בטור 1 או סיבוכיה של מחלה כאמור.
חלק א'
טור 1 טור 2 טור 3
שם המחלה העבודות ותהליכי היצור תאריך התחולה
1) הרעלת ארסן עבודה הכרוכה בחשיפה 2.4.54
(זרניך) ותרכובותיו לארסן ותרכובותיו
2) הרעלת כרום עבודה הכרוכה בחשיפה 2.4.54
ותרכובותיו לכרום ותרכובותיו
3) הרעלת עופרת עבודה הכרוכה בחשיפה 2.4.54
ותרכובותיה לעופרת ותרכובותיה
4) הרעלת פלואור עבודה הכרוכה בחשיפה 2.4.54
ותרכובותיו לפלואור ותרכובותיו
5) הרעלת מנגן עבודה הכרוכה בחשיפה 2.4.54
ותרכובותיו למנגן ותרכובותיו
6) הרעלת כספית עבודה הכרוכה בחשיפה 2.4.54
ותרכובותיה לכספית ותרכובותיה
7) הרעלת זרחן עבודה הכרוכה בחשיפה 2.4.54
ותרכובותיו לזרחן ותרכובותיו
8) הרעלת בריליום עבודה הכרוכה 2.4.54
ותרכובותיו בחשיפה לבריליום ותרכובותיו
9) הרעלת תליום עבודה הכרוכה בחשיפה 2.4.54
ותרכובותיו לתליום ותרכובותיו
10) הרעלת ניקל עבודה הכרוכה בחשיפה 1.4.58
ותרכובותיו לניקל ותרכובותיו
11) הרעלת קדמיום עבודה הכרוכה בחשיפה 1.4.58
ותרכובותיו לקדמיום ותרכובותיו
12) הרעלת עבודה הכרוכה בחשיפה 1.4.54
תחמוצת הפחמן לתחמוצת הפחמן
13) הרעלת בנזן עבודה הכרוכה בחשיפה 2.4.54
(בנזול) ונגזרותיו לבנזן ונגזרותיו
14) הרעלת פנול עבודה הכרוכה בחשיפה 2.4.54
ונגזרותיו לפנול ונגזרותיו
15) הרעלת אמינים עבודה הכרוכה בחשיפה 2.4.54
ארומטיים לאמינים ארומטיים
16) הרעלת עבודה הכרוכה בחשיפה 2.4.54
פחמן דו-גפריתי לפחמן דו-גפריתי
17) הרעלת חומצה עבודה הכרוכה בחשיפה 1.1.85
הידרוציאנית לחומצה הידרוציאנית
ונגזרותיה ונגזרותיה
18) הרעלת עבודה הכרוכה בחשיפה 1.1.85
איווציאנטים לאיווציאנטים
19) הרעלת עבודה הכרוכה בחשיפה 2.4.54
פחמיימנים לפחמיימנים הלוגניים
הלוגניים
20) הרעלת זרחנים עבודה הכרוכה בחשיפה 1.1.85
אורגניים לזרחנים אורגניים
21) הרעלת עבודה הכרוכה בחשיפה 1.1.85
קרבמטים לקרבמטים
22) הרעלת עבודה הכרוכה בחשיפה 1.10.74
מתנול למתנול
23) הרעלת ויניל עבודה הכרוכה בחשיפה 1.1.85
כלוריד לויניל בלוריד
24) הרעלת עבודה הכרוכה בחשיפה 1.10.74
תחמוצות חנקן לתחמוצות חנקן
25) מחלות עור עבודה בחמרים העשויים 2.4.54
הנגרמות על ידי לגרום למחלות עור
אבק, נוזלים,
מוצקים או גזים
26) דלקת של עבודות המחייבות תנועות 1.4.58
גידים ותיקיהם חד-גוניות של האצבעות,
או דלקת כף יד או מרפק, לפי
במקומות חיבור הענין, החוזרות ונשנות
שרירים לעצמות, ברציפות
הכל בכף היד או
במרפק
27) "מחלת עבודות המחייבות ביצוע 1.10.74
החפרים". פעולות רבות וחוזרות של
שבר הזיזים הרמת משאות תוך כיפוף
בחוליה צווארית 7 עמוד השדרה
או בחוליה גבית 1
28) מחלות עבודה הכרוכה בחשיפה 1.10.74
הנגרמות על ידי לנסורת עץ או פסולת עץ
חשיפה לנסורת
עץ או פסולת עץ
חלק ב'
1) מחלה הנגרמת עבודה הכרוכה במגע עם 1.4.58
על ידי מיקרו- בעלי חיים, פגריהם
אורגניזם והפרשותיהם וכן עבודה
ומועברת לאדם במעבדות ומכונים בהם
מכל מקור באים במגע עם מחוללי
טור 1
טור 2
טור 3

שם המחלה

העבודות ותהליכי היצור
תאריך תחולה

שאינו אדם
המחלה


2) שחפת
עובדים בבתי חולים, במרפאות או במוסדות אחרים בהם שהו או טופלו חולי שחפת וכן במעבדות או במכונים בהם באים במגע עם חיידק ע"ש קוק


1.7.54

3) שיתוק ילדים
עובדים המטפלים בחולי שיתוק ילדים בשלב החריף או בהפרשותיהם של חולים כאמור, וכן עובדי מעבדות או מכונים הבאים במגע עם מחולל המחלה


2.4.54

4) קדחת צהובה, פילריאזיס, כולרה, רבר, טריפנומיאזיס ומלריה
עובדים שעקב עבודתם שהו בחוץ לארץ, באזורים הנגועים באחת המחלות שבטור 1 לפרט זה, וזאת בזמן הדגירה המקובל

3.4.34

5) צפדת (טטנוס)
עובדים בחקלאות, גננות, טיפול בבעלי חיים, או עובדי מכונים או מעבדות הבאים במגע עם מחולל המחלה

2.4.54

6) דלקת כבד נגיפית מסוג B, NON B או NON A
עובדים בבתי חולים או מרפאות הבאים במגע פיזי עם חולים וכן עובדים הבאים במגע עם הפרשותיהם של חולים

1.1.85

7) נזק לאוזן הפנימית הנגרם על ידי חשיפה לרעש, שהביא לירידה בכושר השמיעה בתדירויות הדיבור
עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של לא פחות מ-85 דציבל

1.4.63

8) מחלות קרינה
עובדי רנטגן ועובדים הבאים במגע עם חמרים רדיואקטיביים

1.6.54

9) כיב ממאיר של קרנית העין
עובדים הבאים במגע עם שמני חיתוך. שמנים מינרליים, זפת או פיח

2.4.54

10) ירוד (קטרקט) מחשיפה לחום גבוה, או לקרינה מייננת או בלתי מייננת
עבודה הכרוכה בחשיפה ישירה לקרינת חום במפעלים העוסקים בריתוך, התכת מתכות, ייצור מלט, זכוכית ואמייל ובמאפיות וכן עבודה הכרוכה בחשיפה לקרינה מייננת או בלתי מייננת


2.4.54

11) מחלות צוללנים
צוללנים ועובדים בתנאי לחץ אוויר דחוס
2.4.54

12) בורסיטיס של הברך
תהליכי עבודה הגורמים לחכוך הברך או המרפק במשך תקופה ממושכת

1.10.54

13) שיתוקים של העצב
עבודה הכרוכה בלחץ ממושך על עצבים פרפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך

1.4.58

14) מחלות עצמות פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים - הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים
עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים
2.4.54

15) סיליקוזיס (צורנית) עם שחפת או בלעדיה
עובדים החשופים לאבק סיליקטים
2.4.54

16) אזבסטוזיס (אמיינתית) לרבות מזותליומה
עובדים החשופים לאבק סיבי אזבסט
2.4.54

17) טלקוזיס
עובדים החשופים לטלק
1.1.85

18) ביסינוזיס
עובדים החשופים לאבק כותנה, פשתן או יוטה, לבד שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות

1.10.74

19) מחלה אלרגית של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לתבואות ולקמח
עובדים הבאים במגע עם תבואות וקמחים, ובלבד שעבדו בתנאים אלה 2 שנים לפחות

1.4.65

20) מחלת המתכות הקשות - פיברוזיס של הריאות
עיבוד וולפרם, ונדיום, טונגסטן, טיטניום וטנטלום לפחות במשך שנה

1.10.74

21) "ריאות חקלאים"
עובדים החשופים לקש מעופש או לירקות מעופשים

1.10.74

22) סרטן הריאה
עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה

1.1.1991

23) סרטן הלרינקס
עבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה ובלבד שבצילומי חזה קיימת עדות לחשיפה לסיבי אסבסט


1.1.1991

24) מחלה אלרגית של דרכי הנשימה
עבודה בייצור אבקות כביסה המכילות אנזימים פרוטאוליטיים כתוצאה מרגישות לאנזימים פרוטאוליטיים

1.1.1991

25) הרעלת קטונים
עבודה ייצור דבקים, צבעים ולכה החשופים למתיל אתיל קטון

1.1.1991

26) הרעלת פחמימונים עבודה בתנאי חשיפה לשמני חתוך, פוליציקליים ארומטיים שמנים מינרליים, זפת או פיח ומוצרי שריפה.
1.1.1991

_________________________________
1 ק"ת תשי"ד, 650; תשט"ו, 716; תשט"ז, 888; תשי"ז, 593; תשי"ח, 71, 72; תשי"ט, 1248, 1744; תש"ך, 7, 153, 204, 393, 857, 1269; תשכ"א, 1372, 2039, 2434; תשכ"ב, 1156, 1876, 2063, 2364, 2680; תשכ"ג, 1120, 1392; תשכ"ד, 151, 669, 1151; תשכ"ה, 141, 1690, 2790; תשכ"ו, 1644, 2324, 2642; תשכ"ז, 1231, 1792, 2976; תשכ"ח, 67, 619, 1702, 1880; תשכ"ט, 1867; תש"ל, 1741; תשל"א, 1353; תשל"ב, 791, 1185; תשל"ג, 944; תשל"ד, 399, 480, 1323; תשל"ה, 540, 1276, 1660; תשל"ו, 767, 1273; תשל"ז, 1295, תש"ם, 1312; תשמ"א, 770; תשמ"ב, 521, 907; תשמ"ג, 138, 331; תשמ"ד, 1616; תשמ"ה, 983; תשמ"ו, 212; תשנ"ב, 385; תשנ"ד, 772; תשנ"ו, 585; תשנ"ח, 1066.
2 לפי תקנה 2(1) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) (תיקון), התשמ"ב-1982 (ק"ת תשמ"ב, 521) (להלן: התקנות המתקנות) תחילת התיקון ביום 1.4.81.
3 לפי תקנה 2(2) לתקנות המתקנות תחילת התיקון ביום 1.4.80.
4 לפי תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) (תיקון מס' 2), התשמ"ב-1982 תחול תקנה זו לגבי תקופות איזון שתחילתן ביום 1.4.81 ואילך.
5 תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) (תיקון והוראת שעה), התשמ"ג-1983 (ק"ת תשמ"ג, 138; תשמ"ד, 1616; תשמ"ה, 983; תשמ"ו, 871), קובעת כי התוספת הראשונה עומדת בתקפה עד ליום 30.6.1986, והחל מיום 1.7.1986 תשוב התוספת הראשונה לתקנות העיקריות ותהיה כפי נוסחה ביום 30.9.1982.
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ