אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> פקודת המדידות, 1929

פקודת המדידות, 1929

פקודת המדידות, 1929 1
פקודה המסבירה את ענין מדידת-קרקעות ומתן רשיונות למודדים

1. השם הקצר
פקודה זו תיקרא פקודת המדידות.
ח ל ק א'
מבוא
2. פירוש (תיקון: 1946)
בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר -
"מנהל" פירושו מנהל מחלקת המדידות;
"קרקע" כוללת בתים, בנינים וכל המחובר לקרקע;
"מודד בעל רשיון" פירושו מודד שקיבל רשיון עפ"י פקודה זו או עפ"י כל פקודה שבוטלה ע"י פקודה זו;
"מדידות לרבים" פירושו כל מדידות טופוגרפיות או מדידות עיר שתבצען מחלקת המדידות או כל מדידות שתבצען בין לפני תאריך תחילת תקפה של פקודת המדידות (תיקון), 1946, ובין לאחריו - מחלקת המדידות בקשר לסידור זכות הקנין בקרקע לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין), או כל מדידות שתבצען - בין לפני התאריך ההוא ובין לאחריו - מחלקת המדידות לצרכים רשמיים לפי בקשתו של ראש כל מחלקה ממשלתית, או כל מדידות אחרות ששר העבודה הכריז עליהן בצו שהן מדידות לרבים;
"ציון-מדידה" כולל כל ציון טריגונומטרי, גל, סימן או עמוד של מדידה, בין שהם קבועים מעל פני האדמה ובין שהם קבועים מתחת לפני האדמה;
"מודד" פירושו מודד ממשלתי או מודד בעל רשיון.
ח ל ק ב'
מקצוע המדידה
3. מתן רשיונות למודדים
(1) לא יעסוק אדם במקצוע המדידה אלא אם כן יש בידו רשיון שניתן עפ"י פקודה זו.
(2) שר העבודה יכול לתת רשיונות לאנשים הרוצים לעסוק במקצוע המדידה.
(3) מתן רשיון עפ"י פקודה זו, ביטולו או הפסקתו הזמנית יפורסמו ברשומות.
4. הפסקת רשיון זמנית או ביטולו
(1) כל מודד בעל רשיון אשר מתוך כוונה או מתוך רשלנות, חוסר-זהירות או מתוך בערות העולה זדון עורך מדידה שאינה נכונה, או מוסר תרשים או דיאגרמה בלתי-נכונים של איזו קרקע, או תרשים שאינו מתאים לתקנות שהתקינו עפ"י פקודה זו, או העורך דין-וחשבון או תזכיר בלתי-נכונים על איזו מדידה, או שאינו ממלא אחר התקנות שהותקנו עפ"י פקודה זו, או שנתחייב בדין על איזו עבירה שיש בה משום שחיתות מוסרית, יהא צפוי, על יסוד הדין-וחשבון של המנהל או על יסוד תלונתו של כל אדם מקופח, לביטול רשיונו כמודד עפ"י צו מאת שר העבודה או להפסקת הרשיון לזמן שייקבע על ידו:
בתנאי שלא יינתן שום צו ביטול או הפסקה זמנית אלא אם כן ניתנה לו למודד שהוגשה עליו תלונה אפשרות ללמד זכות על עצמו.
(2) מודד שרשיונו בוטל או הופסק זמנית חייב להחזיר מיד את רשיונו למנהל, ועליו להחזיר כל שכר שקיבל מאיזה אדם בעד מדידה או תרשים או דיאגרמה ממין זה, לכשיצטווה בכך מטעם שר העבודה.
5. תרשימים שנעשו ע"י אנשים בלתי מוסמכים לא יקובלו במשרד ספרי האחוזה ולא יקובלו כעדות
שום מפה, תרשים או דיאגרמה של קרקע שנראה מתוכם שהם הוכנו לאחר תחילתה של פקודה זו או של פקודת מודדי הקרקעות, 1925, לא יקובלו במשרד ספרי האחוזה ולא יקובלו כעדות בשום בית-משפט, אלא אם כן הוכנו ונחתמו ע"י מודד או שהם העתקה מאותם מפה, תרשים או דיאגרמה ואושרו ע"י מודד כהעתקה נכונה:
בתנאי שלעולם יכול בית-משפט, לאחר שהראו לו סיבה מספקת, לקבל כעדות כל מפה, תרשים או דיאגרמה שלא הוכנו ע"י מודד.
6. עבירות
(1) כל העוסק או מתיימר כעוסק במדידה ואין לו רשיון לכך, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס בסכום חמישים לירות על כל טרנסאקציה שעסק בה ולא יהא זכאי לתבוע בשום בית-משפט את שכרו בעד תרשים, מפה או מדידה שהוכנו על ידו.
(2) כל מודד שאינו מחזיר למנהל את רשיונו שבוטל או הופסק בתוך ארבעה-עשר יום מיום צו הביטול או ההפסקה, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס בסכום עשרים לירות.
7. תקנות (תיקון: תשי"ג)
יכול שר העבודה להתקין תקנות -
(א) הקובעות את התנאים למתן רשיונות, את טפסי הרשיונות שיינתנו והאגרות שתשולמנה בעדם;
(ב) בדבר שיטת ביצוען של מדידות והכנתם של התרשימים;
(ג) בדבר הגשת תרשימים ע"י המודדים;
(ד) בדבר כל ענין אחר הטעון הסדרה עפ"י חלק זה.
ח ל ק ג'
מדידות לרבים
8. השימוש בחלק ג' (תיקון: 1946)
הוראות חלק זה תחולנה על כל מדידות לרבים.
9. הסמכויות לגבי מדידה לרבים
(1) לצרכי כל מדידה לרבים, רשאים המנהל או כל מודד שהמנהל מילא את ידו לכך להיכנס לתחום כל קרקע ואתו עוזרים ככל הדרוש ולקבוע בה או להציב עליה כל סימן-מדידה ולעשות את כל הדברים הדרושים למדידה.
(2) כל מקום שאפשר הדבר, יתן המודד לבעל הקרקע או למחזיק בה הודעה מספקת בדבר רצונו להיכנס לתחום הקרקע; הודעה שהודבקה או הופצה ע"י מוכתר של עיר או כפר לפחות עשרים וארבע שעות לפני הכניסה תהא הודעה מספקת.
10. סמכותו של מודד להיכנס לתחומי קרקע
יכול כל מודד להיכנס, כדי למדוד כל קרקע שהוטל עליו למדדה, לתוך תחום כל קרקע או לעבור בה, בין שהיא קנין הפרט ובין שהיא קנין הציבור, ועליו למעט ככל האפשר בגרימת אי-נוחיות לבעל הקרקע או למחזיק בה.
11. סמכויותיהם של ממונה על המחוז, של הפקיד המסדר ושל מודד לגבי סימון גבולות, וכו' (תיקון: 1946)
(1) ממונה על מחוז או פקיד מסדר שנתמנה עפ"י פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) או המנהל או כל מודד שהמנהל ייפה את כוחו לכך, רשאים לדרוש, על יסוד צו בכתב, מכל מי שהוא בעליה של קרקע או מחזיק בה או ממי שיש לו טובת-הנאה בה או מכל מי שהוא בעליה של קרקע הגובלת באותה קרקע או מחזיק בה או יש לו טובת-הנאה, או מכל מי שעוסק בהנהלתה או בעיבודה של קרקע כזו או בקשר עם הנהלתה או עיבודה, או מכל איש שבחזקתו או בהשגחתו נמצאים לפי המיומר מסמכים ביחס לתחומי אותה קרקע -
(א) שיופיע לפניו הוא גופו או בא-כוחו בשעה ובמקום שיפורשו בצו בכתב, כדי שיראה לו את תחומי הקרקע הנ"ל או כדי להגיש עזרה שתהא דרושה להצבת ציוני-תחום או כדי להגיש עזרה ולמסור ידיעות שיהא צורך בהם לשם ציון התחומים;
(ב) להמציא כל מסמך שיהא מצוי ברשותו או תחת שליטתו.
(2) כל אדם שנמסר לו אותו צו שבכתב יהיה חייב מכוח החוק להיות נוכח כנדרש בצו ולעשות כל דבר מן הדברים הנזכרים בצו.
(3) יכול כל פקיד מן הפקידים הנזכרים בסעיף-קטן (1) לדרוש על יסוד צו בכתב, בתוך זמן מתקבל על הדעת שיקבע בצו, מאת בעל כל קרקע או מאת המחזיק בה -
(א) לתחום את הקרקע ולהציב לצורך התיחום אותם ציוני-תחום אשר ידרוש ממנו הפקיד;
(ב) לעקור כל גבול או כל קו אחר שעקירתו תהא נחוצה לצורך התיחום, ע"י גדיעתם או סילוקם של עצים, שיחים, גדרות או יבול המחובר לקרקע.
(4) הממשלה תשלם פיצויים לבעליהם של עצים שנגדעו או ניזוקו אגב מילוי הסמכויות שניתנו עפ"י סעיף זה.
(5) הפיצויים יוערכו ע"י הממונה על המחוז, ואם יתגלע סכסוך בשאלה אם סכום הפיצויים המוצע מספיק, תוחלט השאלה בצורה מכרעת ע"י שופט של בית משפט שלום שידון בענין על יסוד בקשה שתוגש אליו ע"י אחד מבעלי-הדין.
(6) שום פיצויים לא ישולמו לבעל קרקע או למחזיק בה בעד הפסד שנגרם מחמת ההחזקה בקרקע או מחמת קיצוץ ענפים או עקירת גדרות או עצים, פרט לעצי-פרי.
(7) אם יש צורך בהמצאת עובדים או בהספקת עזרה אחרת לתיחום הקרקע או אם אין בעל הקרקע או המחזיק בה מציית לצו שבכתב שניתן לפי סעיף זה ויש צורך להעסיק פועלים שכירים למטרות אלה, יכול הפקיד להעריך את הוצאות העבודה ולגבותן מאת בעל הקרקע או מאת המחזיק בה.
12. עונשו של העוקר סימני מדידה
כל אדם שאינו בר-הרשאה לכך והוא מטשטש, מסיר או מקלקל בצדיה כל סימן-מדידה או סימן-תחום שנקבעו או הוצבו לצורך כל מדידה לרבים, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר שלושה חדשים או לקנס בסכום חמישים לירות או לשני העונשין כאחד, ונוסף על כך אפשר לצוות עליו לשלם את הוצאות הסימן שטושטש או הוסר ואת הוצאות המדידה הכרוכות בקביעת הסימן או את הוצאות תיקונו של הסימן שניזוק.
13. חובתם של בעל קרקע ושל המחזיק בה להחזיק ציוני-תחום וסימני מדידה
(1) בעליה או מחזיקה של קרקע שתחומיה הוגדרו ע"י מדידה לרבים חייבים להחזיק ולתקן את כל ציוני-התחום שהוצבו.
(2) בעליה או מחזיקה של כל קרקע שנקבעו בה או הוצבו או הושמו עליה סימני-מדידה חייבים לשמור על סימן-המדידה ולהודיע מיד לקצין המחוז של הנפה על טשטוש הסימן, הסרתו, קלקולו או על הצורך לתקנו.
(3) אם הושם הסימן על אדמת כפר שלא נתחלקה או על אדמות-ציבור, תהא אחריותם של הרשות המקומית של העיר או מוכתר הכפר כאחריותו של בעל קרקע או של המחזיק בה.
(4) אם הושם הסימן על הקרקעות של אזור שבט, יהיו שיכי השבט אחראים כולם כאחד וכל אחד ואחד מהם בפני עצמו.
(5) כל המחוייב עפ"י סעיף זה להחזיק ציון-תחום או לשמור סימן-מדידה או להודיע על דבר טשטושו, הסרתו או קלקולו של הסימן, וחדל לעשות כן, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס בסכום חמש לירות.
14. איסור חשיפת סימני מדידה, שלא ברשות המנהל
(1) לא יחשוף אדם סימן-מדידה הקבור מתחת לפני הקרקע או המכוסה גל אבנים או עפר אלא אם כן הורשה לכך מטעם המנהל.
(2) כל אדם -
(א) העובר על סעיף-קטן (1), או
(ב) החושף סימן-מדידה ברשות המנהל, ומתרשל לכסותו באופן הקבוע או אינו סותם את החור באותו החומר של הקרקע או של הדרך שהסימן קבור תחתם, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס בסכום עשרים לירות.
ח ל ק ד'
השלמות
15. עונשו של המסרב לציית לצו או המתרשל במילויין (תיקון: 1946)
כל שאינו מציית לצו שניתן עפ"י פקודה זו מטעם המנהל או פקיד שהורשה על ידו, או מטעם ממונה על מחוז או פקיד מסדר, או המפריע או מונע פקיד מורשה של מחלקת המדידות או את עוזרו של אותו פקיד או מתנגד להם במילוי תפקידיהם או העובר עבירה אחרת על הוראות פקודה זו שלא נקבע לה עונש אחר, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר שלושה חדשים או לקנס בסכום חמישים לירות או לשני העונשין כאחד, ונוסף על כך יהא צפוי לשלם למחלקת המדידות כל הוצאות הנובעות מעבירתו.
16. תקנות (תיקון: 1946)
שר העבודה רשאי להתקין תקנות הקובעות את האגרות או את התשלומים האחרים שיש לשלמם תמורת כל מדידות או עבודה אחרת שיבצעון פקידי מחלקת המדידות לפי בקשתו של כל אדם או בקשר לאותן מדידות או עבודה, ואת אופן תשלומם של אותן אגרות ותשלומים אחרים, ותקנות כאלה יכולות להורות הוראות בדבר השלשת פקדון לחשבון אותן אגרות ותשלומים אחרים ומה שייעשה באותם פקדונות: בתנאי כי התקנות הכלולות בתוספת תעמודנה בתקפן עד שתשונינה או תבוטלנה ע"י כל תקנות כאלה.
17. גביית אגרות ותשלומים אחרים (תיקון: 1946)
כל אגרות או תשלום אחר המשתלמים לפי כל תקנות שהותקנו לפי סעיף 16 אפשר יהיה לגבותם לפי פקודת המסים (גבייה) שתחול על גבייתם של אותם אגרות או תשלום אחר, כאילו היו מס כמשמעותו באותה פקודה.
ה ת ו ס פ ת
(בוטלה לפי תקנה 6 לתקנות המדידות (אגרות), תשכ"ז-1966).
_________________________________
1 חא"י, ב, 1368; ע"ר, 1946, תוס' 1, 4; ס"ח תשי"ג, 98.
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ