אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> כללי המים (שימוש במים באזור קיצוב), תשל"ו-1976

כללי המים (שימוש במים באזור קיצוב), תשל"ו-1976

כללי המים (שימוש במים באזור קיצוב), תשל"ו-1976 1
(תיקון: תשס"ז) 4
בתוקף סמכותה לפי סעיף 37 לחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות סעיף 40 לחוק, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
(תיקון: תשס"ז) 4
פרק א': הוראות כלליות
1. הגדרות (תיקון: תשמ"ז, תשס"ח, תשס"ט)
בתקנות אלה -
"מפיק" - כל המפיק מים ממקור מים על פי רשיון הפקה, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים, לרבות תאגיד צרכן;
"ספק" - כל המספק מים לאחר על פי רשיון הפקה, בין אם הפיקם בעצמו ובין אם קיבלם מספק אחר;
"צרכן" - אדם, לרבות תאגיד צרכן, הצורך מים על פי רשיון הפקה, בו פורטו שמו וכמויות המים המוקצות לו, למעט מי שמפיק מים לצריכתו העצמית;
"תאגיד צרכן" - תאגיד, לרבות רשות מקומית ואגודה שיתופית, לענין כמויות המים המיועדות לצריכתו העצמית וצריכתם של המשתמשים במים הנמנים עליו, ולרבות חבר-בני-אדם, בין שהינם מאוגדים ובין שאינם מאוגדים, המקבלים במשותף כמות מים מוקצית;
"משתמש במים" - מי שנמנה על תאגיד צרכן ואינו רשום בנפרד ברשיון הפקה;
"כמות מים מוקצית" - כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה ובין לצריכה, על פי רשיון הפקה;
"רשות מקומית" - עיריה, מועצה מקומית וכן מועצה אזורית, המספקת מים, לרבות מי שבא במקומן לענין הספקת מים בתחומיהן;
"אזורי קיצוב" - האזור הכלול באכרזת המים (אזור קיצוב) התשס"ט-2008;
"ישוב מתוכנן" - ישוב הכלול ברשימת ישובים שהוכרו כישובים מתוכננים על-ידי שר החקלאות, החתומה ביד שר החקלאות ומופקדת ברשות המים;
"מפעל תעשיה" - מפעל הצורך מים בתהליכי הייצור, למעט בשירותים;
"תכולת כלורידים במים" - שיעור יון הכלור ((CI בתרכבותיו, מחושב במיליגרמים לליטר מים;
"גינון ציבורי" - גן הנמצא בבעלותה או בהחזקתה של רשות מקומית, רשות ממלכתית או רשות ציבור אחרת;
"מנהל הרשות הממשלתית" - מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים.
2. כמות מים מוקצית לשנה אחת (תיקון: תשס"ט)
(א) כמות המים המוקצית תיקבע על פי תקנות אלה, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית, במקרים מיוחדים, לסטות מהוראות תקנות אלה ולקבוע אמות מידה מיוחדות לקביעת כמות מים מוקצית בכל מקרה לגופו.
(ב) כמות המים המוקצית לפי תקנות אלה יקבע מנהל הרשות הממשלתית אחת לשנה, למשך שנה אחת, מלבד אם נאמר אחרת בתקנות אלה או ברשיון הפקה.
3. סייג לכמות מים מוקצית
מלבד אם נאמר אחרת בתקנות אלה, לא יקבל צרכן כמות מים מוקצית העולה על זו שהיתה קבועה לו ברשיון ההפקה שקדם לשנה שלגביה נקבעת כמות המים המוקצית; תוספות מים זמניות שניתנו לצרכן בשנה הקודמת כאמור, לא יובאו בחשבון בעת קביעת כמות המים המוקצית.
4. הקטנת הקצאה (תיקון: תשס"ט)
מי שלא צרך את מלוא כמות המים שהוקצתה לו בשנים שקדמו לשנת ההקצאה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל או לצמצם את ההקצאה לשנת ההקצאה בלבד, ובלבד שלפני עשותו כן, לעניין הקצאה למטרת חקלאות, יביא בחשבון את המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר.
5. מים באיכות ירודה (תיקון: תשס"ט)
צרכן המשתמש במי קולחין, מי שטפונות, מים מליחים או מים אחרים, שהוגדרו על-ידי מנהל הרשות הממשלתית כמים באיכות ובזמינות ירודה, על פי היתר מנהל הרשות הממשלתית, ייכללו כמויות מים אלה בכמות המים המוקצית של אותו צרכן המחושבת על פי תקנות אלה, בשיעור ובאופן שיורה מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה מנהל הרשות הממשלתית שהכמויות האמורות, במלואן או בחלקן, לא ייכללו בכמות המים המוקצית של אותו צרכן.
6. חובת מסירת פרטים (תיקון: תשס"ט)
כל מפיק, ספק וצרכן חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, על פי דרישתו, פרטים מלאים לגבי כמויות המים שהוא מפיק, מספק או צורך ופירוט איכות המים, השימוש במים ומטרות הצריכה וכן פרטים מלאים לגבי מעמדו המשפטי וצורת ההתאגדות החוקית שלו.
7. ביקורת איכות המים (תיקון: תשס"ט)
(א) ספק או מפיק חייב לבדוק את איכות המים המסופקים או מופקים על ידיו, לרבות בדיקת תכולת הכלורידים בהם, אם הורה לו כך מנהל הרשות הממשלתית; הבדיקות ייעשו במועדים, באופנים ובצורות שיורה מנהל הרשות הממשלתית; תוצאות הבדיקות יועברו למנהל הרשות הממשלתית באופן ובמועד שקבע.
(ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערוך, הן בעצמו והן על-ידי מי שהסמיך לענין זה, בדיקות נוספות של איכותם של מים המסופקים או מופקים כאמור, לרבות תכולת הכלורידים.
(ג) תוצאות הבדיקות יופקדו במקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית ויהיו פתוחות לעיון הציבור.
8. סדר עדיפויות (תיקון: תשס"ט)
סדר העדיפות של השימוש במים באזורי קיצוב יהיה כמפורט להלן:
(1) שימוש לצורכי בית, מלאכה, מסחר ושירותים, שירותים ציבוריים למעט גינון ציבורי;
(2) תעשיה, חקלאות, ערכי טבע ונוף, שירותים ציבורים - גינון ציבורי.
8א. הקטנת כמויות מים מוקצות עקב תנאים הידרולוגיים ואקלימיים (תיקון: תשמ"ו, תשס"ז, תשס"ט) 4
(1) מצא מנהל הרשות הממשלתית כי התנאים ההידרולוגיים והאקלימיים, מצב מאגרי המים הרב שנתיים, או אפשרות ההפקה וההספקה מחייבים הקטנת כמויות המים המוקצות על פי תקנות אלה, רשאי הוא להקטין את כמויות המים המוקצות כאמור, לכל מטרות המים או למקצתן, לתקופה או לאורך זמן.
(2) בהקטנת כמויות המים המוקצות, כאמור בסעיף קטן (1), יביא מנהל הרשות הממשלתית בחשבון את התפתחותו המשקית של הצרכן, את כמות המים שהוקצתה לו לפני ההקטנה, לרבות מים באיכות ירודה, או מים שאינם זמינים תמיד, שהוא מנצל, כמשמעותם בסעיף 5, בין אם מים אלה כלולים בכמות המים שהוקצתה לצרכן ובין אם לאו.
(3) בהקטנת כמות המים המוקצית לישוב מתוכנן, יביא מנהל הרשות הממשלתית בחשבון את אמות המידה של התכנון המשקי הכולל, שנקבע לאותו ישוב ויתחשב לשם כך בהמלצות המרכז לתכנון שבמשרד החקלאות, הנוגעות לענין.
(4) הקטנת כמויות מים מוקצות על פי סעיף זה, הנעשית בהיקף אזורי או ארצי, תפורסם כהצעת הסדר מפורטת, כמשמעותה בסעיף 38 לחוק ויחולו לגביה הוראות הסעיפים 40-37 לחוק.
פרק א1: כמויות מים מוקצות לחקלאות
(תיקון: תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ו)
8ב. הגדרות (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ו)
בפרק זה -
"שנת הרישוי -1989" - שנת 1989 למנין הלוח הגרגוריאני;
"כמות מים מוקצית" - כמות המים שהוקצתה כדין, בין להפקה, בין להספקה ובין לצריכה, על פי רשיון הפקה, כמשמעותו בסעיף 23 לחוק.
8ג. כמויות המים המוקצות לחקלאות (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ו-3, תשס"ט)
כמויות המים המוקצות לחקלאות בכל שנת רישוי ייקבעו כמפורט להלן:
(1) ב-1 בינואר של כל שנת רישוי תיקבע כמות המים המוקצית לחקלאות, בשיעור של 75 אחוזים מכמות המים המוקצית לחקלאות לשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
(2) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע את כמות המים כאמור בפסקה (1), בסטיה של עד 25% כלפי מעלה, בהתאם לתנאים ההידרולוגיים והאקלימיים, מצב מאגרי המים הרבשנתיים מכל סוג ובכל איכות שהיא ואפשרויות ההפקה וההספקה סמוך למועד הקביעה של כמות המים כאמור;
(3) לא יאוחר מ-1 באפריל של כל שנת רישוי, יקבע מנהל הרשות הממשלתית את יתרת כמות המים המוקצית לחקלאות לאותה שנת רישוי, בהתאם לתנאים ההידרולוגיים והאקלימיים, מצב מאגרי המים הרב-שנתיים מכל סוג ובכל איכות שהיא, ואפשרויות ההפקה וההספקה באותו מועד;
(4) לעניין כמות המים כאמור בפסקה (1), לא יובאו בחשבון מים מאיכות ירודה או מים שאינם זמינים תמיד;
(5) במקרים ובאזורים שבהם התנאים ההידרולוגיים, מצב מאגרי המים הרב-שנתיים או אפשרויות ההפקה וההספקה מאפשרים זאת, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע כבר ב-1 בינואר של שנת הרישוי את מלוא כמות המים המוקצית לחקלאות לכל שנת הרישוי, בשיעור הגבוה מהאמור בפסקה (1).
8ג1. (בוטל) (תיקון: תשס"ט)
8ג2. - 8ג3. (בוטלו) (תיקון: תשס"ב)
8ד. השקיית גנים (תיקון: תשנ"ג, תשס"א, תשס"ז4, תשס"ח, תשס"ט7) 4
(א) בתקנה זו -
"גן ציבורי" - גן נוי מושקה, הנמצא בבעלותה או בהחזקתה של רשות מקומית, רשות ממלכתית או רשות ציבורית אחרת;
"גן פרטי" - גן שאינו גן ציבורי.
(ב) לא יצרוך אדם מים להשקיה -
(1) בגן ציבורי או בגן פרטי אלא כאמור בפסקה (2) או (3) לפי העניין;
(2) בגן ציבורי או בגן פרטי ששטחו עולה על 50 מטרים רבועים, אלא אם כן הותקנה בו מערכת השקיה יעילה עם קציבת זמן בצירוף מד-מים, או עם קציבת כמות מים או עם שילוב של שניהם, המאפשרת, בין השאר, השקיה נפרדת לפי קבוצות צמחים בהתאם למנת המים הדרושה להם;
(3) בגן ציבורי ובגן פרטי, אלא בחודשים אפריל עד נובמבר, ובאזורים המצויים דרומית לקו המשורטט במפה שבתוספת הרביעית (להלן - קו מיעוט משקעים) - בכל חודשי השנה; ובלבד שההשקיה תיעשה בשעות שבין 17:00 ו-10:00 למחרת; ואולם לעניין השקיה בטפטוף, רשאי אדם לצרוך מים להשקיה בחודשים האמורים אף שלא בשעות האמורות.
(4) בצדי דרכים ובאיי תנועה בין-עירוניים אלא אם כן הם מים שנועדו להשקיית צמחיה חסכונית במים באמצעות מערכת השקיה בטפטוף; לעניין סעיף קטן זה, "צמחיה חסכונית במים" - צמחיה שצריכת המים שלה למטר מרובע אינה עולה על 200 ליטר לשנה כאשר כמות המשקעים השנתית אינה פחותה מ-250 מילימטר לשנה.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על משתלות ועל השקיית צמחי נוי בעציצים.
(ד) העובר על תקנות משנה (א) עד (ג), דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
(ה) מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה יפרסם המלצות בדבר תכנון גנים חסכוניים במים והשקיית גני נוי, וימציאן למעוניינים, בכתב או באינטרנט, וכן יפרסם המלצות בדבר מנת המים הממוצעת השנתית לגן נוי, לפי האזור הגאוגרפי, גיל הצמחיה, הרכב הצמחיה, אופיו של הגן וכיוצא באלה.
פרק ב': השימוש במים ברשויות מקומיות
9. מים לצריכה ביתית ברשות מקומית (תיקון: תשמ"ז, תשמ"ח, תשנ"ד, תשנ"ה, תשס"א, תשס"ב, תשס"ז, תשס"ח, תשס"ט) 4
(א) בסעיף זה, "שנת רישוי" - שנה שתחילתה ב-1 בינואר וסיומה ב-31 בדצמבר, למנין הלוח הגרגוריאני.
(ב) הרשות המקומית רשאית לצרוך מים לצורכי בית לרבות גינות נוי, שירותים כלליים, מלאכה, מסחר ושימושים אחרים, שלא נזכרו במקום אחר בכללים אלה (להלן - צריכה ביתית), על פי צרכיה.
(ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן עקב תנאים הידרולוגיים, מצב מאגרי המים או אפשרויות ההפקה וההספקה, להגביל ברשיון ההפקה את כמות המים שהרשות המקומית תורשה להפיק ממקור מים מסויים לצריכה ביתית.
(ד) - (ה) (בוטלו) (תיקון: תשס"ט)
(ו) הוגבלה ברשיון ההפקה כמות המים שהרשות המקומית רשאית להפיק ממקור מים מסוים לצריכה ביתית, כאמור בסעיף קטן (ג), יחולו לגבי מקור המים האמור הוראות תקנות התשלום המיוחד.
(ז) למרות האמור בסעיף זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע לרשות מקומית ברשיון הפקה כמות מים מוקצית לצריכה ביתית אם מצא, כי הרשות המקומית אינה משתמשת במים לצריכה ביתית ביעילות ובחסכון; כן רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות כן, אם התנאים ההידרולוגיים, מצב מאגרי המים או אפשרויות ההפקה וההספקה מאלצים אותו לעשות זאת.
9א. דיווח על כמויות המים המסופקות (תיקון: תשס"ט)
(א) נוסף על כל חובת דיווח המוטלת על רשות מקומית לפי חוק מדידת מים, התשט"ו-1955, על פי תנאי רישיון ההפקה וההספקה או על פי כל הוראה אחרת, תדווח רשות מקומית למנהל הרשות על אספקת מים בתחומיה למטרות הצריכה והשימושים השונים, במועדים האלה:
(1) למטרת שירותים ציבוריים - גינון ציבורי -
(א) לא יאוחר מן החמישה עשר ביולי של שנת הרישוי - לגבי כמויות שנצרכו עד סוף חודש יוני;
(ב) לא יאוחר מן החמישה עשר בספטמבר של שנת הרישוי - לגבי כמויות שנצרכו עד סוף חודש אוגוסט;
(ג) לא יאוחר מן החמישה עשר בנובמבר של שנת הרישוי - לגבי כמויות שנצרכו עד סוף חודש אוקטובר;
(ד) לא יאוחר מן החמישה עשר בינואר של שנת הרישוי העוקבת - לגבי כמויות שנצרכו עד סוף חודש דצמבר;
(2) למטרות ולשימושים אחרים לא יאוחר מן האחד באפריל של שנת הרישוי הבאה - לגבי סך כל כמויות המים לשימושים ולמטרות הצריכה השונות שסופקו במשך כל שנת הרישוי הקודמת.
(ב) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה במדיה ממוחשבת או באופן אחר שאישר מנהל הרשות הממשלתית או מי מטעמו מראש; הדוח יכלול את הפרטים שידרוש מנהל הרשות הממשלתית מזמן לזמן.
(ג) לא דיווחה רשות מקומית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע לגביה את הכמות שסופקה למטרות הצריכה והשימושים השונים לפי הנתונים המצויים בידו.
10. (בוטלה) (תיקון: תשנ"ד)
11. איסור העברה ממטרת שימוש אחת לשניה(תיקון: תשס"ז) 4
נקבעה כמות מים מוקצית לרשות מקומית כמפורט בסעיף 9, לא תעביר הרשות המקומית כמות מים ממטרת שימוש אחת למטרת שימוש אחרת.
12. (בוטלה) (תיקון: תשנ"ד)
13. תנאים לקביעת כמות מים מוקצית לרשות מקומית(תיקון: תשס"ז, תשס"ט) 4
הקצאת מים לרשות מקומית כמפורט בסעיף 9 מותנית בקיום התנאים כלהלן:
(1) קיימת בה מדידת מים נפרדת לכל אחת ממטרות השימוש של המים, לכל הצרכנים ולכל המשתמשים במים בתחומה, לרבות מדידה נפרדת למטרות ושימושים שונים של אותו צרכן או משתמש במים, כמפורט בסעיף 9, ותוצאות המדידה מועברות באורח שוטף וסדיר למנהל הרשות הממשלתית;
(2) הרשות המקומית מנהלת רישום מסודר ומפורט של כמויות המים המסופקות ומחולקות על ידיה לצרכנים ולמשתמשים במים בתחומה, בהתאם למטרות ולשימושים השונים במים, ופרטי הרישום מועברים למנהל הרשות הממשלתית לפי דרישתו;
(3) קיים ברשות המקומית חיוב עבור צריכת מים, בנפרד מכל חיוב אחר, וגביית מחירי מים נעשית אך ורק על פי קריאת מדי מים, שנעשה לפחות אחת לחדשיים, ובצמוד להודעה לצרכנים על צריכת המים שלהם לפחות אחת לחדשיים, זולת אם אישר מנהל הרשות הממשלתית לרשות המקומית לנהוג אחרת בנדון.
14. (בוטלה) (תיקון: תשנ"ד)
15. כמות מים לצריכה ביתית בישובים שאינם רשות מקומית (תיקון: תשנ"ד, תשס"ז) 4
בישובים שאינם רשות מקומית, למעט ישובים מתוכננים, תיקבע כמות המים המוקצית לצריכה ביתית בדרך האמורה בסעיף 9, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
16. תוספת כמויות מים מוקצית לחקלאות ולתעשיה (תיקון: תשס"ט)
רשות מקומית הזכאית לכמויות מים מוקצות לצרכנים לחקלאות או לתעשיה, ייווספו כמויות מים שהקציב לה מנהל הרשות הממשלתית למטרות האמורות לכמות המים המוקצית שנקבעה לרשות המקומית בהתאם לתקנות אלה.
פרק ב 1: השימוש במים לשירותים ציבוריים (תיקון: תשס"ח)
16א. גינון ציבורי (תיקון: תשס"ח)
(א) כמות המים המוקצית לגינון ציבורי תיקבע על יסוד כמויות הצריכה המשקפות שימוש יעיל במים כמפורט בתוספת השלישית ובהתבסס על היקף שטחי הגינון הציבורי בכל רשות מקומית בחלוקה לסוגי הצמחייה השונים, המצוינים בטבלה בתוספת השלישית.
(ב) הכמות שתיקבע על יסוד האמור בסעיף קטן (א) תוכפל במקדם, המשקף את המחסור במים בכל שנה; המקדם ייקבע על ידי מנהל הרשות עד סוף חודש נובמבר בשנה הקודמת לשנת ההקצאה.
(ג) רשות מקומית המבקשת לקבל הקצאה לגינון הציבורי תעביר לרשות הממשלתית למים ולביוב דיווח על שטחי הגינון הציבורי שלה בהתאם לסוגי הצמחייה המפורטים בתוספת השלישית.
(ד) ביישובים שאינם רשות מקומית, למעט יישובים מתוכננים, תיקבע כמות המים המוקצית לגינון ציבורי בדרך האמורה בסעיף זה, בשינויים המחויבים לפי העניין.
פרק ג': השימוש במים בחקלאות
17. כמות מים מוקצית לחקלאות (תיקון: תשס"ז) 4
(א) כמות המים המוקצית לחקלאות, למעט כמות המים המוקצית לישוב מתוכנן, תיקבע על יסוד כמויות הצריכה המקסימליות לשימוש בחקלאות והתנאים המיוחדים, כמפורט בתוספת הראשונה (להלן - כמויות הצריכה בחקלאות והתנאים המיוחדים).
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שנקבעה לו ברשיון הפקה בשנה הקודמת לשנה שלגביה נקבעת כמות המים המוקצית, כמות מים מוקצית שלא על יסוד כמויות צריכה מקסימליות.
18. כמות מים מוקצית לחקלאות לישוב מתוכנן (תיקון: תש"ן, תשס"א, תשס"ב, תשס"ד, תשס"ז, תשס"ט) 4
(א) כמות המים המוקצית לחקלאות לישוב מתוכנן תיקבע בהתאם לכמות המים שנקבעה לו ברשיון ההפקה לשנה הקודמת לשנה שעבורה נקבעת כמות המים המוקצית, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לשנות את כמות המים המוקצית לישוב מתוכנן, בהתאם לצרכי הישוב לקיומו ופיתוחו.
(ב) בעת קביעת כמות מים מוקצית לחקלאות לישוב מתוכנן, יביא מנהל הרשות הממשלתית בחשבון את אמות המידה של התכנון המשקי הכולל, שנקבע לאותו ישוב, ויתחשב לשם כך בהמלצות המרכז לתכנון שבמשרד החקלאות, הנוגעות לענין.
(ג) ישוב מתוכנן שנקבעה לו כמות מים מוקצית לחקלאות, לא יהיה זכאי לתוספת מים על פי התנאים המיוחדים.
(ד) מתוך כמות המים המוקצית לחקלאות לישוב מתוכנן, כאמור בסעיף קטן (א) יסווגו 100 מ"ק וביישוב מתוכנן שבו לא קיימת מדידה נפרדת של מים לצורכי בית - 150 מ"ק לכל נפש בישוב האמור כמים לצרכי בית, גינות נוי וגינון ציבורי; ביישוב מתוכנן, שבו קיימת מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, תסווג הצריכה לבית בפועל, כפי שנמדדה במדידה הנפרדת, כמים לצורכי בית; קביעת מספר הנפשות בישוב המתוכנן תיעשה בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדבר מספר תושבי היישוב המתוכנן.
18א. פרטים על משתמשים במים (תיקון: תשנ"ב, תשס"ז, תשס"ט) 4
(א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מכל תאגיד-צרכן הזכאי לכמות מים מוקצית לחקלאות על פי תקנות אלה, לרבות רשות מקומית וישוב מתוכנן, להמציא לו מדי שנה או מפעם לפעם רשימה של המשתמשים במים הנמנים עמו, לרבות כמויות המים שהועמדו לרשותם בידי התאגיד הצרכן מתוך כמות המים שהוקצתה לו, וכן נתונים בדבר מספר היחידות הפעילות בחקלאות, סוגי הגידולים החקלאיים ונתונים בדבר שאר השימושים במים בתחומיו.
(ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתנות המשך הקצבת מים לתאגיד-צרכן כאמור בהמצאת הרשימה והנתונים המפורטים בסעיף קטן (א).
(ג) הוכח למנהל הרשות הממשלתית כי תאגיד-צרכן אינו מחלק את המים בין הנמנים עמו כדין או אינו פועל באופן סביר בנדון, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע ברשיון ההפקה את חלוקת המים בין הנמנים עם התאגיד-הצרכן.
19. חקלאות בתחום רשות מקומית (תיקון: תשס"ט)
(א) צרכן הזכאי לכמות מים מוקצית לחקלאות על פי הוראות תקנות אלה בתחום רשות מקומית והמקבל את המים מן הרשות המקומית, וכן כמות המים המוקצית לו, יפורטו ברשיון ההפקה של אותה רשות מקומית.
(ב) בתחום רשות מקומית וכן בישוב שאינו רשות מקומית, למעט ישוב מתוכנן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע למשק עזר שגדלו לפחות 1 דונם ואינו עולה על 3 דונם מושקים כמות מים מוקצית לחקלאות לפי 600 מ"ק לדונם מושקה ובלבד שאופיו החקלאי הוכח, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית והוא נכלל ברשימה מפורטת הנמצאת במשרדי רשות המים, שאותה ערכה הרשות המקומית והמשרד האזורי של משרד החקלאות אישר אותה לפני תחילתן של תקנות אלה.
20. - 21 (בוטלו) (תיקון: תשס"ט)
22. תוספת גמישה לחקלאות (תיקון: תשס"ט)
(א) מצא מנהל הרשות הממשלתית כי התנאים ההדרולוגיים, האקלימיים ותפעול משק המים מאפשרים מתן תוספות מים לכמות המים המוקצית לחקלאות, רשאי הוא להעניק תוספות מים כאמור לצרכנים בעלי כמויות מוקצות לחקלאות, כפי שימצא לנכון (להלן - תוספת גמישה לחקלאות).
(ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל את התוספת הגמישה לחקלאות בכל עת, במלואה או בחלקה, לאחר התייעצות עם מועצת המים ולאחר מתן הודעה מתאימה לצרכן הנוגע בדבר, אם השתנו הנסיבות שבגינן נתאפשר מתן התוספת.
23. סדרי עדיפויות במתן תוספת גמישה לחקלאות (תיקון: תשס"ט)
בהענקת תוספת גמישה לחקלאות, יתחשב מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, בתנאים ההדרולוגיים והאקלימיים; במאגרי המים הרב שנתיים, באפשרויות ההספקה וההובלה של המים; בערך התפוקה של המים; בגידולים מועדפים למשק המדינה; בגובה כמות המים המוקצית לחקלאות לצרכן; בהתפתחות המשקית של הצרכן; באפשרויותיו לנצל ביעילות את תוספת המים הגמישה לחקלאות; במקורות מים באיכות ובזמינות ירודה, בהם משתמש הצרכן הנוגע בדבר ובשאר הנימוקים שימצא כנחוצים לענין.
24. תנאים לתוספת גמישה לחקלאות (תיקון: תשס"ז, תשס"ט) 4
(א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתנות מתן תוספת גמישה לחקלאות, כאמור בסעיף 22, בין השאר, בתנאים אלה:
(1) התוספת הגמישה לא תעלה על 20% מכמות המים המוקצית לחקלאות לאותו צרכן.
(2) הצרכן יחזיר, על פי דרישת מנהל הרשות הממשלתית, את התוספת הגמישה על-ידי קיצוץ כמות המים המוקצית לו לחקלאות, בנוסף לביטול התוספת הגמישה כאמור למעלה בסעיף 22(ב), במשך תקופה שיקבע מנהל הרשות הממשלתית, ושלא תעלה על שלוש שנים, ובשיעורים שהוא יקבע, ושלא יעלו על 10% מכמות המים המוקצית לחקלאות בכל שנה.
מנהל הרשות הממשלתית רשאי, בנסיבות שייראו לו כמתאימות, ולאחר התייעצות עם מועצת המים, לקבוע כי התקופה האמורה תתחיל החל מן השנה השניה שלאחר השנה בה קיבל הצרכן את התוספת הגמישה.
(3) החזר התוספת הגמישה כאמור בפסקה (2) יחול לפני כל קיצוץ כללי של כמויות מיום מוקצות לחקלאות; הוחלט על קיצוץ כללי של כמויות מים מוקצות לחקלאות, יחול הקיצוץ הכללי גם על אלה שקיבלו תוספות גמישות כאמור, אולם הקיצוץ הכללי יוטל רק על אותו חלק שייוותר לאחר החזר התוספת הגמישה ולמעט כמות המים המוקצית לחקלאות במלואה.
(4) התוספת הגמישה תינתן בחדשים נובמבר עד מרס בלבד.
(ב) אם הוראת סעיף קטן (א)(2) מחייבת החזר גדול יותר מ-10% במשך שנה אחת, עקב מתן תוספות גמישות במשך מספר שנים רצופות, לא יעלה שיעור ההחזר, בכל מקרה, על 10% לשנה.
(ג) מצא מנהל הרשות הממשלתית כי הצרכן יכול להחזיר את התוספת הגמישה על-ידי קיצוץ מחצית התוספת שיקבל מדי שנה, רשאי הוא להעניק לצרכן תוספת גמישה העולה על 20% האמורים בסעיף קטן (א)(1); עשה כן, לא תחול המגבלה האמורה בסעיף קטן (ב).
(ד) לישוב מתוכנן, שלא הגיע למלוא ההתפתחות המשקית שלו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהמלצת המרכז לתכנון שבמשרד החקלאות, לקבוע שיעור החזר קטן יותר מ-10% במשך כל שנה של התוספת הגמישה.
(ה) בכל מקרה לא יעלה שיעור ההחזר הכללי על כלל התוספות הגמישות שקיבל הצרכן.
25. סייג לתביעה להחזר התוספת הגמישה לחקלאות (תיקון: תשס"ז, תשס"ט) 4
צרכן שלא נתבע להחזיר את התוספת הגמישה לחקלאות שניתנה לו כאמור בסעיף 22(א) במשך שלוש שנים רצופות שלאחר השנה שלגביה קיבל את התוספת הגמישה, לא ייתבע להחזירה, וזאת מבלי לפגוע בזכותו של מנהל הרשות הממשלתית לבטל את התוספת הגמישה עצמה, כאמור בסעיף 22(ב).
26. הסכמה מראש לתנאים (תיקון: תשס"ז, תשס"ט) 4
(א) צרכן לא יקבל תוספת גמישה לחקלאות, אלא אם הוא -
(1) פנה בכתב למנהל הרשות הממשלתית והתחייב לקיים את כל התנאים שקבע, לרבות ביטול התוספת הגמישה והחזר התוספת מתוך כמות המים המוקצית, כאמור בסעיף 24(א)(2), כאשר יידרש לעשות זאת.
(2) המציא לנציב המים את הסכמתו של הספק לספק לו את התוספת הגמישה לחקלאות.
(ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך את הספק לקבל בשמו מן הצרכן את ההתחייבות בכתב לפי סעיף קטן (א)(1).
27. מתן ביטוי לתוספת גמישה ברשיון הפקה (תיקון: תשס"ט)
(א) מתן תוספת גמישה לחקלאות, ביטולה, החזרתה וכיוצא באלה, בהתאם להוראות תקנות 26-22, יבוא לידי ביטוי ברשיון ההפקה, המוצא כדין על-ידי מנהל הרשות הממשלתית למפיק או לספק, בהתאם להוראות החוק והתקנות על פיו.
(ב) העתק רשיון ההפקה יישלח לצרכן הנוגע בדבר.
פרק ד': השימוש במים בתעשיה
סימן א': הקצאת מים לתעשיה (תיקון: תשס"ט)
28. כמות מים מוקצית לתעשיה
כמות המים המוקצית לתעשיה תיקבע על יסוד כמויות הצריכה המקסימליות לשימוש בתעשיה, המפורטות בתוספת השניה (להלן - כמויות הצריכה בתעשיה), ובהתאם לסוג הייצור ולכמותו, מלבד אם נאמר אחרת בתקנות אלה.
29. מינימום כמות המים המוקצית לתעשיה (תיקון: תשנ"ב, תשס"ז, תשס"ט) 4
(א) לכמות מים מוקצית לתעשיה יהיה זכאי רק מפעל תעשיה, שלפי כמויות הצריכה בתעשיה זכאי לכמות מים העולה על 5,000 מ"ק לשנה לשימוש בתהליכי היצור בלבד, למעט שירותים.
(ב) מפעל תעשיה, הצורך כמות מים שאינה עולה על 10,000 מ"ק לשנה לשימוש בתהליכי הייצור, רשאי להודיע למנהל הרשות הממשלתית כי הוא מוותר על כמות מים מוקצית לתעשיה לפי סעיף 28 ומבקש להתיר לו לצרוך כל כמות מים נדרשת; כמות המים שצורך מפעל התעשיה כאמור, תיווסף לכמות המים המוקצית לרשות המקומית, שבתחומה פועל אותו מפעל תעשיה.
(ג) נמצא, לאחר בדיקה, כי מפעל תעשיה כאמור בסעיף קטן (ב) צרך למעלה מ-10,000 מ"ק לשנה לשימוש בתהליכי הייצור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לחייב את המפעל בשנה שלאחריה לחזור ולקבל כמות מים מוקצית לתעשיה לפי סעיף 28.
30. סוג ייצור שאינו בתוספת (תיקון: תשס"ט)
שוכנע מנהל הרשות הממשלתית שמפעל תעשיה, אשר סוג הייצור שלו אינו מפורט בתוספת השניה, זקוק לכמות מים מעל ל-5,000 מ"ק לשנה לשימוש בתהליכי הייצור, יקבע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם המפעל וניתוח תהליכי הייצור שלו, את כמות המים המוקצית לתעשיה לאותו מפעל.
31. מפעל תעשיה שאינו בתחום רשות מקומית (תיקון: תשס"ט)
מפעל תעשיה שאינו בתחום רשות מקומית, המפיק את המים בעצמו או מקבל את המים מספק שאינו רשות מקומית, וזכאי על יסוד כמויות הצריכה בתעשיה או על יסוד קביעות מנהל הרשות הממשלתית, לכמות מים הפחותה מ-5,000 מ"ק לשנה, כמות המים המוקצית לו תפורט ברשיון הפקה, אולם כמות המים המוקצית לא תחשב ככמות מים מוקצית לתעשיה.
32. כמות מים מוקצית שלא לפי כמויות הצריכה בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשס"ט)
(א) בנסיבות מיוחדות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להתחשב בתנאי הייצור או בתהליכי הייצור המיוחדים של מפעל תעשיה או בתנאי האזור שבו מצוי המפעל, ולקבוע למפעל התעשיה כמות מים מוקצית שלא על יסוד כמויות הצריכה בתעשיה.
(ב) למפעל תעשיה שאינו נענה לדרישותיו של מנהל הרשות הממשלתית לחסכון וייעול השימוש במים ומשתמש בכמות מים נחרגת, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע כמות מים מוקצית על יסוד כמויות צריכה בתעשיה קטנות יותר מאלה המפורטות בתוספת לסוג הייצור של אותו מפעל תעשיה, וזאת בנוסף לסמכות מנהל הרשות הממשלתית לנקוט נגד אותו מפעל בהליכים שנקבעו בחוק למניעת חריגה מכמות מים המוקצית כדין.
33. תוספות זמניות לתעשיה
תוספות מים שניתנו למפעל תעשיה בשנים קודמות בגלל ליקויים או תקלות במיתקני המפעל, לא יובאו בחשבון בעת קביעת כמות המים המוקצית לתעשיה למפעל.
34. שינויים בהקף הייצור החזוי (תיקון: תשס"ט)
ניתנה למפעל תעשיה כמות מים מוקצית לתעשיה על יסוד הקף ייצור חזוי, והוברר בתום השנה כי הקף הייצור בפועל היה גדול או קטן מההקף החזוי, תוגדל או תוקטן כמות המים המוקצית לתעשיה בהתאם לכך בתחולה מלמפרע, בתנאי שהנתונים הומצאו למנהל הרשות הממשלתית לא יאוחר מאשר תוך חדשיים מתום השנה.
35. כמויות מים לשירותים וגינון (תיקון: תשס"ט)
מפעל תעשיה, הצורך בנוסף לכמות המים המוקצית לתעשיה, כמויות מים לשירותים שאינם כלולים בתהליכי הייצור וכן לגינון שטח שאינו קטן מדונם אחד, יקציב לו מנהל הרשות הממשלתית, לפי שיקול דעתו ובהתחשב בתנאים של מפעל התעשיה, כמות מים לשירותים ולגינון שתיווסף לכמות המים המוקצית למפעל לתעשיה.
36. מפעל תעשיה בישוב מתוכנן
הוראות פרק זה יחולו גם על מפעלי תעשיה בישוב מתוכנן.
פרק ה: כמויות המים המוקצות לערכי טבע ונוף (בוטל) (תיקון: תשס"ח, תשס"ט)
סימן ב': הקצאת מים לתעשיית המלונות (תיקון: תשס"ט)
36א. הגדרות (תיקון: תשס"ט)
"מלון" - מבנה או קבוצת מבנים במתחם אחוד המשמש להשכרת חדרי אירוח, הכולל 25 חדרים לפחות וצריכת המים שלו עולה על הכמות המזערית הקבועה בפרק זה;
"מלון נופש" - מלון שהאכסון בו הוא למטרות מנוחה ומרגוע ואורחיו מבלים חלק ניכר מזמן השהייה, במשך היום והערב, במלון ובמיתקניו;
"מלון עירוני" - מלון הממוקם בעיר, שהאורחים מתאכסנים בו בעיקר למטרת לינה, ומבלים חלק עיקרי מזמן השהייה בו, במשך היום והערב מחוץ למלון;
"צריכת שנת הבסיס" - צריכת המים בשנה שבה תפוסת המלון היתה הגבוהה ביותר מתוך שלוש השנים האחרונות לשנת הגשת הבקשה, ובלבד שלא תעלה על 750 מ"ק לחדר תפוס בשנה במלון נופש ועל 430 מ"ק לחדר תפוס בשנה במלון עירוני.
36ב. הכמויות המוקצות למלון (תיקון: תשס"ט)
(א) מלון זכאי להגיש בקשה לקבלת הקצאת מים לתעשיה; הקצאת המים תהיה בשיעורים הנקובים להלן מתוך צריכת שנת הבסיס:
(1) בשנה הראשונה להקצאה - 95%;
(2) בשנה השניה להקצאה - 90%;
(3) בשנה השלישית להקצאה ואילך - 85% .
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מלון אשר יראה כי בתקופה שקדמה
לשנת הבסיס נקט את כל האמצעים לחיסכון במים כמפורט בסעיף 36ד, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, יוכל להגיש בקשה שלא להחיל עליו את הקיצוץ הנקוב בסעיף קטן (א).
36ג. בקשה להגדלת הקצאה (תיקון: תשס"ט)
מלון המבקש להגדיל את הקצאת המים שלו בשנה מסוימת יגיש בקשה לכך לא יאוחר מתום השנה שאליה מתייחסת הבקשה; בכל מקרה לא תעלה ההקצאה השנתית על 750 מ"ק לחדר תפוס בשנה במלון נופש ועל 430 מ"ק לחדר תפוס בשנה במלון עירוני.
36ד. תנאים להגדלת הקצאה (תיקון: תשס"ט)
הגיש מלון בקשה להגדלת ההקצאה לפי סעיף 36ג, לא תוגדל ההקצאה אלא לאחר שיוכיח, כי גדלה תפוסתו ביחס לשנת הבסיס וכי נקט את כל האמצעים לחיסכון וייעול השימוש במים להנחת דעתו של מנהל הרשות ובין השאר -
(1) הקמת מערך הסברה לצורך הגברת המודעות לחיסכון במים בקרב עובדי המלון ואורחיו, כולל הצבת שלטים במקומות ציבוריים ובחדרים;
(2) התקנת מדי מים במלון ובכלל זה במקומות אלה: מטבח ראשי, מטבח כנסים, מכבסה, בריכת שחייה, גינות נוי, מגדלי קירור;
(3) ביצוע מעקב יומי אחר צריכת המים בכל מדי המים המותקנים במלון, הפקת דוחות וטיפול במקרים של כמויות צריכה חריגות;
(4) התקנת אבזרים חוסכי מים בכל המלון, לרבות התקנת חסכמים בכל המקלחות ובברזי המלון, התקנת מכלי הדחה דו-כמותיים או מנגנונים דו-כמותיים בכל שירותי המלון;
(5) התקנת מערך גינון חסכוני והוכחת צריכה שאינה עולה על הכמויות הנקובות להלן לכל דונם מגונן:
(א) אזור הצפון והמרכז 600 - מטרים מעוקבים לדונם;
(ב) אזור הדרום, למעט אילת והערבה 690 מטרים מעוקבים לדונם;
(ג) אזור עמק בית שאן, בקעת הירדן וטבריה 820 - מטרים מעוקבים לדונם;
(ד) אילת וים המלח 1,400 - מטרים מעוקבים לדונם;
(ה) ערבה 1,100 - מטרים מעוקבים לדונם;
(6) מינוי ממונה מטעם המלון ליישום כל האמצעים המנויים בסעיף זה.
37. ביטול
תקנות המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשכ"ט-1969 - בטלות.
תוספת ראשונה - רביעית 6(תיקון: תשנ"ב, תשס"ז, תשס"ח, תשס"ט7) 4
(סעיף 17)
_________________________________
1 ק"ת תשל"ו, 2415; תשמ"ב, 1309; תשמ"ו, 1029, תשמ"ז, 181, 914, 1077; תשמ"ח, 1089; תש"ן, 831, 1247; תשנ"א, 886; תשנ"ב, 1375; תשנ"ג, 389; תשנ"ד, 18; תשנ"ה, 678; תשנ"ו, 804; תש"ס, 433; תשס"א, 222, 279, 400, 993; תשס"ב, 83, 615; תשס"ד, 339, 969; תשס"ה, 642; תשס"ו, 444; תשס"ז, 433, 532, 1072. תשס"ח, 167, 1145, 1423; תשס"ט, 296, 556, 1337.
2 תקנה 2 לתקנות המים (השימוש במים באזורי קיצוב) (תיקון מס' 4), התשס"א-2001 (ק"ת תשס"א, 994) קובעת:
"2. תחילה ותוקף
בתקנה 8ד(ב) לתקנות העיקריות כנוסחה בתקנה 1 לתקנות אלה:
(1) תחילתה של פסקה (2), לגבי גן קיים - ביום י"ח בניסן התשס"ב (31 במרס 2002);
(2) תוקף פסקה (1), עד יום כ"ה בתשרי התשס"ג (1 באוקטובר 2002).
3 תקנה 3 לתקנות המים (שימוש במים באזור קיצוב) (תיקון), התשס"ו-2006 (ק"ת תשס"ו, 444) קובעת:
"3. הוראת שעה
בשנת הרישוי 2006 כהגדרתה בתקנה 1 לתקנות אלה, יראו כאילו תקנה 8ג לתקנות העיקריות - בטלה."
4 סעיף 6 לתקנות המים (שימוש במים באזור קיצוב) (תיקון מס' 2), התשס"ז-2007 (ק"ת תשס"ז, 1072) קובע:
"6. תחילה
תחילתן של תקנות אלה, למעט תקנה 5, ביום י"ג בניסן התשס"ז (1 באפריל 2007), ותחילתה של תקנה 5 ביום י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007)."
5 תקנה 4 לתקנות כללי המים (השימוש במים באיזור קיצוב) (תיקון), התשס"ח-2007 (להלן התקנות המתוקנות קובעת כי סעיף 8ג'1, הוספת פרק ה, וסעיף 36א', תחילתן ביום 1.1.2008).
6 נוסח התוספות אינו מובא.
7 תקנה 5 לכללי המים (השימוש במים באיזור קצוב)(תיקון מס' 3), התשס"ט-2009 (ק"ת תשס"ט, 1338) קובע לגבי תיקון תקנה 8ד כי.
"5. תחילה
תחילתו של סעיף 8ד(ב)(4), כנוסחו בסעיף 1 לכללים אלה, 60 ימים לאחר פרסומם."(התקנות פורסמו ביום 15.9.2009).
___________________________________________________
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ