חוק נתיבים מהירים, התש"ס-2000

חוק נתיבים מהירים, התש"ס-2000 1
(תיקון: תשס"ו)
1. הגדרות (תיקון: תשס"ו)
בחוק זה -
"אגרה" - תשלום בעד נסיעת רכב בנתיב מהיר כאמור בסעיף 3(א);
"אמצעי זיהוי" - אמצעי המיועד לשמש לזיהוי המנוי לצורך חיובו בתשלום אגרה וחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, שאושר על ידי הרשות הממונה לפי הוראות סעיף 2ד(ג)(2);
"בעל זיכיון" - מי שבידו הסמכות להפעיל נתיב מהיר, אחד או יותר, כאמור בסעיף 2א;
"בעל רכב" - הבעל הרשום ברישיון הרכב;
"דרך" ו"רכב" - כמשמעותם בפקודת התעבורה (להלן - פקודת התעבורה);
"הסכם" - הסכם להסדרת חיובים, כמשמעותו בסעיף 3ג;
"הרשות הממונה" - מי שמונה לפי הוראות סעיף 2ד(א) או 2ה(ב), לפי הענין;
"חוב חלוט" - חיוב שלא הוגש לגביו ערר כאמור בסעיף 4ח וחלף המועד להגשת ערר כאמור, או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן עוד לערער על ההחלטה שניתנה לגביו, או שניתן לגביו פסק דין חלוט;
"חוזה זיכיון" - חוזה בין הממשלה בשם המדינה לבין בעל זיכיון, כאמור בסעיף 2ב;
"חוק החברות הממשלתיות" - חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה 1975;
"חוק כביש אגרה" - חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995;
"חיוב" - חיוב בתשלום אגרה, או פיצוי והחזר הוצאות כמשמעותם בסעיף 4א, או חיוב בהפקדת עירבון לפי הוראות חוק זה;
"חייב" - כמשמעותו בסעיף 3ד;
"יום התחילה" - יום תחילתו של חוק זה;
"מנוי" - מי שהתקשר בהסכם עם בעל הזיכיון;
"נתיב" - חלק מרוחבה של דרך, בין שהוא מסומן ובין שאינו מסומן, המספיק לתנועת טור אחד של רכב למעט רכב הנע על שני גלגלים; התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: