אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> חוק לעידוד השקעות-הון, תש"י-1950

חוק לעידוד השקעות-הון, תש"י-1950

חוק לעידוד השקעות-הון, תש"י-1950 1
פרק ראשון : פירושים
1. פירושים (תיקון: תשט"ו)
"מרכז ההשקעות" פירושו - מרכז שיוקם לפי חוק זה לעידוד כל יזמה כלכלית והשקעות-הון לשם: -
(1) פיתוח כושר הייצור של המדינה וקליטת עליה רבתי;
(2) סיוע לאיזון התשלומים של המדינה בדרך של הקטנת היבוא והגדלת היצוא;
(3) סיוע לחלוקה מתוכננת של האוכלוסיה על פני שטח המדינה וניצול תכניתי של אוצרותיה ושל יכלתה הכלכלית;
"מנהל" פירושו - אדם שהממשלה מינתה אותו להיות מנהל מרכז ההשקעות;
"מפעל" פירושו - כל מפעל של תעשייה, חקלאות, בנייה או תחבורה, או של ענף משקי אחר העשוי לסייע בהשגת מטרה מן המטרות המפורשות בהגדרת המונח "מרכז ההשקעות";
"מפעל מאושר" פירושו - מפעל שהוקם לאחר יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), בין לפני תחילתו של חוק זה ובין לאחר מכן, ואושר על ידי המנהל - על פי החלטת מרכז ההשקעות - כמפעל מאושר, וכן הרחבת מפעל קיים שאושרה כאמור כמפעל מאושר; אישור כזה יהיה כללי, אם לא סייג בו מרכז ההשקעות את המפעל כזכאי לאחד או לאחדים בלבד מן הפטורים, ההקלות או ההנחות שנתינתם היא חובה לפי חוק זה או למקצתו של כל אחד מהם, ורשאי מרכז ההשקעות להתנות מתן כל פטור, הקלה או הנחה בקיום תנאים מסויימים; במקרה של הרחבת מפעל יקבע מרכז ההשקעות באישור את מידת ההרחבה לעומת המפעל כולו את מידתו של כל פטור, הקלה או הנחה שהמפעל יהיה זכאי לו;
"השקעה" פירושו - השתתפות בהון או בהלוואה במטבע-חוץ שניתנה לעשר שנים לפחות;
"השקעה מאושרת" פירושו - השקעה במפעל מאושר שאושרה על ידי המנהל - על פי החלטת מרכז ההשקעות - כהשקעה מאושרת; אישור כזה יהיה כללי, אם לא סייג בו מרכז ההשקעות את ההשקעה כזכאית לאחד או לאחדים בלבד מן הפטורים, ההקלות או ההנחות שנתינתם היא חובה לפי חוק זה, או למקצתו של כל אחד מהם, אך ההנחה לפי סעיף 21 לא תינתן אלא אם פורשה בגוף האישור; כן רשאי מרכז ההשקעות להתנות מתן כל פטור, הקלה או הנחה בקיום תנאים מסויימים.
פרק שני : הנחות ממסי-רכוש
2. פירושים
בפרק זה -
(א) "חמש שנים" פירושן - חמש שנים מראשית שנת-הכספים 51/1950, או מראשית שנת-הכספים שלאחר גמר הבנייה, הכל לפי התאריך המאוחר יותר.
(ב) "גמר בנייה" - פירושו כמשמעותו של המונח "גמר בנין" בפקודת מס-הרכוש עירוני, 1940.
3. פטור ממס רכוש עירוני
(א) בסעיף זה יהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס-הרכוש העירוני, 1940 (להלן בסעיף זה "הפקודה"), אם אין כוונה אחרת משתמעת מגופו של ענין.
(ב) על אף האמור בפקודה או בכל חוק אחר -
(1) מקום שגמר בנייתו של בנין היה לאחר יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948) יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום המס המוטל לפי הפקודה בעד נכס הבית שהבנין הוא חלק ממנו;
(2) מקום שגמר בנייתה של תוספת לבנין קיים היה לאחר יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום סכום המס הנוסף המוטל לפי הפקודה בעד אותה תוספת-בנין.
4. פטור ממס רכוש חקלאי (תיקון: תשט"ו)
(א) בסעיף זה יהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס-הרכוש החקלאי, 1942 (להלן בסעיף זה "הפקודה"), אם אין כוונה אחרת משתמעת מגופו של ענין.
(ב) על אף האמור בפקודה או בכל חוק אחר -
(1) מקום שגמר בנייתו של בנין תעשייתי היה לאחר יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום המס המוטל לפי הפקודה בעד אותו בנין תעשייתי;
(2) מקום שגמר בנייתה של תוספת לבנין תעשייתי קיים היה לאחר יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום סכום המס הנוסף המוטל לפי הפקודה בעד אותה תוספת לבנין;
(3) מקום שגמר-בנייתו של כל בנין שאיננו בנין תעשייתי היה לאחר יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), יהיה הבעל פטור חמש שנים מתשלום המס המוטל לפי הפקודה בעד שטח הקרקע שעליו הוקם הבנין.
(ג) על אף האמור בפקודה או בכל חוק אחר -
(1) מקום שנטיעתם של עצי-הדר היתה לאחר שנכנס חוק זה לתוקפו, יהיה הבעל פטור עשר שנים, מראשית שנת-הכספים שלאחר שנת-הנטיעה, מתשלום המס המוטל לפי הפקודה בעד שטח הקרקע שעליו ניטעו עצי-ההדר;
(2) מקום שנטיעתם של עצי-פרי - חוץ מבננות ומעצי-הדר - היתה לאחר שנכנס חוק זה לתקפו, יהיה הבעל פטור ארבע-עשרה שנה, מראשית שנת-הכספים שלאחר שנת-הנטיעה, מתשלום המס המוטל לפי הפקודה בעד שטח הקרקע שעליו ניטעו עצי-פרי;
(3) מקום שנטיעה היתה לאחר יום ט' בניסן תשט"ו (1 באפריל 1955) ולמטרת גידול צמחי-תעשיה, ומרכז ההשקעות אישרה לענין חוק זה, יהיה הבעל פטור עשר שנים מראשית שנת-הכספים שלאחר שנת-הנטיעה מתשלום המס המוטל לפי הפקודה על שטח הקרקע שעליו ניטעו הנטיעות, וכל עוד השטח נטוע כאמור;
(4) מקום שזריעה היתה לאחר יום ט' בניסן תשט"ו (1 באפריל 1955) ולמטרת גידול צמחי-תעשיה מסוגים שאושרו לענין חוק זה לשנה מסויימת על ידי מרכז ההשקעות לפי המלצת שר החקלאות, יהיה הבעל פטור מתשלום המס המוטל לפי הפקודה על שטח הקרקע שעליו נזרעו הזרעים באותה שנה.
5. פטור מיוחד (תיקון: תשט"ו)
על אף האמור בפקודת מס-הרכוש העירוני, 1940, בפקודת מס הרכוש החקלאי, 1942, או בכל חיקוק אחר, יהיה בעלו של בנין או של תוספת לבנין, שנבנו על ידי מפעל מאושר לצרכי אותו מפעל ושגמר בנייתם היה לאחר יום ט' בניסן תשט"ו (1 באפריל 1955), פטור מתשלום המס כאמור בסעיפים 3 ו-4, חמש שנים נוספות מראשית שנת הכספים שלאחר תום חמש שנות-הפטור הראשונות על פי אותם סעיפים.
6. חובת רשיון והודעה
הפטור ממס לפי הסעיפים 3, 4 ו-5 יורשה:
(א) אם ניתן הרשיון הדרוש על פי כל חוק לבניית הבנין או התוספת לבנין או לנטיעת העצים.
(ב) אם נמסרה לשר האוצר, או למי שנתמנה על ידיו לצורך סעיף זה, הודעה בנוסח שייקבע בתקנות - לא יאוחר מיום 30 בספטמבר של שנת-הכספים שלאחר גמר בניית הבנין או התוספת לבנין או שלאחר נטיעת העצים, הכל לפי התאריך המאוחר יותר. נמסרה ההודעה באיחור, תנוכה מתקופת הפטור כאמור הזמן שבין המועד האחרון הקבוע למסירת ההודעה ובין היום שבו נמסרה ההודעה למעשה.
7. פטור מארנונה של רשויות מקומיות (תיקון: תשט"ו)
(א) על אף האמור בפקודת העיריות, 1934, או בפקודת המועצות המקומיות, 1941, ובכל צו שניתן על פיה, או בכל חיקוק אחר, תהיה רשות מקומית רשאית לפטור לתקופה של חמש שנים ובתנאים שתקבע, כל בנין או תוספת לבנין, שגמר בנייתם היה לאחר יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948), מתשלום ארנונת-רכוש, כולה או מקצתה, המוטלת על פי אחת הפקודות האמורות בעד אותו בנין או בעד אותה תוספת לבנין; פטור כזה ייקבע בחיקוק-עזר.
(ב) על אף האמור בפקודת העיריות, 1934, או בפקודת המועצות המקומיות, 1941, ובכל צו שניתן על פיה, או בכל חיקוק אחר, יהיה בעלו של כל בנין או של תוספת לבנין, שנבנו על ידי מפעל מאושר ומשמשים במישרין לצרכי אותו מפעל ושגמר בנייתם היה לאחר יום ט' בניסן תשט"ו (1 באפריל 1955), פטור מתשלום ארנונת-רכוש, המוטלת על פי אחד החיקוקים האמורים על אותו בנין או על אותה תוספת לבנין לתקופה של חמש שנים מתאריך גמר בנייתו של הבנין או התוספת לבנין.
8. תחולה (תיקון: תשט"ו)
הוראות פרק זה יחולו על כל בנין או תוספת לבנין, בין אם נבנה בכספי השקעה מאושרת ובין אם לאו, והוא כשאין בפרק זה הוראה אחרת מפורשת.
פרק שלישי : הנחות ממס-הכנסה
9. פירושים (תיקון: תשכ"ה)
(א) בפרק זה -
(1) תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס-הכנסה, 1947, או בפקודת מס רווחי-חברות, 1947, הכל לפי הענין, אם אין כוונה אחרת משתמעת מגופו של ענין;
(2) "מס" פירושו -
לגבי יחיד - מס-הכנסה, מס-קליטה על פי חוק מס-קליטה, תש"ט-1949, וכל מס אחר שהוטל על הכנסתו של יחיד, למעט מס המוטל על ריווח-הון;
לגבי חברה - מס-הכנסה, מס רווחי-חברות וכל מס אחר שהוטל על הכנסתה של החברה, למעט מס המוטל על ריווח-הון;
(3) "שנת-שומה", לענין חברות, פירושה - תקופת-חשבונאות.
(ב) הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל חוק.
10. הגדלת שיעור הפחת (תיקון: תשט"ו, תשכ"ג)
(א) בחישוב המס יותרו - לפי בקשת הנישום - לגבי מכונות חדשות וציוד חדש המשמשים לצורך מפעל מאושר וכן לגבי בנינים חדשים שנבנו על ידי מפעל מאושר לצרכי אותו מפעל והנכסים האמורים כלולים בתכנית ששימשה יסוד למתן האישור, ניכויי-פחת לפי סעיף 11(1)(ט) לפקודת מס-ההכנסה, 1947, בסכום השווה ל-200% ממכסת-הפחת הקבועה בתקנות מס-ההכנסה (פחת), 1941, בכל אחד מחמש שנות-השומה הראשונות שלאחר הקמת הבנין החדש, או מתחילת השימוש בישראל במכונות החדשות או בציוד החדש.
(ב) הוכח לפקיד השומה שבמפעל מאושר פלוני היה בלאי בלתי-רגיל של מכונות חדשות או של ציוד חדש, מחמת שהפעילו אותם במשמרות נוספות או בתנאים קשים ביותר, יהא פקיד השומה רשאי להתיר - מלבד הניכוי לפי סעיף-קטן (א), ניכוי נוסף עד 50% ממכסת-הפחת הקבועה בתקנות מס-הכנסה (פחת), 1941.
(ג) בסעיף זה -
"בנין חדש" פירושו - בנין או כל חלק ממנו שגמר בנייתו היה לאחר יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948) ולמונח "גמר בנייה" תהיה אותה משמעות שיש למונח "גמר בנין" בפקודת מס-הרכוש העירוני, 1940;
"מכונות חדשות וציוד חדש" פירושם - מכונות או ציוד, שהשימוש בהם בישראל התחיל לראשונה לאחר יום ו' באייר תש"ח (15 במאי 1948).
11. מס הכנסה ממפעל מאושר (תיקון: תשט"ו)
(א) אדם, בין שהוא תושב ישראל ובין שהוא תושב-חוץ, לא יהיה חייב לשלם על הכנסתו החייבת במס, שמקורה בהשקעה מאושרת, מס בשיעור העולה על השיעור הקטן שבשני שיעורים אלה:
(1) שיעור-המס הממוצע שאותו אדם חייב לשלמו אלמלא הוראות סעיף זה;
(2) שיעור של 25% מהכנסתו האמורה.
(ב) חברה שהיא בעל מפעל מאושר תהא פטורה ממס-ההכנסה על הכנסתה מאותו מפעל, אולם תהיה חייבת במס רווחי-חברות.
(ג) ההנחה לפי סעיף-קטן (א) תינתן לגבי הכנסה שהושגה תוך חמש שנים מן השנה שבה הפעילו את המפעל או שבה התחילו בייצור לפי קביעת המנהל, או תוך שבע שנים משנת מתן האישור למפעל, או - לגבי מטע הדרים, גפנים ועצי-פרי - תוך חמש שנים מהשנה שבה המטע נשא לראשונה פרי, הכל לפי הזמן המאוחר יותר; ובלבד שלגבי הכנסה מדיווידנדה לא תינתן ההנחה האמורה, אלא אם הגיעה לנישום לא יאוחר מתום חמש שנים לאחר תום התקופה האמורה.
(ד) ההנחה לפי סעיף-קטן (ב) תינתן חמש שנים מן השנה שבה הפעילו את המפעל או שבה התחילו בייצור לפי קביעת המנהל, או שבע שנים משנת מתן האישור למפעל, או - לגבי מטע הדרים, גפנים ועצי-פרי - תוך חמש שנים מהשנה שבו המטע נשא לראשונה פרי, הכל לפי הזמן המאוחר יותר.
(ה) קיבלה חברה הכנסה שמקורה בהשקעה מאושרת, יראו דיווידנדה שמחלקת החברה מתוך אותה הכנסה, כהכנסה שמקורה בהשקעה מאושרת.
(ו) היתה לאדם, שסעיפים-קטנים (א) או (ב) חלים עליו, הכנסה אחרת העשוייה להיות חייבת במס, תיעשה השומה של ההכנסה שמקורה בהשקעה מאושרת בנפרד מן השומה של ההכנסה האחרת, כאילו היו אלה הכנסות של שני בני-אדם אלא שזיכויים לפי סעיפים 14, 15 ו-16 לפקודת מס-הכנסה 1947, יותרו לגבי ההכנסה האחרת בלבד.
11א. פטור ממס רווחי הון (תיקון: תשכ"ה)
(א) פטורים ממס:
(1) ריווח-הון שנבע לנישום ממכירת השקעה מאושרת או בנין מאושר כמשמעותו בסעיף 26;
(2) ריווח-הון שנבע לנישום שהוא בעל מפעל מאושר ממכירת נכסי המפעל הכלולים בתכנית ששימשה יסוד למתן האישור.
(ב) הפטור לפי סעיף-קטן (א) יינתן כל עוד לא תמה תקופת ההנחות כמפורט בסעיף 11 לגבי ההכנסה מההשקעה המאושרת, הבנין המאושר או המפעל המאושר, ובלבד שההשקעה, הבנין או המפעל היו כלולים בתכנית ששימשה יסוד לאישור שניתן על ידי מרכז ההשקעות לפני תחילת החוק לתיקון פקודת מס-הכנסה (מס' 6), תשכ"ה-1965.
12. מס הכנסה של חברות
(א) שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר החזרת המס, בשיעורים ובדרך שייקבעו בתקנות, לחברות שאינן תושבות ישראל, במקרה שסכום המס שחברות אלו שילמו בישראל עולה על הסכום שהותר להן, בגלל תשלום זה, בארץ-מושבן הקבוע כזיכוי מן המס שחל באותה ארץ על הכנסתן שהושגה או שרבתה בישראל. התקנות כאמור יכולות להיות כלליות או מסוייגות לחברות שמושבן הקבוע הוא בארצות מסויימות.
(ב) התקין שר האוצר תקנות כאמור בסעיף-קטן (א), יהיה רשאי להורות, בצו, שלענין החזרת המס כאמור בסעיף-קטן (א), יהיו רואים חברות תושבות ישראל, שאושרו כמפעלים מאושרים, כאילו היו חברות שאינן תושבות בישראל ואשר מקום-מושבן הקבוע הוא כמפורש בצו האמור.
13. הכנסת מומחה מאושר
שיעור המס המוטל על הכנסה של מומחה מאושר, החייבת במס לפי סעיף 5(1)(ב) לפקודת מס-הכנסה, 1947, יהיה 250 פרוטה על כל לירה של הכנסה זו במשך שלוש שנות-שומה מראשית שנת-השומה שבה יהא אותו מומחה עשוי להתחייב לראשונה במס על הכנסתו האמורה.
היתה למומחה מאושר, בשנה שקדמה לכל שנת-שומה, הכנסה אחרת העשויה להיות חייבת במס, תיעשה השומה על ההכנסה החייבת במס לפי סעיף 5(1)(ב) לפקודת מס-הכנסה, 1947, בנפרד מן השומה של ההכנסה האחרת, כאילו היו אלה הכנסות של שני יחידים.
"מומחה מאושר" פירושו - תושב-חוץ שהוזמן באישור המנהל, לשמש מומחה במפעל של תעשיה, חקלאות, בנייה, תחבורה או בכל ענף משקי אחר העשוי לסייע בהשגת מטרה מן המטרות המפורטות בהגדרה המונח "מרכז ההשקעות" בסעיף 1.
14. הכנסת יחיד מחוץ לארץ
קיבל יחיד בישראל הכנסה שרבתה או שהושגה מחוץ לישראל, לא יהיה חייב עליה במס שבע שנים מיום שנעשה תושב ישראל.
15. הכנסות חברה מחוץ לארץ
שר האוצר רשאי להורות - לפי בקשת חברה, שהשליטה על עסקיה ועל הנהלתה היא מחוץ לישראל - שאותה חברה תשלם על הכנסה שרבתה או הושגה מחוץ לישראל אולם נתקבלה בישראל, מס של 150 פרוטה לכל לירה, ומשהורה כך שר האוצר יבוא המס בשיעור זה במקום שיעוריו של המס מוגדר בסעיף 9(א)(2).
16. ניכויים לחקירות מדעיות
בקביעת הכנסתו החייבת במס של אדם, יחיד או חברה, שהוציא בשנה שקדמה לשנת-שומה מסויימת הוצאת-הון לחקירות מדעיות לשם פיתוח או קידום מפעלו המאושר - ינוכה מאותה הכנסה כל שנה, במשך חמש שנים מאותה שנת-שומה ואילך, סכום של 20% מן

ההוצאה האמורה; לא יותר ניכוי לפי סעיף זה לגבי הוצאה שהושקעה בנכס שהפחתתו ניתנת לניכוי לפי סעיף 11(1)(ט) לפקודת מס-הכנסה, 1947.
פרק רביעי : הקלות ממסים אחרים
17. אגרות רישום חברה (תיקון: תשט"ו)
אישר המנהל שרישומה של חברה בהון-מניות או הגדלת הונה מיועדים להשקעה מאושרת ורצויים למטרה זו, יידחה לחמש שנים מיום האישור, או מן התאריך שקבע המנהל, סילוקם של אגרת-רישום ואגרת-הון המשתלמות לפי פקודת החברות, או של אותו חלק מהן המשתלם על הסכום שלגביו ניתן האישור האמור.
18. אגרות רישום קרקעות (תיקון: תשט"ו)
אישור המנהל שהעברת מקרקעין מיועדת להשקעה מאושרת ורצויה למטרה זו, והיתה ההעברה חייבת באגרת-רישום על פי תקנות העברת-קרקעות (אגרות), 1939, יידחה סילוקה של אותה אגרה לחמש שנים מיום האישור או מן התאריך שקבע המנהל.
פרק חמישי: העברת הון מחוץ-לארץ ומטבע חוץ
19. פירושים
בפרק זה יהיה לכל מונח המשמעות שיש לו בתקנות-ההגנה (כספים), 1941, אם אין כוונה אחרת משתמעת מגופו של ענין.
20. העברת הון במכונות, בציוד ובחמרי גלם (תיקון: תשט"ו)
(א) לשם העברת הון מחוץ-לארץ והשקעתו במפעל מאושר, רשאי שר האוצר או מי שנתמנה על ידיו, להתיר את יבואם של מכונות, ציוד וחמרי-גלם, חמרי-בנין ומכוניות-הובלה, למעט מכוניות-נוסעים, הדרושים למפעל המאושר.
(ב) היתר על פי סעיף-קטן (א) יינתן בהתייעצות עם הרשות המוסמכת הממונה על רישוי יבואם של המכונות, הציוד או חמרי-הגלם, חמרי-בנין ומכוניות-הובלה, למעט מכוניות-נוסעים שעליהם נתבקש ההיתר; ומשניתן היתר כזה יבוא הוא במקום כל רשיון, אישור, היתר וכיוצא באלה הדרושים לפי כל חוק ליבוא של אותם המכונות, הציוד או חמרי-הגלם, חמרי-בנין ומכוניות-הובלה, למעט מכוניות-נוסעים מחוץ-לארץ.
(ג) היתר על פי סעיף זה יכול להיות כללי או מותנה, ויהיה ניתן לביטול אם הושג על יסוד הודעות כוזבות או אם לא קויים תנאי מתנאיו או מתנאי האישור של המפעל.
(ד) פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939, תחול על העברת-הון לפי סעיף זה, אם אין כוונה אחרת משתמעת מהוראות חוק זה, או מהיתר שניתן לפי סעיף זה.
21. הוצאת מטבע חוץ מישראל (תיקון: תשט"ו)
(א) תושב-חוץ שהשקיע השקעה מאושרת במטבע-חוץ בדרך של השתתפות בהון, זכאי לקבל משר האוצר היתר להוציא מישראל מטבע-חוץ מן הסוג ששימש לאותה השקעה בסכום שלא יעלה על 10% לשנה מההשקעה האמורה, ובלבד שהסכום הכולל שיוצא מישראל לפי סעיף-קטן זה לא יעלה על סכום הרווחים שהושגו מאותה השקעה ושטרם הוצאו מישראל לפי סעיפים-קטנים (ב) או (ג).
(ב) תושב-חוץ שהשקיע השקעה מאושרת במטבע-חוץ בדרך של השתתפות בהון והמפעל שבו נעשתה ההשקעה קיבל מטבע-חוץ מערך מוסף שהגיע מעסקי-יצוא, זכאי, לפי ברירתו, לא להשתמש בסעיף-קטן (א), אלא לקבל משר האוצר היתר להוציא מישראל סכום שאותו מפעל מאושר יעמיד לרשותו במטבע-חוץ שנתקבל כאמור, אך לא יותר מסכום הרווחים באותה שנה הנובעים מאותה השקעה ושטרם הוצאו מישראל לפי סעיפים קטנים (א) או (ג); אולם רשאי שר האוצר ליתן היתר להוציא מישראל מטבע-חוץ כאמור בסכום העולה על סכום הרווחים האמורים, ואף אם לא היו למפעל רווחים כאלה, אך לא יותר מ-10% לשנה מסכום ההשקעה כאמור.
(ג) תושב-חוץ שהשקיע השקעה מאושרת במטבע-חוץ בדרך של הלוואה שתנאי סילוקה אושרו על ידי שר האוצר, זכאי לקבל משר האוצר היתר להוציא מישראל מטבע-חוץ מן הסוג ששימש לאותה השקעה בסכום שלא יעלה על 10% לשנה מההשקעה האמורה, ובלבד שהסכום הכולל שיוצא מישראל לפי סעיף-קטן זה לא יעלה על סכום הרווחים שהיו באותה שנה למפעל אשר לו ניתנה ההלוואה ושטרם הוצאו מישראל לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ואם קיבל אותו מפעל מטבע-חוץ מערך מוסף שהגיע מעסקי-יצוא, הברירה בידי המשקיע כאמור לקבל משר האוצר היתר להוציא מישראל סכום שאותו מפעל מאושר יעמיד לרשותו מתוך סכום מטבע-החוץ שנתקבל כאמור, אך לא יותר מן הסכום שזמן פרעונו על חשבון ההלוואה הגיע אותה שעה וטרם נפרע.
(ד) הסכום הכולל אשר יותר להוצאה לפי סעיפים-קטנים (ב) ו-(ג) לא יעלה על סכום ההשקעה המאושרת, ובמקרה של השקעה מאושרת בדרך של הלוואה, לא יעלה על סכום ההלוואה בצירוף ריבית.
(ה) דרכי החישוב של ערך מוסף לצורך סעיף זה ייקבעו בתקנות, בין דרך כלל, בין למפעל מסויים ובין לסוג מסויים של מפעלים.
(ו) בסעיף זה -
(1) "השקעה מאושרת במטבע-חוץ" פירושו - השקעה מאושרת שנעשתה בהון שהועבר לישראל במטבע-חוץ, במכונות או בציוד, וכן בחומר-גלם שהוכר לענין סעיף זה באישור שניתן לפי סעיף 1;
(2) "ריווח" - לרבות הסכום שבעל המפעל רשאי לנכותו לפי סעיף 10 על חשבון הפחת של ההשקעה המאושרת.
22. הצעת מטבע זר למכירה (תיקון: תשט"ו)
תושב-חוץ שהשקיע השקעה מאושרת בישראל ובה להשתקע בישראל, יהיה פטור שבע שנים מיום היותו תושב בישראל מן החובה להציע לשר האוצר מטבע-זר למכירה, פטור זה לא יחול על מטבע-חוץ שהושג מעסקים בישראל.
23. פקדונות במטבע זר
שר האוצר רשאי, בצו, כללי או מסוייג, להתיר לבנק, שהוסמך על ידיו או בשמו לסחור במטבע-זר, לקבל מתושבי-חוץ פקדונות במטבע זר, ומשהופקד פקדון כזה יהיה המפקד רשאי להוציא אותו פקדון, כולו או מקצתו, אל מחוץ לישראל ללא נטילת רשיון.
פרק ששי : מכס
24. פטור ממס מכס ומס קניה (תיקון: תשט"ו)
(א) כל סחורה המיועדת למפעל מאושר ושהובאה לפי היתר שניתן על פי סעיף 20, תהיה פטורה מתשלום מס-מכס לפי פקודת תעריף המכס והפיטורים, 1937, ומס-קניה לפי חוק מס-קניה, תשי"ב-1952, ובלבד שניתנו ערובות, להנחת-דעתו של מנהל המכס והבלו, כי הסחורות ישמשו לצרכי המפעל בלבד.
(ב) סחורה פטורה כאמור אין להשתמש בה אלא לצרכי המפעל בלבד, אלא אם התיר מנהל המכס והבלו להשתמש בה לצורך אחר ושולמו המסים החלים על יבואה.
(ג) הוברר כי סחורה פטורה כאמור לא שימשה לצרכי המפעל אלא לצורך אחר שלא בהיתר כאמור, ישולמו כפל המסים החלים על יבואה.
25. החזרת מסי מכס (תיקון: תשט"ו)
(א) שר האוצר רשאי להורות, בצו, כללי או מסוייג, בדבר החזרתו של כל מס ממסי המכס, ששולם על חמרים המיועדים לייצור סחורות, על חמרי-בנין ועל מצרכים לבנין, שהובאו לישראל לפני ז' בתמוז תשי"ב (30 ביוני 1952) ושימשו לצורך מפעל מאושר של תעשיה, חקלאות, בנייה או בית-מלון.
(ב) הוראות סעיף 153א(2)(3) של פקודת המכס, יחולו על החזרת מסי-מכס לפי סעיף זה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
(ג) צו לפי סעיף זה יפורסם ברשומות.
פרק שביעי: בנינים מאושרים
(תיקון: תשט"ו)
26. בנין מאושר (תיקון: תשט"ו)
(א) בסעיף זה, "בנין מאושר" פירושו - בנין או תוספת לבנין שגמר בנייתם כמשמעותו בסעיף 2, היה לאחר יום ט' בניסן תשט"ו (1 באפריל 1955) ושנבנו או נרכשו על ידי תושב-חוץ תמורת מטבע-חוץ, ואושרו על ידי המנהל - על פי החלטת מרכז ההשקעות - כבנין מאושר; אישור כזה יעניק את הפיטורים, ההקלות וההנחות הניתנות לפי חוק זה, במידה שתפורש בתעודת האישור.
(ב) הוראות חוק זה בקשר למפעל מאושר יחולו על בנין מאושר, בשינויים המחוייבים לפי הענין ובתיאומים אלה:
(1) סעיף 5 לא יחול;
(2) סעיף 7(ב) ייקרא כאילו במקום "שנבנו על ידי מפעל מאושר ומשמשים במישרין לצרכי אותו מפעל ושגמר בנייתם היה לאחר יום ט' בניסן תשט"ו (1 באפריל 1955)" היה כתוב "שהוא בנין מאושר";
(3) סעיף 10(א) ייקרא כאילו במקום "לגבי בנינים חדשים שנבנו על ידי מפעל מאושר לצרכי אותו מפעל" היה כתוב "לגבי בנינים מאושרים"; ובמקום "שלאחר הקמת הבנין החדש" היה כתוב "שלאחר מתן האישור לבנין כבנין מאושר או לאחר גמר בנייתו של הבנין המאושר, הכל לפי התאריך המאוחר יותר";
(4) סעיף 22(א) ייקרא כאילו במקום "10%" היה כתוב "7%";
(5) סעיף 21(ב) לא יחול;
(6) סעיף 21(ג) ייקרא כאילו במקום "10%" היה כתוב "7%";
(ג) אישור לבנין מאושר יכול להינתן עד תום שלוש שנים מיום ט' בניסן תשט"ו (1 באפריל 1955); אולם הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאית להאריך את התקופה האמורה שלוש שנים נוספות.
פרק שמיני: מרכז ההשקעות ומועצה מייעצת
(תיקון: תשט"ו)
27. מרכז ההשקעות והרכבו (תיקון: תשי"א, תשי"ב, תשט"ו)
(א) יוקם מרכז-השקעות וזה הרכבו:
(1) המנהל - יושב ראש;
(2) ששה חברים שיתמנו על ידי הממשלה.
(ב) מרכז ההשקעות יקבע בעצמו את סדרי ישיבותיו ועבודתו.
(ג) המנהל ממונה על ביצוע החלטות מרכז ההשקעות ויפעל בשמו.
28. תפקידי המרכז להשקעות (תיקון: תשט"ו)
ואלה תפקידי מרכז ההשקעות:
(1) מתן ידיעות בבעיות הכרוכות בהשקעות-הון בישראל;
(2) בחינת הצעות להשקעות-הון מצד התאמתן למטרות המפורטות בהגדרת המונח "מרכז ההשקעות" בסעיף 1;
(3) החלטה על אישור מפעל כמפעל מאושר או על אישור ההשקעה כהשקעה מאושרת או על אישור בנין כבנין מאושר;
(4) המלצה לפני שרי המדינה על מתן הנחות, פטורים ורשיונות למפעלים מאושרים, במסגרת הפקודות והחוקים שבתחום סמכותם או שהם ממונים על ביצועם;
(5) קיום קשר בין משקיעים ובין משרדי הממשלה בכל הענינים הכרוכים בהשקעות-הון;
(6) עידוד עליית משקיעי-הון וקליטתם בארץ.
29. ערעור על החלטות המרכז (תיקון: תשט"ו)
(א) הרואה את עצמו מקופח על ידי החלטת מרכז ההשקעות לפי סעיף 28(3) או סעיף 35א(א), רשאי תוך 60 יום מיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה, לעורר עליה לפני השרים הממונים על ביצוע חוק זה.
(ב) ערר יוגש באמצעות המועצה המייעצת הנזכרת בסעיף 30 והיא תדון בו ותעבירו בצירוף חוות-דעתה אל השרים האמורים.
30. המועצה המייעצת והרכבה (תיקון: תשי"ב, תשט"ו)
תוקם מועצה מייעצת, אשר תייעץ לממשלה בעניני עידוד השקעות-הון (להלן - "המועצה המייעצת"), וזה הרכבה:
(1) ששת החברים של מרכז ההשקעות;
(2) עשרה חברים מקרב הציבור, שימונו על ידי הממשלה, בהתייעצות עם רשויות מקומיות, עם ארגונים ועם מוסדות כלכליים-ציבוריים ומקצועיים המטפלים בענפי-משק בעלי חשיבות כלכלית-לאומית.
המנהל יהיה יושב-ראש המועצה, ובהעדרו - חבר מרכז ההשקעות שנתמנה לצורך זה על ידי השרים הממונים על ביצוע החוק.
31. ענינים לדיון במועצה המייעצת (תיקון: תשט"ו)
(א) המועצה המייעצת תדון ותחווה את דעתה בענינים אלה:
(1) קווי-היסוד לעידוד השקעות-הון ותכניות לביצועם;
(2) הצעות-תחיקה לעידוד השקעות-הון;
(3) ערעורים על החלטות מרכז ההשקעות לפי סעיף 29;
(4) כל ענין אחר אשר ייראה בעיני המועצה חשוב או מועיל לענין עידוד השקעות-הון.
(ב) מסקנות המועצה המייעצת, הצעותיה, המלצותיה וחוות-דעתה, למעט חוות-הדעת לפי סעיף 29(ב), יובאו על ידי המנהל, באמצעות השרים הממונים על ביצוע החוק, לפני הממשלה.
32. ישיבות המועצה המייעצת וסדריהן
(א) המנהל יכנס את המועצה המייעצת לפי הצורך, ולפחות אחת לחודש ויקבע את זמן הישיבה, מקומה וסדר-יומה.
(ב) שמונה חברים, ובתוכם שלושה חברי מרכז ההשקעות, יהיו מנין חוקי בישיבות המועצה המייעצת.
(ג) המועצה המייעצת תקבע בעצמה את סדרי ישיבותיה ועבודתה.
33. פרסום דיוני המועצה המייעצת (תיקון: תשט"ו)
אין לפרסם מדיוניה של מועצה המייעצת או כל חומר שנמסר לאחד מחבריה בזכות חברותו במועצה, ואין למסור הודעות או הצהרות על נושאים אלה, בלי אישורו של המנהל.
34. שכר חברי המועצה המייעצת
חבר המועצה המייעצת מקרב הציבור זכאי לקבל מאוצר המדינה את הוצאותיו, וכן את הפסד שכר-העבודה, הכרוכים בהשתתפותו בישיבות המועצה, בשיעור שיקבע שר האוצר.
פרק תשיעי : הוראות כלליות (תיקון: תשט"ו)
35. תחולת החוק
שום הנחה, הקלה או פטור לפי הוראות חוק זה לא יחול ולא יינתן לגבי מפעל שאיננו מפעל מאושר, אלא אם משתמעת כוונה אחרת מגופן של ההוראות.
35א. סייג (תיקון: תשט"ו)
(א) מרכז ההשקעות רשאי לבטל את הפטורים, ההקלות וההנחות לפי חוק זה, וכן רשאי הוא לבטל אישור שניתן לפי חוק זה אם לא קויים תנאי מתנאי האישור.
(ב) בוטל האישור כאמור בסעיף-קטן (א) ישלם בעל המפעל, בתום שלושים יום מתאריך הביטול, כל האגרות שסילוקן נדחה לפי חוק זה, וכן המסים החלים על יבואה של סחורה שהיה פטור מהם לפי סעיף 24.
36. פרסום מינויים
הודעה על מינויים לפי חוק זה תפורסם ברשומות.
37. קיום סמכויות
הסמכויות המסורות לפי חוק זה אינן באות לגרוע מן הסמכויות לפי כל חוק אחר.
38. הודעות כוזבות (תיקון: תשט"ו)
נוכח מרכז ההשקעות שאישורו של מפעל כמפעל מאושר או אישורה של השקעה כהשקעה מאושרת או אישורו של בנין כבנין מאושר ניתנו על יסוד הודעות כוזבות או הודעות מטעות ביודעין, רשאי מרכז ההשקעות לבטל את האישור. החלטה כזאת של מרכז ההשקעות נתונה לערעור בדרך האמורה בסעיף 29.
39. השקעות בניירות ערך
שר האוצר רשאי להתקין תקנות בענין לפטורים, ההקלות וההנחות לפי חוק זה החלים על השקעות בניירות-ערך ועל הלוואות בבטחון משכנתה.
40. ביצוע ותקנות (תיקון: תשט"ו)
שר האוצר ושר המסחר והתעשיה ממונים על ביצוע חוק זה והם יהיו רשאים ביחד להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובכלל זה תקנות הקובעות:
(1) חובה להמציא ידיעות, מסמכים וראיות אחרות להערכת השקעה מאושרת וחישוב רווחים והכנסות במטבע-חוץ;
(2) ביקורת על קיום תנאי אישורים והיתרים.
41. העברת סמכויות
שר האוצר רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו, כולן או מקצתן, לפי חוק זה, מחוץ לסמכויות הנתונות לו ולשר המסחר והתעשיה ביחד.
_________________________________
1 ס"ח תש"י, 129; תשי"א, 70; תשי"ב, 118; תשט"ו, 108; תשכ"ג, 14; תשכ"ה, 38.
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ