אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חקיקה >> חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ"א-1991

חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ"א-1991

חוק לעידוד המגזר העסקי (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ"א-1991 1
1. הגדרות (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג)
בחוק זה -
"הפקודה" - פקודת מס הכנסה;
"מגזר עסקי" - ענפי הפעילות העסקית, למעט -
(1) פעילויות המבוצעות על ידי המדינה, רשויות מקומיות, מוסדות כאמור בסעיף 9(2) לפקודה, גופים שדינם לענין מס הכנסה כדין המדינה, כל גוף שהמדינה או רשות מקומית, במישרין או בעקיפין, השתתפה בתקציבו בשנת המס הקודמת בשיעור של 30% או יותר;
(2) עבודות בניה ושירותים ציבוריים ששר האוצר קבע בצו;
"קבלן כח אדם" - מעסיק שעיסוקו מתן שירותי כח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו, לרבות מעסיק שעיסוקו במתן שירותי שמירה או נקיון אצל זולתו;
"עובד קבלן" - עובד המועסק על ידי קבלן כח אדם אצל זולתו ואשר לענין חוק זה ייחשב כאילו הוא עובדו של המזמין;
"מזמין" - מעסיק שמבצע עבודה גם באמצעות עובד קבלן.
"מעסיק" - מעסיק במגזר העסקי, לרבות מזמין ולמעט קבלן כח אדם שהעסיק עובדים בכל אחד מחודשי התקופה הקודמת, ובכל התקופה - מעל חמישה עובדים בממוצע חודשי; לענין זה, "עובד", לרבות חבר באגודה שיתופית שהועסק במגזר העסקי ועובד קבלן;
"עובד נוסף" -
(א) אזרח ישראלי או תושב ישראל העובד אצל מעסיק והתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא התקבל לעבודה כדין;
(2) הוא הועסק במשך רבעון אחד לפחות - בכל אחד מימי העבודה שברבעון, שש שעות ביום לפחות או מאה ושלושים וחמש שעות לחודש בכל אחד מחודשי הרבעון;
(3) הכנסתו מתחייבת במס לפי סעיף 2(2) לפקודה והמעסיק ניכה מס משכרו בהתאם להוראות סעיפים 164 ו-166 לפקודה;
(4) אם הוא עובד אצל מעסיק שהוא אגודה שיתופית - הוא נמנה עם סוגי העובדים ששר האוצר אישרם לענין זה וקבע את בסיס החישוב של הכנסתם;
(ב) ולמעט אחד מאלה:
(1) מי שהוא קרובו של המעסיק, ובתאגיד - קרובו של המנהל או של בעל שליטה בו;
(2) עובד המבצע עבודה שבוצעה קודם לכן בידי קבלן עצמאי;
(3) חבר באגודה השיתופית או מחליף חבר באגודה השיתופית בעבודתו באגודה;
(4) עובד שעבד קודם לכן בעסק אחר של המעסיק או בחבר-בני-אדם שהמעסיק, ובשותפות - אחד מן השותפים - הוא בעל שליטה בו או בתאגיד הקשור למעסיקו; לענין זה, "תאגיד קשור" - כמשמעותו בסעיף 96א לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983;
(5) עובד שעבד קודם לכן בחבר-בני-אדם (להלן - המעסיק הקודם) שעסקיו או נכסיו או כל חלק מהם, הועברו למעסיק או מוזגו בכל דרך שהיא בעסקי המעסיק (להלן - המעסיק החדש), למעט עובד שהמעסיק הקודם היה זכאי לתמריץ עבורו בתכוף לפני ההעברה או המיזוג ובלבד שהמעסיק החדש זכאי אף הוא לתמריץ עבור אותו עובד בהתחשב במספר העובדים שהוא מעסיק לאחר המיזוג לעומת מספרם הממוצע של העובדים אצל שני המעסיקים כאחד בתקופה הקודמת;
"בעל שליטה" ו"קרוב" - כמשמעותם בסעיף 32(9) לפקודה.
"רבעון" - תקופה בת שלשה חדשים שהראשונה בהם מתחילה ביום י"ט בתמוז התשנ"א (1 ביולי 1991) והאחרונה בהם מסתיימת ביום ח' בטבת התשנ"ו (31 בדצמבר 1995);
"תקופה קודמת" - התקופה שתחילתה ביום ט"ו בטבת התשנ"א (1 בינואר 1991), וסיומה ביום י"ח בתמוז התשנ"א (30 ביוני 1991) ולגבי מעסיק שלא העסיק בכל התקופה הקודמת מעל חמישה עובדים בממוצע חודשי - התקופה שתחילתה ביום ל' בסיון התשנ"ב (1 ביולי 1992) וסיומה ביום ז' בטבת התשנ"ג (31 בדצמבר 1992), ואם לא העסיק עובדים כאמור בתקופה זו, תקופה אחרת של ששה חודשי העסקה שלמים ורצופים שתחילתה ביום ב' באב התשנ"ב (1 באוגוסט 1992) או באחד בכל חודש שלאחר מכן, הקודמת לרבעון שבשלו מוגשת הבקשה לתמריץ.
2. זכות לתמריץ (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג)
(א) מעסיק יהיה זכאי לתשלום תמריץ מאוצר המדינה בעד כל עובד נוסף מעל הממוצע החודשי של עובדים שהעסיק בתקופה הקודמת ובלבד שלא ישולם תמריץ -
(1) בעד אותו עובד נוסף - לאחר תום עשרים וארבעה חודשים מהיום שבו שולם לראשונה תמריץ בעדו;
(2) בעד אותה תוספת עובדים - לאחר תום עשרים וארבעה חודשים מהיום שבו שולם לראשונה תמריץ בשל אותה תוספת עובדים, בין אם היא התקיימה ברציפות בכל אחד מהחודשים ובין אם לאו; לענין זה - "תוספת עובדים", לגבי כל מעסיק - הגידול בהפרש שבין הממוצע החודשי של העובדים שהעסיק בתקופה הקודמת לבין מספר העובדים שהוא מעסיק בכל חודש שעבורו מתבקש התמריץ.
(ב) במנין עובדיו של מעסיק, בתקופה הקודמת וברבעון השוטף, יימנו כל העובדים לרבות עובדי קבלן שעבדו אצלו בתקופה הקודמת וברבעון השוטף.
3. התמריץ ושיעורו (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג)
(א) התמריץ ישולם אחת לרבעון, ויחושב לפי כל חודש ברבעון שבו הועסק העובד הנוסף במשך כל החודש.
(ב) התמריץ יהיה בשיעור של שליש מהשכר החדשי ששולם לעובד בפועל בשנה הראשונה שתחילתה ביום שבו שולם לראשונה תמריץ בעד אותה תוספת עובדים (להלן בסעיף קטן זה - המועד הקובע) אך לא יותר מ-1,000 שקלים חדשים לחודש, ובשיעור של רבע מהשכר החודשי ששולם לעובד בפועל, בשנה השניה החל במועד הקובע, אך לא יותר מ-750 שקלים חדשים לחודש; מסכום התמריץ ינוכה כל תשלום אחר המשתלם למעסיק בשל העובד מאוצר המדינה, או על פי כל דין, בשל הכשרה מקצועית או בשל סיוע לקליטה בעבודה; הסכומים האמורים יתעדכנו.
הסכום האמור יתעדכן כל רבעון על פי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שבין מדד הבסיס לבין המדד שיתפרסם בחודש האמצעי של הרבעון שבשלו מבוקש התמריץ; לענין זה, "מדד הבסיס" - המדד שיתפרסם ביום ה' באלול התשנ"א (15 באוגוסט 1991).
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לצורך חישוב התמריץ בעד עובד קבלן אשר למזמין אין לגביו נתוני שכר מאושרים על ידי רואה חשבון או יועץ מס, יראו את שכר המינימום לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, כפי שהיה בחודש שעבורו משולם התמריץ, כשכרו החודשי של עובד כאמור שהועסק במשרה מלאה, ואם הועסק במשרה חלקית - החלק היחסי מהשכר האמור.
4. החזר (תיקון: תשנ"ג)
(א) התברר, לאחר תשלום התמריץ, כי המעסיק אינו זכאי לו או לחלקו, יחזיר המעסיק לאוצר המדינה את הסכום שקיבל שלא כדין כשהוא צמוד ונושא ריבית מיום קבלתו, כאילו היה חוב למס הכנסה ויחולו על סכום זה הוראות פקודת המסים (גביה).
(ב) בית המשפט שהרשיע אדם בשל קבלת תמריץ במרמה רשאי, בנוסף לכל עונש אחר, לצוות עליו להחזיר לאוצר המדינה סכום שלא יעלה על פי ארבעה מסכום התמריץ שהתקבל שלא כדין, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, על סכום התמריץ שקיבל, מיום קבלתו ועד יום ההחזר; על גביית החזר כאמור שלא שולם במועדו יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס כמשמעותו באותה פקודה.
5. תשלום תמריץ (תיקון: תשנ"ג)
(א) בקשה לתמריץ תוגש על ידי המעסיק בדרך, במועדים ועל פי כללים שיקבע שר האוצר.
(ב) סכום התמריץ יועבר למעסיק בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה; הועבר הסכום לאחר המועד האמור, תיווסף עליו ריבית בשיעור הנקבע מעת לעת על ידי החשב הכללי באוצר, עד להעברתו למעסיק בפועל.
6. תחולה (תיקון: תשנ"ב, תשנ"ג)
תחולתו של חוק זה היא לגבי עובדים שיתקבלו לעבודה עד יום י"ז בטבת התשנ"ד (31 בדצמבר 1993).
7. הארכת תקופות
שר האוצר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את התקופות והמועדים שנקבעו בחוק זה, לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה.
8. ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
9. ביטול חוק לעידוד המגזר היצרני
חוק לעידוד המגזר היצרני (קליטת עובדים) (הוראת שעה), התשנ"א-1991 - בטל.
10. תחילה
תחילתו של חוק זה ביום י"ט בתמוז התשנ"א (1 ביולי 1991).
_________________________________
1 ס"ח תשנ"א, 201; תשנ"ב, 79, 163; תשנ"ג, 182.
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות












כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ