חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת-חרום, תש"י-1949

חוק להסדר תפיסת מקרקעים בשעת-חרום, תש"י-1949 1
פרק ראשון: כללי
1. פירושים
בחוק זה -
"מקרקעים" - כוללים קרקע מכל סוג או מכל צורת-חזקה, וכל בנין, עץ או דבר אחר המחוברים לקרקע, וכל חלק מן הים, או משפת הים, או מנהר, וכל זכות, טובת-הנאה או זכות-שימוש בקרקע או במים או עליהם;
"בית" פירושו - בנין או מבנה אחר, בין קבוע ובין ארעי, המחובר לקרקע, וכולל חלק של בנין או של מבנה כזה, אך אינו כולל שימוש משותף בחדר-מגורים, בחדר - עסק או במטבח;
"שעת-חרום" - פירושה - תקופה שבה קיים במדינה מצב של חירום בתוקף אכרזה לפי סעיף 9(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.
2. רשויות מוסמכות
(א) הממשלה רשאית למנות רשויות מוסמכות לצורך חוק זה.
(ב) מינוי על פי סעיף זה יכול להיות כללי או מסוייג.
(ג) הודעה על מינוי של רשות מוסמכת תפורסם ברשומות, ותוקף המינוי מיום פרסום ההודעה.
3. יסוד לשימוש בסמכות
(א) רשות מוסמכת לא תתן צו תפיסת מקרקעים או צו דיור על פי חוק זה, אלא בשעת-חירום.
(ב) רשות מוסמכת לא תתן צו תפיסת מקרקעים או צו דיור על פי חוק זה, אלא אם היא משוכנעת שמתן הצו דרוש לשם הגנת המדינה, בטחון הציבור, קיום אספקה חיונית או שירותים ציבוריים חיוניים, קליטת עולים או שיקום חיילים משוחררים או נכי-מלחמה.
פרק שני: תפיסת מקרקעים
4. צווי תפיסת מקרקעים
(א) רשות מוסמכת רשאית, בצו חתום בידה, לצוות על תפיסת מקרקעים. צו כזה נקרא "צו תפיסת מקרקעים".
(ב) מקרקעים שניתן עליהם צו תפיסת מקרקעים, זכאית הרשות המוסמכת לתפסם. וכל עוד הצו עומד בתקפו, זכאית היא, והיא בלבד, להחזיק ולהשתמש בהם ולנצלם, בעצמה או על ידי אחרים, ככל שתראה צורך בכך למטרה שלשמה ניתן הצו.
5. פיצויים על תפיסת מקרקעים
פקודת הפיצויים (הגנה), 1940, והתקנות שהותקנו לפיה, יחולו על תפיסת מקרקעים על פי צו תפיסת מקרקעים, כאילו נתפסו אגב שימוש בסמכויות לשעת-חירום, כמשמעותן בפקודה האמורה. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: